פורום אוצר החכמה

היום היארצייט של הג"ר שלמה הכהן זצ"ל ראש המו"צים בווילנא, בעל "חשק שלמה" ובנין שלמה".

ידוע שהח"ח היה מספר על התמדתו הנתפלאה בתורה, ותובע ללמוד ממנו.

ספרו בנין שלמה הוא ספר נפלא ונחמד, כמו שיעיד כל מי שעיין בו. לאחרונה הוציאו מהדורה חדשה, אבל חינו של הישן לא פג... (לבד ממה שיש הרבה טעויות דפוס בהחדש).

היה לו בן אחד, ר' אברהם יעקב. בנו של רא"י היה ר' שלמה כהן, תלמידו של החזו"א. נישא לבתו של ר' חיים יעקב הלפרין מזכרון מאיר, והוא ניהו חותנו של הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל. ועוד בן ר' ראובן כהן בווילנא, נדמה ל שנספה בשואה. הוא עסק בהדפסת ספרים.

חמשה חתנים היו לו לר' שלמה, כולם גדולי תורה, מכהנים ברבנות. אחד מהם היה ר' נחום גרינהויז זצ"ל, אבי אמו של הגר"נ פרצוביץ זצ"ל, שאף נקרא על שמו.
עוד אחד היה הג"ר מאיר קרליץ, אחיו הגדול של החזו"א.

אחיו הגדול של ר' שלמה היה הג"ר בצלאל הכהן, שכיהן ג"כ ברבנות בווילנא, והיה מחשובי הרבנים בזמנו. הוא נפטר קצת צעיר. חתנו היה ר' חיים שלמה סקולניק זצ"ל, שבתו נישאה להג"ר אברהם קלמנוביץ בזווגו השני. מזווג זה נולדו לו לר' אברהם בנותיו אשת הג"ר אלי' שוויי זצ"ל, ואשת הג"ר שמואל ברנבוים זצ"ל. ויבל"ח הג"ר ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א בעל "אהלי ישועה".

כמה הוספות חשובות.

א' חתנו הבכור היה הגאון המובהק רבי מאיר קרליץ זצ"ל, רב דלכוביץ, שקיבל ממנו הרבה בדרכי ההוראה. (אגב, בתו הרבנית שולמית ע"ה, אשת הגאון רבי אליעזר אלפא זצ"ל, רב בחיפה, נקראה על שמו בשנה הראשונה לפטירתו, שולמית ע"ש שלמה...ואח"כ גם נקרא על שמו הגאון הגדול ר' שלמה שמשון זצ"ל אב"ד פ"ת).

ידוע כי מרן הגרי"ז היה שולח אליו שאלות, כי הרי קיבל מחותנו זקן ההוראה בוילנא.

בני הגר"מ זצ"ל בנוסף להנ"ל, הגאון רבי חיים שאול זצ"ל גאב"ד שארית ישראל, הגאון רבי שמריהו יוסף זצ"ל (המכונה הקליינער) מייסד כולל חזון איש, וחתנו הגאון רבי זלמן רוטברג זצ"ל ראש ישיבת בית מאיר. הגאון הגדול רבי ראובן פיין בעל בין המשפתיים, חתן הג"ר אליעזר אלפא הנ"ל.

ב. בחתונת הגר"נ פרצוביץ היו העומדים מצד החתן היתום, (בהג"ר אריה צבי אב"ד טראק), דודו זקינו הגר"מ קרליץ וש"ב הגאון ר' יחזקאל פרצוביץ.

ג. מעניין כי הח"ח היה מספר על כך שבימי בחרותו בשנות הי"ג-י"ז לחייו נמצאה בקרבו מחלה אנושה, והרופאים הזהירוהו שאסור לו ללמוד לבל יחלש לבו ויתרופפו עצביו יותר, ואם יעשה זאת נשקפת סכנה לחייו. ולא שעה אליהם באמרו: אם לא אלמד תורה הרי ודאי אמות מכך, מוטב לי איפוא למות מלימוד תורה מלמות מביטול תורה. ואכן ר' שלמה המשיך בשקידתו ונרפא מחוליו והאריך ימים. וכשהיה הח"ח מספר מעשה זה היה מתרגש מאוד וחוזר על כך: מוטב למות מלימוד תורה מלמות מביטול תורה.

והנה בהקדמת שו"ת בנין שלמה מעיד הגר"ש בתוך דבריו כי כבן שיבסר סיים את כל הש"ס...הרי לנו פרי עמלו באותם השנים.

ובתשובותיו סי' לב נמצאת תשובה אליו מאחיו ורבו הגאון הארוך בדורו ר' בצלאל הכהן בהיותו בן י"ב בלבד, ראה שם שמתארהו בתוארים מופלגים.

בשות בנין שלמה אני לא זוכר כרגע את המקום (אפשר למצוא )יש תשובה לאחד בשם ר שלמה מלובאטש האם יש למישהו מושג מי זה

כנראה שלגמרי נשכח שמו של חתנו המהולל הגאון ר' יצחק שוטסר הי"ד, הסוקלוקער רב, מי ששמו הלך לפניו בכל ליטא על שום רוב בקיאותו וחריפותו.
והנה מתוך ספר סוקלוקה ממאמרו של ר' משה צינוביץ':

והנה מדברי הדיין הלונדוני ר' כתריאל קאפלין:

וראה כאן אודות כתב רבנות לר"י שוסטר הנ"ל בסט לואיס
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 2&page=187

בגליון עץ חיים ב', התפרסמו שיחות בד"ת עם הגר"ח קרייזווירט ושם סיפר על שאלות שנשאל לחידודא שנשאל מהסוקלוקער רב:

אגב על עדותו של הרמב"ם בתשובה, הנעתקת בהערה י"ז בתמונה שבהודעה הקודמת, רבו ההשערות למאי נתכוון עיין דברי ר' מתתיהו שטראשון בהערתו שבסו"ס נתיבות עולם ווילנא תרי"ט, עמ' 136, זכרון מלך פיעטרקוב תרצ"ה עמ' ז' ועיין גם ברית הלוי, ירושלים תרס"ג, יבמות שם, שהביא מגאון אחד זצ"ל.

יש תח"י מבחן שעשה הגר"ח קנייבסקי לזוגא דרבנן שעמדו אצלו בכור המבחן על כל הש"ס, בסגנון זה של ממרחק יביא לחמו. היינו על כל מסכת ומסכת כמה שאלות של דיני המסכת המבוארים במקום אחר ולא במסכת.
הנה לדוגמא שאלות למסכת ברכות:
ברכות
א) איפה צריך להסתכל בזמן שמו"ע.
ב) מה מברכין על חזיז.
ג) מה מברכין על שכר שעורין.
ד) קודם שבח ואח"כ שאלת צרכיו או להיפך.
ה) מה יעשה אדם ויחכם
ו) הכניס ידיו לביה"כ אם מותר בד"ת.
ז) למי מותר לפסוע על ראשי עם קדוש.
ח) אם מותר לקרות קה"ת מיושב.
ט) אם מותר להתפלל על מעשי נסים.
י) אם מותר לדבר בין התפלה לתחנון.

על מגע בית הסתרים במשקין כמדומה שיש בקובץ שיעורים בשם הגרמ"מ אפשטיין.

איש_ספר כתב:כנראה שלגמרי נשכח שמו של חתנו המהולל הגאון ר' יצחק שוטסר הי"ד, הסוקלוקער רב, מי ששמו הלך לפניו בכל ליטא על שום רוב בקיאותו וחריפותו.

יש להדגיש כי הוא לא היה חתנו של ר' שלמה הכהן כי אם חתן חתנו ר' נחום גרינהויז.

קראתי סיפור מעניין,
בספר 'אורו של עולם' - הגרש"ז אוירבך זצ"ל (הרב יוסף אליהו – ירושלים תשס"ט).

הגרש"ז אוירבך זצ"ל סיפר להרב הדר מרגולין שליט"א (מחבר ספר 'הידורי המידות'),
שפעם נכנס ה'חזון-איש' בליל שב"ק לבית אחיו – הגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל,
רבי מאיר סיים זה עתה את הקידוש, בכוס שהיתה כשיעור הקטן,
אמר לו החזו"א, שלדעתו לא יצא ידי חובה בקידוש על כוס זו, ועליו לחזור ולקדש.
שמעה זאת רעייתו של רבי מאיר, ניגשה לארון, הוציאה גביע ישן בגודל דומה, והראתה לגיסה החזו"א באומרה:
"בגביע זה, קידש אבי כל ימי חייו. האמנם לא יצא מעולם ידי חובה?".
שמע החזו"א את דבריה – וחייך.

אמרתי אחכמה כתב:קראתי סיפור מעניין,
בספר 'אורו של עולם' - הגרש"ז אוירבך זצ"ל (הרב יוסף אליהו – ירושלים תשס"ט).

הגרש"ז אוירבך זצ"ל סיפר להרב הדר מרגולין שליט"א (מחבר ספר 'הידורי המידות'),
שפעם נכנס ה'חזון-איש' בליל שב"ק לבית אחיו – הגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל,
רבי מאיר סיים זה עתה את הקידוש, בכוס שהיתה כשיעור הקטן,
אמר לו החזו"א, שלדעתו לא יצא ידי חובה בקידוש על כוס זו, ועליו לחזור ולקדש.
שמעה זאת רעייתו של רבי מאיר, ניגשה לארון, הוציאה גביע ישן בגודל דומה, והראתה לגיסה החזו"א באומרה:
"בגביע זה, קידש אבי כל ימי חייו. האמנם לא יצא מעולם ידי חובה?".
שמע החזו"א את דבריה – וחייך.

סיפור זה שמעתי באופן אחר, שהחזו"א נכנס לבית אחותו הרבנית גריינימן, והתבטא כנ"ל, והיא הוציאה מהארון את הגביע שקידש עליו אביה,ואמרה להחזו"א "זיי נישט פרומער פון די טאטע".
----------
כמובן צודק בר אוריין תניינא, הגר"י שוסטר היה חתנו של הגר"נ גרינהויז. ופלא בעיני על איש ספר שהעלים עיניו מבנו של ר' יצחק, ה"ה העילוי ר' שלמה שוסטער, שכאביו היה גם הוא עילוי נפלא ועצום. אחרי המלחמה עלה לארץ, והסתופף בישיבת חברון. היו שואלים אותו שאלות בכל מקצועות התורה, וביקאותו היתה מבהיל ממש.
אחר תקופה היגר לארה"ב, ונפטר בקיצור ימים ללא ילדים. אלמנתו עדיין חיה שם לאי"ט. שמעתי פעם שהיא גרה באותו בנין מגורים של הגר"ש ברנבוים, והוא היה מבקר אצלה ומעודדה (בתור משפחה כמובן).
ר' שלמה נפטר בש"ק ט"ז אדר תשכ"ח.

להר"י שוסטער היה עוד בן, נחום, שהיה בארץ.

וכאן תמונה מעניינת שהתפרסמה בפורום אחר, בו נראים הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בגרודנא עם תלמידיו בגרודנא, ביניהם ר' שלמה שוסטער, אבל לא פירשו לנו איזה ילד הוא. כידוע הגר"ח הרביץ תורה שם בבחרותו , עוד לפני שהגיע למיר.

----------
נוטר, אתה בטוח שהגר"מ קרליץ היה החתן המבוגר? אני כמעט בטוח שלא, כמדומני שהוא היה השני לאחרון. נא לבדוק במקורותיך.

בור הגולה כתב:
נוטר, אתה בטוח שהגר"מ קרליץ היה החתן המבוגר? אני כמעט בטוח שלא, כמדומני שהוא היה השני לאחרון. נא לבדוק במקורותיך..


אכן טעות היא בידי. אכו נתחלף לי 'אחיו הבכור' (של מרן החזו"א) בחתן הבכור.

בור הגולה כתב:כמובן צודק בר אוריין תניינא, הגר"י שוסטר היה חתנו של הגר"נ גרינהויז. ופלא בעיני על איש ספר שהעלים עיניו מבנו של ר' יצחק, ה"ה העילוי ר' שלמה שוסטער, שכאביו היה גם הוא עילוי נפלא ועצום. אחרי המלחמה עלה לארץ, והסתופף בישיבת חברון. הויו שואליםאותו שאלות בכל מקצועות התורה, וביקאותו היתה מבהיל ממש.
אחר תקופה היגר לארה"ב, ונפטר בקיצור ימים ללא ילדים. אלמנתו עדיין חיה שם לאי"ט. שמעתי פעם שהיא גרה באותו בנין מגורים של הגר"ש ברנבוים, והוא היה מבקר אצלה ומעודדה

אכן בר אוריין צודק.
ר' שלמה נזכר בקטע שהבאתי מר' כתריאל קאפלן עי"ש.

איש_ספר כתב:

בור הגולה כתב:כמובן צודק בר אוריין תניינא, הגר"י שוסטר היה חתנו של הגר"נ גרינהויז. ופלא בעיני על איש ספר שהעלים עיניו מבנו של ר' יצחק, ה"ה העילוי ר' שלמה שוסטער, שכאביו היה גם הוא עילוי נפלא ועצום. אחרי המלחמה עלה לארץ, והסתופף בישיבת חברון. הויו שואליםאותו שאלות בכל מקצועות התורה, וביקאותו היתה מבהיל ממש.
אחר תקופה היגר לארה"ב, ונפטר בקיצור ימים ללא ילדים. אלמנתו עדיין חיה שם לאי"ט. שמעתי פעם שהיא גרה באותו בנין מגורים של הגר"ש ברנבוים, והוא היה מבקר אצלה ומעודדה

אכן בר אוריין צודק.
ר' שלמה נזכר בקטע שהבאתי מר' כתריאל קאפלן עי"ש.

אכן, אני מבקש מחילה על ההאשמה, לא עיינתי היטב במובאות.

לאחרונה פורסם בעיתון באנגליה מכתבים של תלמיד ישיבת חברון משנת תשי"ג שנכתבו להוריו באנגליה. באחד המכתבים הוא מספר על ר"ש שוסטר, אני מעתיקו לכאן, כמובן בתירגום משפת לע"ז:

הישיבה כאן יש לה ספרייה גדול מאד. היא פתוחה במשך כמה שעות כל יום, וכמה אנשים מבקרים בה, בתוכם אחד שאם לא הייתי רואה ושומע בעצמי, לא הייתי מאמין. הוא לא למדן גדול, אבל אמור להיות הבקי היותר גדול בכל אר"י, וכנראה גם בכל העולם. ללא שום צל של גוזמא, אני ראיתי זה בעצמי. אפשר לשאול אותו כמה מחלוקות יש בין רבי יוחנן וריש לקיש בירושלמי מעשרות, והוא יענה על המקום בלי להסס. אותו דבר בכל בבלי וירושלמי, כל הראשונים, וכל האחרונים המפורסמים, דוגמת נו"כ השו"ע, נתיבות, קצות, תומים, מנחת חינוך, אור שמח וכו'. אני שאלתי אותו לחידודא להגיד לי כמה מחלוקות יש בין שו"ת חמד"ש ורעק"א. נאלצתי להקשיב במשך רבע שעה כשהוא חישבן את כולם... זה לא גוזמא, זה בלתי יאומן, עד שרואים את זה. בגלל שהוא אינו עושה כלום חוץ מללמוד, ואין לו משרה רשמית, חי כעני מרוד. יהודים כאלה פוגשים רק בירושלים!

מובן שהבקי הזה (שהכותב לא זכר את שמו), הוא ר' שלמה שוסטער הנזכר לעיל.

בור הגולה כתב:לאחרונה פורסם בעיתון באנגליה מכתבים של תלמיד ישיבת חברון משנת תשי"ג שנכתבו להוריו באנגליה. באחד המכתבים הוא מספר על ר"ש שוסטר, אני מעתיקו לכאן, כמובן בתירגום משפת לע"ז:

הישיבה כאן יש לה ספרייה גדול מאד. היא פתוחה במשך כמה שעות כל יום, וכמה אנשים מבקרים בה, בתוכם אחד שאם לא הייתי רואה ושומע בעצמי, לא הייתי מאמין. הוא לא למדן גדול, אבל אמור להיות הבקי היותר גדול בכל אר"י, וכנראה גם בכל העולם. ללא שום צל של גוזמא, אני ראיתי זה בעצמי. אפשר לשאול אותו כמה מחלוקות יש בין רבי יוחנן וריש לקיש בירושלמי מעשרות, והוא יענה על המקום בלי להסס. אותו דבר בכל בבלי וירושלמי, כל הראשונים, וכל האחרונים המפורסמים, דוגמת נו"כ השו"ע, נתיבות, קצות, תומים, מנחת חינוך, אור שמח וכו'. אני שאלתי אותו לחידודא להגיד לי כמה מחלוקות יש בין שו"ת חמד"ש ורעק"א. נאלצתי להקשיב במשך רבע שעה כשהוא חישבן את כולם... זה לא גוזמא, זה בלתי יאומן, עד שרואים את זה. בגלל שהוא אינו עושה כלום חוץ מללמוד, ואין לו משרה רשמית, חי כעני מרוד. יהודים כאלה פוגשים רק בירושלים!

מובן שהבקי הזה (שהכותב לא זכר את שמו), הוא ר' שלמה שוסטער הנזכר לעיל.

זאת מנלן?

כי ידוע ממקורות אחרים, שהעילוי הנ"ל היה מסתובב באוצר הספרים של חברון באותן שנים.

איך מוסיפים כאן תמונה?

רציתי להוסיף תמונתו של החשק שלמה זי"ע

.

בפורום ההוא כתב ניק ידוע בשם דגים:

הגאון המופלא הזה היה נוהג בשנותיו האחרונות לשבת באוצר הספרים של ישיבת חברון בגאולה, ושם הכרתיו ושוחחתי עמו מפעם לפעם. לגאונותו ולבקיאותו לא היו אח וריע בדורו. עליו אפשר היה לומר בוודאות, שהיה מהבקיאים שידעו למנות בעל פה כל שם תנא או אמורא, כדרך שמספרים על הגר"א.
במיוחד היה חביב עליו הספר מנחת חינוך שהגה בו הרבה וערך עליו דבר שנתקשינו להבינו, וקרא לו 'טאבעלן' [= טבלאות].
על כל פנים זכורני שבאחד הימים, ביקש ממני ועוד מיושבי האוצר
שנסדר לו מנין, כי אותו היום היאהרצייט של בעל האור שמח, ומאחר ולא הניח צאצאים [פרט לבת יחידה שהייתה נשואה לחברו של הגר"מ זמבא], הוא שומר את היאהרצייט, ומבקש להתפלל בפני העמוד.
הבטיח לנו, שבאם נארגן לו מנין, יאמר לנו לאחר התפילה מ א ה מחלוקות בין האור שמח ובין המנחת חינוך !
וכך היה, לאחר התפילה, נעמד לו הגאון הזה כשרגלו אחת על הספסל, והחל, לתדהמת השומעים, למנות המחלוקות כמונה מעות,
אלא שהגבאים האחראים על האוצר, שדאגו לשמור על התקנות, ובקשו לנעול את האוצר דחקו בו לגמור, ובאותה שעה לא הצלחנו לשמוע את הכול!

אליהוא כתב:בפורום ההוא כתב ניק ידוע בשם דגים:

הגאון המופלא הזה היה נוהג בשנותיו האחרונות לשבת באוצר הספרים של ישיבת חברון בגאולה, ושם הכרתיו ושוחחתי עמו מפעם לפעם. לגאונותו ולבקיאותו לא היו אח וריע בדורו. עליו אפשר היה לומר בוודאות, שהיה מהבקיאים שידעו למנות בעל פה כל שם תנא או אמורא, כדרך שמספרים על הגר"א.
במיוחד היה חביב עליו הספר מנחת חינוך שהגה בו הרבה וערך עליו דבר שנתקשינו להבינו, וקרא לו 'טאבעלן' [= טבלאות].
על כל פנים זכורני שבאחד הימים, ביקש ממני ועוד מיושבי האוצר
שנסדר לו מנין, כי אותו היום היאהרצייט של בעל האור שמח, ומאחר ולא הניח צאצאים [פרט לבת יחידה שהייתה נשואה לחברו של הגר"מ זמבא], הוא שומר את היאהרצייט, ומבקש להתפלל בפני העמוד.
הבטיח לנו, שבאם נארגן לו מנין, יאמר לנו לאחר התפילה מ א ה מחלוקות בין האור שמח ובין המנחת חינוך !
וכך היה, לאחר התפילה, נעמד לו הגאון הזה כשרגלו אחת על הספסל, והחל, לתדהמת השומעים, למנות המחלוקות כמונה מעות,
אלא שהגבאים האחראים על האוצר, שדאגו לשמור על התקנות, ובקשו לנעול את האוצר דחקו בו לגמור, ובאותה שעה לא הצלחנו לשמוע את הכול!

ייש"כ שהחזרתי לי אבידתי. לא זכרתי מאיפה היה ידוע שהסתובב בחברון.

מה הכוונה "פרט לבת יחידה וכו'", הרי הבת ההיא נפטרה עוד בחייו ללא צאצאים?

והנה עוד ידיעה קצת עלומה.

חתן הגר"א מרקלס חתנו של החשק שלמה, היה הגאון רבי אברהם שמואל הירשוביץ הי"ד, בנו של ה'מיטב הגיון', נכדו של רבי אליעזר גורדון מטעלז, ראש ישיבת תורת חסד בברנוביץ', (האדמו"ר בעל נתיבות שלום מסלונים היה תלמידו המובהק).

מסופר, כי הגרח"ע אמר בשמחת נישואיו, כי הוא שמח ומאושר כי וילנא תזכה במורה הוראה כזה.

מתפעל כתב:איך מוסיפים כאן תמונה?

רציתי להוסיף תמונתו של החשק שלמה זי"ע

רבותי, דרך ארץ:
אנא עזרו לכ"ק מתפעל שליט"א, מובטחני שאי"ה ובל"נ עוד נהנה רבות הימנו ומאוצר תמונותיו.

מרוב הודעות, שכחתי מהודעתו.

למטה בצד ימין כתוב: "צרף קובץ", לוחצים שם, ומעלים את התמונה מתוך המחשב.
כדאי לעשות תצוגה מקדימה, ואם זה גדול מדי, להקטין.
בהצלחה

אמש נפגשתי עם הגאון ר' צבי פרצוביץ שליט"א מראשי ישיבת מיר באחוזת ברכפלד. שאלתיו על אודות הקשר המשפחתי הנ"ל של זקינו החשק שלמה עם הגרא"ש הירשוביץ זצ"ל האמור למעלה. לדבריו, הוא שומע על כך עתה לראשונה, אבל זה מסביר לו את העובדא כי האדמו"ר בעל נתיבות שלום מסלונים שלח מחידו"ת של הגאון רא"ש לאביו הגר"נ זצ"ל ע"מ שיבקר אותם.

באמת מעניין אם נדפסו חידו"ת מהנ"ל, והיכן?

אגב, סיפר עוד על הגר"ש שוסטר האמור למעלה, כי בהלוויתו ספר לו הגר"י ווינשטיין זצ"ל, ובתו"ד התבטא שהנפטר לא אמר על עצמו בכל מקום בואו: אני שלמה...

נוטר הכרמים כתב:אבל זה מסביר לו את העובדא כי האדמו"ר בעל נתיבות שלום מסלונים שלח מחידו"ת של הגאון רא"ש לאביו הגר"נ זצ"ל ע"מ שיבקר אותם.

יתכן גם שהכירו זא"ז מברנוביץ. ר' נחום למד שם כשנתיים.

על רבי אברהם שמואל הירשוביץ, כתב ר' אהרן סורסקי ברמביצי תורה ומוסר ח"ב עמ' ר"ל. לדבריו דובר בו נכבדות לעמוד בראש ישיבת חכמי לובלין. בנו ר' ידידיה נהרג עמו בשואה. וכנראה שלא נותרו לו צאצאים. הי"ד.

את העילוי ר' שלמה שוסטער או כפי שקראנו לו הרב שוסטער הכרתי טוב הוא אכל הרבה אצל הורי . הי' גר באיסט נוא יארק והי' בא כל יום לביהמד''ר תורה ודעת בוויליאמסבורג עם ספרים ביד וישב שם ולמד ודיבר ... הי' צם כל יום שני וחמישי ולא אכל עד אחרי צאת הכוכבים שיטת ר''ת
ידע ממש הכל תורה חקירה הסטורי' ומה לא . הי' איש חריף מאוד . והי' אומר הרבה סטעיטמענטס . פעם הוא אמר את נוסח המצבות בעיר מיר שאלתיו מאיפה הוא יודע זאת . ענה לי שכשלמד במיר פעם בשבעה עשר בתמוז אחה''צ יצא לבית החיים ומאז זכר בדיוק מי קבור אצל מי ונוסח המצבה . קניתי פעם את הספר אמרי בינה -אוירבאך-וראה את הספר בידי אמר לי ממש כסדרן את כל החידושים . הי' מח מבהיל וזכרון ניפלא
ממש פוטוגרפי . בגמרות וילנא בעמוד השני יש שם עמוד מלא עם שמות ספרים ומחברים הוא לי פעם את כל העמוד בע''פ כסידרן .הי' חי חיי צער
ממש לא היתה פרוטה מצוי' בכיסו הרבנית ע''ה שלו כיבדה אותו מאוד עם דרך ארץ . הוא אמר לי שלאביו קראו הירושלמי כי ידע כל הירושלמי בע''פ
בנעוריו קראו אותו הסאקאליווקער עילוי . הלוויתו היתה בישיבת מיר בפלטבוש .שאלתיו פעם כמה פעמים מחולקים בש''ס ר' יוחנן ור''ל ברגע כמימרא ענה והתחיל להגיד כסדרן בש''ס ואח''כ מהם לשיטתו כמובן שלא הבנתי כלום . פעם על רב אמי ורב אסי וג''כ עשה לשיטתו .הי' אוהב ספרים מאוד
וממש בלע אותם ברגע . והי' רושם במחברותיו מספרים ורמזים .כך שלא היו יכולים ליהנות ממנו . אך הי' נעים הליכות וצדיק בדרכיו וכאימי נתנה לו לאכול . לא הי' בפיו מספיק מילים להודות ולשבח לא נהנה מהעוה''ז הגשמי כלום כל מהותו הי' תורה .יהי זכרו ברוך זי''ע

רבטוב כתב:את העילוי ר' שלמה שוסטער או כפי שקראנו לו הרב שוסטער הכרתי טוב הוא אכל הרבה אצל הורי . הי' גר באיסט נוא יארק והי' בא כל יום לביהמד''ר תורה ודעת בוויליאמסבורג עם ספרים ביד וישב שם ולמד ודיבר ... הי' צם כל יום שני וחמישי ולא אכל עד אחרי צאת הכוכבים שיטת ר''ת
ידע ממש הכל תורה חקירה הסטורי' ומה לא . הי' איש חריף מאוד . והי' אומר הרבה סטעיטמענטס . פעם הוא אמר את נוסח המצבות בעיר מיר שאלתיו מאיפה הוא יודע זאת . ענה לי שכשלמד במיר פעם בשבעה עשר בתמוז אחה''צ יצא לבית החיים ומאז זכר בדיוק מי קבור אצל מי ונוסח המצבה . קניתי פעם את הספר אמרי בינה -אוירבאך-וראה את הספר בידי אמר לי ממש כסדרן את כל החידושים . הי' מח מבהיל וזכרון ניפלא
ממש פוטוגרפי . בגמרות וילנא בעמוד השני יש שם עמוד מלא עם שמות ספרים ומחברים הוא לי פעם את כל העמוד בע''פ כסידרן .הי' חי חיי צער
ממש לא היתה פרוטה מצוי' בכיסו הרבנית ע''ה שלו כיבדה אותו מאוד עם דרך ארץ . הוא אמר לי שלאביו קראו הירושלמי כי ידע כל הירושלמי בע''פ
בנעוריו קראו אותו הסאקאליווקער עילוי . הלוויתו היתה בישיבת מיר בפלטבוש .שאלתיו פעם כמה פעמים מחולקים בש''ס ר' יוחנן ור''ל ברגע כמימרא ענה והתחיל להגיד כסדרן בש''ס ואח''כ מהם לשיטתו כמובן שלא הבנתי כלום . פעם על רב אמי ורב אסי וג''כ עשה לשיטתו .הי' אוהב ספרים מאוד
וממש בלע אותם ברגע . והי' רושם במחברותיו מספרים ורמזים .כך שלא היו יכולים ליהנות ממנו . אך הי' נעים הליכות וצדיק בדרכיו וכאימי נתנה לו לאכול . לא הי' בפיו מספיק מילים להודות ולשבח לא נהנה מהעוה''ז הגשמי כלום כל מהותו הי' תורה .יהי זכרו ברוך זי''ע

רבטוב, ייש"כ!

ג"א מצטרף.
מאלף!

שכחתי לכתוב על העין טובה של הרב שוסטער . אני למדתי בישיבה ליטאית והר''י שלי הי' מתלמידי מיר הותיקין ואבי הי' דוחף אותי שאגיד להרב את החידושים של הר''י ותמיד אמר זייער גוט זייער גוט ואף פעם לא התווכח אדרבא ואדרבא תמיד שיבח את חידושי הר''י בפני. ושלא בפני לפני הורי
שעשו דבר טוב ששלחו אותי לישיבה זו ובודאי אצליח שם ואמר להם שהוא מתפלל על זה ....בכלל הי' אומר הרבה תהילים לחולי ישראל..
הוא לא רצה להראות לפני שום ברי' שהוא יודע יותר טוב ללמוד מהשני . הרבה יש ללמוד ממידותיו הוא חי בצער ובמסתור וגם היום הוא לא ידוע
אי''ה עוד אכתוב עליו בימים הבאים

מאיזה משפחה היתה אשתו?

בור הגולה כתב:מאיזה משפחה היתה אשתו?

לא זוכר . אך היתה אשה גדולה חשובה מאוד . וכיבדה את בעלה הגדול וניסתה בכל האופנים לשמח אותו ושיהי' מאושר . והוא מצידו
תמיד הכיר לה טובה . בכלל אמר יישר כח על כל דבר קטן שעשו לו . אע''פ שרעיינותיו היו בספירות העליונות ......רק תורה
יש ללמוד ממידותיו ..... ובודאי שחלקה גדול גדול בכל תורתו . הם גרו בדירה ד' על ד' ובית מלא ספרים . ואת הפרוטות שהיו לו הוציא על
ספרים ומעולם לא התרעמה . אדרבא ואדרבא עודדה אתו לקנות עוד ...היא עבדה קשה על המחי' ועל הכלכלה. ובעלה הי' כל חיותה

מתוך ספר "ארצות החיים - שם הגדולים לרבני אמריקה".
על ר"י שוסטר.

דברי שם הגדולים הם בטעות !!!!
כי הרב שוסטר זצ''ל לא הי' בשעת המלחמה בארה''ב . ולאחר המלחמה הי' שנים רבות בארה''ק . עד שבא לארה''ב
ישנו תמונה אחר מלחמת העולם השני' איך שהוא משמש ברבנות בלאדז' ויושב בישיבת ב''ד עם שאר הדיינים .
אגב בפסק הוא לא הי' חזק . כי הכל הי' פתוח לפניו כל שיטות הראשונים ואחרונים והי' קשה לו להכריע . כשהגיע לארה''ק והרב הראשי הרב הרצוג ז''ל רצה לשלב אותו
ברבנות אך לא אסתייעא מילתא . והוא החזיק וחיזק אותו .ואח''כ מימן אותו שיוכל להגיע לארה''ב ותמיד שאל בשלומו .

אתה צודק. הוא אף כיהן ברבנות בלודז' אחר המלחמה. ורק אחר איזה שנים עלה לארץ. ובהמשך הגיע לארה"ב.

ברוך דיין האמת.

הערב הובאה למנוחת עולמים, הרבנית הצדקנית מרת שרה רוטברג ע"ה, א"ח הגאון האדיר ר' זלמן זצ"ל, ובת זקוניו של מרן הג"ר מאיר קרליץ זצ"ל, נכדת רבינו שלמה הכהן מווילנא, שנלב"ע בשיבה טובה בבני ברק.

אשת חיל דגולה מרבבה, מפקחת ומהעומדות בראש מערכות החינוך העצמאי, מלאת הוד קדומים וחין טעם זקנים.

הנה תמונה של חמיה הגאון ר' טוביה רוטברג הי"ד, רבה של העיירה לונה בליטא.

מאמר יפה עליו, מנכדו ר' צבי רוטברג מלייקווד, כאן.
אני מצרף גם בPDF.

איישר. מאמר נפלא ביותר.

והנה תמונת הגאון ר' זלמן זצ"ל בתקופת חייו האחרונה, עם מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א [בשמחת נישואי].

מצאתי עוד כמה תמונות יפות מהג"ר טוביה רוטברג הי"ד במאמר זה. נלאיתי להעתיק את כולם הנה, והמתעניין יעיין שם. (את שאר השטויות שם, אין צורך לקרוא).

וכאן המלצה שכתב עבור הגה"צ ר' זיידל אפשטיין זצ"ל, משגיח ישיבת "תורה אור" בירושלים: