פטירת הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם

[אברהם]

מחפש פרטים על פטירתו של הגרי"מ בן מנחם, תוך כדי אסיפת הרבנות הראשית, כאשר זעק מרה אודות איזו גזירה, לקה בלבו ונלב"ע.


הסיפור ידוע? מתואר באיזה מקום?

[חלמישצור]

אינני מכיר את הנושא 'מבפנים' ואתן רק את קצת רקע שמצאתי בעתונות הזמן. ראשית בידיעה על פטירת הרב נמסר, "בשבתו אתמול [אסרו חג שבועות תש"כ] בלשכתו שבבית הדין הגדול ב'היכל שלמה' קיבל התקפת לב, ולאחר שהרופאים הוזעקו אליו, הועבר ל'הדסה', שם נפטר לאחר שעות מספר" http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C7F0F184). גם בדברי הערכה בשלושים לפטירתו צוין רק "שתוך עצם עבודתו פקע מוחו לבו", כשההקשר הוא כתיבת פסקי הדין בביה"ד הגדול (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=E3074C28). גם בדיווח נוסף, 'הנאמן' תשרי תשכ"א עמ' 34, לא נזכר העניין. עוד דברים תחת הרושם של פטירת הרב בן מנחם כאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=89D0B476). אפשר כמובן שאופן פטירת הרב הוסתר כדי שלא יהיה לו גוון פוליטי חד אחרי מות קדושים.

כרגיל גם באותו זמן היו מתחים בענייני הרבנות, למשל בין הרב הראשי הרב יצחק נסים ואנשי המועצה הדתית בירושלים (כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F5765F30), בעניין הבחירות למועצת הרבנות הראשית (כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0C0C0358 כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=A7657041 כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5FDFEFB1 כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0B67115B ועוד), ועוד עניינים שעל סדר היום (דוגמת זה http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F2C2F4C0 זה http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C90D3361 וזה http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=1AB6B5BC). קשה לעמוד על החריף ביניהם, מה גם שכמובן העתונות גם כשהיא מסיחה לפי תומה מעוותת ומחסירה פרטים בכל דיון רציני וכמובן גם לא שולטת בכל עניין רבני שעל סדר היום. עוד טוב להזכיר שהאירוע לא קרה לפני שנים רבות כל כך ויש להניח שעוד עמנו עדים לו.

[דורות]

ייש"כ להרב 'חלמישצור' על הידע המקיף וההיענות כאן בטוב לבב.
יש להוסיף כי הרב יצחק מאיר בן-מנחם (פֶּצִינֶר) היה חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל וגיסו של הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל.

[דעת_האברך]

לפי המסופר בספרים שיצאו בשנים האחרונות על תלמידי חברון בארץ בשנים המוקדמות, נראה בעליל שהראש וראשון בחבורה בהתמדה ובכשרון היה הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם זצ"ל, מעל ומעבר לשמות גדולים ועצומים אחרים שתופסים מקום של כבוד בתודעה החרדית כגדולי הדור הקודם, וחבריו הגדולים העריצוהו וכבדוהו עד מאד כבר בבחרותו. מאד נפלאתי על כי שמו של הגאון רי"מ בן מנחם נפקד מהם וכמעט אינו מוכר בציבור. הלוא דבר הוא.
האם בגלל שנפטר בגיל צעיר יחסית? האם בגלל שהיה קשור לרבנות [אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה...]? האם נשארו ממנו חיבורים? מה פעל? אני יודע על כמה מבניו שתופסים מקום של כבוד, כמו הרב מנחם בן מנחם מתפרח וכמדומני חתנו הוא הגר"א פילץ ראש ישיבת תפרח, מי עוד?

[משוש דורים]

לפי המסופר בספרים שיצאו בשנים האחרונות על תלמידי חברון בארץ בשנים המוקדמות, נראה בעליל שהראש וראשון בחבורה בהתמדה ובכשרון היה הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם זצ"ל, מעל ומעבר לשמות גדולים ועצומים אחרים שתופסים מקום של כבוד בתודעה החרדית כגדולי הדור הקודם, וחבריו הגדולים העריצוהו וכבדוהו עד מאד כבר בבחרותו. מאד נפלאתי על כי שמו של הגאון רי"מ בן מנחם נפקד מהם וכמעט אינו מוכר בציבור. הלוא דבר הוא.
האם בגלל שנפטר בגיל צעיר יחסית? האם בגלל שהיה קשור לרבנות [אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה...]? האם נשארו ממנו חיבורים? מה פעל? אני יודע על כמה מבניו שתופסים מקום של כבוד, כמו הרב מנחם בן מנחם מתפרח וכמדומני חתנו הוא הגר"א פילץ ראש ישיבת תפרח, מי עוד?

אלו הם ילדיו בן ובת, שהיו צעירים בעת שאביהם נפטר, הבת נשואה לגר"א פילץ (אאל"ט מי שטיפל בעסקי השידוכין היה הדוד מרן הגר"א קוטלר זצ"ל), והבן הוא הגר"מ בן מנחם ר"מ ישיבת תפרח.

[גלאגוזים]

האם נשארו ממנו חיבורים? מה פעל? אני יודע על כמה מבניו שתופסים מקום של כבוד, כמו הרב מנחם בן מנחם מתפרח וכמדומני חתנו הוא הגר"א פילץ ראש ישיבת תפרח, מי עוד?

'פרשת המלך' על הרמב"ם.

[פרנקל תאומים]

לפי המסופר בספרים שיצאו בשנים האחרונות על תלמידי חברון בארץ בשנים המוקדמות, נראה בעליל שהראש וראשון בחבורה בהתמדה ובכשרון היה הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם זצ"ל, מעל ומעבר לשמות גדולים ועצומים אחרים שתופסים מקום של כבוד בתודעה החרדית כגדולי הדור הקודם, וחבריו הגדולים העריצוהו וכבדוהו עד מאד כבר בבחרותו. מאד נפלאתי על כי שמו של הגאון רי"מ בן מנחם נפקד מהם וכמעט אינו מוכר בציבור. הלוא דבר הוא.
האם בגלל שנפטר בגיל צעיר יחסית? האם בגלל שהיה קשור לרבנות [אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה...]? האם נשארו ממנו חיבורים? מה פעל? אני יודע על כמה מבניו שתופסים מקום של כבוד, כמו הרב מנחם בן מנחם מתפרח וכמדומני חתנו הוא הגר"א פילץ ראש ישיבת תפרח, מי עוד?

אכן, ר' איצ'ה מאיר פצ'ינר (בן מנחם) ור' יצחק ווארשאווער(הוטנר) היו שני העילויים הגדולים של 'חברון' באותה העת.
לכאורה הטעם לכך שהגרי"מ בן מנחם זצ"ל אינו מוכר כ"כ אצל בני דורנו הוא כפי שכתבת: שהוא נלב"ע בקיצור ימים ושנים ל"ע.

[איש_ספר]

העליתי כאן בעבר מכתב שטרם פורסם מר' אהרן קוטלר לרש"פ מנדלוביץ, בו הוא מדרג שלשה רמי"ם, וראש וראשון להם הוא ר' יצחק מאיר בן מנחם.
הסרתי את המכתב משום שיתכן שהוא עשוי לפגוע במשפחות שונות ומ"מ הנה הקטע על ר' יצחק מאיר בן מנחם:

הראשון גיסי הגרי"מ פצינר הי"ו שהוא כעת חבר במשרד הרבנות בפתח תקוה הנקרא ר' יצחק מאיר סאקלער הי' בשעתו בחיר ישיבת סלובודקה וחברון וסביביו התרכזו כל גדולי הכשרון בהישיבה והושפעו ממנו ושמו גדול מאד באה"ק ובעולם הישיבות. מלבד תורתו וכשרונותיו הנה בעל רוח כביר בי"ש וחכם במוסר ובעל מעלות נפשיות בהצטיינות ומסוגל מאד להמשיך התלמידים לתורה ויראה.

ואל יחשוב כבודו שהצעתי באה גם מצד חפצי להיטיב עמו, כי אינו חסר כלום במצבו החומרי, גם הנהו חשוך בנים והנהו קשור בא"י, עד שרחוק קצת שיתרצה לקבל עליו המשרה ואם יתרצה זהו רק לשם הגדלת תורה בארץ שבו נמצא הקבוץ היהודי היותר גדול.

ואוסיף בזה כי איני מכירו פא"פ ואיני בא עמו בכתובים רק פ"א המציא לי קונטרס בענין אחד, אך ידעתיו לפי"מ ששמעתי אודותיו מחותני הגאון שליט"א ומהרבה ת"ח מצויינים המכירים אותו היטב. הרב הוטנר מכירו היטב. אם יוחלט לפנות אליו יודיעני נא תיכף ואכתוב לחותני בטיב הענין.

[כח עליון]

לפי המסופר בספרים שיצאו בשנים האחרונות על תלמידי חברון בארץ בשנים המוקדמות, נראה בעליל שהראש וראשון בחבורה בהתמדה ובכשרון היה הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם זצ"ל, מעל ומעבר לשמות גדולים ועצומים אחרים שתופסים מקום של כבוד בתודעה החרדית כגדולי הדור הקודם, וחבריו הגדולים העריצוהו וכבדוהו עד מאד כבר בבחרותו. מאד נפלאתי על כי שמו של הגאון רי"מ בן מנחם נפקד מהם וכמעט אינו מוכר בציבור. הלוא דבר הוא.
האם בגלל שנפטר בגיל צעיר יחסית? האם בגלל שהיה קשור לרבנות [אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה...]? האם נשארו ממנו חיבורים? מה פעל? אני יודע על כמה מבניו שתופסים מקום של כבוד, כמו הרב מנחם בן מנחם מתפרח וכמדומני חתנו הוא הגר"א פילץ ראש ישיבת תפרח, מי עוד?

אכן, ר' איצ'ה מאיר פצ'ינר (בן מנחם) ור' יצחק ווארשאווער(הוטנר) היו שני העילויים הגדולים של 'חברון' באותה העת.
לכאורה הטעם לכך שהגרי"מ בן מנחם זצ"ל אינו מוכר כ"כ אצל בני דורנו הוא כפי שכתבת: שהוא נלב"ע בקיצור ימים ושנים ל"ע.

כך כתב הר"ר דב כהן בספרו הנפלא 'וילכו שניהם יחדיו'. שם הוסיף שבמובנים רבים הבחור שאול ליברמן היה מעל מאיר פצ'ינר, אלא שהוא פרש ללימודי אוניברסיטה וכו' [ומ"מ כשבא לבקר בישיבה עשו לו כבוד גדול]

[אליסף]

העליתי כאן בעבר מכתב שטרם פורסם מר' אהרן קוטלר לרש"פ מנדלוביץ, בו הוא מדרג שלשה רמי"ם, וראש וראשון להם הוא ר' יצחק מאיר בן מנחם.
הסרתי את המכתב משום שיתכן שהוא עשוי לפגוע במשפחות שונות ומ"מ הנה הקטע על ר' יצחק מאיר בן מנחם:

הראשון גיסי הגרי"מ פצינר הי"ו שהוא כעת חבר במשרד הרבנות בפתח תקוה הנקרא ר' יצחק מאיר סאקלער הי' בשעתו בחיר ישיבת סלובודקה וחברון וסביביו התרכזו כל גדולי הכשרון בהישיבה והושפעו ממנו ושמו גדול מאד באה"ק ובעולם הישיבות. מלבד תורתו וכשרונותיו הנה בעל רוח כביר בי"ש וחכם במוסר ובעל מעלות נפשיות בהצטיינות ומסוגל מאד להמשיך התלמידים לתורה ויראה.

ואל יחשוב כבודו שהצעתי באה גם מצד חפצי להיטיב עמו, כי אינו חסר כלום במצבו החומרי, גם הנהו חשוך בנים והנהו קשור בא"י, עד שרחוק קצת שיתרצה לקבל עליו המשרה ואם יתרצה זהו רק לשם הגדלת תורה בארץ שבו נמצא הקבוץ היהודי היותר גדול.

ואוסיף בזה כי איני מכירו פא"פ ואיני בא עמו בכתובים רק פ"א המציא לי קונטרס בענין אחד, אך ידעתיו לפי"מ ששמעתי אודותיו מחותני הגאון שליט"א ומהרבה ת"ח מצויינים המכירים אותו היטב. הרב הוטנר מכירו היטב. אם יוחלט לפנות אליו יודיעני נא תיכף ואכתוב לחותני בטיב הענין.

יש מכתב על אותו ענין מר' אהרן לרש"פ בשלוחא דרחמנא. השלשה הם הנ"ל, ר"י הוטנר, והדברי יחזקאל.
זה אותו מכתב?

[אליסף]

הוא היה גם ראדינר במקור. תלמיד מובהק של ר' נפתלי טרופ. מכתב ממנו אודותיו בהח"ח חייו ופעלו ומשם בחי' הגרנ"ט אורייתא

[דעת_האברך]

דיברתי עם תלמיד חכם חשוב בעניינו, ואמר לי שהוציא גם ספר חידושי הרשב"א נדה עם הערות, שכל הערה שם "פצצה". מצאתי אותו באוצר.

[מה שנכון נכון]

הוא ההדיר גם רשב"א ב"מ.

[איש_ספר]

העליתי כאן בעבר מכתב שטרם פורסם מר' אהרן קוטלר לרש"פ מנדלוביץ, בו הוא מדרג שלשה רמי"ם, וראש וראשון להם הוא ר' יצחק מאיר בן מנחם.
הסרתי את המכתב משום שיתכן שהוא עשוי לפגוע במשפחות שונות ומ"מ הנה הקטע על ר' יצחק מאיר בן מנחם:

הראשון גיסי הגרי"מ פצינר הי"ו שהוא כעת חבר במשרד הרבנות בפתח תקוה הנקרא ר' יצחק מאיר סאקלער הי' בשעתו בחיר ישיבת סלובודקה וחברון וסביביו התרכזו כל גדולי הכשרון בהישיבה והושפעו ממנו ושמו גדול מאד באה"ק ובעולם הישיבות. מלבד תורתו וכשרונותיו הנה בעל רוח כביר בי"ש וחכם במוסר ובעל מעלות נפשיות בהצטיינות ומסוגל מאד להמשיך התלמידים לתורה ויראה.

ואל יחשוב כבודו שהצעתי באה גם מצד חפצי להיטיב עמו, כי אינו חסר כלום במצבו החומרי, גם הנהו חשוך בנים והנהו קשור בא"י, עד שרחוק קצת שיתרצה לקבל עליו המשרה ואם יתרצה זהו רק לשם הגדלת תורה בארץ שבו נמצא הקבוץ היהודי היותר גדול.

ואוסיף בזה כי איני מכירו פא"פ ואיני בא עמו בכתובים רק פ"א המציא לי קונטרס בענין אחד, אך ידעתיו לפי"מ ששמעתי אודותיו מחותני הגאון שליט"א ומהרבה ת"ח מצויינים המכירים אותו היטב. הרב הוטנר מכירו היטב. אם יוחלט לפנות אליו יודיעני נא תיכף ואכתוב לחותני בטיב הענין.

יש מכתב על אותו ענין מר' אהרן לרש"פ בשלוחא דרחמנא. השלשה הם הנ"ל, ר"י הוטנר, והדברי יחזקאל.
זה אותו מכתב?

כן. שם הובא בחלקו, ותח"י המכתב השלם.

[פרי יהושע]

לפי המסופר בספרים שיצאו בשנים האחרונות על תלמידי חברון בארץ בשנים המוקדמות, נראה בעליל שהראש וראשון בחבורה בהתמדה ובכשרון היה הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם זצ"ל, מעל ומעבר לשמות גדולים ועצומים אחרים שתופסים מקום של כבוד בתודעה החרדית כגדולי הדור הקודם, וחבריו הגדולים העריצוהו וכבדוהו עד מאד כבר בבחרותו. מאד נפלאתי על כי שמו של הגאון רי"מ בן מנחם נפקד מהם וכמעט אינו מוכר בציבור. הלוא דבר הוא.
האם בגלל שנפטר בגיל צעיר יחסית? האם בגלל שהיה קשור לרבנות [אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה...]? האם נשארו ממנו חיבורים? מה פעל? אני יודע על כמה מבניו שתופסים מקום של כבוד, כמו הרב מנחם בן מנחם מתפרח וכמדומני חתנו הוא הגר"א פילץ ראש ישיבת תפרח, מי עוד?

אכן, ר' איצ'ה מאיר פצ'ינר (בן מנחם) ור' יצחק ווארשאווער(הוטנר) היו שני העילויים הגדולים של 'חברון' באותה העת.
לכאורה הטעם לכך שהגרי"מ בן מנחם זצ"ל אינו מוכר כ"כ אצל בני דורנו הוא כפי שכתבת: שהוא נלב"ע בקיצור ימים ושנים ל"ע.

דווקא הוא כותב שם שהעילוי הגדול מכולם בתקופת חברון היה סטוצ'ין שהיה חברותא של הסבא בחברון, ואח"כ פתח את היכל התלמוד בת"א, יתכן שהסבא רצה לתקן אצלו משהו קשה לדעת כי גבהו מחשבותיו, עכ"פ כנראה היה נחשב יותר מכולם, [ידוע שלא קיבל את החזו"א לכולל כי טען שהוא מבוגר מדי], מעניין שמכולם הוורשוער התפרסם, הסיבות של פרסומו די ברורות, אבל הסיבה שהם נעלמו כי לא היו עם מרוצת תחלופת הדורות, משא"כ ר' אהרן אבל הוא היה לפניהם.

[בן אליהו]

דומני שמרן הגר"א שפירא היה מציין שהשלושה בזמנו בחברון היו: הגרי"מ פצינר, ר' ראובן טרופ שאותו כינה "המסמר" של הישיבה, ור' אליהו קושלבסקי "ראש הברזל"

[פרנקל תאומים]

אכן, אם זכרוני אינו בכזיב, השלושה שמונה בעל "וילכו שניהם יחדיו" הם: הגרי"מ פצ'ינר-בן מנחם, הגר"י הוטנר והגר"ר טרופ זצ"ל, אבל הספר אינו תחת ידי, אולי מאן דהוא יתנדב כאן להעלות ממנו את הקטע הרלוונטי.
את ר' אליהו קושלבסקי (רבה של באר שבע, אביו של יבל"ח הגר"צ) אינני זוכר אם מזכיר שם, אבל דומני שאחד מצאצאיו נמנה על באי ביהמ"ד דפה ק"ק, (עי' בירחון 'האוצר'), אולי הוא ידע להוסיף עבורינו לקח.
בכל אופן, מכל הארבעה שהוזכרו, דומה שרק הרב הוטנר האריך ימים, שלושת האחרים שחל"ח עודם בדמי ימיהם.

הרב פרי יהושע, מי זה "סטוצ'ין"?

[אליסף]

אכן, אם זכרוני אינו בכזיב, השלושה שמונה בעל "וילכו שניהם יחדיו" הם: הגרי"מ פצ'ינר-בן מנחם, הגר"י הוטנר והגר"ר טרופ זצ"ל, אבל הספר אינו תחת ידי, אולי מאן דהוא יתנדב כאן להעלות ממנו את הקטע הרלוונטי.
את ר' אליהו קושלבסקי (רבה של באר שבע, אביו של יבל"ח הגר"צ) אינני זוכר אם מזכיר שם, אבל דומני שאחד מצאצאיו נמנה על באי ביהמ"ד דפה ק"ק, (עי' בירחון 'האוצר'), אולי הוא ידע להוסיף עבורינו לקח.
בכל אופן, מכל הארבעה שהוזכרו, דומה שרק הרב הוטנר האריך ימים, שלושת האחרים שחל"ח עודם בדמי ימיהם.

הרב פרי יהושע, מי זה "סטוצ'ין"?

ליסיצין

[פרי יהושע]

אכן, הרגשתי שאני כותב ויוצא לי דבר לא נכון, לדעתו הוא היה הראש והראשון בשעתו, חברותא של הסבא, ואח"כ ראש הבית מדרש של היכל התלמוד בת"א. כבר מילתי אמורה ששווה לעשות עבודת מחקר האם אפשר להתחקות על אי פרסומן של דמויות ההוד הללו בהמשך החיים הציבורים בארץ, או שהסיבה פשוטה שלא היו במקומות הנכונים שבהן התפתחו חיי ההמשך של הציבור, דהיינו שכולל בת"א נהפך להיות מגדל שן אבל לא מגדלאור.
בכל זאת הייתי שמח אם משהו היה מאיר דמות זו ומנדב לנו פרטים ביאוגרפיים אודות האיש.

[איש_ספר]

עיין בראש ספרו כרם טוביה שבאוצר.

[פרי יהושע]

עיין בראש ספרו כרם טוביה שבאוצר.

לא מצאתי שם הרבה!

[ברמן]

אכן, ר' איצ'ה מאיר פצ'ינר (בן מנחם) ור' יצחק ווארשאווער(הוטנר) היו שני העילויים הגדולים של 'חברון' באותה העת.
לכאורה הטעם לכך שהגרי"מ בן מנחם זצ"ל אינו מוכר כ"כ אצל בני דורנו הוא כפי שכתבת: שהוא נלב"ע בקיצור ימים ושנים ל"ע.

חיברת בטעות בין "פני הישיבה" לאחד הבחורים ה"צעירים" באותה תקופה. בישיבת סלבודקה ובהמשך בישיבת חברון, היו 3 בחורים שהיו "פני הישיבה", אשר ה"סבא מסלבודקה" נהג בהם כבוד כאילו הם חלק מצוות הרמי"ם, ודרכם השליט ה"אלטר" את דרכי חינוכו בתוך הישיבה. שלשת הבחורים הנ"ל היו: ר' בערל יאנובער (רבי דוב זוכובסקי), רבי איצ'ה מאיר פצ'ינר ורבי מאיר פאריטשער (רבי מאיר חדש).
רבי יצחק ווארשווער (ר' יצחק הוטנר מוורשא) היה מן ה"צעירים", והשפעתו הייתה יותר בחוג הבחורים הצעירים. מבחינת הישיבה היה נראה שה"אלטר" וראשי הישיבה חששו מהשפעתו ורוחו הסוערת, ואכמ"ל בזה.
בחור אחר מן ה"צעירים" שהשפעתו נחשבה חיובית מבחינת הנהלת הישיבה, היה ר' אהרן קובנער (ר' אהרן כהן), שלימים היה חתנו של הגרממ"ע ומראשי ישיבת חברון בירושלים

[פרנקל תאומים]

אכן, ר' איצ'ה מאיר פצ'ינר (בן מנחם) ור' יצחק ווארשאווער(הוטנר) היו שני העילויים הגדולים של 'חברון' באותה העת.
לכאורה הטעם לכך שהגרי"מ בן מנחם זצ"ל אינו מוכר כ"כ אצל בני דורנו הוא כפי שכתבת: שהוא נלב"ע בקיצור ימים ושנים ל"ע.

חיברת בטעות בין "פני הישיבה" לאחד הבחורים ה"צעירים" באותה תקופה. בישיבת סלבודקה ובהמשך בישיבת חברון, היו 3 בחורים שהיו "פני הישיבה", אשר ה"סבא מסלבודקה" נהג בהם כבוד כאילו הם חלק מצוות הרמי"ם, ודרכם השליט ה"אלטר" את דרכי חינוכו בתוך הישיבה. שלשת הבחורים הנ"ל היו: ר' בערל יאנובער (רבי דוב זוכובסקי), רבי איצ'ה מאיר פצ'ינר ורבי מאיר פאריטשער (רבי מאיר חדש).
רבי יצחק ווארשווער (ר' יצחק הוטנר מוורשא) היה מן ה"צעירים", והשפעתו הייתה יותר בחוג הבחורים הצעירים. מבחינת הישיבה היה נראה שה"אלטר" וראשי הישיבה חששו מהשפעתו ורוחו הסוערת, ואכמ"ל בזה.
בחור אחר מן ה"צעירים" שהשפעתו נחשבה חיובית מבחינת הנהלת הישיבה, היה ר' אהרן קובנער (ר' אהרן כהן), שלימים היה חתנו של הגרממ"ע ומראשי ישיבת חברון בירושלים

יעויין ב"וילכו שניהם יחדיו".
(ר' מאיר זצוק"ל לא קשור לעניין, כ"א להשפעה החינוכית מוסרית, וכשהישיבה עברה לירושלים הוא מונה למשגיח [תחת ר' לייבצ'יק] באופן רשמי לגמרי. ובקשר לר' בערל, היו הרבה בחורים חשובים מאד בישיבה, אבל השלישייה הפותחת מבחינת "לימוד" היתה ר' ראובן, ר' איצ'ה מאיר ור' יצחק).

[ברמן]

אכן, ר' איצ'ה מאיר פצ'ינר (בן מנחם) ור' יצחק ווארשאווער(הוטנר) היו שני העילויים הגדולים של 'חברון' באותה העת.
לכאורה הטעם לכך שהגרי"מ בן מנחם זצ"ל אינו מוכר כ"כ אצל בני דורנו הוא כפי שכתבת: שהוא נלב"ע בקיצור ימים ושנים ל"ע.

חיברת בטעות בין "פני הישיבה" לאחד הבחורים ה"צעירים" באותה תקופה. בישיבת סלבודקה ובהמשך בישיבת חברון, היו 3 בחורים שהיו "פני הישיבה", אשר ה"סבא מסלבודקה" נהג בהם כבוד כאילו הם חלק מצוות הרמי"ם, ודרכם השליט ה"אלטר" את דרכי חינוכו בתוך הישיבה. שלשת הבחורים הנ"ל היו: ר' בערל יאנובער (רבי דוב זוכובסקי), רבי איצ'ה מאיר פצ'ינר ורבי מאיר פאריטשער (רבי מאיר חדש).
רבי יצחק ווארשווער (ר' יצחק הוטנר מוורשא) היה מן ה"צעירים", והשפעתו הייתה יותר בחוג הבחורים הצעירים. מבחינת הישיבה היה נראה שה"אלטר" וראשי הישיבה חששו מהשפעתו ורוחו הסוערת, ואכמ"ל בזה.
בחור אחר מן ה"צעירים" שהשפעתו נחשבה חיובית מבחינת הנהלת הישיבה, היה ר' אהרן קובנער (ר' אהרן כהן), שלימים היה חתנו של הגרממ"ע ומראשי ישיבת חברון בירושלים

יעויין ב"וילכו שניהם יחדיו".
(ר' מאיר זצוק"ל לא קשור לעניין, כ"א להשפעה החינוכית מוסרית, וכשהישיבה עברה לירושלים הוא מונה למשגיח [תחת ר' לייבצ'יק] באופן רשמי לגמרי. ובקשר לר' בערל, היו הרבה בחורים חשובים מאד בישיבה, אבל השלישייה הפותחת מבחינת "לימוד" היתה ר' ראובן, ר' איצ'ה מאיר ור' יצחק).

חיברת דורות שלא ממין הטענה, ומדורות שונים בישיבת חברון:


רבי ראובן גרוזובסקי - נולד בשנת תרמ"ז.


רבי יצחק מאיר בן מנחם - נולד בשנת תרנ"ח.
רבי דוב זוכובסקי - נולד בשנת תרנ"ו
רבי מאיר חדש - נולד בשנת תרנ"ח (ויש אומרים בשנת תרנ"ד - בכל מקרה הוא הגיע בגיל צעיר לסלבודקה - ולכן נחשב ל"פני הישיבה")

ואילו רבי יצחק הוטנר - נולד בשנת תרס"ו
ורבי אהרן כהן - נולד בשנת תרס"ד.


על שלשת הבחורים הנ"ל שהזכרתי, ועל השפעתו של רבי מאיר חדש בישיבה - ראה מוסף שבת קודש, כ"ח שבט תשמ"ט, עמ' 4.

אגב, בספר "וילכו שניהם יחדיו" ישנם מעט עיוותים היסטוריים לתולדות ישיבת חברון. למרות שניסו לעשות שם מחקר רב לבירור הידיעות נכונות, אבל כנראה שהתערבבו שם גם ידיעות שאינן נכונות.
יתכן אולי, שבשביל ר' דוב כהן שהיה בחור אמריקאי תמים, ר' יצחק הוטנר עמד לפניו כ"פני הישיבה" יחד עם בחורים המבוגרים ממנו בעשר שנים...

[פרנקל תאומים]

חיברת דורות שלא ממין הטענה, ומדורות שונים בישיבת חברון:

רבי ראובן גרוזובסקי - נולד בשנת תרמ"ז.


רבי יצחק מאיר בן מנחם - נולד בשנת תרנ"ח.
רבי דוב זוכובסקי - נולד בשנת תרנ"ו
רבי מאיר חדש - נולד בשנת תרנ"ח (ויש אומרים בשנת תרנ"ד - בכל מקרה הוא הגיע בגיל צעיר לסלבודקה - ולכן נחשב ל"פני הישיבה")

ואילו רבי יצחק הוטנר - נולד בשנת תרס"ו
ורבי אהרן כהן - נולד בשנת תרס"ד.

על שלשת הבחורים הנ"ל שהזכרתי, ועל השפעתו של רבי מאיר חדש בישיבה - ראה מוסף שבת קודש, כ"ח שבט תשמ"ט, עמ' 4.

אגב, בספר "וילכו שניהם יחדיו" ישנם מעט עיוותים היסטוריים לתולדות ישיבת חברון. למרות שניסו לעשות שם מחקר רב לבירור הידיעות נכונות, אבל כנראה שהתערבבו שם גם ידיעות שאינן נכונות.
יתכן אולי, שבשביל ר' דוב כהן שהיה בחור אמריקאי תמים, ר' יצחק הוטנר עמד לפניו כ"פני הישיבה" יחד עם בחורים המבוגרים ממנו בעשר שנים...

בעוניי לא זכיתי להבין מה אתה רוצה.

טרום ה"מאורעות" למדו בישיבה ביחד כל הנ"ל באותה תקופה בדיוק (למעט ר' ראובן גרוזובסקי שלא ידעתי מה עניינו לכאן, מי דיבר עליו בכלל? ), ובשנת תר"צ ר' יצחק הוטנר נסע לפולין.
נכון שר' יצחק היה הצעיר מביניהם, ואעפ"כ מקומו הלמדני היה כה נכבד, וזה גופא ראיה על חשיבותו וגדלותו כבר באותם הימים, יתכן שהסבא חשש מרוחו הצעירה והסוערת, והעדיף את ר' מאיר חדש ועוד מהזקנים בתור 'מודל', נו אז מה?
כפי שציינת הגיל לא תמיד היה מחסום, הדוגמא של ר' אהרן כהן היא אכן דוגמא מצויינת, הוא נחשב אלטער בחור כבר בגיל 19..

אכן ר' מאיר וגם ר' בערל היו אז מזקני הישיבה שלמדו בישיבה עד לנישואיהם קרוב לעשרים שנה, ושניהם היו קרובים מאד לסבא, והסבא היה שואב מהם מידע על המתרחש...ר' בערל היה עובר בין הספסלים ו"פוזל" אל הצדדים..

אבל מי היו הבחורים החשובים ביותר ב"לימוד"?

"היו אז בישיבה ספסלים שהורכבו מארבעה כיסאות מחוברים. בפינת הבית (ביהמ"ד), על כיסא כזה, ישב יצחק מאיר פצ'ינר, מימינו על כיסא אחר, ישב יצחק הוטנר, משמאלו, על החלון, ישב ראובן טרופ... אלו השלושה למדו ביחד. רובא דרובא של הפלפולים בישיבה הגיעו לפינה זו ושם הוכרעו. הם היו בפועל ראשי הישיבה (!!!) בית הדין הגדול" ("וילכו שניהם יחדיו" עמ' 166. סימני הקריאה שלי).

אגב, הוא מציין שם גם את ר' אהרן בריסקער (ביאלסטוצקי) שגם היה "פלאי פלאים", ושאפשר שאולי הוא היה נחשב 'השני' בישיבה.

כמובן אין בזה כדי לגרע בכבודם של כל הגדולים האחרים שהיו אז ב'חברון' העיר, והיתה שם בהחלט קבוצה שלימה של בחורים גדולים מאד בתורה ובירא"ש. או כמו שכתב הרב דב כהן, שבהשוואה לבחורים בני דורנו, אי"ז בבחינת "ירידת הדורות" כ"א בבחינת "לא קרב זה אל זה"...


נ"ב:
אם יש לך טענה קונקרטית על עיוות הסטורי ב'וילכו שניהם יחדיו' אתה מוזמן להעלותה (ולהוכיחה!). בכל מקרה לא נראה לי ש'מוסף שבת קודש' עם כל חביבותו הינו מקור מוסמך יותר, בוודאי לא יותר מהגר"ד כהן זצ"ל שלמד בין תרפ"ז לתרצ"ז בישיבה הן בחברון והן בירושלים והוצמד שם עוד ע"י הסבא לחברתם של המבוגרים, ובהמשך אף היה חברותא של ר' ראובן.

[ושא_נס]

רבי דוב זוכובסקי - נולד בשנת תרנ"ו
.

אפשר מקור לזה בבקשה?
במערכות הספריה הלאומית כתבו בשם עתון הצופה שנולד בשנת תרנ"ח.
יישר כוח.

[חלמישצור]

ושא נס, נראה ששאלתך ראויה לכאן

[דעת_האברך]

אכן, ר' איצ'ה מאיר פצ'ינר (בן מנחם) ור' יצחק ווארשאווער(הוטנר) היו שני העילויים הגדולים של 'חברון' באותה העת.
לכאורה הטעם לכך שהגרי"מ בן מנחם זצ"ל אינו מוכר כ"כ אצל בני דורנו הוא כפי שכתבת: שהוא נלב"ע בקיצור ימים ושנים ל"ע.

חיברת בטעות בין "פני הישיבה" לאחד הבחורים ה"צעירים" באותה תקופה. בישיבת סלבודקה ובהמשך בישיבת חברון, היו 3 בחורים שהיו "פני הישיבה", אשר ה"סבא מסלבודקה" נהג בהם כבוד כאילו הם חלק מצוות הרמי"ם, ודרכם השליט ה"אלטר" את דרכי חינוכו בתוך הישיבה. שלשת הבחורים הנ"ל היו: ר' בערל יאנובער (רבי דוב זוכובסקי), רבי איצ'ה מאיר פצ'ינר ורבי מאיר פאריטשער (רבי מאיר חדש).
רבי יצחק ווארשווער (ר' יצחק הוטנר מוורשא) היה מן ה"צעירים", והשפעתו הייתה יותר בחוג הבחורים הצעירים. מבחינת הישיבה היה נראה שה"אלטר" וראשי הישיבה חששו מהשפעתו ורוחו הסוערת, ואכמ"ל בזה.
בחור אחר מן ה"צעירים" שהשפעתו נחשבה חיובית מבחינת הנהלת הישיבה, היה ר' אהרן קובנער (ר' אהרן כהן), שלימים היה חתנו של הגרממ"ע ומראשי ישיבת חברון בירושלים

יעויין ב"וילכו שניהם יחדיו".
(ר' מאיר זצוק"ל לא קשור לעניין, כ"א להשפעה החינוכית מוסרית, וכשהישיבה עברה לירושלים הוא מונה למשגיח [תחת ר' לייבצ'יק] באופן רשמי לגמרי. ובקשר לר' בערל, היו הרבה בחורים חשובים מאד בישיבה, אבל השלישייה הפותחת מבחינת "לימוד" היתה ר' ראובן, ר' איצ'ה מאיר ור' יצחק).

אשתמש בלשונך 'אם זכרוני איננו בכזיב', ואומר כי עד כמה שזכור לי מקריאתי בספר על רבי מאיר חדש שכתבה בתו, מתואר רבי מאיר כאחד הבחורים החזקים ביותר בלימוד בתקופת הישיבה, עד כדי כך שהבחורים שהכירו אותו אז התבטאו בפליאה כשפנה לכיוון המוסרי יותר והפך למשגיח במקום להפוך לראש ישיבה.

[פרנקל תאומים]

יעויין ב"וילכו שניהם יחדיו".
(ר' מאיר זצוק"ל לא קשור לעניין, כ"א להשפעה החינוכית מוסרית, וכשהישיבה עברה לירושלים הוא מונה למשגיח [תחת ר' לייבצ'יק] באופן רשמי לגמרי. ובקשר לר' בערל, היו הרבה בחורים חשובים מאד בישיבה, אבל השלישייה הפותחת מבחינת "לימוד" היתה ר' ראובן, ר' איצ'ה מאיר ור' יצחק).

אשתמש בלשונך 'אם זכרוני איננו בכזיב', ואומר כי עד כמה שזכור לי מקריאתי בספר על רבי מאיר חדש שכתבה בתו, מתואר רבי מאיר כאחד הבחורים החזקים ביותר בלימוד בתקופת הישיבה, עד כדי כך שהבחורים שהכירו אותו אז התבטאו בפליאה כשפנה לכיוון המוסרי יותר והפך למשגיח במקום להפוך לראש ישיבה.

ראשית, דבריך לא סותרים את שכתבתי, מפני שאני כתבתי על התקופה המאוחרת יותר, בה היה ר' מאיר זצ''ל מקשישי הישיבה (הוא למד בבחרותו בישיבה קרוב לעשרים שנה), והוא היה מעין ''משגיח קטן'' של הסבא באופן בלתי רשמי (עוד טרם התמנה למשגיח באופן רשמי).
שנית, בעולם שבו נותנים את המשקל העיקרי דווקא ללמדנים המופלגים מרביצי התורה ולאו דווקא למשגיחים, אינני יודע אם עדותה של הבת בספרה על אביה יכול לשמש מקור מובהק לעניין, יתכן שהיא כתבה מנקודת המבט הסובייקטיבית שלה, אמנם גם יתכן מאד שהיא צודקת, חלילה אינני אומר שלא, אבל חושבני שעדיף להסתמך על מקורות ניטרליים.

[בתוך הגולה]

[ידיעה קלה שנתקלתי בה היום וחסתי עליה שלא תאבד ע"כ העלתי אותה הנה]

כתב הר"ר דב כהן בספרו הנפלא 'וילכו שניהם יחדיו'. שם הוסיף שבמובנים רבים הבחור שאול ליברמן היה מעל מאיר פצ'ינר, אלא שהוא פרש ללימודי אוניברסיטה וכו' [ומ"מ כשבא לבקר בישיבה עשו לו כבוד גדול]

דיברתי עם תלמיד חכם חשוב בעניינו, ואמר לי שהוציא גם ספר חידושי הרשב"א נדה עם הערות, שכל הערה שם "פצצה". מצאתי אותו באוצר.

בעמ' האחרון שבספר שם נמצא כהאי לישנא

רשבא רי בן מנחם.png (139.72 KiB) נצפה 5457 פעמים

[להעיר שהספר נדפס בשנת תרח"ץ היינו 8 שנים אחרי התמנותו של ליברמן בביהמ"ד לרבנים]

[וונדרבר]

יש טעות סופר מעניינת בספר "איש מצליח". ראה שו"ת איש מצליח ח"ב אה"ע סי' ל', (עמ' רע"ו),
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
יש שם תשובה מבית הדין בפתח תקוה, וחתומים שם ביום ז' אלול תשי"ב הדיינים רבי יצחק מאיר בן-מוסא, רבי שלמה בכר"י כ"ץ, ורבי ס. ח. עבודי.
ובלי ספק המילים "בן-מוסא" הם ט"ס, (כנראה בתוניס לא הצליחו לפענח את החתימה), וצ"ל: רבי יצחק מאיר בן-מנחם.

הגרי"מ בן מנחם [פצינר], חתן הגרא"ז מלצר, ובעל פרשת המלך, היה בשנים ההם דיין בפתח תקוה.

[יהושפט]

[ידיעה קלה שנתקלתי בה היום וחסתי עליה שלא תאבד ע"כ העלתי אותה הנה]

כתב הר"ר דב כהן בספרו הנפלא 'וילכו שניהם יחדיו'. שם הוסיף שבמובנים רבים הבחור שאול ליברמן היה מעל מאיר פצ'ינר, אלא שהוא פרש ללימודי אוניברסיטה וכו' [ומ"מ כשבא לבקר בישיבה עשו לו כבוד גדול]

דיברתי עם תלמיד חכם חשוב בעניינו, ואמר לי שהוציא גם ספר חידושי הרשב"א נדה עם הערות, שכל הערה שם "פצצה". מצאתי אותו באוצר.

בעמ' האחרון שבספר שם נמצא כהאי לישנא

רשבא רי בן מנחם.png

[להעיר שהספר נדפס בשנת תרח"ץ היינו 8 שנים אחרי התמנותו של ליברמן בביהמ"ד לרבנים]

טעות בידך, לביהמ"ד לרבנים הוא הלך רק בת"ש, בתרח"ץ הוא עמד בראשות מכון הארי פישל

[בתוך הגולה]

צדקת ממני. ולך הצדקה, לי בוה"פ ולקוראים הסליחה והמחילה.
[ובכל אופן לחיבת הפיקנטריה יצויין שהיה זה לאחר שלמד באונ' העברית ואף שימש שם מרצה]