פורום אוצר החכמה

כל מי שיש לו מה לכתוב מוזמן.

גדול האיש מאד בכל חלקי התורה בבהירות נפלאה. ענוותן כהלל. תלמיד של ר' יצחק שלמה זילברמן. מוסר כמה וכמה שיעורים לקבוצות של אברכים. מלמד בישיבת וולפסון, והיה עד לא מזמן אחה"צ בישיבת ר"מ שטרנבוך.
זכיתי לשמוע ממנו איזה תקופה שיעורים בספה"מ לרמב"ם (והיה מגיע לשיעור ושואל: איפה אוחזים?).
יש שיעורים שלו בקול הלשון בתוך המדור של ישיבת נתיבות חכמה וולפסון. אפשר להגיע גם דרך אתר בית מדרש הגר"א.

באשכול אחר כתבו קצת, בין השאר על כך שהוא "מאד נאמן להנהגת גדולי ישראל ואינו סר מדבריהם ימין ושמאל".
viewtopic.php?t=943&start=80#p330725

היו לי כמה שיחות איתו בנושאים שונים (כשהיה נו"נ בישי' שטרנבוך ברמות והיה מגיע להתפלל אצלנו ולמסור שיעורים), תמיד משנתו סדורה ושופע, ותמיד יפה לשמוע אותו אומר פסוקים מהנביאים. למשל, פעם דיברנו על הצרות שעושים לנו הערבים כאן, והסביר שאין הנקודה כאן התנגדות לעם ישראל הרגילה, אלא זו התנגדות להתיישבות בנ"י בארץ ישראל, וכמו "צרי יהודה" בזמן עזרא ונחמיה שפעלו למנוע את שיבת ציון, המבוארים בספר נחמיה, 'גשם הערבי' וכו'.
וכמובן דיברנו על התכלת באורך. וגם על 'ענייני השעה'.
כמו"כ הגיע לבית מדרשנו כמה פעמים למסור שיחות בת"ב. מפעים לראותו עומד ומקונן בדמעות שליש כפשוטו. (זכורני שמירר בבכי בין השאר על החילול ה' שעושים הישמעאלים שרוצחים בשם ה', ונעשה קול בעולם, שכמה שאדם יותר דתי, יותר רוצח).

למד בישיבת אור ישראל, ואח"כ בישיבת פוניבז', בתקופת לימודו באור ישראל ביקש הגר"י רוזן מהגרד"ל שילמד עמו פעם בשבוע, והוא השתומם מכשרונו המיוחד.
נישא לבת הרב אהרן פרנק ר"י מעוז חיל, ועבר להתגורר בירושלים, תקופה אח"כ הכיר את הגרי"ש זילברמן ודבק בו, התגורר תקופה בעיר העתיקה ושימש כר"מ באדרת אליהו, לאחר זמן לא השתווה עם הגר"א זילברמן שליט"א בענין דרך הלימוד, (הוא רצה ללמד באופן יותר ישיבתי), ועזב את הישיבה, אך נשאר בידידות עם אנשי הקהילה, ואף נושא דברים ביא"צ של הגרי"ש זילברמן ובהזדמנויות נוספות.
לאחמ"כ שימש כנו"נ בישיבת מיר ברכפלד, ומסר ועדים רבים לתלמידי הישיבה שם, עם פתיחת ישיבת נתיבות חכמה נקרא לשמש כראש קיבוץ, בתחילה עסק בזה במקביל לתפקידו במיר (ע"פ בקשתם, והכרעת הגראי"ל), אך בסוף עזב את מיר, בבוקר נמצא בנתיבות חכמה, ואחה"צ בישיבתו של הגר"מ שטרנבוך, בערב ובימי שישי מוסר שיעורים לקבוצות בכל התחומים, תנ"ך, מחשבה, פילוסופיה, נגלה ונסתר.
הוא איש האשכולות במלוא מובן המילים, יש לו בהירות רבה בכל הש"ס, יש לו את הידע היכולת והגישה להורות הלכה למעשה, גישה עמוקה במחשבה, התמצאות באינספור תחומים, ומבט בהיר על החיים ודרכי היראה.
הוא מצויין באישיותו, תמיד מדבר בגובה העיניים, ענוותן ושפל ברך, ידיד נאמן לכל נער וזקן, מכבד מאד תלמידי חכמים, ונכנע להנהגת גדולי ישראל.

מה מקומו אצל ר' לייב?

איני יודע על קשר ביניהם.

הייתי שבת אחת בחורבה לפני איזה חדשים והוא דיבר שם אחר התפילה, לצערי לא יכלתי להשתתף, אבל נדהמתי מצניעותו ומראהו הפשוט באופן קיצוני.

איך סגנונו בעיון ההלכה?

http://www.kolhalashon.com/new/Media/Pl ... hiurNum=34
קול הלשון.
מספיד את הגרמ"ש זצ"ל. מדקה 1:40 עד הסוף. לצפיה.

משוש דורים כתב:למד בישיבת אור ישראל, ואח"כ בישיבת פוניבז', בתקופת לימודו באור ישראל ביקש הגר"י רוזן מהגרד"ל שילמד עמו פעם בשבוע, והוא השתומם מכשרונו המיוחד.
נישא לבת הרב אהרן פרנק ר"י מעוז חיל, ועבר להתגורר בירושלים, תקופה אח"כ הכיר את הגרי"ש זילברמן ודבק בו, התגורר תקופה בעיר העתיקה ושימש כר"מ באדרת אליהו, לאחר זמן לא השתווה עם הגר"א זילברמן שליט"א בענין דרך הלימוד, (הוא רצה ללמד באופן יותר ישיבתי), ועזב את הישיבה, אך נשאר בידידות עם אנשי הקהילה, ואף נושא דברים ביא"צ של הגרי"ש זילברמן ובהזדמנויות נוספות.
לאחמ"כ שימש כנו"נ בישיבת מיר ברכפלד, ומסר ועדים רבים לתלמידי הישיבה שם, עם פתיחת ישיבת נתיבות חכמה נקרא לשמש כראש קיבוץ, בתחילה עסק בזה במקביל לתפקידו במיר (ע"פ בקשתם, והכרעת הגראי"ל), אך בסוף עזב את מיר, בבוקר נמצא בנתיבות חכמה, ואחה"צ בישיבתו של הגר"מ שטרנבוך, בערב ובימי שישי מוסר שיעורים לקבוצות בכל התחומים, תנ"ך, מחשבה, פילוסופיה, נגלה ונסתר.
הוא איש האשכולות במלוא מובן המילים, יש לו בהירות רבה בכל הש"ס, יש לו את הידע היכולת והגישה להורות הלכה למעשה, גישה עמוקה במחשבה, התמצאות באינספור תחומים, ומבט בהיר על החיים ודרכי היראה.
הוא מצויין באישיותו, תמיד מדבר בגובה העיניים, ענוותן ושפל ברך, ידיד נאמן לכל נער וזקן, מכבד מאד תלמידי חכמים, ונכנע להנהגת גדולי ישראל.

לפני ישיבת אור ישראל למד בישיבה תיכונית שעלבים אבל כבר בשיעור ב' בישיבה קטנה היה כבר באור ישראל.

שומע ומשמיע כתב:איך סגנונו בעיון ההלכה?

סגנון החשיבה שלו הוא ישיבתי, אך פשטני, הוא מחבב את הפשט הפשוט, אך משתדל למצוא את העומק שבו, הוא יודע את הסוגיות עם הראשוים, אך גם את פסקי גדולי האחרונים, אינו בקי גדול בספרי השו"ת, תמיד ישא ויתן בדברי גדולי הדורות באימה וביראה, אך גם לא יהסס לומר מהלך משלו.

פרי יהושע כתב:

משוש דורים כתב:למד בישיבת אור ישראל, ואח"כ בישיבת פוניבז', בתקופת לימודו באור ישראל ביקש הגר"י רוזן מהגרד"ל שילמד עמו פעם בשבוע, והוא השתומם מכשרונו המיוחד.
נישא לבת הרב אהרן פרנק ר"י מעוז חיל, ועבר להתגורר בירושלים, תקופה אח"כ הכיר את הגרי"ש זילברמן ודבק בו, התגורר תקופה בעיר העתיקה ושימש כר"מ באדרת אליהו, לאחר זמן לא השתווה עם הגר"א זילברמן שליט"א בענין דרך הלימוד, (הוא רצה ללמד באופן יותר ישיבתי), ועזב את הישיבה, אך נשאר בידידות עם אנשי הקהילה, ואף נושא דברים ביא"צ של הגרי"ש זילברמן ובהזדמנויות נוספות.
לאחמ"כ שימש כנו"נ בישיבת מיר ברכפלד, ומסר ועדים רבים לתלמידי הישיבה שם, עם פתיחת ישיבת נתיבות חכמה נקרא לשמש כראש קיבוץ, בתחילה עסק בזה במקביל לתפקידו במיר (ע"פ בקשתם, והכרעת הגראי"ל), אך בסוף עזב את מיר, בבוקר נמצא בנתיבות חכמה, ואחה"צ בישיבתו של הגר"מ שטרנבוך, בערב ובימי שישי מוסר שיעורים לקבוצות בכל התחומים, תנ"ך, מחשבה, פילוסופיה, נגלה ונסתר.
הוא איש האשכולות במלוא מובן המילים, יש לו בהירות רבה בכל הש"ס, יש לו את הידע היכולת והגישה להורות הלכה למעשה, גישה עמוקה במחשבה, התמצאות באינספור תחומים, ומבט בהיר על החיים ודרכי היראה.
הוא מצויין באישיותו, תמיד מדבר בגובה העיניים, ענוותן ושפל ברך, ידיד נאמן לכל נער וזקן, מכבד מאד תלמידי חכמים, ונכנע להנהגת גדולי ישראל.

לפני ישיבת אור ישראל למד בישיבה תיכונית שעלבים אבל כבר בשיעור ב' בישיבה קטנה היה כבר באור ישראל.

הוריו שיחי' הם מאנשי פא"י.

האם הוא נצר למשפחת רוטמן הירושלמית ?

כשהתחילו עם העניין הזה של הספדים לאנשים חיים כתבתי כבר שלענ"ד אינו נכון. היו כאן כבר כמה אשכולות שכמדומני שהיה מקום ללמוד מהם כמה גדולים דברי חכמים שאסרו לספר בשבחו של אדם שמתוך שבחו יבוא לידי גנותו.

אוצר החכמה כתב:כשהתחילו עם העניין הזה של הספדים לאנשים חיים כתבתי כבר שלענ"ד אינו נכון. היו כאן כבר כמה אשכולות שכמדומני שהיה מקום ללמוד מהם כמה גדולים דברי חכמים שאסרו לספר בשבחו של אדם שמתוך שבחו יבוא לידי גנותו.

גא"מ.
אם יש מקום לאשכול, הרי זה בתור שאלה איפה אפשר לשמוע ולקרוא את תורתו. וכל אחד שישמע ויקרא יחליט אם הדברים לפי שורש נשמתו. ועל כך ענו כבר כאן והפנו לקול הלשון.
מצ"ב כתיבת ועדים שלו, כמדומה מהישיבה שם מלמד. האחריות על הכותב בלבד (לא ידוע לי מי כתב).

כיהודה ועוד לקרא.
גם אני הקטן שזכיתי לקבל הרבה מהאדם הענק הזה, קורא לכל מכירי וידידי לא לכתוב כלום אודות הרב שליט''א.
כל מי שכתבו אודותיו בפורום בחדשים האחרונים שאני כאן,יצא בשן ועין.
רק נזקים ומיעוט כבוד יצא מזה.

הסקרנות אודותיו מוצדקת בדיוק כמו הסקרנות אודות רבי יונתן דיויד או רבי שלמה פישר או הגר''מ שפירא. הצד השוה שבהם שהם ענקים. קומתם שווה בכל חלקי התורה.
אבל גם בלי להיכנס לסיבות שמביאות להתקפות אודות כל אחד מהנ''ל, שלדעתי לא באות דווקא מרצון לבזות, מובן לכל אחד כי יש כאלו שמריך להכירם מקרוב בכדי לקלוט משהו מהעוצמה והגדלות.

נכון, בכל אדם גדול ישנם גם חלקים שלציבור ההמוני (לא במובן של פחיתות כי אם במובן של מי שהוא חלק מכולם וחושב כמו כולם) לא נח איתם.
המקוריות של גדולים, שא''א לכפות עליהם שטאנץ אחיד, מדגדגת לכמה מתוכינו, ונמצינו מקטינים ושותפים למיעוט כבוד לנושאי דגל עמל ויגיעת וידיעת התורה בימינו.
הרפו. וכשם שקיבלנו שכר על הדרישה כך נקבל שכר על הפרישה. הן הפרישה היא היא כבודם של ת''ח.

כמה ימי שני חייו של הגאון הזה?


נ"ב:
ב'גדולים' שנפטרו אין לחוש ל'מתוך שבחו בא לגנותו'?

א. אולי לא אסרו חז"ל כיוון שבמתים אין איסור לה"ר. (ואם מגנה ת"ח שזה גם במתים זה סתם עניין רע שאין חשודים על זה. הלוואי.)
ב. אולי אנשים פחות נוטים לגנות מי שכבר הלך לעולמו.
ג. גם אם יש שאלה למה. אבל הרי להספיד מותר ומוזכר בתורה ובגמרא ונהגו כל ישראל לעשותו. כך שגם אם צריך למצוא תירוץ עדיין הדין פשוט.

זכורני שפעם בשיעור א' ישיבה גדולה שאלתי אותו שאלה בסדר שלישי ותוך כדי התשובה הוא ציטט בע"פ רש"י ארוך בנדה מילה במילה. [לי היה גמ' ביד].

פרנקל תאומים כתב:כמה ימי שני חייו של הגאון הזה?

צעיר הוא לימים, בסביבות ה50

יענקלה המשיב כתב:האם הוא נצר למשפחת רוטמן הירושלמית ?

אם כוונתך לצאצאי ר' יצחק דוד רוטמן,התשובה היא, לא.
היה בירושלים מנהל חשבונות בשם ר' שאול רוטמן, (בשכונת אחוה), והוא דודו.

אוצר החכמה כתב:כשהתחילו עם העניין הזה של הספדים לאנשים חיים כתבתי כבר שלענ"ד אינו נכון. היו כאן כבר כמה אשכולות שכמדומני שהיה מקום ללמוד מהם כמה גדולים דברי חכמים שאסרו לספר בשבחו של אדם שמתוך שבחו יבוא לידי גנותו.

עקרונית צודק הרב בעל האכסניה, אבל עדיין יש הבדל בין זקני הת"ח שבדור כהגרד"ל או הגר"ש פישר ודומיהם שבדרך כלל יש יראת כבוד בסיסית כלפיהם ולכן "נמצא גנותם" הוא יותר קטן(ואע"פ כן זה קרה), אבל הגאונים הצעירים שחסרה באופן טבעי מידת הדרך ארץ מפניהם ( שהרי למדנו יחד בחידר/ ישיבה/ היינו שכנים) ובמיוחד במקוריים שבהם , שזה מזמין גם בקורת, מוטב לא לגעת מטוב עד רע.

משוש דורים כתב:

פרנקל תאומים כתב:כמה ימי שני חייו של הגאון הזה?

צעיר הוא לימים, בסביבות ה50

לפי חשבוני אפילו צעיר יותר

ראש כתב:כיהודה ועוד לקרא.
גם אני הקטן שזכיתי לקבל הרבה מהאדם הענק הזה, קורא לכל מכירי וידידי לא לכתוב כלום אודות הרב שליט''א.
כל מי שכתבו אודותיו בפורום בחדשים האחרונים שאני כאן,יצא בשן ועין.
רק נזקים ומיעוט כבוד יצא מזה.

הסקרנות אודותיו מוצדקת בדיוק כמו הסקרנות אודות רבי יונתן דיויד או רבי שלמה פישר או הגר''מ שפירא. הצד השוה שבהם שהם ענקים. קומתם שווה בכל חלקי התורה.
אבל גם בלי להיכנס לסיבות שמביאות להתקפות אודות כל אחד מהנ''ל, שלדעתי לא באות דווקא מרצון לבזות, מובן לכל אחד כי יש כאלו שמריך להכירם מקרוב בכדי לקלוט משהו מהעוצמה והגדלות.

נכון, בכל אדם גדול ישנם גם חלקים שלציבור ההמוני (לא במובן של פחיתות כי אם במובן של מי שהוא חלק מכולם וחושב כמו כולם) לא נח איתם.
המקוריות של גדולים, שא''א לכפות עליהם שטאנץ אחיד, מדגדגת לכמה מתוכינו, ונמצינו מקטינים ושותפים למיעוט כבוד לנושאי דגל עמל ויגיעת וידיעת התורה בימינו.
הרפו. וכשם שקיבלנו שכר על הדרישה כך נקבל שכר על הפרישה. הן הפרישה היא היא כבודם של ת''ח.

מסכים אני איתך בענין חוש הביקורת שיותר מידי מפותח בקרב חכמי ביהמ"ד דפה, ובפרט בין יוצאי ישיבות מסויימות.
אך אומר לך את הרהורי ליבי.
לפני מספר חדשים נפטר הגאון ר' יצחק גולדשטיין, ונידון כאן בארוכה, לא הכרתיו בחייו והרגשתי החמצה נוראה, איך יתכן שהלך כאן ת"ח כזה ולא זכינו לאורו.
יש מחסור גדול באנשים מסוגו של הגרנ"ר, ועקב גדלו של הציבור יש רבים שיכולים ליהנות ממנו ואינם מודעים לכך.
לכן יש טעם להראות מראי מקום לשיעוריו, השומע ישמע והחדל יחדל.
דרכי ה' ישרים הם, צדיקים ילכו בם....

משוש דורים כתב:

יענקלה המשיב כתב:האם הוא נצר למשפחת רוטמן הירושלמית ?

אם כוונתך לצאצאי ר' יצחק דוד רוטמן,התשובה היא, לא.
היה בירושלים מנהל חשבונות בשם ר' שאול רוטמן, (בשכונת אחוה), והוא דודו.

אני מחפש תמונת מנהל החשבונות ר' שאול רוטמן. היכן ניתן להשיגה?

היה בירושלים מנהל חשבונות בשם ר' שאול רוטמן, (בשכונת אחוה), והוא דודו.

נכון שהוא היה מנהל חשבונות, אבל זה לא מה שממצה אותו. היה יהודי מיוחד. אני הכרתי אותו מעט בתקופה שהתפללתי באחווה (באותו זמן התפללו שם הגאון ר' ש"א יודלביץ, ר' אברהם עפשטיין בנו של הגר"פ עפשטיין שהיה ת"ח חשוב , ר' שאול רוטמן ור' שמחה (זיסל?) שפירא. אולי יש פה מישהו שיכול לספר על אנשי התקופה הזאת?

אוצר החכמה כתב:

היה בירושלים מנהל חשבונות בשם ר' שאול רוטמן, (בשכונת אחוה), והוא דודו.

נכון שהוא היה מנהל חשבונות, אבל זה לא מה שממצה אותו. היה יהודי מיוחד. אני הכרתי אותו מעט בתקופה שהתפללתי באחווה (באותו זמן התפללו שם הגאון ר' ש"א יודלביץ, ר' אברהם עפשטיין בנו של הגר"פ עפשטיין שהיה ת"ח חשוב , ר' שאול רוטמן ור' שמחה (זיסל?) שפירא. אולי יש פה מישהו שיכול לספר על אנשי התקופה הזאת?

אכן, הוא היה מפורסם ביותר ביושרו ובנקיון כפיו, ובירושלים היו נוהגים לומר כי האדם היחיד שאין לו מה להתיירא מהרשויות הוא ר' שאול, כי כל מעשיו מדוקדקים ומעולם לא עבר על החוק. הוא היה איש של צורה, בר אוריין, ירא ה' מרבים, ומאבני החן של ירושלים.

בן ירושלים כתב:

משוש דורים כתב:

פרנקל תאומים כתב:כמה ימי שני חייו של הגאון הזה?

צעיר הוא לימים, בסביבות ה50

לפי חשבוני אפילו צעיר יותר

לא!

אם ההנהלה מייעדת את הפורום דווקא לאנשים שנפטרו, אז שתציין זאת בכותרת הפורום.
[סה"כ יש שם הגדרה ארוכה למדי.. אז לא יזיק להוסיף גם זצ"ל].

משוש דורים כתב:

יענקלה המשיב כתב:האם הוא נצר למשפחת רוטמן הירושלמית ?

אם כוונתך לצאצאי ר' יצחק דוד רוטמן,התשובה היא, לא.
היה בירושלים מנהל חשבונות בשם ר' שאול רוטמן, (בשכונת אחוה), והוא דודו.

ביתר ביאור, ר' יצחק דוד רוטמן היה ליטאי מהעיר לומז'ה, והוא אבי שבט רוטמן הצ'אלמרי.
משפחת רוטמן של הגרנ"ר הם צאצאי הרבי רבי אלימלך מליזענסק.

משוש דורים כתב:

משוש דורים כתב:

יענקלה המשיב כתב:האם הוא נצר למשפחת רוטמן הירושלמית ?

אם כוונתך לצאצאי ר' יצחק דוד רוטמן,התשובה היא, לא.
היה בירושלים מנהל חשבונות בשם ר' שאול רוטמן, (בשכונת אחוה), והוא דודו.

ביתר ביאור, ר' יצחק דוד רוטמן היה ליטאי מהעיר לומז'ה, והוא אבי שבט רוטמן הצ'אלמרי.
משפחת רוטמן של הגרנ"ר הם צאצאי הרבי רבי אלימלך מליזענסק.

אאל'ט הר' יאיר פראנק רבה של עמונה הגולה הוא גיסו מצד רוטמן.

אכן לזה התכוונתי בשאלתי. תודה לכל המשיבים