רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל ממיר

[מקדש מלך]

הוא כן היה אדם השלם וכן תלמיד חכם מופלג שבמופלגים. כמו שהיתה האמת. בלי קשר לנקודות השנויות במחלוקת שבשיטתו.

[כדכד]

לי נראה מופרך להביע דעה בענין עמוק כמו הרושם מאישיותו של הרב קוק מבלי שחקרת את זה לעומק
אבל נניח לזה, סוף סוף אשכול זה עוסק ברבי ירוחם ולא ברב קוק
לעצם הענין של היחס של רבי ירוחם לרב קוק - נבצר ממני להבין למה כל כך ברור לך שהנושא של היחס לרב קוק היה אמור להיות בוער בעצמותיו של רבי ירוחם עד שהיה מוכרח להעבירו למקורביו ותלמידיו בשיחות?
אולי הוא רצה להעביר להם דברים אחרים למרות שהיה מפורסם והשמיע את דעתו כשרצה בכך ושמר את יחסו לרב קוק למכתב שכתב אליו?

[מראה כהנים]

המשגיח רבנו ירוחם ליוואויץ ממיר - מפתחות תוכן הספר.
מחבר: מנחם מנדל פלאטו.

[עמקן]

לי נראה מופרך להביע דעה בענין עמוק כמו הרושם מאישיותו של הרב קוק מבלי שחקרת את זה לעומק
אבל נניח לזה, סוף סוף אשכול זה עוסק ברבי ירוחם ולא ברב קוק
לעצם הענין של היחס של רבי ירוחם לרב קוק - נבצר ממני להבין למה כל כך ברור לך שהנושא של היחס לרב קוק היה אמור להיות בוער בעצמותיו של רבי ירוחם עד שהיה מוכרח להעבירו למקורביו ותלמידיו בשיחות?
אולי הוא רצה להעביר להם דברים אחרים למרות שהיה מפורסם והשמיע את דעתו כשרצה בכך ושמר את יחסו לרב קוק למכתב שכתב אליו?

לא אני זה שאינו מפסיק לעשות עסק גדול מזה. יש אנשים שהרב קוק סדין אדום אצלם, והם חייבים לדחוף אותו בכל מקום אפשרי.
לגבי עצם הדבר, אני לא שולל האפרשות שרב ירוחם כן אחז ממנו ומשום מה אף אחד מתלמידיו לא ידעו מזה. אבל זה פחות סביר מהאפשרות שבמכתב בקשת עזרה הוא כתב תוארים יותר ממה שהוא חשב באמת, או מחמת הנימוס, או משום שהוא לא רצה לפגוע בהר"ק שהיה מורגל לקבל תוארים כאלו מתומכיו, או משום שהוא חשש שבלי קצת חניפה לא יתמלא בקשתו [ובד"כ סוג בקשות עזרה שנשלחו להר"ק היו בהם משום פקוח נפש]. ומי גדול מרעק"א שהעיד שהוא נאלץ ליתן תוארים גדולים ממה שהוא חשב שמגיע להנמנען.
שלא תטעה: לא קבעתי מסמורת לאף כיוון. רק העליתי האפשריות. לדעתי באמת מסתבר יותר כצד שכתבתי. אבל איני מתחייב, לא חסר מקומות שצד הנראה הפחות מסתבר האמת. אבל כשקופצים על איזו 'ראיה' כדי לקדם אג'נדה, מותר לקחת צדדים אחרים בחשבון.

[שומע ומשמיע]

המשגיח רבנו ירוחם ליוואויץ ממיר - מפתחות תוכן הספר.
מחבר: מנחם מנדל פלאטו.

יש כאן חומר משמעותי חדש?

[גם כי אלך]

מספר המשגיח רבינו ירוחם

[בן אליהו]

בעניין נישואי כהן וגרושה, מוזמן כל אחד לעיין בבנין אפרים ולראות מה באמת כתוב שם. ומזה יקיש על רמת האמינות של שאר דברי טומאת ביזוי ת"ח שבספר הנ"ל שהובאו כאן.

[עמקן]

צ"ע עד כמה אפשר לסמוך על הספר 'המשגיח רבינו ירוחם'. המחבר כתב הספר בשבילי רדין בעיקר כדי לכתוב על הסבא רבא שלו הרב משה לנדינסקי, ובאמת השקיע הרבה בספרו ורצה לכתוב ספר טוב ואמין. אבל בספרים המאוחרים לא היה לו ענין הזה, וכנראה ראה שאפשר להרוויח מספרים כאלו. וממילא לא היה לו הענין לכתוב ספר אמין, העיקר משהו שימכור הכי יותר.
לא שאין ענין בהספר. בל"ס ליקט דברים טובים ויש מה לראות שם, ואני קניתי אותו. אבל קבלתי תחשוה הנ"ל כשראיתי שהובא תמונה של הרב אלעזר זאב קפלן מספיד בלויה פעמיים. בעמ' 322 כתב שזה לווית הח"ח, ובעמ' 344 כתב שזה לווית רבי ירוחם.

[מן הדרום]

עשיתי את מה שאמר הרב בן אליהו-
וראו שם בבניין אפרים שמסביר שאחרי שכהן קידש גרושה חובה לאשר זאת במובן זה שצריכה גט ואינה יכולה להנשא לעולם ועל זה חתם הרב קוק
כך שבאמת לסמוך על מי שמצטט משם כזה ציטוט מעוות, נראה מופקע

[עמקן]

בעניין נישואי כהן וגרושה, מוזמן כל אחד לעיין בבנין אפרים ולראות מה באמת כתוב שם. ומזה יקיש על רמת האמינות של שאר דברי טומאת ביזוי ת"ח שבספר הנ"ל שהובאו כאן.

נכון שהמעשה לא היה ממש כמו שהובא בהמשגיח רבינו ירוחם, וכמו שהעיר הראנ"ב בעצמו על פרשנותו של מ"ש. אבל בכל אופן זה משהו חמור. יוצא ממכתבו של מ"ש שהראי"ק הכשיר הנשואין בדעיבד והסתפק רק בנזיפה חמורה, במקום להגיד להכהן שהוא באיסור כל זמן שהוא אינו מגרשה.
יש רק לומר שמ"ש שיקר, ובאמת זה מה שאמר. אבל כנראה ממכתבו של הראנ"ב, גם הוא הבין שאישר הנשואין בדיעבד ותו לא, ולא פקפק אלא על זה שהוא הוכחה על גישה מיוחדת של הרב. הוא פקפק רק על האישור בדיעבד, מצד כשרות העדים שאין זה אלא א"א לחומרא, ואולי לא חל הנשואין. אבל אם בכל אופן מובן שצריכים גט וכל האישור רק שבכל אופן חל הקידושין, אין בזה כ"כ נ"מ, בכל אופן צריכים גט, ובכל אופן אסור להם להיות ביחד לפני הגט. מאי נ"מ אם זה קידושין ודאי או ספק, ואיזו בעיות היו בהאישור. והוא לא כתב שזה במובן זה שצריכה גט, כדברי מן הדרום. כנראה הוא הבין שהאישור ניתן כדי שיוכלו להשתמש בו להשאר נשואים. לא שהוא הסכים לזה, אבל הוא עזר להם במקום לומר שהם צריכים להתגרש, ולהתחמק מליתן אישור נישואין מהטעמים שהעלה הראנ"ב או טעמים אחרים שהיה אפשר למצוא.

1.jpg (101.88 KiB) נצפה 4025 פעמים

2.jpg (143.53 KiB) נצפה 4025 פעמים

[מראה כהנים]

צ"ע עד כמה אפשר לסמוך על הספר 'המשגיח רבינו ירוחם'. המחבר כתב הספר בשבילי רדין בעיקר כדי לכתוב על הסבא רבא שלו הרב משה לנדינסקי, ובאמת השקיע הרבה בספרו ורצה לכתוב ספר טוב ואמין. אבל בספרים המאוחרים לא היה לו ענין הזה, וכנראה ראה שאפשר להרוויח מספרים כאלו. וממילא לא היה לו הענין לכתוב ספר אמין, העיקר משהו שימכור הכי יותר.
לא שאין ענין בהספר. בל"ס ליקט דברים טובים ויש מה לראות שם, ואני קניתי אותו. אבל קבלתי תחשוה הנ"ל כשראיתי שהובא תמונה של הרב אלעזר זאב קפלן מספיד בלויה פעמיים. בעמ' 322 כתב שזה לווית הח"ח, ובעמ' 344 כתב שזה לווית רבי ירוחם.

יישר כח על הביקורת המועילה מאד

[גביר]

לי נראה מופרך להביע דעה בענין עמוק כמו הרושם מאישיותו של הרב קוק מבלי שחקרת את זה לעומק
אבל נניח לזה, סוף סוף אשכול זה עוסק ברבי ירוחם ולא ברב קוק
לעצם הענין של היחס של רבי ירוחם לרב קוק - נבצר ממני להבין למה כל כך ברור לך שהנושא של היחס לרב קוק היה אמור להיות בוער בעצמותיו של רבי ירוחם עד שהיה מוכרח להעבירו למקורביו ותלמידיו בשיחות?
אולי הוא רצה להעביר להם דברים אחרים למרות שהיה מפורסם והשמיע את דעתו כשרצה בכך ושמר את יחסו לרב קוק למכתב שכתב אליו?

לא אני זה שאינו מפסיק לעשות עסק גדול מזה. יש אנשים שהרב קוק סדין אדום אצלם, והם חייבים לדחוף אותו בכל מקום אפשרי.
לגבי עצם הדבר, אני לא שולל האפרשות שרב ירוחם כן אחז ממנו ומשום מה אף אחד מתלמידיו לא ידעו מזה. אבל זה פחות סביר מהאפשרות שבמכתב בקשת עזרה הוא כתב תוארים יותר ממה שהוא חשב באמת, או מחמת הנימוס, או משום שהוא לא רצה לפגוע בהר"ק שהיה מורגל לקבל תוארים כאלו מתומכיו, או משום שהוא חשש שבלי קצת חניפה לא יתמלא בקשתו [ובד"כ סוג בקשות עזרה שנשלחו להר"ק היו בהם משום פקוח נפש]. ומי גדול מרעק"א שהעיד שהוא נאלץ ליתן תוארים גדולים ממה שהוא חשב שמגיע להנמנען.
שלא תטעה: לא קבעתי מסמורת לאף כיוון. רק העליתי האפשריות. לדעתי באמת מסתבר יותר כצד שכתבתי. אבל איני מתחייב, לא חסר מקומות שצד הנראה הפחות מסתבר האמת. אבל כשקופצים על איזו 'ראיה' כדי לקדם אג'נדה, מותר לקחת צדדים אחרים בחשבון.

גישה דומה, לכאורה, לעניין לזו של הראי"ה באורות התשובה לעניין התשובה ישנה בדעת חכמה ומוסר, חלק ג סימן קסב. [אם כי נראה שאין בכך בכדי ללמד על יחסיהם].

[גביר]

גישה דומה, לכאורה, לעניין לזו של הראי"ה באורות התשובה לעניין התשובה ישנה בדעת חכמה ומוסר, חלק ג סימן קסב. [אם כי נראה שאין בכך בכדי ללמד על יחסיהם].

עתה מצאתי שכבר עמד על זה הרב חיים וואלקין, משגיח ישיבת עטרת ישראל, בשיחה שמסר בישיבת מרכז הרב.
ישנו כאן -
https://www.youtube.com/watch?v=icRm1P608cE

[פרנקל תאומים]

מספר המשגיח רבינו ירוחם

איזה נבל. איזה שוטה.
לא די לו בכך שאינו יודע לכתוב, וכל הספרים שלו כתובים בעברית עילגת ונלעגת עד לזרא, הוא גם חייב להכניס את עצמו לנישה הזאת של טומאת מבזי ת''ח?
תהיה סנדלר, תהיה נפח, מה אתה תוחב את עצמך למקומות כאלה?
לכתוב אתה לא יודע, כדמוכח בכל ספריך, לבזות גדולי עולם אתה כן יודע? מה לך פה ומי לך פה.
(כתבתי בגוף שני, אבל כוונתי כמובן לכותב ה''ספר'' החוטא והמחטיא, ולא לר' גם כי אלך שהביא את דבריו).

[פרנקל תאומים]

בעניין נישואי כהן וגרושה, מוזמן כל אחד לעיין בבנין אפרים ולראות מה באמת כתוב שם. ומזה יקיש על רמת האמינות של שאר דברי טומאת ביזוי ת"ח שבספר הנ"ל שהובאו כאן.

נכון שהמעשה לא היה ממש כמו שהובא בהמשגיח רבינו ירוחם, וכמו שהעיר הראנ"ב בעצמו על פרשנותו של מ"ש. אבל בכל אופן זה משהו חמור. יוצא ממכתבו של מ"ש שהראי"ק הכשיר הנשואין בדעיבד והסתפק רק בנזיפה חמורה, במקום להגיד להכהן שהוא באיסור כל זמן שהוא אינו מגרשה.
יש רק לומר שמ"ש שיקר, ובאמת זה מה שאמר. אבל כנראה ממכתבו של הראנ"ב, גם הוא הבין שאישר הנשואין בדיעבד ותו לא, ולא פקפק אלא על זה שהוא הוכחה על גישה מיוחדת של הרב. הוא פקפק רק על האישור בדיעבד, מצד כשרות העדים שאין זה אלא א"א לחומרא, ואולי לא חל הנשואין. אבל אם בכל אופן מובן שצריכים גט וכל האישור רק שבכל אופן חל הקידושין, אין בזה כ"כ נ"מ, בכל אופן צריכים גט, ובכל אופן אסור להם להיות ביחד לפני הגט. מאי נ"מ אם זה קידושין ודאי או ספק, ואיזו בעיות היו בהאישור. והוא לא כתב שזה במובן זה שצריכה גט, כדברי מן הדרום. כנראה הוא הבין שהאישור ניתן כדי שיוכלו להשתמש בו להשאר נשואים. לא שהוא הסכים לזה, אבל הוא עזר להם במקום לומר שהם צריכים להתגרש, ולהתחמק מליתן אישור נישואין מהטעמים שהעלה הראנ"ב או טעמים אחרים שהיה אפשר למצוא.

1.jpg

2.jpg

הכא במאי עסקינן? בכהן מופקר שקידש גרושה בכוונה תחילה, פשיטא שבאותו מעמד שהגראי''ה נזף בו על שקידש באיסור הוא גם הבהיר לו שעליו לגרשה, ופשיטא שהגראי''ה גם הבין שהמופקר הנ''ל לא יעלה על דעתו לשמוע בקולו והוא ימשיך לקיים אותה תחתיו, שהרי לשם כך קידש אותה בזדון.
מסתבר שהגראי''ה ראה לנכון לתת לו מסמך אישור נישואין כדי שיהיה ברור לו שלמעשה הקידושין תפסו ושהיא אשת איש ואסורה לעלמא בלי גט ואם תלך לאיש אחר ילדיה יהיו ממזרים עפ''י ההלכה, ובעיקר היה נצרך שיהיה אישור רשמי כדי שברשומות של הרבנות ובשאר המקומות הרשמיים היא תופיע כאשת איש כדי שלא יאפשרו לה להינשא לאחר בלא גט, וכדי שאם היא תזנה המערכת תרשום את ילדיה כממזרים. ומיניה וביה היה חשוב שזוג בעלי העבירה ידעו שזהו כעת מעמדם הרשמי, כדי שהאשה לא תעז להפקיר את עצמה לאחרים בלי גט. (החשש מילדים שיוכרזו פסולי חיתון הוא הכח המרתיע).

[גביר]

שמעתי ממו"ר שפעם היסבו בחורים בבית ר' ירוחם ונתנו מרק ותלמיד א' ביקש עוד צלחת ואמר ר' ירוחם שיצא מהישיבה.

גרסה מתונה יותר, ואולי גם יותר מדויקת, של המעשה -

חיים שלמה רוזנטל, לעבדו בלבב שלם, עמ' 258-259 [הספר עוסק בדמותו של רבי זיידל אפשטיין, המשגיח של ישיבת 'תורה אור, שם גם תגובתו של ר"ז לסיפור']

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=171329

[גביר]

גישה דומה, לכאורה, לעניין לזו של הראי"ה באורות התשובה לעניין התשובה ישנה בדעת חכמה ומוסר, חלק ג סימן קסב. [אם כי נראה שאין בכך בכדי ללמד על יחסיהם].

עתה מצאתי שכבר עמד על זה הרב חיים וואלקין, משגיח ישיבת עטרת ישראל, בשיחה שמסר בישיבת מרכז הרב.
ישנו כאן -
https://www.youtube.com/watch?v=icRm1P608cE

יש גם שדבריהם נראים לפחות במבט ראשון, הפכיים זה לזה -


אליבא דר' ירוחם [לפי תלמידו ר' שלמה וולבה] -

רך עבודה מחודשת - להעביר כל הטבעים בכור המבחן ולא לסמוך עליהם ... אדם הראשון חטא כי לא העביר הטבעים שלו בכור המבחן, אברהם אבינו עליו השלום 'היה ממרר ומסגף עצמו', מאומה ממעשיו לא הניח על טבעים, תמיד היה בכור המבחן והלך נגד הטבע ונגד רצונות' [האדם ביקר, ירושלים תשמ"ג, עמ' מב]

'דרך זו של מעלה וטורח היא הליכה תמידית נגד הטבע והרצונות, והעמדת הכוחות תחת הרצועה של יראה וקבלת עול' [שם עמ' מד]

'רק זאת היא הדרך המביאה אל על: להיות ממרמר ומסגף עצמו שלא לסמוך על טבעים אפילו כשהם במצב של קודש קדשים כמו אצל אדם הראשון קודם החטא' [שם עמ' מה].


לעומת זאת מלמד הראי"ה -

'ביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול'

[ אורות התשובה, ה, *ו, ירושלים תשמ"ה עמ' יח]

[גביר]

עוד השוואות לראי"ה ברשימה שהעלתי כאן

[בקובץ 'סיפורי צדיקים' ]


viewtopic.php?f=19&t=18867&p=772640&hilit=%D7%9B%D7%95%D7%A1+%D7%AA%D7%94&sid=2e6e54cfdecf96109a286337b7ce1934#p772640