מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
מה שנכון נכון
הודעות: 9853
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מדליא-רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק-ר"ש ליברמן-הגרי"ד מבוסט

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' ינואר 16, 2015 2:08 pm

ברזילי כתב:
מה שנכון נכון כתב:כסף משנה הלכות עבודת כוכבים פרק ב הלכה י
כל העדים והדינים וכו'. בספרא פ' אמור וסמכו השומעים את ידיהם אלו העדים כל השומעים אלו הדיינים את ידיהם יד כל יחיד ויחיד ידיהם על ראשו סומכים ידיהם עליו ואומרים לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך עכ"ל: ומשמע שכל היחידים הנמצאין בשעת סקילה סומכים ידיהם עליו וצריך טעם למה השמיטו רבינו. וי"ל משום דמשמע לרבינו דאין סברא לומר כן דהא רחמנא לא אמר אלא כל השומעים דהיינו עדים ודיינים בלבד.

אין כאן דין חדש של "שומעים", אלא עיקר קרא קאי אעדים ששמעו הגדוף, ומרבויא דכל למדים על אחרים שניתן להכניסם בכלל שומעים והיינו הדינים. ובהכרח הכונה בגלל היותם שומעים מכבר - מעצם היותם דינים שקבלו העדות וגמרו את דינו, ולא דין מיוחד של שמיעה נוספת.
למה זה "בהכרח", אני בודאי מסכים שניתן לומר כך, אבל עפ סגנון הלימוד של הגרי"ד ובית מדרשו יותר מתאים לומר שיש סיבה מהותית המבחינה בין שמיעת הדיינים לשמיעת הקהל, ומהכס"מ אין שום ראיה לשאלה אם זו אבחנה דינית כדברי הגרי"ד, או שדבר הספרא בהווה וכל השומעים בכלל יחד עם הדיינים, או שריבו הדיינים השומעים מטעם אחר.

הכס"מ כותב שהיינו יכולים לומר שהשומעים הם גם כל מי שהיה נוכח בב"ד ושמע את העדים, ואצל סתם אדם אין דין קבלת עדות ושמיעתו עדות בב"ד אינה יותר מסתם שמיעת ספור דברים. [ובודאי סגי לזה כל דבור שמוכח ממנו בברור מה היה].
והסבה שלא אמרינן כן לכס"מ היא שמסברא כונת הכתוב לאלו שודאי שמעו והיינו העדים והדינים, ולא למי ששמע במקרה. ומפורש כאן שהדינים הם "שומעים" בגלל תפקידם כדינים היינו קבלת העדות ופסק הדין, ולא שאנו עושים אותם לשומעים מחדש. ואם סגי לגמר דין בכינוי אין כאן כל מקור שבשביל העונש צריך להוסיף לדינים שמיעה חדשה.
וכדברי הכס"מ הם פשטות דברי הספרי.

ברזילי
הודעות: 3235
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: מדליא-רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק-ר"ש ליברמן-הגרי"ד מבוסט

הודעהעל ידי ברזילי » ו' ינואר 16, 2015 2:14 pm

מה שנכון נכון כתב:
מה שנכון נכון כתב:כסף משנה הלכות עבודת כוכבים פרק ב הלכה י
כל העדים והדינים וכו'. בספרא פ' אמור וסמכו השומעים את ידיהם אלו העדים כל השומעים אלו הדיינים את ידיהם יד כל יחיד ויחיד ידיהם על ראשו סומכים ידיהם עליו ואומרים לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך עכ"ל: ומשמע שכל היחידים הנמצאין בשעת סקילה סומכים ידיהם עליו וצריך טעם למה השמיטו רבינו. וי"ל משום דמשמע לרבינו דאין סברא לומר כן דהא רחמנא לא אמר אלא כל השומעים דהיינו עדים ודיינים בלבד.

אין כאן דין חדש של "שומעים", אלא עיקר קרא קאי אעדים ששמעו הגדוף, ומרבויא דכל למדים על אחרים שניתן להכניסם בכלל שומעים והיינו הדינים. ובהכרח הכונה בגלל היותם שומעים מכבר - מעצם היותם דינים שקבלו העדות וגמרו את דינו, ולא דין מיוחד של שמיעה נוספת.

הכס"מ כותב שהיינו יכולים לומר שהשומעים הם גם כל מי שהיה נוכח בב"ד ושמע את העדים, ואצל סתם אדם אין דין קבלת עדות ושמיעתו עדות בב"ד אינה יותר מסתם שמיעת ספור דברים. [ובודאי סגי לזה כל דבור שמוכח ממנו בברור מה היה].
והסבה שלא אמרינן כן לכס"מ היא שמסברא כונת הכתוב לאלו שודאי שמעו והיינו העדים והדינים, ולא למי ששמע במקרה. ומפורש כאן שהדינים הם "שומעים" בגלל תפקידם כדינים היינו קבלת העדות ופסק הדין, ולא שאנו עושים אותם לשומעים מחדש. ואם סגי לגמר דין בכינוי אין כאן כל מקור שבשביל העונש צריך להוסיף לדינים שמיעה חדשה.
וכדברי הכס"מ הם פשטות דברי הספרי.
ברור שלהוו"א של הכס"מ אין הדבר כדברי הגרי"ד, אבל השאלה איך מפרשים את המסקנה, ומהי אותה סברא שאין לומר כן שהוא מתייחס אליה. ואת זה אפשר לפרש כדבריך, אבל גם אפשר לומר שהדיינים הם "שומעים" כי הם המקבלים את העדות וזה מה שעושה אותם לכעין שומעים את המאורע המקורי.

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מדליא-רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק-ר"ש ליברמן-הגרי"ד מבוסט

הודעהעל ידי כהן » ו' ינואר 16, 2015 3:40 pm

איש_ספר כתב:
כהן כתב:שומע מפי השומע אינו בתורת נאמנות ומסתמא יועיל ג"כ קטן ואולי גם אם באמת שקר סו"ס ישנה חובת קריעה מחמת עצם שמיעת עובדה כזו,משא"כ כאן אנו צריכים שתהיה לפנינו את קללת המגדף,וודאי שצריכים לזה כל דיני נאמנות,ונוסף לזה צריך שכביכול העדים ישחזרו את המעשה [וזה נעשה ע"י שאחד מקלל ממש והשאר מצטרפים] ולא רק נדע מהם שכך היה ועיי"ז הרי"ז כאילו הבי"ד שמעו בעצמם

אגב אם הסיבה שאינו מועיל כינוי הוא מחמת שאינו ודאי למה עכ"פ אין הבי"ד צריך לקרוע עד הסוף,ומבואר לכא' שהשומע מפי השומע הוא רק בחוזר במפורש על הקללה,וג"ז טעון הסבר

על הצריכותא הזו אני שואל, מה טיבה. הרי לדעת הגרי"ד, גמרו דינו של המגדף, ואמרו חייב, הכל על סמך העדות של יכה יוסי, קודם ששמעו את העדות המפורשת, הרי שמחמת דיני עדות סגי בעדות של כינויים לשיטתו. וכל העדות של הפירוש נועדה רק לאשווי שומעין לסמיכה. ולא מובן למה צריך בשביל לאשווי שומעין תורת עדות. וכשם שלענין קריעה ודאי לא צריך תורת עדות לאשווי שומעים.

הרב בריזלי, בגמ' לא מפורש אמנם, אבל כך פירושו כל הראשונים, והעיקר שמבואר להדיא שבשביל קריעה מספיק שומע מן שומע, ואין סיבה שלגבי סמיכה לא יהיה כך. (אא"כ נוסיף חילוק וכמו שכתבתי...). ושאר דבריך לא ממש הבנתי אם יש בהם תוספת על הנאמר כבר.

ראשית זה ברור לכו"ע שישנה מעלה להזכרת השם במפורש שהרי לגבי השומע רק כה"ג הוא חייב בקריעה כמבואר במשנה

כעת אתה שואל למה לגבי קריעה מספיק שומע מפי שומע וכאן לא והתשובה פשוטה לגבי קריעה לא נאמר בקרא שומע וכל שיש לו ידיעה [ואפילו בלא דיני נאמנות] חייב [אף שלגבי עצם הגידוף צריך שהמספר יאמר השם במפורש]
משא"כ לגבי חיוב המגדף נאמר בקרא "שומעים" ובזה ודאי אינו נחשב שומע רק ע"י דיני נאמנות שבכל התורה ונתחדש דאפילו ידיעה ברמת עדות שבכל התורה אשר מספיקה לעיקר הבירור וחיוב המגדף לא מועילה להחשיבם כשומעים [וכמו שמסתבר שגם הוכחות ברורות שמועילות בשאר דיני נפשות לא יועילו] ורק ע"י עדות מפורשת להדיא נחשבים שומעים

ומה ששאלת מהעד השני,הרי בלא"ה גם לסוברים שצריך לפרש השם מחמת שאין עדותם ברורה שקלל בשם צריך לומר שאף אני כמוהו היא עדות יותר ברורה משאר האופנים שיכולים לרמז שקלל בשם [וכגון ע"י כתב שהק' הגרי"ד שם] ומ"מ אינם מועילים מחמת שאינם ודאיים,וא"כ גם לדבריו זה נחשב עדות ברורה לגמרי [והטעם צ"ל שלהסכים לאמירה ברורה על המקרה הזה היא כאמירה מפורשת]

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מדליא-רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק-ר"ש ליברמן-הגרי"ד מבוסט

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' ינואר 17, 2015 7:07 pm

כהן כתב:ראשית זה ברור לכו"ע שישנה מעלה להזכרת השם במפורש שהרי לגבי השומע רק כה"ג הוא חייב בקריעה כמבואר במשנה

המעלה זה לא בהלכות עדות, אלא שבהזכרת סיפור הגידוף בתוספת הזכרת השם בפירוש יש יותר בזיון המחייב קריעה.
כהן כתב:כעת אתה שואל למה לגבי קריעה מספיק שומע מפי שומע וכאן לא והתשובה פשוטה לגבי קריעה לא נאמר בקרא שומע וכל שיש לו ידיעה [ואפילו בלא דיני נאמנות] חייב [אף שלגבי עצם הגידוף צריך שהמספר יאמר השם במפורש]
משא"כ לגבי חיוב המגדף נאמר בקרא "שומעים" ובזה ודאי אינו נחשב שומע רק ע"י דיני נאמנות שבכל התורה ונתחדש דאפילו ידיעה ברמת עדות שבכל התורה אשר מספיקה לעיקר הבירור וחיוב המגדף לא מועילה להחשיבם כשומעים [וכמו שמסתבר שגם הוכחות ברורות שמועילות בשאר דיני נפשות לא יועילו] ורק ע"י עדות מפורשת להדיא נחשבים שומעים
אם הבנתי את דבריך כוונתך כך: זה לא דין של שמיעה מפי מי שהזכיר את השם וסיפר על הגידוף, אלא זה דין של ידיעה שהיה גידוף, רק שיש איזה איזה דין צדדי שהמספר יאמר את השם בפירוש, אבל לא בשמיעת השומע תליא מילתא.
ראשית זו עוד דוגמא להקצנה בריסקאית... שנית זה פשוט לא נכון, אמנם לא עינתי לע"ע בהלכות קריעה דמגדף, אבל ברור שהחיוב קריעה הוא רק משום השמיעה ולא משום ידיעה, ולכן אמרו בירושלמי שרק השומע מפי שומע ולא שומע שלישי, ואפילו אם כל אחד יעביר את הסיפור לשני בעדות גמורה וחלוטה לא יועיל, ואע"פ שהידיעה לא התעממה בהעברת הדברים אחד לשני, וסמי מכאן ידיעה, אלא הכל בשמיעה תליא מילתא ולמדו חז"ל שיש חילוק בין אם שומעים את הסיפור ממי שראה בעיניו לאם שומעים הסיפור ממי ששמע מהשומע, ויש לזה מקום בסברא.
כהן כתב:ומה ששאלת מהעד השני,הרי בלא"ה גם לסוברים שצריך לפרש השם מחמת שאין עדותם ברורה שקלל בשם צריך לומר שאף אני כמוהו היא עדות יותר ברורה משאר האופנים שיכולים לרמז שקלל בשם [וכגון ע"י כתב שהק' הגרי"ד שם] ומ"מ אינם מועילים מחמת שאינם ודאיים,וא"כ גם לדבריו זה נחשב עדות ברורה לגמרי [והטעם צ"ל שלהסכים לאמירה ברורה על המקרה הזה היא כאמירה מפורשת]
החילוק פשוט, מדברי רש"י משמע שעדות יש בה הלכה של אמירה, ולא סגי בקודים או ברמזים או בידות, אע"פ שברור לדיינים מה כוונת העדים, אכן אף אני כמוהו, מועיל במקום אמירה, כמו דמצינו לענין כמה דברים, משא"כ לד' הגרי"ד שהחסרון הוא רק בשמיעה, לגבי שמיעה אין שום חילוק. משל למה הדבר דומה. לשומע כעונה שיכול להועיל לאמירה, אבל אינו יכול להועיל כאמירה לפלוני ("אמור להם").

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מדליא-רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק-ר"ש ליברמן-הגרי"ד מבוסט

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ינואר 19, 2015 8:34 pm

לשלימות הענין רק אוסיף (במענה לדברי הרב ברזילי למעלה) שאף שבבבלי אין מבואר שב"ד מכונים שומעים מפי שומעים, אבל בירושלמי שם מפורש כן.
עוד יש להוסיף שבירולשמי שם אמרו , ששמעינן מן הדא שאם ב"ד קבלו עדות בעמידה שיכולין לגמור הדין על פיה. ומפורש שלא כהגרי"ד, שקודם העדות המפורשת, אין גם גמר דין. (אא"כ יבואו הלמדנים ויוסיפו קומה, שבכדי לאשווי שומעים צריך לא רק תורת עדות אלא גם תורת דין...).
----
וכיון שהאשכול לא מוקדש לדברי תורתו של הגרי"ד, אתרום משהו קטן:

בספר המעניין מיכאל באחת על ר' מיכאל פארשלארגר, מכתב נח כתוב בכותרתו: כאב גדול על הלומדים בעירוב קודש וחול, ובתכו נכתב כך:
והנה עוד קודם שתיאר בפני את הגאון הנפלא מוה"ר... שליט"א ידעתי ושמעתי ממנו, וגם ראיתי ממנו מעד חידו"ת וגם ניכר מתוך לימודו שהוא ירא וחרד, ולמה לא יפעל על תלמידיו בכח תורתו כי רב הוא מאד שיהיו מעשיהם סמא דחיי וכו'. וא"כ אפילו שבעודן בבית רבן הם טוב אבל ביציאתן מבי רבן הם במידה אשר בהפקרא ניחא להו, וכל מעשיהם לילך מדחי אל דחי, ולעשות רק מה שיוטב בעיני מיעוט שבמחנה המגורעים מהם, ואני יודע מכמה תלמידים שהיו בעירנו אשר היתי יודעם ליראים וגם נתגדלו אצל אבות יראים בני תורה, ובכל פעם שבאו בחזרה לביתם נעשו גרועים ביותר וגם אבותיהם אמרו לי כזה, ולמה לא יפעל ראש מלא תורה כמו...על התלמידים, עכ"פ שיידעו שהם בתורה כאפרוחים שלא יתפתחו עיניהם וכמו תינוק בן שנה, והיאך יאמרו דעתם המשובשת בגסות ובחציפות בדברים העומדים ברומו של עולם, ולא ידעו ולא יבינו שאין להם שום שייכות לזה, ולא ישאלו על זה, ויעשו הכל לפי דעתם בדברים אשר אין להם דעת כלל. ויש לי להביא כמה מעשיות אשר בעיני ראיתי מהם, ואסתגר בזה כי קשה עלי הכתיבה ל"ע.
המלבה"ד השמיט את שם הגאון, אבל ליבי אומר לי...

הגהמ
הודעות: 1322
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: מדליא-רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק-ר"ש ליברמן-הגרי"ד מבוסט

הודעהעל ידי הגהמ » א' ינואר 25, 2015 2:45 pm

אכן מילתא דמסתבר טעמיה...

הואיל ואתי לידן, בהקדמה לס' הנ"ל מסופר שם שכשרצה הרב פארשלעגער לקדם פני אחד מגדולי גאוני ליטא שבאו לשם אמר לו רבו בעל ההאבנ"ז שאין לו מה ללמוד מאותו גאון והוא, הרב פארשלעגער בעצמו, גדול ממנו! האם יש לך איזו תחושה במי מדובר?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מדליא-רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק-ר"ש ליברמן-הגרי"ד מבוסט

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אפריל 19, 2015 9:38 am

איש_ספר כתב:בספר המעניין מיכאל באחת על ר' מיכאל פארשלארגר, מכתב נח כתוב בכותרתו: כאב גדול על הלומדים בעירוב קודש וחול, ובתכו נכתב כך:
והנה עוד קודם שתיאר בפני את הגאון הנפלא מוה"ר... שליט"א ידעתי ושמעתי ממנו, וגם ראיתי ממנו מעד חידו"ת וגם ניכר מתוך לימודו שהוא ירא וחרד, ולמה לא יפעל על תלמידיו בכח תורתו כי רב הוא מאד שיהיו מעשיהם סמא דחיי וכו'. וא"כ אפילו שבעודן בבית רבן הם טוב אבל ביציאתן מבי רבן הם במידה אשר בהפקרא ניחא להו, וכל מעשיהם לילך מדחי אל דחי, ולעשות רק מה שיוטב בעיני מיעוט שבמחנה המגורעים מהם, ואני יודע מכמה תלמידים שהיו בעירנו אשר היתי יודעם ליראים וגם נתגדלו אצל אבות יראים בני תורה, ובכל פעם שבאו בחזרה לביתם נעשו גרועים ביותר וגם אבותיהם אמרו לי כזה, ולמה לא יפעל ראש מלא תורה כמו...על התלמידים, עכ"פ שיידעו שהם בתורה כאפרוחים שלא יתפתחו עיניהם וכמו תינוק בן שנה, והיאך יאמרו דעתם המשובשת בגסות ובחציפות בדברים העומדים ברומו של עולם, ולא ידעו ולא יבינו שאין להם שום שייכות לזה, ולא ישאלו על זה, ויעשו הכל לפי דעתם בדברים אשר אין להם דעת כלל. ויש לי להביא כמה מעשיות אשר בעיני ראיתי מהם, ואסתגר בזה כי קשה עלי הכתיבה ל"ע.
המלבה"ד השמיט את שם הגאון, אבל ליבי אומר לי...

כהיום הזה שמעתי מידידי הרב"צ שליט"א ששמע ממי שמחזיק במכתב המקורי ולדבריו המדובר בר"ש ליברמן, ולא - כפי שהיה ניתן להבין ממני - בזולתו.

נטיעות
הודעות: 440
הצטרף: א' פברואר 09, 2014 11:38 am

Re: משפחת הרבנים מעדאליע

הודעהעל ידי נטיעות » ד' נובמבר 25, 2015 1:43 am

איש_ספר כתב:ר' הלל התחתן בגיל מבוגר עם אשה צעירה, ולא זכה להאריך עמה ימים. אשתו חיה לאוי"ט ומתגוררת בהרצליה.

וזו, בת מי היא?

מחולת המחנים
הודעות: 2930
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: משפחת הרבנים מעדאליע

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ה' אוקטובר 06, 2016 1:43 pm

בור הגולה כתב:
איש_ספר כתב:
תוך כדי דיבור כתב:גם ר' שאול ליברמן הנ"ל היה חתנו של רבי אליעזר רבינוביץ'. בכל אופן הוא באמת היה שושלת היוחסין מכל הצדדים (ולא רק משפחת קצנלבוגן).

אכן. ובזיו"ש של ר' מאיר ברלין (בר אילן).

אכן היה בדעתי להוסיף כל זה.

אחיו של ר' שאול, היה ר' מאיר יונה ליברמן, איש אמונו של הגרח"ע בווילנא, והיה רחוק מאד בדעותיו מאחיו הנ"ל וד"ל. עלה לארץ, והתגורר בירושלים. נפטר לפני שנים אחדות בזקנה מופלגת.

שמעתי שרש"ל היה שולח תמיכה קבועה להגרי"ז מבריסק, ובהיות שידע שהגרי"ז לא יאות לקבל ממנו את הכסף היה שולח זאת דרך אחיו שהיה מבאי ביתו של הגרי"ז.

---
בקשר למשפחת מדליה-מעדאליע יש תח"י ספר מאחד מרבני המשפחה (רשי"ל או בנו ר' אהרן שלמה) בו נדפסו תמונותיהם ותיאור הרציחה הטראגית של רשי"ל, כמדומני שהספר איננו באוצר החכמה.

השואל מרבו
הודעות: 365
הצטרף: א' מאי 29, 2016 1:32 pm

תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי השואל מרבו » ד' דצמבר 07, 2016 1:08 am

האם בספר "משנת אליעזר" להנ"ל נדפסו תולדותיו? באוצר המקוון ראיתי שבהתחלה לא נדפס כלום, השאלה היא האם בסוף יש משהו. זה חשוב לי מאוד, תודה.

קאצ'קלה
הודעות: 1397
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' דצמבר 07, 2016 5:38 am

לא, אין שם כלום.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הגה"צ ר' אברהם הלוי הורביץ ז"ל

הודעהעל ידי חלמישצור » ב' נובמבר 06, 2017 4:50 pm

בקשר ליחס בין החזו"א ור"ש ליברמן מעניינת ולא כ"כ מוכרת אגרתו של החזו"א לר"ש, בעניין בקשתו של האחרון מבן דודו אם יש דרשה בגמרא לדין כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד (התנא מניו יורק - ממכתבי הרב פרופ' שאול ליברמן, מדעי היהדות 42, עמ' 292-3). מדובר באגרת לפני עליית החזו"א ארצה והוא נפתח כך: "שלום, לשמחת לבבי הגיעני - כמצווה הבאה בהיסח הדעת - מכתבך". ועוד אציין לדברי רש"ל, מהם עולה תקופה של יחס קרוב ביותר לחזו"א: "היה יושב בביתו ולומד כל היום וכל הלילה. פעם נתעוררתי באמצע הלילה וראיתי אותו יושב במיטה בירמולקה, מתנועע ולומד גמרא בעל-פה. אני חושב שאז היו באמת הימים הטובים שלו, מפני שעדיין הקהל הרחב לא הכיר אותו" (זכרונות מינסק, איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 24, עמ' 47).
בכל מה שקשור לר"ש ליברמן עצמו, הרי הדברים ידועים ופשוטים שכל ימיו היה ירא שמים, תלמיד חכם גדול, וגם הטיף שם במוסד (שאינו רפורמי אלא קונסרבטיבי, ולגמרי לא כמו קונסרבטיבים של ימינו; למשל, בבית הכנסת שבסמינר הייתה אז מחיצה) לשמירת מצוות, וכל הגעתו שמה הייתה כדי שיוכל לשבת בשלווה כלכלית ספרייתית וחברתית על מחקריו המדעיים, כי לדבריו באגרת מאותה תקופה הסמינר ההוא "הוא עכשיו המוסד המדעי היחידי בעולמנו אנו". כך מספר דוד הלבני: "מן השיחה הראשונה והארוכה הזו עם פרופסור ליברמן זכור לי רק 'תוספות' אחד, קטע מן פירוש מימי הביניים על התלמוד בבלי, חולין צז ע"א, שבו היתה לי עדיפות מפני שהיטבתי לזכור אותו ממנו. אבל כאשר עזבתי - כאשר עמדתי בדלת ופניתי אליו כדי להודות שוב - ראיתי שהוא נטל מסכת חולין, פתח בעמוד הראשון והחל ללמוד. שאלתי מדוע 'חולין?' והוא ענה: "אם שכחתי תוספות אחד, מי יודע כמה אחרים שכחתי?" (עלה לא נדף, ירושלים תש"ס, עמ' 65). ואגב, במאמרו 'קשריו של הרב קוק עם הפרופ' הרב שאול ליברמן' מציין רא"י שבט שגם רב"מ לוין התגורר תקופה מסויימת בשנת תרצ"ד במוסד ועבד שם במסגרת המלאכה העצומה של אוצר הגאונים. ואין בדברי אלה כדי לטעון שלדעתי הצדק עם רש"ל.
נערך לאחרונה על ידי חלמישצור ב ב' נובמבר 06, 2017 4:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גביר
הודעות: 1385
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגה"צ ר' אברהם הלוי הורביץ ז"ל

הודעהעל ידי גביר » ג' נובמבר 07, 2017 9:12 am

חלמישצור כתב:בקשר ליחס בין החזו"א ור"ש ליברמן מעניינת ולא כ"כ מוכרת אגרתו של החזו"א לר"ש, בעניין בקשתו של האחרון מבן דודו אם יש דרשה בגמרא לדין כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד (התנא מניו יורק - ממכתבי הרב פרופ' שאול ליברמן, מדעי היהדות 42, עמ' 292-3). מדובר באגרת לפני עליית החזו"א ארצה והוא נפתח כך: "שלום, לשמחת לבבי הגיעני - כמצווה הבאה בהיסח הדעת - מכתבך". ועוד אציין לדברי רש"ל, מהם עולה תקופה של יחס קרוב ביותר לחזו"א: "היה יושב בביתו ולומד כל היום וכל הלילה. פעם נתעוררתי באמצע הלילה וראיתי אותו יושב במיטה בירמולקה, מתנועע ולומד גמרא בעל-פה. אני חושב שאז היו באמת הימים הטובים שלו, מפני שעדיין הקהל הרחב לא הכיר אותו" (זכרונות מינסק, איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 24, עמ' 47).
בכל מה שקשור לר"ש ליברמן עצמו, הרי הדברים ידועים ופשוטים שכל ימיו היה ירא שמים, תלמיד חכם גדול, וגם הטיף שם במוסד (שאינו רפורמי אלא קונסרבטיבי, ולגמרי לא כמו קונסרבטיבים של ימינו; למשל, בבית הכנסת שבסמינר הייתה אז מחיצה) לשמירת מצוות, וכל הגעתו שמה הייתה כדי שיוכל לשבת בשלווה כלכלית ספרייתית וחברתית על מחקריו המדעיים, כי לדבריו באגרת מאותה תקופה הסמינר ההוא "הוא עכשיו המוסד המדעי היחידי בעולמנו אנו". כך מספר דוד הלבני: "מן השיחה הראשונה והארוכה הזו עם פרופסור ליברמן זכור לי רק 'תוספות' אחד, קטע מן פירוש מימי הביניים על התלמוד בבלי, חולין צז ע"א, שבו היתה לי עדיפות מפני שהיטבתי לזכור אותו ממנו. אבל כאשר עזבתי - כאשר עמדתי בדלת ופניתי אליו כדי להודות שוב - ראיתי שהוא נטל מסכת חולין, פתח בעמוד הראשון והחל ללמוד. שאלתי מדוע 'חולין?' והוא ענה: "אם שכחתי תוספות אחד, מי יודע כמה אחרים שכחתי?" (עלה לא נדף, ירושלים תש"ס, עמ' 65). ואגב, במאמרו 'קשריו של הרב קוק עם הפרופ' הרב שאול ליברמן' מציין רא"י שבט שגם רב"מ לוין התגורר תקופה מסויימת בשנת תרצ"ד במוסד ועבד שם במסגרת המלאכה העצומה של אוצר הגאונים. ואין בדברי אלה כדי לטעון שלדעתי הצדק עם רש"ל.

סיפר לי הרב משה רזיאל שליט"א [תלמיד חכם מופלג בזכות עצמו]- באחד מפגישותיו עם ר' שאול ליברמן הוא שאל אותו שאלה על ספרו 'יוונים ויוונות בארץ ישראל', ליברמן השיב לו 'תוספתא כפשוטה זה ספר, ירושלמי כפשוטו זה ספר, יוונים ויוונות זה 'ביכעל' [הרב רזיאל הסביר לי שביידיש ישנה הבחנה בין 'ספר', שמשמעותו ספר קודש, לבין 'ביכעל' שמשמעותו ספר חולין].
רש"ז הבלין סיפר שליברמן נהג בסתר לשלוח תמיכה כלכלית לכמה תלמידי חכמים שעסקו בתורה מתוך הדחק בירושלים, כשנפטר, חשו הללו מתוך הכרת הטוב צורך ללוותו [מנוחתו, כמדומה, בסנהדריה] אלא שחששו מתגובת הסביבה ולכן הופיעו בלוויה כנושאי המיטה.

פרנקל תאומים
הודעות: 3220
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגה"צ ר' אברהם הלוי הורביץ ז"ל

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' נובמבר 09, 2017 2:04 pm

גביר כתב:רש"ז הבלין סיפר שליברמן נהג בסתר לשלוח תמיכה כלכלית לכמה תלמידי חכמים שעסקו בתורה מתוך הדחק בירושלים, כשנפטר, חשו הללו מתוך הכרת הטוב צורך ללוותו [מנוחתו, כמדומה, בסנהדריה] אלא שחששו מתגובת הסביבה ולכן הופיעו בלוויה כנושאי המיטה.

כמדומה שמדובר בצאצאי אחיו הרב מאיר ליברמן זצ"ל (שנטה בהשקפתו לחוגי ה"קנאים").

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12475
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 13, 2017 12:48 am

סיפור יפה על ר"ש ליברמן.

בהיותו בחור הזדמן ר"ש לווילנא. פגש בו הגרח"ע, ושאלו לשמו, ומששמע את שמו, אמר לו: את שמעך שמעתי, נא הצג את עצמך. כלומר הראיני את מראך, השמיעני את קולך וכו'. אמר לו ר"ש, עתה אני חוזר מספריית שטראשון, עיינתי שם במאירי לסנהדרין, ושם בדף נא, ב מביא שיש שהביאו מן התוספתא שכהן בעל מום אינו מוזהר על טומאת מת. ובכן, היודע מר, לאיזו תוספתא כוונת המאירי? שאלו הגרח"ע, ומר יודע? אמר לו ר"ש, אכן. אמר לו הגרח"ע, נעיין בדבר. זקף רח"ע אצבעו וסימן כחצי עיגול מלמטה למעלה ואמר: זבחים, והוא מחווה אצבעו מצד אחד לשני, אין, מנחות, ושוב מסיט אצבעו כמי שסוקר דברים מתוך הספר, אין, וכך העביר מסכת אחר מסכת, ומחווה באצבעו הכל לפי אורך המסכת, עד שסיים להעביר בעיני רוחו סדר קדשים. וחתם: בקדשים אין. אמר לו ר"ש. אכן התוספתא אליה אני מכוון אינה בסדר קדשים. שאלו הגרח"ע, היכן היא, אמר ר"ש בזרעים. התחיל הגרח"ע להעביר דברי תוספתא זרעים, אלא שכוחו בקדשים אינו ככוחו בזרעים, פניו שהיו פשוטים ונעימים עטו עתה סבר של מאמץ והאצבע שנעה ברכות ובקלות זעה עתה בנקישות קצובות, והוא התחיל מסכת אחר מסכת: ברכות, ברכות ברכות, והוא מקיש ודוחק באצבעו וכן הלאה. במאמץ רב עלה בידו לסקור כמה מסכתות, עד שבמסכת הרביעית עצר ואמר, יותר אין בכוחי. ועדין לא נמצאה התוספתא המבוקשת. שאל הגרח"ע, נו יאמר מר היכן מציאתו, אמר לו ר"ש, בתוספתא ביכורים. נענה הגרח"ע ואמר: הבה ננסה. התחיל להעביר ביכורים ולא עלתה בידו. נכנע הגרח"ע וביקש לשמוע את התוספתא העלומה אמר לו ר"ש, בתוספתא סוף ביכורים, אמרו על אנדרוגינוס כהן (ליש ספרים): ומטמא למתים כנשים. והוא פלא, למה לא יהיה אסור מספק. ויובן לדעת ר' ישמעאל בבכורות, שאנדרוגינוס חשוב בעל מום.

(מפי רש"ב וורנר ששמע מר"ש ליברמן. שמעתי מרש"ח דומב שליט"א. ועיקר הפירוש בתכ"ב במקומו)

הגהמ
הודעות: 1322
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי הגהמ » ב' נובמבר 13, 2017 2:40 am

כבר מזמן אני מוסקרן לדעת מפני מה ספרו של ר"א רבינוביץ 'משנת אליעזר' נדפס בצורה כה ערטילאית בלי מבוא בלי תולדות ואף בלי הנצחות וכדו'. ניחשתי ששמא נדפס הספר מתוך עזבונו שנמצא בידי חתנו בזיוו"ר ר"ש ליברמן, והלה נהג ככה מפני כבודו של אשתו השניה. אבל כאמור אין זה כי אם ניחוש בעלמא. האם למי ממנו פתרונים?

הגהמ
הודעות: 1322
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי הגהמ » א' מרץ 25, 2018 9:59 pm

מעניין מה שנדפס ממש לאחרונה בס' 'מסורת משה' ח"ג (עמ' שפט) משם הגר"מ פיינשטיין:
ושאלו את רבינו האם יש לסמוך על התוספתא שהוציא לאור שאול ליברמן. ואמר רבינו שאם יש בה רק את לשון התוספתא אין בכך כלום שהוא הוציא אותה, דמאחר ששאול ליברמן עצמו היה איש דתי, אינו חשוד שיזייף את התוספתא.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי חלמישצור » א' מרץ 25, 2018 10:20 pm

וודאי נזכרת והזכרת אשכול זה לרגל מלאת היום, ט' בניסן, שלושים וחמש שנים לפטירת רש"ל (לעצם העניין, הרי ישנם שני כרכים מקבילים להתוספתא כפשוטה, האחד בו הנוסח המדויק ע"פ שנוי נוסחאות וכו', מקו"צ וקצת פירושים, והשני עם עיוניו של המהדיר, שהם עיקר הדרה והודה של מהדורתו, ואפשר שלזה רמז הגר"מ)

השעיר החיי
הודעות: 371
הצטרף: ב' ינואר 25, 2016 9:56 pm

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי השעיר החיי » ב' מרץ 26, 2018 1:04 am

E05987D8-BECF-47E2-A5B9-DC4B830A2717.jpeg
E05987D8-BECF-47E2-A5B9-DC4B830A2717.jpeg (2.19 MiB) נצפה 3753 פעמים


איקטורין
הודעות: 158
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי איקטורין » ה' אפריל 18, 2019 3:34 am

מנחם כץ - הגרש ליברמן.pdf
(2.05 MiB) הורד 317 פעמים

הגהמ
הודעות: 1322
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי הגהמ » ה' אפריל 18, 2019 6:32 am

נדמה לי שהמאמר הסתובב פה כבר מזמן, הלא?

איקטורין
הודעות: 158
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: תולדות ר' אליעזר רבינוביץ ממינסק

הודעהעל ידי איקטורין » ה' אפריל 18, 2019 4:59 pm

הגהמ כתב:נדמה לי שהמאמר הסתובב פה כבר מזמן, הלא?


יש מן הצדק בדבריך. בחיפוש פנימי בגוגל עולה המאמר רק בקובץ פי די אף, ללא הפניה לאחד מהמדורים. [אשמח להבין מתי זה מופיע כך ומתי כך].
עכ"פ במאמר זה ישנם גם צילומים שאין בקודם.

מבקש חכמה
הודעות: 959
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: משפחת הרבנים מעדאליע <רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק>

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ד' אוקטובר 07, 2020 6:37 pm

מן הגורן ומן היקב כתב:מה היה יחוסו של ר' לייזער?
פייןם.jpg

איני יודע מן הקטע המועתק אבל כל הרואה בשות אור גדול את ההתכתבות בינו לבין אבי הדבר אברהם במשך שנים רבות ועוד טרם לידתו מבין שזה הרקע לשידוך...
בנוסף עניין הייחוס של הגדול ממינסק עצמו שבא ממשפחת פשוטי עם היה כח התורה שלו וקשה להאמין שהוא אהב במיוחד ייחוס.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 34 אורחים