הודעהעל ידי הוד_והדר » א' אוקטובר 08, 2017 8:53 pm
כמובן פשוט שהכוונה לבאר היטב של ר' ישעיה.
בדרך אגב היו 5 חיבורים בשם באר היטב, וזה מה שכתבתי במקום אחר:
ידוע כי כמה חיבורים נודעו בשם זה ונתחברו על ידי אישים שונים, ואלו הם:
א. הג"מ ישעיה ב"ר אברהם הלוי, נכד הט"ז והב"ח, נפטר בשנת תפ"ג בדרכו לארץ הקודש (ראה 'שם הגדולים' אות ב, סימן טז). והוא חיבר 'באר היטב' הראשון על אורח חיים, הזכיר בהקדמתו גם חיבור על יורה דעה (שלא נדפס מעולם). חיבורו על אורח חיים נדפס לראשונה באמשטרדם סביב השלחן ערוך בשנת תס"ח (שנת ולתת' עליכם' ה'י'ו'ם ברכה').
ב. הג"מ יהודה ב"ר שמעון אשכנזי, דיין בטיקטין וסופר ונאמן דק"ק פפד"מ. חיבר 'באר היטב' לשלחן ערוך אורח חיים יורה דעה ואבן העזר. ספר 'באר היטב' הראשון (הנ"ל אות א) היה לפניו, ומזכירו בספרו כמה פעמים. בחיבור זה השתמש בעל 'פתחי תשובה' בחיבורו על יורה דעה, ומזכירו בשם 'באר היטב למהרי"ט ז"ל'. לראשונה יצא לאור על יורה דעה באמשטרדם בשנת תצ"ז (שנת וידבר' אלי ז'ה השלחן אשר לפ'ני ה'; ראה צילום השער במאסף 'ישורון' קובץ יז. ממהדורה זו כמעט ולא שרדו עותקים, כי רובם נשרפו בשריפה גדולה שאירעה בחדש טבת תצ"ח). ובשנית בשנת תק"ו (שנת וידבר אלי זה ה'שלחן אש"ר לפני ה'), בתוספת ספר 'טוב לכת' על הלכות שמחות להג"מ משה פרנקפורט (ראה להלן אות ג) עם סימון מיוחד להיכר בין הבאר היטב ובין ספר 'טוב לכת'. תק"כ (שנת ו'ידבר א'לי ז'ה ה'שלחן אש"ר לפני ה'), גם בדפוס זה הוסיפו ספר 'טוב לכת' הנזכר, אבל הושמטו הסימנים להכיר בין שני החיבורים. שם תקכ"ט (שנת ו'ידבר אלי ז"ה השלחן אש"ר לפני ה'). שם תקל"ז (שנת ו'יטע אש"ל בבאר' שבע), בדפוס זה נוסף מהדורה בתרא מאת המחבר 'באר היטב' מכתיבת ידו, וכן ליקוטים מספר 'באר היטב' של הג"מ זכריה מענדל (בתוספת ציון 'משלחן ערוך של רבי זכריה מענדל זצ"ל'), וליקוטים מספר 'אשל אברהם' להג"מ אברהם אופנהיים אב"ד מנהיים ו'תוספת מרובה'. חלק מההוספות נדפסו על הגליון וחלק בתוך דברי ה'באר היטב' מסומנים בסימון יד ובסוגריים מרובעות. מהדורא זו כצורתה נדפסה שוב בשנת תקנ"ט.
על אורח חיים יצא לאור לראשונה באמשטרדם תק"ב (שנת וידב'ר' אלי זה הש'לחן אשר לפני ה'). בשנת תקי"ג (שנת לש'מר' את דרך עץ ה'ח'יים) נדפס שוב, בדפוס זה הוסיפו ליקוטים שונים מספר 'אבן העוזר' להג"מ עוזר מקלמינטוב, ליקוטים אלו הוכנסו כהגהות בתוך דברי הבאר היטב בתוספת דמות יד להורות על ההוספה, וכן נוספו שם ליקוטים שונים מהמגיה בתוך סוגריים מרובעות או בתוספת 'אמר המגיה'. בדפוס שנת תקכ"ט (שנת ו'י'ט'ע אש'ל בב'א'ר' שבע) נוספו הגהות חדשות בשם 'אשל אברהם' מהג"מ אברהם אופנהיים, חלקם נוספו בתוך דברי הבאר היטב וחלקן על גליון השו"ע, והדברים צויינו גם בדמות יד, כמו כן גם נוספו הגהות מהמגיה בסוגריים מרובעות ובתוספת סימון יד. בשנת תר"ה (שנת ש"ע ובא"ר היט"ב) בעיר דאנציג נדפס שוב מהדורא נוספת, ובדפוס זה נוסף ליקוטים מספר 'בית מאיר' להג"מ מאיר פוזנר אב"ד שאטלאנד שהיה עוד בכתיבת יד. וכן הוסיף עליהם המגיה הגהות שונות בציון צורת יד, וכן תוקן בדפוס זה שיבושים שונים אשר נפלו בדפוסים שקדמו לו 'בעיון הדק היטב הדק על דרך האפשרי'. על אבן העזר יצא לאור לראשונה באמשטרדם תצ"ט (שנת וידב'ר' אלי ז'ה השלחן אשר' לפ'ני ה'), וראה עוד בהמשך.
ג. הג"מ משה פרנקפורט בן הג"מ שמעון דיין באמשטרדם (ראה 'שם הגדולים' אות מ, סימן קע), ומחבר ספרי 'נפש יהודה', 'זה ינחמנו', 'קהלת משה' ו'טוב לכת', ועוד. והוא חיבר 'באר היטב' על שלחן ערוך חושן משפט, והוא כדוגמת ה'באר היטב' של מהרי"ט. ונדפס לראשונה באמשטרדם שנת תק"ט (שנת וידבר אלי זה השלח'ן אש"ר לפני ה').
ד. 'באר היטב' על שלחן ערוך יורה דעה וחושן משפט - להג"מ זכריה מענדל בן הג"מ אריה לייב מקראקא שהיה אב"ד בעלזא ועוד (ראה 'שם הגדולים' פליטת סופרים אות ז, סימן א). נדפס לראשונה על יורה דעה באמשטרדם שנת תקי"ד (שנת ונתת על השלחן לחם פנים לפנ'י' תמי"ד), בדפוס זה נדפס גם 'תוספת חידושי דינים מהגאון... מוהר"ר עוזר זצ"ל... אב"ד... קלימניטוב' מספרו 'אבן העזר', ועם ספר 'לקט הקמח' להג"מ רבי משה חאגיז וספר 'פנים חדשות' להג"מ ר"י ישורון. ובוויען שנת תק"ע. בשנת תקל"ח (שנת 'למי יורה דעה ולמי יבין' שמועה) נדפס שוב 'באר היטב' זה על יורה דעה, עם ליקוטים הנזכרים, בתוספת ליקוטים מספר 'אשל אברהם' הנזכר והגהות בשם 'תוספת מרובה' (דברי ה'לקט הקמח', 'פנים חדשות' ו'תוספת מרובה' נדפסו במדורים בפני עצמם תחת הבאר היטב), ושונה תוכן הליקוטים מספר 'אשל אברהם' אשר נדפס כאן מליקוטי ספר 'אשל אברהם' שנדפסו ב'באר היטב' דפוס תקל"ז. במהדורא זה שולב 'באר היטב' מחיבורו של מהרי"ט הנזכר (לפעמים כלשונו ולפעמים רק בתוכן; עד סימן לז מעורבים הס"ק פעם של מהרי"ט ופעם של רז"מ, ומסימן לז ואילך מסומנים וכדלהלן), על פי רוב הם מסומנים בסוגריים מרובעות ובכמה סימנים הודפס רק ה'באר היטב' של מהרי"ט (ראה סימן קפג עד סימן קפז בחלקו. ובהלכות מילה נדפס רק של רז"מ והליקוטים של מהרי"ט במדור 'תוספת מרובה'). נוסח זה הודפס ברוב הדפוסים הבאים אחריו, ונוסח זה נמצא גם בדפוסים בזמנינו (ראה כל זה באריכות בקובץ ישורון, גליון יט). ועל חושן משפט נדפס לראשונה באמשטרדם תקכ"ד (שנת ועשית' ח'שן מ'שפט מעשה חשב תעש'נ'ו').
ה. הג"מ יהודה משה ראב"ד דהעיר זאלקווא. והוא חיבר 'באר היטב' על יורה דעה, ונדפס שם בשנת תק"ב (שנת ב'ר'ך מש'ה) ותקי"ג (שנת וזאת ה'ברכה אש"ר ב'רך משה). ושוב לא נדפס יותר.
בדורות האחרונים נדפסו עם השלחן ערוך: בחלק אורח חיים ואבן העזר הבאר היטב של מהרי"ט (אות ב), ובחלק יורה דעה וחושן משפט ה'באר היטב' של הג"מ זכריה מענדל (אות ד וכנזכר לעיל). מהות חיבורים אלו שונים אחד ממשנהו, והאריך בכל זה הגרחיד"א בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, ערך באר היטב), יעויין שם.