הרה"ק בעל דברי יואל מסאטמר זיע"א

[פולסברג]

אוקיי. אם זה מניח את דעתו ו/או את דעתך - שיערב ויבוסם לכם.

[שאראש-פאטאק]

יומא דהילולא קדישא
זכותו יגן עלינו אמן
דברים נפלאים מרבי אליעזר דוד פריעדמן זללה״ה
בגליון פרשת עקב https://drive.google.com/drive/folders/ ... sp=sharing

[על קצה הקולמוס]

סיפור נפלא:
אחרי הסתלקותו של הגה"צ רבי יונתן שטייף זצ"ל אב"ד דק"ק עדת יראים וויען, קרא הרה"ק מסאטמאר זי"ע למשמשו הרה"ח רבי יוסף אשכנזי ז"ל וביקש ממנו לקרוא לו הרה"ח רבי הערש ליפשיץ ע"ה ראש הקהל דק"ק וויען, כי ברצונו לדבר עמו אודות הרבנות.

המשמש רבי יוסף הבין כי כוונת הרבי לדבר אודות ממלא מקום לקהילת וויען, ואכן כך מסר פני הדברים לר' הערש ליפשיץ.

רבי הערש התחמק מלבוא אל הרבי, בטענה כי לכאורה לא ישוו בעיני ה'יעקישע אידן', מי שהרבי רוצה למנות לממלא מקום, ר' יוסף חזר אל הרבי ואמר לו כי ר' הערש מתחמק מלבוא.

כעבור יום אמר הרבי לר' יוסף להגיש לו ה'טילעפ', כי ברצונו לילך אל רבי הערש לדבר עמו אודות הרבנות.

בראות כן המשמש רבי יוסף, רץ מהר אל ר' הערש וביקש ממנו לבוא אל הרבי כי אם לאו יזכה שהרבי יבוא אליו...

רבי הערש בא אל הרבי ומיד התנצל על שלא בא עד הנה, והתחיל בנימוקו שלא ידע איך לדבר עם הרבי אודות הרבנות של ק"ק וויען.

מיד עצרו הרבי ושאל לו: למה סברת כי ברצוני לדבר אודות הרבנות דק"ק וויען, וענה רבי הערש כי המשמש רבי יוסף אמר לו כי הרבי רוצה לדבר אודות ה'רבנות'.

ויהי אך כשמוע זאת הרבי חייך ואמר: אכן אמרתי לו כי ברצוני לדבר אודות ה'רבנות', אך לא היתה כוונתי על 'הרבנות' עם וי"ו, אלא על 'הרבנית' עם יו"ד, דאגתי על הרבנית (הרעביצין) שנשארה אלמנה, שהקהלה תמשיך ליתן לה ממון כדי לחיות...

מתפרסם היום בניוז "מחוברים" - מעוז והדר - אור לישרים
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/Previ ... pgHdpNlV/R

[תורת המן]

קצת מוזר בעיני שהגאבד"ק סאטמאר יאמר רבנית במקום רעביצין.
א קשיא אויף א מעשה.

[אראל]

קצת מוזר בעיני שהגאבד"ק סאטמאר יאמר רבנית במקום רעביצין.
א קשיא אויף א מעשה.

ביררתי עתה אמיתות הסיפור אצל נכד רבי יונתן, הוא אישר לי פרט זה מן המעשה, שכך סיפר לו סבו הר"ר שלום יוסף שטייף ז"ל, שכך היה המעשה שהאדמו"ר אמר 'רבנית'

[תורת המן]

א"כ קבלה היא - ונקבל.

[ווידער]

מתוך שיחת כ"ק האדמו"ר מאמשינאוו שליט"א (ארה"ב)

היה יהודי שנקרא ר' הערשל זשארקאווסקי, הוא היה במקורו חסיד סטריקוב והגיע מהעיר גוסטינין, כמדומה שהוא היה היהודי היחיד שניצל מגוסטינין. הוא היה תלמיד חכם ולמדן גדול, ולמד כמדומני בבית מדרש עליון. לימים היה גם ראש כולל באמשינאוו. חיבר כמה ספרים, טיפע ספרים, והיה אדם גדול מאוד.
הוא היה מקורב אל הרבי מסאטמאר, ותחילת התקרבותו היה בעקבות חברו, שלא היה חסיד, שרצה שיזכירו אותו לרפואה אצל הרה"ק מסאטמאר, על כן ביקש מר' הערשל שהיות שאינו מבין השפה של אדמור"י משא"כ הוא חסיד אם יוכל לנסוע לרבי ולהזכירו. בבואו לפני הרבי מסאטמאר שאלו מי הוא, והתחיל מיד לדבר עמו בלימוד, ומאוד מצא חן בעיני הרבי, ומאז נעשה מקורב גדול אצלו.
הרה"ק מסאטמאר הזמינו אליו לשבת, ובשעה שהגיע התאכסן בבית הרבי אמר לו בצחות שירגיש בנוח כי אומנם הוא מאונגארין אבל הרבנית היא מפולין... וסיפר שישן בחדר שהרבי למד שם, הוא לא נרדם רק התבונן בעבודתו הק' של הרבי, ובאמצע הלילה הרבי בא לבדוק אם קר לו, והניח מעליו את הטוליפ, לחממו. כ"ק אאמו"ר זצ"ל הכ"מ שמע מר' הערשיל, איך שהיה לו התפעלות מהסאטמארער רב, שדיבר אתו בלימוד במשך ליל שבת קודש, ואח"כ למד הרבי לעצמו חומש רש"י, ולמחרת בשבת דיבר לפני הציבור מעניינים אחרים לגמרי ממה שדיברו בלילה. חידושים שונים לגמרי.
הוא התחתן עם ביתו של הנאנאשער רב, ולקראת החתונה ביקש מהרה"ק מהסטמאר שיבוא להשתתף בשמחה. אמר לו הסאטמארער רב, שאינו נוהג להשתתף בחתונות אלא של קרובי משפחה. נענה ר' הערשל ואמר 'הרי אני שארו הקרוב ביותר לרבי' הכיצד, תמה הרה"ק מסאטמאר, 'שהרבי ינסה לתפוס אותי בתוס' בש"ס'... בשמוע הרה"ק מסאטמאר דבריו, נתן את הסכמתו ואכן הגיע לשמחה.
הסאטמארער רב הגיע גם לשבע ברכות, כ"ק אזמו"ר גם היה שם, שכן כאמור ר' הערשל היו מאוד בידידות עם אזמו"ר. ר' הערשל רצה להפגיש בין שני הצדיקים, והוא הזמין להם אוטו אחד שיסעו בדרך לביתם, ייתכן שזה היה פעם הראשונה שנפגש זקיני ז"ל עם הרה"ק מסאטמאר. הסאטמארער רב שאל אז את זקיני, אם כבר היה ביקור בארץ ישראל. וזה היה לפני תשכ"א, כשאמר שלא היה אמר לו הרבי מסאטמאר, 'איך האלט אז יעדע יוד דארף פארן געבן א קוק'.

[אראל]

רבי הערשל זשארקאווסקי הנ"ל [לא הי' 'סתם' יהודי, הוא הי' תלמיד חכם עצום...], הי' חתנו של הגה"צ ר' צבי אביגדור פעקעטע זצ"ל האדמו"ר מנאנאש בוומבס"ג
חיבר ספר 'קדושת הר' [נמצא באוצה"ח], ולא הותיר אחריו זש"ק ל"ע
ואגב, הוא ביקש מהאדמו"ר מסאטמאר שיתן לו הסכמה על ספרו הנ"ל, למעשה כאשר הבחין הרה"ק שכבר לקח הסכמה מן ... זצ"ל [רב מטעם], נענה ואמר: 'מיט רבי ... וויל איך קיין מחותן נישט זיין', ולא נתן לו ההסכמה... [הסכמת הרב הנ"ל, אכן לא מופיע בספר..]

ואגב, זקינו של המספר הנ"ל, הרה"צ ר' איציקל מאמשינאוו זצ"ל, הי' לו בית מדרשו באותו רחוב ראדני, סמוך ממש לבית המדרש הגדול שהתפלל בו הרבי מסאטמאר בסוף ימיו

[גל של אגוזים]

בספריו (הנחמדים) מרבה לפלפל בדברי הס' ויואל משה.

בס' באילנא דחיי [סאטמר] יש כמה סיפורים יפים שאירעו בינו ובין הדברי יואל זצ"ל.

[קרית מלך]

רבי הערשל זשארקאווסקי הנ"ל [לא הי' 'סתם' יהודי, הוא הי' תלמיד חכם עצום...], הי' חתנו של הגה"צ ר' צבי אביגדור פעקעטע זצ"ל האדמו"ר מנאנאש בוומבס"ג
חיבר ספר 'קדושת הר' [נמצא באוצה"ח], ולא הותיר אחריו זש"ק ל"ע
ואגב, הוא ביקש מהאדמו"ר מסאטמאר שיתן לו הסכמה על ספרו הנ"ל, למעשה כאשר הבחין הרה"ק שכבר לקח הסכמה מן ... זצ"ל [רב מטעם], נענה ואמר: 'מיט רבי ... וויל איך קיין מחותן נישט זיין', ולא נתן לו ההסכמה... [הסכמת הרב הנ"ל, אכן לא מופיע בספר..]

ואגב, זקינו של המספר הנ"ל, הרה"צ ר' איציקל מאמשינאוו זצ"ל, הי' לו בית מדרשו באותו רחוב ראדני, סמוך ממש לבית המדרש הגדול שהתפלל בו הרבי מסאטמאר בסוף ימיו

בגליון שעלה לעיל מדברי האדמו"ר מאמשינוואוו ב"פ שליט"א יש עובדות נפלאות נוספות מהרה"ק מסאטמאר זי"ע, אציין רק את השלמת דברי ידידנו הרב אראל, שהרה"ק הנ"ל שיער בדעתו שאם היה נותן הסכמה על ספר המחבר הנ"ל היה מרוויח כחמש מאות דולר, כי היו קופצים רבים לספר מחמת ההסכמה, ומאחר שלבסוף לא נתן את הסכמתו שלח את הסכום הנ"ל למחבר! בינו נא זאת!

[אראל]

אכן!, הזכרת אותי, שחיסרתי ה'נשמה' שבסיפור...
הרבי שאל אותו אח"כ כמה היית מרוויח ע"י הסכמה משלי, וכשענה הסכום, הוציא לו הרבי תומ"י כל הסכום ונתן לו

[מיללער]

רבי הערשל זשארקאווסקי הנ"ל [לא הי' 'סתם' יהודי, הוא הי' תלמיד חכם עצום...], הי' חתנו של הגה"צ ר' צבי אביגדור פעקעטע זצ"ל האדמו"ר מנאנאש בוומבס"ג
חיבר ספר 'קדושת הר' [נמצא באוצה"ח], ולא הותיר אחריו זש"ק ל"ע

כמו"כ הדפיס את התוס' הרא"ש עמ"ס יומא עם הגהותיו המלאים זיו ומפיקים נוגה.

[ווידער]

רבי הערשל זשארקאווסקי הנ"ל [לא הי' 'סתם' יהודי, הוא הי' תלמיד חכם עצום...], הי' חתנו של הגה"צ ר' צבי אביגדור פעקעטע זצ"ל האדמו"ר מנאנאש בוומבס"ג

גיסו נפטר היום, רבי מאיר רוזנבוים מקראקס - אף הוא חתן בנאנאש.

[ווידער]

בס' באילנא דחיי [סאטמר] יש כמה סיפורים יפים שאירעו בינו ובין הדברי יואל זצ"ל.

תוכל להעלות לכאן?

[גל של אגוזים]

הספר לא נמצא תח"י.

[קושטא]

השבוע הי' יום השנה מעת יום המר שהאום הצביעו להרשות הקמת מדינה ליהודים,
רבינו הק' בעל ויואל משה הי' על שבת פ' וישלח תש''ח בעיר ב''פ ובמוצש''ק הי' דינער להמוסדות ובאמצע ס''ג בא הידועה שההצבעה עברה ופני רבינו חיוורו כסיד ולא יכל כמעט לדבר, ואחד אמר לתומו שהתירו א אידישע מלוכה ורבינו אמר שזה מלוכה שאינו נאכל מחמת מולחו.
ידוע שהרשע סטאלין ימ''ש הי' מן הראשים ששתדלו לסדר שיהי' רוב הנצרך ויעבור אצל האום ורבינו ז''ל אמר שיכולים לראות מי הם השתדלנים ומבינים שאין זו טובה לכלל ישראל

[עקביה]

השבוע הי' יום השנה מעת יום המר שהאום הצביעו להרשות הקמת מדינה ליהודים,

באיזו ארץ כבודו גר?

[עקביה]

ידוע שהרשע סטאלין ימ''ש הי' מן הראשים ששתדלו לסדר שיהי' רוב הנצרך ויעבור אצל האום ורבינו ז''ל אמר שיכולים לראות מי הם השתדלנים ומבינים שאין זו טובה לכלל ישראל

סטאלין ימ"ש, שלא היה טוב יותר מהיטלר ימ"ש, לא מרצונו הטוב עשה מה שעשה.
על הפעילות המסתורית של 'רשת מקס' שגרמה לו לפעול כך אפשר לשמוע בשיעורו של הרב נויגרשל, סדרה על חורבן יהדות אירופה בקול הלשון, שיעור פב.
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew

[הפצת המעיינות]

השבוע הי' יום השנה מעת יום המר שהאום הצביעו להרשות הקמת מדינה ליהודים,

בטח כל זה נכתב בספרי התולדות על האדמו"ר מסאטמר ומאי קמ"ל?

[ברוקלינער]

למרות היותו הקנאי הגדול, מבחינות אחרות היה הרבה יותר פתוח ורחב מהרביים האחרים, לא היה לו בעיה ללמוד בשום ספר לימוד, כמו הרש"ש (מפי השמועה), וכמו כן לא היה לו בעיה עם אדמור"י סדיגורא, כמובן אלה שלא היו ציונים אף שהיה צאנזע חסיד, ואפילו מתורת ברסלב מביא בספריו.
ידוע גם ידוע דעתו על סיפורי האגדה החסידיים.

כל חסיד יכול להגיד לך שזה לא מראה על פתיחות, שהרי כמעט כל החסידיות (חוץ מבעלז) לומדים רש"ש, וגם אין אף אחד שממשיך היום את המחלוקות בין צאנז לסדיגורא, ואפילו אדמורי צאנז ובאיאן אין להם בעיה זה עם זה, בטח לא אדמור מסטאמאר שעל אף שהיה לו איזה השתייכות לצאנז, אינה שייך לשלשלת צאנז אלא לסיגוט.

[ברוקלינער]

אני כתבתי מבחינות אחרות היה רחב הרבה, "רחב "הפירוש שיכול לקבל סגנון אחר, בעוד שהרבה קהילות חסידיות עשו חרם על ספרים כאלה או אחרות, (וכן, ישנו עוד היום קהילות חסידיות שאותם לא מכנים קיצונים, שנמנעים מללמוד בהגר"א!) הוא היה לומד בהם.
לגבי ציונית לדעתו לדעתו זה מינית גמורה, אי אפשר לצפות ממנו שילמוד מהם, כמו שאני לא אצפה ממך שתלמד מספרי מנדלזון שר"י, ולא שאני משווה, אבל דעתו ז"ל היה כן.

באיזה קהילות לא לומדים גר"א?
והאם כל שאר הקהילות שכן לומדים גר"א נחשבים כפתוחים ורחבים בשביל זה?

כל קיצוני יגיד שהוא בעצם "רחב", אבל "דבר זה" הוא ממש מן ג' חמורות ממילא אי אפשר להקל בזה.

[ברוקלינער]

עוד עניין.
למרות כל הביטויים החריפים ביותר נגד ההצבעה בבחירות וכדומה, לא אסר לקחת סופר סת"ם המצביע בבחירות.
זאת אומרת שקנאותו היה יותר מאוזן מאצל אחרים, כי הרבנים שיצאו נגד חב"ד בודאי היו פוסלים כל הסת"ם שלהם.

סלח לי שאני מצטט אותך עוד פעם, אבל הסאטמארים שאני מכיר כ"ברוקלינער", כן מקפידים לא לקחת סופר שמצביע.

[אראל]

תמונה נדירה של הרבי בפדיון הבן לנכדו של הרה"צ החסיד ר׳ מיכאל הערמאן זצ"ל הנראה יושב לצידו

unnamed.png

זה אצל פדיון הבן של ר' צבי שפירא, בנו בכורו של [דודי] ר' מאיר ליב שפירא ז"ל מקרלין סטולין, [נלב"ע בחודש טבת תשפ"ב]

[שעטנז]

אני כתבתי מבחינות אחרות היה רחב הרבה, "רחב "הפירוש שיכול לקבל סגנון אחר, בעוד שהרבה קהילות חסידיות עשו חרם על ספרים כאלה או אחרות, (וכן, ישנו עוד היום קהילות חסידיות שאותם לא מכנים קיצונים, שנמנעים מללמוד בהגר"א!) הוא היה לומד בהם.
לגבי ציונית לדעתו לדעתו זה מינית גמורה, אי אפשר לצפות ממנו שילמוד מהם, כמו שאני לא אצפה ממך שתלמד מספרי מנדלזון שר"י, ולא שאני משווה, אבל דעתו ז"ל היה כן.

באיזה קהילות לא לומדים גר"א?
והאם כל שאר הקהילות שכן לומדים גר"א נחשבים כפתוחים ורחבים בשביל זה?

כל קיצוני יגיד שהוא בעצם "רחב", אבל "דבר זה" הוא ממש מן ג' חמורות ממילא אי אפשר להקל בזה.

הגר"א זי"ע הי' מוקדש אצל "כל" החסידים לא נפק"מ מאיזה חצר ודבר טפשות הוא לומר שאינם לומדים ספריו הקדושים...
שמעתי פעם שהג"ר מיכאל דוב וויסמנדל עשה פעם מגבית בביהמ"ד של איזה חסידות (בהעלם שם מפני כבודם...) ואמר איזה דבר בשם הגר"א והפסיקוהו. אח"כ אמר לתלמידיו "וכי מה הם חושבים? שהגר"א הלך בבגדי שחיה?!!!...

[יהושפט]

מעשה לסתור?

[שעטנז]

מעשה לסתור?

הי' זה רק איזה חסידים שוטים ולא רבם...

[פייביש אופטובסקי]

כפי ששמעתי מתקיימת מכירה של ספרי סאטמר ברחוב יואל בירושלים. היודע מאן דהו להוסיף פרטים? (ימים, שעות). וליתר דיוק: האם מחר עדיין מתקיימת המכירה?

[פייש]

אני כתבתי מבחינות אחרות היה רחב הרבה, "רחב "הפירוש שיכול לקבל סגנון אחר, בעוד שהרבה קהילות חסידיות עשו חרם על ספרים כאלה או אחרות, (וכן, ישנו עוד היום קהילות חסידיות שאותם לא מכנים קיצונים, שנמנעים מללמוד בהגר"א!) הוא היה לומד בהם.
לגבי ציונית לדעתו לדעתו זה מינית גמורה, אי אפשר לצפות ממנו שילמוד מהם, כמו שאני לא אצפה ממך שתלמד מספרי מנדלזון שר"י, ולא שאני משווה, אבל דעתו ז"ל היה כן.

באיזה קהילות לא לומדים גר"א?
והאם כל שאר הקהילות שכן לומדים גר"א נחשבים כפתוחים ורחבים בשביל זה?

כל קיצוני יגיד שהוא בעצם "רחב", אבל "דבר זה" הוא ממש מן ג' חמורות ממילא אי אפשר להקל בזה.

הגר"א זי"ע הי' מוקדש אצל "כל" החסידים לא נפק"מ מאיזה חצר ודבר טפשות הוא לומר שאינם לומדים ספריו הקדושים...
שמעתי פעם שהג"ר מיכאל דוב וויסמנדל עשה פעם מגבית בביהמ"ד של איזה חסידות (בהעלם שם מפני כבודם...) ואמר איזה דבר בשם הגר"א והפסיקוהו. אח"כ אמר לתלמידיו "וכי מה הם חושבים? שהגר"א הלך בבגדי שחיה?!!!...

יש איזה, בסקווירא ידוע שלא לומדים.

[יבנה]

יש איזה, בסקווירא ידוע שלא לומדים.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=19630#p34145

[אליסף]

רבי הערשל זשארקאווסקי הנ"ל [לא הי' 'סתם' יהודי, הוא הי' תלמיד חכם עצום...], הי' חתנו של הגה"צ ר' צבי אביגדור פעקעטע זצ"ל האדמו"ר מנאנאש בוומבס"ג
חיבר ספר 'קדושת הר' [נמצא באוצה"ח], ולא הותיר אחריו זש"ק ל"ע

כמו"כ הדפיס את התוס' הרא"ש עמ"ס יומא עם הגהותיו המלאים זיו ומפיקים נוגה.

אכן אני מכיר את שמו משטיקל תורה שפרסם ר' אפרים זורייבין זצ"ל וציין לאחת מהערותיו שם