פורום אוצר החכמה

קראתי את כל המוסף שהעלו לכאן, ואכן עשו עבודה נאה. עם זאת, מהכרותי את הגאון רבי עקיבא זצ"ל הרגשתי שהיה חסר במוסף הרבה פרטים על אישיותו והתמסרותו ללימוד באורח כה מוחלט, כך שמי שלא הכירו עדיין לא קיבל מושג נכון מגדלותו. דווקא כאן באשכול זה עלו תיאורים יותר ממצים מאישיותו, וכן בהספדים השונים שנאמרו עליו נחשפו סיפורים ופרטים שחבל על שלא באו לידי ביטוי במוסף. כמו כן, לדעתי, ואינני רוצה כלל להפוך זאת נושא לדיון כאן, חבל שניסו להעמיס שם זוית פוליטית לאדם שהתרחק כל ימיו התרחקות קיצונית מכל מה שריח פוליטי לו, ואף הטיף כן לתלמידיו שמי שמתעסק בנושאים שבין גדולי הדור ומכניס עצמו אליהם עלול ביותר להפוך עצמו ל"בעל מום" רוחני! ולכן שמר כל ימיו לא להביע עמדה בנושאים אלו

חיים שמעון כתב:אביו היה שופט כמדו' בית משפט העליון
האם היה חרדי?
יש איזה משפט מפורסם הנוגע לימי השואה שהיה מעורב בו האם מישהו יודע במה מדובר וישיב לי אבדתי
עוד היה קשור לבעלזא, וגם בענין זה נעלמו ממני הפרטים.

אכן השופט קיסטר נתן קוויטל להרה'ק מבעלז זיע''א ואמר לו משפט תמוה אני הכרתי את ר' פלוני והוא עזר לי מאוד בזמן המלחמה ולא הבין השופט הקשרם של דברים עברו כמה וכמה שנים ותבעו את אותו פלוני למשפט בתואנה שהיה קאפו בזמן המלחמה והתיק הובא לפני השופט קיסטר שסיפר דברים כהווייתם מה ששמע מהרה''ק מבעלז לפני שנים מה שהביא לזיכויו המוחלט

ח''ל קאליסק כתב:

חיים שמעון כתב:אביו היה שופט כמדו' בית משפט העליון
האם היה חרדי?
יש איזה משפט מפורסם הנוגע לימי השואה שהיה מעורב בו האם מישהו יודע במה מדובר וישיב לי אבדתי
עוד היה קשור לבעלזא, וגם בענין זה נעלמו ממני הפרטים.

אכן השופט קיסטר נתן קוויטל להרה'ק מבעלז זיע''א ואמר לו משפט תמוה אני הכרתי את ר' פלוני והוא עזר לי מאוד בזמן המלחמה ולא הבין השופט הקשרם של דברים עברו כמה וכמה שנים ותבעו את אותו פלוני למשפט בתואנה שהיה קאפו בזמן המלחמה והתיק הובא לפני השופט קיסטר שסיפר דברים כהווייתם מה ששמע מהרה''ק מבעלז לפני שנים מה שהביא לזיכויו המוחלט

בספר זכרון תורני [שאיני זוכר שמו כעת] שהו"ל אחר פטירת אביו השופט, שם יש כמדומה שני פרקים על הקשר עם בעלזא.

אנא עבדא כתב:

ח''ל קאליסק כתב:

חיים שמעון כתב:אביו היה שופט כמדו' בית משפט העליון
האם היה חרדי?
יש איזה משפט מפורסם הנוגע לימי השואה שהיה מעורב בו האם מישהו יודע במה מדובר וישיב לי אבדתי
עוד היה קשור לבעלזא, וגם בענין זה נעלמו ממני הפרטים.

אכן השופט קיסטר נתן קוויטל להרה'ק מבעלז זיע''א ואמר לו משפט תמוה אני הכרתי את ר' פלוני והוא עזר לי מאוד בזמן המלחמה ולא הבין השופט הקשרם של דברים עברו כמה וכמה שנים ותבעו את אותו פלוני למשפט בתואנה שהיה קאפו בזמן המלחמה והתיק הובא לפני השופט קיסטר שסיפר דברים כהווייתם מה ששמע מהרה''ק מבעלז לפני שנים מה שהביא לזיכויו המוחלט

בספר זכרון תורני [שאיני זוכר שמו כעת] שהו"ל אחר פטירת אביו השופט, שם יש כמדומה שני פרקים על הקשר עם בעלזא.

'יקר תפארת'. ספר מרתק מאוד, הן מבחינת החומר התורני, התכתבויות בחדו"ת עם גדולי התורה, והן בחלק התולדות הנז' בסופו.

לפי הנשמע כעת שוקדים בני המשפחה להו"ל במהרה ספרו 'יקר תפארת' עה"ת.

'הן כל יקר ראתה עינו - זה רבי עקיבא וחבריו'.

ברוך משיב אבידתי...
תודה רבה.

כעת הופיע בירחון האוצר גיליון ו' מאמר זיכרון על הרב זצ"ל. מרגש ומחזק מאד.

בשבוע האחרון נלב"ע אחיו רבי אליעזר שהיה חתנו של הג"ר דוד שניאור ווואלט זצ"ל אב"ד סאו פאולו- ברזיל

אחיו רבי אליעזר היה ת"ח איש ספר חכם ושנון .

נתבקשתי לפרסם

יצא עכשיו ספר יקר תפארת על כל המועדים
ניתן להשיגו בישיבת יד אהרון או בבית המחבר זצ''ל.

עובדיה חן כתב:אחיו רבי אליעזר היה ת"ח איש ספר חכם ושנון .

איש יקר מאוד, שהקים בית תורני שגמילות חסד בהצנע היא מאפיין מרכזי שלו. ביודעי ומכירי קאמינא, שהיה בחור בישיבת פוניבז' לפני כמה עשורים, שבשל בעיה רפואית כלשהי, יכל לאכול רק עוף ותפו"א. רבי אליעזר הזמינו לביתו, ומידי יום במשך קרוב לשנה, הכינו לו את הארוחה הזו באופן מיוחד.

ח''ל קאליסק כתב:

חיים שמעון כתב:אביו היה שופט כמדו' בית משפט העליון
האם היה חרדי?
יש איזה משפט מפורסם הנוגע לימי השואה שהיה מעורב בו האם מישהו יודע במה מדובר וישיב לי אבדתי
עוד היה קשור לבעלזא, וגם בענין זה נעלמו ממני הפרטים.

אכן השופט קיסטר נתן קוויטל להרה'ק מבעלז זיע''א ואמר לו משפט תמוה אני הכרתי את ר' פלוני והוא עזר לי מאוד בזמן המלחמה ולא הבין השופט הקשרם של דברים עברו כמה וכמה שנים ותבעו את אותו פלוני למשפט בתואנה שהיה קאפו בזמן המלחמה והתיק הובא לפני השופט קיסטר שסיפר דברים כהווייתם מה ששמע מהרה''ק מבעלז לפני שנים מה שהביא לזיכויו המוחלט

מסתבר שמדובר על הסיפור עם ר' אליעזר לאנדא.

ד"ר יצחק קיסטר היה שופט בבית המשפט העליון ונחשב ל"שופט החרדי היחיד". לפני כן כיהן בתפקידי שיפוט זוטרים יותר. הוא התגורר ב"זכרון מאיר" בבני ברק בשכנות לחזו"א עמו היה מתייעץ. שמעתי שגם הרב מפוניבז' היה מכבד אותו ב"שלישי" בישיבה.

יחד עם זאת למיטב ידיעתי בנעוריו למד בבתי ספר כלליים ברוסיה ולא בישיבות (בניגוד לשופטים אחרים בבית המשפט העליון שלמדו בצעירותם בישיבות: מנחם אלון ב'חברון', יצחק אנגלרד בישיבת 'עץ חיים' במונטריי, שמחה אסף בסלוצק וטעלז).

ממללא כתב:יחד עם זאת למיטב ידיעתי בנעוריו למד בבתי ספר כלליים ברוסיה ולא בישיבות

בגליציה, שהיתה תחת שליטת הקיסרות האוסטרו-הונגרית.

אגב, בערכו של ד"ר קיסטר ז"ל בויקיפדיה נכתב שנולד להורים ליטאיים מתנגדים, יכול להיות שמוצאם אכן היה מליטא, אבל יותר מסתבר שהוריו היו לא חסידים, מה שמזוהה היום כליטאי, באותן שנים גם במקומות כגליציה בהן החסידות שלטה בעיקר, היו גם גרעינים לא חסידים בכל עיר ובכל מקום, לדוגמא סיפר לי יהודי זקן זצ"ל שבמוצאו היה מהעיר למברג בגליציה (ממשפחה חסידית) שבבית הכנסת של הט"ז בלמברג היו מתפללים בימיו בנוסח אשכנז, ולמעשה עד פרוץ המלחמה כמעט בכל הבתי כנסיות הגדולים שבערים ובעיירות בפולין הונגריה וגליציה היו מתפללים בנוסח אשכנז.
אינני יודע כמה היה קשר ושייכות בין אותם לא חסידים שבגליציה ופולין לבין הליטאים שבליטא, (דוגמא לדבר השואל ומשיב שהיה מתנגד בסביבה חסידית בגליציה).

עצרת זיכרון לרגל תום שנת האבל מתקיימת הלילה אור לג' בסיוון, בהיכל הישיבה הקדושה בשכונת קטמון רח' חזקיהו המלך 24 ירושלים ת"ו.
ישאו דברים מרן רה"י הג"ר יהושע אייכנשטיין שליט"א, הג"ר אברהם יצחק ברזל (מראשי ישיבת מיר ברכפלד), ובנו הגדול- הרה"ג ר' יהודה קיסטר.
(אמנם לפני כשבועיים שמעתי מבני משפחת הנפטר שמרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א יהיה הנואם המרכזי בעצרת. אבל כנראה שבסופו של דבר נבצר ממנו להגיע).

חשב האפד כתב:עצרת זיכרון לרגל תום שנת האבל מתקיימת הלילה אור לג' בסיוון, בהיכל הישיבה הקדושה בשכונת קטמון רח' חזקיהו המלך 24 ירושלים ת"ו.
ישאו דברים מרן רה"י הג"ר יהושע אייכנשטיין שליט"א, הג"ר אברהם יצחק ברזל (מראשי ישיבת מיר ברכפלד), ובנו הגדול- הרה"ג ר' יהודה קיסטר.
(אמנם לפני כשבועיים שמעתי מבני משפחת הנפטר שמרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א יהיה הנואם המרכזי בעצרת. אבל כנראה שבסופו של דבר נבצר ממנו להגיע).

הוא לא יוצא מחוץ לעיר

גיזונטע קאפ כתב:

חשב האפד כתב:עצרת זיכרון לרגל תום שנת האבל מתקיימת הלילה אור לג' בסיוון, בהיכל הישיבה הקדושה בשכונת קטמון רח' חזקיהו המלך 24 ירושלים ת"ו.
ישאו דברים מרן רה"י הג"ר יהושע אייכנשטיין שליט"א, הג"ר אברהם יצחק ברזל (מראשי ישיבת מיר ברכפלד), ובנו הגדול- הרה"ג ר' יהודה קיסטר.
(אמנם לפני כשבועיים שמעתי מבני משפחת הנפטר שמרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א יהיה הנואם המרכזי בעצרת. אבל כנראה שבסופו של דבר נבצר ממנו להגיע).

הוא לא יוצא מחוץ לעיר

כן, אבל אעפ"כ אמרו לי שהתכנית היתה להביאו והיה נראה שזה יצא אל הפועל. הגר"ג שליט"א הכיר את ר' עקיבא היטב והעריכו עד מאד, ר' עקיבא היה תלמידו מישיבת פוניבז' לפני חמישים שנה ויותר, וראה את עצמו כתלמידו (בין שאר ר"י פוניבז' ומיר) כל שנותיו.

זה מה שבנו של הגר"ע אמר לי

לרגל יום הזיכרון הקרב ובא (ג' בסיוון):

מאמר הזיכרון המלא שהתפרסם בס''ד בספר "יקר תפארת גדולתו" (הו''ל ע''י המשפחה, תשע''ח).



החלק הראשון של המאמר הובא בשעתו באשכול זה, והמאמר בתבניתו הראשונית התפרסם גם ב''ירחון האוצר'' שלהי תשע''ז.
לאחר עריכה יסודית יותר וקצת הוספה, התפרסם שוב כאמור בספר הנ''ל.

יישר כוחך, הרב חשב האפוד.
דברים מאירים ממש.
לצערי לא זכיתי להכיר כלל את האישיות הדגולה, אך אבי שיחיה שלמד בישיבתו מדבר עליו בערגה ובגעגוע.

הקדשה לר' יצחק קיסטר ז''ל, מאת ידידיו השופטים:
viewtopic.php?t=53863#p745240

וכמו שכתב שם ר' אי''ס, מי היה מאמין.

מעט אנקדוטות שעלו בזכרוני על רבי עקיבא זצ"ל

1. היתה לו נעימה מיוחדת מאוד לקדיש דרבנן, והיה מרעים בקולו בקול רעש גדול וברגש רב על רבנן ותלמידיהון, ומבקש: "ופורקנא" (ופעם ישב לידי בבוקר חג השבועות ונרעש מאוד לקראת ההפטרה ונרעד כולו: "והלא זה מעשה מרכבה"), ובסליחות ערב ראש השנה היה ניגש לפני העמוד, וזועק בקול מר: "מלטם מכל רעות בזאת השנה" (ומאז התפלאתי מאוד שבעולם ברוב המניינים, לא שמים לב בדרך כלל לעוצמת הבקשה הזו בערב ר"ה)

2. כך גם בקידושא רבה שהיה עושה בישיבה בהיעדרו של רה"י, היה זועק "ויקדשהו... בורא פרי הגפן".

3. היה מתאמץ מאוד בעניית אמן על "תתקבל צלותהון", ועד היום אני מכוון בעניית אמן זו מחמתו ובזכותו.

4. בכל מוצ"ש היה מאריך טובא ומשתהה במקומו במזרח באמירת הפסוקים והתחינות למוצ"ש, ואז היה מתיישב לחברותות עד שעה מאוחרת שהיה אץ לקיים מלוה מלכה, כך גם בערב שבת היה יוצא למכולת מתחת לישיבה, לקנות בעצמו דבר מה לכבוד השבת, וחוזר לתלמודו בישיבה עד כניסת השבת בה היה ממהר לשוב לביתו.

5. היה מתבטא בהלצה שבחורף הוא בבחינת עיטוף, גם בגשמיות... בצעיף ומעיל... ולקראת הקיץ חש שהגיע זמן פריחה שמסייעת ללמוד בראש חדש ורענן, ובכלל היה מרבה מאוד לדבר על "התחלה חדשה" והיה מוצא בכל עת הזדמנות לעורר בשיחותיו או בשיעוריו, שהנה כעת התחלה חדשה, סוגיה חדשה, חודש חדש, זמן חדש, וכו וכו וכך היה מעורר ישנים ונרדמים (מעין דרכו של רבי נתן מברסלב...) לאזור חלציהם לעמל הסוגיות (וכך לקראת סוף זמן חורף, היה מציין לדברי חידושי הרי"מ כמדומני על כוחו הסגולי של חודש שבט, שבו נכנס השרף באילנות וה"ה לדברי תורה).

6. לעתים היה מגלה טפח בדבריו על רבותיו, ופעם אמר בפורים שרק המשגיח רבי יחזאל לווינשטיין החדיר בהם יראת שמים בשיחותיו לעצמות (ולא שאר הגדולים שנשאו שיחות מוסר בסגנון שונה באותו דור...), או שהזכיר את דברי מו"ר הרב שך זצ"ל שביקר מאוד את סגנון הלימוד בבית מדרש מסוים שאינו לרוחו, אך לאחר מכן הקפיד שהדברים לא יגיעו למקום שאינו לתועלת, ושלא יגרמו חלילה עוגמת נפש למאן דהו שלמד שם וכו' (ובאופן כללי היה מיוחד מאוד במידותיו, והיה מסוגל לבקש סליחה ומחילה בטלפון או באופן אישי גם מבחור צעיר, אם חשש שמא אולי נפגע הלה ממנו, אף בעקיפין).

7. כשהחליפו ריצוף בהיכל ישיבת פוניבז" והיו ששמרו את ריצוף מקומו של הרב שך זצ"ל, ואמר הגר"ע והלא מוטב להם לשמור את מקום החזון איש, והפליג בזכרונו איך עמד החזו"א במרכז ההיכל בשמחת תורה, וכיצד שרו לו בני הישיבה: "צדיק כתמר כתמר יפרח".

8. תיאר לי פעם כיצד שמע את הרב מבריסק זצ"ל בהיותו באולמי וגשל, קורא קריאת שמע בסילודין, וכיצד חזר שוב ושוב ואמר "ודברת בם.. בם".

9. תיאר את פגישתו הראשונה עם הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, כשלאחר נישואיו החל ללמוד כאברך בישיבת מיר (וכשעבר לבית מדרשו של הגרי"ב ז'ולטי זצ"ל, אמר לו בהזדמנות הגר"ד פוברסקי זצ"ל: כן... שמעתי עליך שאתה 'מחסיר' סדר אחד במיר...) בחברותא עם אחד מבניו, והתקשו בסוגיה ונכנסו לשאול את האבא הגדול, שישב כשידו על מצחו הרחב, ומיד הכריז הגר"ח: "הביאו לי מהרי"ט אלגאזי" והראה להם את הקושיה בספר הנ"ל.

10. בכל חנוכה היה משתפך בעונג שבת בביתו (היה פותח בדברי הלכה, ולאחר מכן בדברי הרב מפוניבז' שהיו חביבים עליו, שהיה אומר כי חנוכה זה החג של ה"ישיבע-לייט" ככתוב: "ביד עוסקי תורתך"), בסיפורים מרבותיו הקדושים, על ששמע בעצמו מהרב מפוניבז' על גילוי אליהו שכה לו אצל החפץ חיים (בעוד שאר הבחורים שהאזינו לדברי הרב, איבדו את הריכוז מחמת החום והעייפות לא שמעו את הסיפור, עד כדי כך שחשב שחלם מעצמו שהרב סיפר סיפור שכזה), ועל השחוק המיוחד שהיה נסוך בקולו של רבי שמואל רוזובסקי בזמן שמסר שיעור (וקרא לזה: "בשפה ברורה ובנעימה"), ועל מה שזעק הגר"ח שמואלביץ ערב פטירתו מתוך ייסוריו בבית החולים, ומנה מראי מקומות בלימוד כשהוא מחוסר הכרה, והיה הגר"ע מקריא את הדברים שנרשמו על דף בשעת מעשה בחדר בבית החולים.

11. לקראת ימים נוראים היה מעורר את בני הישיבה בתארו להם את אחת ההלוויות של גדולי בית התלמוד שיצאה מפוניבז', וכשהספיד המשגיח רבי יחזקאל זצ"ל, פתח ואמר בקול רעש גדול ובחרדת הדין: "משפט"....
וסיפר שהיה ביוה"כ עם המשגיח רבי יחזקאל, שרצה להאריך יותר בתפילת נעילה, כמנהג קלם, ועשה מניין לעצמו עם כמה בחורים מבוגרים, ותיאר את וידויו של המשגיח שדפק בעוצמה על לבו, וקולו נשמע בבכי רוטט: "אשמנווווווווו.... בגדנוווווו.....".

12. כשהיו בחורים מתבטלים בשיחה בלילות בבית המדרש, היה מבקש מבחור ללכת ולומר לאחד מהם שיש לו טלפון... וכך ממילא היתה נקטעת החבורה מעצמה...

13. סיפר שבתור בחור צעיר ראה פעם בשעת בין הערביים של שבת, את הגאונים הגר"ח קנייבסקי ורבי גדליה נדל זצ"ל יושבים בחשיכה היורדת במרפסת כולל חזו"א הישן, ומשננים כסדר דפי גמרא בעל פה בתורנות.

14. כל כולו היה בעמל העיון (באחת משיחותיו בתחילת זמן חורף בפרשת נח, האריך בעניין זה, עד שעלה מהדברים כי "נח איש האדמה" פירושו: שלמד רק בבקיאות, ולא בעיון...), וכאשר היה מתאר בשיחותיו כיצד לנצל הזמן בשבת קודש, היה תמיד מדבר על כך שאפשר להקיף סוגיה שלמה בעיון כהלכה בששי ושבת (ומאידך היה אומר לעתים שיש להקפיד כמובן גם על הבקיאות, והיה מיצר שכעת אין כ"כ עיתותיו בידו לשוב ולשנן את הפרקים בסופי המסכתות שוב).

15. בבית המדרש ברחביה באבן גבירול (בבית אהרן חיות), היה במקום מושבו של הגר"ע, כתם בסיד הלבן ממעל למושבו, אות וסימן לשעות העמל הארוכות שלו
במהלכן היה משעין את ראשו במהלך העיון והחשיבה בלימודו.

16. ציטט פעם את רבי יידל קולדצקי זצ"ל שהיה אומר לבחורים ב"יישוב": "אם אתם מאחרים עכשיו, אתם תאחרו כל החיים לכל מקום", והפטיר הגר"ע: "כמה הוא צדק"....

17. במועדים כשהיו מקבילים פניו היה מברך מעומק הלב בנוסח ייחודי, ומאחל לכל אחד לפי עניינו, ותמיד היה פותח ואומר: "והשיאנו את ברכת מועדיך".

18. בשיעור היומי היה מתאמץ מאוד לבאר לכל אחד כפי רמתו את המדובר בשיעור, היה פעם בשיעור בחור מרקע מעט לא ישיבתי (שכיום נעשה לאילנא רברבא) מרקע אמריקאי, והיה הגר"ע מבאר לו מדי פעם בבדיחות הדעת באנגלית, את עיקרי הקושיות והתירוצים.

19. באחת השנים למד עמי בליל שבועות, וביקש בדווקא לשבת במקום שונה בפינת בית המדרש, כדי שלא יפריעו לו בוגרים ואורחים למיניהם באמצע הלימוד, וכל הלילה עמל ליישב דברי רבי חיים מבריסק בפרק 'יש נוחלין' בדברי הראשונים בסוגיה, עד שעלה השחר...

20. היה מקפיד מאוד על תפילה ביני עמודי בהיכל הישיבה, ואף היה טורח לצעוד משערי חסד לקטמון להתפלל בשבתות בישיבה, אך לעומת זאת הקפיד על תפילת יו"כ קטן שלא נאמרה בישיבה, וע"כ לא התפלל מנחה בערבי ראשי חודשים בישיבה. כך גם בלילי שבת, שהעדיף להישאר סמוך לביתו, ולשמוע את שיחתו של רבי שמואל אויערבאך זצ"ל ב'מעלות התורה' (ואעפ"כ היה מוותר על שיחה זו, בשבתות בהן נעדר ראש הישיבה לרגל נסיעותיו, ואף שלא היה ממלא את מקומו של רה"י באמירת השיחה בליל שבת, למרות זאת הגיע לישיבה לקבלת שבת, כי אין זו צורת הישיבה שאין לבחורים למי לברך בגוט שבס לאחר התפילה..).

21. שני מקורות היו שגורים על פיו בכל עת מצוא, כהגדרה הבסיסית לישיבה, ולדיבוק חברים בעומק העיון. הראשון דברי רש"י בבבא מציעא: "יושבין תמיד בבית המדרש יחד, ומקשין ומפרקין וכולם למדים זה מזה", והשני דברי רבי ירוחם הלוי באגרת לבני ישיבת מיר: "מי כמוכם יודע צורת ישיבתנו בכלל מהי, ללון בעומקה של הלכה ולימוד בעיון רב".

22. הייתי אצל רב מיכל יודה בשנה שלמדתי אצלו, ואמר לי הגרמי"ל: רב עקיבא קיסטר הוא ״אדם יקר מאיייד״.

מטה עז כתב:מעט אנקדוטות שעלו בזכרוני על רבי עקיבא זצ"ל

שפתיים יישק! תודה!

[img][/im[img][img][img][img][img][img][img][/img][/img][/img][/img][/img][/img][/img]g]

פלוריש כתב:

מטה עז כתב:מעט אנקדוטות שעלו בזכרוני על רבי עקיבא זצ"ל

שפתיים יישק! תודה!

גם אני הק' מצטרף להודאה על הדברים הנפלאים כאן ובשאר האשכולות!

לפני כמה חודשים היה כתבה עליו במוסף שב"ק יתד נאמן וכנ"ל ממש נהניתי לחזות בת"ח עובד ה' באמת והנהגות מקוריות.