פורום אוצר החכמה

גדול מרבן שמו בין בני הישיבות, ה"מירער משגיח".

בצעירותו למד במשך כשנה אצל הסבא מקעלם, וכל ימיו היה מתעמק בתורתו. בנו רש"ז כותב בהקדמה לספרו, שהיה אומר שכל דבריו אינם אלא פירוש על דברי הסבא. ואם היה יכול, היה מניח את דברי הסבא באמצע, ודבריו מסביב.

העיד על עצמו, שביום שנפטר הסבא, ישב כל היום ובכה בכי מר. ובבכי זה נפתחו לו שערי חכמה.
דרכו היתה עמוק מני עמוק, בעומק חכמת המוסר.

בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.

והנה תמונתו הידועה:


תמונה אחרת הובאה כאן.

רבי ירוחם נפטר אחרי מחלה בי"ח סיון תרצ"ו.

ועתה יבואו נא מתלמידי תלמידיו, וישמיעונו מדרכיו וממוסריו.

מה דמות נערוך לאדם הגדול בענקים הזה.

הרי תלמידו המשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל כתב ספר שלם לדמותו ולמשנתו בשם 'האדם ביקר', ומפי השמועה נמסר כי מו"ר ראש ישיבת פוניבז' הגר"ד פוברסקי זצ"ל, אחר קריאתו את הספר, התבטא בחריפות: זה לא ר' ירוחם שאני הכרתי...

ומ"מ פטור בלא כלום אי אפשר, וממנו נקח לעבוד את ה'.

לכל לראש מענינא דיומא.

נראה לנכון להעתיק כאן מההקדמה הנפלאה של ספר 'יסודי הדעת' חלק שני מהמשגיח מלומזא ר' משה רוזנשטיין זצוק"ל, אחר שמתאר את גודל מידת הכרת הטוב שהוא חייב לר' ירוחם שבו ראה 'אספקלריא מאירה להסתכל בה ולראות הצורה האמיתית היפה והנעימה של מוסר', ומספר שלאחר העיון בדבר למה הוא אחד ואין שני לו, יגע ומצא סיבת הדבר, ובתוך האריכות הוא מוסר מזכרונו:

פעם אחת שאלתיו על אודות יוצאי מצרים איך באו לידי חטא בראותם כל אלו. חשבתי שישיב לי איזה דבר מחקר עמוק ודבר סוד בזה. הנה השיב לי -זה הוא, אהובי, כח היצר. והתחיל לקרוא בפני בקול נגון ובכי ובדמעות: ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם, והם לא ידעו דרכי', היתה לי אז מספקת תשובתו יותר מהרבה דברים וביאורים, ואשר הרבה למדתי אז וגם עתה מתשובה זו.

גם מחנך דגול ופדגוג אמון היה.

דוגמא נשגבה לזה סיפר הגר"ד פוברסקי זצ"ל, מובא בספר 'ישמרו דעת' פר' עקב:

היו שני תלמידים בישיבת מיר, האחד היה אברך חשוב מאוד שהיה חוזר על השיחות של המשגיח והיה מפורסם לשבח, אך הוא היה לפעמים מתבטל מעט מלימודו, והשני היה בחור שהיה לומד בהתמדה אבל לא היה לומד מוסר.

המשגיח אמר לבחור: תסתכל על האברך איך שהוא לומד מוסר, ואפילו הדברים בטלים שלו קדושים יותר מהלימוד שלך. ואילו לאותו אברך בעצמו פעם קרא לו המשגיח ואמר לו: תסתכל על הבחור ההוא איך הוא לומד בהתמדה, ואילו אתה-- גיהנום כלה ואתה אינך כלה...

ועוד על דרך חינוכו, שהיה ב'דעת חכמה ומוסר', כשם ספריו העמוקים.

שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א ששמע מתלמידו הגאון רבי יצחק חיים קרסניצקי זצ"ל, ראש ישיבה למצוינים בעיה"ק, כדברים האלה.

בעת למדו בישיבת מיר היה שם בחור אחר מבוגר שנתעכב מאוד זיווגו, וזאת לצד שלא היה בו דעת. פ"א נזדמנה לפניו הצעת שידוך בעיירה רחוקה, ונסע על העגלה ונטלטל בדרכים הרבה עד הגיעו אל מחוז חפצו. בבואו שמה תיכף הציעו לפניו שישתה כוס טיי"א להשיב נפשו מעמל הדרכים, וישת תיכף ומיד בלגימה אחת. וישאלו לו: התחפוץ בכוס נוסף, ויאמר: פאר וואס נישט, וכך שתה בזה אחר זה שמונה כוסות. כמובן שתפסו מזה טיב העסק שהוצע בעדם ושב הבחור בפחי נפש.

כמה מטובי הישיבה בצרתו של הבח' להם צר, ויכנסו למשגיח זצ"ל לבקש אצלו שידריך את הבח' הזה נאמנה כיצד יתנהג על להבא, שלא ישנה באיולתו. ויאמר להם המשגיח: מה יועיל זה, הן אם עתה אדריכהו שלא ישתה שמונה כוסות טיי"א, בפעם הבאה ישתה שמונה כוסות קוו"ע.

אגב, בדומה לזה ממש ראיתי עובדא מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, שפ"א הגיע בנש"ק אחד לשבות בבעלזא, ובעש"ק קודם תפילת המנחה קרא לו הגבאי ר' אהרן יהושע ז"ל בפקודת הקודש, כשנכנס אל מהר"א, א"ל: ברצוני לכבדכם להתפלל לפני העמוד, אבל אני מתנה שלש תנאים. הא' להתפלל בנוסח אחד מהתחלת התפילה ועד סופה ולא לערבב נוסחאות. הב' כשאני מסיים קטע גם אתם תסיימו. הג' יאמר לכם אהרן יהושע.

הלך הבנש"ק אצל ר' אהרן יהושע, וסיפר לו סיפור ידוע על בחור שלא היה בר דעת גדול ולא יכול היה לעשות שידוך, עד שפעם בא שדכן אחד ולימד אותו כל מה שצריך לדעת בעת שיפגש עם המחותן, כיצד להתנהג ולדבר עם כל התנועות וכו'. כשהגיע העת להפגש עם המחותן, נתיישבו אצל שולחן שהיה מונח עליו בקבוק יפה עם ידית רחבה, והבחור הושיט את ידו דרך חור הידית ליתן שלום למחותן...היות וזה השדכן לא לימדו שאין לעשות כך, דבר שלא עלה על 'דעתו' כמובן.

כמו כן –אמר לו הגבאי-לענינינו, התנאי השלישי הוא שתבינו בעצמכם איך לעשות ולהתנהג בכל מה שרק יכול להיות, כי א"א לדעת מראש ולא שייך לפרט כל דבר.

עוד בנותן ענין להביא מה ששמעתי מהג"ר אשר אריאלי שליט"א, ריש מתיבתא דמיר, כי סח עד נאמן אשר ראה את רבינו זצ"ל בעת סעודתו, זה היה נראה כאילו הוא מאכיל לאדם אחר.

בינה זאת.

ראוי להקדיש עוד פרק מיוחד למערכת קשריו עם הס"ק הח"ח זי"ע, כמו גם פרשת כהונתו בישיבת ראדין ופרישתו ממנה,

מקצת מינהו בסדרה הנפלאה מאיר עיני ישראל.

מעשה חינוכי נאה שמעתי פעם על ר' ירוחם זצ"ל.
לר' ירוחם היה מעין קופת גמ"ח ממנו היה מלוה לבחורי הישיבה לפי הצורך.
פעם אחת בא בחור ללוות ומשסיים הודה למשגיח במילים חמות. אמר לו המשגיח: אל תודה לי, ריבית דברים גם היא אסורה.
בפעם הבאה כשאותו בחור לווה נפטר ממנו בלא מילות תודה. אמר לו המשגיח: ואיפה ה"יישר כח"?
התפלא הבחור: הן למדני מורי ורבי שאסור להכביר במילות תודה משום ריבית דברים?
השיב לו המשגיח: הן, אכן אין לומר תודה על הלוואה, אולם לא ראיתי עליך את הקושי להתגבר על הטבע הנכון להכיר בטובה ולהודות עליה.

נוטר הכרמים כתב:ועוד על דרך חינוכו, שהיה ב'דעת חכמה ומוסר', כשם ספריו העמוקים.
אגב, בדומה לזה ממש ראיתי עובדא מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, שפ"א הגיע בנש"ק אחד לשבות בבעלזא, ובעש"ק קודם תפילת המנחה קרא לו הגבאי ר' אהרן יהושע ז"ל בפקודת הקודש, כשנכנס אל מהר"א, א"ל: ברצוני לכבדכם להתפלל לפני העמוד, אבל אני מתנה שלש תנאים. הא' להתפלל בנוסח אחד מהתחלת התפילה ועד סופה ולא לערבב נוסחאות. הב' כשאני מסיים קטע גם אתם תסיימו. הג' יאמר לכם אהרן יהושע.
הלך הבנש"ק אצל ר' אהרן יהושע, וסיפר לו סיפור ידוע על בחור שלא היה בר דעת גדול ולא יכול היה לעשות שידוך, עד שפעם בא שדכן אחד ולימד אותו כל מה שצריך לדעת בעת שיפגש עם המחותן, כיצד להתנהג ולדבר עם כל התנועות וכו'. כשהגיע העת להפגש עם המחותן, נתיישבו אצל שולחן שהיה מונח עליו בקבוק יפה עם ידית רחבה, והבחור הושיט את ידו דרך חור הידית ליתן שלום למחותן...היות וזה השדכן לא לימדו שאין לעשות כך, דבר שלא עלה על 'דעתו' כמובן.
כמו כן –אמר לו הגבאי-לענינינו, התנאי השלישי הוא שתבינו בעצמכם איך לעשות ולהתנהג בכל מה שרק יכול להיות, כי א"א לדעת מראש ולא שייך לפרט כל דבר.

מחול נא לי רק למען הקארקטקייט אני מעיר-מאיר-הסיפור הי' אצל המהרי''ד וזה הי' בשבועות הראשון שחזר ממונקץ להולושיץ -גלצי'-אחר מלחמת העולם הראשונה וכידוע
בבלז האדמורי''ם לא התפללו ביו''ט שחרית והלל לפני העמוד והנ''ל שהי' נכד אחות המהרי''ד סבר שע''י שהוא יתפלל לפני העמוד זה יעזור לו לפרנסה .וע''ע ביקש את דו''ז שרוצה
להתפלל לפני העמוד שחרית . וע''ז אמר לו המהרי''ד שאהרן כבר יענה לו וכו' כפי שנוטר הכרמים הביא .

רבטוב כתב:

נוטר הכרמים כתב:ועוד על דרך חינוכו, שהיה ב'דעת חכמה ומוסר', כשם ספריו העמוקים.
אגב, בדומה לזה ממש ראיתי עובדא מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, שפ"א הגיע בנש"ק אחד לשבות בבעלזא, ובעש"ק קודם תפילת המנחה קרא לו הגבאי ר' אהרן יהושע ז"ל בפקודת הקודש, כשנכנס אל מהר"א, א"ל: ברצוני לכבדכם להתפלל לפני העמוד, אבל אני מתנה שלש תנאים. הא' להתפלל בנוסח אחד מהתחלת התפילה ועד סופה ולא לערבב נוסחאות. הב' כשאני מסיים קטע גם אתם תסיימו. הג' יאמר לכם אהרן יהושע.
הלך הבנש"ק אצל ר' אהרן יהושע, וסיפר לו סיפור ידוע על בחור שלא היה בר דעת גדול ולא יכול היה לעשות שידוך, עד שפעם בא שדכן אחד ולימד אותו כל מה שצריך לדעת בעת שיפגש עם המחותן, כיצד להתנהג ולדבר עם כל התנועות וכו'. כשהגיע העת להפגש עם המחותן, נתיישבו אצל שולחן שהיה מונח עליו בקבוק יפה עם ידית רחבה, והבחור הושיט את ידו דרך חור הידית ליתן שלום למחותן...היות וזה השדכן לא לימדו שאין לעשות כך, דבר שלא עלה על 'דעתו' כמובן.
כמו כן –אמר לו הגבאי-לענינינו, התנאי השלישי הוא שתבינו בעצמכם איך לעשות ולהתנהג בכל מה שרק יכול להיות, כי א"א לדעת מראש ולא שייך לפרט כל דבר.

מחול נא לי רק למען הקארקטקייט אני מעיר-מאיר-הסיפור הי' אצל המהרי''ד וזה הי' בשבועות הראשון שחזר ממונקץ להולושיץ -גלצי'-אחר מלחמת העולם הראשונה וכידוע
בבלז האדמורי''ם לא התפללו ביו''ט שחרית והלל לפני העמוד והנ''ל שהי' נכד אחות המהרי''ד סבר שע''י שהוא יתפלל לפני העמוד זה יעזור לו לפרנסה .וע''ע ביקש את דו''ז שרוצה
להתפלל לפני העמוד שחרית . וע''ז אמר לו המהרי''ד שאהרן כבר יענה לו וכו' כפי שנוטר הכרמים הביא .

יהיה איך שיהיה, אני כתבתי במדויק כפי שפורסם בעלון המובחר 'עלים לתרופה' לפני כמה שנים, מקור העובדא היה ידידי הרה"ג ר' נחמן רוטנר שליט"א, רב דחליסה בני ברק, שסיפרו מפי אביו הגה"ח ר' יעקב בן ציון זצ"ל, שכידוע היה בעל מספר נפלא.

ועוד אימרה מחוכמת משמו:

איתא בעירובין ק,ב שאלמלא ניתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול וכו', ואמר: אבער וואס פאהר אטעם וועלט עס געהאט, ווייא דיא צניעות פון אקאטץ .

כמדומה שזה משקף הרבה את הדמות אדם שכ"כ פיתחו בקלם ובנותיה.

נוטר הכרמים כתב:

רבטוב כתב:

נוטר הכרמים כתב:ועוד על דרך חינוכו, שהיה ב'דעת חכמה ומוסר', כשם ספריו העמוקים.
אגב, בדומה לזה ממש ראיתי עובדא מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, שפ"א הגיע בנש"ק אחד לשבות בבעלזא, ובעש"ק קודם תפילת המנחה קרא לו הגבאי ר' אהרן יהושע ז"ל בפקודת הקודש, כשנכנס אל מהר"א, א"ל: ברצוני לכבדכם להתפלל לפני העמוד, אבל אני מתנה שלש תנאים. הא' להתפלל בנוסח אחד מהתחלת התפילה ועד סופה ולא לערבב נוסחאות. הב' כשאני מסיים קטע גם אתם תסיימו. הג' יאמר לכם אהרן יהושע.
הלך הבנש"ק אצל ר' אהרן יהושע, וסיפר לו סיפור ידוע על בחור שלא היה בר דעת גדול ולא יכול היה לעשות שידוך, עד שפעם בא שדכן אחד ולימד אותו כל מה שצריך לדעת בעת שיפגש עם המחותן, כיצד להתנהג ולדבר עם כל התנועות וכו'. כשהגיע העת להפגש עם המחותן, נתיישבו אצל שולחן שהיה מונח עליו בקבוק יפה עם ידית רחבה, והבחור הושיט את ידו דרך חור הידית ליתן שלום למחותן...היות וזה השדכן לא לימדו שאין לעשות כך, דבר שלא עלה על 'דעתו' כמובן.
כמו כן –אמר לו הגבאי-לענינינו, התנאי השלישי הוא שתבינו בעצמכם איך לעשות ולהתנהג בכל מה שרק יכול להיות, כי א"א לדעת מראש ולא שייך לפרט כל דבר.

מחול נא לי רק למען הקארקטקייט אני מעיר-מאיר-הסיפור הי' אצל המהרי''ד וזה הי' בשבועות הראשון שחזר ממונקץ להולושיץ -גלצי'-אחר מלחמת העולם הראשונה וכידוע
בבלז האדמורי''ם לא התפללו ביו''ט שחרית והלל לפני העמוד והנ''ל שהי' נכד אחות המהרי''ד סבר שע''י שהוא יתפלל לפני העמוד זה יעזור לו לפרנסה .וע''ע ביקש את דו''ז שרוצה
להתפלל לפני העמוד שחרית . וע''ז אמר לו המהרי''ד שאהרן כבר יענה לו וכו' כפי שנוטר הכרמים הביא .

יהיה איך שיהיה, אני כתבתי במדויק כפי שפורסם בעלון המובחר 'עלים לתרופה' לפני כמה שנים, מקור העובדא היה ידידי הרה"ג ר' נחמן רוטנר שליט"א, רב דחליסה בני ברק, שסיפרו מפי אביו הגה"ח ר' יעקב בן ציון זצ"ל, שכידוע היה בעל מספר נפלא.

אין לי ח''ו טענות על מעלת כבוד תורתו ואיתו הסליחה ואקוה שיאמר סלחתי ..ואהי' מגלה סוד והולך רכיל ..הסיפור הי' עם הרב ר' שלום אייכנשטיין מזידאטשוב-פראכניק או כפי שהרב זצ''ל
קרא לו צפתער רבי .שהי' נכד אחות מרן המהרי''ד זצ''ל .

תמונה מקברו המשופץ של המשגיח דמיר הגה"צ רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל:

וזה קברה של אשתו הרבנית בארה"ב:

מקובל שהרבנית, רבקה, היתה ממשפחת הסבא מקעלם.

לרגלי יום השנה.

במחילה, רואה אורות יקר, ובמחילת אורותיך הקדושים ג"כ. קצת חסר טעם 'לדחוף' בכל אשכול שרק ייפתח, על מי שלא יהיה, את יחוסו המפרגן להרב קוק.

המפורסמות אינן צריכות ראי"ה, ובודאי של שלל ראיות באלף אלפי צבעים וזיקוקים.

כולם יודעים על ההערכה שרחשו כמעט כל גדול"י לראי"ה, וכולם גם יודעים על מחלוקתם החריפה לדרכו ומשנתו האידואולוגית.

ראיתי שיש לך גם הערכה גדולה לויקיפדיה, תסתכל שם בערך "ריאקציה".

שמעתי מאחד מתלימידי ראדין שלפני נסיעתו למיר היה משגיח בראדין מה ידוע לחכמינו פה על זה ?

הר ששון כתב:שמעתי מאחד מתלימידי ראדין שלפני נסיעתו למיר היה משגיח בראדין מה ידוע לחכמינו פה על זה ?

הספר בשבילי ראדין יש פרק שלם על זה.

כד הוינא טליא שמעתי מהגר"ד פוברסקי זלה"ה שבפטירת מרן הח"ח זלה"ה והלוי' התקיימה בראדין ביום א' דסליחות. ורבי ירוחם נסע ללוי'. ובשובו קרא להגר"ד ושאלו "האם חשבת שאסע ללוי'"? ענה לו הגר"ד "ניין". אמר המשגיח "דע לך השערתך נכונה היתה, אך היתה סיבה צדדית שאילצני ללכת" וביאר לי הגר"ד שהסיבה קשורה למניעת מחלוקת בישיבה.

נוטר הכרמים כתב:עוד בנותן ענין להביא מה ששמעתי מהג"ר אשר אריאלי שליט"א, ריש מתיבתא דמיר, כי סח עד נאמן אשר ראה את רבינו זצ"ל בעת סעודתו, זה היה נראה כאילו הוא מאכיל לאדם אחר.

בינה זאת.

העד הנאמן הוא מרן הגר"ש וולבה מגדולי תלמידי ר' ירוחם והיה חוזר ע"ז כל שנה בשיחה לרגל יום הזכרון של ר' ירוחם

סתם סופר כתב:מעשה חינוכי נאה שמעתי פעם על ר' ירוחם זצ"ל.
לר' ירוחם היה מעין קופת גמ"ח ממנו היה מלוה לבחורי הישיבה לפי הצורך.
פעם אחת בא בחור ללוות ומשסיים הודה למשגיח במילים חמות. אמר לו המשגיח: אל תודה לי, ריבית דברים גם היא אסורה.
בפעם הבאה כשאותו בחור לווה נפטר ממנו בלא מילות תודה. אמר לו המשגיח: ואיפה ה"יישר כח"?
התפלא הבחור: הן למדני מורי ורבי שאסור להכביר במילות תודה משום ריבית דברים?
השיב לו המשגיח: הן, אכן אין לומר תודה על הלוואה, אולם לא ראיתי עליך את הקושי להתגבר על הטבע הנכון להכיר בטובה ולהודות עליה.

הבחור הוא רבי שמעון שוואב זצ"ל רב הקהילה בוושינגטון הייטס שהיה אדם גדול וסיפר שאמר לו ר' ירוחם:
היה צריך להיות ניכר עליך שהנך רוצה לומר תודה רק שאינך יכול

בור הגולה כתב:גדול מרבן שמו בין בני הישיבות, ה"מירער משגיח".

בצעירותו למד במשך כשנה אצל הסבא מקעלם, וכל ימיו היה מתעמק בתורתו. בנו רש"ז כותב בהקדמה לספרו, שהיה אומר שכל דבריו אינם אלא פירוש על דברי הסבא. ואם היה יכול, היה מניח את דברי הסבא באמצע, ודבריו מסביב.

העיד על עצמו, שביום שנפטר הסבא, ישב כל היום ובכה בכי מר. ובבכי זה נפתחו לו שערי חכמה.
דרכו היתה עמוק מני עמוק, בעומק חכמת המוסר.

בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.

על בנו ר' משה ליב מספר ר' מאיר בירנבאום הידוע בכינויו 'לוטנט בירנבאום' בספרו הפונומנלי (באנגלית) שבשנות הבראשית באמריקה לאחר השואה היה ר' משה ליב ליוואוויץ רב בקהילה קטנה בפנסילווני' שבארה"ב וגם שימש כשו"ב במחרשת 'אמפיאר' בעיר בטלהם פאנסילווניה. לר' מאיר בירנבאום היה חנות בב"פ בה מכר בשר-עוף ורצה לקנות אצל 'אמפיאר' וביקש את המשגיח ר' שרגא פיבל מנדלוביץ מתורה ודעת לבוא עמו לבטלהם לתהות על קנקנו של השוחט ר' משה ליב אם יכול לסמוך על שחיטתו.

ר' שרגא פיבל התפלא מזהירותו וזריזותו של ר' משה ליב והביע לר' מאיר את הסכמתו שיסמוך עליו, על שאלת ר' מאיר אם גם כבודו יאכל משחיטתו הגיב 'אז ער וועט זיך לאזן וואקסן א בארד, יא' ר' משה ליב שמע את תגובתו ואמר בצחות 'ביי אונז שחט מען מיט א חלף נישט מיטן בארד' ע"כ משם.

פרטים נוספים אודות ר' משה ליב הזה?

שלום חברים
האם מישהו יודע פירוש הדברים שנכתבו פה ?
מה זה 'ב"א' מהר"י ליוואוויץ שליט"א. ?

בדר"כ הכוונה בן אחי או בן אחות

שמעתי מהגאון ר' שמואל יצחק הרמן זצ''ל ב''ר נחום דוד סיפור מפליא

שבהיותו טליא גלה עם משפחתו למקום תורה הרי היא העיירה מיר המפוארה [כדרכו של הגאון רי''י הערמן ששלח את כל ילדיו שיין שיינברג וכו']
ופע''א אירע מקרה ובהיותו ילד רך בשנים נכנס לבית המדרש לא לבוש בצורה ראויה וגער בו מרן המשגיח והוציאו
אחר כמה שנים כשקצת גדל ביקשו מרן המשגיח שימחל לו ואף ביקש להצטלם איתו לפיוס

נשאר איזה זכר לתמונה זו?

בירחון כנסת ישראל חוברת ט' כסלו תרצ"ב ברכת מז"ט לנישואי רבי ישראל בנו של רבי ירוחם ליבוביץ משגיח דמיר עם חוה בת הגר"י קוסובקי גאב"ד וולקוביסק.

מחר יום שישי ח"י סיון יחולו שמונים שנה להסתלקותו של גאון המוסר שהעמיד תלמידים הרבה, רבינו ירוחם הלוי זיע"א מנהל רוחני דישיבת מיר.

אעתיק כאן פרפרת נאה מדרכי חינוכו של הפדגוג הגדול, ממה שמצאתי בשם תלמידו המשגיח רבי שלמה וולבה.

כעין זה שמעתי מבנו של א' מתלמידי הגר"י לוינשטיין ששמע מאביו שליט"א שפעם עמד סמוך לר' חצקל ושמע אותו אומר לאחד הבחורים החשובים בישיבה "אתה בהמה", הבחור הנ"ל הסמיק עבור הבחור הנזוף, ומה גדלה הפתעתו כששמע את אותו הבחור מתכבד בפני חביריו בנזיפה, ולא זו בלבד אלא שפירט את נוסח הנזיפה. כי לפי גודל העלבון וחומרת הנזיפה כך היתה זו הוכחה על מידת הקירבה

הגיע במייל, לרגל 80 שנה לפטירתו.

פייערמאן כתב:http://www.kolhazman.co.il/160433

מימין נראה נכדו הרב נחמן לייוואוויץ מישיבת מיר.

בור הגולה כתב:
בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.

אני מחפש פרטים על רבי אברהם בנו של רבי ירוחם, הנה מה שנתפרסם ב'הפרדס' בפטירתו:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 731_31.pdf
ניצל לארה"ב דרך יפן בראשית ימי השואה ונתקבל כר"מ בישיבת ר"ח ברלין, נפטר בן פ"ו שנה בעת שהותו בארה"ק ושם מנו"כ

האם יש למישהו תמונת מצבתו?

ברחובה של העיירה מיר עם הגאון רבי נתן ווכטפויגל מימין עם הקסקט נושא את התיק הגאון רבי יעקב סנדר גרינברג זצ''ל הי''ד רבה של מוצי'ד [מייצעט] בעמח''ס ''כוכב מיעקב'' ואחיו של רבי חיים חייקל.

מיללער כתב:

בור הגולה כתב:
בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.

אני מחפש פרטים על רבי אברהם בנו של רבי ירוחם, הנה מה שנתפרסם ב'הפרדס' בפטירתו:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 731_31.pdf
ניצל לארה"ב דרך יפן בראשית ימי השואה ונתקבל כר"מ בישיבת ר"ח ברלין, נפטר בן פ"ו שנה בעת שהותו בארה"ק ושם מנו"כ

האם יש למישהו תמונת מצבתו?

קבלתי תמונת רבי אברהם ב"ר ירוחם זצ"ל
credit YRCB archives

תשוח"ח לו

מיללער כתב:

בור הגולה כתב:בניו:
ר' ישראל הי"ד.
ר' שמחה זיסל. חתן ר' נפתלי קרליבך.
ר' אברהם.
ר' משה ליב.
חתנו: ר' ישראל חיים קפלן.

על בנו ר' משה ליב מספר ר' מאיר בירנבאום הידוע בכינויו 'לוטנט בירנבאום' בספרו הפונומנלי (באנגלית) שבשנות הבראשית באמריקה לאחר השואה היה ר' משה ליב ליוואוויץ רב בקהילה קטנה בפנסילווני' שבארה"ב וגם שימש כשו"ב במחרשת 'אמפיאר' בעיר בטלהם פאנסילווניה. לר' מאיר בירנבאום היה חנות בב"פ בה מכר בשר-עוף ורצה לקנות אצל 'אמפיאר' וביקש את המשגיח ר' שרגא פיבל מנדלוביץ מתורה ודעת לבוא עמו לבטלהם לתהות על קנקנו של השוחט ר' משה ליב אם יכול לסמוך על שחיטתו.

ר' שרגא פיבל התפלא מזהירותו וזריזותו של ר' משה ליב והביע לר' מאיר את הסכמתו שיסמוך עליו, על שאלת ר' מאיר אם גם כבודו יאכל משחיטתו הגיב 'אז ער וועט זיך לאזן וואקסן א בארד, יא' ר' משה ליב שמע את תגובתו ואמר בצחות 'ביי אונז שחט מען מיט א חלף נישט מיטן בארד' ע"כ משם.

פרטים נוספים אודות ר' משה ליב הזה?

השבוע נפטרה בארה"ב הרבנית [ב"ר אשר בוכמן הי"ד] אשת רבי משה לייב הנ"ל בגיל 104
בניה: רבי ירוחם בארה"ב, רבי נחמן מישיבת מיר בירושלים, רבי חיים עוזר, וחתנה רבי ניסן גודמן

האם נישאה לבעלה בחיי חמיה הגדול?

משוש דורים כתב:האם נישאה לבעלה בחיי חמיה הגדול?

לא. התחתנה בשנת ת"ש.

כאמור בתגובה הפותחת היה ר' שמחה זיסל ב"ר ירוחם חתנו של ר' נפתלי קרליבך

ר' נפתלי קרליבך היגר לארה"ב בשנת תרצ"ח, וכמובן התחתנה בתו עם רש"ז בן המשגיח עלי אדמת אמעריקא - מודעה מהאירוסין בהפרדס חודש אב תש"ד


מה היו קשריו עם גיסו שלמה'לע? יש תמונה ממנו? שימש במשרה? מתי נפטר ואיפה נטמן?

רבי שמחה זיסל ליוואוויץ היה ת"ח ובר אוריין, ערך את ספרי אביו המשגיח דעת תורה ודעת חכמה ומוסר, נלב"ע ב' מנ"א תשס"א, בתחילת דעת תורה על ספר בראשית הוקדש 'אלון בכות' לזכרו.

לאחר פטירת המשגיח רבי ירוחם החליטו הבחורים המבוגרים בישיבת מיר מהאריות שבחבורה שרבי זיסל ילך ללמוד בבית התלמוד דקלם ואחרי כן ימלא את מקום אביו, ולבינתיים הביאו את המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שכיהן אז כמשגיח בישיבת לומז'א בפתח תקוה, אלא שנסתובבו הסיבות ונהפכו המדינות במלחמה הנוראה ומסובב הסיבות סיבב שרבי יחזקאל לוינשטיין ינהיג את הישיבה.

מחולת המחנים כתב:רבי שמחה זיסל ליוואוויץ היה ת"ח ובר אוריין, ערך את ספרי אביו המשגיח דעת תורה ודעת חכמה ומוסר, נלב"ע ב' מנ"א תשס"א, בתחילת דעת תורה על ספר בראשית הוקדש 'אלון בכות' לזכרו.

לאחר פטירת המשגיח רבי ירוחם החליטו הבחורים המבוגרים בישיבת מיר מהאריות שבחבורה שרבי זיסל ילך ללמוד בבית התלמוד דקלם ואחרי כן ימלא את מקום אביו, ולבינתיים הביאו את המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שכיהן אז כמשגיח בישיבת לומז'א בפתח תקוה, אלא שנסתובבו הסיבות ונהפכו המדינות במלחמה הנוראה ומסובב הסיבות סיבב שרבי יחזקאל לוינשטיין ינהיג את הישיבה.

האמנם?