פורום אוצר החכמה

כידוע, כמעט בכל סיפור ששומעים תשובה שענה הגראי''ל לאנשים טמון איזה משהו מקורי, איזה דבר הפוך, משהו מפתיע.
המון פעמים אחרת ממה שהיינו חושבים במושכל ראשון. אבל אלו דברים שאחרי ששומעים, מיד עולה ההבנה של הבהירות של רבינו, איך שתפס את עצם הלוז של כל ענין.
סוג משפטים ורעיונות שמיד אנחנו אומרים לעצמינו 'איך זה מתאים לר' אהרן לייב...'.

כמו הסיפור שכל כך התפרסם שהרופא אמר לו שהוא חי בנס והגראי''ל מיד ענה לו 'גם אתה'!
זה משפט אחד שמשנה תפיסה!

אשמח אם כל אחד שיודע ישתף אותנו בעובדות ותשובות וסיפורים כאלו.

אתחיל במשהו שבדידי הוה מעשה.
הייתי אברך בישיבה מפורסמת, והיה לי חבר טוב בישיבה שהיה בקי ומדקדק מאוד בהלכה, וכשהגיע לגיל 20 הוא חשב שהוא מוכרח להתחתן, כי ככה כתוב , לא שהוא היה כשיר לכך ורצה בטבעיות להתחתן, אלא הרגיש שהוא עושה טובה, כי זה מה שצריך. (לא יודע למה לא התעורר לו הענין כבר בגיל 18). הוא ממש לא היה כשיר לנישואין כי הוא היה מאוד מרובע וטיפוס קצת נוקשה, אפילו שהיו בו גם הרבה מאוד מעלות. אמרתי לו בא נשאל את ר' אהרן לייב. (במאמר המוסגר- הוא כבר מהדור שלא רגילים לשאול דברים (לפני 9 שנים- תשס''ט) וקצת התפלא, מה אני ילך לשאול...? מה אני יגיד לו...וכן על זה הדרך. פשוט לא עלתה על דעתו שהולכים ושואלים, אפילו שלבית הוראה רגיל היה ללכת ולברר דברי הלכה. אבל לגשת לגדול הדור?! אבל זה עוד נושא). ניגשנו אחרי מעריב, והבחור שאל אם הוא צריך להתחתן, ר' אהרן לייב שאל אותו למה לא? הבחור ענה שהוא רוצה ללמוד ושהוא מנצל את זמנו כראוי. אז ר' אהרן לייב אמר לו שהוא לא צריך להתחתן. 'עד מתי' שאל הבחור, ור' אהרן לייב בשיא הטבעיות אומר לו 'אף פעם...כמו בן עזאי...', אז הבחור קפץ ושאל בטון לחוץ 'מה, אני לא יתחתן אף פעם'? ואז ר' אהרן לייב ענה בחיוך 'אה, אתה רוצה להתחתן? אה, אז אולי בגיל 23 זה טוב'!
מה שקרה כאן לפי איך שהבנתי את זה באותו הרגע, שר' אהרן לייב הרגיש שהבחור 'עושה טובות' כשהוא בא להתחתן. והוא פשוט הוציא מהבחור את הרצון וההבנה שהוא רוצה להתחתן. וכמה שזה היה חשוב לבחור ההבנה הברורה הזאת! זה השפיע לו אחר כך על כל מהלך ההבנה בחייו. אחרי שנתיים וחצי כשהוא כן התחיל שידוכים הוא הבין שהוא רוצה להתחתן ולא עושה טובה לאף אחד, כי הרי כך כתוב בתורה.
אני שהכרתי אותו ידעתי שאם יתחתן מתוך הבנה כזאת, לא יצליח לחיות נורמלי. כיה הוא היה כזה מרובע ונוקשה, וביחד עם דקדוק ההלכה, שכל כך התאימה לאופיו הוא היה יכול להרוס את חייו כך.
ורבינו פשוט הפך לו את הראש בתשובה אחת. 'אתה לא צריך להתחתן. אף פעם...'.

בעל פה הייתי יכול לספר את זה בשתי משפטים עם הניגון איך שהוא אמר לו את זה. בכתב זה נהיה כזה ארוך. לא יודע למה...

סיפרו ששאל את אחד מראשי רשתות הכוללים כמה ממעשיו הם לשם שמים, והראש כולל ענה לו חמש אחוז.
אז ר' אהרן לייב אמר לו 'חבל, אם היית עושה הכל שלא לשמה, היית פותח עוד כולל...'

אברך אחד קיבל מכתב מהתלמוד תורה, שבגלל שהבן שלו הולך עם כיפה בלי סרט מסביב, על כן הם מבקשים שיחליף תלמוד תורה. האברך נסער מאד, קנה שתי כיפות אחד בלי סרט ואחד עם, ונסע לר' שטיינמאן. נכנס אליו, הניח את שתי הכיפות על השלחן, ושאל את ר' שטיינמאן אם הוא רואה הבדל בין הכיפות. עונה לו ר' שטיינמאן שלא. אומר לו האברך, דע לך, שיש שרוצים להעיף את הבן שלי על שהוא לא לובש את הכיפה הנכונה. שואל אותו ר' שטיינמאן, ואתה רואה הבדל? עונה לו האברך, לא! אז אמר לו ר' שטיינמאן, אם אתה לא רואה הבדל, אז שילבש את הכיפה שהבית ספר מעדיף, הרי גם ככה אין הבדל ביניהם!

ראש כתב:סיפרו ששאל את אחד מראשי רשתות הכוללים כמה ממעשיו הם לשם שמים, והראש כולל ענה לו חמש אחוז.
אז ר' אהרן לייב אמר לו 'חבל, אם היית עושה הכל שלא לשמה, היית פותח עוד כולל...'

יש פה דפלציה, (אינפלציה על הסיפור בעצמו...) בזמנו אמרו 10%.

תוכן כתב:אברך אחד קיבל מכתב מהתלמוד תורה, שבגלל שהבן שלו הולך עם כיפה בלי סרט מסביב, על כן הם מבקשים שיחליף תלמוד תורה. האברך נסער מאד, קנה שתי כיפות אחד בלי סרט ואחד עם, ונסע לר' שטיינמאן. נכנס אליו, הניח את שתי הכיפות על השלחן, ושאל את ר' שטיינמאן אם הוא רואה הבדל בין הכיפות. עונה לו ר' שטיינמאן שלא. אומר לו האברך, דע לך, שיש שרוצים להעיף את הבן שלי על שהוא לא לובש את הכיפה הנכונה. שואל אותו ר' שטיינמאן, ואתה רואה הבדל? עונה לו האברך, לא! אז אמר לו ר' שטיינמאן, אם אתה לא רואה הבדל, אז שילבש את הכיפה שהבית ספר מעדיף, הרי גם ככה אין הבדל ביניהם!

גם אני שמעתי את הסיפור הזה. ולדעתי הוא דחה אותו בקש. כי אני אומר לעצמי שאם הייתי במקום האבא, הייתי עונה לו שלטעמי אין הבדל אך לטעמו הילדותי של הבן יש הבדל ולכן הוא מתעקש לילך דוקא עם כיפה בלי סרט. וא"כ כיון שלמעשה באמת אין הבדל הדרא קושיא לדוכתא מדוע מנהלי הת"ת מתעקשים על זה?

פלתי כתב:

תוכן כתב:אברך אחד קיבל מכתב מהתלמוד תורה, שבגלל שהבן שלו הולך עם כיפה בלי סרט מסביב, על כן הם מבקשים שיחליף תלמוד תורה. האברך נסער מאד, קנה שתי כיפות אחד בלי סרט ואחד עם, ונסע לר' שטיינמאן. נכנס אליו, הניח את שתי הכיפות על השלחן, ושאל את ר' שטיינמאן אם הוא רואה הבדל בין הכיפות. עונה לו ר' שטיינמאן שלא. אומר לו האברך, דע לך, שיש שרוצים להעיף את הבן שלי על שהוא לא לובש את הכיפה הנכונה. שואל אותו ר' שטיינמאן, ואתה רואה הבדל? עונה לו האברך, לא! אז אמר לו ר' שטיינמאן, אם אתה לא רואה הבדל, אז שילבש את הכיפה שהבית ספר מעדיף, הרי גם ככה אין הבדל ביניהם!

גם אני שמעתי את הסיפור הזה. ולדעתי הוא דחה אותו בקש. כי אני אומר לעצמי שאם הייתי במקום האבא, הייתי עונה לו שלטעמי אין הבדל אך לטעמו הילדותי של הבן יש הבדל ולכן הוא מתעקש לילך דוקא עם כיפה בלי סרט. וא"כ כיון שלמעשה באמת אין הבדל הדרא קושיא לדוכתא מדוע מנהלי הת"ת מתעקשים על זה?

מן הסתם הגראי"ל אמר לו כך, כדי שיעביר את המסר לטעמה הילדותי של אשתו...

ברמן כתב:

פלתי כתב:

תוכן כתב:אברך אחד קיבל מכתב מהתלמוד תורה, שבגלל שהבן שלו הולך עם כיפה בלי סרט מסביב, על כן הם מבקשים שיחליף תלמוד תורה. האברך נסער מאד, קנה שתי כיפות אחד בלי סרט ואחד עם, ונסע לר' שטיינמאן. נכנס אליו, הניח את שתי הכיפות על השלחן, ושאל את ר' שטיינמאן אם הוא רואה הבדל בין הכיפות. עונה לו ר' שטיינמאן שלא. אומר לו האברך, דע לך, שיש שרוצים להעיף את הבן שלי על שהוא לא לובש את הכיפה הנכונה. שואל אותו ר' שטיינמאן, ואתה רואה הבדל? עונה לו האברך, לא! אז אמר לו ר' שטיינמאן, אם אתה לא רואה הבדל, אז שילבש את הכיפה שהבית ספר מעדיף, הרי גם ככה אין הבדל ביניהם!

גם אני שמעתי את הסיפור הזה. ולדעתי הוא דחה אותו בקש. כי אני אומר לעצמי שאם הייתי במקום האבא, הייתי עונה לו שלטעמי אין הבדל אך לטעמו הילדותי של הבן יש הבדל ולכן הוא מתעקש לילך דוקא עם כיפה בלי סרט. וא"כ כיון שלמעשה באמת אין הבדל הדרא קושיא לדוכתא מדוע מנהלי הת"ת מתעקשים על זה?

מן הסתם הגראי"ל אמר לו כך, כדי שיעביר את המסר לטעמה הילדותי של אשתו...

לדעתי יש באמירה הזו גם תשובה יותר עמוקה, שאין הנושא הכיפה הזו או האחרת.
אלא אי ההסכמה ללבוש את הכיפה השניה...

ידוע הסיפור על אחד מגדולי מחזיקי התורה שבדור שנכנס לרבינו
ושיבחו אותו שהוא מחזיק אלפי אברכים ועוד הוסיפו שמחצית מהכנסותיו נותן להחזקת תורה
הגיב מרן זצ"ל בחיוך "לא ידעתי שאדם אחד צריך לחיות כמו אלף אברכים"
(כמובן הכיר בו שלא יפגע מזה, ובאמת הוסיף הוא עוד תרומה על תרומתיו)

שמעתי מת"ח מופלג (שמו שמור עמדי) ששנים רבות לא זכה להפקד בזש"ק, שאחר יותר מ10 שנים מנישואיו ואחר שכבר עשה טיפולים רבים (הוא וזוגתו), אמרו לו הרופאים שהם קרובים למיצוי אפשרויות הטיפול, ונותרו להם עוד 3 אפשרויות שלא ניסו, שלאחת יש 10% הצלחה, לשנית פחות, ולשלישית עוד פחות, והם ממליצים לעשות הטיפולים לפי הסדר הזה של היותר סיכוי קודם.
אותו ת"ח נכנס למרן זיע"א, ומרן אמר לו, ואני חושב ההיפך, שתתחיל בטיפול שלדברי הרופאים יש בו הסיכוי הנמוך ביותר, וביאר דבריו, הרי הרופאים מטפלים שנים רבות ולא הצליחו, ז"א שיש להם גישה ודיאגנוזה שגויה לבעיה, ולכן אני סבור שצריך לחשוב 'בראש אחר', ותעשה את הטיפול שהם חושבים לפחות מוצלח.
אותו ת"ח עשה כדבריו ואחר זמן קצר נפקד בזש"ק.

פלתי כתב:

תוכן כתב:אברך אחד קיבל מכתב מהתלמוד תורה, שבגלל שהבן שלו הולך עם כיפה בלי סרט מסביב, על כן הם מבקשים שיחליף תלמוד תורה. האברך נסער מאד, קנה שתי כיפות אחד בלי סרט ואחד עם, ונסע לר' שטיינמאן. נכנס אליו, הניח את שתי הכיפות על השלחן, ושאל את ר' שטיינמאן אם הוא רואה הבדל בין הכיפות. עונה לו ר' שטיינמאן שלא. אומר לו האברך, דע לך, שיש שרוצים להעיף את הבן שלי על שהוא לא לובש את הכיפה הנכונה. שואל אותו ר' שטיינמאן, ואתה רואה הבדל? עונה לו האברך, לא! אז אמר לו ר' שטיינמאן, אם אתה לא רואה הבדל, אז שילבש את הכיפה שהבית ספר מעדיף, הרי גם ככה אין הבדל ביניהם!

גם אני שמעתי את הסיפור הזה. ולדעתי הוא דחה אותו בקש. כי אני אומר לעצמי שאם הייתי במקום האבא, הייתי עונה לו שלטעמי אין הבדל אך לטעמו הילדותי של הבן יש הבדל ולכן הוא מתעקש לילך דוקא עם כיפה בלי סרט. וא"כ כיון שלמעשה באמת אין הבדל הדרא קושיא לדוכתא מדוע מנהלי הת"ת מתעקשים על זה?

האם באמת הילד הוא שמתעקש על הכיפה הספציפית או ההורים? הגראי"ל נ"ע כמו תמיד פשוט הניח את האצבע על הנקודה האמיתית.

אין ספק שהגראי"ל לא החזיק משטויות והבלים כגון דא (כיפה עם סרט או בלי), אלא שלאידך גיסא הוא הוכיח לאותו אבא מיניה וביה שגם הוא (האבא) לא שונה ממנהל הת"ת וגם הוא עושה עסק בדיוק מאותה השטות.

איך אמר אתמול שר התורה הגרד"ל שליט"א לר' רפאל מנת מזכרון יעקב (הוא הסיעו ברכבו): השפה בה מדברים באנגליה היא אנגלית, באיטליה מדברים איטלקית בצרפת מדברים צרפתית וכו', ובעולם האמת? בעולם האמת מדברים אמת. השפה בה דיבר קדוש ה' מרנא ורבנא הגראי"ל זי"ע, היתה השפה של עולם האמת.

ישנה הסרטה של הגראי''ל עם הרב וייסבורד מיששכר באהליך שהביא כמה גבירים לגראי''ל, והוא דיבר איתם על נתינת צדקה, והגביר שאל אותו איך עושים את זה למעשה, אז הגראי''ל צחק ואמר לו 'פשוט מכניסים את היד לכיס, ונותנים...העשירים לא מכירים את הקונץ הזה...'?

שמעתי מת"ח אחד ששמע ממנו אחרי פטירת אדם גדול שעשו בלגן גדול בעיתונים וכו'
שאמר שעכשיו בתוך השנה זה זמן מאוד קשה לנשמה ושיעזבו אותו
ושאל אותו ת"ח דהלא אותו גדול היה צדיק ואין לו גיהנם
אמר לו מרן זצ"ל שלכולם יש גיהנם ואולי לגאון מוילנא לא היה

סיפר לי אמש יהודי שהינו קרוב משפחה של הר"ר יוסף וליס הי"ו יו"ר "ערכים":
אירע שרבינו הגראי"ל ביקש מהרב וליס שיעלה לביתו. הרב וליס שלא היה מוכן לכך מראש הגיע אליו מן הדרכים כשהוא רכוב על אופנועו, ועם היכנסו להגראי"ל התנצל על כך שאינו לבוש בצורה מכובדת ותחת להיות חבוש במגבעתו הינו מגיע כשקסדת האופנוע בידיו..
אבל ר' אהרן לייב אמר לו: "ר' יוסף, טובה בעיניי הקסדה שלך יותר מהרבה כובעי לבד של אחרים"...

פעם הייתי בביתו בכנס יסוד של ישיבה חשובה
ושאל אותו אחד מבני ביתו שהיות שהישיבה הצליחה מאוד הוא מבקש עצה בשביל הבחורים להינצל מגאוה
ענה לו בחיוך והלא אם יתגאו מה יצא מהם? אז מה יש להתגאות?

פרנקל תאומים כתב:

פלתי כתב:

תוכן כתב:אברך אחד קיבל מכתב מהתלמוד תורה, שבגלל שהבן שלו הולך עם כיפה בלי סרט מסביב, על כן הם מבקשים שיחליף תלמוד תורה. האברך נסער מאד, קנה שתי כיפות אחד בלי סרט ואחד עם, ונסע לר' שטיינמאן. נכנס אליו, הניח את שתי הכיפות על השלחן, ושאל את ר' שטיינמאן אם הוא רואה הבדל בין הכיפות. עונה לו ר' שטיינמאן שלא. אומר לו האברך, דע לך, שיש שרוצים להעיף את הבן שלי על שהוא לא לובש את הכיפה הנכונה. שואל אותו ר' שטיינמאן, ואתה רואה הבדל? עונה לו האברך, לא! אז אמר לו ר' שטיינמאן, אם אתה לא רואה הבדל, אז שילבש את הכיפה שהבית ספר מעדיף, הרי גם ככה אין הבדל ביניהם!

גם אני שמעתי את הסיפור הזה. ולדעתי הוא דחה אותו בקש. כי אני אומר לעצמי שאם הייתי במקום האבא, הייתי עונה לו שלטעמי אין הבדל אך לטעמו הילדותי של הבן יש הבדל ולכן הוא מתעקש לילך דוקא עם כיפה בלי סרט. וא"כ כיון שלמעשה באמת אין הבדל הדרא קושיא לדוכתא מדוע מנהלי הת"ת מתעקשים על זה?

האם באמת הילד הוא שמתעקש על הכיפה הספציפית או ההורים? הגראי"ל נ"ע כמו תמיד פשוט הניח את האצבע על הנקודה האמיתית.

אין ספק שהגראי"ל לא החזיק משטויות והבלים כגון דא (כיפה עם סרט או בלי), אלא שלאידך גיסא הוא הוכיח לאותו אבא מיניה וביה שגם הוא (האבא) לא שונה ממנהל הת"ת וגם הוא עושה עסק בדיוק מאותה השטות.

איך אמר אתמול שר התורה הגרד"ל שליט"א לר' רפאל מנת מזכרון יעקב (הוא הסיעו ברכבו): השפה בה מדברים באנגליה היא אנגלית, באיטליה מדברים איטלקית בצרפת מדברים צרפתית וכו', ובעולם האמת? בעולם האמת מדברים אמת. השפה בה דיבר קדוש ה' מרנא ורבנא הגראי"ל זי"ע, היתה השפה של עולם האמת.

בעיניי הכוונה בתשובה היא שכנראה יש הבדל, ומאותו הטעם שהילד מעוניין דווקא בזו, הת"ת אינו מעוניין.
הרי האמת ידועה לנו, עם בלי סרט, מודד מודרניות הוי.

ואיך אפשר בלי הסיפור המפורסם הזה:

אירע שיהודי עשיר נכנס למעונו וביקש להתייעץ- היות שהוא מחזיק ברכב יקר, האם עליו לחשוש מפני עין הרע עקב קנאתם של הבריות...
רבינו הגראי"ל (שכנראה חש בקורטוב של גאוות ממון בנימת דבריו של השואל) השיב לו בשאלה: את הש"ס אתה כבר יודע?
והעשיר ענה: לא, לא זכיתי. ואולי מחצית מן הש"ס אתה יודע? והעשיר: מחצית מן הש"ס? הלוואי.. לא זכיתי. אז אולי לפחות מסכת אחת מן הש"ס שגורה על לשונך? והעשיר: לצערי, אפי' מסכת אחת של משניות אינני יודע...
אם כך, אמר לו הגראי"ל בחדות: מדוע אתה מודאג? במה יש לקנא בך?

לפני כמה שנים התייעצתי איתו בנוגע לקנית דירה בעיר שאיננה מוגדרת שומרי תו"מ, בתוך הדברים הוא שאל אותי על המצב בכולל, והסברתי לו שב"ה לומדים טוב ויש עבודה מסודרת לאשה, אז הוא השיב לי 'כן כן בכולל לומדים טוב, השאלה היא מה קורה מהרגע שיוצאים מהכולל עד שמגיעים לבית' למעשה מחמת מורכבות השאלה הוא לא ענה לי בצורה חדה, אבל זה היה לי למוסר שאם אכן אקנה דירה (וכן היה) אזכור זאת כל יום.

במוצאי חג ראשון של פסח נכנס למעונו יהודי מבוגר בעל זקן לבן עבות, ספק תמהוני ספק מקובל, והוא דורש במפגיע לפגוש את מרן זצ"ל, הנכדים ראו אותו ואת גופו החסון וחששו הימנו. אך הלה טען בחוזקה כי הוא "אליהו הנביא" לא פחות ולא יותר. פחדם מבעלי הדמיונות מהסוג הזה גבר עוד יותר והיסו אותו לבלי ליתן לו להיכנס.

כששמע הגראי"ל את הרחש-בחש בחוץ, והבין שמדובר ביהודי שטוען שהוא אליהו, ביקש להכניסו במהרה בפנים החדר.
מרן פנה אליו ואמר לו מה בפיך, הלה החל למלמל משהו על ענייני משיח כמובן. פנה אליו ואמר לו מרן - האתה זה אליהו הנביא? אם כן התכבד נא כי שמח אני בך מאד... ראשונה ארצה לדעת שאלה שהנני מחפש את פתרונה למעלה מתשעים שנה - "חצי קב בשתי אמות מהו""? אנא תאמר לי את התשובה שנכסוף נכספתי אליה... אם אליהו אתה תרץ נא לי! ויש לי עוד קושיות ואיבעיות... הלה שנבוך קיפת את עצמו וברח מיד מן הבית ופרח לו איש האמת....

פנה אליו אברך, באמרו -
'הראש-ישיבה'...

תמה הגראי''ל -'אתה למדת אצלי'?

פעם ניסה אחד לרתום אותו לאיזה מאבק ציבורי בנוגע לשבת, הנ"ל דיבר בעוז על כבוד השבת וכו' וכו', כמובן שעמד מאחורי זה אינטרס עסקי ודי לחכימא...
מרן ז"ל הרים את עניו ושאל אותו בשקט, האם יש לך גנרטור בבית בשבת..... הנ"ל נאלם דום.

דיברו איתו פעם על קריאה לעשות מנוי לאיזה עיתון.
שאל: "מנויים? מה זה, קרבן פסח?"...

בא' מהספרים ראיתי ששאלוהו בג' שבועות לגבי תיקון ברכב אם כדאי לדחות התיקון אחר הג' שבועות,
וענה שודאי לתקן מה שיותר מהר כיון שיבימים אלו הרי מסוכן לנסוע עם זה.

בפי העם נפוץ הסיפור שבא פעם א' להתייעץ עם מרן מה לעשות על כך שבנו מעשן,
ומיד שאלו רבינו "מה, בשבת????"...

פרנקל תאומים כתב:ואיך אפשר בלי הסיפור המפורסם הזה:

אירע שיהודי עשיר נכנס למעונו וביקש להתייעץ- היות שהוא מחזיק ברכב יקר, האם עליו לחשוש מפני עין הרע עקב קנאתם של הבריות...
רבינו הגראי"ל (שכנראה חש בקורטוב של גאוות ממון בנימת דבריו של השואל) השיב לו בשאלה: את הש"ס אתה כבר יודע?
והעשיר ענה: לא, לא זכיתי. ואולי מחצית מן הש"ס אתה יודע? והעשיר: מחצית מן הש"ס? הלוואי.. לא זכיתי. אז אולי לפחות מסכת אחת מן הש"ס שגורה על לשונך? והעשיר: לצערי, אפי' מסכת אחת של משניות אינני יודע...
אם כך, אמר לו הגראי"ל בחדות: מדוע אתה מודאג? במה יש לקנא בך?

בהתחלה לא הבנתי את הסיפור כי אמת הוא שאדם גדול אינו מעוניין בהבלי עולם הזה ואין לו מה לקנאות בו, אבל המון העם שכן מעוניינים בזה יקנאו וגם יקנאו, ואחרי זה חשבתי על חצי פשט והוא שאילו הי' יודע קצת תורה והי' לו גם רכב יפה הי' אפשר לקנאות בו כי הרי יש לו תורה וגדולה במקום א' אבל אם אין לו רק רכב הרי כל אדם מבין כי הרכב הוא תמורת התורה ולא שוה כלום, וכמו שאין מנאים בילד חולה רח""ל על המתנות שיש לו כי כל א' מבין שזה במקום בריאותו אבל באדם בריא שיש לו אותם דברים יקנא בו

עוד מעשה מפורסם:
אבא אחד ניגש אליו להתייעץ אם לשלוח את בנו לישיבה מסויימת.
"למה אתה רוצה שהוא ילך לישיבה הזו"? שאל רבינו.
"כי יש שם הרבה בעלי כשרונות" ענה האב.
"וכי סבור אתה שכשרון זה דבר מדבק?" תמה רבינו.

כתבתי כאן בעבר:

העלאת הנושא הזכירה לי אפיזודה נאה. מעשה היה בחבירי לספסל הישיבה, עלם צעיר ונמרץ, שאיזה שאר קרוב שלו השיאו לנטוש את הישיבה ואת דרכה, ולחסות תחת 'אדרתו' של הרב זילברמן זצ"ל, ולהימנות על לגיונו בתוככי העיר העתיקה, לצעוד בהליכותיהם ומנהגיהם וכו'. אביו של זה, מחשובי הת"ח שבירושלים עשה כל אשר לאל ידו להניעו מצעדו זה, שגרו אצל שרים רבים ונכבדים והעלה חרס בידו.

רעהו של האב המסכן אשר בצרתו לו צר, לקחו עמו אצל הגאון בעל אילת השחר שליט"א בביתו הצנוע שבבני ברק. הגראי"ל האזין בדומיה לרחשי לב הבחור, ואחר שאלו: בעקבות מי צועדים הללו, אמר לו: בדרכו של רבינו הגר"א. אמר לו הגראי"ל: מתי הגר"א נפטר. ענה הבחור: למעלה מ200 שנה. הפטיר הרב: ומאז הגר"א ועד הרב זילברמן אין אף אחד...

פעם, אבל"ח, באתי לשואלו בשליחות משפחה מהדרום, רוצים מאוד כבר לסגור שידוך, אבל נזכרו מאוחר לעשות בדיקת 'דור ישרים', והתשובה תגיע רק בעוד מס' ימים. האם ניתן לסגור ביניהם בשקט ע"מ להפיג את המתח הרב, ולחכות עם הפרסום עד הגיע התוצאות. השיב לי לאלתר: הם לא יספרו??

שנים רבות הייתי מתפלל אצלו כל מוצש''ק. הייתי מגיע עם הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט''א.
מרן זצ''ל אהב אותו אהבת נפש, ותמיד כשהוא היה עובר לומר שבוע טוב, מרן היה עוצר באמצע התור, שואל בשלומו, ומתעניין מה למדו השבוע בישיבה, והגרמ''ב היה שואל אותו את כל ספקותיו ומדבר איתו בלימוד בארוכה.
אחרי תקופה אנשים התלוננו שזה מעכב את התור, ולכן היינו ניגשים איתו לחדר להבדלה, ואח''כ היה מדבר איתו בארוכה.
היו פעמים שהיה בעידנא דחדוותא והיה מספר כל מיני דברים.

דבר אחד אחלוק עימכם. פעם סיפר לנו שכשהוא למד בקלצק, רבי איסר זלמן רצה למנות את בנו שיאמר שיחות בישיבה, והבחורים התנגדו, ולכן בשעת השיחה הראשונה כולם רקעו ברגליים.
אז מישהו מהנוכחים שאל את מרן 'כבר אז היו כאלו דברים'? מרן צחק ובבת צחוק אמר לו 'חשבת שבני אדם נולדו אתמול...?

דרך אגב, סיפר אז שרבי אהרן קוטלר הגיע כמה פעמים לכולל זרעים בפתח תקוה ואמר שיעורים עמוקים מאוד. והוסיף 'אני לא הבנתי כלום'. אח''כ כשיצאנו סיפר מישהו שהוא ראה את המחברות של מרן מאותה תקופה והכל כתוב בה בבהירות...

לאחרונה הייתי נוכח במסיבת סיום שבה נאם ראש מתיבתא חשובה בלייקווד. הלה מסר שלפני איזה שנים נתבצר אצלו קבוצה של תלמידים מצויינים במיוחד, והוא יזם ליצור עבורם חבורה נפרדה שתאפשר להם לסיים כל הש"ס ע"פ תכנית מיוחדת בהתאם לכשרונותיהם, אבל לפני שעשה מעשה הלך להתייעץ עם הגראי"ל זצ"ל. להפתעתו ענה לו המנוח "בא נחשוב מה היה קורה לר' יוחנן בן זכאי אילו היה גם הלל הזקן נוהג כן"? כמובן, תיכף ומיד בוטלה התכנית.

הגהמ כתב:לאחרונה הייתי נוכח במסיבת סיום שבה נאם ראש מתיבתא חשובה בלייקווד. הלה מסר שלפני איזה שנים נתבצר אצלו קבוצה של תלמידים מצויינים במיוחד, והוא יזם ליצור עבורם חבורה נפרדה שתאפשר להם לסיים כל הש"ס ע"פ תכנית מיוחדת בהתאם לכשרונותיהם, אבל לפני שעשה מעשה הלך להתייעץ עם הגראי"ל זצ"ל. להפתעתו ענה לו המנוח "בא נחשוב מה היה קורה לר' יוחנן בן זכאי אילו היה גם הלל הזקן נוהג כן"? כמובן, תיכף ומיד בוטלה התכנית.

מעניין כי הגראי''ל דווקא תמך מאוד בכל מיני מסגרות לחלשים!?

שמעתי שאחרי שהוא נוכח בכינוס של גביר אחד שעשה מסיבה על כך שהוא תרם פרוייקט לעולם התורה ובכנס פיארו ושבחו את הנדיב וכו אז הוא אמר משהוא כזה מפי השמועה
כמה חבל[או שוטה] שהאיש מכר את העולם הבא שלו בעבור נזיד עדשים של קרטוב כבוד..

פעם נכנס בחור לפני שסגר את השידוך ואמר לו שב"ה הכל נראה לו טוב אבל הוא מתפלא על עצמו למה אין לו התלהבות.. אז הוא ענה לו התלהבות צריך רק במעשה מצוה..!

ראש כתב:ישנה הסרטה של הגראי''ל עם הרב וייסבורד מיששכר באהליך שהביא כמה גבירים לגראי''ל, והוא דיבר איתם על נתינת צדקה, והגביר שאל אותו איך עושים את זה למעשה, אז הגראי''ל צחק ואמר לו 'פשוט מכניסים את היד לכיס, ונותנים...העשירים לא מכירים את הקונץ הזה...'?

אפשר להעלות את הסרטון?

פעם בא אליו יהודי וקבל בפניו על זמר אחד שמופיע במעורב והדיסקים שלו נמצאים בכל בית יהודי.
העיר לו רבינו: 'אצלי בבית אין'...
-------
אחד מצדיקי הדור כתב מכתב באיזה עניין ציבורי כנגד דעתו של מרן זצ"ל,
כשהקריאו בפניו את המכתב, רבינו אומר לעצמו 'איי, הוא צדיק, איי, הוא צדיק'.
כשגמרו אמר להם: 'הוא צדיק, הוא צדיק, אין תקלה יוצאת מתחת ידו, שום השפעה לא תהיה למכתב הזה'...
--------
על מפלגת 'טוב':
יש הרבה יהודים טובים שלא מקפידים על מים אחרונים, נו.
אבל מפלגה של 'לא למים אחרונים'?! זה כבר לא!
--------
נכנס אליו ראש כולל אחד (שאני מכירו ואינו מן המפורסמים), ותאר לו באופן קלישאתי ונמלץ את ביקורו בבית החיים בצפת, ובתוך דבריו:
'והשתטחתי על קברו של הבית-יוסף, ואמרתי לו, אתה הבית-יוסף, הרי לומדים בכולל את הספרים שלך, תעמוד בשמים ותתפלל עלינו וכו' וכו''
ורבינו, שדעתו על קלישאות ו"ארועים רבי רושם" ידועה, מלחש כנגדו: ומה הב"י ענה לך?...
-------
נכנס אליו אחד מגדו"י ותוך כדי הביקור הציג בפניו את נכדו-משב"קו.
רבינו פונה לנכד ושואל אותו 'גם עליך אומרים שאתה 'מסובב' את סבא שלך?'...

כשבאו עסקנים ורצו שיחתום שאסור להכניס אינטרנט לבית בשום פנים ואופן, ענה להם 'אז איפה אתם רוצים שיחזיקו, ברפת'?
זה חלק מהפרקטיות שלו. להיות ריאליים.

הגיע אליו יהודי שאשתו חלה במחלה ושאל אותו במה להתחזק וענה לו; בכלום..

הגיע אליו יהודי חסידי ושאל אם להחליף משרה של מג''ש בישיקק למגי''ש בישי''ג. בין השיקולים הוא מנה את ענין הכבוד להיות ר''מ בישי''ג. רבינו ענה לו מה שענה ואח''כ קם וליווהו עד הדלת!
אח''כ שאולוהו על מה ולמה? אמר במתק לשונו: כל יום עומדים פה אנשים ומסבירים כל מיני הסברים, ובאמת הם מתכוונים לכבוד. סוף סוף בא יהודי ואמר בדיוק את מה שהוא חושב בלי רמאות, וראוי ע''כ לכבדו!

באחד ממוצאי השבתות דיבר איתו מישהו על ההלכה שאם נכבתה האש בשבת והצטנן התבשיל לגמרי, אז בשעת הדחק יש להתיר להעביר לאש אחרת.
שאל אותו אחד, האם כשלא יהיה טשולנט בשבת נחשב שעת הדחק...
רבינו חייך מאוד ואמר לו 'אתה צודק, יש באמת כאלו שבלי טשולנט הלך להם כל השבת...'
(והוסיף: בשבילי זה לא שעת הדחק. לא אכפת לי אם יאכלו כך או כך...)

קראקובער כתב:הגיע אליו יהודי שאשתו חלה במחלה ושאל אותו במה להתחזק וענה לו; בכלום..

סיפור מוזר.

זכור לי איזה סיפור בערך כך שראש כולל אחד אמר לו שיש לו אהבת תורה ולכן הוא מחזיק את האברכים,ואז הוא אמר לו האם אתה יכוול להחזיק גם אברכים של כולל אחר..?

שומע כעונה כתב:בא' מהספרים ראיתי ששאלוהו בג' שבועות לגבי תיקון ברכב אם כדאי לדחות התיקון אחר הג' שבועות,
וענה שודאי לתקן מה שיותר מהר כיון שיבימים אלו הרי מסוכן לנסוע עם זה.

בפי העם נפוץ הסיפור שבא פעם א' להתייעץ עם מרן מה לעשות על כך שבנו מעשן,
ומיד שאלו רבינו "מה, בשבת????"...

מזכיר לי את המעשה שסיפר לי תלמיד הגר"י דיוויד שליט"א שסידר קידושין ולפני החופה ניגש אליו אחד ואמר לו שלא' מהעדים יש אייפון, מיד שאלו הגר"י מה הוא גנב את זה אז הוא ענה, לא זה שלו, הגיב הגר"י אם כן הכל בסדר....
[בודאי אין הכונה להכשיר את את הטמא והמשוקץ לכו"ע אלא הענין ללמד אנשים עם שכלם ודו"ק]

עובדיה חן כתב:זכור לי איזה סיפור בערך כך שראש כולל אחד אמר לו שיש לו אהבת תורה ולכן הוא מחזיק את האברכים,ואז הוא אמר לו האם אתה יכוול להחזיק גם אברכים של כולל אחר..?

זה מזכיר שסיפר לי אבי זללה"ה שר' אליעזר יודל פינקל היה שולח כסף לאברכים גם שלא היו אצלו בישיבה, בגלל שנתן באמת מתוך אהבת תורה.

עובדיה חן כתב:

קראקובער כתב:הגיע אליו יהודי שאשתו חלה במחלה ושאל אותו במה להתחזק וענה לו; בכלום..

סיפור מוזר.

שמעתי מבנו.