הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

[אריך]

עתה שמעתי מתלמיד מובהק שאמר הרב: אין יום שאני לא חושב על הבריסקר רב.

עוד שמעתי מאותו תלמיד: כששאלו אותו מה ראה בהרב מבריסק שכ"כ משוך אחריו. הרהר הרב וענה: הר סיני.
[והרי ידוע כמה נושא מעמד הר סיני וזכירתו היה עיקר במשנת הגרמ"ש והיה מרבה לדבר על כך].

[שיר ורננים]

הרב אריך שליט"א שמא מלבד אזניך שקלטו וליבך שהבין מה שנאמר יש בידך גם "קלוטה כמי שהונחה דמי" בהני מכשירי מצוה דדרא דידן לתועלת הציבור?

[אסיר ציון]

הרב נשר שליט"א.
אני מתנצל אם מחמת חריפות הודעתי נשמע כביכול זלזול בדעתך, זו לא היתה כוונתי כלל, ואם קטן אתה בעיניך כו' אתה דוקא נותן רושם שהכרת מאד את הרב זצ"ל ודוקא לכן התפלאתי על דבריך.
אין ספק שהגר"מ ראה ברב מבריסק את רבו ושאב ממנו הרבה מאד, אבל קשה לומר שאת הכח להצדיק את דברי חז"ל קיבל דוקא ממנו, זה נשמע מופרך, כמו שאת סגנון העמקתו בדברי חז"ל בלתי אפשרי לייחס לגרי"ז למה ייגרע עצם היחס לקדושת דברי חז"ל שאינו פרי עיונו ושיטתו של הגר"מ עצמו? יחס כזה כפי שכתבתי ניתן לקבל מהמהר"ל וכדו' אבל לא מהגרי"ז שבכלל לא התעסק בנושאים כאלו, איפה יש בבריסק יחס מיוחד לחז"ל עד שצריכים לאחוז בכסאו בכדי להחזיק בכך?
אבל באמת אשמח לשמוע איך לדעתך היה השפעה של סגנון הלימוד של בריסק על דרכו של הרב באגדה וקבלה, לכאורה דרך הניתוח של בריסק עומדת בקו מקביל לסגנון של מקוריות ועצמאות בפיתוח רעיונות וכו' אולם אתה התלמיד ונחכה לשמוע ממך

[סיפרון]

אשרי יולדתו הרבנית רחל ע"ה, אמו של הגר"מ זצ"ל, מה משפחתה, ומתי נפטרה?,

[יענקלה המשיב]

חברי הפורום היקרים למי שיש באמתחתו כתבות שהתפרסמו בסוף השבוע על ר' משה בהרבה מקומות אם אפשר להעלות לכאן ?

[תבא]

אשרי יולדתו הרבנית רחל ע"ה, אמו של הגר"מ זצ"ל, מה משפחתה, ומתי נפטרה?,

https://toladot.blogspot.co.il/2017/01/blog-post_7.html

[שבע]

אשרי יולדתו הרבנית רחל ע"ה, אמו של הגר"מ זצ"ל, מה משפחתה, ומתי נפטרה?,

בספר ''אפיקי מים'' - מתורת הגר''מ (שערך הרר''מ שמלצר ממונסי), חלק ''בענייני ימים נוראים'' (אלול תשס''ב), בעמ' ג:

''ספר זה מצבת זכרון הוא לאשת חבר [= הג''ר יצחק מאיר זצ''ל, אבי הגר''מ, שעל שמו נקרא הספר ''אפיקי מים''] כחבר, שנפטרה קרוב להוצאתו לאור, הרבנית רחל בת ר' אהרן לייב ומרת שרה קרלינסקי מזמבראווע ז''ל. כל ימיה חגרה בעוז מתניה ובטח בה לב בעלה גם בזמנים קשים, והיתה מופת לרבים לחריצות לחן ולסבר פנים יפות, ותמיד השפיעה רב טוב על סביבתה, קמו בניה ויאשרוה. נפטרה בשם טוב - ליל שבת ז' סיון תשס''ב, תנצב''ה''.


בהקדמת ספר ''רעה אמונה'' - משיעורי הגר''מ על י''ג עיקרים (שערך הר''מ שלנגר, י-ם תשס''ט), כותב ר' משה זצ''ל בעצם כת''י הפניני:

''ואזכיר לברכה את אבי מורי הג''ר יצחק מאיר זצ''ל, אשר משחר טל ילדותי שתל בי אמונת אמת, והושיבני על ברכי ת''ח, וכל ימיו הי' כמלאך המכה על קדקדי ואומר לי גדל. ואמי מורתי מרת רחל ע''ה לבית קרלינסקי, שמסירותה היתה בלי שיעור. וכל שבי - משלהם הוא. יהי רצון ואזכה לגרום להם נחת ושמחה במקום מנוחתם''.

[מוישי]

מחר יום שני יתקיים מספד בביהמ"ד פחד יצחק. הגר"י דיוויד ישמיע דברים לזכרו. מעריב בשעה 8:30

[נשר]

הרב נשר שליט"א.
אני מתנצל אם מחמת חריפות הודעתי נשמע כביכול זלזול בדעתך, זו לא היתה כוונתי כלל, ואם קטן אתה בעיניך כו' אתה דוקא נותן רושם שהכרת מאד את הרב זצ"ל ודוקא לכן התפלאתי על דבריך.
אין ספק שהגר"מ ראה ברב מבריסק את רבו ושאב ממנו הרבה מאד, אבל קשה לומר שאת הכח להצדיק את דברי חז"ל קיבל דוקא ממנו, זה נשמע מופרך, כמו שאת סגנון העמקתו בדברי חז"ל בלתי אפשרי לייחס לגרי"ז למה ייגרע עצם היחס לקדושת דברי חז"ל שאינו פרי עיונו ושיטתו של הגר"מ עצמו? יחס כזה כפי שכתבתי ניתן לקבל מהמהר"ל וכדו' אבל לא מהגרי"ז שבכלל לא התעסק בנושאים כאלו, איפה יש בבריסק יחס מיוחד לחז"ל עד שצריכים לאחוז בכסאו בכדי להחזיק בכך?
אבל באמת אשמח לשמוע איך לדעתך היה השפעה של סגנון הלימוד של בריסק על דרכו של הרב באגדה וקבלה, לכאורה דרך הניתוח של בריסק עומדת בקו מקביל לסגנון של מקוריות ועצמאות בפיתוח רעיונות וכו' אולם אתה התלמיד ונחכה לשמוע ממך

אין צריך להתנצל, פשוט יותר נוח לי לנהל שיח רגוע.

יש לי הרגשה לא נוחה מאותם אלו שלא מכירים אותי שחושבים שאני תלמיד של ר' משה,
חשוב לי להדגיש. ובאמת שזה לא מענווה, לא השתתפתי מימי בשיעור סגור. ולא היה לי חברותא עם הרב.
היית שומע אותו המון בקלטות. ובשיעורים בכל מיני מקומות והזמנויות. וזכיתי לשמש את אחד התלמידים המובהקים שלו. ודיברתי הרבה עם עוד תלמידים וגם עברתי על כתבי תלמידים. ועוד. ואכמ"ל. (וכמה פעמים דיברתי איתו והאיר לי פנים)

חשוב לי לכתוב את זה. כי למרות שאינו דומה שמיעה לראיה וכו'.

לדעתי, כל אחד שמרגיש סוג של החמצה, יכול גם עתה לקבל באמת מהרב ומתורתו. לא צריך שיעורים סגורים ולא צריך להחניף לאף אחד.

צריך נגן קטן. אוזניות. לגשת לעמדה של קול הלשון ולהוריד את השיעורים. וכל אחד לפי מידת למדנותו! (הא ותו לא) יכול לקלוט את דברי התורה. וככל שישמע יותר יקבל תמונה יותר רחבה.
ראיתי כאלה שישבו חמש עשרה שנה ולא קלטו כמעט כלום. וכאלה שבתקופה קצרה יותר שינו את חייהם.

זה הרי נורא, לשמוע אנשים שישבו במחיצתו הרבה שנים והם מספרים כל מיני עובדות בלי טעם ובלי ריח.

וכמו שר' משה אמר, מי שרוצה באמת להגיע למשהו צריך לעשול לו איזו קביעות עדיף פעם השבוע חמש שעות ולא כל יום חצי שעה וללמוד באחד מספרי המהר"ל. וכמובן נפש החיים בעיון.

לא רחוקה היא.

רק להאמין שהדברים עמוקים. וכולם נכונים. ולא להבהל מכל מיני חשובים שעושים פרצופים כאילו רק הם לומדים ורק הם מבינים, ורק הם היו במעמד הר סיני. התורה לא נמצאת בשום מקום בעולם רק אצל האדם עצמו ועד כמה שהיא נקלטת אצלו. לא בשום מחברת סודית ולא בשום נגן. אך ורק על לוח לבך!
אני מכיר עשרות תלמידים של ר' משה שגם בני משפחתם לא יודעים עד היכן ידם מגעת ולא הוזמנו להספיד בשום מקום, וגם לא מעונינים להספיד. והם גברי רבה באמת!

כה אמר רבינו בהספד על הגרח"ש ליבוביץ זצ"ל

כתוב במדרש, דברי חכמים כדרבנות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות. ובהמשך – אימתי דברי תורה נטועים בו בזמן שבעלי אסופות נאספים - שכל זמן שרבו קיים הוא יודע שרבו יוכל לברר לו את ספקותיו. כשהם נאספים, יש סיבה להתייגע. אז דברי תורה נעשים נטועים ואז הם עושים פירות. דהיינו לחדש דברי תורה, ע"י שמקבלים כח לקבל תורה מן השמים.

וכמובן יש ספרים - רעה אמונה. לילה כיום יאיר ועוד שהומלצו כבר למעלה.

[אריך]

רשימה של אחד משומעי שיעורי משלי.

[נשר]

מחר יום שני יתקיים מספד בביהמ"ד פחד יצחק. הגר"י דיוויד ישמיע דברים לזכרו. מעריב בשעה 8:30

בשמי ובשם חברי בית המדרש, אנו מבקשים ממך שתשתדל מאד בכתיבת הדברים ובהעתקתם. כדי שנוכל אחר כך להרוות בהם את הצמאון. ואנו מודים לך מראש.

[גיורא בשמי שמיא]

מי שיש לו פרטים על ההספדים בכולל ברמת שלמה הערב, אבקשו לפרסמם כאן ושכמ"ה. (מתי זה מתחיל, ומי הם המספידים)

לא קראתי את כל דברי קודמי באשכול זה, אבל כיון שאני רואה שמדובר הרבה על קשרו עם הגרי"ז אוסיף ששמעתי מתלמיד ותיק שר' משה היה אצל הגרי"ז בשעת סעודה שלישית בשבתות למשך שבע שנים.
עוד שמעתי מהנ"ל, שהקשר התחיל בזה שהגר"מ היה חבר-חדר של חיים בן הגרי"ז בישיבת חברון, וטיפל בו במסירות, כך שהגרי"ז חש לו הכרת הטוב.

[אריך]

מי שיש לו פרטים על ההספדים בכולל ברמת שלמה הערב, אבקשו לפרסמם כאן ושכמ"ה. (מתי זה מתחיל, ומי הם המספידים)

יתד היום.

מודעה הספדים יום א.jpeg (83.62 KiB) נצפה 11590 פעמים

[נשר]

יש סיפורים שלא זכו להגיע לאשכול הנכבד שלנו.

א. בניו סיפרו בשבעה שרוב ימיו הוא לא ישן על מיטה כלל אלא היה מתנמנם על הכורסא.

ב. בנו ר' שמואל, סיפר בהלויה שכאשר ר' משה יצא מניתוח ראש והיה עדיין מעורפל הוא אמר "כל המציאות שלו זה להרבות כבוד שמים" "כל המציאות שלו זה להרבות כבוד שמים" כל המציאות שלו זה להרבות כבוד שמים" כך ג' פעמים.
שאל אותו בנו, המציאות של מי? ענה לו רבינו - של משה רבינו.

והנה מצאתי לי חריץ קטן להציץ דרכו אל עומק דבריו. (בהלויית הגרח"ש ליבוביץ' הכתיבה ע"פ הבנתי)

בכמה מקומות בגמרא מצוי שקראו לגדולי אמוראים בשם משה.
רש"י כותב במקום אחד משה – גדול הדור. במקום אחד - תלמיד חכם. בעוד מקום נשבע מעיקרא למשה.
כאן כתוב גילוי מהו השם הזה, בודאי שהתכוון לקרוא לו בשם משה, אבל בחר בשם זה כי בשם משה מונח גם כן משמעות של שבועה.
משה אמת ותורתו אמת.
ברמב"ם במצות עשה ז' כתוב זה שתשבע אומתנו בשם משה רבנו מפני שאין לו שום מציאות אחרת כביכול, רק גילוי כבוד שמו יתברך. אין לו מציאות לעצמו הוא לא דבר בפני עצמו.
במשנה כתוב מי שנשבע בשמים ובארץ והרמב"ם מוסיף אע"פ שאין כוונתו אלא למי שבראם, אבל היות ויש דבר שנקרא שמים וארץ זה כבר לא נקרא שבועה..
משה הוא כן שבועה. אין בו אלא גילוי אלוקותו יתברך.
כשהוא קרא לו משה הוא התכוון למעלה הזו של משה אמת.
ר' עקיבא היה עומד ודורש והיה הציבור מתנמנם ביקש לעוררם אמר להם מעשה שילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחד. אחיכו עליה אמר להם זו יוכבד שילדה את משה רבנו שנושא בתוכו את כל הששים רבוא.
בגמ' בחלק, כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. ללבי גיליתי לאברי לא גיליתי. הכוונה היא שלאותם אברים שמוציאים את הדברים לגילוי לא גיליתי. כתוב בגר"א ללבי גיליתי למשה רבנו גיליתי. למדנו מזה שמשה רבנו נקרא כביכול הלב.
בפסוק כתוב מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים, משה הוא זה שעל ידו מתגלה בחינה זו שנקראת אלוקים חיים, וכמו שכתוב במעמד הר סיני "השמע עם קול אלוקים חיים מדבר מתוך האש כמוהו"
השם שנקרא אלוקים חיים זה ע"י משה רבנו.
חלילה לחשוב שר' עקיבא עשה קונץ. הוא התכוון לגלות להם איפה מונח הלב, הלב שלא ישן אף פעם. איפה הלבי ער, איפה הלב שלא ישן אף פעם האשה שילדה ששים רבוא, זה כל כלל ישראל שהוא בבחינת לעולם לבי ער.
היו כאלה שקראו להם בשם הזה, משה, משה אמת, וכמו שכתוב בגמ' תחילת האותיות אמצע האותיות וסוף האותיות. השורש קדוש וטהור ההמשך באותה קדושה והקו מוביל עד לתכלית הדבר.

[אריך]

[quote="נשר"]
א. בניו סיפרו בשבעה שרוב ימיו הוא לא ישן על מיטה כלל אלא היה מתנמנם על הכורסא.
quote]b]

חוץ משבת. (כך שמעתי).

[שבע]

לכל חכמי הפורום שזכו להיות משומעי לקחו של הגר''מ
אעלה הצעה לערוך רשימה ממכלול הספרים/הנושאים שבהם מסר ר' משה זצ''ל שיעורים
והיה מן הראוי לציין איזה מהם הוקלט, ואיזה לא

ואחל במלאכה, ואקווה כי ימלאו אחרי:

פרשת השבוע - השיעור המפורסם ביותר
רמב''ן (ספר דברים)
ספר משלי - (עם ביאור הגר''א)

פרקי אבות
משניות סדר טהרות

פרק הרואה (ברכות)
אגדות רבב''ח (ב''ב)
פרק חלק (סנהדרין)
סבי דבי אתונא (בכורות)

י''ג עיקרים
אמונה
תפילה

הל' דעות להרמב''ם

''נשר'' הוסיף:
ספרא דצניעותא
מסכת אצילות
שערי אורה
מהר''ל

פרדס רמונים (רמ''ק)
פלח הרמון (לרמ''ע מפאנו)
כוונות האר''י (בתקופת מועדים)
נפש החיים

''ר' חיים הקטן'' כתב:
זכיתי להשתתף בוועד סגור עם הגרמ"ש זצ"ל על פירוש רי"א חבר לספר מעלות התורה. הקלטתי את רוב השיעורים מהשנה האחרונה (מאלול תשע"ה עד אלול תשע"ו)

אירועים (פראג, ברצלונה, וכדו')
שיעורים בחו''ל

הספדים

[נשר]

.

[נשר]

.

[נשר]

.

[נשר]

למישהו ידוע שיעורים ברמח"ל?

[בן ירושלים]

אזכיר את אביו של הגר"מ זצ"ל הגאון ר' מאיר שפירא. הוא היה "מורה לתלמוד" בצייטלין. שימש כבוחן בבגרות בגמרא ב"ישוב". דומני שהיה ב"ישוב" עד תחילת שנות הל'.
לאחר שיצא לגימלאות שימש כמנהל רוחני בישיבת "נחלת דוד".
שמעתי פעם בשמו שהיום היצר הרע של בחור ישיבה זה סביב תאוות, ואילו בצעירותו בישיבת חברון היצר הרע הגדול ביותר היה ללכת לערב הקראת שירים ע"י ביאליק או ללכת להתוכח ב"לימוד" עם טשרניחובסקי על משמעות שיריו. (אגב, ציין שטשרניח' היה "בהמה גסה" בהנהגותיו, באכילתו ובשאר עניניו, ובכ"ז היה יצה"ר גדול להמצא בחברתו)

[נשר]

אתה מזכיר לי סיפור, שישב ר' משה שבעה על אביו ישבו אברכים - תלמידים. וכשסיפר שהיה מורה בצייטלין לתנ"ך. מיד קפץ איזה אברך יקר ואמר בטח הוא הלך ללמד תנ"ך בתור שליחות להציל את עם ישראל וכו', ר' משה הזעיף מבטו ואמר "ניין, נאר פרנסה!"

[וונדרבר]

אשרי יולדתו הרבנית רחל ע"ה, אמו של הגר"מ זצ"ל, מה משפחתה, ... ?,

ראה ספר "תולדות משפחת קרלינסקי" עמ' 19, אות ב', סעיף 1.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?25964&pageid=P0037

[שכר המדי]

הרב נשר הנכבד, דבריך בדבר תלמידיו האמיתיים של הגרמ"ש נכונים ומדייקים להפליא.
ישנם הרבה משומעי השיעורים הפתוחים [בלבד] שקיבלו מרבינו אלפי מונים יותר מכמה וכמה יושבי גואי...
לענ"ד הסימן המובהק לתלמיד אמיתי הוא בהצלחת המשך נשיאת הדממה המלכותית/אצילית של רבינו - דכולהו איתנהו בה.
[והיפוכיהן בגולם - מי שרץ ומכריז בפני כל מי שרק רוצה לשמוע שהוא בגאונותו/מבריקותו/קשריו הענפים/עניוותו המופלגת וכו' וכו' הצליח "לשבות את קסמו" של הגרמ"ש וכדו'].

ובדבר קשריו של הגרמ"ש עם בית בריסק, [בכונה לא הזכרתי גרי"ז מחמת רצון רבינו עצמו, וכאמור באשכול לעיל]:
לענ"ד הזעירה [ויבואו הרבנים המכובדים וישפטו] לא היה זה קשר ישיר אמיתי פא"פ, [וכעדותו המפורשת של הגאון-חברו לעיל], אלא הערצה אבסולוטית שהתפתחה בעיקר לאחר מותו של הרב מבריסק.
דוגמא קולעת לדבר אציג עובדה לא כ"כ ידועה [אך אמיתית ובדוקה]:
הגר"ד לנדו נחשב לתלמיד מובהק של מרן החזו"א על אף שכמעט לא נפגש איתו, וגם בני ביתו לא מתעקשים אלא על פעם אחת או שניים שהוא דיבר בלימוד עם החזו"א.

[חיי נר]

עובדה מעניינת, שסיפר לידידי.
בבחרותו היה לומד עם הג"ר אפרים זאב גרבוז [אביו של הג"ר אברהם שיבדלט"א] משניות טהרות.
והיו נכנסים פעם בשבוע לדבר עם מרן הגרי"ז. וסיפר שהייתה זו חוויה מדהימה איך שהגרי"ז היה מצטט מהר"י מלכי צדק וכיו"ב בלשונותיהם.

מבירור שערכתי אצל משפחת גרבוז, לא מיניה ולא מקצתיה - לא עם הגרא"ז ולא עם הגרי"ז.
ודרך אגב ישנה כאן בפורם אובססיביות מיותרת משום מה לצייר את הגרמ"ש כמקורב אישית להגרי"ז, דבר שלא היה ולא נברא [ואין בזה למעט מגדולתו מפז], אפשר לשאול את הגר"ד סאלובייציק שיחי'

[דעת_האברך]

דובר כאן הרבה על קשריו של הגרמ"ש זצ"ל עם מרן הבריסקערוב, והרבה הביאו בשמו ששמע ממנו ואפילו שהיה אצלו שבע שנים בסעודה שלישית. כך שיותר מסתבר להכחיש את דברי חברו הגר"ש שיף שליט"א, שאולי לא ידע כל מה שעושה הגרמ"ש בזמנים אחרים היות שכידוע שמר על צניעות מופלגת, ובפרט בקשריו עם מרן הבריסקערוב שהקפיד בעצמו על כל מי שבא אליו, ואולי הבריסקערוב עצמו ביקשו לא לפרסם את הדבר. וכן יכול להיות שנפגש עם מרן הבריסקערוב בשנים יותר מאוחרות כפי שכבר נאמר כאן לעיל.

דברים שנשמעו בשבעה:

א. על הצוואה לא להוציא לאור את דבריו בלי רשות המשפחה, אמרו הבנים שהיתה זו צוואה גמורה מאתו, שהביא עליה עדים ועורך דין כדי לחזק אותה ככל הניתן. ונשאלו על כך שבהסכמתו לרעה אמונה כתב שאינו בעל הבית על תורתו, והסבירו שמכל מקום טענתו היתה שהוא בעל הבית על דיוק הדברים המובאים בשמו, וכיון שאינו בחיים לבחון את מה שמובא בשמו, לא הסכים שיוציאו את הדברים כששמו נקרא עליהם. ובשום אופן לא היה חשבון כלכלי בדבר.
עוד אמרו הבנים שאפילו אלו שהוציאו ספרים מתורתו בחייו, לא יכולים להדפיס אוטמטית בלי רשות.

ב. על הספר אפיקי מים, אמר מישהו מהמנחמים שהוא עד לכך שרבי משה דקדק ביותר והחשיב את הדברים לגמרי כתורתו.

ג. אמרו שהרב הוטנר בא לבקרו לפני כמה עשרות שנים כשהיה בבית חולים, והרב הוטנר אמר למלווהו שרבי משה הוא חד בדרא!

ד. מישהו סיפר שתלמיד חכם מופלג אחד הקשה קושיה במסכת יבמות בה עסקו במיר באותו זמן בעומק עומקה של סוגיית זיקה וקיבל הסכמה מהגר"ר שמואלביץ שזוהי קושיה עצומה וצ"ע. וכשפגש באותו יום את רבי משה שאלו קושיה זו, ובו במקום ענה לו תשובה המתקבלת, כאילו היה מצוי בנבכי הסוגיא ולמד אותה ממש עכשיו!

ה. סיפר בנו ששמע פעם תלמיד חכם שהתמנה להיות ר"מ בישיבה שבא להתייעץ עם רבי משה איך למסור שיעורים, ואמר לו רבי משה שוודאי יכול וצריך למסור תורת רבותינו ראשי הישיבות, אבל יידע לו שאם יעמול בסוגיה ויצא לו מהלך משלו, אפילו אם פחות מבריק מתורת ראשי הישיבות, יהיה למהלך זה השפעה על התלמידים הרבה יותר גדולה מאשר כל מה שימסור בשם אחרים, כי סוף סוף זוהי תורה דיליה ממש.

ו. מישהו סיפר שבאחת הישיבות שתחת חסותו אמר לו בחור שהוא מתקשה לקום לתפילה, ורבי משה אמר לו שיקרא למעורר והוא יוסיף לו כסף משלו כדי שיעיר את הבחור הזה יותר בכח...

[שכר המדי]

סיפור יפה מצעירותו של הגרמ"ש:
בהיותו בחור בישיבת חברון שאל פעם בפורים את הגר"מ חדש,
היות וללא צד מערב לא יכול צד מזרח להיחשב כצד מזרח, א"כ כל היושבים ראשונה בצד המזרח של הישיבה הרי הם מתכבדים בקלון חבריהם - יושבי המערב.
ודפח"ח.

[דנני]

[quote="דעת_האברך"]דובר כאן הרבה על קשריו של הגרמ"ש זצ"ל עם מרן הרב מבריסק, והרבה הביאו בשמו ששמע ממנו ואפילו שהיה אצלו שבע שנים בסעודה שלישית. כך שיותר מסתבר להכחיש את דברי חברו הגר"ש שיף שליט"א, שאולי לא ידע כל מה שעושה הגרמ"ש בזמנים אחרים היות שכידוע שמר על צניעות מופלגת, ובפרט בקשריו עם מרן הרב מבריסק שהקפיד בעצמו על כל מי שבא אליו, ואולי הבריסקערוב עצמו ביקשו לא לפרסם את הדבר. וכן יכול להיות שנפגש עם מרן הרב מבריסק בשנים יותר מאוחרות כפי שכבר נאמר כאן לעיל.

דברים שנשמעו בשבעה:

א. על הצוואה לא להוציא לאור את דבריו בלי רשות המשפחה, אמרו הבנים שהיתה זו צוואה גמורה מאתו, שהביא עליה עדים ועורך דין כדי לחזק אותה ככל הניתן. ונשאלו על כך שבהסכמתו לרעה אמונה כתב שאינו בעל הבית על תורתו, והסבירו שמכל מקום טענתו היתה שהוא בעל הבית על דיוק הדברים המובאים בשמו, וכיון שאינו בחיים לבחון את מה שמובא בשמו, לא הסכים שיוציאו את הדברים כששמו נקרא עליהם. ובשום אופן לא היה חשבון כלכלי בדבר.
עוד אמרו הבנים שאפילו אלו שהוציאו ספרים מתורתו בחייו, לא יכולים להדפיס אוטמטית בלי רשות.
מנין להם?!

[אביגדור]

הצוואה היא לא להוציא ספרים שהם תמליל של השיעורים וכדומה או לא להוציא ספרים ובהם רעיונות מתורתו?

[שכר המדי]

אם בבריסק עסקינן, הלא כבר אמר מרן הגר"ח שעדיף לענות תשובה אחת על שלוש שאלות מאשר שלושה תירוצים שונים.
ולעניננו:
ברגע שעל כל אגדה ושמועה מגיעה לאחר זמן לא רב הכחשה גורפת, עדיף לנו לומר כי מסתבר שיש מגמתיות מפוקפקת בכל הפרסומים.
וכפי שאמרתי לעיל, מסתבר כי הגרמ"ש החזיק עצמו כתלמידו הרעיוני של הגרי"ז אף ללא קשר אמיתי של פא"פ.

[אריך]

להעמיד דברים על דיוקם
בענין הקשר עם הגרי"ז (הקפידא של ר' משה היתה מסתמא על ההיגוי ולא על הכתיבה שהיא עם גרשיים של ראשי תיבות...):

שמעתי אתמול מתלמיד מקורב מאד ודייקן טובא -
ר' משה אמר לו שהיתה לו אימה גדולה מהגרי"ז ודיבר עמו פעמים ספורות (ובפעם הראשונה שניגש הקדים: אני מקוה שאיני מפריע. והשיב הגרי"ז: תיכף נראה...). אלא שהיה מגיע בקביעות במוצ"ש כשהגרי"ז המתין לאכט'ל והיו יושבים שם כמה קבועים ור' משה היה אחד מהם.
כמו"כ היה מקורב מאד לר' דוד פינקל איש אמונו וסודו של הגרי"ז וממנו שמע וקיבל הרבה. כמו"כ היה חבר חדר של בן הגרי"ז, ר' חיים.

בענין הסיפור על הרב הוטנר שהביאו. הנוסח ששמעתי מהנ"ל הוא שהרב הוטנר אמר: "אנחנו הולכים עכשיו לבקר אחד שהוא גדול הדור בבני גילו".

[צולניק]

שמעתי מגאון אחד שליט"א שהיה הוא והגרמ"ש מתפללים ערבית אצל מרן הגרי"ז מדי מוצ"ש משך שנים רבות, ומעולם (!) לא שוחח הגרמ"ש עם הגרי"ז. וצ"ל שהחשיב עצמו לתלמידו מהתבוננות בהליכותיו ובמשנתו ולא משיחות של תלמיד עם רבו.

[שכר המדי]

הרב אריך שליט"א
לכשנדייק בדבריך גם משם אין ראיה: מורא - היה לכולם, דיבור פעמים ספורות עם הגרי"ז - היה להרבה, בקבוצת ההמתנה לאכט'ל - היו עוד כמה, חלקם אני מכיר אישית וגדלותם היא לא בשמים...
בקיצור... לא צריך להמציא סיפורים. די לנו אם נקבל כי הגרמ"ש קיבל עליו את הגרי"ז כמורה דרך גם אם לאחר פטירתו.

[ר_חיים_הקטן]

לכל חכמי הפורום שזכו להיות משומעי לקחו של הגר''מ
אעלה הצעה לערוך רשימה ממכלול הספרים/הנושאים שבהם מסר ר' משה זצ''ל שיעורים
והיה מן הראוי לציין איזה מהם הוקלט, ואיזה לא

זכיתי להשתתף בוועד סגור עם הגרמ"ש זצ"ל על פירוש רי"א חבר לספר מעלות התורה. הקלטתי את רוב השיעורים מהשנה האחרונה (מאלול תשע"ה עד אלול תשע"ו)

[אריך]

הרב אריך שליט"א
לכשנדייק בדבריך גם משם אין ראיה: מורא - היה לכולם, דיבור פעמים ספורות עם הגרי"ז - היה להרבה, בקבוצת ההמתנה לאכט'ל - היו עוד כמה, חלקם אני מכיר אישית וגדלותם היא לא בשמים...
בקיצור... לא צריך להמציא סיפורים. די לנו אם נקבל כי הגרמ"ש קיבל עליו את הגרי"ז כמורה דרך גם אם לאחר פטירתו.

לא באתי להביא ראיה לשום דבר. רק שנדע את האמת על יחסי השניים. היה קשר חזק כבר מחיים, אם כי לא כ"כ ע"י דיבור ישיר אלא באמצעים אחרים שפירטתי.


דבר נוסף: ר' משה שהה ליד גופו הק' של הגרי"ז במשך כל הלילה אחרי שנפטר.

[הגרח]

האם יש "קפיידא"לא לפרסם הקלטות של השיעורים הסגורים
ואת"ל שאין כיצד והיכן ניתן להשיגם
שמעתי מאחד המשתתפים בסגורים הוא היה יותר משוחרר

[בן עזאי]

מחר יום שני יתקיים מספד בביהמ"ד פחד יצחק. הגר"י דיוויד ישמיע דברים לזכרו. מעריב בשעה 8:30

נוסח המודעה (מהזיכרון):
״ככלות השבעה להסתלקותו של הרה״ג ר׳ משה שפירא זצ״ל יושמעו דברי תורה לזכרו בביהמ״ד ביום שני בשעה 8:15 ״
נ.ב. מעריב בסוף סדר שני כרגיל (בשעה 7:05).

[שיר ורננים]

הרב אריך שליט"א
לכשנדייק בדבריך גם משם אין ראיה: מורא - היה לכולם, דיבור פעמים ספורות עם הגרי"ז - היה להרבה, בקבוצת ההמתנה לאכט'ל - היו עוד כמה, חלקם אני מכיר אישית וגדלותם היא לא בשמים...
בקיצור... לא צריך להמציא סיפורים. די לנו אם נקבל כי הגרמ"ש קיבל עליו את הגרי"ז כמורה דרך גם אם לאחר פטירתו.

לא באתי להביא ראיה לשום דבר. רק שנדע את האמת על יחסי השניים. היה קשר חזק כבר מחיים, אם כי לא כ"כ ע"י דיבור ישיר אלא באמצעים אחרים שפירטתי.


דבר נוסף: ר' משה שהה ליד גופו הק' של הגרי"ז במשך כל הלילה אחרי שנפטר.

והיה לבדו ואמר שאז קיבל( איני זוכר את ההמשך)

[שומע ומשמיע]

אם בבריסק עסקינן, הלא כבר אמר מרן הגר"ח שעדיף לענות תשובה אחת על שלוש שאלות מאשר שלושה תירוצים שונים.
ולעניננו:
ברגע שעל כל אגדה ושמועה מגיעה לאחר זמן לא רב הכחשה גורפת, עדיף לנו לומר כי מסתבר שיש מגמתיות מפוקפקת בכל הפרסומים.
וכפי שאמרתי לעיל, מסתבר כי הגרמ"ש החזיק עצמו כתלמידו הרעיוני של הגרי"ז אף ללא קשר אמיתי של פא"פ.

מוזר, יש מישהו שמפיץ בכוונה סיפורים?
מה שאני כתבתי שמעתי ממקור מהימן, אבל לא פגשתיהו שנים רבות. ומוזר לי שהתבלבלתי.

[נשר]

שמעתי את ההספד בנו של ר' משה - ר' שמואל שליט"א, והתענגתי.(אם מותר לומר כך על הספד) ניתן לשמוע בקול הלשון.