פורום אוצר החכמה

רבי פינחס ב"ר חיים הירשפרונג (תרע"ב-תשנ"ח). מגדולי גאוני קנדה וצפון אמריקה. נולד בדוקלה שבדרום מזרח פולין (גליציה). למד תורה אצל סבו מצד אמו, רב עירו, רד"צ (טעבלי) זהמאן בעל "מנחת סולת" על ספה"מ. מקטנות ניכר בכשרונות והתמדת עילוי מיוחדים במינם. אחר הבר-מצווה חיבר ספר חידושים קטן, "פרי פנחס". למד בישיבת 'חכמי לובלין' ושימש הרבה את רה"י רבו ר"מ שפירא. כבן שבע עשרה ערך מאסף תורני בשם "אוהל תורה" (תרפ"ח). הרבה מספרים על גאונותו ושקידתו. נסמך לרבנות בידי המרחשת ועוד.

ניצל מן השואה כשברח עם חבריו בשחייה אל ליטא הסובייטית (על נס הצלתו סיפר בספר קצר בידיש, "פון נאצישען יאמערטאל, זכרונות פון א פליט", מונטריאול תש"ה (באוצר); יצא בלה"ק בשם "מעמק הבא הנאצי, זיכרונות של פליט", ירושלים תשע"ב). זמן מסוים למד עם חבריו מישיבת חכמי לובלין בשנחאי תחת פיקוחו של האדמו"ר מאמשינוב, רבי שמעון שלום קאליש. בתש"א היגר לקנדה, נתמנה שם לרב ראשי במונטריאול ולריש מתיבתא "מרכז התורה". אח"כ נתמנה גם לר"מ "תומכי תמימים" החב"דית.

כמעט כל המסופר עליו נוגע לגאונותו ושקידתו המפליגות. אומרים שכל ספר שקרא בו זכר אותו. ושידע את הש"ס כולו גפ"ת בע"פ, ושסיים שתי מסכתות בהביאו ילדיו ל'חדר', אחת בדרך ההליכה ואחת בחזרה, וכיוצא בזה (אגב, אחד מתלמידיו סיפר לנו שרבו ידע בע"פ כל דבר שקרא בו, גם ספרי חול פולניים שפגש בהם בצעירותו). כל סיפור עליו מפתיע ופלאי. גם על ערש דווי מלמל מסכת יבמות.

גם מספרים על ענוותנותו הרבה ואי-היכרותו עם כבוד וגינונים, מסירותו לרבנות עירו ודאגתו לאחדות הרבנות בקנדה. חידושים כתב מעט מאוד ודברי תורתו נלקטו משיעוריו הקבועים, המפורסם שבהם ביום ראשון בביהמ"ד אגו"י במונטריאול כארבעים שנה. עמד בקשרים טובים וחמים עם גדולי דורו, רבנים ואדמו"רים באמריקה ובאה"ק.

תולדותיו וסיפורים מעניינים עליו נכתבו בספר "גדולת פנחס", ברוקלין תשנ"ט (באוצר).

מחידושי תורתו נדפס בידי תלמידיו בספרים הבאים:
* "פרי פנחס" עמ"ס ברכות (דפים ב-טו), מונטריאול תשנ"ט.
* "א"ש פנחס", יצ"ל בידי תלמידו הרב שלמה אריה שטיין, ח"א, בורו פארק תשס"ד; ח"ב עמ"ס ברכות, שקלים, ר"ה, סוכה, מגילה, מו"ק, חגיגה ועוד, תשס"ח; ח"ג עמ"ס ברכות, סוכה, תענת מו"ק, חגיגה, נזיר, סוטה, קידושין, הוריות, ערכין, מעילה, תשע"א.
* "ניצוצי אש פנחס", מונטריאול תשע"ג (באוצר; אגב, יש לתקן שם במקום 'הירשפונג' - 'הירשפרונג').
* "קונטרס פני שלמה", סיומי מסכתות ביום היא"צ של ידידו איש החסד ר' שמואל שלמה דריזין (שהיה ממציליו של הגרפ"ה משנחאי לקנדה), מונטריאול תשכ"ז.
* עוד קונטרס מדברי תורתו יצ"ל בתוך "ספר שמחת מלך", על משנ"ת לרמב"ם, פילדלפיה תשמ"ח.
* תשובה ממנו בעניין החזקת שטחים תמורת שלום נדפסה בתוך "ספר ושמחת בחגיך" עמ"ס חגיגה, לר' פנחס יהודה שרגא ווילגער, מונטריאול תשע"ד.
* כן הדפיס הגרפ"ה מחדש את ספר סבו "מנחת סולת", ח"א, ניו יורק-מונטריאול, תש"י; ח"ב, תשל"א; ח"ג, תשמ"ט. ואח"כ בכמה מהדורות.

הרב הירשפרונג זצ"ל השתייך לחסידות ספציפית כל שהיא?

כמדומה שלא. הקשר הכי קרוב בין האדמו"רים, החזיק לכאו' עם האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל.

גם עם האדמו"ר מסאטמר היה קשר הדדי טוב. המאמר השלישי ב"ויואל משה", על הדיבוק בלה"ק, הוא תשובה לידידו הרב הירשפרונג

קיבלתי בפרטי:

גם העריץ את ר' אהרן מבעלז ור' נחמן מברסלב (הודות ליחסו של רבו מהר"ם שפירא לברסלב).

(שמעתי מבנו)

שמעתי מהרב יהושע כהן שליט"א(כמדומני תלמידו) בסוף שיעור שהעביר שאמר פעם שהזכרון של הרב עובדיה מופלא אבל יש אחד עם זכרון יותר...ושאמרו זאת לרב עובדיה אמר: הוא בטח מתכוון לרב מקנדה, ואישר זאת.

אמיר כרמי כתב:שמעתי מהרב יהושע כהן שליט"א(כמדומני תלמידו) בסוף שיעור שהעביר שאמר פעם שהזכרון של הרב עובדיה מופלא אבל יש אחד עם זכרון יותר...ושאמרו זאת לרב עובדיה אמר: הוא בטח מתכוון לרב מקנדה, ואישר זאת.

והסיפור (אם היה...) מספר על הרב יהושע כהן בלבד.

פרנקל תאומים כתב:הרב הירשפרונג זצ"ל השתייך לחסידות ספציפית כל שהיא?

ממש לא, בגדול הוא היה בז לאדמורים שלא היו גדולי תורה והילדים שלו בוודאי לא חינך ככה.
(החתנים שלו הם בכלל לא מוגדרים כחרדים גם במונחים של חו"ל ואפילו לא כחבדניקים.)

בז?

חושבני שהגזמת. אולי התייחס עם פחות הערכה, אבל בודאי שהעריך גם צדיקים שעיקר עניינם עבודת ה' בתפילה ובדבקות.

כך לפחות ע"פ תלמידו הרב ד"ר נחום רבינוביץ ואם כי הוא לאו בר סמכא בענייני הלכה עכ"פ כשר לעדות הוא ואגב, היה גם בז לראשי ישיבות ליטאים שלא היו בקיאים וזה ידוע ומפורסם.

מתוך כתבה במוסף שבת.

הרב נחום אליעזר רבינוביץ' נולד במונטריאול שבקנדה בשנת 1928. בצעירותו למד אצל הרב פנחס הירשפרונג, יליד גליציה שבזמן חלוקת פולין הצליח להימלט מהנאצים לצד הרוסי ומשם השיג אשרת כניסה ליפן. לימים עבר לקנדה ונתמנה לרבה הראשי של מונטריאול. הרב רבינוביץ' למד אצלו שש שנים ואף הוסמך לרבנות על ידו. את דמותו מתאר הרב רבינוביץ' בהערצה של ממש: "הוא היה מיוחד במינו, ממש יחיד בעולם. כל התורה הייתה מונחת לו בכיס. הוא ידע את כל הבבלי ממש בעל פה. היה לו כוח אדיר. גם את ארבעת חלקי השו"ע ידע בעל פה, בנוסף לספרות פולנית ועוד כהנה וכהנה. בעיקר הוא התאפיין באהבת האמת. אני חושב שזהו הדבר המכריע".

האם ממנו קיבל הרב את ההערצה לרמב"ם?

"הוא לא היה רמב"מיסט במובן שלנו, אבל הוא בהחלט ידע את הרמב"ם היטב. בכלל, היחס שלו להיסטוריה עשה עליי רושם רב. הוא הכיר את האמת שבהיסטוריה. הוא היה מספר לנו על כך שבחודשים של קיץ 39' הסתובב ז'בוטינסקי בפולין ואמר ליהודים 'רחמו על עצמכם, ברחו מפה, העולם עומד להתפוצץ'. אבל לא שמעו לו. הוא הכיר באמת ההיסטורית שרבים לא רצו להכיר בה.

"הוא גם הכיר את החסידות מבפנים. אמנם חב"דניקים אוהבים לייחס לו נטיות חב"דיות, אבל הוא לא היה חבד"ניק. הוא הכיר את כל החולשות של החסידות, את כל העמדת הפנים שיש שם, ודיבר על כך בגלוי. הוא הכיר היטב את כל אותם רעבע'ס והצביע על הקלקול שבכך. עצם התופעה הרחיקה אותו".

אפרופו חסידות, מה הרב חושב על הזרם הזה?

"יש שם כוחות אדירים, אבל יש כאלה שהולכים למקום לא נכון. כשהייתי ילד הכרתי כמה חסידי חב"ד. הם היו אנשים לומדי תורה ומכובדים, אבל רחמנא ליצלן מה שקרה למשיחיות הזו, הרי זו טרגדיה עצומה. אני לא חושב שיש בהם רמאים בכוונה תחילה. אלה אנשים טובים שפשוט הולכים אחר התוהו".

יישר כח,

מדוע הכרעת שאינו בר סמכא בהלכה?

מכל מקום, איני רואה כאן שבז לאדמורים שאינם למדנים.

סך הכל לא אהב את התופעה של רעבאלאך שלא היו ראויים, וזה לאו דוקא מצד למדנותם. יתכן מצד שאר דברים חשובים כמידות טובות ויראת שמים אמיתית וכולי.

יתכן שאתה צודק לגבי הרעבעלעך.

יש לתקן, ואפילו את"ל שאינו בר סמכא.

(דנו בנושא בפורום)

קראקובער כתב:כך לפחות ע"פ תלמידו הרב ד"ר נחום רבינוביץ ואם כי הוא לאו בר סמכא בענייני הלכה עכ"פ כשר לעדות הוא

הרב מקראקוב, הנני להזכיר שאע"פ שהרב רבינוביץ אינו נמנה על אנ"ש, עדיין למד שש שנים אצל הגרפ"ה, נסמך לרבנות בידי ר"י רודרמן, כתב פירוש על חצי משנה תורה לרמב"ם (מדע, אהבה, זמנים, נשים, זרעים, משפטים, נזקים, שופטים; הרוב באוצר), שני ספרי שו"ת בארבעת חלקי השו"ע (שיח נחום נמצא באוצר), ספרי הדרן על הש"ס ומחשבה, כיהן כאב"ד בכמה קהילות חשובות בחו"ל וכן ראש ישיבה בארץ כארבעים שנה ורבים וטובים נסמכו לרבנות על ידו ורואים בו גדול בתורה וביראה. ואגב, הדוקטורט במתמטיקה שלו עוסק בסטטיסטיקה בתלמוד ובראשונים. אם יש השגות שונות, כדאי לכתוב אותן ביותר כבוד.

אי משום הא לא אריא, ח"כ יש עתיד לשעבר ליפמן הוא גם מוסמך של נר ישראל....

ולעצם הענין אתה צודק ולא נכתב כראוי וצ"ל ואת"ל שאינו בר סמכא וכתבתי לרבותא בדרך אגב דווקא, שלא יתחילו לדון על האדם עצמו שפסקיו שנויים במחלוקת לכו"ע.

אגב,מה זה משנה לנושא על מה הוא עשה דוקטורט?

מקבל. מוטב לחזור לנושא האשכול, הגאון רבי פנחס. (העניין של הדוקטורט, לומר שגם עיסוקו בחכמות היה בעצם בתלמוד ובראשונים, כמו למשל הרב הרצוג שערך מחקר על התכלת ועוד. שמעתי שכעת מתרגמים ועורכים את החיבור לפרסום בעברית. אגב, ראיתי בערך הויקיפדי על הרלב"ג מובאה מהרנ"א הנוגעת למתמטיקה של רלב"ג, שהיה לדעתו "הכותב הראשון שהשתמש באינדוקציה באופן שיטתי, ושהכיר בה כהליך מתמטי נפרד").

ונשוב להגרפ"ה, האם מוכרות תשובות בהלכה ממנו?

הוא לא היה פוסק של ממש במובן המקובל ואגב, הספר א"ש פנחס", יצ"ל בידי תלמידו הרב שלמה אריה שטיין, ח"א, מאוד מעניין וחבל שזה לא נמצא באוצה"ח או בהיברובוקס קשה להאמין שלא יתנו רשות.

זה נכון. אבל עדיין היה רב עיר גדולה ובוודאי פסק בשאלות שעל סדר היום. האם נותר מזה? אולי עדויות שונות?

יש כמה תשובות ודיונים בהלכה אליו מהגאון בעל אגר"מ אליו (יו"ד, ח"ב, יג; אה"ע, ח"א, פט; חו"מ, ח"א, ה) וכן במשנה הלכות (ח"י, רפט; חי"ב, שע (גם שם סימן תסג).

ויש גם מחידו"ת שפורסמו פה ושם, למשל:
* טעם למה בשבת הוי תפילת ערבית חובה, אור ישראל (ניו יורק), שנה ו, גליון ד (כד), תשס"א, עמ' כג
* שאלת רבי עקיבא, הדרום, י"ז, עמ' 32-36, תשכ"ג. (ניסן)

חלמישצור כתב:

קראקובער כתב:כך לפחות ע"פ תלמידו הרב ד"ר נחום רבינוביץ ואם כי הוא לאו בר סמכא בענייני הלכה עכ"פ כשר לעדות הוא

הרב מקראקוב, הנני להזכיר שאע"פ שהרב רבינוביץ אינו נמנה על אנ"ש, עדיין למד שש שנים אצל הגרפ"ה, נסמך לרבנות בידי ר"י רודרמן, כתב פירוש על חצי משנה תורה לרמב"ם (מדע, אהבה, זמנים, נשים, זרעים, משפטים, נזקים, שופטים; הרוב באוצר), שני ספרי שו"ת בארבעת חלקי השו"ע (שיח נחום נמצא באוצר), ספרי הדרן על הש"ס ומחשבה, כיהן כאב"ד בכמה קהילות חשובות בחו"ל וכן ראש ישיבה בארץ כארבעים שנה ורבים וטובים נסמכו לרבנות על ידו ורואים בו גדול בתורה וביראה. ואגב, הדוקטורט במתמטיקה שלו עוסק בסטטיסטיקה בתלמוד ובראשונים. אם יש השגות שונות, כדאי לכתוב אותן ביותר כבוד.

הוא גם מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ויש לו חלק בחורבן היהדות אצל הציבור הד"ל.

אני מבין ש'תוכן' יודע הלכה, ברמה שהוא יכול לומר על הג"ר רבינוביץ אלו פנים הוא מגלה.

הרבנים תוכן ולייטנר ועוד, כבר סוכם בידי המנהלים - כמדומה שבתבונה לא מעטה - שלא לעסוק באשכולות באישים החיים לאוי"ט עמנו. נדמה לי שראוי הוא נשוא האשכול הגאון לדיון מעמיק ואין צורך להיתפס לתלמיד זה או אחר. אולי גם אנכי טעיתי כשהתייחסתי לעניין.

בספר זכרונות מעולם שאבד (נמצא ב"אוצר") מספר המחבר על עיר מולדתו דוקלא שבפולין. שם הוא מתאר (מעמוד 50 ואילך) את ר' טבלי זעהמן שהיה ראב"ד בעיר ומשולבים כמה זכרונות על נכדו ר' פנחס דנן,


בישורון כרך ? ישנו מדור זכרון שלם עליו.

בן ירושלים כתב:בישורון כרך ? ישנו מדור זכרון שלם עליו.

תודה. חיפשתי ומצאתי: ישורון כו, שנת תשע"ב, מדור גדול בשם "גבעת פנחס" (עמ' קכז-שכב), ואלו הסעיפים במדור:

במאמר בישורון על תולדותיו של רבינו נאמר שבדרכו מגליציה ליפן בשנה בה ת"ש כוח שונאיהן של ישראל נפגש בין השאר עם הגרח"ע בווילנה.

בהקשר זה מצאתי שתי אגרות מעניינות. האחת מרח"ע ארצה אל הרב עמיאל (נתפרסם ב"הצופה", י"ד אדר ב' ת"ש, עמ' 4), שלאחר העניין הרשמי בו - שחיטה נפרדת בתל אביב - מציין: "והנני בזה לבקשו שנית אודות הבחורים המצויינים מישיבת לובלין המתגוררים פה שהנם גדולי תורה, ונפשם אותה לנסוע לאה"ק, ה"ה הרה"ג מ. פנחס הירשפרונג, מהר"ם רוטנברג, מו"ה אברהם מרדכי הרשברג ש"י ודבר גדול יעשה בזה ....." (המקור כאן: http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=E8B151AB).

והשנייה מהאדמו"ר מויז'ניץ האמרי חיים אשר גם הוא כתב באותה תקופה אגרת מיוחדת לרב עמיאל היושב בתל אביב (מכתבים ואגרות קודש, ניו יורק תשס"ג, עמ' 495), שם כותב רק אודות רבינו: "אשען על הבטחתו הנאמנה לעת הצורך בענין נחוץ ואבוא עתה בזה לבקש עבור בחור גדול בתורה בקי בש"ס ופוסקים עילוי נפלא מעיר דוקלא ארץ פולניא נקוב בשם פנחס הירשפרונג נ"י מפליטי הרשעים הארורים שבאו לגבולו וברח לעיר ווילנא... ע"כ למען להציל נפש יקר המציאות מרדת שחת אבקש את כההד"ג כי חכם לב יקח מצוות להשתדל... שיוכל במקום לנסוע משם לא"י".

אם כן, התכנון הראשון של רבינו היה להגיע ארצה אולם מסיבות כלשהן נתעכב והתיישב ביפן ואח"כ בקנדה.
- אגב, מי יודע מי הם התלמידים הנוספים "מהר"ם רוטנברג, מו"ה אברהם מרדכי הרשברג ש"י"?

מכתבי בקשה להצלה - מרבי פנחס הירשפרונג ורבי אברהם מרדכי הרשברג - קובה, יפן
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי פנחס הירשפרונג. מעבר לדף השני מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם מרדכי הרשברג. קובה, יפן, [קיץ תש"א בקירוב 1941].
המכתב נשלח לארה"ב, אל רֵעָם הגאון רבי יוסף מרדכי בוימל, והוא מזכיר לו ידידות נושנה: "זוכר אתה בודאי את הפלפול שכתבת אלי בשנת תרפ"ה בענין...". רבי פנחס מתאר את צרות הגלות שהוא וחבריו מישיבת "חכמי לובלין" עוברים, במנוסתם מאירופה הבוערת "בעת הזאת בשעה שנשארתי גלמוד בדד, וכל רעי נפזרו לכל רוח וקודר אתהלך בלחץ...", והוא זועק לעזרה והשתדלות לקבלת רשיונות כניסה לארה"ב או לקנדה: "חוסו נא עלינו - גזירת גלות מרחפת על ראשנו - מי יודע מה יהי סופנו...".
מעבר לדף מכתב 8 שורות מרבי "אברהם מרדכי הערשבערג - ר"מ ביח"ל", המבקש עזרה "ויעשה בכל האפשרויות בעדנו, לעזור אותנו עכשיו בכל הענינים".
שני הכותבים נודעו כגאונים מופלגים השולטים בכל מכמני התורה לעומקה ולרחבה - הגאון רבי פנחס הירשפרונג (תרע"ב-תשנ"ח), והגאון רבי אברהם מרדכי הרשברג (תרע"ו-תשמ"ו), גדולי תלמידיו-אהוביו של הגאון רבי מאיר שפירא ביח"ל - "ישיבת חכמי לובלין". בפרוץ השואה נמלטו לווילנא, ומשם גלו ליפן ולשנחאי, עם קבוצת תלמידי יח"ל. בתשרי-חשון תש"ב (אוקטובר 1941) הצליחו רבי פנחס הירשפרונג והרב הרשברג לצאת בקבוצת הבחורים שיצאו למונטריאול שבקנדה. רבי פנחס נשאר לכהן ברבנות במונטריאול למעלה מחמישים שנה, בה כיהן גם כראש ישיבת "מרכז התורה".
הרב הרשברג עבר אח"כ לשיקאגו שבארה"ב, בה כיהן ברבנות ובהרבצת תורה, בשנת תש"כ נתמנה לרב-ראשי במקסיקו-סיטי ונשיא "מרכז הרבנים באמריקה הלטינית". עסק רבות בלימוד "תלמוד ירושלמי" ואף הקים מכון להפצת לימוד יומי של התלמוד הירושלמי. מספריו: "אוצר הירושלמי", "מחשבת הקודש" ועוד.
2 דף, (נייר מכתבים של מלון "Centre Hotel - Yokohama" ביוקוהומה), 3 עמ' כתובים, 25 ס"מ. מצב טוב.
קטע קטן ממכתב זה, מצוטט במאמר על הרב הירשפרונג, ישורון, כ"ו, עמ' קמג.



https://www.kedem-auctions.com/he/conte ... 7%A4%D7%9F

חלמישצור כתב: - אגב, מי יודע מי הם התלמידים הנוספים "מהר"ם רוטנברג

מהר"ם רוטנברג הוא הרה"ג ר' משה רוטנברג https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?19170& ראה עמ' 5 [ומוזכר בהקדמת מחשבת הקודש (מהדורת תש"ז) המובא לעיל]

ר' אברהם מרדכי הערשבערג היה אח"כ רב במקסיקו.

בן ירושלים כתב:בספר זכרונות מעולם שאבד (נמצא ב"אוצר") מספר המחבר על עיר מולדתו דוקלא שבפולין. שם הוא מתאר (מעמוד 50 ואילך) את ר' טבלי זעהמן שהיה ראב"ד בעיר ומשולבים כמה זכרונות על נכדו ר' פנחס דנן,

המחבר הנ"ל גם זיהה את הבחורים האחרים בתמונה שקישרתי אליה לעיל.

בהפרדס, שנה כ"ט, חוברת ב, אדר תשט"ו, במדור "חיי הישיבות ומוסדות התורה", עמ' 35, נדפס מאמר קצר תחת הכותרת "איש מופת", ותוכנו דברי שבח שאינם שכיחים (צריך אמנם לציין שכל סגנון המדור מליצי ורווי רושם) על נשוא האשכול. הנה לדוגמה:

הוא חי אתנו, אבל לא רבים יודעים אותו. הוא ער, תוסס פעיל, ואעפ"כ לא רבים שמעו את שמו... אין הדור עני שהרב ר' פנחס הירשפרונג ממונטריאל בתוכו... כדאי באמת לנסוע למונטריאל ולראות במו עינינו את איש הפלא הזה... יושב לו בפינתו השקטה ולומד. גומר מסכת אחת ומתחיל שניה וחוזר חלילה. על צדקת מעשיו הטובים ופעולותיו הרבות לשם שמים לא אייחד עכשיו הדיבור

באותה במה ובאותה שנה, חוברת ו, ובאותו המדור, הובא נספח "החיים הדתיים במונטיראל, קנדה", עמ' 34, ושם נקבע פרק מיוחד לרבינו, עמ' 38-40, באריכות מיוחדת. קצת משם:

זכתה מונטיראל ובה שוכן אחד מנהיג רוחני, טיפוס מיוחד במינו, איש בעל זכרון גאוני מבהיל... כל הש"ס, הראשונים והאחרונים, זוכר הוא בעל פה בדייקנות מפליאה ומבהילה. ממס' ברכות ועד מס' נדה הכל שגור בפיו עד דקדוקה של הלשון. ולמרות זאת שכל הש"ס מונח בקופסה, יושב הוא ולומד כעשרים שעות ליום... יש לו הרבה חסידים-מעריצים. כל מונטריאל, כל האוכלוסיה היהודית אוהבת אותו אהבת נפש, ומקשיבים למחברותיו. מאות הם הצובאים לקבל ברכה מפיו... הכסף לא ילין בביתו. אין לו שום חשבונות עם בנקים, איננו מקבל שום שכר של חתונה או ח"ו של לוויה... כשעזב הגאון הנודע ר' יחזקאל אברמסקי את לונדון ונתנפנה שם כסא הרבנות פנו פני העדה שבלונדון להרב הירשפרונג בבקשה שיואיל נא לקבל את הרבנות. והגאון ר"י אברמסקי בעצמו התעניין באופן אישי לרצות את הרב הירשפרונג. ברם כשחדשה זו נודעה למונטריאל כל העיר נעשתה כמרקחה... והנה לפני כשנתיים בערך הוגשה הצעה מטעם קהלת אנטוורפן... בשבועות האחרונים פנתה אליו אחת הישיבות הגדולות שבאמריקה... ושוב סערה במונטריאל... ואמנם קנאי קיצוני הוא... ומעולם לא יוותר אף על קוצו של יוד.... ומה מפליא ומעניין הוא שאותו היהודי הקנאי מכובד ומקובל על הכל החל מהימין הקיצוני, המהגרים החדשים מהונגריא ועד הריפורמים, כל אחד שואף קורבתו וידידותו... והוא בסך הכל עודנו אברך בגיל הבינה... בונה ישיבות, בית יעקב, ובכל זאת מספיק הוא ללמוד בהתמדה את כל הש"ס מדי שנה בשנה...

יש ברשת ראיון (באנגלית) עם בתו.


מצבתו באתר קברים:
http://kevarim.com/rabbi-pinchos-hirschsprung/


מי המה צאצאיו?

עומד שני מימין בהתוועדות הרמ"ש מליובאוויטש ז"ל

צ"ל יושב

עם הרב מוואידיסלב זצ"ל, ביניהם עומד הרה"ג רבי חיים פינק ז"ל

עם האדמו"ר מליובאוויטש

האם נכונה השמועה כי היה מאורס לפני המלחמה בחצר הקודש אלכסנדר?
אם כן, אזי אצל מי? אצל האדמו”ר בעל עקידת יצחק זצ”ל הי”ד או אצל אחיו הרה”צ הק’ רבי שרגא פייביל זצ”ל הי”ד שנרצח במלחה”ע הראשונה?

כאמור לעיל, הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ למד אצלו כמה שנים, בצעירותו.
היו לו כמה סיפורים מעניינים עליו, אך שכחתי...

אנסה לרשום מה שכן זכור לי כעת:

1. כשהנערים, וביניהם הגרנ"א, למדו אצלו (לזכרוני היה מדובר על כ6-8 נערים, אך אינני בטוח), לא היו מספיק גמרות לכולם. אז הרב (הגר"פ) היה ללא גמרא, שהרי הוא ידע הכל בע"פ.
הנערים היו משתובבים: כשאחד מהם התמנה לקרוא בקול את דברי התוספות, הוא היה משנה ואומר "קשיא" במקום "ודוחק" (וכיוצא בזה לשונות שמתחלפים), ומיד הגר"פ היה מתקנו בנזיפה...

2. כשהגרנ"א התמנה לראשות ישיבת ההסדר במעלה אדומים, הוא ביקר ממורו הגר"פ שיבקר בישיבה, משום שרצה להראות לתלמידים דמות של ת"ח גדול. (לזכרוני הישיבה שכנה אז במישור אדומים).
הגר"פ הגיע לבקר ובמקום לתת שיעור על הסוגיא הנלמדת הוא עבר בין התלמידים, עצר ליד כל חברותא ושאל אותם במה הם עסוקים. האחד השיב שהם בגמ' פלונית דף פלוני, ומיד הגר"פ החל לצטט בע"פ את כל לשון הגמרא. החברותא השניה היתה עסוקה בדברי הר"ן, וגם כאן הגר"פ ציטט בע"פ את הר"ן, מילה במילה. השלישית היתה עסוקה בדברי הטור, וגם כאן ציטט הגר"פ באריכות מילה במילה ללא שום טעות.

היה תלמיד הנהרי אש ביח"ל. והיה לו קשר לחסידות צ'וטרקוב.

קראקובער כתב:הוא לא היה פוסק של ממש במובן המקובל ואגב, הספר א"ש פנחס", יצ"ל בידי תלמידו הרב שלמה אריה שטיין, ח"א, מאוד מעניין וחבל שזה לא נמצא באוצה"ח או בהיברובוקס קשה להאמין שלא יתנו רשות.

כיון שהוקפץ האשכול, לא אמנע מה שיש עמי להעיר על הספר א"ש פנחס. דפדפתי פעם בספר ועיני קלטו קטע קצר, שנשאל הגר"פ האם התוס' עסקו בקבלה. (אני לא נכנס לשאול שאלת תם, מי זה 'התוס', האיש שהיה אמור להתעסק בקבלה, אבל בערך זו היתה השאלה. כן אני לא נכנס לדון על גוף השאלה, בפרט שאין לי עסק בנסתרות, אך הלא ברור שהיו בין חכמי אשכנז וצרפת בזמנם של חכמי התוס' גם חכמי תורת הח"ן) הגר"פ ענה שיש לו ראי' שכן עסקו בקבלה, שהרי במנחות יח, א (ד"ה עד אחת) כתבו בתו"ד "הנפש שנקראת יחידה", וזה מונח 'קבלי', וע"כ שהתעסקו בתורת הנסתר. ע"כ תוכן דברי הספר א"ש פנחס, כפי שזכור לי.
אלא שלאחר זמן נוכחתי לדעת שהמונח יחידה אינו מיוחד ליחידים, אלא זיל קרי ביה רב הוא, בבראשית רבה (יד, ט) חמשה שמות נקראו לה, נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה. עיי"ש, וכ"ה בעוד כמה מקומות במדרש רבה, ובתנחומא שלח (מצאתי בחיפוש בב"א). וצ"ע על האי בקי נפלא שנעלם ממנו שהבראשית רבה והתנחומא היו לפני בעלי התוס'.

פני שלמה

חלמישצור כתב: אחר הבר-מצווה חיבר ספר חידושים קטן, "פרי פנחס".

אמש פגשתי את בנו של רב הירשפרונג זצ"ל הגר במונטריאול, ואמר שהספר הנ"ל נדפס במספר עותקים קטן ביותר ולא ידוע אם נשאר ממנו איזה עותק, והמשפחה מחפשת. האם יש למישהו מידע עליו? (ואין להחליפו בקונטרס קטן על מסכת ברכות שי"ל במונטריאול בתשנ"ט)