רבי שלמה וולבה זללה"ה

[אליסף]

הבה נייחד אשכול לדמותו של רבינו המשגיח ז"ל
בראשונה אסכם את הספרים שיצאו לאור אודותיו.
באגרות וכתבים מרבינו המשגיח ח"א נדפס קווים לתולדות חייו כתובים בידי אמן- נכדו אהובו ר' יצחק שוורצמן
סדרת אבני שלמה מתלמידו רי"מ המניק משגיח יד אהרן
ספרי מתנת עני מתלמידו הוותיק ר' דוד וייס ממוסקבה- בית וגן. לענ"ד ספרים נדירים ביופי סגנונם וביחודיותם
ישיבת חכמה ודעת מרחובות הוציאה קונטרס עם עובדות והנהגות

[קאצ'קלה]

הנה פנינה אחת מתוך מכתב שכתב רבי שלמה בשנת תשי"ז לתלמידו שהיגר לארה"ב, אודות מצב הישיבה באר יעקב:

מכתב רש וולבה.JPG (81.14 KiB) נצפה 17654 פעמים

[אליסף]

ייש"כ!! מי הנמען?
זה מכתב שעדיין לא נדפס! כנראה שיש אלפי אלפי מכתבים מהמשגיח, כולם בסגנונו הבהיר והיחודי...

[קאצ'קלה]

ייש"כ!! מי הנמען?
זה מכתב שעדיין לא נדפס! כנראה שיש אלפי אלפי מכתבים מהמשגיח, כולם בסגנונו הבהיר והיחודי...

אשלח לך באישי.

[יונת אלם]

הנה קטע מיומן שכתב בחור על דקה וחצי מפגש עם המשגיח: היום זכיתי לחיוך מהמשגיח שלא ראיתי מעודי. כמו כולו נגלה אלי, נצמדתי אליו כמו במגנט... "כולו" השתתף בשיחה הקצרה עימי, כמה התחשבות הרגשתי כשדיבר אלי כמה השתתפות בבקשתי, וכמה ניכר שרצה לעזור לי, זה היה הארת פנים מלאה, ולא תשובה של הפה או חציו, הארת פניו ושמחתו כמו חודרת למעמקי לבי ומציפה אותו בגלים של אושר אנוש, כולי נשטפתי ועמדתי שם כאדם אחר, חיוכו הראה שהוא כולו עסק עמי הלא הוא החשיב אותי כולי כמו שאני, למרות כל טענותי כלפי עצמי, ושל אחרים כלפי, אצלו, זה היה אינו. הוא קיבל אותי כמו שאני, הייתי שווה אצלו יותר מאשר אני שווה בעיני עצמי...
זה חישל וחיזק ונתן לי אמונה בעצמי ובכוחותי זה היה כמו אור גדול שהופנה אלי, להאיר לי, לחמם לי, כבתוך יער עד חשוך, שאז אור חום כזה יקר מכל, שבכוחו לגלות מסילות נעלמות בנבכי אדם, ובמאור פנים אחד ניתן לחשל ולחשמל בכוחות בריאים ובני קיימא לכל אדם.

ןהנה דבר ששמעתי מתלמידו המובהק המשגיח הגה"צ רבי אורי ויסבלום שליט"א: הייתי בבלגיה כמה שנים אחרי נישואי ונסענו בבין הזמנים לשוייץ. המשגיח גם הוא הגיע לשם ונפגשנו וביום שישי שאל אותי, אם אני רוצה להתלוות אליו. נסענו ברכבל שנינו לבד וכשראינו בין שני הרים תהום פעורה מתחתינו אמר המשגיח: 'לעולם יראה אדם עצמו כאילו גיהנום פתוחה לו מתחתיו', מעבר לזה וכל הדרך לא דיבר מילה. במשך כמה שעות שהינו בצוותא והוא לא דיבר מילה עד שנפרדנו וגם אני לא דברתי כלום בדרך. ואחר כך הוא כתב לי במכתב לא אשכח את הנסיעה הנפלאה!
מה כל כך נפלא בנסיעה הזו? הוא תמיד היה צועק: כולם רוצים לצלם כל מקום, צריך לעמוד, לחוות את החוויה , להכניס פנימה, לא לדבר.

[אליסף]

את הקטע מהיומן קראתי באותו קובץ מישיבת חכמה ודעת.
אודות ר' אורי שליט"א שמעתי מהמשגיח הגדרה מעניינת בזה"ל: הוא בעצם אדמו"ר- הוא הרי בן אחר בן מהרבה ר' מלך- און ער האט דאס אריין געלייגט אין מוסר- והוא הכניס את זה למוסר.
לא היתה בי הדעת לשאלו מה בדיוק כוונתו, אך כל מי שזכה לפגוש את ר' אורי מתרשם מיד מהאצילות המיוחדת שלו..
המשגיח אחז מר' אורי עולמות, בהסכמתו לאור ישראל המפורש רואים בתצלום כת"י ההסכמה שהוא מתאר אותו"מיחידי הסגולה שבדור", זה מתחבר לי עם מה ששמעתי שהמשגיח היה מונה מי הם בעלי המוסר בדורנו- כחמשה אנשים- ואחד מהם הוא ר' אורי. אגב, ר' אורי השמיט את המילים האלו מההסכמה שבדפוס...

[אליעזר בלוי]

את הקטע מהיומן קראתי באותו קובץ מישיבת חכמה ודעת.
אודות ר' אורי שליט"א שמעתי מהמשגיח הגדרה מעניינת בזה"ל: הוא בעצם אדמו"ר- הוא הרי בן אחר בן מהרבה ר' מלך- און ער האט דאס אריין געלייגט אין מוסר- והוא הכניס את זה למוסר.
לא היתה בי הדעת לשאלו מה בדיוק כוונתו, אך כל מי שזכה לפגוש את ר' אורי מתרשם מיד מהאצילות המיוחדת שלו..
המשגיח אחז מר' אורי עולמות, בהסכמתו לאור ישראל המפורש רואים בתצלום כת"י ההסכמה שהוא מתאר אותו"מיחידי הסגולה שבדור", זה מתחבר לי עם מה ששמעתי שהמשגיח היה מונה מי הם בעלי המוסר בדורנו- כחמשה אנשים- ואחד מהם הוא ר' אורי. אגב, ר' אורי השמיט את המילים האלו מההסכמה שבדפוס...

מי הם הארבעה בעלי המוסר האחרים

[אליסף]

ר' גדליה אייזמן ר'בנימין זילבר ר' זיידל אפשטיין.

[רון]

שמעתי מהרב וולבה זצ"ל בשנת תשנא' בשיחה שמסר בקול תורה דבר מאוד מעניין בשם ר' ירוחם.
כידוע בשנת תשנא' היה נפילת הקומוניזם באופן סופי, עם שילטון בוריס ילצין השיכור וכו' וכו'.

ואמר המשגיח שכבר לפני שבעים שנה אמר ר' ירוחם שהקומוניזם חייב ליפול, לא יתכן אחרת. ולומר את זה אז זה כמו לומר היום שאמריקה תקרוס!!!
הקומוניזם אז היה בשיא כוחו, וסטאלין שמש העמים בראש, והערכים נפלאים, הכל שייך לחברה המרכזית וכל אחד לפי צרכיו יקבל, אין עשירים אין עניים, מה יותר נפלא ואוטופי מזה.
אך בא ירוחם וגילה סוד נפלא.
חז"ל לימדונו רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חבירו!!!
אין מצב בנפש האדם, שהוא יעשה מאמץ בשביל מישהו אחר. מה שחביב על האדם הוא מה שעמל עליו ויהיה שלו, אין לאדם טעם לעמול בשביל האחר, יהא אשר יהא.
וזו הסיבה שברוסיה שהיו בה מחצבים נפלאים ואדירים כל כך, אבל שדות התבואה שם הרקיבו בצורה מעוררת חמלה. למה לעבוד קשה אם בכל מקרה אקבל את מנתי, ולא יותר.

ודרך אגב,
פעם קראתי לפני הרבה שנים בירחון שהוציאו ערכים בשם ניצוצות, מאמר העוסק בכלכלות העולם שהשיטות חלוקות כידוע, אם קפיטליזם אם קומוניזם אם סוציאליזם וכו'. והאריכו שם לבאר את מעלת וחיסרון כל שיטה, ואיך שיוסף הצדיק שאסף את כל התבואות במצרים ולבסוף קנה את כל המצרים עצמם אך נתן להם שיעבדו ויקבלו שמונים אחוז ויתנו למלך עשרים אחוז, והסבירו שם מדוע זו השיטה האידיאלית

[יונת אלם]

עוד משהו ממשנתו
במשך שנים רבות ובמיוחד בשנותיו האחרונות הרבה המשגיח לתבוע מתלמידיו: לבסס את החיים על דעת! הוא היה אומר כי ההבדל בין הדורות שלפני המלחמה לאחרי המלחמה הוא ירידה בדעת
כשמדברים עם בן תורה אמר, שומעים הרבה על 'הרגשות'. פעם הוא מרגיש סיפוק בלימוד ופעם לא. פעם הוא מרגיש אמונה ופעם לא. הרגשה זוהי תגובה אינסטינקטיבית פשוטה על מצבים שונים אבל כדי לעלות צריכים להיות בר דעת שזהו דרך חיים עם שימת לב מיוחדת בכל מצב שאליו הוא נקלע מה המיוחד במצב הזה וכיצד עליו להתייחס למצב בו הוא שרוי.
תלמידו הגאון רבי יהודה מנדלסון שליט"א מספר כי המשגיח החזיק תלמיד חכם פלוני לאחד מבעלי המוסר שבדור אחרי שנפגש עמו פעמים ספורות, בידעו להבחין לפי הנהגת אותו ת"ח מיהו. עוד מספר הגר"י מנדלסון כי המשגיח זללה"ה אמר לאחד מתלמידיו כי אם אדם אינו נוהג בדעת יכול להיות אצלו שינוי מתקופת בחרותו לתקופה שאחרי נישואיו. בתור בחור הוא רגיל לאכול ג' סעודות ביום בזמנים הקבועים לבני הישיבה. אבל כשיש לו בית משלו ויש מטבח ומקרר ויש ארונות, אז אם הוא קצת רעב הוא מחפש מה לאכול, ואוכל בלי גבולות ואם אינו מתנהג בדעת אז מאבד את הנהגת בן העליה שהיה לו בתור בחור צעיר.
מי שהוא בר דעת מבין לעשות דברים מעצמו ולא רק מה שלמדוהו או מה שהוא ראה. שאדם נשאר במצב של "מלומדה" ולא מוסיף מעצמו כלום גם בדבר שלא קבל בו הדרכה וחינוך רק מה שראה או חינכו אותו, חסר לו בדעת.
המשגיח עצמו כותב כי רבו הגדול מרן המשגיח ממיר זצוק"ל העמיד את חינוך בן הישיבה לדעת מי הוא בעצמו! "כל אחד מאיתנו מכיר מצבים שבהם הוא אצל עצמו, ומצבים אחרים שכאילו הוא זר לעצמו.אדמו"ר (רבי ירוחם) הרים את ענין העצמיות לרום פסגת העבודה. לצמוח צריך האדם דווקא מעצמו!"(האדם ביקר ע' ל"ד).
כך המשיך אחריו המשגיח בחינוך בני הישיבה וכפי שהתבטא פעם אנו מברכים כל בקר בכוונה "שלא עשני עבד" על מי אנו מכוונים? שאנחנו לא בשוק לממכר עבדים?! אנחנו בעצמנו עבדים לכל הסובב אותנו. בהזדמנות הוא נתן דוגמא אם ניקח בחור החזק ברוחניות ונכניסו לקיבוץ השומר הצעיר כיצד הוא יתנהג שם? הוא יעשה את הכל בהצנע לא להגיע לידי עימותים, אבל אם היה לאותו בחור את ה"עצמו" והויה יודע אפה 'הוא' נמצא, לא היה מפריע לו כל הזרות מסביב.
והאמת שכך נהג המשגיח בעצמו כאשר שהה שמונה שנים בשוודיה אחרי שלש וחצי שנים בלבד של לימוד בישיבה והוא העיד כי לא עבר עליו יום בלי לימוד המוסר. מוסר זה לבחון היכן אני נמצא וזה הכח להחזיק מעמד מנותק כמעט מכל זיק רוחניות במשך שמונה שנים! (מתלמידו הגר"נ נורדהיים שליט"א)
בסדרת ועדים שמסר המשגיח ב"בית המוסר" נגע בנקודות המעשיות של הדעת ובהשלכות היוצאות מכך בחיי היומיום:
חולשה הנקראת 'חוסר בטחון עצמי' הכוונה האמיתית היא חוסר דעת. אמונה מסולפת ש'כך נגזר מהשמים' וכאילו אין מה לעשות. וכשכבר כן מתחזקים לצאת מהקושי עושים זאת בכוח ובאלימות המראה על חוסר דעת.
ושוב הדגיש המשגיח, דעת הקב"ה נותן לכל בן אדם, אבל לא משתמשים בה. עלינו ללמוד להשתמש בדעת כשבא לפנינו ספק שנדע לחשוב מכל הצדדים ולהכריע וגם אם יהיה טעות "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן", נלמד מהטעות לפעם הבאה.
דעת זוהי ערנות. להיות ער לגמרי בכל מה שעושים ולא לעשות שום דבר סתם מתוך הרגל או בצורה מכאנית. אדם יכול בתפילה לומר שמונה עשרה בלי שימת לב למה שהוא אומר ומחשבתו במקומות אחרים, זה בלי דעת! ולא רק בתפילה, אתה מדבר עם בן אדם והפה יכול לפלוט משהו שלא רצית לומר (ואחר כך אתה מתחרט) זה בלי דעת!
"אם בן תורה רוצה לגדול באמת, הוא מוכרח להיות בר דעת!"

[שש ושמח]

שמעתי מהרב וולבה זצ"ל בשנת תשנא' בשיחה שמסר בקול תורה דבר מאוד מעניין בשם ר' ירוחם.
כידוע בשנת תשנא' היה נפילת הקומוניזם באופן סופי, עם שילטון בוריס ילצין השיכור וכו' וכו'.
ואמר המשגיח שכבר לפני שבעים שנה אמר ר' ירוחם שהקומוניזם חייב ליפול, לא יתכן אחרת. ולומר את זה אז זה כמו לומר היום שאמריקה תקרוס!!!
הקומוניזם אז היה בשיא כוחו, וסטאלין שמש העמים בראש, והערכים נפלאים, הכל שייך לחברה המרכזית וכל אחד לפי צרכיו יקבל, אין עשירים אין עניים, מה יותר נפלא ואוטופי מזה.
אך בא [ר'] ירוחם וגילה סוד נפלא.
חז"ל לימדונו רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חבירו!!!
אין מצב בנפש האדם, שהוא יעשה מאמץ בשביל מישהו אחר. מה שחביב על האדם הוא מה שעמל עליו ויהיה שלו, אין לאדם טעם לעמול בשביל האחר, יהא אשר יהא.
וזו הסיבה שברוסיה שהיו בה מחצבים נפלאים ואדירים כל כך, אבל שדות התבואה שם הרקיבו בצורה מעוררת חמלה. למה לעבוד קשה אם בכל מקרה אקבל את מנתי, ולא יותר.

באמירה שהבאת אין שום חכמה, אלא להיפך.
גם בשנות שיא כוחו של הקומוניזם ידעו הכל שרוב האזרחים אינן מרוצים מהשלטון, אך השלטון כפה את עצמו על כולם. וכשם שהצליח במשך כמה עשרות שנים יכול להצליח עוד כמה מאות שנים. וכשם שעד היום יש שלטון דומה בצפון קוריאה וכדו'.
גם אם האמירה התקיימה לבסוף זה אינו ראיה לחכמה [והרי כל אחד יודע שממשל לא דמוקרטי יש סיכויים גבוהים שייפול במשך הזמן], וכשם שלא כל אמירה שלא התקיימה [ויש הרבה כאלו מגדולינו] מורה על חסרון חכמה.

[רון]

שמעתי מהרב וולבה זצ"ל בשנת תשנא' בשיחה שמסר בקול תורה דבר מאוד מעניין בשם ר' ירוחם.
כידוע בשנת תשנא' היה נפילת הקומוניזם באופן סופי, עם שילטון בוריס ילצין השיכור וכו' וכו'.
ואמר המשגיח שכבר לפני שבעים שנה אמר ר' ירוחם שהקומוניזם חייב ליפול, לא יתכן אחרת. ולומר את זה אז זה כמו לומר היום שאמריקה תקרוס!!!
הקומוניזם אז היה בשיא כוחו, וסטאלין שמש העמים בראש, והערכים נפלאים, הכל שייך לחברה המרכזית וכל אחד לפי צרכיו יקבל, אין עשירים אין עניים, מה יותר נפלא ואוטופי מזה.
אך בא [ר'] ירוחם וגילה סוד נפלא.
חז"ל לימדונו רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חבירו!!!
אין מצב בנפש האדם, שהוא יעשה מאמץ בשביל מישהו אחר. מה שחביב על האדם הוא מה שעמל עליו ויהיה שלו, אין לאדם טעם לעמול בשביל האחר, יהא אשר יהא.
וזו הסיבה שברוסיה שהיו בה מחצבים נפלאים ואדירים כל כך, אבל שדות התבואה שם הרקיבו בצורה מעוררת חמלה. למה לעבוד קשה אם בכל מקרה אקבל את מנתי, ולא יותר.

באמירה שהבאת אין שום חכמה, אלא להיפך.
גם בשנות שיא כוחו של הקומוניזם ידעו הכל שרוב האזרחים אינן מרוצים מהשלטון, אך השלטון כפה את עצמו על כולם. וכשם שהצליח במשך כמה עשרות שנים יכול להצליח עוד כמה מאות שנים. וכשם שעד היום יש שלטון דומה בצפון קוריאה וכדו'.
גם אם האמירה התקיימה לבסוף זה אינו ראיה לחכמה [והרי כל אחד יודע שממשל לא דמוקרטי יש סיכויים גבוהים שייפול במשך הזמן], וכשם שלא כל אמירה שלא התקיימה [ויש הרבה כאלו מגדולינו] מורה על חסרון חכמה.

מה החכמה לעמוד היום כשהכל ברור ולומר שאין כאן חכמה?

בשנותיו הראשונות של הקומוניזם הוא היה במפורש בשורה לאנושות לכל אומה שהסכימה לקבל את האידיאולגיה הזאת. עד שלאחר כמה שנים קלטו שהעסק לא עובד, אבל כאשר אדם עומד בשנים הראשונות מחוץ לרוסיה, ואומר שזה לא יחזיק ללא ספק....... זה באמת חכמה והבנה בכוחות הנפש
ודרך אגב, מעניין שאת מה שלכבודו כל כך היה פשוט כבר אז, לא ידעו זאת בכל קיבוצי השומר הצעיר וחשבו כולם שזה באמת אידיליה, וכי למה לא? כולם שותפים, ומתחלקים בעוגה בצורה שוה, לא?

[משה ובני ישראל]

בירוגרפיה

[שיף]

כ"כ י"ל הספרים דמות ודיוקנא שבהם עובדות והנהגות גם מהמשגיח זצ"ל

[שיף]

שמעתי שהמשגיח היה מונה מי הם בעלי המוסר בדורנו- כחמשה אנשים- ואחד מהם הוא ר' אורי

מי הם הארבעה בעלי המוסר האחרים

ר' גדליה אייזמן ר'בנימין זילבר ??? ר' זיידל אפשטיין.
ואל תשאל אותי והאיכא? והאיכא?

ידוע שבשנים המוקדמות היה אומר שהיום נשארו לנו שלשה בעלי מוסר רבי מאיר חדש, רבי זיידל אפשטיין ורבי גדליה אייזמן [הגר"י גנס בהספד על המשגיח הגרז"א]

[אליסף]

נו נו, צע"ק.
בביוגרפיה הנ"ל-ממשה ובני ישראל- כתוב שבאמצע לימודיו לתואר ראשון עזב לישיבה. זו טעות לכאורה. בגיל 18 או יותר מוקדם הלך לישיבת פרנקפורט, קשה להאמין שכבר היה באוניברסיטה.
הפשטות היא שאחרי תיכון הלך לישיבה.

[גביר]

סיפר לי יהודי מרחובות, פסיכולוג במקצועו, שבצעירותו ביקר בביתו של רבי שלמה וולבה בבאר יעקב, ושם לב לכך שבמדף עליון שבספרייתו מונחים ספרי פסיכולוגיה, ושאל אותו לפשר הדבר, והשיב לו שלפעמים עליו להשתמש בספרים אלה כדי לפתור בעיות של בחורים בישיבה.

[ספרן]

סיפר לי יהודי מרחובות, פסיכולוג במקצועו, שבצעירותו ביקר בביתו של רבי שלמה וולבה בבאר יעקב, ושם לב לכך שבמדף עליון שבספרייתו מונחים ספרי פסיכולוגיה, ושאל אותו לפשר הדבר, והשיב לו שלפעמים עליו להשתמש בספרים אלה כדי לפתור בעיות של בחורים בישיבה.

פעם נזדמנתי עמו באוטובוס מצפון ת'א לירושלים. מיד בתחילה הוציא ממעטפת דואר גדולה עתון בגרמנית שכנראה היה מנוי עליו. שם העיתון היה 'דאס מענטש' (= האדם) היוצא לאור ע'י איזושהי אגודה פסיכולוגית, כפי שנאמר שם בכותרת המשנה. במשך זמן רב היה שקוע ומרוכז בקריאתו.

[הרואה]

גרגרים מעיסוקו ודעותיו בפסיכולוגיה ניתן למצוא במאמר הזה

[צורב מתחיל]

סיפר לי יהודי מרחובות, פסיכולוג במקצועו, שבצעירותו ביקר בביתו של רבי שלמה וולבה בבאר יעקב, ושם לב לכך שבמדף עליון שבספרייתו מונחים ספרי פסיכולוגיה, ושאל אותו לפשר הדבר, והשיב לו שלפעמים עליו להשתמש בספרים אלה כדי לפתור בעיות של בחורים בישיבה.

סיפר לי ר"מ וייסברגר ז"ל שהרב וולבא מסר להם ועד בביתו, והצביע על המדף העליון והראה להם שזה ספרי פסיכולגיה, ואמר להם שהכל מונח ברש"י על התורה

[אוצר בלוס]

למה אין באוצר את הספר מתנת עני שמוזכר כאן בתחילת האשכול?

[ספרן]

סיפר לי ר"מ וייסברגר ז"ל שהרב וולבא מסר להם ועד בביתו, והצביע על המדף העליון והראה להם שזה ספרי פסיכולגיה, ואמר להם שהכל מונח ברש"י על התורה

וכן מובא בשם החזו'א שהשיב למחנך שבא לשאול אם להשתלם בפסיכולוגיה 'הלא ברש'י עה'ת יש כ'כ הרבה' ...

[עפר לרגלם]

וכן היה מעשה באחד שעשה דוקטורט בפסיכולוגיה, והתזה המרכזית הייתה ציטוט מדברי רש"י עה"ת, ואצ"ל שסיים בהצטיינות.

[לייטנר]

וכמובן, מי שאינו מכיר את ספרי הפסיכולוגיה האלה, גם לא יבין מה מהנ"ל כתוב בפירש"י עה"ת...

[עקביה]

סיפר לי ר"מ וייסברגר ז"ל שהרב וולבא מסר להם ועד בביתו, והצביע על המדף העליון והראה להם שזה ספרי פסיכולגיה, ואמר להם שהכל מונח ברש"י על התורה

וכן מובא בשם החזו'א שהשיב למחנך שבא לשאול אם להשתלם בפסיכולוגיה 'הלא ברש'י עה'ת יש כ'כ הרבה' ...

פשוט וברור, כפי שכתב לייטנר, שמי שלא מכיר את ספרי הפסיכולוגיה לא ימצא כלום ברש"י. רק לאחר קריאת אותם ספרים אפשר (אולי) למצוא רמזים לדבריהם בדברי רש"י.
ועוד, ברש"י לכל היותר נמצאת החכמה בטהרתה, הוא ודאי אינו מציע דרך טיפולית, מה שכן ניתן למצוא בספרי פסיכולוגיה.

[סגי נהור]

לא זכיתי להבין למה הפסיכולוגיה נמצאת ברש"י על התורה יותר מאשר בתשב"ץ על מס' קנים.

[לייטנר]

על פניו, בגלל אופי הפירוש של רש"י עה"ת ייתכנו בו יותר הערכות לנפש האדם, מאשר בפירוש התשב"ץ עמ"ס קנים.

[יקר]

וכמובן, מי שאינו מכיר את ספרי הפסיכולוגיה האלה, גם לא יבין מה מהנ"ל כתוב בפירש"י עה"ת...

אבל אם מגמתו לכך (או שהוא מספיק רגיש בלימודו) - יוכל להבין את עומק נפש האדם, גם אם לא ידע שחלק מהדברים מופיעים בספרים הנ"ל. ומסתמא בצורה מבוררת הרבה יותר מאשר בספרים הנ"ל.

[יקר]

וכן היה מעשה באחד שעשה דוקטורט בפסיכולוגיה, והתזה המרכזית הייתה ציטוט מדברי רש"י עה"ת, ואצ"ל שסיים בהצטיינות.

שמועה בעלמא, או שאתה יודע להפנות לעבודה זו?

[עפר לרגלם]

http://ccs.infospace.com/ClickHandler.a ... tpage=true

[סגי נהור]

על פניו, בגלל אופי הפירוש של רש"י עה"ת ייתכנו בו יותר הערכות לנפש האדם, מאשר בפירוש התשב"ץ עמ"ס קנים.

בוודאי לא באופן משמעותי. הטענה שמכל ספרי היהדות דוקא רש"י עה"ת הוא המקור לפסיכולוגיה נשמעת מוזרה ביותר.

[ספרן]

ב'עלי שור' ח'א עמ' קנח, מונה הרש'ו עצמו רשימת ספרים בסיסית לצורך העניין, הנוספת על 'הידיעות שאנו שואבים מלמוד תנ'ך ופירושיו ולמוד הש'ס'

הלכות דעות לרמב'ם וה'שמונה פרקים' / חובת הלבבות / שערי תשובה ופירוש על משלי לר'י / אור ישראל.

[לייטנר]

על פניו, בגלל אופי הפירוש של רש"י עה"ת ייתכנו בו יותר הערכות לנפש האדם, מאשר בפירוש התשב"ץ עמ"ס קנים.

בוודאי לא באופן משמעותי. הטענה שמכל ספרי היהדות דוקא רש"י עה"ת הוא המקור לפסיכולוגיה נשמעת מוזרה ביותר.

פשוט לי שבין שני הספרים הנ"ל, דווקא בפירש"י עה"ת תהיה יותר פסיכולוגיה, והוא אשר כתבתי.
מעבר לכך, אני מסכים איתך, והוא אשר הדגשתי.

וכמובן, מי שאינו מכיר את ספרי הפסיכולוגיה האלה, גם לא יבין מה מהנ"ל כתוב בפירש"י עה"ת...

אבל אם מגמתו לכך (או שהוא מספיק רגיש בלימודו) - יוכל להבין את עומק נפש האדם, גם אם לא ידע שחלק מהדברים מופיעים בספרים הנ"ל. ומסתמא בצורה מבוררת הרבה יותר מאשר בספרים הנ"ל.

ובכל זאת הרב וולבה לא הסתפק בקריאת שמו"ת...

[אליסף]

כבחור צעיר שאלתי אותו שאלה שהטרידה אותי, אם חוננתי בכישרון מסוים, האם אין זו חובה לפתח אותו? הרי ה' נתן לי את הכישרון כדי שאשתמש בו!
הוא ז"ל ענה שלא! הנשמה עשירה מאד בכל מיני כוחות וכשרונות, ואי"ז אומר שצריך להשקיע לפתחם, וכי כל מי שיש לו קול יפה צריך להיות חזן מקצועי? אלא מאי, ישיר יפה עם ילדיו זמירות שבת, או יתפלל יפה לפני העמוד ותול"מ!
והדברים מאירים

[אליסף]

פעם קראתי בבין הזמנים ספר על בוצת חיילים שנפלו בשבי המצרי, כמדומני במלחמת ההתשה. והיו שם שנה ויותר, אחד מהם- טייס בחיל האויר- תיאר איך ניצל זמן שהיה בבידוד להכיר את עצמו, על כל מעלותיו וחסרונותיו. התלהבתי, הרי זה מה שאנו שומעים מהמשגיח השכם והערב! שיסוד גדול בעבודה שאדם צריך להכיר את עצמו ובפרט את מעלותיו! וכמו שהיה מצטט מר' ירוחם והדברים ידועים.
כשחזרתי לישיבה ספרתי לו את זה. המשגיח הגיב בתקיפות, האם הוא יהודי טוב יותר ע"י זה? האם הוא התקרב להקב"ה ע"י זה? זה לא שווה כלום!
ובעצם הדברים פשוטים.

[מענה איש]

על פניו, בגלל אופי הפירוש של רש"י עה"ת ייתכנו בו יותר הערכות לנפש האדם, מאשר בפירוש התשב"ץ עמ"ס קנים.

בוודאי לא באופן משמעותי. הטענה שמכל ספרי היהדות דוקא רש"י עה"ת הוא המקור לפסיכולוגיה נשמעת מוזרה ביותר.

אם היית לומד את פרש''י על התורה לפחות כמו שמעמיקים בלימוד פסיכולוגיה היית מוצא הרבה דוגמאות
כמובן שאין הכוונה למצוא ברש''י את יסודות הפסיכולוגיה אלא הרבה פעמים בפרש''י עה"ת רואים שהוא חושף את המניעים הנסתרים של כל דבר או שהוא נותן את ההסתכלות הנכונה על מעשה ויש בזה הרבה הרבה חכמה

ופשוט שהוא שאלו מגדו''י שלמדו פסיכולוגיה הם למדו את זה לא בשביל ידיעת החכמה אלא בעיקר בשביל התועלת שאפשר להוציא ממנה ואם מגיעים לזה מרש''י על התורה למה לי פסיכולוגיה

ולדוג'
ויבא הפליט ויגד לאברהם כי נשבה לוט אחיו בפשטות הכוונה שעוג רצה לעזור ללוט אולם רש''י בא וחושף את המניע הנוסף שהיה לו שאברהם ימות במלחמה והוא ישא את שרה
והנקודה הזאת מצויה בהרבה דברים כגון שאנו עוזרים לבן אדם מסוים אך יש לנו מהצד איזה שהוא חשבון או אינטרס לעשות את זה

או ברש''י על הפסוק וירא עשיו כי רעות בנות כנען בעיני אביו ויקח את מחלת בת ישמעאל על נשיו וכו' לו לאשה
ובפשטות הכונה שהוא בא לכבוד אביו
בא רש''י ואומר "הוסיף רשעה על רשעתו שלא גרש את הראשונות"

ז"א שהשתמש במעשה טוב כדי להצדיק את הרע והחידוש ברש''י שמעשה כזה הוא חלק מהרע

וכהנה רבות
והנה אף שהדברים נשמעים כאיזה "מוסר" הרי שיש בהם הרבה חכמה ולקח לחיים

[לייטנר]

על פניו, בגלל אופי הפירוש של רש"י עה"ת ייתכנו בו יותר הערכות לנפש האדם, מאשר בפירוש התשב"ץ עמ"ס קנים.

בוודאי לא באופן משמעותי. הטענה שמכל ספרי היהדות דוקא רש"י עה"ת הוא המקור לפסיכולוגיה נשמעת מוזרה ביותר.

אם היית לומד את פרש''י על התורה לפחות כמו שמעמיקים בלימוד פסיכולוגיה היית מוצא הרבה דוגמאות
כמובן שאין הכוונה למצוא ברש''י את יסודות הפסיכולוגיה אלא הרבה פעמים בפרש''י עה"ת רואים שהוא חושף את המניעים הנסתרים של כל דבר או שהוא נותן את ההסתכלות הנכונה על מעשה ויש בזה הרבה הרבה חכמה

ופשוט שהוא שאלו מגדו''י שלמדו פסיכולוגיה הם למדו את זה לא בשביל ידיעת החכמה אלא בעיקר בשביל התועלת שאפשר להוציא ממנה ואם מגיעים לזה מרש''י על התורה למה לי פסיכולוגיה

ולדוג'
ויבא הפליט ויגד לאברהם כי נשבה לוט אחיו בפשטות הכוונה שעוג רצה לעזור ללוט אולם רש''י בא וחושף את המניע הנוסף שהיה לו שאברהם ימות במלחמה והוא ישא את שרה
והנקודה הזאת מצויה בהרבה דברים כגון שאנו עוזרים לבן אדם מסוים אך יש לנו מהצד איזה שהוא חשבון או אינטרס לעשות את זה

או ברש''י על הפסוק וירא עשיו כי רעות בנות כנען בעיני אביו ויקח את מחלת בת ישמעאל על נשיו וכו' לו לאשה
ובפשטות הכונה שהוא בא לכבוד אביו
בא רש''י ואומר "הוסיף רשעה על רשעתו שלא גרש את הראשונות"

ז"א שהשתמש במעשה טוב כדי להצדיק את הרע והחידוש ברש''י שמעשה כזה הוא חלק מהרע

וכהנה רבות
והנה אף שהדברים נשמעים כאיזה "מוסר" הרי שיש בהם הרבה חכמה ולקח לחיים

ראשית, הגם שהעמקתי בלימודי פסיכולוגיה (וכלל לא מקופיא, ואכמ"ל), העמקתי עוד יותר בפירוש רש"י, ואני יכול להוסיף לך עוד דוגמאות רבות, ואיכותיות בהרבה מהנ"ל.
בפועל, כפי שכבר ציינתי, גדולי ישראל שרצו להשתמש בפסיכולוגיה, לא הסתפקו בלימוד רש"י עה"ת.

וכדי שלא תהא יציאתי כביאתי, אזכיר את הרה"ג צ"י טאו שליט"א שבבית הכיסא בביתו מונחים על מדף ספרי פסיכולוגיה בגרמנית.

[ספרן]

כבחור צעיר שאלתי אותו שאלה שהטרידה אותי, אם חוננתי בכישרון מסוים, האם אין זו חובה לפתח אותו? הרי ה' נתן לי את הכישרון כדי שאשתמש בו!
הוא ז"ל ענה שלא! הנשמה עשירה מאד בכל מיני כוחות וכשרונות, ואי"ז אומר שצריך להשקיע לפתחם, וכי כל מי שיש לו קול יפה צריך להיות חזן מקצועי? אלא מאי, ישיר יפה עם ילדיו זמירות שבת, או יתפלל יפה לפני העמוד ותול"מ!
והדברים מאירים

מעניין להשוות עם דברי הרב קוק ('אורות התורה' ט, ו)

... 'ובחלוק המקצעות השונים בסדרי הלמוד, לפי התכונות הנפשיות השונות, יש מי שנטיתו חזקה לחכמות מיוחדות, שגם הוא צריך ללכת לפי נטיתו הפנימית, ויקבע עתים לתורה. וזה וזה יעלה בידו, כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, וכבר נסתפקו ה"תוספות ישנים" בשלהי יומא בזה, מה שיהיה עיקר וטפל, ובכלל הדבר תלוי לפי התכונה וטבע הנפש של כל אחד ואחד'

[סגי נהור]

על פניו, בגלל אופי הפירוש של רש"י עה"ת ייתכנו בו יותר הערכות לנפש האדם, מאשר בפירוש התשב"ץ עמ"ס קנים.

בוודאי לא באופן משמעותי. הטענה שמכל ספרי היהדות דוקא רש"י עה"ת הוא המקור לפסיכולוגיה נשמעת מוזרה ביותר.

אם היית לומד את פרש''י על התורה לפחות כמו שמעמיקים בלימוד פסיכולוגיה היית מוצא הרבה דוגמאות
כמובן שאין הכוונה למצוא ברש''י את יסודות הפסיכולוגיה אלא הרבה פעמים בפרש''י עה"ת רואים שהוא חושף את המניעים הנסתרים של כל דבר או שהוא נותן את ההסתכלות הנכונה על מעשה ויש בזה הרבה הרבה חכמה

א"כ למה דוקא פרש"י עה"ת, ולא למשל המדרשים שמהם שאב את רוב פירושיו?
אין ספק שיש הרבה מחכמת הנפש בפירוש רש"י עה"ת, וגם בפירוש הרמב"ן, ובשאר דברי רבותינו הראשונים ועאכו"כ בדברי חז"ל.
לטעון שדוקא פירוש זה הוא המקור לפסיכולוגיה - זה נשמע מוזר.

[לייטנר]

לטעון שדוקא פירוש זה הוא המקור לפסיכולוגיה - זה נשמע מוזר.

אה"נ.

כבחור צעיר שאלתי אותו שאלה שהטרידה אותי, אם חוננתי בכישרון מסוים, האם אין זו חובה לפתח אותו? הרי ה' נתן לי את הכישרון כדי שאשתמש בו!
הוא ז"ל ענה שלא! הנשמה עשירה מאד בכל מיני כוחות וכשרונות, ואי"ז אומר שצריך להשקיע לפתחם, וכי כל מי שיש לו קול יפה צריך להיות חזן מקצועי? אלא מאי, ישיר יפה עם ילדיו זמירות שבת, או יתפלל יפה לפני העמוד ותול"מ!
והדברים מאירים

מעניין להשוות עם דברי הרב קוק ('אורות התורה' ט, ו)

... 'ובחלוק המקצעות השונים בסדרי הלמוד, לפי התכונות הנפשיות השונות, יש מי שנטיתו חזקה לחכמות מיוחדות, שגם הוא צריך ללכת לפי נטיתו הפנימית, ויקבע עתים לתורה. וזה וזה יעלה בידו, כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, וכבר נסתפקו ה"תוספות ישנים" בשלהי יומא בזה, מה שיהיה עיקר וטפל, ובכלל הדבר תלוי לפי התכונה וטבע הנפש של כל אחד ואחד'

דברי הרב קוק נאמרו ביחס למקצועות שונים בתורה, מה שמיוחס לרב וולבה הוא על כישרונות כמות שהם (ובכך גם נסתתמה הטענה של אשה שנולדה עם קול יפה וכו').