פורום אוצר החכמה

שלום וברכה


לחובבי היסטוריה-פנימית,
אני מבקש לדעת מה הביא להתבדלות של הציבור החרדי ממכון הרי פישל. סבי רבי שמחה שלמה לוין זצ"ל נאלץ בעקבות זאת - עקב לחצי הקנאים - לפרוש מתפקידו כראש המחלקה לרבנות במכון.
הוא סיפר לי כמה פעמים אודות כך שהקנאים כעסו על הרצאותיו של רב מסויים (איני זוכר שמו), ועל כך שהקנאים טעו בשמות, כי שם אותו רב היה כשמו של אישיות אחרת שאכן היתה שנויה במחלוקת.
איני זוכר הפרטים, ואשמח לשמוע הפניות או רקע לעניין. [בלי אמוציות מיותרות בבקשה, זה סיפור ישן נושן...]

כרקע צריך להזכיר שראש המכון הראשון הרב דוב קוק (אחיו של הראי"ה) נפטר בתש"י (על שנותיו בראשות המכון כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B43E4189). זמן לא רב לאחר מכן נתמנה הרב יעקב כלאב, מרבני מרכז הרב, לרב בית הכנסת של המכון (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=3D151671). הרב שאר ישוב בנו של הרב הנזיר אף הוא החל לנהל את המכון באותם שנים. כלומר שהמכון היה שנים רבות מאוד מקושר לציונות הדתית (אפשר לראות למשל כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B988FEE1), לרבנות הראשית (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=904CD2C4), למפד"ל (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=ECF7911C וכאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=EB8EDFA9), ואפילו ניסה לאמץ את תכנית הלימוד שהייתה אמורה להיות במרכז הרב (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C80FAFC6). אמנם מצאתי מקום, משנת תשכ"ג, שמתואר תלמיד אחד במכון מנטורי קרתא (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=D1952710). לכן לשאלתך, אפשר שהדבר קרה באופן יותר טבעי, עם התפרדות שני הציבורים בעשורים הראשונים לקום המדינה.

איזו תשובה מושקעת...

זאת השערה 'היסטורית' אבל לא 'עובדתית'.
כפי שציינתי רבים מאלה הנקראים שייכים לציבור החרדי היו מלומדי ומרבני המכון, ואכמ"ל, בשנות התש"ל בערך פרשו משם.

שאלתי היא למי שיודע על הרקע לעניין זה?

אולי בגלל שלגרש"י הכהן היה גיס...

[*]כמדומה שהוא היה הראשון שבנה סוכה פרטית בדירתו במנהטן אחר שהיה על זה קאורט
הארי פישל


מבנה הקבר המשפחתי בהר הזיתים

רחוב פישל בשכונת הבוכרים
ישראל אהרן (הארי) פישל (1865 י"ז בתמוז תרכ"ה - 1948 י"ט בטבת ה'תש"ח) הוא איש עסקים ונדבן יהודי שהקים מפעלים תורנים רבים.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 פעילותו הציבורית
3 מכון הארי פישל
4 משפחתו
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במרקינה פולין לאביו ר' נחמן פישל ולאמו חנה בת ר' שרגא. בילדותו למד בחינוך מסורתי דתי ובגיל 20 היגר לארצות הברית והצליח בשדה המסחר והבניין.
פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם ביסוס מצבו הכלכלי. החל לשים לבו לצורכי הצבור היהודי באמריקה בכלל ובניו-יורק בפרט. בנה בתי כנסיות, הקים תלמודי תורה ובתי חולים ואירגן מוסדות צדקה וחסד רבים.
לשם הקלת מצב המהגרים היהודים הצטרף למוסד המפורסם "האיאס" וכיהן בו כגזבר עשרות שנים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה אירגן את ה"צנטראל רלייף קומיטי" ובביתו הונח היסוד למוסד של "הג'וינט".
השתתף בתרומות גדולות לשם הקמת והחזקת בית החולים הגדול "בית ישראלי אשר בניו-יורק, כמו כן היה ממניחי היסוד של הישיבה הגדולה "ישיבת רבי יצחק אלחנן" בניו-יורק, והראה פעילות רבה במשך כל שנות קיומה עד שהקנה למעמד אוניברסיטאי.
בשנת תרפ"א (1921) הקים דירה, משרד ו"ישיבת מרכז הרב קוק", מעל בנין ועד הכוללים בירושלים עבור הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק.
עיקר עיסוקו היה בהפצת תורה בישראל והקמת שכבה של תלמידי חכמים גדולים, ולשם כך העמיד את כל רכושו.
בהקמת ה"מכון לדרישת התלמוד", שבין כתליו עשו ועושים בחירי הלומדים מהישיבות, הוא ביקש להגשים את חזונו של הרב קוק, אשר רצה לגדל תלמידי חכמים בא"י, מצטיינים בהיקף ובעומק. שפותחים שער להנהגה תורנית. ב"מכון" זה צמחו הלומדים המצוינים, שהיום הם בונים את המפעלים התורניים, כגון: האנציקלופדיה התלמודית, הש"ס הא"י, הוצאת ספרי קדמונים וכדומה. כאן גדלו סופרים תורניים, שמוציאים לאור עבודות רבות הערך. עם הקמת המחלקה לעיון בשאלות התחוקה התורנית למדינה היהודית - הוא רצה להשלים את מפעלו: הכשרת אנשי-דת וחוק תורניים למדינה.
בעבר התנהל במכון "בית מדרש לדיינים" בנשיאותו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
עלה לארץ לישיבת קבע בשנת תש"ז (1947) ובנה לו בית בתוך המכון שלו בירושלים[1].
מכון הארי פישל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנותיו האחרונות יצר את הקרן בשם "הרי פישל פאונדיישן" אשר בניו-יורק, שהעביר לה את כל רכושו הנאמד בכמה מיליונים דולרים, בקרן קיימת לשמש מקור להחזקת מוסדות חינוך, צדקה וחסד בארצות הברית, ולהקמתו, בסוסו והחזקתו של "מכון הרי פישל" - לדרישת התלמוד לכל ענפיו בירושלים, המהווה גילת כותרת בפעולותיו להרמת קרן התורה.
המכון הזה פתח את דלתותיו בשנת תרצ"ב (1932) בנשיאותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ונתן את האפשרות לתלמידי חכמים להשתלם במחקר התלמוד, לחבר ואף להוציא לאור את פרי מחקרם.
ראשו ומנהלו היה הרב דב הכהן קוק, אחיו של הראי"ה קוק. הראי"ה קוק בחר להקמת המכון בעשרה מתלמידיו המובחרים ביותר ובעיקר מישיבת מרכז הרב וביניהם הרבנים אליהו יצחק פריסמן, שמעון סטרליץ, שלום אליהו ננקנסקי, שמואל אליעזרי, משה דוד בקשט, רפאל קוק ובנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים שהיה תלמיד הרב קוק אך לא למד בישיבת "מרכז הרב", עוד כיהנו במכון הרב יוסף כהן והרב מרדכי אילן וכן הפרופ' שאול ליברמן. לאחר שהקים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג את "מכון משפט התורה", במסגרת "מכון הרי פישל", שמו המלא של המכון הורחב ל"מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". היום מכון זה הוא אחד מ"מוסדות אריאל".
כיום המכון מורכב מבית מדרש לרבנים ולדיינים, תוכנית הכשרה למוסמכי כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל, תוכנית השתלמות לרבני קהילות מצרפת, הוצאה לאור העוסקת בספרי יסוד בהגות ובהלכה, ו"מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה" המוציא לאור כתבי ראשונים על פי כתבי יד עם הגהות, ציוני מקורות, ביאורים והערות[2]. בנוסף מקיים המכון ימי עיון לרבנים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשא לאשה את חיה שיינה בת ר' שמעון ברא"ז לבית הגאון ר' אלכסנדר זיסקינד, בעל "יסוד ושורש העבודה"[3] ובזיווג שני נשא לאשה בשנת תרצ"ו את מרים היימן.
בתו רבקה נישאה לרב ד"ר חיים שמשון (הרברט) גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של ארצות הברית.
נכדתו היא הרבנית נעמי כהן, אלמנת הרב שאר ישוב כהן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד תדהר (עורך), "ישראל אהרן (הרי) פישל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2788
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ דוד תדהר (עורך), "ישראל אהרן (הרי) פישל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2788
^ למשל, אחת ההוצאות האחרונות של מכון זה היא מהדורה חדשה בתש"ע של "שיטה על מועד קטן" שיצאה במקור בהוצאת "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" בירושלים תרצ"ז, עם ציוני המקורות, הביאורים וההערות שבמהדורה המקורית מאת הרבנים אליהו יצחק פריסמן, שמואל אליעזרי, מרדכי יהודה ליב זק"ש ואהרן יעקובוביץ.
^ נפטרה בכ"ח בטבת תרצ"ה (3.1.1935)

לשאלת פותח האשכול,
הבעיה הבסיסית היתה - שזה נחשב בית מדרש להכשרת רבנים.
ואילו ההשקפה החרדית המקובלת היתה שרבנים מגיעים להוראה כאלף נכנסים ואחד יוצא, כמ"ש חז"ל, מאלו שלומדים את כל התורה בישיבה ובכולל שהוא המשך לישיבה, עד שמגיעים להוראה, ולא בקיצורי דרך למיניהם.
היו עוד נסיונות ליצור בתי מדרש לרבנים (תכניות לימוד מרוכזות של אותן סוגיות הלכתיות), ולהכל היו התנגדויות.
ראה עוד דוגמאות בכרכי "השקפתנו".

מי יסביר לי
א. מה בין זה לכולל יורה דעה? הם מצויים ולא שמעתי מתנגדים להם. (איני יודע ואולי בבני ברק מתנגדים, אבל גם מכון הרי פישל לא היה בבני ברק).
ב. מאידך: למה המודעות ברחובות על מכונים להוצאת היתר הוראה בשיטות של הוצאת תואר מקצועי אינם מפריעים לאף אחד? או שהם מפריעים אבל כבר הפסיקו להתייחס למודעות?

שלא יטעו בי: דעתי היא, וכן הבנתי שמקובל בכמה כוללים ועל זה רבנים נותנים היתר הוראה, שמורה הוראה אמור ללמוד ולדעת היטב את הטור וב"י והשו"ע ומפרשיו הראשיים, ושמעתי שידיעת פמ"ג היא מחלוקת חסידים וליטאים.
כמובן שזה המינימום ועדיף שידעו הרבה יותר, אבל בזמן הזה לא לומדים י"ח שעות ביממה. וכמובן שבשאלות קשות יצטרכו לשאול גדולים מהם.

בירושלים פעל מכון הרי פישל במשך שנים רבות, בין שאר הספרים שהוציא לאור תוספות השלם ועוד רבים - ובדף השער כתוב: הוצאת מכון הרי פישל...
והנה בחמשה חומשי תורה - אריאל בתחתית דף השער כתוב: מיסודו של מכון האר"י פישל
האם ידוע מהו פשר השינוי ומי או מה זה האר"י פישל ? (אכן בוויקיפידיה מופיע שמו בסוגריים הארי, אך לא אף פעם האר"י).
האם יש ספרים נוספים בהוצאת המכון בהם כתוב האר"י?

מכון האר"י פישל הוא פשלה.

בריושמא כתב:מכון האר"י פישל הוא פשלה.

בבחינת 'לשון נופל על לשון'?

בהחלט.
'מכון הרי פישל' הוא השם הנכון.

יש ספרים שמופיע בהם 'הערי פישעל' בלי שום ראשי תיבות.

אולי יש ליישב הגרשיים ע"פ מה שנהוג להכניסם במילים זרות, וכלשון האקדמיה ללשון:

"בספרות הרבנית ובספרות העשויה בדמותה מוצאים גרשיים במילים זרות לשם הבדלתן מן העבריות וכן במילים שהכותב מבקש להדגיש"

פרשת_דרכים כתב:אולי יש ליישב הגרשיים ע"פ מה שנהוג להכניסם במילים זרות, וכלשון האקדמיה ללשון:

"בספרות הרבנית ובספרות העשויה בדמותה מוצאים גרשיים במילים זרות לשם הבדלתן מן העבריות וכן במילים שהכותב מבקש להדגיש"

אז היו צריכים לכתוב הר"י עם סגול תחת האות 'ה', כי שמו הי' Harry

הארי טרומן יוכיח, ששמו Harry, ונכתב באל"ף:
https://www.hamichlol.org.il/הארי_טרומן

פרשת_דרכים כתב:הארי טרומן יוכיח, ששמו Harry, ונכתב באל"ף:
https://www.hamichlol.org.il/הארי_טרומן

אך טרומן היה גוי ופישל יהודי ולכן השמיט את האלף

זאב ערבות כתב:

פרשת_דרכים כתב:הארי טרומן יוכיח, ששמו Harry, ונכתב באל"ף:
https://www.hamichlol.org.il/הארי_טרומן

אך טרומן היה גוי ופישל יהודי ולכן השמיט את האלף

לא הרי הארי טרומן כהרי הרי פישל, מ"מ בתר שמא אזלינן, והכל מין אחד הוא.

בקונטרס השמות החדש מובא הארי, הערי - כינוי להערצקא. האררי - היינריך. הערי, הערא, הריס - כינוי להירש ויש הערי כינוי לאהרן. הרי - חסר עיין,
בבית המדרש שם ועבר: הארי, המבטא הערי - כינוי לצבי. הערי - כינוי לצבי. הרי לא מופיע שם.
אך האר"י לא מופיע בשום מקום. האם יש כזה שם לועזי שמופיע בגרשיים ושכך כותבים אותו בגט?

אולי בהוספת האל"ף והגרשיים רצו לרמוז לשמו העברי: ישראל אהרן

פרשת_דרכים כתב:אולי בהוספת האל"ף והגרשיים רצו לרמוז לשמו העברי: ישראל אהרן

אז היו צריכים לכתוב הגרי"א פישל

מכון הארי פישל שוכן שנים רבות בשכונת הבוכרים וממשיך להוציא לאור מפעם לפעם ספרים חשובים. מצ"ב תמונתו על הבלאנק ותצלומו של המבנה כיום (רח' דוד 14).


מהי ישיבת "משכן ישראל" (וכן) בראשות הרב משה הלל רייכל השוכנת שם היום? מה אופיו של בית הכנסת?

עוד בדבר "התבדלות החרדים", הנה קטע מתוך ספרו של קפלן "עמרם בלוי", עמ' 442-443, אודות ר' בערל קרויזר מחבר "דבר המלך" (כאן)

מכון הארי פישל: "תמונת מחזור" מוקדמת (באיכות מצוינת)

בשורה העליונה ראשי המוסד הנשיא הראי"ה קוק, המנהל הרב דב הכהן קוק, והגזבר הרב ראובן בראז גיסו וב"כ של פישל.

הרבנים מרדכי יהודה ליב זק"ש, אהרן יעקובוביץ, שמואל אליעזרי, רפאל הכהן קוק, משה דוד בקשט, חיים שרגא פייבל פרנק [אשכול לזכרו], שלום אליהו ננקנסקי, משה חלמיש, מאיר הכהן קפלן, יעקב הלוי כלאב [אשכול לזכרו], בנימין צבי יהודה רבינוביץ'-תאומים, אליהו יצחק פריסמן (אפרסמון), שמעון סטרליץ, אברהם וילהלם, שמואל ברוך ורנר [אשכול לזכרו], זוסמן ריגר, אפרים גרבר, דוד דרבקין, דוד קליימן, חיים הוטנר.

אם ניחושיי כנים הם והמקורות שמצאתי עוסקים בו, הרב דוד קליינמן הנז' עלה ארצה סביב תר"ע, לימד בישיבת תפארת צבי (תמונתו עם סגל הישיבה), התגורר בירושלים והרביץ בה תורה, ונפ' בערך תש"מ (בית יעקב, 238-239, עמ' 31. במקו"א צוין הרב דוד קליימן שלמד באירופה ובישיבת חברון [כינוהו בישיבה "ראש הברזל"] והיה גיסו של הרב אברהם אלקנה שפירא, אשל אברהם, עמ' 19. בראש "ספר היובל" לשנת השבעים של פישל מצויין שמו גם קליימן). על הרב משה חלמיש טרם מצאתי דבר. אשמח בכל הרחבה בעניינם.

אם אכן מדובר בגיסו של הג"ר אברהם שפירא זצ"ל, הרי שבניו נושאים היום את השם קליימן.
המפורסם שבהם הוא הג"ר שלמה קליימן, שהיה ראש ישיבת שיח ידידיה, שגם הוא למדן אדיר.

תודה מקרב לב הרב ג"א.

והנה המחזור הראשון של המכון, כסלו תרצ"ג

אליהו יצחק פריסמן (אפרסמון), מרדכי יהודה ליב זק"ש, רפאל הכהן קוק, בנימין צבי יהודה רבינוביץ'-תאומים, שמואל אליעזרי, שלום אליהו ננקנסקי, שמעון סטרליץ, חיים שרגא פייבל פרנק, משה דוד בקשט, יעקב הלוי כלאב, אהרן יעקובוביץ, מאיר הכהן קפלן, משה חלמיש, יעקב יוסף דזימיטרובסקי.

העובדה שר' יעקב יוסף דזימיטרובסקי היה חבר המכון לתקופה קצרה היא תגלית קטנה עבורי, ומה גם שקיבלנו כאן את תמונת פניו. אשכול עליו.

מוסד ליצירת ספרותיות תורניות
בבית המוסד החדש בשכונת הבוכרים, אשר קנה מר הארי פישל מניורק והקדישו ל"דרישת התלמוד", בהדרכתו ובפיקוחו של הראש הראשי לא"י הר' א. י. הכהן קוק היתה מסבת עתונאים יפה בשבוע זה.

על יד שלחן ערוך מגדנות באופן מודרני ישבו העתונאים באי-כח עתונים מן הארץ וחו"ל והרב קוק הסביר בהרצאה ארוכה ומלאה רעיונות מעמיקים ומבריקים על התפתחות הספרות התלמודית מאז ועד היום, ונתן ביאורים למהותו של המוסד החדש הזה שהוא מכוון למעולים מן הישיבות (לא דוקא מישיבת "מרכז הרב"), אשר ייצרו ויחדשו דברים בכתב על התלמודים הירושלמי והבבלי, ועל מאורות ההלכה והאגדה וכו'.

במוסד הזה יהיו נהוגים, מלבד הלמוד בתלמודים, גם שעורי הדרכה בכתיבת חבורים ויצירות ספרותיות תורניות. יצירת התלמידים, ולכל לראש יצירתו הגדולה של הרב קוק, "הלכה ברורה", שחבר על הש"ס, יצירה שהרב עסוק בה זה עשרות שנים, יודפסו בהוצאת הקרן הספרותית התלמודית, שיצר אותו הנדיב מר פישל. הרב קוק בהרצאתו הבליט את ערך המפעל החדש הגדול הזה והפליג לספר בשבחו של הנדיב.

העתונאים קורלניק, סילמן, מיכלין, שחראי ועוד עוררו שאלות שונות והרב ענה עליהן כהלכה. במסבה זו השתתפו גם הרבנים [אהרן] טיטלבוים וקוק (אחי הרב קוק והוא רבה של עיר יזרעאל), ור' בראז מפתח-תקוה, הוא גיסו של הרב פישל, וכן הפרופיסור [שמואל] קליין מן המכללה העברית. המסיבה ארכה יותר משלוש שעות (דואר היום, ח' חשון תרצ"ב, עמ' 4)

גלאגוזים כתב:אם אכן מדובר בגיסו של הג"ר אברהם שפירא זצ"ל, הרי שבניו נושאים היום את השם קליימן.
המפורסם שבהם הוא הג"ר שלמה קליימן, שהיה ראש ישיבת שיח ידידיה, שגם הוא למדן אדיר.

מה הפירוש ''היה''? הוא כבר לא ראש הישיבה?

כמדומני שהישיבה אינה קיימת.
היא גלתה כמה גלויות, מפתח תקוה לגני תקוה, ומשם לתל אביב,
ואחר כך לירושלים שם התמזגה למחצה עם ישיבת הר"נ נריה.
ושמעתי שהגר"ש קליימן כבר לא מכהן שם כר"י או כר"מ.

חלמיש תודה על החומר המיוחד! (מיהו הוא ר' משה חלמיש?)

במכון הרי פישל שברחוב דוד היה במשך שנים ישיבה לאמריקנים לא מי יודע מה ישיבתיים...
ישנו שם גם בית כנסת שכונתי, לפני שלושים שנה התפללתי שם הרבה כילד בשבתות ואני זוכר אותו כמדולדל שלא לומר דכאוני.
הרב הרשמי או רשמי למחצה היה ר' יוסף כהן (אביו של ר' דוד מחברון). אני זוכר אותו בעיקר שותק. זכיתי לדון לפניו בקרקע אם מותר ללבוש שעון מחשב (בעבר היה להיט) בשבת...

מה הרקע של הפיצול בין מכון אריאל שבבית וגן, שעמד תחת חסותו של הרב ש"י כהן, לבין המכון הותיק ברחוב דוד?
מכון אריאל הוא גם סיפור עצוב. חלומות ודמיונות, הוד והדר, תמונה אדירה של הרי פישל בכניסה, ובפועל המקום די שמם.
כשלמדתי בבית וגן הייתי מבלה שם בספריה המוזנחת (ישב שם ר' יעקב ליפשיץ בעל סנהדרי גדולה, ועוד יהודי שעוסק בדרשות חז"ל, מתקיפי קמאי (...) ושמו ארליך.
נכחתי שם גם בשיעור של הגרע"י שנאמר לזכרו של הרב אונטרמן. ספק אם היה מניין.
פעם האחרונה ראיתי פועלים משליכים רדיטורים של הסקה למשאית של סוחרי מתכת...

איש_ספר כתב:חלמיש תודה על החומר המיוחד! (מיהו הוא ר' משה חלמיש?)

במכון הרי פישל שברחוב דוד היה במשך שנים ישיבה לאמריקנים לא מי יודע מה ישיבתיים...
ישנו שם גם בית כנסת שכונתי, לפני שלושים שנה התפללתי שם הרבה כילד בשבתות ואני זוכר אותו כמדולדל שלא לומר דכאוני.
הרב הרשמי או רשמי למחצה היה ר' יוסף כהן (אביו של ר' דוד מחברון). אני זוכר אותו בעיקר שותק. זכיתי לדון לפניו בקרקע אם מותר ללבוש שעון מחשב (בעבר היה להיט) בשבת...

מה הרקע של הפיצול בין מכון אריאל שבבית וגן, שעמד תחת חסותו של הרב ש"י כהן, לבין המכון הותיק ברחוב דוד?
מכון אריאל הוא גם סיפור עצוב. חלומות ודמיונות, הוד והדר, תמונה אדירה של הרי פישל בכניסה, ובפועל המקום די שמם.
כשלמדתי בבית וגן הייתי מבלה שם בספריה המוזנחת (ישב שם ר' יעקב ליפשיץ בעל סנהדרי גדולה, ועוד יהודי שעוסק בדרשות חז"ל, מתקיפי קמאי (...) ושמו ארליך.
נכחתי שם גם בשיעור של הגרע"י שנאמר לזכרו של הרב אונטרמן. ספק אם היה מניין.
פעם האחרונה ראיתי פועלים משליכים רדיטורים של הסקה למשאית של סוחרי מתכת...

מכון אריאל דווקא חי וקיים, והם מוציאים ספרים
אבל זה בעיקר נהיה כולל, די רגיל
אם כי יכול להיות שיהיה שינוי מסויים בכל זה החל מאלול הבעל"ט, בעז"ה

בזמני הכולל שהיה שם (בראשות הגרז"נ) אכלס כמה חדרים קטנים בקומת המקלט ובקומת הכניסה, ואילו רוב הבניין על שני קומותיו עמד די שומם.

וכמדו' שכך עד היום.
יש שם בית כנסת גדול, ריק, שפעיל רק למנחה-ערבית, בקושי.
ויש את הכולל.
והשאר ריק.
רק שבקומה העליונה קיים תיכון שקורא לעצמו 'ישיבת חכמי לב'.
ישאת האולם הגדול של הספריה, אבל רוב הספרים בספריה נמצאים במחסנים במקלט ללא גישה.
יש גם כמה עשרות עמדות מחשב מטעם העירייה, שמשמשים הרבה בחורי ישיבה לשימושי מחשב חינם (אבל, בשונה משאר ספריות, אין שם אינטרנט או אפשרויות צפיה, ועדיין...).

איש_ספר כתב:הרב הרשמי או רשמי למחצה היה ר' יוסף כהן (אביו של ר' דוד מחברון). אני זוכר אותו בעיקר שותק. זכיתי לדון לפניו בקרקע אם מותר ללבוש שעון מחשב (בעבר היה להיט) בשבת...

הרב איש ספר, ברוך שכיוונת. כמה פעמים שמענו מרבינו הגר"א שפירא זצ"ל על מידת השתיקה וההתמדה של ר' יוסף כהן זצ"ל שישב עם רבינו באותו הרכב בבית הדין. היה גם נוהג לציין את מידת השתיקה וההתמדה המופלגת של ר' סלמן חוגי עבודי זצ"ל.
זכורני במיוחד פעם אחת לאחר שיצא ספרו של ר' יוסף כהן על חו"מ והתבטא אז הגר"א שפירא בערך בזה הלשון: תראו מה זה ר' יוסף כהן כל הזמן שותק ואף אחד לא שומע ממנו ופתאום הביאו לי לבית ספר שלם שלו על חו"מ. בכלל, לרבינו זצ"ל הייתה חיבה מיוחדת מאוד לאנשים לא מוחצנים שרחוקים מלעשות רעש וצלצולים.

מעניין. יש"כ.

אגב הרב אפרים גרבר הנזכר שם, הוא שבגינו נסגרה הבריכה שע"י ישיבת פוניבז', בריכה ששרידיה היו קיימים לפני עשרים שלושים שנה בחצר בית הכנסת חמדת צבי שברחוב ריב"ז.

איש_ספר כתב:חלמיש תודה על החומר המיוחד! (מיהו הוא ר' משה חלמיש?)

במכון הרי פישל שברחוב דוד היה במשך שנים ישיבה לאמריקנים לא מי יודע מה ישיבתיים...
...

...

פעם שכן שם ישיבת תורת משה של הג"ר משה מייזלמן. עקב הרקע שלו [נכד הג"ר משה סאלאוויציק ז"ל, ואחיין הריד"ס מבוסטון] עיקר הצלחתו בקבלת בחורים מבתים מודרניים שלא מציבור החרדי.
הישיבה עברה משם לבנין ישיבת נובהרדוק ברח' שמואל הנביא, והיום נמצאת בבנין בית התלמוד בסנהדריה מורחבת.

איש_ספר כתב:מעניין. יש"כ.

אגב הרב אפרים גרבר הנזכר שם, הוא שבגינו נסגרה הבריכה שע"י ישיבת פוניבז', בריכה ששרידיה היו קיימים לפני עשרים שלושים שנה בחצר בית הכנסת חמדת צבי שברחוב ריב"ז.

האם יש קשר לר' ישראל גרבר בעל טל לישראל ואחיינו של ר' ברוך בער זצ"ל?

שום קשר

בנו ר' יוסף אברהם מתגורר ברחוב מלצר בבני ברק, בעבר היה מוסר שיעורים בפא"י-חסדא (חתנו הוא ר' אברהם אליהו רוט)
בן נוסף ז"ל היה בירושלים בזכרון משה (בנו בעל קורא מפורסם בבני ברק ומלמד ותיק בת"ת קרלין)
בת יחידה ע"ה היתה נשואה ליהודי בשם מילנר ובנם ר' אהרן נפטר לאחרונה. היה מראשי אחד מארגוני ההצלה.

פרשת_דרכים כתב:אולי בהוספת האל"ף והגרשיים רצו לרמוז לשמו העברי: ישראל אהרן

אהרן גודמן היה אף הוא מכונה
הארי!

איש_ספר כתב:חלמיש תודה על החומר המיוחד! (מיהו הוא ר' משה חלמיש?)

חן חן. בע"ה נעלה בהמשך תמונה נוספת.

אין קשר משפחתי לאותו ר"מ חלמיש (וגם לא להפרופ' הידוע ששמו כשמו...). איני יודע מיהו.

ותמונת מחזור נוספת, טבת ברצו"ת [תרצ"ח]

חיים שלום סגל, ברוך נאה [עליו ב"נודע בשיעורים", עמ' 373-377; משהו על עבודתו במכון בריש הקדמת ר"ש ליברמן למהדורתו על דברים רבה], יצחק חיים קרסניצקי [עליו במוסף שב"ק לית"א, תולדות תשנ"ז, עמ' 10-13], י' ל' פרנק, משה גרוסברג [תולדותיו בתמצית ברשימת כותבי הערכים באצנה"ת, שככלל כדאי להכירה], יעקב מרדכי בלומנטל [עוד עליו במהדורת גיסו רמי"ל זק"ש לפסקי רבינו אליהו לסדר זרעים], אברהם יוסף ורטהיימר, מ' לוי, י' מ' ראטה, יוסף כהן [ראו דברי זכרון מתלמידו הרב יעקב דוד שמאהל (כסאות לבית דוד א, עמ' 8), וכתבה עליו במוסף שב"ק לית"א, בהעלותך תשע"א, עמ' 30-31].

ובכן נשמח במידע אודות רי"ל פרנק, ר"מ לוי ורי"מ ראטה.

מנהל המכון בפועל באותן שנים היה הרב שאול ליברמן. וכפי הנראה בתמונה הנ"ל מופיעים אך חלק מחברי המכון באותו הפרק. הנה מסמך מעניין על מצבו של המכון בריש אותה שנה, ובכלל על מצבה של החברה בארץ והחברה הדתית בפרט (הצופה, ד' אייר תרצ"ח, עמ' 3).

מכתב להמערכת
בחשוון תרצ"ג, נפתח בירושלים "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" עם תכנית רחבה ומקיפה לחמש שנים ונתקבלו בו תלמידי חכמים הגונים ממצוייני הישיבות בירושלים. המחזור נקבע בתחילת הווסד המכון לחמש שנים. במשך השנים האלה ישתלמו התלמידים בתורה ובצאתם יאצלו מתורתם ומיראתם על הקהלות הקדושות, שישמשו בקרבן בתורת רבנים ורועים בישראל.

במשך השנים האלה חלו שינויים כבירים בארץ וזה שנתיים, שהמצב הפוליטי מעורפל וזה גרם לתמורה כבירה בחיים הכלכליים בארץ, מתקופה של גאות ו"פרוספריטי" לשעה קשה של משבר ומצוקה כלכלית.

מזלם של תלמידי המכון גרם, שהתקופה של חמש השנים נגמרה בשעה קשה זו, שתנועת הבנין וההתיישבות פחתה במידה ניכרת ואין עכשיו מקומות פנויים בשביל רבנים, ראשי ישיבה.

אני מוצא לחובה לפנות בזה אל נשיא המכון, הרב הראשי של ארץ-ישראל, ולכבוד הרבנים הראשיים בתל אביב, חיפה ופתח תקוה שיאחזו באמצעים נמרצים מתאימים לבטל רוע הגזירה שהמחזור הראשון יישאר לעוד שנה, עד שיתבהר המצב הפוליטי ויוטב המצב הכלכלי, כי מסבת המצב הכלכלי הקשה על מנהלי הישיבות ובתי-המדרש הקבועים לתלמוד בארץ-ישראל להתאמץ בשארית כוחותיהם לאזן את תקציבם החדשי ואין להם שום אפשרות לקבל חברים חדשים.

חטא לא יכופר הוא לפטר בשעה זו תלמידי חכמים מובהקים, גדולים בתורה וביראה, הראויים להיות מורים ורועים בישראל ולעזבם לנפשם בלי משען ומשענה...

הרב דוד דראבקין.