פורום אוצר החכמה

בשבת אחה"צ הלך לעולמו משגיח ישיבת פוניבז' הגה"צ רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל, בן הגה"צ רבי ראובן זצ"ל ונכד הגה"צ הק' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל. וחתן ראש הישיבה הגרמ"ש ברמן זצ"ל.
ההלויה הערב מוצש"ק כי תבוא בשעה 11.00 מישיבת פוניבז' לביה"ח נציבי פוניבז'.

מאיזו שנה הוא מכהן כמשגיח?

כמשגיח קטן מאלול תשמ"ו, כמדומה

וי אבדה נפש.

זכיתי לשמוע ממנו הרבה דברי תורה ויראה, משנה סדורה וערוכה, משורשי הענינים ועד הדרכה למעשה. ובאו דבריו בקונטרסי 'מסילות' שהיה מוציא לאור. (ובאוצר נמצא רק על פורים, נא ישתדלו המנהלים להביא את שאר המסילות אל תוך אוצרם הטוב).

חבל על דאבדין.

בד"ה. כאן, עמוד תרלד והלאה, ב' ענינים נפלאים ממנו. לע"נ.

עם שחלפו שנים רבות מעת שזכינו לשמוע הועדים מדי שבוע, אנסה לדייק בתיאור דמותו היחודית כפי שנשתקפה בעיניי כבחור צעיר.

ראשית, חזיון מופלא היה ההיחבאות שלו אל הכלים. היו לו את כל הנתונים להיות במרכז ההויה הפוניבז'אית בפרט הבני - ברקי'ת בכלל. נכד של המשגיח ר' חצק'ל, חתן של ר' שלמק'ה, נטוע כולו בתוך גבעת הישיבה, על תפילותיה, סדריה, מנהגיה והניואנסים הכי דקים שלה. הוא התמצא והיה מעורה בהכל, ונשם אל תוכו את האוירה הזאת. היה מעורב בקבלת ההחלטות, בשמירת הזמנים, בעניני הגבאות וחלוקת הכיבודים ועוד, ועם כל זאת חי בעולם פנימי ופרטי משל עצמו. פיו חתום ומסוגר, מיעט בדיבורים ובגינונים, השתתפותו באירועים ובשמחות היתה נדירה. נדיר למצוא אדם כ"כ מרכזי מחד, וכ"כ מוצנע ומוסתר מן הפומביות ומן הפרהסיא מאידך.

היה קשה לבוא בסודו, אך מן הנראה לעין, שהיה מאוד דבוק ו'שמרן' בכל הקשור עם תורת המוסר. לאברך שבא לבקש את חוות דעתו על פי' שחיבר על המסילת ישרים לפי דרך הפשט, נענה, אין ביכולת בן דורינו לעמוד על עומקן של דברי רמח"ל, אלא רק לצעוד במשעול של רבותינו רבי המוסר לבית קעלם וכו'. ככלל, הועדים היו בנויים ומבוססים בעיקר על דברי קדמונים, נשם וחווה מאוד ושנה פעמים רבות את היסודות של שכר ועונש, אמונה, יעודו של האדם בעולם הזה בקיום המצוות ועוד, ולא חיפש חידושים ובנינים.

כפי שהוזכר כבר, החוברות שיצאו ממנו במתכונת מצומצמת ומתחילה חולקו על ידו רק בהשאלה, מיוחדים במקוריותם ובהיצמדות למהלכי הקדמונים. בעיקר בולטים הדברים בחוברות המכילות הדרכות וביאורים לתפילה.

אחד המאפיינים את היותו איש פרטי ופנימי במהותו, שלא רבים הינם 'תלמידיו'. לרוב תלמידי הישיבה בזמני לא היתה עמו היכרות קרובה, והקירבה הרוחנית שהיתה מנת חלקם של יחידים, מבקשים בכל לבם ונפשם, נבנתה בדי עמל, והפכה ברבות הזמן לקשר של קיימא.

בכל הליכותיו בצבצו ההבנה העמוקה והתפיסה החדה בהם ניחון, קלט היטב את כל המתרחש, ושמר את התרשמותיו לעצמו.

נחבא ונסתר היית בחייך, הילכת בצידי הדרכים, וכזה תישאר אף בהסתלקותך החטופה והכואבת. זכרך לא ימוש מתוכינו.

כבן ס"ח בפטירתו ללא עת.
כבחור בישיבה למד ב"ועד" של מבוגרים ממנו.

עושה חדשות כתב:בד"ה. כאן, עמוד תרלד והלאה, ב' ענינים נפלאים ממנו. לע"נ.

נפלא ביותר, אבל כפשוטו דעת הרמב"ן היא כדעת הגר"א ש'לא ענשינן אעשה אלא בעידן ריתחא' מיירי גם בעשה חיובית.

מרגש ומרטיט עד דמעות היה הספדו של הגרב"ד בהיכל הישיבה, זעקות השבר הגיעו לשיא כשהתמוגג בבכי וזעק "בני, בני, בני... ואתם תאמרו [=התלמידים] אבא, אבא..."
מרן הגרי"ג עמד על נקודת האמונה שהיא יסוד התורה כולה, והיא היתה הנקודה המרכזית בחייו והסובבת בכל השיחות והועדים שמסר.

מיוחד להפליא הענווה שלו ואיך היה נחבא לכלים בזמן שיכל ללבות את האש הוא היה בולם את פיו,ולענ"ד זה בא גם מהפיקחות והחכמה שלו
ד"א הוא חיתן את כל ילדיו?

ליבא לתיובתא כתב:מרגש ומרטיט עד דמעות היה הספדו של הגרב"ד בהיכל הישיבה, זעקות השבר הגיעו לשיא כשהתמוגג בבכי וזעק "בני, בני, בני... ואתם תאמרו [=התלמידים] אבא, אבא..."
מרן הגרי"ג עמד על נקודת האמונה שהיא יסוד התורה כולה, והיא היתה הנקודה המרכזית בחייו והסובבת בכל השיחות והועדים שמסר.

צעד בזה בעקבי סבו זי"ע.

אביו גם כיהן כמשגיח בישיבה?
[אחד מבניו ימלא כעת את מקומו?]

אני עוד ראיתיו באמצע שבוע שעבר [ביום שלישי או רביעי] אחה"צ ללכת לבד רגיל לביתו ברח' שפת אמת.
ממתי הוא לא הרגיש טוב???
זה היה פתאומי???

שמחו כתב:אביו גם כיהן כמשגיח בישיבה?
[אחד מבניו ימלא כעת את מקומו?]

אביו רבי ראובן כיהן כמשגיח בישיבה, ונפטר בתשמ"ה.
אחד מבניו ככה"נ ימלא את מקומו [אם נכדו הינוקא של הגרח"ש ליבוביץ בן הכ"ח שנה, כבר ראש קיבוץ בישיבה...]

הא לחמא עניא כתב:אני עוד ראיתיו באמצע שבוע שעבר [ביום שלישי או רביעי] אחה"צ ללכת לבד רגיל לביתו ברח' שפת אמת.
ממתי הוא לא הרגיש טוב???
זה היה פתאומי???

הוא עבר התקף לב כמדומני לפני כשנה וחצי לערך, ואח"כ יצא מזה והיה פעיל כרגיל, לעיני הציבור כמובן.
ההדרדרות היתה מהירה, בתוך כשבוע בלבד.

לפני כמה עשורים פגשתיו בפעם הראשונה והיחידה. נתגלגלה השיחה על שיטות שונות בתנועת המוסר. אמר: סבי המשגיח מסר לי הדרכה. כאשר הנך מקבל על עצמך את אחת השיטות ורוצה להצליח בה, העצה היא, מכאן ואילך, כל השיטות האחרות צריכות להיות מופרכות בעיניך ...

ידוע שהיתה לו שיטה מיוחדת שאני יכול להעיד עליה כתלמיד בענין הקבלות,
כשבחור היה ניגש אליו ומתייעץ אתו על קבלה שהוא רוצה לקבל בענין תפילה או מידות טובות או יר"ש וכדומה,
תשובתו היתה אחת
קבל על עצמך קבלה של התחזקות בלימוד התורה וע"י התחזקות בלימוד התורה אזי ממילא יושפעו שאר הענינים
והיה נוהג להציע לכל בחור שיקבל ע"ע לכתוב בכל יום במשך רבע שעה ד"ת שהתחדשו לו באותו היום
או שיעור ששמע או ששמע מחבר ולאו דוקא בסוגיה שבה עוסקים.

עוד היה מבקש מכל תלמידיו הקשורים אליו לכתוב לו כל יום חידושים בסוגיה ששמעו מחבריהם דוקא,
והיה מחזיר להם למחרת וכותב להם על הדף האם החידוש הזה ראוי ונכון לאומרו
כדי להנחילם את דרך הלימוד ילכו בה.

בצעירותו עם סבו מרן המשגיח

ספרן כתב:לפני כמה עשורים פגשתיו בפעם הראשונה והיחידה. נתגלגלה השיחה על שיטות שונות בתנועת המוסר. אמר: סבי המשגיח מסר לי הדרכה. כאשר הנך מקבל על עצמך את אחת השיטות ורוצה להצליח בה, העצה היא, מכאן ואילך, כל השיטות האחרות צריכות להיות מופרכות בעיניך ...

עם זאת, ולמרות היותו שמרן שהלך תדיר בעקבי סבו, היה בעל ידע נרחב באסכולות שונות, ופעם ששמע שיש בידי את הספר יסוד העבודה [סלאנים] שאלו ממני בכדי ללומדו.

מתוך 'לקראת שבת'

מצורף בזה שיחה עם גיסיו נשיא ישיבת פוניבז' הגר"א כהנמן והגרח"פ ברמן ר"מ בישיבה
פורסם במוסף שבת קודש עש"ק נצו"י כד אלול תשע"ז

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:בד"ה. כאן, עמוד תרלד והלאה, ב' ענינים נפלאים ממנו. לע"נ.

נפלא ביותר, אבל כפשוטו דעת הרמב"ן היא כדעת הגר"א ש'לא ענשינן אעשה אלא בעידן ריתחא' מיירי גם בעשה חיובית.

שאלה:
לפי הרמב"ן והריטב"א והגר"א וכו', האם אין חילוק בין מי שלא קרא קרי"ש או לא נטל לולב למי שלא לבש בגד ד' כנפות?

יצא לאור ספר 'מסילות - חכמה ומוסר' (ב"ב ניסן תש"פ), מכתבי הדרכה ממנו, זיע"א.