פורום אוצר החכמה

נפלאתי מעט שאין עמנו אשכול מיוחד לרבינו רבי מאיר דן ב"ר רפאל פלוצקי (פלאצקי), ראש אגודת הרבנים בפולין בשנות התר"פ, אב"ד דווארט, אוסטרוב, ממקימי אגודת ישראל, שותף לפרסום 'דגל התורה' ועוד. ספריו "כלי חמדה" עה"ת בכמה מהדורות, "חמדת ישראל" ובו חידושים על סהמ"צ לרמב"ם, הש"ס והשו"ע, ו"שאלו שלום ירושלים", לחשוף את זייפן הירושלמי קודשים.

בעניין פעילותו הקריטית בחשיפת זייפן הירושלמי קודשים עסקו קצת כאן (viewtopic.php?f=7&t=248). ועל המתיבתא דוורשה, הישיבה החשובה והחסידית שרמ"ד דאג לה בשנותיו האחרונות, העשיר הרב משמר כאן (viewtopic.php?f=19&t=32049&start=120#p347288) והוסיף את תמונת מצבתו. שתי משלחות תרומה ערך לארה"ב ועוד, הראשונה בקיץ תרפ"א והשנייה בתרפ"ו. נפטר כבן שישים ושתיים, ו' ניסן תרפ"ח.

ידיעה על שובו מביקור מיוחד בארץ ישראל בחורף שנת תרע"ב, יחד עם רבי נפתלי ווירשובר זילברברג מוורשה ורבי שאול משה זילברמן אב"ד וורשוב (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=2560D806) וקריאה ממנו זמן קצר לאחר מכן לסייע לבית היתומים דיסקין בירושלים (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=961CE6BE). כאן נמסר מפי הרב ד"ר פנחס כהן, יו"ר הועד הפועל העולמי של אגודת ישראל דאז, שרמ"ד ניהל "את המתיבתא, ואת חמש עשרה הישיבות עם שלושת אלפים תלמיד בפולין (!)" (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=FC35984C). ידיעה על פטירתו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=1EA5EB28).

כתי"ק וחתימתו אפשר לראות כאן (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... תו-של-גאון), כאן (https://winners-auctions.com/content/%D ... 7%A7%D7%99) וכאן (https://www.kedem-auctions.com/he/node/9759). קטע קצר של וידאו ממנו אפשר לראות בסרטון המפורסם מהכנסייה הגדולה של שנת תרע"ד, דקה 2:01.

כאן אגרת מבנו ר' ישראל נתן אל הרב חרל"פ, בעניין ת"ח אחד שעלה לאר"י (http://moreshet-auctions.com/%D7%9E%D7% ... 7%A9%D7%94).

אשמח לכל הרחבה בעניינו, במיוחד בתורתו ובפעולותיו הציבוריות בפולין שבין שתי המלחמות.

דברים מאירים ממנו על היחס ש"בין מ"ע שבין אדם למקום למ"ע שבין אדם לחבירו" (כלי חמדה דברים, פיוטרקוב תרפ"ז, עמ' רכח-רכט):

אמנם לענ"ד כשנעי' בעומק ביסודי התורה והמצות אין לנו לעשות חלוקים מעצמנו בזה דלא נדע הגדרים ותכלית המצות איזהו הם בין אדם למקום ואיזהו הן בין אדם לחבירו ולשון הש"ס גיטין דנ"ט ע"ב כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלו' הוא דכתיב דרכי' דרכ"נ וכ"נ שלום וידועין דברי הטו"ז דהיכא דכתיב כל כולה אתי להורות דכל ממש ולא רובו ככולו וכ"ה ברמב"ם ז"ל סוף ה' חנוכה נראה דתכלית כל התורה והמצות לצרף בהן את הבריות ולעשותן לחטיבה אחת וכאמרם ז"ל במדרש וכי מה איכפת לי' להקב"ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף לא נתנה תורה אלא לצרף בהן את הבריות ומסכים לזה דברי ר"ע שאמר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה ואידך פרושא הוא זיל גמור שנראה שכל המצות שבתורה המה רק ביאור לבוא עי"ז למצות ואהבת לרעך כמוך ולעומת זאת מצות שבין אדם לחבירו שנכללות במצות ללכת בדרכיו ולדבקה בו שדרשו חז"ל מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אחתה חנוך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם שידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לת"ח כו' הרי מבואר דכל מצות שבין אדם לחבירו הוא כדי לבוא עי"ז לידבק בהקב"ה נראה מזה דכל המצות שבין אדם למקום ושב"א לחבירו הכל הולכין אל תכלית אחד להתאחד יחד שיהי' כל ישראל אחד וממילא יתאחדו להיות דבוקין בהקב"ה ויהי' קב"ה ואורייתא וישראל חד... וכבר ביארתי בדרוש פי' הקרא דואהבת לרעך כמוך אני ד' כי אני יש בכל אדם מישראל הוא ד' היינו חלק אלוקי ממעל כמאה"כ ויפח ד' אפיו נשמת חיים ובזוה"ק מאן דנפ מדלי' נפח וא"כ מפאת הנשמה שבאדם כל ישראל הם אחד וא"כ ממילא שורש מצות אהבת רעים הוא ג"כ כדי להזכיר ולהכיר תכלית בריאת האדם שנפשו הוא נשמתו הוא חלק אלוקי ממעל וצריך להזדכך חומרו שיהי' מתאים עם נשמתו וזה נראה פי' הגמ' כל התורה כולה מפני דרכי שלום נאמרה היינו לעשות שלו' בין החומר והנשמה וזה ע"י התורה והמצוה וממילא יהיה שלו' ואחדות בין ישראל כיון שיזככו את חומרו ויהיה מתאים עם תכונת הנשמה ומפאת נשמתן הם אחד בתכלית ואין פירד כלל.

וידיעה על נאום ממנו בועידת אגודת הרבנים השנייה בפולין (שנת תרפ"ו; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F8F95D55):

את רשות הדבור מקבל הרב מאיר דן פלוצקי מאוסטרוב להרצאתו על דבר חזוק הדת. בנאום ארוך ומקיף מתאר הנואם את המצב הדתי הנוכחי ברחוב העברי ובא לידי מסקנא שכבר "הגיעו מים עד נפש" ויש להחיש בתקון המצב בכל מה שאפשר. ראשית כל על כל רב ורב ליסד בעירו חברת "שומרי שבת", לבססה ולחזקה וליתן לה את היכלת למלא את תפקידיה האחראיים, גם העתונות היהודית מוכרחת היא להשיב בבירור: "הלאנו היא אם לצרינו". ביום מדפיסים הם דו"ח ארוכים מישיבותינו ולפעמים לעג ילעגו מאתנו. אין על הנשים להשתתף בשום בחירות פומביות; חובת הנשים רק לחנך את בניהן ואל להן לטפל בעניני הכלל. הנואם מוחה נגד העובדה שבעתונות היהודית עובדים בשבת ומדפיסים מאמרים וספורים המפיצים פריצות גדרי המסורת והדת. באשכנז היו הרבנים נוהגים ללמד את הבנות לפני חותנן את הדינים הנוגעים להן, מן הצורך היה לעשות כזאת גם בארצנו. כן גם יש לתקן ולהביא סדר בעניני סופרי סת"ם בנשואין וכדומה. העבודה צריכה להתנהל בכחות מאוחדים ומאורגנים, ואין להפריד בין הדת ומוסר היהדות, כי שניהם הם היסוד והבסיס של חיינו הרוחניים. לבסוף מוחה הנואם נגד חברות הצדקה הללו שמשתמשים בקבוץ כספים ב"נשפי מסכות" וכיוצא באלה - דברים הממיטים חרפה על החברה בפרט ועל היהודי בכלל.

את תולדותיו כתב סורסקי במרביצי תורה מעוה"ח ובדמויות הוד.
[כתבו לי שהובאו הדברים גם בראש הכלי חמדה הוצאת אור החיים].

תודה על ההפנייה. אתמול לא היה אוצה"ח תח"י ועיינתיו היום. עוד על רבינו ב'יחידי סגולה', ר"א פרנקל, תל אביב תש"כ, עמ' 161-165; 'מגילת פולין - אוסטרוב מאזובייצק', תל אביב תשכ"ו, עמ' 46-59; במהדורה חדשה של 'שאלו שלום ירושלים', ניו יורק תשנ"א, בהקדמה מר"ש שפרכר; ועוד.

א.
סידרתי קצת ממאורעות רמ"ד שלאחר המלחמה. בתרע"ח החל לכהן ברבנות אוסטרוב-מאזובייצק. אותה תקופה עסק הרבה בהיתרי עגונות משנות המלחמה וכתב תשובות רבות. בתרע"ט הצטרף לנשיאות המתיבתא בוורשה, מטעם רבו האדמו"ר מגור. בתר"פ ערך שתי תשובות להלכה בעניין בחירת נשים ב'אספת הנבחרים' של הועד הלאומי באר"י (נדפסו ב'דעת הרבנים' שהו"ל ידידו-תלמידו רמ"מ כשר, וורשה תר"פ). בשנת תרפ"א השתתף במשלחת התרמה אל בלגיה, אנגליה, ובעיקר ארצות הברית (מהחורף ועד תשרי תרפ"ב. בשלהי אייר הגיעו לניו יורק; על הביקור בלונדון אפשר לראות כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=A69C3E07). על התרשמויות הרב ממצב יהדות אמריקה אפשר לראות ב'לעבדו בלבב שלם', ניו יורק תש"ע, עמ' 24. לפי הדברים בספר 'אוסטרוב מאובייצק', "המשלחת לא הצליחה לאסוף את הסכום הדרוש". בקובץ 'דגלנו', שבט-אדר תרפ"ב, פרסם מאמר שכותרתו 'לכותבי ההיסטוריה' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=24ADBF13). בשבט תרפ"ב נשא נאום התעוררות בוועידה הארצית השנייה של אגו"י בפולין. לפי עדויות הנאספים, היו דבריו כה נרגשים שבסוף הנאום עמד כל הקהל על רגליו וקרא בקול 'שמע ישראל'. באותה שנה נבחר ליו"ר אגודת הרבנים (הדרשה נדפסה בכלי חמדה ע"פ נצבים). בשלהי תרפ"ג השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י בווינה. בשבט תרפ"ו נשא נאום חשוב בוועידה הארצית של אגודת הרבנים בפולין (חלקו התפרסם בקובץ 'אור המאיר', וורשה תרפ"ח). בתרפ"ז עמד בראשות משלחת התרמה מטעם וועידה כל ארצית של אגו"י באירופה שנערכה באלול תרפ"ו בפרשבורג. רמ"ד ייצג את ישיבתו המתיבתא דוורשה, ועמו השתתף גם רי"מ שפירא מטעם ישיבתו הוא 'חכמי לובלין' (עוד על מסע זה ב'חבלי יוצר' לר"א סורסקי, עמ' 238). עם שובו לפולין התפטר רבינו מרבנות עירו, התיישב בוורשה והחל למסור שיעורים במתיבתא (על המוסד כתב ר"א זמבה פרק מקיף בספר 'מוסדות תורה באירופה בבנינים ובחורבנם'). ר"ש שמעון כותב בספרו 'וורשה של מעלה', עמ' רלד, "כמדומה, היה זה המקרה הראשון, כי רב של קהלה גדולה בפולין יתפטר מכסא הרבנות, כדי שיוכל להקדיש עצמו כליל להרבצת תורה. בפולין זכה הרב ליוקרה ולמעמד בולט. המושג 'ראש ישיבה' היה זר... אך בטרם עברו שבועות מספר, אך הספיק להשמיע שיעור אחד ברמב"ם הלכות קידוש השם, נתבקש לישיבה של מעלה". יש אומרים ששימש שם בראשות הישיבה חודשים או יותר, והעביר כמה שיעורים בהל' קה"ש. ידיעה על פטירתו והלוויתו אפשר לראות כאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=624DC7C2).

ב.
בעניין הביקור בארץ בשנת תרע"ב אציין לשניים: "נס גדול" שאירע לשלושת ת"ח השלוחים, שקרון הרכבת שלהם 'נשכח' בתחנה באודסה והרכבת עצמה ירדה מעל הפסים והיו בה הרבה הרוגים ופצועים (יעלת חן, אשדוד תשס"ד, קונטרס אחרון, עמ' לב). כאן אפשר לראות על מועד בוא המשלחת דכולל וורשה ירושלימה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=09B57866).

ג.
אגב, פרט מעניין שמצאתי, שהגרמ"ד שלח את ספרי 'כלי חמדה' שלו אל הרב קוק (משפט כהן, סי' קכד; אגרת ממנו בעניין סיוע תעסוקתי באר"י לבנו משה מרדכי נדפסה באגרות לראיה, רא). הפרט המעניין יותר הוא שע"פ תלמידי הראי"ה, על שולחנו היו מונחים בשבתות שלושה ספרים: 'לקוטי תורה' לאדמו"ר הזקן, 'שפת אמת' ו'כלי חמדה' (מועדי הראיה עמ' י). בהקשר בנו של רמ"ד, מעניין האם ידועים לנו עוד צאצאים ממנו (כאן אפשר לראות על חתונת בתו שרה עם חנוך שרקובסקי http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C393BBB8).

חלמישצור כתב: בשבט תרפ"ב נשא נאום התעוררות בוועידה הארצית השנייה של אגו"י בפולין. לפי עדויות הנאספים, היו דבריו כה נרגשים שבסוף הנאום עמד כל הקהל על רגליו וקרא בקול 'שמע ישראל'. באותה שנה נבחר ליו"ר אגודת הרבנים (הדרשה נדפסה בכלי חמדה ע"פ נצבים).

עי' בכלי חמדה עמ' שה (עמ' 2 בקובץ) שהמחבר בעצמו מעיד ע"כ והי' באמצע הדרוש

בהקשר משפחתו של רמ"ד, נשמט ממני ונשלח אלי כעת תיאור בניו ובנותיו, כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6141349774

אשכול עליו בפורום איוולט עם הרבה חומר תמונות וקובצים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 89#p824489

מה שנכון נכון כתב:את תולדותיו כתב סורסקי במרביצי תורה מעוה"ח ובדמויות הוד.
[כתבו לי שהובאו הדברים גם בראש הכלי חמדה הוצאת אור החיים].

מופיע ג"כ בקישור דלהלן מעמ' 11 ואילך

חלמישצור כתב:בהקשר משפחתו של רמ"ד, נשמט ממני ונשלח אלי כעת תיאור בניו ובנותיו, כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6141349774

מצאתי את קברה של געננדיל לאה ווינטרויב.
בת הרב מאיר דן פלוצקי.
אשת ר' אברהם ישעי'.

האם חידושין של בנו הגאון ר' ישראל נתן נדפסו?
ראיתי שבאחת מההגהות שסיפח אל ספרו של אביו חמדת ישראל כותב "ובחידושיי הארכתי"

נדפס ממנו קונטרס אמרי ישראל על סוגיות במס' שבת, פסחים, סוכה, מגילה וסנהדרין, בסוף בית יהודה ח"ב (תר"ע)

דף על הדף נדה דף לד עמוד ב:

הנה בשבת (ס"ה ע"ב) הביא רש"י (ד"ה וסבר וכו') בשם רבו - רבינו הלוי - דזבה טעונה טבילה במים חיים. והגאון הכלי חמדה זצ"ל בהסכמתו לספר אבן שלמה על הראב"ן (ונד"מ בספרו מכתבי תורה בהערות סי' ג' אות א' ס"ק ב') כותב: ארשום בזה הערה אחת מה שכתבתי בחי' ע"ד רבו של רש"י ז"ל (בשבת ס"ה ע"ב) דמפרש דברי שמואל משום דחשש לספק זבות, דזבה טעונה מים חיים. ותמהו כולם ע"ז, ולפע"ד נ"ל, דהנה באמת בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' פח) כתב דנראה קצת ראיה לדברי רבינו הלוי ז"ל מהא דנדה (ל"ד ע"ב) דלא פריך החומרא שיש בזב מזבה לענין דצריך מים חיים.
אמנם נראה, דרבינו הלוי ז"ל מודה דלבעלה גם זבה לא צריכה מים חיים כי אם לטהרות. דבזה איתקש זבה לזב. משא"כ במה שנוגע לבעלה דזה לא שייך בזב, דין זבה כדין נדה דלא צריך מים חיים. ולכן מדשמואל עביד לבנתיה ולא לאשתו, ס"ל לרבינו הלוי ז"ל דהוא משום חשש ספק זבה, ולכן באשתו דהיתה צריכה טבילה לבעלה לא חש תמיד לעשות מקוואות, משא"כ לבנתיה שהי' רק לטהרות, יש חשש ספק זבה וצריכה מים חיים דוקא ע"כ.

מהו ספר מכתבי תורה הנזכר?

עיין עליו באוצר

כלי חמדה - מכתבי תורה והערות

איש_ספר כתב:עיין עליו באוצר
כלי חמדה - מכתבי תורה והערות

תודה רבה!
זיכיתני במציאה https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=1

מיללער כתב:אשכול עליו בפורום איוולט עם הרבה חומר תמונות וקובצים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 89#p824489

הרב מיללער, נהניתי מאד מחומר הרב שהעלית שם.

הבאת שם
וכתוב שם בסופו, שהכל"ח אמר שסיים ה' כרכים חידושים על הש"ס, (או לפי דבריהם, גרסתו של התלמוד לפי פירושו),
האם ידוע על ספר כזה?

תורת המן כתב:

מיללער כתב:אשכול עליו בפורום איוולט עם הרבה חומר תמונות וקובצים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 89#p824489

הרב מיללער, נהניתי מאד מחומר הרב שהעלית שם.

הבאת שם

klichemd.jpg

וכתוב שם בסופו, שהכל"ח אמר שסיים ה' כרכים חידושים על הש"ס, (או לפי דבריהם, גרסתו של התלמוד לפי פירושו),
האם ידוע על ספר כזה?

לכאורה חמשה חלקי ספרו כלי חמדה על חמשה חומשי תורה (שהוא פרשנות על הש"ס בסדר פרשיות התורה)

אין לי גישה לאתר שם,
א"י אם מובא שם: רצו"ב תמונת בנו ר' ישראל נתן.
יש לי השערה לגבי העומד לצידו, אבדוק ובאם אעלה ממצאים אפרסמם בעזהי"ת (אולי בפורום הסמוך)

חסד לאלפים כתב:אין לי גישה לאתר שם,
א"י אם מובא שם: רצו"ב תמונת בנו ר' ישראל נתן.
יש לי השערה לגבי העומד לצידו, אבדוק ובאם אעלה ממצאים אפרסמם בעזהי"ת (אולי בפורום הסמוך)

מובא שם (בגירסא בהירה יותר) העומד מימין הוא ר' ישראל נתן

עלה בדעתי ג"כ שהכוונה לכלי חמדה.
אך לא ידעתי אם הפשט הוא כמו שכתבת, כי הוא דרך מוזר להגדירו.
נראה יותר שהעיתון לא דק כדרכם.

שבתי וראיתי כי הכוונה לספר 'כלי חמדה' מעל כל ספק.
כי כתב הגרמ"ד בהקדמתו לכל"ח חלק ה',

מבואר כי בנסיעתו לאמעריקא קבץ מעות להדפיס ח"ה של הספר כל"ח,
והן הן הדברים בהעיתון הנ"ל.

הגאון רבי מאיר דן פלוצקי כותב על מיכאל לוי פרומקין: "ימ"ש וזכרו".

https://zitomirbooks.bidspirit.com/html ... 27~catalog

תשובות מהר"י מיגאש רבי יוסף אבן מיגש ב"ר מאיר הלוי זצ"ל. מהדורה יחידה. ווארשא, תר"ל.

בשער הספר ובדף הפורזץ חתימות ורישומים שונים בכתב יד הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (מאיר דן פלאצקער מדוואהרט) בעל ה"כלי חמדה", ככל הנראה מתקופת צעירותו - כולל רישום ארוך הנוגע לגדולתו של הר"י מיגאש ורישום הנוגע לקניית הספר.
שתי הגהות למדניות: אחת בעלת שורה בדף הפורזץ, ואחת ארוכה - בעלת ארבע שורות (חלק ממנה מכוסה בדבק נייר), בחלקה הפנימי של הכריכה האחורית.

כיתוב מרתק בכתב ידו: הגאון רבי מאיר דן כתב בכתב ידו לצד שמו של מו"ל הספר מיכאל דוב פרוקמין את המילים: 'ימ"ש וזכרו'.

***

הגאון רבי מאיר דן פלאצקי (תרכ"ו-תרפ"ח) מגדולי רבני יהדות פולין. תלמיד בעל ה"נפש חיה" בקאליש, רבי ישראל יהושע מקונטא ורבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב. בשנת תרנ"א החל לכהן כרבה של העיר דווארט. חיבר את סדרת הספרים "כלי חמדה" על התורה, החלק הראשון יצא לאור בשנת תרס"ו, ומיד נתחבב על חריפי הלמדנים בפולין וזכה למספר רב של מהדורות. כמו כן חיבר "שאלו שלום ירושלים" להוכחת זיופו של תלמוד ירושלמי על קדשים של פרידלנדר.

***

מיכאל לוי פְרוּמקין, ובהמשך חייו מיכאל לוי רוֹדְקינסוֹן (1845- 1904) היה מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת. מחלוצי ז'אנר הסיפור החסידי.
נולד ב-1845 בדוברובנה שבפלך מוהילב שבמערב רוסיה (רוסיה הלבנה; כיום בבלארוס). אביו, אלכסנדר סנדר פרומקין, היה חסיד חב"ד, ואמו, רודקה, הייתה בתו של ר' אהרן מסטרשלה, מגדולי תלמידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה לאחד מממלאי מקומו. השם "רודקינסון" (בן רודקה), שאימץ לו בהמשך חייו כשם קבוע, מבוסס על שם אמו. אחיו מאב, היה ישראל דוב פרומקין, מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.
פרומקין כתב ספרים על חסידות וספרים במסורת חב"ד בפרט. בהמשך התקרב לחוג תנועת ההשכלה היהודית, והוציא לאור את העיתונים העבריים "הקול" "הסנגור" ו"אספת חכמים". כמו כן, היה הראשון שהוציא תרגום ומבוא היסטורי לתלמוד הבבלי באנגלית.
בשנת ה'תרל"ט (1879) היה מעורב בפולמוס בעיר קובנה עם מו"ל "המליץ"; אחדים מבעלי ריבו, ובהם אפרים דיינארד, מקורבו של מו"ל "המליץ", הלשינו עליו לשלטונות, ולאחר משפט מתוקשר הוא נמצא אשם. בניסיון אחרון לחמוק מהשלטונות שינה פרומקין את שמו, אך נתפס. דיינארד היה לאויבו של רודקינסון, והוא מרבה לתקוף אותו בכתביו הרבים, הוא מאשים אותו בפשעים פליליים ואף טוען כי השתמד.
בשנות ה-80 של המאה ה-19 ערך עבור מוריץ לצרוס את המחקר עבור ספרו "מוסר היהדות" (Die Ethik des Judenthums). שפ"ר מתח ביקורת על משכילי רוסיה, על שלא הסבו את תשומת לבו של לצרוס לעובדה שספר כזה כבר נכתב ברוסית בידי חיים לייב קצנלנבוגן, ודי במסירתו לתרגום במקום למסור ”מלאכה יקרה כזאת להאיש ראדקינסזאהן אשר שמו לבדו די להעיד על מפעליו“.
בשנת 1889 היגר לארצות הברית. נפטר בניו יורק ב-6 בינואר 1904, בגיל 58.

שי אבי דוד כתב:בשער הספר ובדף הפורזץ חתימות ורישומים שונים בכתב יד הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (מאיר דן פלאצקער מדוואהרט) בעל ה"כלי חמדה", ככל הנראה מתקופת צעירותו - כולל רישום ארוך הנוגע לגדולתו של הר"י מיגאש ורישום הנוגע לקניית הספר.
שתי הגהות למדניות: אחת בעלת שורה בדף הפורזץ, ואחת ארוכה - בעלת ארבע שורות (חלק ממנה מכוסה בדבק נייר), בחלקה הפנימי של הכריכה האחורית.
כיתוב מרתק בכתב ידו: הגאון רבי מאיר דן כתב בכתב ידו לצד שמו של מו"ל הספר מיכאל דוב פרוקמין את המילים: 'ימ"ש וזכרו'.

אודה למפרע למי שאין טירחה בשבילו ח''ו ויוכל להעלות

זה הקישור הנכון
ואלו התמונות שיש שם

איש_ספר כתב:זה הקישור הנכון
ואלו התמונות שיש שם

ייש"כ גדול

יישר כח.

בכלי חמדה פרשת אמור אות ו ד"ה מבואר מדברי רבינו [חלק ג רצו: במהדורת אבני שוהם, 301 בעאוצה"ח] 'וכמסקנת רבא בזבחים (דף ל ע"ב)' [וכך הוא גם במהדורות הישנות] צ"ל דף לב: [אמנם בחלק ה סימן קפח עמ' תעד 467 בעמאוצה"ח מראה מקום מדויק - זבחים לב: ; כך לפחות במהדורת אבני שוהם, לא בדקתי במהדורות הישנות]

גביר כתב:בכלי חמדה פרשת אמור אות ו ד"ה מבואר מדברי רבינו [חלק ג רצו: במהדורת אבני שוהם, 301 בעאוצה"ח] 'וכמסקנת רבא בזבחים (דף ל ע"ב)' [וכך הוא גם במהדורות הישנות] צ"ל דף לב: [אמנם בחלק ה סימן קפח עמ' תעד 467 בעמאוצה"ח מראה מקום מדויק - זבחים לב: ; כך לפחות במהדורת אבני שוהם, לא בדקתי במהדורות הישנות]

ובעיקר דברי הכל"ח יש לכאורה לעיין, דהא מבואר בגמ' שם דדווקא היכא דנטמאו במת ואח"כ בזיבה אחרי שאיסור הטומאה כבר נדחה אמר רבא מה לי חד דיחויא מה לי שתי דחיות, אבל בשבת ויו"ט הרי חלו שתי הקדושות כאחת.
וכנראה ס"ל דגם בהכה"ג הו"א דמה לי חד דיחויא וכו' ודווקא היכא שהיו אחד אחרי השני כמבואר שם בסוגיה דנטמאו בזב ורק אח"כ במת לא אמרינן מה לי חד דיחויא וכו'.

חלמישצור כתב:בהקשר משפחתו של רמ"ד, נשמט ממני ונשלח אלי כעת תיאור בניו ובנותיו, כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6141349774

מאמרו של סורסקי נלקה בחסר בענין פירוט צאצאי הכלי חמדה, וזה מה שעלתה מצודתי

א. בנו הג"ר אליעזר יהודה לייב פלוצקי - נפטר על פני אביו ונדפס ספר זכרון יהודה
ב. בנו הג"ר ישראל נתן מו"ץ באוסטרובה
ג. בנו ר' חנוך העניך מאטוואצק
ד. בנו ר' משה מרדכי שעלה לארה"ק
ה. בתו מרת גענענדל לאה אשת ר' אברהם ישעי' וויינטרויב
ו. בתו מרת שרה אשת ר' חנוך העניך שערשעווסקי
ז. בתו מרת רבקה אשת הג"ר יצחק יוסף זילברברג בעמח"ס ויען יוסף ושא"ס

-

מהבן ר' משה מרדכי שעלה לאר"י, ידוע משהו? האם נשאר ממנו צאצאים?

בכלל יש כהיום מי שמצייחס כצאצא להכלי חמדה?

מכתב מהבן ר' חנוך העניך אל הרב הרצוג - משנת תרצ"ח

https://moreshet-auctions.com/a-handwri ... akli-hemda

מישהוא יודע אם ניתן לראות מאמרו של בעל הכלי חמדה אודות הספר גנזי נסתרות הנדפס בקובץ 'דגלנו'?

האמת אדרוש כתב:מישהוא יודע אם ניתן לראות מאמרו של בעל הכלי חמדה אודות הספר גנזי נסתרות הנדפס בקובץ 'דגלנו'?

חלקים ה ו של המאמר נמצאים בה"ב (עמ' 221 ו248).
[בדוק עוד פה].

מה שנכון נכון כתב:

האמת אדרוש כתב:מישהוא יודע אם ניתן לראות מאמרו של בעל הכלי חמדה אודות הספר גנזי נסתרות הנדפס בקובץ 'דגלנו'?

חלקים ה ו של המאמר נמצאים בה"ב (עמ' 221 ו248).
[בדוק עוד פה].

חילך לאורייתא!

מיללער כתב:

חלמישצור כתב:בהקשר משפחתו של רמ"ד, נשמט ממני ונשלח אלי כעת תיאור בניו ובנותיו, כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6141349774

מאמרו של סורסקי נלקה בחסר בענין פירוט צאצאי הכלי חמדה, וזה מה שעלתה מצודתי

א. בנו הג"ר אליעזר יהודה לייב פלוצקי - נפטר על פני אביו ונדפס ספר זכרון יהודה
ב. בנו הג"ר ישראל נתן מו"ץ באוסטרובה
ג. בנו ר' חנוך העניך מאטוואצק
ד. בנו ר' משה מרדכי שעלה לארה"ק
ה. בתו מרת גענענדל לאה אשת ר' אברהם ישעי' וויינטרויב
ו. בתו מרת שרה אשת ר' חנוך העניך שערשעווסקי
ז. בתו מרת רבקה אשת הג"ר יצחק יוסף זילברברג בעמח"ס ויען יוסף ושא"ס

מהמכלול:

החל מט"ו בשבט ה'תר"ץ (1930) מילא את מקומו ברבנות העיר חתנו, הרב יעקב שרגא זינגר.
הערה 6: על אודותיו ראו: 'הרב ר' יעקב שרגא זינגר – אוסטרוב־מאזובייצק', אלה אזכרה, כרך ז, ניו יורק תשכ"ה, עמ' 62–67

האמת אדרוש כתב:מישהוא יודע אם ניתן לראות מאמרו של בעל הכלי חמדה אודות הספר גנזי נסתרות הנדפס בקובץ 'דגלנו'?

נדפס ב'ישורון' ב עמ' תרפב.

פרנקל תאומים כתב:מהמכלול:

החל מט"ו בשבט ה'תר"ץ (1930) מילא את מקומו ברבנות העיר חתנו, הרב יעקב שרגא זינגר.
הערה 6: על אודותיו ראו: 'הרב ר' יעקב שרגא זינגר – אוסטרוב־מאזובייצק', אלה אזכרה, כרך ז, ניו יורק תשכ"ה, עמ' 62–67

לא היה חתנו

תורת המן כתב:

האמת אדרוש כתב:מישהוא יודע אם ניתן לראות מאמרו של בעל הכלי חמדה אודות הספר גנזי נסתרות הנדפס בקובץ 'דגלנו'?

נדפס ב'ישורון' ב עמ' תרפב.

רק חלק ה' מהמאמר, ולא חלק ו' שנד' בקובץ הבא של דגלנו. (החלקים הקודמים כנראה עסקו בבקורת על ספרים אחרים).

מה שנכון נכון כתב:רק חלק ה' מהמאמר, ולא חלק ו' שנד' בקובץ הבא של דגלנו. (החלקים הקודמים כנראה עסקו בבקורת על ספרים אחרים).

ייש"כ, האם זאת אומרת שא"א לראות חלקים א-ד בשום מקום?
מונח בזכרוני שראיתי במאמר זה התיחסות למח' הגרי"א והגרי"ע, האם זאת נמצא בחלקים ה-ו שלפנינו?

תורת המן כתב:ייש"כ, האם זאת אומרת שא"א לראות חלקים א-ד בשום מקום?
מונח בזכרוני שראיתי במאמר זה התיחסות למח' הגרי"א והגרי"ע, האם זאת נמצא בחלקים ה-ו שלפנינו?

זה מה שאני מחפש!
יגעתי ולא מצאתי המאמרים בשנה ב ושנה ג.