הג"ר שמחה בונם הלוי ז"ל מרימאנוב

[כותב]

מובא בספר קיצור של"ה (עניני קידוש לבנה) וז"ל: כתב בכתבי מו"ח הרב הגדול מוהר"ר בונם הלוי זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק רימנאב וכו'.

ראשית, פליאה בעיני מה שמכנהו מו"ח, כי בתולדות המחבר בהתחלת הספר מובא שחותנו הי' ר' יו"ט אופנהיים, ואולי הי' חותנו בזוו"ש.

ושנית, שמעתי מזקני עיר רימאנוב, שהי' איש גדול וארוך בדורו, ונטמן בביה"ח בעיר רימאנוב. אמנם בעת מלחמת העולם נאבד מקום קברו, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. גם אמרו, כי הרה"ק מלובלין זצ"ל ציווה שיקברו את בתו, שנפטרה בחייו, בפתח אהלו של הג"ר בונם הנ"ל בעיר רימאנוב.

מי שיודע פרטים אודות הגאון הנ"ל, או אודות בתו של הרה"ק מלובלין הנ"ל שנטמנה בעיר רימאנוב, יואיל בטובו לפרסם.

[כותב]

אף אחד לא יודע משהו אודותיו או אודותיה?

[מיללער]

מובא בספר קיצור של"ה (עניני קידוש לבנה) וז"ל: כתב בכתבי מו"ח הרב הגדול מוהר"ר בונם הלוי זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק רימנאב וכו'.

ראשית, פליאה בעיני מה שמכנהו מו"ח, כי בתולדות המחבר בהתחלת הספר מובא שחותנו הי' ר' יו"ט אופנהיים, ואולי הי' חותנו בזוו"ש.
ושנית, שמעתי מזקני עיר רימאנוב, שהי' איש גדול וארוך בדורו, ונטמן בביה"ח בעיר רימאנוב. אמנם בעת מלחמת העולם נאבד מקום קברו, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. גם אמרו, כי הרה"ק מלובלין זצ"ל ציווה שיקברו את בתו, שנפטרה בחייו, בפתח אהלו של הג"ר בונם הנ"ל בעיר רימאנוב.

מי שיודע פרטים אודות הגאון הנ"ל, או אודות בתו של הרה"ק מלובלין הנ"ל שנטמנה בעיר רימאנוב, יואיל בטובו לפרסם.

ראה פה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=309
לתולדות ר' יחיאל מיכל עפשטיין בעהמ"ח קיצור השל"ה (המאמר נכתבה ע"י ר"ח ליבערמאן באידיש-ליטאית) ובמיוחד אודות הדיון מי היה חותנו

[איש_ספר]

ר' חיים ליברמן במאמרו על רי"מ עפשטיין בעל קשל"ה, אהל רח"ל ח"ג, עוסק בענין הסתירא בדבר זהות חותנו. עי"ש עמ' 346

עכשיו ראיתי שרבי מיללער ערך הודעתו, ומקודם לא הבנתי שכונתו לזה. בכל מקרה המדובר כמובן על אותו מאמר, אלא שבאהל רח"ל ג' יוכל לקרוא גם המתקשה בקריאת אידיש

[כותב]

תודה רבה הרב מיללער! ועכשיו שזכינו לדעת כי רבי בונם הנ"ל בודאי לא היה חתנו של הקיצור של"ה, עלינו לברר מי אכן המחבר של ההוספות שהוכנס לתוך הקיצור של"ה, ואזי אולי נוכל לדעת יותר אודות רבי בונם אבד"ק רימאנוב... (עכ"פ מי היה חתנו).

[מיללער]

כנראה מהכתבה באידיש של ליברמאן שהוא נכתבה כמאמר ביקורת על מאמר שנדפס מקודם בקונטרסי ייוו"א שנכתב ע"י נאבל (מן הסתם הכוונה לרנ"צ נובל) לזהות מחברו של קיצור השל"ה.

כותב, העצה היעוצה הוא לאתר את מהדורת קיצור הש"ל הכי מוקמדת בה נדפסה הקטע מר' בונם אב"ד ור"מ ברימינוב
(לדוגמא; בה"ב יש מהדורא שנדפסה בזיטאמיר תרי"ד ע"י רא"ל שפירא מסלאוויטא נכד מהר"פ מקאריץ, בה מצאתי את הקטע. ע"י חיפוש בגוגל-בוקס מצאתיה במהדורא שנדפסה בלבוב בשנת תרכ"ב ע"י ר' ישראל אלימלך שטאנד בהסכמת השו"מ שכותב בפי' שהוסיף נופך מדיליה, אולם היות שזה מאוחר ממהדורת זיטאמיר ידעתי שקטע הזה אינו מעשי ידיו של שטאנד וכו')

[כותב]

ליברמאן כותב שם בייו"א בלעטער, בהערה 17 מתחת לקו, כי ההוספות הם מדפוס שלישית אמסטרדם תס"א, ואכן נמצא בהיברו בוקס [תחת שם "קצור שני לוחות הברית"] וגם באוצר, וניתן לראות כי קטע זה (וכן שאר הקטעים שניתוספו) הם באותיות רש"י, שונה משאר הספר. אמנם עדיין לא נדע מבטן מי יצא ההוספות, כי היו כמה אנשים שהוציאו לאור הספר ביחד, וקשה לדעת למי המכוון.

[כותב]

מצאתי בספר לוחות זכרון [לר' חיים דובעריש פרידברג, בעל בית עקד ספרים], כי הגאון מוה"ר יוסף ב"ר משה מפרמישלה זצ"ל בעל צפנח פענח חדש, היה תלמידו של רבי בונם מרימאנוב, כמו שכתב בעצמו בהגש"פ כתונת פסים (נמצא באוצר) בדרוש לשבה"ג.

[כותב]

ליברמאן כותב שם בייו"א בלעטער, בהערה 17 מתחת לקו, כי ההוספות הם מדפוס שלישית אמסטרדם תס"א, ואכן נמצא בהיברו בוקס [תחת שם "קצור שני לוחות הברית"] וגם באוצר, וניתן לראות כי קטע זה (וכן שאר הקטעים שניתוספו) הם באותיות רש"י, שונה משאר הספר. אמנם עדיין לא נדע מבטן מי יצא ההוספות, כי היו כמה אנשים שהוציאו לאור הספר ביחד, וקשה לדעת למי המכוון.

ועתה ראיתי בביבליוגרפיה של הספר העברי ר"ל-תש"כ, להוכיח כי ההוספות הם מהר"ר זאב וואלף ב"ר שמואל מיערסלב ז"ל, [מגיה, מו"ל, ומדפיס ספרים], ממה שכתב ב'התנצלות המגיה' שם:

"ואף כי נאמרה ונשנית ... עד שנתגלגל זכות ע"י זכאי כמותי ... לכתוב שליש"ים את הדברים אשר היו על הלחות הראשונים ... כ"ד המעתיר זאב וואלף בלא"א שמואל זצ"ל מק"ק יערסלב". ‬

‫ נראה שהוא הוסיף את ה"תוספות" וה"ציונים" הנזכר בשער. ‬

[כתביקודש]

הג"ר שמחה בונם מוזכר בספרי בעל צפנת פענח (רבי יוסף ב"ר משה מפרימשלה) שלשה פעמים (שמצאתי כעת) בתוארים שונים
בצפנת פענח הביאו בשם אבי זקיני חורגי הגאון מהור"ר שמחה בונם
בכתונת פסים (מהדורא שניה) על נשמת כל חי מביא שמעתי מפי מורי זקיני מוהר"ר אריה בונם אב"ד ור"מ דק"ק רימנאב יצ"ו
בכתונת פסים דרוש לשבה"ג מביא שמעתי מפי מורי ורבי הגאון הגדול החסיד המפורסם מוהר"ר שמחה בונם אב"ד ור"מ בק"ק רימנאב
ושאלתי הוא, האם שלשתם איש אחד? פע"א קוראו זקיני חורגי, פע"א מורי זקיני (וקוראו אריה בונם), ופע"א סתם מורי ורבי

האם יש מישהו שיכול לפענח את זה?