מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

[נוטר הכרמים]

משהו יותר מעניין, שיעור בעניני קדשים.... אינני יודע במה המדובר. מצאתי את זה בבחרותי בתוך גמרא.

[פרנקל תאומים]

הגר"ש אמר לו: חיוב הפרנסה הוא עליך, אתה חייב לדאוג לזה, אם אין פרנסה מסודרת אסור לך לעבור (אפי' שישנן בעיות במקום בו אתה מתגורר עכשיו).

מעניין שחיוב פרנסה של הבעל זה למצוא לאשתו עבודה..

לדאוג שתהיה פרנסה, או ע"י עצמו או ע"י אשתו או כל כה"ג. העיקר הוא שהעול והחיוב מונח על כתפיו.

[בריושמא]

שני זכרונות מהגר"ש זצ"ל.

א.

בזמנו נתתי לגר"ש את הספר קבלת האר"י.
לאחר זמן נפגשנו בחתונה, ואז הגר"ש אמר לי בהנאה גדולה את המלים האלו בדיוק:
'עשית מרדף אחרי ר' ישראל סרוק!'.

שחתי לידיד את המעשה הזה ושאל אותי לפשר דברי הגר"ש.
עניתי לו:
ר' ישראל סרוק לימד את קבלת האר"י באיטליה. בשנות הש"נ.
יש הבדלים גדולים בין הדברים שהוא לימד ובין הדברים שכתבו ר' חיים ויטל ושאר תלמידי האר"י.
ולכן עלתה השאלה הגדולה האם ר' ישראל סרוק היה תלמיד האר"י ממש, כלומר ישב לפניו בצפת, או לא.
עסקו בכך ר' צדוק הכהן מלובלין, ועוד. ראה למשל הקדמה לספר אלפסי זוטא.
וכולם עסקו בחיבור הנדפס, לימודי אצילות, ובדברים שר' ישראל סרוק אמר בהיותו באיטליה ולימד את הרמ"ע מפאנו.
ואני הקטן פתחתי את היריעה כולה והוספתי דברים רבים מאוד שלא היו ידועים קודם לכן.
א. חיבורים שכתבו תלמידי ר' ישראל סרוק באיטליה, ונותרו בכתבי יד.
ב. תחנות חייו של ר' ישראל סרוק, שלא היו ידועות עד הנה, כולל היותו בפרנקפורט.
ג. כתב יד של ר' אלכסנדר כ"ץ, שהיה בפרנקפורט, ובו דברים ששמע מר' ישראל סרוק.
ד. גלגולי כל החיבורים הללו הלאה, בעיקר באשכנז ובפולין. למשל, עמק המלך. כתבתי שעמק המלך כולל בתוכו קטעים שלמים
מהחיבורים שכתבו תלמידי ר' ישראל סרוק באיטליה ור' אלכסנדר כ"ץ תלמידו בפרנקפורט. לכן דברים רבים שנמצאים בעמק המלך
ונראים חדשים, אינם של המחבר ר' נפתלי בכרך אלא לקוחים מתלמידי ר"י סרוק. רק אזכיר כאן כי ר' נפתלי בכרך היה בפרנקפורט,
שבה היה קודם ר' אלכסנדר כ"ץ שמביא דברים ששמע מר"י סרוק בפרנקפורט.
ה. גם הוספתי את הידיעה המפתיעה כי רוב מוחלט של ההעתקות שנעשו לכתבי ר"י סרוק נעשו באשכנז ובפולין, כלומר בכתיבה אשכנזית,
ולא באיטליה, כפי שהיה נוח להניח.

ב.

בזמנו יצאתי אני ומשפחתי משערי חסד לחמש שנים, וגרנו בשכונת הר נוף.
כשחזרנו אמרתי בלבי, אלך ואתפלל בישיבתו של ר' שמואל.
שאלתי, אימתי מתפללים מעריב. ונעניתי, רבע לשמונה.
אני, כדרכי, הגעתי שלוש דקות קודם לכן.
ישבתי. הגיעה השעה 7:45, 7:47, ואין איש ניגש אל העמוד.
ר' שמואל ישב במקומו הקבוע. בשעה 7:48 ניגש אלי ואמר לי:
'אתה מתעצבן, נכון'?!
כך במלים אלו בדיוק נמרץ. אני עדיין רואה אותו עומד לידי, מתכופף ואומר את המלים הללו.
אני נעתי וזעתי במקומי באי נוחות, ואמרתי: לא. חס וחלילה.
וחזר ר' שמואל אל מקומו.
רק בשעה 7:51 קם ממקומו ושלח אחד מתלמידיו אל העמוד.
הוא למד תורה מעל הזמן. אי עמידה בזמנים היתה אצלו יסוד בקודש.

שנים לפני כן, ביום אחד, בשעה 1 בצהריים, עמדתי בפתח הישיבה כדי להתפלל מנחה. זו היתה השעה היעודה לתפילת מנחה.
יחד אתי עמד ר' שלמה זלמן. בדרך כלל הוא התפלל מנחה במניין הרבנים הקבוע, חצי שעה לפני השקיעה. אבל באותו יום כנראה לא יכול היה להתפלל בשעה הקבועה.
עמדנו שנינו וחיכינו. ר' שמואל נתן שיעור לישיבה, ותפילת המנחה התאחרה.
ר' שלמה זלמן פנה אלי ואמר:
'זה לא בסדר'. אלו היו המלים שלו בדיוק נמרץ.
והוסיף ואמר שצריך להתפלל בזמן. את המלים הללו איני זוכר בדיוק. אבל תוכן דבריו ברור.

[גן הירק]

הגר"ש אמר לו: חיוב הפרנסה הוא עליך, אתה חייב לדאוג לזה, אם אין פרנסה מסודרת אסור לך לעבור (אפי' שישנן בעיות במקום בו אתה מתגורר עכשיו).

מעניין שחיוב פרנסה של הבעל זה למצוא לאשתו עבודה..

לדאוג שתהיה פרנסה, או ע"י עצמו או ע"י אשתו או כל כה"ג. העיקר הוא שהעול והחיוב מונח על כתפיו.

אכן. אך יש לזכור גם את המובא מהגרי"ס בספר אור אליעזר לר"א שולביץ

ס.png (46 KiB) נצפה 16891 פעמים

[דורשי יחודך]

שני זכרונות מהגר"ש זצ"ל.
הוא למד תורה מעל הזמן. אי עמידה בזמנים היתה אצלו יסוד בקודש.

הו, רבי בריושמא, כבר חכיתי בחוסר סבלנות שתכתוב משהו על הגר"ש זצ"ל.

כמה יפה הגדרת איך ש"אי עמידה בזמנים היתה אצלו יסוד בקודש." וכפי שמשתמע היטב מהמעשה השני, כמה אצל אביו ר' שלמה זלמן, עמידה בזמנים היתה אצלו יסוד בקודש!

מעניין מאד, שבזמן שיצא ספרך לאור, שאלתי את אחד ממכריך שם בשכונה שעשוי היה לדעת, האם הספר הובא לפני הגר"ש. והשיב לי שאכן הגר"ש קיבל את הספר, ושאף שמע ממנו תגובה על הספר, ואלו היו המלים שלו בדיוק נמרץ: "הוא עשה מרדף אחרי ר' ישראל סרוק"!

אולם בטוחני, ואף רגלים לדבר, שיותר ממה שכתבת כאן רשום אצלך בזכרון, נחכה לשעת הכושר לשמוע יותר.

[נוטר הכרמים]

מצאתי בין כתביי מימי בחורותיי

רעיא מהימנא

הוגש - הוקטר קמיה מו"ר שליט"א
על יריעות גלילותי מעשה אצבעותי, מנחם אב תשנ"ט

רעיא מהימנא, נהג צאן עדתו לא יחדל
במטהו יך המלאך על קדקדנו, יאמר לנו גדל!
יחד לב ונפש להשקות כמהים באור תורתו יגל
נר נשמתנו יעלה, ינחנו ביושר מעגל
ומיערת דבשו יטעימנו, בשבילי תורתו יגיה אור יהל.

שפוך כמים לבו בתפילתו ויקריב בעד כל
מתוך העדה קם בפלולו, יניס משנאים בקול
ויהיו שמותינו חרותים על לבו הטהור לזכרון
את חליינו נשא, בצרתנו לו צר, בגילינו ירון
לחמו דמעתנו, כוסו ישועתנו, בנחלתו יטענו אהל

הוד קדומים, הדר ישישים בחין אמריו ישחיל
רביבי תחיה בטלליו, לכל נברא בצלם יזחיל
מגד גרשו ישבעון, תנובות שדיו ירעון, יאמרו האח!
תל תלפיות, לכל פינות ומחנות, אוהב דבק מאח
יעמיק עצה, יצפון תושיה, להולכים בדרכי שמואל

שירת רש תיקר, תפילה לעני שטוחה
לאורו נסע ונלך, בעפר רגליו נברכה
ישקדו רבים על דלתותיו, לבקש תורה מפי קדוש
טהורים ירשו ארצו, כאיל אחריו ירוצו, באיש האלקים לדרוש
ארץ תמלא דעתו, יפוצו חוצה מעיני תורתו,
ויאריך ימים על ממלכתו בקרב ישראל.

* * *

[נוטר הכרמים]

לימוד המשניות בראשות רבינו זצוק"ל ביא"צ מרן הגרש"ז - תשס"ט

[נוטר הכרמים]

עוד תמונות מלאות ענין

IMG_3788_1_001.jpg (106.72 KiB) נצפה 16487 פעמים

%2895%29.jpg (54.3 KiB) נצפה 16487 פעמים

[הרואה]

מרן הגר"ש נהג לעמוד בתפילה לעיתים כשכולו נשען על הקיר, לעתים אף מסובב הצידה מעט לכאן או לכאן, וכן נוהגים מקצת תלמידיו.
לכאורה הבין שאם בתנוחה מסוימת כעת יקל עליו להשליך יהבו על ה', זה עדיף על הלכות תפילה היבשות.
יש מקור לדברים?

[דודי צח]

כדרכם של דברים זוכרים הסיפור , לא את הלימוד עצמו, אוי לנו...

הדה הוא דאמרינן "לא המדרש עיקר - אלא המעשה"...

[נוה הלבנון]

שמעתי לפני כעשור בשם רבי משה גולדשטיין (ישיבת התפוצות), שאמר שבעבר, בבחרותו היה מחזה נפוץ לראות בחורי ישיבה צורבים סרים לביתם של גדולי ישראל, לשוחח איתם בעניינים תורניים, בקושיות ובפירוקים.
אולם כיום נשתנו העתים, ולא מצינו שעושים או נוהגים כן.
אך בעוד רבים סוברים כי זה באשמת 'הגבאים' ו'אנשי החצר' שהשתלטו היום על כל ראש ישיבה מליגה מסויימת ומעלה, ומפני כן כבר אין דלתם פתוחה לכל נער ולכל מבקש תורה, זה גם אמת אומר ר' משה, אבל לא זה עיקר הטעם, הסיבה האמיתית היא מפני שאכן הגדולים דהיום לא מסוגלים זאת, כבר אין את 'הגדולים של פעם' שהיית יכול להקשות לו כל רמב"ם מוקשה מכל מקצוע שהוא, ועל אתר הוא יהיה איתך בתוך הסוגיא. אין. נאדה. ירדו הדורות של הגדולים.

אך סיים ר' משה, אבל כהיום (לפני כעשור) נשאר אחד שדמותו מזכירה את הסגנון הקודם - הוא ניהו רבי שמואל אויערבך.

וחבל על דאבדין.

נ.ב. לדידי יש עוד סיבה, אולי היום יש פחות ענקיים, אבל הציבור הממוצע של האברכים ובחורי הישיבות - יותר גדוש בידע ובעומק, והכמות של תלמידי חכמים בכל קהילה וקהילה גדולה לאין ערוך לעומת לפני יובל שנים, ומכל הסגונונות בלימוד אפשר למצוא פה ושם. זאת ועוד, גם נתרבו ספרים, וכן מאגרי ספרים פיזיים וטכנולוגיים, עד שכל קושיא 'רחוקה' אפשר למצוא מי שמדבר על זה ולרוות לרוב נחת.
ואיך אמר הנתיבות שלום? המזרח דהיום ירוד יותר, אבל המערב דהיום חשוב הרבה יותר

ומכיון שהוזכר הדלת הלא פתוחה...
זכרוני בילדותי שר' שמואל ביקר בשכונת מגורי וכאשר יצא מהרכב ראה מולו אחד -כפי המובן- תלמידו/מקורובו משכבר הימים,
ושאלו ר' שמואל 'למה לא רואים אותך?' אמר לו אותו יהודי בחיוך 'הדלת נעולה...' ענה לו ר' שמואל תוך חיוך והארת פנים גדולה עד מאוד (למרות השנים שחלפו המראה חי בזכרוני) 'אז תשבור את הדלת...'

[ברקים רב]

זכרוני בילדותי שר' שמואל ביקר בשכונת מגורי וכאשר יצא מהרכב ראה מולו אחד -כפי המובן- תלמידו/מקורובו משכבר הימים,
ושאלו ר' שמואל 'למה לא רואים אותך?' אמר לו אותו יהודי בחיוך 'הדלת נעולה...' ענה לו ר' שמואל תוך חיוך והארת פנים גדולה עד מאוד (למרות השנים שחלפו המראה חי בזכרוני) 'אז תשבור את הדלת...'

ידוע בשם א' מגדולי החסידות על שומר הפתח שלא היה נותן להיכנס לביהמ"ד אלא למי שתוכו כברו, ולכאורה מהיכן ידע מה יש בתוכו של האדם? אלא שהיה השומר מונע מכולם להיכנס, ומי שתוכו כברו וחפץ באמת ללמוד מצא כבר דרך להיכנס.

[דעת_האברך]

עוד תמונות מלאות ענין

מי בתמונה השניה עם הגר"ש?

[דורשי יחודך]

מרן הגר"ש נהג לעמוד בתפילה לעיתים כשכולו נשען על הקיר, לעתים אף מסובב הצידה מעט לכאן או לכאן, וכן נוהגים מקצת תלמידיו.
לכאורה הבין שאם בתנוחה מסוימת כעת יקל עליו להשליך יהבו על ה', זה עדיף על הלכות תפילה היבשות.
יש מקור לדברים?

אפשר שלא שם לב לכך כלל, מרוב הדביקות בתפליתו, ועכין שמצינו ברבי עקיבא.

[נוטר הכרמים]

עוד תמונות מלאות ענין

מי בתמונה השניה עם הגר"ש?

הגרמ"ש שפירא זצ"ל, ויבלחט"א הגרמ"ד סולובייציק.

בקשר ל'דלת הנעולה'. רבינו זצוק"ל התנגד במשך שנים ארוכות לשעות מסודרות של קבלת קהל. הוא טען כי זה לא יפחית מזרם הבאים בכל שעות היממה, כי אלו שרוצים יותר מכמה דק' בין כה יגיעו בזמנים האחרים. היה קשה לו לשמוע צרות של אנשים בסרט נע, בשנים האחרונות מכורח המציאות זה כבר היה קרוב לזה. תמיד אמר, מי שבאמת צריך אותי ימצא אותי, וזה היה נכון מאוד. הנקודה היא שאנשים רוצים שזה יסתדר עם השעות והצרכים שלהם, ובד"כ אצל אלו זה לא כ"כ דחוף.

אמר לי פעם, חושבים שאני בכוונה מאחר לשמחות, במקרים שאני מדייק, אני מחכה לאיזה סבא או לציבור...

נזכרתי הבוקר בשבת שהיינו אתו בפתח תקוה בכפר גנים לרגל שמחה של אחד התלמידים. אבי החתן שימש ברבנות של קהילה דתית לאומית. התאכסננו בביתו של אחד מהקהילה, עורך דין. רבינו במוצ"ש כתב לו מכתב מיוחד ולבבי, בעברית צחה, וחתם 'שמואל והחברים'. לא היה שם אפשרות לתאורה של שבת. רבינו ישב במשך כל הלילה ושינן את תלמודו בע"פ. למחרת בעת התפילה בבוקר עקבנו אחריו היאך הנהגתו עם סדרי התפילה: תפילה לשלום המדינה, מי שבירך לחללי צה"ל. הוא נעמד בקדיש שאחרי 'שביעי', ושוב לא ישב עד להשבת ספר התורה למקומו. לא לעמוד במיוחד, אך גם לא לשבת.

[נוטר הכרמים]

עוד תמונות מתוקות עם הגרמ"ש זצ"ל

[נוטר הכרמים]

נפילת אפים בשחרית בשמאל, כדעת הגר"א.

[נוטר הכרמים]

עם הגר"ח פרילנדר, לפני למעלה מ30 שנה.

[לייטנר]

נזכרתי הבוקר בשבת שהיינו אתו בפתח תקוה בכפר גנים לרגל שמחה של אחד התלמידים. אבי החתן שימש ברבנות של קהילה דתית לאומית. התאכסננו בביתו של אחד מהקהילה, עורך דין. רבינו במוצ"ש כתב לו מכתב מיוחד ולבבי, בעברית צחה, וחתם 'שמואל והחברים'. לא היה שם אפשרות לתאורה של שבת. רבינו ישב במשך כל הלילה ושינן את תלמודו בע"פ. למחרת בעת התפילה בבוקר עקבנו אחריו היאך הנהגתו עם סדרי התפילה: תפילה לשלום המדינה, מי שבירך לחללי צה"ל. הוא נעמד בקדיש שאחרי 'שביעי', ושוב לא ישב עד להשבת ספר התורה למקומו. לא לעמוד במיוחד, אך גם לא לשבת.

viewtopic.php?p=70848#p70848

[מעט דבש]

בענין החשמל בשבת
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=92276#p92276

[דורשי יחודך]

בענין חשמל של שבת, בזמנו היכן שאני גר לא היתה לי אפשרות להתחבר לגנרטור (היום יש לי ב"ה). ניגשתי אליו ושאלתי האם צריך לחפש פתרונות, האם זה בגדר חומרא כו'. ואמר "זה לא חומרא." אבל אח"כ תיכף ומיד פנה אלי ושאל במעין חרדה "זה ענין של שלום בית?" כשהמשמעות שאם זה ענין של שלום בית, לא לעשות מזה עסק.

[שומע ומשמיע]

בקשר לדיבור בלימוד עם גדו"י. מעניין לציין שאצל ידידו לשעבר הגר"ד לנדו בכל עת ובכל שעה באים לדבר ולשאול.
כנראה שזה תלוי בעיקר בסגנון של הנשאלים, ונראה שמה שחסר בעיקר בדורנו הוא השילוב של למדנות מופלגת עם בקיאות מופלגת.

וכמובן שזה קשור לאשכול שפתח הרב שעת הכושר [וחבל שלא התפתח] כאן:
viewtopic.php?f=17&t=39078#p439474

[מלאעולם]

עוד תמונות מתוקות עם הגרמ"ש זצ"ל

יש"כ על התמונות המיוחדות. אשרי עין ראתה!

[השעיר החיי]

הרב ברי ושמא -
אמור נא האם דיברת עם הגר"ש אי פעם בענייני קבלה. אם כן מה תספר על ידיעותיו בקבלת האר"י או הגדרת דרכו?
אל תחשך

[חיים סגל]

בהרבה תמונות שמתי לב שהתפילין מונחות בחלקם הגדול על המצח, האם היתה לו איזו שיטה בדבר?

[קו ירוק]

במקום שהיו לו פעם שערות ..

[חוקר ובוחן]

מרן הגר"ש נהג לעמוד בתפילה לעיתים כשכולו נשען על הקיר, לעתים אף מסובב הצידה מעט לכאן או לכאן, וכן נוהגים מקצת תלמידיו.
לכאורה הבין שאם בתנוחה מסוימת כעת יקל עליו להשליך יהבו על ה', זה עדיף על הלכות תפילה היבשות.
יש מקור לדברים?

גמרא ברכות ה' ע"ב

"רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב''ל מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר {ישעיה לח-ב} ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל"

ובגמרא ברכות י' ע"ב

"{ישעיה לח-ב} ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' מאי קיר אמר רשב''ל מקירות לבו שנא' {ירמיה ד-יט} מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו' ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה"

ואין מקרא יוצא מידי פשוטו כמש"ל.

ובהלכה ;

שו"ע סימן צ' סעיף כ"א , כ"ב ;

כא. "צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים (ולא חשיב מחיצה רק בדבר גדול שגבהו י' ורחבו ד' אבל דבר קטן לא חשיב הפסק) (אבודרהם ואורחות חיים בשם הראב''ד). וכן בעלי חיים אינם חוצצים אפילו אדם אינו חוצץ. הגה: ולי נראה דבעלי חיים חוצצים ואדם אינו חוצץ וכן נראה סברת הפוסקים ואפשר דנפל טעות בספרים:

כב. ויש מי שאומר שיש ליזהר מלהתפלל אחורי שום אדם וטוב לחוש לדבריו: "


ובמשנ"ב ;

{סג} שלא יהא דבר חוצץ - שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל ומ"מ אין זה אלא למצוה מן המובחר ולית ביה איסורא כשצריך לכך מצד דוחק המקום ע"כ אם א"א בקלות להתפלל בע"א כגון לפעמים שמתפללין בעשרה באיזה חדר וא"א לכל אדם לעמוד בלי חציצה לכותל אל יעכב התפילה בשביל זה לילך לחדר אחר להתפלל ומ"מ יעצים עיניו או יתפלל מתוך הסידור ולא יביט לחוץ כדי שלא יבוא לידי ביטול כונה ע"י דבר החוצץ שלפניו:
{סד} בינו ובין הקיר - ואפילו אם הוא רחוק מן הקיר שעומד באמצע בהכ"נ ג"כ יש ליזהר שלא יחוץ בינו לקיר והפמ"ג מצדד לומר דאם החציצה הוא חוץ לד"א ממנו רשות אחרת היא ושרי וכן פסק המגן גבורים:
{סה} ותיבה - ומטות שלנו העשויות לשכיבה ואין דרך לטלטלן ממקום למקום נקראות דבר קבוע ואינם חוצצות ויש חולקין וטוב להחמיר בדאפשר:
{סו} רק בדבר גדול - עיין בט"ז דכל דבר שהוא צורך תפלה אפילו הוא גדול הרבה אינו חשוב הפסק כגון השולחן שבבית שמניחין עליו הסידור ולכן נהגו בבה"כ שיש לפני כל אחד שולחן קטן [שקורין שטענדער] שמניחין עליו הסידורים אע"פ שגבוה עשרה ורוחב ד' וכ"כ שארי אחרונים:
{סז} ורחבו ד' - אפילו אם אינו רחב ד' רק למעלה ולא למטה:
{סח} לא חשיב הפסק - והפר"ח חולק וכן בספר מאמר מרדכי כתב דמדברי תשובת הרמב"ם שהובא בב"י לא משמע הכי ומ"מ ספסלים שבבה"כ לכו"ע לא חשיב הפסק דקבועים הם עי"ש בפר"ח:
{סט} שיש ליזהר מלהתפלל - כתב בספר מאמר מרדכי לכאורה יש לדקדק בזה דא"א ליזהר בזה דאיך אפשר שיהיו כל העם העומדים בבהכ"נ נגד הכותל בלא הפסקת אדם לכן נראה דאף להי"א לא הוי הפסק גמור שיהא אסור לכל אדם אלא זהירות בעלמא שיש ליזהר בדאפשר ובבה"כ וכיוצא בו דא"א בענין אחר פשיטא דמותר לכתחלה להתפלל אחורי אדם אלא שהמדקדק במעשיו יראה שיהיה לו מקום קבוע נגד הכותל עכ"ל:

וטעם הדבר במנורת המאור נר ג' פי"ג ;

"ולפִי שֶׁלא יִסְתַּכֵּל בְּדָבָר אַחֵר, יַחֲזִיר פָּנָיו אֶל הַקִּיר, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ מֵחִזְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל־הַקִּיר וַיִתְפַּלֵּל'' (ישעיה לח, ב)".

ורזא דמילה איתוהי בזוהר פרשת ויחי רכ"ח ע"א וע"ב , ז"ל;

רבי יהודה פתח ואמר, (ישעיה לח ב) "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהו"ה" -- הא אוקמוה דלא לצלי בר נש אלא סמיך לכותלא, ולא יהא מלה חציץ ביניה לבין כותלא, דכתיב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. מאי שנא בכלהו דצלי צלותא דלא כתיב בהו ויסב פניו אל הקיר, דהא די ליה דיימא ויתפלל אל יהו"ה, דהא מאן דמצלי צלותא איהו כוון דעתיה כדקא יאות, דהא כתיב במשה (במדבר יא ב) ויתפלל משה אל ה', (שמות יז ד) ויצעק משה אל יהו"ה, ולא כתיב [ >>ע"ב<< ] ויסב פניו, והכא בחזקיהו מאי טעמא ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, ולבתר ויתפלל.

אלא רזא דמלה איהו, דתנינן חזקיה בההוא זמנא לא הוה נסיב, ולא הוה ליה אנתו, ולא אוליד בנין. מה כתיב (ישעיה לח א) ויבא אליו וגו' כי מת אתה ולא תחיה, ותנינן, כי מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא, מאי טעמא, בגין דלא אוליד בנין, דכל מאן דלא אשתדל לאולדא בנין בהאי עלמא, לא מתקיים בעלמא דאתי, ולא יהא ליה חולקא בההוא עלמא, ואתתרכת נשמתיה בעלמא (דאתי), ולא אשכחת נייחא באתר דעלמא. ודא הוא עונשא דכתיב באורייתא, (ויקרא כ כא) ערירים ימותו, ומתרגמינן בלא ולד, בגין דמאן דאיהו בלא ולד, כד אזיל בההוא עלמא מית הוא תמן, מית בעלמא דין ובעלמא דאתי, ועל דא כתיב כי מת אתה ולא תחיה. ולא עוד אלא דשכינתא לא שריא עלוי כלל, כדין כתיב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, אוליפנא דשוי רעיונוי וכוון אנפוהי למיסב אתתא, בגין דתשרי עלוי שכינתא רזא דקיר, ובגין כך כתיב לבתר ויתפלל אל יהו"ה.

מכאן אוליפנא, דמאן דאית ביה חובא ובעי למבעי רחמי עלוי, יכוין אנפוי ורעיונוי לאתקנא גרמיה מההוא חובא, ולבתר יבעי צלותא, כמה דאת אמר (איכה ג כו) נחפשה דרכינו ונחקורה בקדמיתא, ולבתר ונשובה. אוף הכא כיון דידע חזקיהו חוביה, מה כתיב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, שוי אנפוי לאתקנא לגבי שכינתא, דהא לגבי אתר דא חב, בגין דשכינתא כל נוקבי דעלמא קיימין בסתרהא, מאן דאית ליה נוקבא שריא איהי לגביה, ומאן דלית ליה לא שריא לגביה, ועל דא אתקן גרמיה לגבה לאתקנא, ושוי עליה לאתנסבא, ולבתר ויתפלל אל יהו"ה.

"קיר"-- דא הוא אדון כל הארץ, ודא שכינתא, כמה דאת אמר (יהושע ג יא) הנה ארון הברית אדון כל הארץ, קיר, כמה דאת אמר (ישעיה כב ה) מקרקר קיר ושוע, קרקורא ונהימא דקיר דאיהו אדון, כד אתחריב בי מקדשא, כמה דאת אמר (ירמיה לא יד) רחל מבכה על בניה והא אוקימנא, ובגין כך ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. תא חזי בצלותא מה כתיב, (ישעיה לח ג) אנא יהו"ה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך, רמז הכא דנטר ברית קדישא, ולא סאיב ליה, ונטר ליה כדקא יאות, כתיב הכא התהלכתי לפניך, וכתיב התם (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניך, דנטר ברית קדישא כדקא יאות.

"באמת ובלב שלם" -- דאתכוון בכל אינון רזי מהימנותא דכלילן באמת, והטוב בעיניך עשיתי, דסמך גאולה לתפלה, והא אוקימנא, והא אוקמוה חברייא, דאתכוון ליחדא יחודא כדקא יאות, ובגין כך ויבך חזקיהו בכי גדול, דלית תרעא דקיימא קמי דמעין, גאולה, דא הוא מלאך הגואל דדא איהו דאשתכח בכל פרוקא דעלמא, והא אוקימנא.

[בן ירושלים]

זכרוני בילדותי שר' שמואל ביקר בשכונת מגורי וכאשר יצא מהרכב ראה מולו אחד -כפי המובן- תלמידו/מקורובו משכבר הימים,
ושאלו ר' שמואל 'למה לא רואים אותך?' אמר לו אותו יהודי בחיוך 'הדלת נעולה...' ענה לו ר' שמואל תוך חיוך והארת פנים גדולה עד מאוד (למרות השנים שחלפו המראה חי בזכרוני) 'אז תשבור את הדלת...'

ידוע בשם א' מגדולי החסידות על שומר הפתח שלא היה נותן להיכנס לביהמ"ד אלא למי שתוכו כברו, ולכאורה מהיכן ידע מה יש בתוכו של האדם? אלא שהיה השומר מונע מכולם להיכנס, ומי שתוכו כברו וחפץ באמת ללמוד מצא כבר דרך להיכנס.

הבר מצוה של בני היתה בבין הזמנים בחודש אב. בתשעת הימים הזמנתי אותו לבר מצוה, אמר לי שעדיין מוקדם ושאזכיר לו כמה ימים לפני . הוא הוסיף שעדייןלא יודע היכן יהיה אבל ישתדל. לפני הבר מצוה ניסיתי לתפוס את אחד המקורביםוכולם התחמקו. אמרו שהוא בטבריה, ואמרו שהוא בחיפה. אחרי כמה טלפונים התיאשתי. באלול כשהגעתי היתה בפיו טרוניה :" למה לא הזמנת לבר מצוה, התכונתי להגיע". הסברתי שכולם התחמקו ממני. "אם היית רוצה ב א מ ת להזמין היית מוצא אותי" אמר. אחר כך הוסיף : "אבל הבן לא צריך להפסיד בגלל האבא שלו, מגיע לו ספר" . הגר"ש בקש שנגיע במיוחד , כשהגענו יצא מגדרו , נתן ספרו עם הקדשה לחתן, ואותי רצה "לפצות", עשה "מצב" ודברנו כשעה מתוך רוחב לב . הרבה ענינים מענינים הרשיתי לעצמי לשוחח עימו- היסטוריה ,שיטות, חסידות, בעלי המוסר ועוד והוא ממש ברוחב ליבו ודעתו דבר על הכל.

באחד ממוצאי השבתות כשהיינו בביתו בגשר החיים כשדיברו בלימוד נכנס יהודי ובקש לשוחח איתו, הגר"ש פנה איתו לחדר אחר. בינתיים הגיע אברך מגדולי תלמידיו ובקש סליחתנו ואמר שהוא ממהר אם אנו מסכימים שישאל כמה דברים. ודאי שהסכמנו. כשר' שמואל חזר לחדר ופנה להמשיך לדבר עם הבחורים ניגש האברך ואמר "הם הסכימו וויתרו לי שאקדים לדבר עם הרב".
ר' שמואל פנה לעברנו - הבחורים ואמר "כ כ ה לא זוכים לכלום"...

[אפרים זלמן]

בהרבה תמונות שמתי לב שהתפילין מונחות בחלקם הגדול על המצח, האם היתה לו איזו שיטה בדבר?

בכמה וכמה תמונות מגדולי תורה והלכה בדור האחרון רואים שהתפילין שלהם לא במקום (ע''פ מ''ב), וזה באמת צ''ע. (אולי כי לא דקדקו בזה שלא בשעת התפילה)

[יחזקאל ר]

האם מישהו מכיר את המעשיה הידועה רק בחוגי ברסלב

[נוטר הכרמים]

אמת מה נהדר היה מראה כהן גדול - בהבדלה במוצאי יום הכיפורים

SP_A0086.jpg (223.32 KiB) נצפה 15841 פעמים

לענ"ד נראה שמלבד ההשפעה הישירה שהיתה כאשר זכינו לראות את הכהן הגדול בעבודתו לפני ולפנים, וגם במראהו החיצוני היה נראה כשרף המשרת במרום, לבוש בדים עוטה לבנים, זך וצחור. היה באוירה כולה דגש חזק על עבודה פנימית. מחד גיסא, לא היו קולות וברקים ורוב עם כמו במקומות אחרים, ומאידך, היה אפשר למשש את החרדה ואת הכובד ראש ששלטו בחלל.

ובשיחתו המובאת בספר אהל רחל הגדיר רבינו זצוק"ל ענין עבודת היראה, בפרט בימים הללו, וז"ל, רבי ישראל מדגיש "כאשר ספו תמו גדולי היראים", ומשמע שאין כבר יראים, כאילו הם ספו מן הארץ. והיא לשון קשה ומבהילה מאד. וכנראה שאין אנו מבינים גודל מעלת הדורות הקודמים.

ההדגשה של 'יראים' מלמדת היא על מעלה פנימית, וכדברי הגר"א ז"ל שירידת הדורות היא בעיקר בפנימיות הלב וביראה. שהנה, ענין "ירידת הדורות" נזכר בחז"ל [יומא ט:] בהבדל שבין בית ראשון לבית שני, חז"ל מלמדים שם כי עיקר הירידה היא בפנימיות. וטעם הדבר שכן במעשים בפועל אפשר וניתן להתחזק, אך פנימיות הלב היא המצב האמיתי ושם ניכרת הירידה. וכן הוא לגבי הפחד והיראה מפני יום הדין, שבהם ניכרת ירידת הדורות, ונראה מצבו האמיתי של האדם. עכ"ל.

ורבינו זצ"ל הרחיב בזה בכמה הזדמנויות שניתן להמליץ על דורינו 'אכשר דרא' בניחותא ביחס לכל מיני ענינים שנהפכו לנחלת הכלל וכדברים פשוטים, ונקט לדוגמא ענין קביעות הלימוד בבין הזמנים, שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות מלאים בלומדים, ובזמן בחרותו היו בתי מקדש מעט שוממין ממש, והגבאים היו באים בטרוניא על הלומדים המועטים וכו'. וכן עניני דקדוקי והידורי מצוות. אולם בכל הנוגע לעבודה שבלב, ירדנו עשר מדרגות אחורנית.

היה עוד דבר מיוחד בסביבתו של רבינו. היתה הרגשה והשראה של הימים. תמיד חשו ומיששו את 'ענינו של יום', את היראה, את השמחה, את הרוממות. האוירה היתה חזקה הרבה יותר מכל שיחה או דיבור כל שהוא. רבינו היה מתבטא בעיצומם של הזמנים המקודשים, שכאשר נמצאים בימים גדולים ומיוחדים יש מצב של 'ימים ידברו', ובימים אלו הרי עצם הצורך לדבר דברי התעוררות, זה עצמו סימן עד כמה אנו רחוקים מרוחניות.

[נוטר הכרמים]

בנוגע ל'ברסלב'. אין לי ידיעה ברורה בקשר לצעירותו. מה שידוע שב'שול' הקטן של ברסלב מתחת לביהמ"ד 'חסידים' שם לילות כימים בעמלה של תורה. עוד ידוע כי היה טיפוס מופנם ושקט מאוד בשנים אלו. [מגיסתו הרבנית ליבא ע"ה, אשת דודו וגיסו הג"ר רפא'ל דוד אויערבאך זצ"ל שמעתי שהיה בולט ההבדל בינו לאחיו יבלחט"א הג"ר אברהם דב שליט"א גאב"ד טבריה, שהיה פה מפיק מרגליות והכל היו מטין אזנם למוצא פיו, והיתה מוסיפה, וראה מה עלתה בסופם...]. המשוואה להפכו ל'מקורב' לננמ"ח כבר לא בשמים היא.

זכורני שפעם התבטא בביקורת על נוסח ה'הריני מקשר' התלוי על הכותל בברסלב.

היה בקי בתורת מוהר"נ כשם שהיה בקי בכל ספרי החסידות.

[נוה הלבנון]

בהרבה תמונות שמתי לב שהתפילין מונחות בחלקם הגדול על המצח, האם היתה לו איזו שיטה בדבר?

בכמה וכמה תמונות מגדולי תורה והלכה בדור האחרון רואים שהתפילין שלהם לא במקום (ע''פ מ''ב), וזה באמת צ''ע. (אולי כי לא דקדקו בזה שלא בשעת התפילה)

כמדומה שההלכה ידועה ומשכך אין זה מן הכבוד.
אני חושב שמבוגרים ששערותיהם דלילות, הרי זה גורם שהתפילין יחליקו כלפי מטה, אך ודאי שסידרו התפילין כדין בשעת ההנחה.

[בן ירושלים]

בנוגע ל'ברסלב'. אין לי ידיעה ברורה בקשר לצעירותו. מה שידוע שב'שול' הקטן של ברסלב מתחת לביהמ"ד 'חסידים' שם לילות כימים בעמלה של תורה. עוד ידוע כי היה טיפוס מופנם ושקט מאוד בשנים אלו. [מגיסתו הרבנית ליבא ע"ה, אשת דודו וגיסו הג"ר רפא'ל דוד אויערבאך זצ"ל שמעתי שהיה בולט ההבדל בינו לאחיו יבלחט"א הג"ר אברהם דב שליט"א גאב"ד טבריה, שהיה פה מפיק מרגליות והכל היו מטין אזנם למוצא פיו, והיתה מוסיפה, וראה מה עלתה בסופם...]. המשוואה להפכו ל'מקורב' לננמ"ח כבר לא בשמים היא.

זכורני שפעם התבטא בביקורת על נוסח ה'הריני מקשר' התלוי על הכותל בברסלב.

היה בקי בתורת מוהר"נ כשם שהיה בקי בכל ספרי החסידות.

אחד מבני משפחתו הרחוקים היה סלונימר ולמד בישיבה. כשהרבה ללכת לטישים בשבת, פנה אליו הגר"ש בתוכחה שהוא מבזבז זמנו. ואז אמר לו : תאמין לי את כל השיטות והדרכים האלו כבר עברתי , ואין זו האמת. הבחור שהיה קצת עז פנים שאל : וכמה הנהגות טובות נשארו לראש ישיבה מאז? הגר"ש חייך חיוך רחב ואמר משהו בסגנון " ובכל זאת עדיף ללמוד מאשר לרוץ לשם.

[חיים סגל]

בהרבה תמונות שמתי לב שהתפילין מונחות בחלקם הגדול על המצח, האם היתה לו איזו שיטה בדבר?

בכמה וכמה תמונות מגדולי תורה והלכה בדור האחרון רואים שהתפילין שלהם לא במקום (ע''פ מ''ב), וזה באמת צ''ע. (אולי כי לא דקדקו בזה שלא בשעת התפילה)

כמדומה שההלכה ידועה ומשכך אין זה מן הכבוד.

לא באתי לזלזל ח"ו, אלא חשבתי אולי אחד מהתלמידים שמע ממנו פעם בנושא ולכן שאלתי

[בן ירושלים]

האם מישהו מכיר את המעשיה הידועה רק בחוגי ברסלב

אני לא מכיר המעשיה ביחס לגר"ש, אבל ר' יו"ט זלוטניק הפך לברסלבר , כל משפחתו נלחמה בו (בהם אחיו שהיה אח"כ דיין בבד"ץ). הוא חלה בשחפת ,דומני בגיל 36. בלילה האחרון לחייו שר כל הזמן בדבקות את "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" במנגינה הברסלבית, וכך יצאה נפשו בטהרה ובדבקות . לאחר השבעה נכנסו אחיו לביתו וזרקו את כל ספרי רבינו מהבית. אחת מבנותיו היתה אשתו של הגרי"ש זילברמן. גם הגריש"ז חיפש דרכו בחיים והיה כמו הגר"ש מבקש וגם בדק תורת חב"ד. לבסוף שניהם הפכו לנושאי דגלו של הגר"א.

[חוקר ובוחן]

האם מישהו מכיר את המעשיה הידועה רק בחוגי ברסלב

נא לא להעלות תמונות ודברים מהטינופת הש"צ שר"י והבלי מאמיניו החצופים.

[ארזי ביתר]

אחד מבני משפחתו הרחוקים היה סלונימר ולמד בישיבה. כשהרבה ללכת לטישים בשבת, פנה אליו הגר"ש בתוכחה שהוא מבזבז זמנו. ואז אמר לו : תאמין לי את כל השיטות והדרכים האלו כבר עברתי , ואין זו האמת. הבחור שהיה קצת עז פנים שאל : וכמה הנהגות טובות נשארו לראש ישיבה מאז? הגר"ש חייך חיוך רחב ואמר משהו בסגנון " ובכל זאת עדיף ללמוד מאשר לרוץ לשם.

איני יודע אודות מי אתה מדבר. אך, אחיינו רח"ל בן הג"ר מרדכי שליט"א, הוא חדב"נ כ"ק אדמו"ר מסלונים שליט"א. כמו"כ, ר"ד בורנשטיין שהוא נכד של הגר"מ, הוא חתן של הגר"י ברזובסקי שליט"א - בנו בכורו של האדמו"ר מסלונים.

[ארזי ביתר]

אתן את חלקי באשכול. מעט מזעיר שזכיתי לשמוע מכלי ראשון.

אחד מאחייניו הלך לעולמו בעודו צעיר לימים. רבינו הגר"ש נטל על עצמו את עול נישואי ילדיו. במלוא מובן המילה.

כאשר אחד מאותם יתומים נישא, פנו המחותנים לרכוש דירה לזוג הצעיר מאת אדם 'ישר' מאוד. כמובן, שמחצית מהסכום של צד היתום - גוייס ע"י הגר"ש. לאחר תקופה, פנה אותו אדם למחותנים והביע את 'צערו הרב' על כך שהכסף הלך לטמיון, בתואנות שונות ומשונות. בן דוד של היתומים - איש חי ורב פעלים - שהיה מעורב בנישואיהם נקרא בתוך מספר ימים אל הגר"ש. רבינו פנה אליו וביקש ממנו להיכנס בעובי הקורה ולנסות להציל מפי הארי. נסע האיש מיד אל אותו אדם ודרש ממנו שישיב את כל הכסף של היתומים. אותו אדם החל להזיל דמעות תנין, ולהתנצל על כך שהכסף כבר איננו וכו' וכו'.

נסע הבן-דוד אל ישיבת מעלות התורה בכדי לספר זאת לגר"ש, והגיע לשם בסיום תפילת מנחה. אך חצה האיש את מפתן היכל הישיבה, הבחין בו רבינו מזווית עינו ורץ אליו מיד בשאלה, מה התקדם עם העניין. כאשר סיפר העסקן את הדברים להגר"ש, הגיב רבינו בתקיפות ואמר: התקשר נא אליו עכשיו, ואמור לו שאם אינו רוצה שאני אגיע לביתו ואשב שם עד שיביא את כל הכסף, שיתן מיד תאריך יעד בו הוא מתחייב להחזיר את כל הכסף. ושתאריך היעד יהיה קרוב מאוד!

למותר לציין, שכעבור ימים ספורים הושב כל הכסף לזוג הצעיר, שרכשו דירה אחרת בה הם מתגוררים עד עצם היום הזה.


יבואו החכמים דפה, ויגדירו כמה מעלות טובות של רבינו, נמצינו למדים ממעשייה זו.

[בן ירושלים]

איני יודע אודות מי אתה מדבר. אך, אחיינו רח"ל בן הג"ר מרדכי שליט"א, הוא חדב"נ כ"ק אדמו"ר מסלונים שליט"א. כמו"כ, ר"ד בורנשטיין שהוא נכד של הגר"מ, הוא חתן של הגר"י ברזובסקי שליט"א - בנו בכורו של האדמו"ר מסלונים.

דברתי על מישהו יותר מרוחק