Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>
פורסם: ה' ינואר 20, 2011 6:44 pm
על ידי תוך כדי דיבור
אתה צודק כמובן, וגם במה שכתבת קודם, שלא מדובר כאן בסכסוך אישי של שניהם, אלא חלק מהפולמוס הכללי שהתעורר אז סביב הרעי"ש.
הכרוז המדובר אכן נדפס בשומר ישראל, אלא שלפני כן הופץ כמובן ככרוז בפני עצמו (שהוא נדיר עוד יותר). וגם קונטרס ההגנה שהוציא הוא, צעקת הדל, הינו נדיר מאד.
Re:הגאון רבי יעקב ברוכין - אב"ד דק"ק קרלין
פורסם: ו' אוגוסט 10, 2012 1:03 am
על ידי חיס
המאמר מאת הרב נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס ויתלדו
הגאון רבי יעקב ברוכין - אב"ד דק"ק קרלין
בעל "קהלת יעקב" ו"משכנות יעקב"
[תקמא-תרה]
מן המפורסמים שבין גדולי ישראל בדורות קדומים, היה "האיש האלקי הרב הגאון האמיתי המפורסם מו"ה יעקב
זצוק"ל - האב"ד ור"מ דק"ק קארלין", מחבר ספר "קהלת יעקב", אשר "תוכו נקהלו חידושים נפלאים, בפז
מסולאים, על כל סוגיות הש"ס, אשר אסף וקבץ מערוגת מטעי השתולים על תלמי לבו, ובתבונתו הסיר רבי הקושיות,
וזרועו מושלה לו בירושלמי ותוספתות וגדולי הראשונים, וחכמתם היא סמכתהו. עוד השיב לשואליו דבר ה' זו הלכה
בד' חלקי השו"ע, לדעת מה יעשו בישראל. גם אמרים נעימים במלי דאגדתא, זעיר שם זעיר שם, ערבים לנפש
שומעם". [מלשון שער הספר].
מלבד ספרו "קהלת יעקב" - הכולל חידושים בסוגיות הש"ס, ושו"ת בארבעת חלקי השו"ע, וחידושי אגדה, שנדפס
לאחר פטירתו, בווילנא בשנת תר"ז, חיבר עוד את ספרו ""משכנות יעקב", הכולל אף הוא שו"ת בארבעת חלקי
השו"ע, ונדפס בווילנא בשנת תקצ"ח.
אף את חיבורו "קהלת יעקב", ערך המחבר בחיי חיותו, וכפי שחתם הקדמתו: "כן עוד יזכני להשתעשע בנעימות
תורתו הקדושה, ויחזקני ויאמצני להבין ולהשכיל דברי חכמים וסודותם, ובאמיתות תורתו ידריכני ויראני נפלאות,
וכאשר התפלל נעים זמירות ישראל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ויהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל, הלא כה
דברי הכותב והחותם היום יום ה' י"א ימים לחודש מרחשוון דהאי שתא האדר"ת והאמונה לפ"ג פה קארלין יצ"ו.
יעקב בלא"א מהור"ר אהרן זללה"ה חונה פה קארלין".
כל ימיו היה ר' יעקב חלוש בגופו, ואהבת התורה שבערה בו, היא זו שנסכה בו כוחות רעננים ויכולת להתגבר על
חולשת מזגו. ברם, מיום ליום גברה חולשתו, עד שלא היה יכול לכתוב בעצמו את חידושי תורתו ואת תשובותיו
לשואלים דבר ה' זו הלכה, והיה אומר לבניו את חידושיו, והם העלוהו על הכתב, ובנו הקטן היה לו ל"משרתו בקודש,
ולשמור בריאותו, כאשר ידוע לכל שער עמי". לשון בנו ר' סענדר הנ"ל, בהקדמתו.
[שם, בהקדמה, מקונן ר' סענדר על "פטירת בני יקירי מחמד עיני רך שנים כבן כ"ב שנה, המופלג ושנון מו"ה שמואל
שמעלקא זלה"ה תנצב"ה, פתאום יצאה בו אש מה' ותוקד בקרבו, לוקחה למרום נפשו יום כ"ד לחודש אדר ב' שנה זו
מבלי השאיר לי זרע שארית אחריו להשתעשע בו, למלאות לי מקום בני יקירי ז"ל ולהיות לי למזכרת". וחותם שמו:
"נאום הכותב והחותם ידיד לבית יעקב יום ד' י"א כסליו תר"ו לפ"ק קארלין אלכסנדר סענדר בהגאון המנוח מוהר"ר
יעקב זצלל"ה הכ"מ בעה"מ ספר משכנות יעקב וקהלת יעקב"].
הספר נדפס - כאמור - לאחר פטירת המחבר, ע"י "בן הגאון המחבר הרב החריף המפורסם הנגיד מו"ה סענדר נ"י",
בדפוס "ראם" המפורסמת בווילנא, בשנת תר"ז, לאחר שנצטווה על כך מאת אביו שנתים קודם לכן, סמוך לפטירתו
ממש, וכפי שמתאר הבן בהרחבה בהקדמתו:
"אחרי רוב הימים, יום יום כי גברו מכאוביו חלישותו כי חזקה עליו, כוחותיו כי יתמעטו פחותים והולכים כל היום,
כאשר הגיעו ימיו קרוב לארבעה וששים שנה, בהתחלת השנה שנת תר"ה בחודש כסליו, ביום השלישי לסדר תולדות
שנה זו עד יום א' לסדר ויצא יעקב, יום יום כי הגדיל עליו חליו ומכתו אנושה, בכל עת ורגע רוחו נאסף, יום א' דנא
בבוקר התחיל לדבר עמנו הרבה מענייני תהלוכות הזמן, ותועלת יצירת האנושי, על מה הוטבעו אדני יסודותיו,
וכחותיו מה המה, כאלה וכאלה הרבה בענינים אלו".
"עוד השמיענו מפיו הקדוש הרבה סוגיות הש"ס ומאמרי זוה"ק, דברי קדשו בנחת השמיענו, עד כי הטיתי אזני לשמוע
מפיו דברי קדשו, ויפתח עיניו וירא והנה ראשי נטויה, ויתן ידו על ראשי ויברכני, ויאמר אלי - אתה זה בני יקירי, הלא
ידעת גודל יגיעתי ועמלי בחיבורי עוד שנית ערכתיו לפני היום, גם יסדתיו והכינותיו, קראתיו בשם 'קהלת יעקב', חנני
ה' לסדרו על מכונו גם בהקדמתו המסודרה, מבלי יחסר מאומה, חשבתי ודמיתי כי עוד יחבוש ה' חליי וירפאני, עוד
יזכני להוציא לאור חפצי להביאו במכבש הדפוס לחלקו ביעקב וכו', אשר תקוותי כי ימצא המעיין בו די חפצו וכוסף נפשו".
"אמנם הלא רבות מחשבות וכו', חלישותי כי גברה בי, ימי כי הגיעו רוחי אין אתי, לא אדע ימי חיי כמה המה, אזכך
בני ידידי, כאשר ידעתיך זריז במלאכתך בכל עת, בפרט בעת כי תפיק בזה מאויי נפשי, חגור מתניך ותמהר ותחיש
מעשיך להביא חיבורי דנא אל בית מכבש הדפוס, למען הוציא לאור חפצי. ידעתי בני גם ידעתי כי תכבד העבודה עליך,
גם בהוצאת הדפוס, הלא אתך בניי ובנותיי כל בית יעקב יחיו, ידעתי כי גם המה יהיו בעזרך, ובל יקפצו ידם לעזור
אותך, חסדם מאתי לא תמוש לזכני ולזכות נשמתי, כן לא ימיש ה' חסדו מאתם כל ימיהם נצח.
"אמנם בני יקירי מעת היותך לאיש ידעתיך, גם לעבדי נאמן ביתי קראתיך, לעמוד על משמרת דלתותי ועל ידך נשען
בית יעקב, חזק ואמץ וה' אתך, עוד ימים יגיעו כי ירחם ה' את בית יעקב ישוב ינשאם ויגדלם כימי עולם, בל ימנעך
דבר, וה' יהיה בכחך, ויעזרך להוציא לאור חפצי ומשפטי כצהרים, ידעתי בני ברצות ה' כאשר תגמור מלאכתך
בהדפסת חיבורי דנא, הלא כל רואי בו ואוהבי נפשי יחישו וימהרו לקחתו ולהוסיף לך תמורתו, הלא מאת ה' תהי
ברכתי עליהם להרבות הצלחתם, ולהגדיל שלומם וטובתם".
"כזאת וכזאת השמיעני יום יום, ויצווני על ככה, יום ד' אחר חצי היום פקדני לקרוא לפניו דברי הרמב"ן הקדוש
בביאורו על התורה, כאשר כל ימי חייו יום ולילה היתה יגיעתו בו, ואף גם טרם האספו הראה לנו חביבתו בקודש, וכי
קשה עליו מאד פרידתו מאתו, זכותו עמדה לו כל ימי חייו - כן בל יעזבנו נצח. הרבה לדבר על לבנו דבריו הנעימים
להשקיט רוחנו מעצבון ותוגיון נפשנו, עד חצות לילה פסקו דברי קדשו, ונח מלהשמיענו עוד דבריו הנעימים, הלא
הראנו אז, והכרנו בו כי נכונה הוא דרכו בקודש".
"יום מחר כחצי היום עיניו ולבו למרום נשא למסור נפשו הטהורה, אל אשר נתנה לו, ואל מקור מחצבתה להשיבה
בקדושה ובטהרה. וכמו רגע כי הביט בנו בעין ימינו, נתבקש בישיבה של מעלה, ויצאת נשמתו בטהרה, ויגוע יעקב
ויאסף אל עמיו, ויעקב הלך לדרכו וכו'. אהה ואוי לנפשינו, נפלה עטרת ראשינו, ונוטל מנו ארון עוזנו, השוד והשבר
יחד כי הדביקונו, מי ינוד לנו ראש ומי ינחם אותנו: אבי אבי רכב ישראל ופרשיו"...
לאחר שראינו עוזו ונפלאותיו מימיו האחרונים, מן הראוי לשוב לראשית ימיו, ולקיים מאמר הכתוב: "כי שאל נא
לדור ראשון, וכונן לחקר אבותיו". ובכן. שלשלת יוחסין מפוארת משתלשלת ועולה לו מאבותיו. ראש משפחתו היה
[דודי זקיני] הרב הגאון המפורסם רבי יהודא - אב"ד דק"ק קלעצק ומייצעט, אחיו של [זקיני] הרב הגאון המפורסם
רבי אשר אב"ד דק"ק מינסק - אבי הגאון המפורסם בעל ה"שאגת אריה" זצ"ל.
בנו, היה הגאון רבי יעקב - שהיה מתחילה מורה צדק בק"ק סלוצק, ואח"כ מגיד משרים ומורה צדק בק"ק שקלאב,
יותר מעשרים שנה. חיבורו - ספר "מורה צדק" על הלכות בציעת הפת, נדפס בשקלאב בשנת תקמ"ג, ונדפס על ידי בנו
הגאון רבי אהרן אב"ד דק"ק פראפאיסק ובקראסנפאליע. ר' יעקב לא האריך ימים, ובהיותו כבן נ"ב שנה, נפטר
בשקלאב ביום ד' בתשרי שנת תקל"ה.
אחד מילדי ר' יעקב - היה בנו הגאון המפורסם החכם השלם רבי ברוך שקלאבער - המפורסם בשם "ר' ברוך דאקטער
מסלאצק". מנעוריו ממש נודע בגאונותו ובכשרונותיו המזהירים, "ובטרם הגיע לעשרים שנה, כבר נסמך לרב ומורה
מאת הגאון רב הגליל מו"ה אברהם קאצענילנבויגען אב"ד דק"ק בריסק, כאשר נדפס בס' יסוד עולם שהו"ל".
הקדמת "קרן אורה", ווילנא תרי"ז, מבני המחבר]. נודע מצעירותו כמופלג בתורה, ושימש תחילה כמורה צדק בעירו.
לימים, נודע נתפרסם גם כחכם גדול מלא מדע וחכמה, וחיבר כמה ספרים על חכמות זרות [אסטרונומיה וכדומה].
לאחר שהשלים עצמו גם בחכמת הרפואה, באנגליה, שימש גם כרופא מומחה, ולעת זקנתו היה רופאו של הנסיך
ראדזוויל. משום כך, נקרא בשם: "ר' ברוך דאקטער".
לאחר מכן, נתקבל ר' ברוך להיות דיין בק"ק מינסק. שם תירגם את הספר "אוקלידוס" ללשון הקודש, [האג, תק"כ].
בראש חיבורו זה, הוא מספר כי הגר"א מווילנא ציווה עליו להעתיק כפי יכלתו ספרי חכמה ללשון הקודש, "יען כי
התורה והחכמה נצמדים יחד". כמו כן חיבר ואף ההדיר והוציא לאור כמה ספרים. ["עמודי שמים" - ברלין תקל"ז,
"קנה המדה" - פראג תקמ"ה, "קנה המדה" - שקלאב תקנ"א, "דרך ישרה" - האג תקל"ט. "יסוד עולם" לרבינו יצחק
הישראלי - ברלין תקל"ז, ועוד]. לאחר מכן התיישב בק"ק סלוצק, ושימש גם שם כ"מורה צדק", וישב שם עד יום
פטירתו בשנת תקס"ח, ביום שני - ב' דר"ח אדר, ושם מנו"כ. [מקורות תולדותיו, ע"פ פינקסי סלוצק, ומתוך מאמריו
ורשימותיו של ידידי הרב דובעריש וועבער מברוקלין על ק"ק סלוצק].
הגאון רבי אהרן - בנו של רבי ברוך הנ"ל - שהיה אחד מנכבדי וחשובי עיר מינסק, זכה לכמה בנים גדולי עולם,
שהאירו את העולם בתורתם ובצדקתם, ומהם: בנו - הגאון רבי יעקב ברוכין אב"ד ור"מ דק"ק קרלין, שהיה מגדולי
תלמידיו של הגאון רבי חיים מוואלז'ין, ה"ה הגאון המחבר ה"קהלת יעקב" דנן, שנולד לו בק"ק מינסק, בשנת
תקמ"א. ואחיו הצעיר ממנו, ה"ה הגאון הנודע רבי יצחק מינקובסקי - אב"ד דק"ק קרלין, מחבר הספר המפורסם
"קרן אורה" על מסכתות הש"ס, [נולד במינסק - בשנת תקמ"ח, ונפטר בקרלין - ביום ט' במרחשוון שנת תרי"ב]. אח
נוסף, הוא הגאון רבי יהודה מרגלין - ספרא ודיינא, ומגדולי התורה בק"ק מינסק.
הגאון המפורסם בעל ה"קרן אורה", מילא מקום אחיו - הגאון רבי יעקב ברוכין בעל מחבר הספר "קהלת יעקב" דנן -
בק"ק קרלין, לאחר פטירתו - ביום ו' לחודש כסלו, שנת תר"ה, ומנו"כ
Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>
פורסם: ה' פברואר 04, 2021 9:55 pm
על ידי איש_ספר
לאחרונה קראתי על בנו של ר' יעקב. ר' יוסף חיים אורנשטיין,
(חתנו של ר' אליעזר קלונסקי מחברון, סבא של הרב קלונסקי מגבעת מרדכי), היה ת"ח ועסקן. מצאתי תשובה אליו בהר צבי, שמו מופיע כמנוי לספרי הגר"ח נאה ועוד. רי"ח שימש בתפקידים שונים בירושלים ובחברון עבר לחדרה להיות שם שו"ב, תחילה שימש גם כרב המושבה. ושילם ע"כ מחיר כבד מנשוא, כל בניו נהיו חילוניים. קראתי בזכרונות של בנו מר אלישיב אורן, שכאשר הגיעה ההצעה לעבור לחדרה, ביקש ר' משה בלוי גיסו, להניאו ואף הציע לדאוג להכפיל את משכורתו, אך ללא הועיל. מאידך גם שאר נכדי וניני ר' יעקב מהבנים שנשארו בירושלים, מצבם לא שפר עליהם.
נכד אחד ר' שלום בן ר' מאיר אורי, נסע לדרא"פ, ודוקא הוא זכה להקים משפחה של ת"ח מופלגים. בנו הוא הגאון המופלא ר' אביאל אורנשטיין, המהדיר של בעל המאור עם נר למאור (חתנו הוא הגאון העילוי ר' אריה בהגרמ"ש שפירא).
שמעתי שא' מנכדי ר' יוסף חיים חזר בתשובה והקים בית של תורה.
- ר יוסף חיים ובניו.jpg (87.86 KiB) נצפה 7305 פעמים
- בזקנותו בחדרה עם אשתו ואחיותיה
- אורנשטיין (3).jpg (82.31 KiB) נצפה 7304 פעמים
- בניו
- אורנשטיין (2).jpg (86.99 KiB) נצפה 7304 פעמים
Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>
פורסם: א' פברואר 07, 2021 11:37 am
על ידי איש_ספר
לבי במערב כתב:וכיון שבכללות תולדות המשפחה עסקינן, אציין ל
רשימה מעניינת אודות תקופתו האחרונה של רי"א הי"ד בעלמא־דין.
כאן מוצג אוסף תצלומים מאוצרותיו של מר שמואל (משה יהודא לייב) אבן־אור ע"ה, בנו של רי"א הי"ד.
מחולת המחנים כתב: . . הרה"ג ר' אברהם כהן ראטה זצ"ל יו"ר ועד הכשרות של העדה החרדית . .
כאן מצוי תצלום מצבתו (וגם דזוגתו, מ' רעכיל).
כאן - תצלום הזמנה לחגיגת בר־המצוה דבנם רי"ד (בכ"ד מנ"א תשט"ו).
אני מרגיש צורך לתקן מה שכתבתי למעלה
איש_ספר כתב: גם שאר נכדי וניני ר' יעקב מהבנים שנשארו בירושלים, מצבם לא שפר עליהם.
דברים אלו נכתבו בהשפעת שיחה עם א' מבני המשפחה. הלה ת"ח גדול וראשו ורובו בתורה וכנראה עניני המשפחה לא כ"כ מוכרים לו. אליבא דאמת יש הרבה צאצאים שומרי תו"מ נכדי ר' יעקב. וכיון שיש בכך משום כבודו של ראש המשפחה, האדם הגדול בענקים, מצאתי חובה לתקן.
הנה למשל פרטים לכמה צאצאים מר' משה יהודה ליב בן ר' יעקב:
א. ר' אורי ניסן בן ר' משה יהודה ליב: היה לו חתן חשוב בשם ר' מרדכי ידידיה ויינר שהוציא את הראשונים למקוואות ותוס' ר"פ לנדרים ועוד.
לר' אורי ניסן היה בן יחיד בשם ר' יעקב. ר' יעקב היה נשוי פעמיים. בסוף ימיו היה גר בבני ברק. מזיווגו הראשון יש לו צאצאים בני תורה ליטאים, מזיווגו השני יש לו צאצאים חסידי חב"ד. (מלבדם ישנם עוד חסידי חב"ד בשם אורנשטיין והם ממשפחת עו"ד ר' מאיר, אחיו של הגאון ר' אביאל הנזכר לעיל בני ר' שלום בן ר' מאיר בן ר' יעקב).
ב. אחיו ר' יצחק אביגדור (רב הכותל הי"ד), ממנו יש כמו שהזכירו כאן את חתנו ר' אברהם ראטה מהעדה"ח. ויש לו נכד שהזכירו כאן ר' יגאל בן ישעיהו אורנשטיין.
ג. אח נוסף היה ר' אברהם נחום, בתו מרת זהבה ז"ל הוציאה ספר עליו בנה היה ר' שריה נחום מלכיאל. נפטר צעיר לפני כמה שנים.
מן הסתם ישנם עוד.
ויה"ר שנזכה בקרוב לקיום הבטחת הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. אנס"ו.
Re: משפחת אורנשטיין - שיינברגר - בלוי <יחוס משפחת הקר"א>
פורסם: ב' דצמבר 12, 2022 8:53 pm
על ידי גיורא בשמי שמיא
שמואל גלינסקי כתב:לקרן אורה היו עשרה ילדים...
...
נעמי אשת שמעון לוי
...
שמואל גלינסקי
אולי יש בידיעה הבאה ליישב תעלומת ייחוס הרב דמיליצץ ושדליץ ר' יחיאל סולוביצקי (סלאוויטיצקי -לפי גיסו צילום
כאן), ואולי לא. מכל מקום הידיעה חשובה כשלעצמה, ומענין ייחוס משפחת הקרן אורה.
ב'מיינע זכרונות'
חלק ב ליחזקאל קאטיק נין הגר"ח מוולאזין (
נזכר כאן) כתוב שסבו (לא זהיתי אותו במעט שעיינתי, ובאוצר חסר חלק א, אך מסתבר שהיה יהודי אמיד, גובה המיסים בקמניץ דליטא) התאלמן בגיל ששים, ואחרי כמה חודשים חזר הביתה עם ידיעה, שהוא נשא לאישה את בת 'ר' איצאלע, קארלינער רב'. הוא מביא שסבו סיפר שהאשה הצדקנית, 'סבתא' נעמי, 'גירשה' את בעלה כי הוא נהיה אפיקורס. חרף זה שהיו להם בנים מבוגרים
(ושהיה נאה מאוד, ומלומד בחכמות), וסרבה לשבת עם אפיקורס. הוא מספר שם על שתי בנות רווקות ובן שהתחתן (אחרי חצי שנה) עם בת של בעה"ב אחד מקמניץ. ע"כ מזכרונות הנ"ל.
ועתה, אולי ר' יחיאל הזה היה עוד בן של נעמי מזוו"ר. ואולי לא. בכל אופן יש כאן תרומה חשובה לחקר צאצאי הקר"א.
