פורום אוצר החכמה

היום יום פטירתו של הגאון הרב הרצוג. ידוע שבימי שישי היו מתכנסים בביתו טובי הלומדים ומדברים בלימוד ותיארו את מה שהיה שם כחוייה מיוחדת במינה, אני מחפש עדויות על כך ,אם מישהו יודע משהו שמופיע בספרים או עדויות בע"פ

יש על כך תיאור בספר על ר' אליהו ראם.



במשואה ליצחק ח"ב יש תיאור קצר מהרב לאו ותמונה.

התיאור שהובא במשואה הוא פרי דמיון הכותב ותו לא.
לא היה מדובר בשיעור ירושלמי, אלא שיחה בנושאים תורניים שונים.
הכותב [שככל הנראה התבסס על התמונה שהיתה לפניו] לא ציין כמה מחשובי
המשתתפים הקבועים כגון הרב מחרקוב הרב קלמס.
ספק רב אם עדותו היא בכלל הדברים שאדם נאמן להגיד בגדלו מה שראה בקטנותו...

מישהו יודע מה היה שם בדיוק?

גם זה

כשהרב הרצוג הספיד בפוניבז' את הרב דסלר (הכירו מאנגליה) היו הפרעות שונות.

"פעילות הקנאים נגד קשרי הישיבה עם מוסדות המדינה המשיכה גם בחודשים הבאים. בעת מסע ההלוויה של משגיח הישיבה, הרב אליהו אליעזר דסלר, בסוף דצמבר 1953, הספיד אותו הרב הרצוג בהיכל הישיבה. קנאים הפריעו להספד בקריאות ביניים. הפרעה דומה נעשתה בהלוויית הרב איסר זלמן מלצר בנובמבר אותה שנה בירושלים, והרב דסלר גינה זאת. בעקבות האירוע המביך, שלחה הישיבה מברק התנצלות לרב הרצוג, שבו גינתה בחריפות את הקנאים. המברק פורסם גם בעיתונות[16][17]. סיעת הפועל המזרחי במועצת העיר טענה שחברי מועצה חרדים ובהם שמעון סירוקה עמדו מאחורי תקיפת הרב הרצוג[18][19] ובעקבות דרישתה הוקמה ועדת חקירה לבדיקת המקרה[20]".

[מתוך ויקיפדיה בערך ישיבת פוניבז']

גלאגוזים כתב:התיאור שהובא במשואה הוא פרי דמיון הכותב ותו לא.
לא היה מדובר בשיעור ירושלמי, אלא שיחה בנושאים תורניים שונים.
הכותב [שככל הנראה התבסס על התמונה שהיתה לפניו] לא ציין כמה מחשובי
המשתתפים הקבועים כגון הרב מחרקוב הרב קלמס.
ספק רב אם עדותו היא בכלל הדברים שאדם נאמן להגיד בגדלו מה שראה בקטנותו...

האם ידוע עוד מי היו אלו שהשתתפו באופן קבוע, ובמשך איזה שנים התקיים המפגש התורני הזה???

סבי הרב אפרים זאב גרבוז היה מהמשתתפים שם.

הא לחמא עניא כתב:

גלאגוזים כתב:התיאור שהובא במשואה הוא פרי דמיון הכותב ותו לא.
לא היה מדובר בשיעור ירושלמי, אלא שיחה בנושאים תורניים שונים.
הכותב [שככל הנראה התבסס על התמונה שהיתה לפניו] לא ציין כמה מחשובי
המשתתפים הקבועים כגון הרב מחרקוב הרב קלמס.
ספק רב אם עדותו היא בכלל הדברים שאדם נאמן להגיד בגדלו מה שראה בקטנותו...

האם ידוע עוד מי היו אלו שהשתתפו באופן קבוע, ובמשך איזה שנים התקיים המפגש התורני הזה???

מרן הגרא"א כהנא שפירא
הגרי"ש אלישיב

הא לחמא עניא כתב:

גלאגוזים כתב:התיאור שהובא במשואה הוא פרי דמיון הכותב ותו לא.
לא היה מדובר בשיעור ירושלמי, אלא שיחה בנושאים תורניים שונים.
הכותב [שככל הנראה התבסס על התמונה שהיתה לפניו] לא ציין כמה מחשובי
המשתתפים הקבועים כגון הרב מחרקוב הרב קלמס.
ספק רב אם עדותו היא בכלל הדברים שאדם נאמן להגיד בגדלו מה שראה בקטנותו...

האם ידוע עוד מי היו אלו שהשתתפו באופן קבוע, ובמשך איזה שנים התקיים המפגש התורני הזה???

כנראה לא עיינת בדברים, הוא לא מתאר שיעור אלא התכנסות לדיבור בלימוד המוני.

למיטב ידיעתי גם סבי הרב אברהם אדלר היה שם, אולם אני צריך לברר זאת שוב מעדויות.

הגאון מטפליק, 'כוסי רוויה' ויקרא, עמ' 119; הרב ירוחם אשר ורהפטיג (אביו של הרב ד"ר זרח), 'נר זכרון לרב ירוחם אשר ורהפטיג זצ"ל', ירושלים תשנ"ב, עמ' 31; רבי ישראל גרוסמן (אביו של הרב דוד ממגדל העמק), ובתמונה להלן מתוך הספר עליו מצויינים עוד שמות:


על האווירה שם אפשר לראות עדות נוספת, כאן מתוך 'תורת האהל' מאת הרי"א הרצוג, בהקדמתו של העורך רי"צ קצנלבוגן, עמ' 10:

דומני שהגרש"ז השתתף כאברך צעיר גם במפגשים הנ"ל.

בסוף ספר 'אמרי שפר' עה"ת ממרן הג"ר אברהם שפירא זצ"ל
מספר הרב כי: "את השיעור ביום שישי בביתו, יסדנו יחד, הרב אלישיב [שליט"א] ואני".
ככל שידוע לי השתתפו בשיעור זקני הרבנים כמו הגראי"מ סאלומון מחארקוב, הגר"י קלמס ממוסקבה,
[מאוד מסתבר שגם הג"ר אברהם אדלר זצ"ל -שהוזכר לעיל- היה מהמשתתפים]
לצד צעירי הלומדים הן מכולל 'אוהל תורה' שהיה בנשיאותו של הרב הרצוג זצ"ל והן מישיבות חברון ועץ חיים.
בין הלומדים הצעירים נמנו הגר"ב ז'ולטי והגר"י רוזנטל.

האם יש לרב הרצוג צאצא אחד חרדי?

לרב הרצוג זצ"ל היו שני בנים. אחד מהם היה תלמיד חכם ולא היה חרדי ונפטר בגיל צעיר. איני יודע אם השאיר צאצאים ומה ענינם.

אאל"ט המשתתפים שם לא באו רק לש"ש.

בנו יעקב לא היה 'תלמיד חכם' במובן הפשוט של המילה.
הוא אכן הוסמך לרבנות וכו', אבל למעשה היה ציר מדיני, ובסוף ימיו מנכ"ל ראש הממשלה, בקיצור נישט א גרויסע מציאה.

מוזר באמת שכזה ת"ח כישרוני כהרב הרצוג לא השאיר שום זרע כשר בעולם התורה.
אולי קפידת גדולי הדור - מרן החזו"א והגרי"ז שהתנגדו לאישיותו בחריפות עצומה - או על כל פנים אבחנתם על פי חכמתם ורוח קדושתם במהותו הפנימית, שצעירי הת"ח דאז לא זיהו בו.
אם כי בכגון דא יש להיזהר, מכיון שהרבה גדול"י באותה תקופה לא הניחו בן כמותם.

דודי צח כתב:אולי קפידת גדולי הדור - מרן החזו"א והגרי"ז שהתנגדו לאישיותו בחריפות עצומה - או על כל פנים אבחנתם על פי חכמתם ורוח קדושתם במהותו הפנימית, שצעירי הת"ח דאז לא זיהו בו.

האם יש מקור מבוסס שהחזו"א והגרי"ז התנגדו לאישיותו ב"חריפות עצומה"?

תוכן כתב:

דודי צח כתב:אולי קפידת גדולי הדור - מרן החזו"א והגרי"ז שהתנגדו לאישיותו בחריפות עצומה - או על כל פנים אבחנתם על פי חכמתם ורוח קדושתם במהותו הפנימית, שצעירי הת"ח דאז לא זיהו בו.

האם יש מקור מבוסס שהחזו"א והגרי"ז התנגדו לאישיותו ב"חריפות עצומה"?

בבחירות לרבנות הראשית בין הגרי"מ חרל"פ לבין הגראי"ה, צדד החזו"א (בהשפעתו המועטה) ברב הרצוג!
וגם מהגרי"ז לא שמעתי על ביקורת, לפני פרשת ילדי טהרן.

במהלך מערכת הבחירות בינו לבין הגרימ"ח, היה ר"ש ליברמן "ראש המטה" לבחירתו של הרב הרצוג. הרש"ל הו"ל חוברת ובה דעתם של גדול"י על הרב הרצוג. יש שם של הערכה מופלגת מהגרח"ע שליט"א.

אכן, מכתב זה, בחלקו הנוגע לרב הרצוג, נדפס בקונטרס שהוציא רש"ל.

בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

דודי צח כתב:בנו יעקב לא היה 'תלמיד חכם' במובן הפשוט של המילה.
הוא אכן הוסמך לרבנות וכו', אבל למעשה היה ציר מדיני, ובסוף ימיו מנכ"ל ראש הממשלה, בקיצור נישט א גרויסע מציאה.

מוזר באמת שכזה ת"ח כישרוני כהרב הרצוג לא השאיר שום זרע כשר בעולם התורה.
אולי קפידת גדולי הדור - מרן החזו"א והגרי"ז שהתנגדו לאישיותו בחריפות עצומה - או על כל פנים אבחנתם על פי חכמתם ורוח קדושתם במהותו הפנימית, שצעירי הת"ח דאז לא זיהו בו.
אם כי בכגון דא יש להיזהר, מכיון שהרבה גדול"י באותה תקופה לא הניחו בן כמותם.

כתבתי במק"א ששמעתי מהגר"מ אליפנט שלעיתים יעקב הרצוג היה מזמינו ללשכתו כדי שיאמר לו "שיעור כללי" לאדם אחד -הוא עצמו. ר' מרדכי סיפר שהרצוג היה ת"ח ומבין בלימוד, ונהנה משיעור טוב.

תוכן כתב:

דודי צח כתב:אולי קפידת גדולי הדור - מרן החזו"א והגרי"ז שהתנגדו לאישיותו בחריפות עצומה - או על כל פנים אבחנתם על פי חכמתם ורוח קדושתם במהותו הפנימית, שצעירי הת"ח דאז לא זיהו בו.

האם יש מקור מבוסס שהחזו"א והגרי"ז התנגדו לאישיותו ב"חריפות עצומה"?

בספר על ר"א רייסנר מובא שהחזו"א היה מתנגד להרב הרצוג והגרי"ז להרב אונטרמן עיי"ש
אך לא כתוב "בחריפות עצומה"...

בזמנו שמעתי שרש"א יודלביץ זצ"ל השתתף כמה פעמים בכינוסי יום ששי אלו. אבל לא התמיד בכך (הסבירו שלא מצא כ"כ ענין בכך כי היה בטבעו שתקן)

דודי צח כתב:בנו יעקב לא היה 'תלמיד חכם' במובן הפשוט של המילה.
הוא אכן הוסמך לרבנות וכו', אבל למעשה היה ציר מדיני, ובסוף ימיו מנכ"ל ראש הממשלה, בקיצור נישט א גרויסע מציאה.

מוזר באמת שכזה ת"ח כישרוני כהרב הרצוג לא השאיר שום זרע כשר בעולם התורה.

ב"ספר" של שאול מייזליש על הרב הרצוג (בסערת הימים, כמדומני) הוא מייחס לרבנית משפט שיכול להסביר זאת, בהביעה נחת רוח מכך ששני בניה הלכו ללמוד משפטים.

אגב, בויקיפדיה נכתב שיעקב הרצוג יועד להיות רבה של בריטניה, אך לא הסתייע מילתא. אציין שכ'לא ת"ח' הוא ת"ח גדול.

דודי צח כתב:אולי קפידת גדולי הדור - מרן החזו"א והגרי"ז שהתנגדו לאישיותו בחריפות עצומה - או על כל פנים אבחנתם על פי חכמתם ורוח קדושתם במהותו הפנימית, שצעירי הת"ח דאז לא זיהו בו.
אם כי בכגון דא יש להיזהר, מכיון שהרבה גדול"י באותה תקופה לא הניחו בן כמותם.

צריך שחצנות מאוד גדולה כדי להעריך ת"ח לפי צאצאיו, ולא אמנה כרוכל את גדולי הדורות האחרונים שבניהם לא הלכו בדרכיהם.

גם זו לטובה כתב:אאל"ט המשתתפים שם לא באו רק לש"ש.

כבודו לא טועה.

איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

אאל"ט הגרי"ז זצ"ל לא אמר זאת לעסקנים כ"א להגרא"ז מלצר ודעימיה שהציע לו לבוא עימו אל הרב הרצוג להפעיל עליו את השפעתם, והגרי"ז אמר להגראז"מ שהוא מסכים לכך בתנאי שאם בסופה של השיחה עימו הוא יעמוד על שלו ולא יקבל את דבריהם, אזי הוא יטיח בו את הפס' הנ"ל והוא מבקש שלא יפריעוהו מלעשות כן. הגרא"ז מלצר סירב להסכים לתנאי.

חשוב לדייק ולהוסיף שהגרי"א הרצוג זצ"ל בתחילה הלך גם בעניין זה יד ביד עם החרדים אע"פ שבשעתו הדבר נתפס כקריאת תיגר גדולה שלו על המערכת, ועורר עליו את חמתם של 'המזרחי' (והרב הרצוג היה איש 'המזרחי'). אם זכרוני אינו בכזיב מנהיג 'המזרחי' תקף אותו מעל גבי דוכן הכנסת בטענה שהוא מסייע לחוגים האנטי ציוניים ושעל הרב הראשי להיות 'ציוני' וכו'.
היתה עליו מסכת לחצים ארוכה ומסיבית מצד חוגי השלטון, ומטבעו הוא היה איש רך ונוח להשפעה. כשהוא בסופו של דבר נכנע, היה זה לאחר שעסקני 'המזרחי' הבטיחו לו אלף הבטחות שהילדים שבאו מבית דתי יקבלו חינוך דתי וכו' והוא קיבל את דבריהם, לא בלב קל.


יש לציין שהגרי"א הרצוג היה קשור בקשר נמרץ להצלתו של הגרי"ז זי"ע מגיא ההריגה והבאתו ארצה. הגרי"ז הכיר לו טובה על כך והיה נוהג בו כבוד. היה מכבד אותו ב"ברכה" בחופותיהם של ילדיו ועוד (והלא ה'נערווינים' של בריסק את מי לכבד בברכות בחופה ידועים...).
ואעפ"כ בהיות הגרי"ז איש אמת מאין כמותו, אמר כנ"ל להגרא"ז מלצר בשעה שהיתה לו ביקורת חריפה.

אינני זוכר היכן למד יעקב הרצוג, אבל חיים הרצוג למד בישיבת חברון...
יתכן שהרבנית היתה מרוצה מהשכלתם המשפטית של ילדיה, אבל מ"מ היא דווקא רצתה מאד שבנה יעקב ימשיך את שושלת הרבנות (הלא גם אביה היה רב ות"ח חשוב), והיא דחפה אותו לקבל על עצמו משרת רבנות (ואאל"ט הוא אכן כיהן כרב בבריטניה למשך תקופה קצרה), אבל כנראה שהוא העדיף את העיסוק בדפלומטיה וכדו'. עכ"פ יעקב היה יהודי שומר תורה ומצוות.
הרבנית היתה כנראה יותר מושרשת ב'המזרחי', היא היתה אישה מאד דומיננטית והיתה לה השפעה גדולה על הרב (הוא כאמור היה איש רך), יתכן שהיא דחפה אותו יותר לכיוון של 'המזרחי'. הרב עצמו היה אמנם איש 'המזרחי' אבל בכל מהותו היה מושרש בעולם הישיבות הישן ובביהמ"ד שלנו. לא בחינם הוא היה מסור כ"כ להצלתם של גדולי תורה ובני ישיבות ממזרח אירופה. ולא בחינם הוא נהנה כ"כ לשאת ולתת עם בני הישיבות וגדולי הצורבים וגם הם נהנו טובא במחיצתו.

הגרי"א הרצוג זצ"ל מלבד שהיה גדול בתורה היה איש צדיק וירא שמים גדול. כל פעם לפני שנכנס לבית הדין, היה נעמד בצד ומתפלל ביראה שלא יכשל חלילה בדבר הלכה.


לגבי עצם המינוי של הגרי"א הרצוג לרב ראשי. צריך לזכור גם את העובדה שתפקיד של רב ראשי כהיום כן אז היה נחשב לתפקיד בעל אופי ממלכתי ומדיני, ובאותו ימים גם היתה להרב ראשי השפעה גדולה יחסית בחוגי השלטון. מחד, היה חשוב שישמש בתפקיד ת"ח הנאמן לעולם התורה המסורתי ושיראתו קודמת לחכמתו, ומאידך היה צורך שיהיה זה ת"ח שיש לו שיג ושיח עם העולם החילוני, שהוא יהיה מכובד בעיניהם ושיהיו לו מהלכים אצלם.
הרב הרצוג שהיה כאמור אדם גדול בתורה ובירא"ש ויחד עם זאת איש 'המזרחי' וגם בעל השכלה כללית ובעל דיפלומות, ועוד שהוא שימש כרב באימפריה הבריטית, (כמו גם חמיו) ששלטה בארץ, נתפס בעיני הרבנים כאיש הנכון במקום הנכון ביחס לתפקיד הזה.

הבטחתי כתב:

גם זו לטובה כתב:אאל"ט המשתתפים שם לא באו רק לש"ש.

כבודו לא טועה.

כלומר?
המשתתפים היו מקבלים על כך איזו שהיא מלגה? או שמא זו היתה הזדמנות טובה לראות ולהיראות ע"מ לזכות בהמשך במשרה של רב או דיין?

פרנקל תאומים כתב:
אינני זוכר היכן למד יעקב הרצוג, אבל חיים הרצוג למד בישיבת חברון...

חיים למד בישיבה הקטנה שליד 'מרכז הרב'.

מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי...

גלאגוזים כתב:מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי...

ודאי שציינתי זאת כדי להוסיף, ולא כדי לחלוק.

יעקב הרצוג למד ב'חברון' ובמכון 'הארי פישל'.
לפני כשנתיים כתב ליאור יצחק ואזנה תזה על גישתו התורנית והאמונית (כך בהקדמת התזה) על פעילותו הדיפלומטית.

פרנקל תאומים כתב:

הבטחתי כתב:

גם זו לטובה כתב:אאל"ט המשתתפים שם לא באו רק לש"ש.

כבודו לא טועה.

כלומר?
המשתתפים היו מקבלים על כך איזו שהיא מלגה? או שמא זו היתה הזדמנות טובה לראות ולהיראות ע"מ לזכות בהמשך במשרה של רב או דיין?

מסופר שהיו קנאים שבאו בטענות על הטעפליקער רב שהיה הולך לרב הרצוג בימי שישי, אבל הוא לא התקפל וטען בעוז שהיתה לו שאלה קשה שאף אחד מגדולי ירושלים לא ידע לתרצה ורק הרב הרצוג תירץ לו אותה, ולכן ראוי וכדאי שילך לשם מקום שבו מתרצים קושיות קשות שבאף מקום אין מיישבים. ובלחש הסביר למי שרצה לדעת את השאלה הקשה "ואם תאמר מה נאכל"...

עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן. אבל כמה שניסו ידידי הרב שך לדחוף אותו ללכת לרב הרצוג כי לא היה לו ש"ס, לא הצליחו. וזה כנראה בהשפעה של הגרי"ז, או שהיתה לו התנגדות פנימית מללכת לדבר בלימוד בעד מילגה.
בסופו של דבר קיבל מרן הרב שך את הש"ס הראשון שלו מידי ר' שמואל דויטש, בשנת תשט"ז, כשהובאו כמה סטים של ש"ס מינכן לישיבה.

על הסיפור שעשו לרב הרצוג בזיונות בפונוביז', שמעתי מספרים ששאלו (אחד הגדולים) את המבזים "האם צמתם היום"? כי הרי בי"ד שהורגים את הנפש מתענים באותו היום. (בסיפור היה מעורב ר' משה טיקוצ'ינסקי כמדומני - המשגיח של סלבודקא).

הרב שלמה גורן, והג"ר חיים קרייזווירטה היה ביניהם, ופעם הגר"ח ציטט איזה ירושלמי, אמר גורן ידעתי שהנך יודע מה שכתוב בפנים להגיד בעל פה אבל גם לצטט ירושלמי שאינו, הנך יכול לצטט בע"פ זה לא ידעתי......