פורום אוצר החכמה

היום היא"צ.
חתנו של רבי נח וינברג נכד היסוד העבודה.
היה חריף, ודבק באמת. מי שלא היה תוכו כברו יכל לקבל ממנו אמירה חריפה.
לכן 'הלבישו' עליו את 'הפתק', אבל אין זה נכון, יש בסלונים היודעים מי כתב את הפתק, זה לא היה רבי יואל אשכנזי.

בבגדי לבן כמנהג טבריא

ברשימות מונטיפיורי
כידוע שמו ברוכזהן אשכנזי

עם הגה''ח רבי ישראל שמעון זצ''ל בשמחת נישואין

בבגדי שבת נוסח טבריה

חותם עם הזקנים להצלת כ''ק מרן מוהרשד''י מגיא ההריגה.
ואלה שמותם:
הגה''ח רבי אשר וורנר אב''ד
הגה''ח רבי פינטשע מינצברג מראשי הישיבה
הגה''ח רבי יואל ברוכזאהן אשכנזי
הגה''ח רבי צבי הירש לוריא
כ''ק מרן בעל הברכת אברהם
הגה''ח רבי אברהם מ. קיערס
כ''ק מרן בעל הנת''ש זיע''א
הגה''ח רבי ארי' צבי בוימיל גבאי הישיבה
הגה''ח רבי מתתי' לוריא

מכתב ארוך ממנו אל האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמישינוב
שנדפס בסוף ס' הרבי הקדוש מאטוואצק

בזמנו שאלתי על אודותיו את הישיש תושב רחובות ת"ו ויליד טבריה ת"ו ר' צבי ברגר ז"ל. לדעתו ר' יואל אשכנזי הוא שכתב את הפתק. לדבריו, עקב הצרות הרבות שסבלו בני הקהילה החסידית בטבריה, עקב העוני הרב, הבריאות הלקויה [שנגרמה לדעתו משתיית מי הכינרת ללא הרתחה - אגב, גם את העובדה שבני טבריה הם בדר"כ גבוהים יותר מאחרים ייחס ר' צבי לשתיית מי הכינרת], רדיפות הערבים ולהבדיל היחסים המעורערים עם הספרדים, התפתח אצלם, כאמצעי להתמודדות, חוש הומור ייחודי, ובין המצוינים בכך היה ר' יואל אשכנזי שמלבד שהיה תלמיד חכם מופלג, היה גם בקיא בשיטות החסידות השונות ומתוך כך ידע לקלוע לטעמו הברסלבי של ר' ישראל אודסר ז"ל.

הוא אומר זאת מתוך ההערכה, והוא לא היחיד שייחס זאת לרבי יואל, כי אכן הוא היה חריף באמירותיו, וזה יכל להתאים לו.
אבל אני אומר זאת מתוך ידיעה, דברים ששמעתי מזקנים ז"ל שחיו באותו זמן בטבריה, וידעו על כך בזמן ההתרחשות.

אז מי הוא בעל הפתק?

ר' יואל היה בעל מספר גדול והרבי מתולדות אהרן זצ"ל הרבה ללכת אליו לשמוע סיפורי צדיקים.

שמעתי מפי הגה"ח רבי מנדל לוריא זצ"ל בעל 'בינה להבין' ובנו של הגה"ק בעל העבודת פנים זי"ע בן העיר טבריה בכל הרמ"ח והשס"ה שלו,
שלא ייתכן לתלות בהגה"ח ר' יואל את תליית הפתק, מחמת שהיה יהודי רציני ונכבד, ולןא היה מטבעו לעסוק במשחקי ילדות..
הן אמנם ששובבותם של בני טבריה הייתה מן הנודעות, והיו הילדים והבחורים רגילים במעשי קונדס מפולפלים מאין אלה, ואחד מהם היה גם מעשה הפתק..
(ובאמתחת הגה"ח הנ"ל היה אוצר מהן..)

היכן יש קורות חייו? אימתי נולד ונפטר? מי היה אביו?

קאליסק


ווי ביסטו?

הרי היה סלונימער חוסיד, ריכטיג?

שאלת עם הארץ לאור האמור באשכול כאן על ר' יואל, ועוד: האם דוקא בחסידות סלונים הליטאית נודע יחס מיוחד לסיפורי חסידים?!
עובדה היא שכמה מגדולי המספרים נמנים על אותה חסידות, (בסיפורים הכי פנטסטיים). ר"י שוב, (כמדומה גם מר"מ מיידנר יש הרבה סיפורים) רי"ש קסטלניץ. ויש כמדומה עוד שמות שפרחו מזכרוני.

הנה פרט עליו:

"בניו של ר' חיים נאה, בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה".

הנה עוד פרט, היה לו (לר' יואל אשכנזי) בן בשם ר' אברהם שנפטר בשנת תשס"ו, וכך נכתב עליו בבחדרי:

"ר' אברהם זצ"ל שנפטר היום בשיבה טובה, היה יהודי דבוק ברבותיו הק' עד יום מותו, ולא הוא לא חמד לצון לאף אחד.

היה מהשרידים האחרונים של תלמידיו של בעל הסולם מוהרי"ל אשלג זי"ע. והיה בשנותיו האחרונות חסיד סלונים.

הייתי בהלוויתו, היו שם 3 אדמורים לבית אשלג, הרב שמחה הרב יחזקאל - אשלג והרב גרנירר, כמו כן היו בהלוויה בב"ב, האדמור מפרימשלן, האדמור משהו שקשור לשטעפינשט לא זוכר את שמו, ח"כ הרב הלפרט שגם הספידו יפה מאוד, וכן ציבור חסידי ענק.

ההלווייה המשיכה לטבריה, יהי זכרו ברוך".

עד כאן.

עוד נכתב שם: "הגב' ציינוירט "מלון אריסטון", אף היא בתו של ר' יואל ז"ל.

עוד מצאתי דבר מעניין , נראה לי שמדבר כאן על ר' יואל אשכנזי, הכותב הוא אליעזר שפר:

http://www.unisyn.org.il/index.php/%D7% ... 7%9C%D7%9D



"ביום שישי, ה' באייר תש"ח, הלכתי לטבול במקווה לקראת שבת. מלחמת השחרור היתה בעיצומה, ובני היישוב הישן בטבריה התחלקו בין אלה שהצטרפו לארגוני המחתרת והתגייסו למלחמה לבין אלה שלא ידעו איך להתייחס למלחמת השחרור העומדת בסתירה להשקפתם - 'לא תעלו בחומה' .
‏בעודני טובל במקווה, נכנס נער והודיע בקול רם כי זה עתה הכריז בן-גוריון על הקמת המדינה. כאשר שמע זאת סבו של הנער, ר' יואל ז"ל מזקני טבריה וממכובדיה, הגיב בקריאת צער – 'אוי!'
‏דקות ספורות אחרי-כן נכנס נער אחר והודיע כי זה עתה שמע שתושבי העיר העתיקה בירושלים הנצורה עומדים להיכנע ולנטוש את המקום, ועל כך הגיב ר' יואל: 'ברוך ה".
‏צמד התגובות של ר' יואל הטרידו אותי מאוד וכילד לא ידעתי לפרשן. כאשר בגרתי, העזתי ושאלתי לפשרן, והוא אמר שישיב לשאלתי כאשר אתבגר יותר.
‏מיד אחרי מלחמת ששת הימים נסעתי לטבריה, ובדרכי לבית הורי עברתי דרך המקווה והנה הולך לקראתי ר' יואל. כאשר ראה אותו לבוש מדי צה"ל, פתח ואמר: 'אני יודע מה אתה רוצה לשאול ואשיב לך לפני שאתה שואל . הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל הוא נושא שמטריד אותי שנים רבות, משום שהמדינה איננה מתיישבת עם השקפת העולם הרוחנית וההלכתית שלי. עכשיו, כאשר שחררתם את הכותל המערבי, הרגשתי שאני חייב לבחון מחדש את העניין כולו. בדקתי ומצאתי כי יום הקמת המדינה, ה' באייר, היה היום העשרים לספירת העומר. על-פי "הזוהר" הקדוש זה "יסוד שבתפארת", ואילו כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, הפגימה בספירת העומר היא "חסד שבמלכות". לך בני ללמוד את "הזוהר" הקדוש כדי שתבין, כפי שאני הבנתי, כי טעיתי, והיום אני מבין שהמדינה היא חסד שבמלכות".

אם כן, בתשכ"ז עדיין היה ר' יואל בין החיים.


באור חיינו על האמרי חיים מובא שהאמרי חיים היה בחודש אייר תשכ"ט בטבריה והזמינו מנין לחדרו, אחד מהם היה החסיד ר' יואל אשכנזי ז"ל, הרי שהיה חי באייר תשכ"ט.

ב"ה, מצאתי תקציר קורות חייו:

"ר' יואל אשכנזי נולד בשנת תרמ"ד בזבורוב לאביו ר' ברוך ב"ר אפרים יוסף דב ולאמו סאשע. נקרא ע"ש סבו שנפטר שנה קודם לכן. לפעמים היה משתמש בשם משפחה ברוכזון. בגיל שש (תר"ן) עלה עם אביו לארץ והתיישבו בצפת. בגיל ט"ו (תרנ"ט) נשא את באבע טשרנא , נפטרה ח' שבט תשכ"ט, בתו של ר' נח וינברג, נכד של בעל יסוד העבודה מסלונים. השתקע בטבריה. ת"ח מופלא וחסיד נלהב. סיפר מעשיות מצדיקים דברים שראה בעצמו. זכה להכיר את זקני החסידים כולל רבי דוד משה מטשורטקוב. גדולי האדמורים באו לטבריה לבקרו. נפטר ביום כ"ח שבט תש"ל. נספד ע"י הרבנים רא"ד אוירבך מטבריה ורי"י פרנקל מת"א. הוטמן בבית העלמין הישן. הניח משפחה מסועפת של נכדים ונינים".
[אנציקלופדיה לחכמי גאליציה א' עמוד 336]

איש_ספר כתב:שאלת עם הארץ לאור האמור באשכול כאן על ר' יואל, ועוד: האם דוקא בחסידות סלונים הליטאית נודע יחס מיוחד לסיפורי חסידים?!
עובדה היא שכמה מגדולי המספרים נמנים על אותה חסידות, (בסיפורים הכי פנטסטיים). ר"י שוב, (כמדומה גם מר"מ מיידנר יש הרבה סיפורים) רי"ש קסטלניץ. ויש כמדומה עוד שמות שפרחו מזכרוני.

בחסידות סלונים הליטאית, נודע יחס מיוחד לסיפורי חסידים, בשני תנאים: שהם מסופרים בדייקנות מירבית, ושיש בהם מסר לעבודת היהודי את קונו.

הגה"צ רבי משה מידנר זצוק"ל, היה יושב מידי מוצ"ש בחברת כמה אנשים בודדים עליהם סמך, וסיפר סיפורי צדיקים בדייקנות. אגב, גם בעת ששוררו ניגוני סלונים בנוכחותו, היו הזיופים מקפיצים אותו... אחד היהודים שהסתובב בברנוביץ' וכתב ספר של ווארטים וסיפורים, היה גורם לר' משה מידנר להשתתק כשנכנס לשמוע אותו... משום מה, רבים מאוד מסתמכים על אותו סופר.

בכתבי ר' יאשע שו"ב, גם ישנם סיפורים רבים. ושמעתי מזקני שליט"א - שהנו דייקן גדול בסיפורי צדיקים וחסידים - שספר זה ניכר בדייקנותו הגדולה.

עט"ר מרן הרמ"ח מסלונים זיע"א, נהג לספר סיפורי צדיקים רבים. כמובן, שגם סיפורי קודש שנשמעו ממנו היו מדוייקים להפליא. יש את סיפוריו ב'סיפורי מרן הרמ"ח' [יצא במהדורת סטנסיל, ואח"כ בספר רגיל - ממנו הושמטו מספר סיפורים...] שנכתב ע"י ר' פנחס שמעון קופילוביץ' - חתן כ"ק מרן אדמו"ר בעל ברכת אברהם זיע"א.

כפי שכתב איש_ספר, גם החסיד רי"ש קסטלניץ היה מגדולי המספרים, ונודע בכוח תיאוריו הציוריים שהחיו את הסיפור מול עיני שומעיו.

היו עוד מספרים בסלונים, אך כעת פרחו שמותיהם מזכרוני.


אגב, מרן בעל 'נתיבות שלום' הרבה לספר את הסיפור הבא:

בשנת האבל על פטירת מרנא הבעש"ט זיע"א, כאשר בנו הרה"ק רבי צבי עדיין הנהיג את עדת החסידים, ישב פעם בראש תלמידי הבעש"ט ודברו ממופתיו של הבעש"ט. באמצע נפלה תרדמה על רבי צבי ובחלומו ראה את אביו אומר לו: 'מה לכם לספר מופתים ממני. ספרו נא מהעבדות שלי וייטב לי ולכם'. מרבית סיפורי הצדיקים שסופרו בסלונים, תואמים את הרעיון הנ"ל - לספר סיפורים שיש מהם תועלת לעבודת הבורא.

מתפעל כתב:ב"ה, מצאתי תקציר קורות חייו:

"ר' יואל אשכנזי נולד בשנת תרמ"ד בזבורוב לאביו ר' ברוך ב"ר אפרים יוסף דב ולאמו סאשע. נקרא ע"ש סבו שנפטר שנה קודם לכן. לפעמים היה משתמש בשם משפחה ברוכזון. בגיל שש (תר"ן) עלה עם אביו לארץ והתיישבו בצפת. בגיל ט"ו (תרנ"ט) נשא את באבע טשרנא , נפטרה ח' שבט תשכ"ט, בתו של ר' נח וינברג, נכד של בעל יסוד העבודה מסלונים. השתקע בטבריה. ת"ח מופלא וחסיד נלהב. סיפר מעשיות מצדיקים דברים שראה בעצמו. זכה להכיר את זקני החסידים כולל רבי דוד משה מטשורטקוב. גדולי האדמורים באו לטבריה לבקרו. נפטר ביום כ"ח שבט תש"ל. נספד ע"י הרבנים רא"ד אוירבך מטבריה ורי"י פרנקל מת"א. הוטמן בבית העלמין הישן. הניח משפחה מסועפת של נכדים ונינים".
[אנציקלופדיה לחכמי גאליציה א' עמוד 336]

טשארנא באבע.

בחסידות קרלין הליטאית ג''כ ינם בעלי מספרים רבים ראה הרב החסיד רבי אהרן הויזמן וכד' רק פחות התפרסמו בחוץ.
בחסידות סלונים כל השנים היה דגש מיוחד על דקדוק כחוט השערה ולא לשלב שום גוזמא וכמו ששמעתי מהגאב''ד דטבריה הגרא''ד אויערבאך שליט''א על א' מזקני החסידים הנודע בדיוקו ה''ה הרה''ח ר' מרדכי בוימיל ז''ל שהיה מספר סיפור בשנית וכו' היה משתעל באותו מקום שהשתעל בפעם הראשונה.

יש בקרלין בעלי מספרים, אבל אין דמיון בינם, הסיפורים בקרלין זה מופתים, ובסלונים עבדות.
כנס לשטיבל של קרלין ביארצייט, תוכל לשבת שעות ולשמוע מופתים, לעומת זאת אצל בעלי מספרים בסלונים לא תמצא סיפור מופת אחד.

רבי יואל היה ש''ב של הרה''ק מסאטמער והיה ביניהם קשר מיוחד אשמח מי שיוכל להרחיב בזה

בספר מזקנים אתבונן יש סיפורי "מופתים" רבים שיצאו מכלל "עובדות". ביניהם על צדיקים שהלכו באויר (במקרה הזה אאל"ט לא מדובר על על צדיק חסידי).
האם אכן מקובל לומר שר' יאשע שוב היה דייקן בסיפוריו? חידוש עבור ע"ה כמוני...

איש_ספר כתב:בספר מזקנים אתבונן יש סיפורי "מופתים" רבים שיצאו מכלל "עובדות". ביניהם על צדיקים שהלכו באויר (במקרה הזה אאל"ט לא מדובר על על צדיק חסידי).
האם אכן מקובל לומר שר' יאשע שוב היה דייקן בסיפוריו? חידוש עבור ע"ה כמוני...

האם פתחת את מנחת יוסף על טרפות ושם תאמר שג''כ לא כ''כ דייק בדבריו.
רבי יאשע וגם רבי משה מידנר היו מקורבים מאד להגר''ח מבריסק [בספר של מלר מסופר שפע''א ננעל הגר''ח בחדרו ולא פתח לאף אחד כולל הגר''א ווסרמן שניסה להכנס אמנם כששמע שרבי משה בחוץ קרא לו פנימה] וקשה לי להאמין שאם היו בעלי גוזמא היו מוצאים אצלו מקום.

תהיה בריא, אני לא ביקשתי לדעת מה דעת המתנגדים כר' חיים בריסקר על סיפורי ר"י שו"ב, שאלתי איך היחס לספרים בקהל עדת חסידים.

דוגמא למעשה עם לקח בעבדות ולא שהלכו באוויר וכדו',

דרך אגב בסה''ק דגל מחנה אפרים פ' וישלח עה''פ כי במקלי ג''כ מספר מזקנו הבעש''ט שהלך באוויר שמא תאמר שזה גם גוזמאות

איש_ספר כתב:בספר מזקנים אתבונן יש סיפורי "מופתים" רבים שיצאו מכלל "עובדות". ביניהם על צדיקים שהלכו באויר (במקרה הזה אאל"ט לא מדובר על על צדיק חסידי).
האם אכן מקובל לומר שר' יאשע שוב היה דייקן בסיפוריו? חידוש עבור ע"ה כמוני...

יש 2 סוגי דייקנות בסיפורים

א - המספר מדייק למסור בדיוק מה ששמע מאחרים, כזה בטח היה ר' יאשע גם
ב - המספר מדייק למסור רק סיפורים מדוייקים, ועל זה יכולים לחלק

ארזי ביתר כתב:אגב, מרן בעל 'נתיבות שלום' הרבה לספר את הסיפור הבא:

בשנת האבל על פטירת מרנא הבעש"ט זיע"א, כאשר בנו הרה"ק רבי צבי עדיין הנהיג את עדת החסידים, ישב פעם בראש תלמידי הבעש"ט ודברו ממופתיו של הבעש"ט. באמצע נפלה תרדמה על רבי צבי ובחלומו ראה את אביו אומר לו: 'מה לכם לספר מופתים ממני. ספרו נא מהעבדות שלי וייטב לי ולכם'. מרבית סיפורי הצדיקים שסופרו בסלונים, תואמים את הרעיון הנ"ל - לספר סיפורים שיש מהם תועלת לעבודת הבורא.

סיפר זה היה רגיל בפי הבית אברהם ומפורסם בשמו
כנראה שתלמידו הנתיבות שלום סיפר בשם רבו

אביו של רבי יואל היה רבי ברוך ? הוא נתן גט לאשתו ?

מאיריחיאלק כתב:אביו של רבי יואל היה רבי ברוך ? הוא נתן גט לאשתו ?

מאי דעתך?

האם יש תמונה מבנו ר' אברהם?

הוד_והדר כתב:האם יש תמונה מבנו ר' אברהם?

בספר על אדמור''י אשלג ישנה תמונה יפה ממנו

תודה. ושם הספר?

''הסולם'' מאת ר' אברהם מרדכי גוטליב
ירושלים התשנ''ז

דרך אגב שמו היה אברהם שמחה בונים ע''ש הרה''ק מאוטווצק זיע''א והיסוה''ע זיע''א

ח''ל קאליסק כתב:''הסולם'' מאת ר' אברהם מרדכי גוטליב
ירושלים התשנ''ז

רואה כעת באוצר, אבל הם נסרקו באיכות די גרועה. ועוד, כי הם מזקנותו, אני מחפש מצעירותו.

שמעתי מהרה''ח הישיש ר' יוסל לובין שליט''א שאמירותיו של ריב יואל השנונות היו כעין חיקוי של רבי הערש מעכל זצ''ל ועל אמרותיו של ר' הערש מעכל היו אומרים שטעונים לימוד

האם יש ממנו כיום נכדים שניתן לשאול אותם על הסבא ר' יואל?