פורום אוצר החכמה

הגאון הנ"ל היה מתלמידיו הגדולים של הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע (כמדומה שמוזכר בתשובותיו) ושימש כמו"צ בעיר 'בארשע' ו'מאסיעף'
חיבר ספרים יקרי הערך שערי טוהר על הלכות נדה וטהרה, ברכת הבית על הלכות ברכות, עצי העולה על יו"ד חלק ראשון הלכות איסור והיתר והמסתעף.
ספריו הם מיוחדים במינם, בעוד שכתבם בלי מחשבים ובלי כל הכלי עזר שיש לנו כהיום, והם מסודרים להפליא לפי נושאים בבקיאות ובהירות גם ייחד.
בהקדמה לספרו עצי העולה מספר שלא עלה על דעתו להדפיס הספרים, אך היות שסיפרו לו אנשי אמת שהיו אצל רבו הייטב לב זצ"ל ממש לפני פטירתו, ורבו אמר להם שרבי אברהם חיים כותב ספרים טובים ע"כ. והיות שהוא בעצמו לא גילה לאף אחד שהוא כותב ספרים על כן ראה בזה אות וצוואה שאכן ידפיס הספרים ויפיצם בישראל.
בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, וגר בעיר צפת, לא רצה להתפרנס מהרבנות, ולכן עסק בשחיטה וספרות, ונודע שם בשם "רבי אברהם חיים סופר"

מי שיודע עוד פרטים על הגאון הנזכר נא להעלותו לפורום יישר כח בהקדם

למיטב זכרוני היה נמנה בין חסידי בעלזא. והוא מצטט כמה וכמה פעמים בספריו מהנהגותיהם.

בהנחה שזכרוני לא מוטעה - הייתי ממליץ לך לפנות למכון אור הצפון דחסידי בעלזא, שם יש להם חומר רב על אישים כמותו.

כמדומה דן בברכת הבית שאסור לומר נו נו, במקום שאסור להפסיק בדיבור.

יש לו נכדים ? יש לי ספריו עם הגהות גדולים

יש לו נכדים ? יש לי ספריו עם הגהות גדולים

מאיריחיאלק כתב:יש לו נכדים ? יש לי ספריו עם הגהות גדולים

איזה גדולים ??

עתניאל בן קנז כתב:למיטב זכרוני היה נמנה בין חסידי בעלזא. והוא מצטט כמה וכמה פעמים בספריו מהנהגותיהם.

בהנחה שזכרוני לא מוטעה - הייתי ממליץ לך לפנות למכון אור הצפון דחסידי בעלזא, שם יש להם חומר רב על אישים כמותו.

לפי הידוע לי היה תלמיד להגה"ק בעל ייטב לב זי"ע וחוץ מזה נסע לצאנז ולבנו משינאווא, בנוגע לבעלזא, אין לי מידע על זה, וגם לא ראיתי שמביא מדברי האדמורי"ם לבית בעלזא, (ובכלל באיזור שבה גר [סיגוט, בארשה, ווישאווא, מאסיעף וכו'] לא היה ריבוי של חסידי בעלזא], יש לו הרבה נכדים, חלקם מחסידי סאטמער, וחלקם מחסידי וויזניץ. אך אם יש למע"כ מידע או יכולת לברר אם היה מחסידי בעלזא, אדרבה נא לזכות הרבים במידע זה.

הצעיר באלפי כתב:

עתניאל בן קנז כתב:למיטב זכרוני היה נמנה בין חסידי בעלזא. והוא מצטט כמה וכמה פעמים בספריו מהנהגותיהם.

בהנחה שזכרוני לא מוטעה - הייתי ממליץ לך לפנות למכון אור הצפון דחסידי בעלזא, שם יש להם חומר רב על אישים כמותו.

לפי הידוע לי היה תלמיד להגה"ק בעל ייטב לב זי"ע וחוץ מזה נסע לצאנז ולבנו משינאווא, בנוגע לבעלזא, אין לי מידע על זה, וגם לא ראיתי שמביא מדברי האדמורי"ם לבית בעלזא, (ובכלל באיזור שבה גר [סיגוט, בארשה, ווישאווא, מאסיעף וכו'] לא היה ריבוי של חסידי בעלזא], יש לו הרבה נכדים, חלקם מחסידי סאטמער, וחלקם מחסידי וויזניץ. אך אם יש למע"כ מידע או יכולת לברר אם היה מחסידי בעלזא, אדרבה נא לזכות הרבים במידע זה.

צדקת!
טעיתי, והחלפתי גברא בגברא.

הייתה איזה התנגדות לספרו?

יש תשובה בערוגת הבושם ובתשורת ש"י שמתנגדים לפסק בהל' רבית, כמדומה שיש מצדדים להלכה כמותו ג"כ (כמו בכל מחלוקת), בכל אופן המחבר זצ"ל כתב ספר על הלכות ברכות בשפת האידיש, ושם כותב התיקונים לפסק הנ"ל, וכתב שהעביר ספרו לידי ידידו הגאון רבי שמואל כהנא (שליט"א) זצ"ל, (שהוא היה זה שהביא פסק הנ"ל לתשומת לבם של הגאונים הנזכרים, ולהעיר ששניהם היו תלמידם של הגה"ק בעל ייטב לב זצ"ל !) והוא העביר עיניו עליהם.
זהו תמצית מה שעולה מתוך עיוני בפרשה זו, ואני אישית כשראיתי משא ומתן זה, התרשמתי מאוד מענותנותו של המחבר, המעיין בספריו יראה שהוא היה תלמיד חכם אמיתי בעל שיעור קומה, וכפי שראוים שהרבה מהפסקים מתוך ספריו נתקבלו אצל בעלי ההוראה, והרבה פסקים והוראות שלא מצאנו בספרי הפוסקים נמצאים בספריו !, ואעפ"כ לא עמד על דעתו אלא אדרבה, הודה ולא בוש, אף שמסתמא יש לצדד לכאן ולכאן, ולכן לענ"ד זה גדלות.

יש לו נכדים בשיכון סקווירא בעיקר

ממלכת כתב:יש לו נכדים בשיכון סקווירא בעיקר

יש משפחה גדולה בסקווער של איינהורן, ויש גם דומ"ץ חשוב מח"ס רביד השלחן על הלכות שבת הגאון רבי בערל שליט"א, אך הם אינם נכדיו כלל וכלל.

בסקווירא היה יהודי בשם רבי חיים איינהורן שהגיע ממונטריאול ויש לו משפחה עניפה בסקווירא
והוא כמובן נכדו של המחבר

ממלכת כתב:בסקווירא היה יהודי בשם רבי חיים איינהורן שהגיע ממונטריאול ויש לו משפחה עניפה בסקווירא
והוא כמובן נכדו של המחבר

בנו של רבי חיים איינהורן הנזכר בדבריכם חיבר ספר הנקרא רביד השלחן על הלכות שבת, ובסוף הספר יש לו כל תולדות אביו ז"ל ואינו מזכיר שם דבר או חצי דבר היותו נכד בעל שערי טוהר וברכת הבית וכו', אדרבה הוא מביא שם היכן זקיניו היו משמשים כרבנים ואינו מזכירו כלל, ועוד דמביא שם שעיקר מקור מוצאם היו מליטא, רק שעברו מאוחר יותר להונגריה !!
כך שמשפחה זו אינם קשורים (ישיר עכ"פ) למח"ס שערי טוהר

מה הפסק בהלכות ריבית שעורר התנגדות?

על נשוא האשכול רבי אברהם חיים ב"ר יחיאל צבי איינהורן כתבו הנינים בהקדמת "ברכת הבית" א, מהד' תשנ"ה. ערכו בג'ני.

אלה קורות חייו בתמצית לשוני.

הרב אברהם חיים איינהורן נולד סביב שנת ת"ר בעיירה טרניווה, חבל מרמרוש. למד אצל הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מחבר "ייטב לב". עבר למאסיף ונישא לחאנצ'י בת ר' מרדכי צבי אינדיק. הוא עסק בתורה ואשתו במסחר. בתרנ"א ירד מנכסיו ועבר לאובעווישיווע. כבן חמישים, היינו בשנות התר"נ, עלה ארצה והתיישב בצפת. נפ' ב' סיון תרס"ח. חיבוריו: "ברכת הבית" ח"א וח"ב - ברכות (ותרגומו ליידיש "מקור הברכה"), "עצי העולה" - יו"ד או"ה, "שערי טוהר" - נדה ומקוואות, ו"מנוחה ושמחה" - דיני נשים שבת ויו"ט (ביידיש).

ויש להבדילו מת"ח אחר. גליס באנצ' לחכמי ארץ ישראל א, עמ' כה-כו, כתב.

רבי אברהם חיים ב"ר יחיאל צבי אינהורן
נולד בשנת תר"ה (1845). למד בישיבתו של רבי שמואל מאונסדורף. היה דיין בשטיינמגר ובשוראנו. עמד בראש ישיבה גדולה בעירו ארבע עשרה שנה, חריף ובקי, עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"א מעיר אוברוישא שבהונגריה וקבע דירתו בצפת. חיבר ספר "שערי טוהר" על דיני נדה ומקוואות (סיגט תרס"א, ד"צ ירושלים תשכ"ח), "ברכת הבית" על ברכת הנהנין ועל ברכת המצוות (סיגט תרנ"ג, מונקטש תרע"א, שם תרצ"ח, ירושלים תשכ"ב), "מקור הברכה" והוא תרגום לאידיש של ספרו "ברכת הבית" (מונקטש תרנ"ה) "עצי העולה" (סיגט תרנ"ז, מונקטש תרפ"ט-תרצ"ב), "מנוחה ושמחה" דינים באידיש (מונקטש תרס"ט). מוזכר בשו"ת "אבני צדק" או"ח נ"ד יו"ד י"ד מ"א וע"ב. השאיר הרבה כתבי יד. נפטר בצפת בגיל קרוב לתשעים ביום ב' כסלו תרצ"ג (1933).

לכאורה נראה ברור שיש כאן בלבול בין שני ת"ח ששמם וקורותיהם כנראה דומים. במסגרת השגיאה שייך גליס את חיבורי נשוא האשכול לאותו ת"ח שהיה דיין וראש ישיבה. שמו של האחרון, לכל הפחות שם אביו, כנראה אינו מדויק באצלחא"י (אולי שם אביו איסר, ראו להלן).


נדרשתי לכל העניין באשר מצאתי בס"ד בארכיון בית הרב שני מכתבי המלצה מהראי"ה, המיועדים לשכנע את הבן ד"ר מקס (מרדכי נפתלי הירץ) איינהורן מניו יורק לתמוך בעניין כלכלי מסויים. במכתב אל ד"ר הנרי רובסקי, ידידו של איינהורן הבן, כותב הרב קוק אודות "הרב המנוח מסוחאוואליא, אביו ז"ל [של ד"ר איינהורן], שהי' מהידידים שלי". ובמכתב לד"ר איינהורן גופו "... רגשי הכבוד והחבה שאני רוחש לכבוד אביו הרב הגאון ז"ל, אשר נתודעתי עמו בחיותו בא"י".

נראה ברור שהראי"ה מכוון אל הרב איינהורן 'של גליס'. ראשית, תדהר במקו"א מציין שד"ר מקס איינהורן הוא בנו של הרב אברהם ב"ר איסר ב"ר עוזר איינהורן שהיה "רב בסוכובוליה". שנית, הבקשה לסיוע כספי היא מחורף תרצ"ד, תאריך שמשתלב עם מש"כ גליס על הר"א איינהורן 'שלו' שנפ' בתרצ"ג (כזכור, ר"א איינהורן של האשכול נפ' בתרס"ח).


אשמח לכל סיוע בהבהרת העניין.

הצעיר באלפי כתב:

ממלכת כתב:בסקווירא היה יהודי בשם רבי חיים איינהורן שהגיע ממונטריאול ויש לו משפחה עניפה בסקווירא. והוא כמובן נכדו של המחבר

בנו של רבי חיים איינהורן הנזכר בדבריכם חיבר ספר הנקרא רביד השלחן על הלכות שבת, ובסוף הספר יש לו כל תולדות אביו ז"ל ואינו מזכיר שם דבר או חצי דבר היותו נכד בעל שערי טוהר וברכת הבית וכו', אדרבה הוא מביא שם היכן זקיניו היו משמשים כרבנים ואינו מזכירו כלל, ועוד דמביא שם שעיקר מקור מוצאם היו מליטא, רק שעברו מאוחר יותר להונגריה !! כך שמשפחה זו אינם קשורים (ישיר עכ"פ) למח"ס שערי טוהר

ובכן לאחר הרצוא ושוב, מתברר שהיה עלי קודם לעיין היטב לעיל באשכול, כי השאלה כבר נענתה: תרי רבי אברהם איינהורן איכא, ולא קרב זה אל זה.

כך כותב הנכד רבי חיים בספר "רביד השולחן", בהע' הראשונה בפרק על תולדות אביו, עמ' תתפא-תתפב.


אבל הדברים אינם ברורים דים. הראי"ה כותב שהכיר את הר"א איינהורן "בחיותו בא"י" ושהיה רב בסוחובולה. ושנית, אצל תדהר נזכר ששם אבי ר"א הוא איסר. שלושת אלה כמובן אלה בניגוד לאמור ב"רביד השולחן". האמנם תלתא רא"א איכא?