פעולות הצלה של הגר"א קלמנוביץ זצ"ל ממיר

[חלמישצור]

חזק וברוך הרב מיללער. הזיהוי עלה בעבר כאן (viewtopic.php?f=19&t=3405&p=95114&hilit#p95041).

[מיללער]

חזק וברוך הרב מיללער. הזיהוי עלה בעבר כאן (viewtopic.php?f=19&t=3405&p=95114&hilit#p95041).

אולם חסר שם חלק ניכר מהתמונה

[מיללער]

הגר"א בביקור בארץ? שייך לאתר את המקום ותאריך בה צילמה?

[חלמישצור]

מן הסתם.

עשרים תלמידים באים ממרוקו הצרפתית לישיבת מיר, ברוקלין

בלשכת מרכז ישיבת מיר בברוקלין נתקבלה ידיעה משמחת מקסבלנקא, מרוקו, כי עשרים תלמידים צעירים מצוינים קבלו רשות כניסה לאמריקה ע"מ ללמוד בישיבת מיר משך חמש שנים. התלמידים יגיעו באניה "ציון" ביום 15 יוני ש. ז.

התלמידים המה מהישיבות קטנות ות"ת של אוצר התורה במרוקו, שנתיסדו לפני תשע שנים ע"י הרב ר' אברהם קלמנוביץ, ראש ישיבת "מיר" תחת שם "אוצר התורה". הוא היה הראשון שהתחיל בהצלת החינוך התורני במרוקו תיכף אחרי המלחמה העולמית האחרונה, ויסד בכל המדינה כולה ת"ת וישיבות קטנות לכמה אלפי ילדי ישראל.

וכבר לפני שמונה שנים הובאה משם חבורה בת י"ד בחורים ואחרי למדם בישיבת מיר חמש או שש שנים הצליחו ועלו כמעט כולם במעלות התורה ונעשו למורים רבנים מנהלי ת"ת וישיבות קטנות בכמה מקומות הן בחו"ל והן בישראל, אחדים מהחבורה חזרו למרוקו ומרביצים שם תורה. אחד מהחבורה הראשונה שנשלח שמה למורה אחרי שלמד בישיבת מיר חמש שנים ה"ה ר' אברהם פורטל, חוזר זה עבשיו עם עשרים התלמידים אלו להשתלם יותר בישיבת מיר וגם לעזור בחנוך הצעירים האלו שמביא אתו (הפרדס [ל, י], תמוז תשט"ז, עמ' 31-32).

על המחזור הראשון של ישיבת "אוצר תורה" במרקש ראו ס' שמע בני לרבי שמעון ביטון, תשע"ג, עמ' טו-טז; מראקש וחכמיה א, תשע"ה, עמ' 122-128 (שם גם תמונות).

[מוטוש]

בתיק בתוך ארכיון המדינה (http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 06809c9068 , עמ' 272) מצאתי התכתבויות מעניינות, החל מחורף שנת תרצ"ב, בין הר"א ועוד ובין משרד הרבנות בירושלים בעניין הצלת הרב אהרן ליב קלמנוביץ אבי הר"א, שהיה רב בעיר אנופול בפלך ווהלין שברוסיה, מצפרני הרוסים. הנה אגרת בקשה דחופה מהר"א קלמנוביץ אל הראי"ה ובנו הרצי"ה (שטיפל למעשה באותן שנים בבקשות העלאת רבנים ותלמידי ישיבה, ראו שתי חוברותיו של ר"י ברמסון, 'ופדויי ה' ישובון', 'ובאו ציון ברינה'), בסופה הוסיף הרב קוק שתי שורות: 'לכב' ידידי הרה"ג רש"א ובר נ"י, למע"ה להכין בלא איחור את הדרישה הנ"ל':

הרב אברהם קלמנוביץ לראיה - חלק1.png

הרב אברהם קלמנוביץ לראיה - חלק2.png

אגרת מהגרח"ע גרודזינסקי אל הראי"ה בעניין זה:

רחע גרודזינסקי לראיה להצלת הרב אהרן ליב קלמנוביץ - ג אדר תרצב1.png

ואגרת נוספת:

רחע גרודזינסקי לראיה להצלת הרב אהרן ליב קלמנוביץ1.png

וכן אגרות נוספות מהר"א אל רש"א שזורי וובר, שם כותב 'כי זכיתי בחסדי השי"ת המרובים, להביא ולהציל את הורי הצדיקים יחי' מארץ הדמים ומעמק הבכא רוסיא הסוביטית'; ובאגרת נוספת 'נא ונא להזדרז בכל האפשרות להשיג הוויזה... וידעו נא כי בימים האחרונים קבלתי מכתבים איומים ונוראים כי רודפים הזדים הארורים הבולשוויקים... אותם באכזריות נוראה, וסכנה מרחפת עליהם בכל רגע'. בין השאר צוין גילו של הרב אהרן ליב נכון לשנת תרצ"ג (71) וגיל אשתו הרבנית מיטא (70).

אנופול הווהלינית= אניפולי?!

[מיללער]

תודה רבה! הרב החלמיש

[חלמישצור]

בשמחה. נוסיף כאן עוד תצלום (מקור)

1.png (724.05 KiB) נצפה 4487 פעמים

from left, Stanley Smith, unknown contributor to Mir, Rabbi Avrohom Kalmanowitz, New York State Comptroller Arthur Levitt, Rabbi Moshe Handelsman from Mir, later Executive director, Harry Lefrak, founder of Lefrak Company and also a donor to Mir, Lefrak’s assistant, unknown contributor. Rabbi Kalmanowitz handing dinner invitation to Levitt, 1956.

[מיללער]

עשרים וארבעה זוגות תפלין נשלחים מהגרא"י פינקל מירושלים להגר"א קלמנוביץ לצורך פליטים תלמידי ישיבת מיר בארה"ב - שנת תש"ז
http://search.archives.jdc.org/multimed ... df#search=

[חלמישצור]

ייש"כ הרב מיללער. אפשר שמדובר בעוללות אמריקאיות ממשלוח אדיר של הג'וינט לאירופה מאותו הפרק שכלל, לפי הדיווח, 11,000 טליתות, 6,000 זוגות תפילין, 2000 אתרוגים, 600 כיפות ו-10,000 ציציות מארץ ישראל (המשקיף, כ"א אב תש"ו, עמ' 4).

[פרנצויז]

ב"המכלול", ערך "אוצר התורה", https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7% ... 7%A8%D7%94
יש פרשנות מכוערת לפעולות הגר"א קלמנוביץ זצ"ל בהצלת התורה במרוקו:

בעידוד מייסדי הרשת במרוקו –הרב אברהם קלמנוביץ נשיא ישיבת מיר בניו יורק והרב רפאל עבו, הועברו אלפי תלמידים מצטיינים מבתי הספר במרוקו לישיבות ליטאיות באירופה ובארצות הברית, במטרה לשקם את עולם הישיבות שנחרב בשואה, על אף שכתוצאה מכך אולי נמנע פיתוחו של החינוך הדתי במרוקו [1].

והמקור לזה הובא שם בהערה 1: יעקב לופו, 'הצלת יהדות מאראקא לתורה', הוצאת תלמידים ממרוקו לישיבות ליטאיות אחר השואה, בתוך פעמים, 80 (תשנט) 112-128.
[ראה לעיל viewtopic.php?f=19&t=33114#p408832 שהובא מאמר זה]
הפרשנות הזו, שהיא השערה של איזה "חוקר", על פעולותיו של הגר"א קלמנוביץ זצ"ל שנעשו במסירות נפש, היא שקר גס, כידוע ומפורסם. ומוזר שב"המכלול" זה מוצג כאילו שהיא ידיעה ברורה. ומן הראוי למחוק את הדברים משם.

[חלמישצור]

עוד דבר מיוחד וראוי לציון שעסק בו הרב קלמנוביץ זצ"ל: כתיבת ספר התורה לזכרו של "החפץ חיים". הייתה זו יוזמה שנתעוררה באירופה בוועד הישיבות, תחת חסותו הרוחנית והמעשית של ר' חיים עוזר גרודזינסקי (ראו "אחיעזר: קובץ אגרות", כרך א, עמ' קצח-רו [אגרות קכ-קכה]; כרך ב, עמ' תרפב-תרפג). בכסף הנאסף ביקשו לחזק את הישיבות המכונסות תחת "ועד הישיבות". השליח לארץ ישראל היה הרב קלמנוביץ.

הנה נוסע כבוד הרב הגאון מוה' אברהם קאלמענאוויץ נ"י לאה"ק בדבר התעמולה של הס"ת על שם מרן הגאון הצדיק חפץ חיים זצ"ל אשר פריו יהי' קדש לכל הישיבות המאוחדות בועד הישיבות. חזון מרנין הוא כי יש מקום לנסוע לאה"ק לעורר על נדבות ולבקש מאתם עזרם, המקום יהי' בעזרם. אבקש את הדר"ג אשר בכח השפעתו ישפיע ויהי' מעיר לעזור על יד הרב הגאון הנז'. אם כי ידעתי מצוקות המוסדות בירושלים עיה"ק, אך אקוה כי ענין של הס"ת שנתקבלה ונתחבבה בכל הגלילות ובחפץ נפש קונים האותיות, בל יפריע למוסדות התורה, ובפרט שזהו ענין כללי הנוגע לכל הישיבות הגדולות והקטנות שמספר התלמידים מגיע לה' אלפים כן ירבו (אחיעזר כרך א, קכד; אגרות לראי"ה, שלב. כ"ה אייר תרצ"ד).

הר"א קלמנוביץ הגיע ארצה במהרה.

ספר תורה עולמי לזכר ה"חפץ חיים"
באספה, שהיתה בבית הרב קוק, שדנו בה על מצבן הקשה של הישיבות בארץ ובחו"ל, הוחלט: לקבל את הצעת ב"כ הישיבות מוילנא, הרב קלמנוביץ וה' קנטרוביץ, לכתוב ספר תורה עולמי לזכרו של "החפץ חיים", שהכנסתו תוקדש לטובת הישיבות. נבחר ועד שיארגן את הפעולה (הארץ, כ"ב סיון תרצ"ד, עמ' 1).

פתח תקוה ... הערב בשעה 7 בבית הכנסת הגדול חגיגת כתיבת ספר תורה כלל ישראלית ע"ש החפץ חיים זצ"ל בהשתתפות הרבנים הראשיים דפ"ת ות"א, הרב הגאון ר' אברהם קלמנוביץ רבה של טיקטין שבא במיוחד מפולין למפעל זה, ורבני השרון (שם, ד' תמוז תרצ"ד, עמ' 6).

באותו הפרק השתתף הר"א בחנוכת מבנים בישיבת חברון, ראו לעיל וכן כאן.


מצ"ב הבלאנק של הועד

1.png (326.19 KiB) נצפה 4026 פעמים

[יתר10]

עוד דבר מיוחד וראוי לציון שעסק בו הרב קלמנוביץ זצ"ל: כתיבת ספר התורה לזכרו של "החפץ חיים". הייתה זו יוזמה שנתעוררה באירופה בוועד הישיבות, תחת חסותו הרוחנית והמעשית של ר' חיים עוזר גרודזינסקי (ראו "אחיעזר: קובץ אגרות", כרך א, עמ' קצח-רו [אגרות קכ-קכה]; כרך ב, עמ' תרפב-תרפג). בכסף הנאסף ביקשו לחזק את הישיבות המכונסות תחת "ועד הישיבות". השליח לארץ ישראל היה הרב קלמנוביץ.

.

[חלמישצור]

עוד דבר מיוחד וראוי לציון שעסק בו הרב קלמנוביץ זצ"ל: כתיבת ספר התורה לזכרו של "החפץ חיים". הייתה זו יוזמה שנתעוררה באירופה בוועד הישיבות, תחת חסותו הרוחנית והמעשית של ר' חיים עוזר גרודזינסקי (ראו "אחיעזר: קובץ אגרות", כרך א, עמ' קצח-רו [אגרות קכ-קכה]; כרך ב, עמ' תרפב-תרפג). בכסף הנאסף ביקשו לחזק את הישיבות המכונסות תחת "ועד הישיבות". השליח לארץ ישראל היה הרב קלמנוביץ.

.

ייש"כ גדול על ההפנייה. את המאמר ניתן לקרוא באתרו של ב"צ קליבנסקי, כאן (ה-PDF ממש, כאן; שליחותו של הרב קלמנוביץ אכן נזכרה שם בעמ' א'ע). נצטט בהקשר זה מש"כ ידידנו הרב פלגינן במקו"א:

מעניין שלאחר פטירת הח"ח, נערכה יזמת ענק לכתיבת ספר תורה על שמו ע"י כלל ישראל להצלת 'ועד הישיבות' בראשות הגרח"ע והגרשש"ק, והשתתפו בה מכיסם גם בונדיסטים והשומר הצעיר ושאר "שקצים". [כך למשל, בית"ר קנו אותיות 'ז'בוטינסקי', הרביזיוניסטים קנו את הפסוק 'עלה נעלה וירשנו...', ההסתדרות קנו אותיות 'הרצל', בית"ר קנו 'מנורה', החלוץ המזרחי קנו מלים 'חלוץ' ו'המזרחי'!!! קנאים, היכן הייתם אז?! תחשבו על זה בימינו.. לא יאומן!]. סקירה מדהימה על כך הופיעה בקובץ חצי גבורים האחרון (י) ע"י ד"ר בן ציון קליבנסקי, 'כתיבת ספר תורה על שם "החפץ חיים" - ממבצע התרמה למפגן אחדות'. מרתק לראות לאיזו אחדות בלתי נתפסת הגיעו אז לשם מטרה זו.

אגב באותו מפגש עם הר"א קלמנוביץ בירושלים, ביקש הראי"ה קוק אף הוא להשתתף בפסוק בספר התורה.

וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.

[חלמישצור]

עוד בעניין ספר התורה לזכר הח"ח.

באשכול "משפחת החפץ חיים זצ"ל" הביא הרב מיללער שליט"א.

מאמר על החפץ חיים ומשפחתו מהבלוג 'תולדות':

... אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא ... מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים ... ג. מרת שרה. נישאה להגה"צ ר' צבי הירש לוינסון מוואלאזין ... ילדיהם ... ב. דוברושה. נישאה להרב ר' אליעזר זאב [ב"ר בנימין] קפלן. היה אחיו של ר' ישראל חיים קפלן, חתנו של ר' ירוחם ליבוביץ, המשגיח ממיר. ילדיהם: פריידה, וצבי הירש. שרה לוינסון, וכל צאצאיה, ניספו בשואה האיומה.

על הרב קפלן ראו אצל הרב משה מאיר ישר, 'הרב ר' אליעזר זאב קפלן - ראדין', בתוך "אלה אזכרה" ג, עמ' 127-132. וכן "החפץ חיים: חייו ופועלו" ב, עמ' תרצו-תשג. וכן אצל ר' קלמן פרבר, 'הגאון הקדוש ר' אליעזר קפלן הי"ד: מנהלה הרוחני של ישיבת החפץ חיים בראדין', בתוך "אולקניקי, ראדין, וילנא: מיומנו של בן תורה בשואה ולפניה", תשס"ו, עמ' 239-253. בשני האחרונים גם תמונתו.


לענייננו. בארכיון בית הרב מצאתי כעת בס"ד התכתבות נוספת הנוגעת לספר התורה לזכר הח"ח, בין הרב קפלן והראי"ה קוק. באגרת מיום י"ז בכסלו תרצ"ד פונה הרב קפלן אל הראי"ה, "כאשר עוד אנחנו נרעשים ונדהמים מאבל הגדול - אבלנו ואבל כלל ישראל - שנצחו אראלים המצוקים ונשבה ארון ד', מרן אדמו"ר זקני" וכו'.

תחילה מפרט הרב קפלן מבקש את עלויות הצרכים השוטפים ועמן החובות המשתרגים על צוואר המוסד. "והיא מהישיבות היותר גדולות בעולם בכמותה ובאיכותה, שנמצאים בה גם עתה כשלוש מאות איש כ"י" (הדגשה שלי) [יצויין כי עוד ביום ז' בתשרי תרצ"ד שלחו הנכדים, רא"ז קפלן ועמו ר' מנחם מנדל יוסף זאקס, מכתב לראי"ה ובו בקשת תרומות לישיבה בראדין (אגרות לראי"ה, סי' שיד; תצלומו אצל ר"מ קמפינסקי, "בין שני כהנים גדולים", עמ' 135)].

עוד ממשיך הרב קפלן ומתאר את "ועד הישיבות", עד כמה היה נתון על לבו של הכהן הגדול הח"ח, "ותמיד היה מתנהל בכחו והשפעתו". כעת, לאחר הסתלקות הח"ח, התאסף שוב ועה"י "ובראשו הגאון נר ישראל מרן הגרח"ע [ר' חיים עוזר גרודזינסקי] שליט"א מוילנא ... לכתוב ספר תורה על שמו הקדוש" של הח"ח, וכאמור בתגובות כאן למעלה. הרב קפלן מסביר שהתרומות לס"ת מפולין תגענה לכלל הישיבות, ומחוץ לפולין "שייך הדבר לישיבתנו"!

ובכן מתבקש הראי"ה לגייס כספים בארץ ישראל לטובת ספר התורה לזכר הח"ח, אשר יגיעו לישיבת החפץ חיים בראדין. כדי לזרז את העניין והועיל באיסוף התרומות מציע הרב קפלן "לעשות תעמולה ... באופן כזה שתהי' ההכנסה משותפת, לישיבתנו בראדין ולהישיבות הק' בארצנו הק', ולנהל בזה תעמולה רבה". כל המכתב, כאמור, בארכיון בית הרב.

התשובה של הראי"ה מרתקת במיוחד. בע"ה יבוא זכרה בעתיד. בתמצית: הוא לא מקבל את ההצעה ומנמק את עמדתו בטוב טעם. לכבודו של "גאון פארנו זצ"ל" הוא מעלה הצעה שונה, אשר ככל הנראה אכן נתקבלה.



מצ"ב הבלאנק של הרב קפלן

1.png (843.77 KiB) נצפה 3393 פעמים