מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 1089
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » א' פברואר 23, 2020 9:25 pm

נוטר הכרמים כתב:אני בוחר לנעול בהודעה פרטית מאחד מן החכמים הגדולים והקבועים כאן:
כמדומני שפשוט לכל שהרב עובדיה ידע 'יותר' ספרים מר' שמואל, זכר צדיקים לברכה.
פשוט שר' שמואל לא הכיר את 'כל' אלפי שו"ת חכמי הספרדים [אם כי חלק ניכר מהם ידעם היטב].

אין אלפי שו"ת מחכמי הספרדים גם לא מהאשכנזים

משוש דורים
הודעות: 497
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי משוש דורים » א' פברואר 23, 2020 11:42 pm

נוטר הכרמים כתב:ובכן מדובר בחוברת חדשה בת כשמונים עמודים צפופים בשם 'תשועתם היתה לנצח' שתוכנה מסוכם בעמ' הראשון:
עניני פורים ממשנתו של רבינו הגדול מרנא הגאון רבי שמואל אויערבאך זצוק"ל.
בעילום מוחלט של שם וזהות.

לפי עדות הכותב הוא שמע מרבינו חצי יובל שנים דברים בעניני פורים, ביום הפורים עצמו ובימים הסמוכים, וכתב את הדברים לפי הבנתו.

ובכן, לעניות דעתי ולדעתם הרחבה של כו"כ מתלמידיו יש כאן תעלומה גדולה,
קודם כל, הכמות. רבינו למיטב הכרתינו לא דיבר כ"כ הרבה אודות פורים.
שנית, אופי וסגנון הרעיונות, חלק מן הדברים זרים לגמרי לגמרי לסגנונו המוכר לנו,
מעט מאוד חופף ותואם את הדברים ששמעו ממנו בפורים וסמוך לו במשך השנים,
[ונדפסו ב'אהל רחל' ובשיחות ליל שבת].

בכל אופן, מדובר ברעיונות מקוריים מאוד,
והחידה (זהות הכותב ומקור הדברים) בעיצומה,
מסקרנת אותי מאוד.



אספר דבר שקצת קשור לענין, ואולי יעניין אותך.
פעם ישבתי בליל פורים בהיכל הישיבה ועיינתי בדרוש על פורים בספר יערות דבש.
הוא ז"ל עבר והסתכל, ואמר לי: כשאני הייתי בחור כל מי שרצה ווארט טוב לפורים היה מעיין בספר יערות דבש, היום מסתכלים במכתב מאליהו.
שמא תאמר שאני אומר זאת כביקורת, לא ולא, דור דור וסופריו, דור דור ודורשיו.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1819
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' פברואר 25, 2020 8:27 pm

חבר פורום אוצר החכמה כתב:
נוטר הכרמים כתב:אני בוחר לנעול בהודעה פרטית מאחד מן החכמים הגדולים והקבועים כאן:
כמדומני שפשוט לכל שהרב עובדיה ידע 'יותר' ספרים מר' שמואל, זכר צדיקים לברכה.
פשוט שר' שמואל לא הכיר את 'כל' אלפי שו"ת חכמי הספרדים [אם כי חלק ניכר מהם ידעם היטב].

אין אלפי שו"ת מחכמי הספרדים גם לא מהאשכנזים

לא מדובר ב'ספרי' שו"ת אלא ב'שאלות ותשובות'. שכמובן ישנם אלפים ואף רבבות.

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 1089
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ג' פברואר 25, 2020 8:41 pm

והדוחק ידחק

קו ירוק
הודעות: 4414
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' פברואר 25, 2020 10:30 pm

אף אני רכשתי את הספר "שמואל בדורו", ולא זזה ידי ממנו זמן ניכר.
המתייחד בו הוא שאין כאן את 'קולו' של המחבר, אף שהינו תלמיד ותיק, אלא העברת הדברים כמות שהם.

פעמים כשרעיונות של תלמיד כרוכים בתוך הספר על רבו, ניכרת גדלותו של הרב שהעמיד פרות הילולים - אך זו דרך אספקלריתו של התלמיד.
כאן התקבלה תמונה שראה אותה התלמיד, אבל היא של הרב, ולא דרך בבואה שלו.

המון סיפורים קצרים שמשרים אוירה של גדלות, המקיפים את היישות של הרב.
ותרומתם אין ערוך ליראת שמים ושאיפה לגדלות.

יישר חילו וכוחו של הרב שטרנברג.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 25, 2020 11:41 pm

תגובות יפות מתוך הפורום השכן:
ראיתי את הספר.

מיוחד מאד מאד!!

הקריאה בספר היא פשוט חויה. הספר הוא לא עוד קובץ עובדות והנהגות אלא מכניס אותך לתוך עולם שלם של עבודת השם, יגיעה בתורה עד כלות הכוחות, מסירות נפש לחסד ולצדקה והשתפכות הלב בתפילה.

מי שקורא את הספר מרגיש איך הוא מלווה את אחד מגדולי בני העלייה בדור האחרון, ועובר איתו ביחד את מהמורות החיים, וזוכה לראות איך מתגברים, איך מתחשלים, איך מתרוממים, איך מרגישים, איך חושבים, איך מתלבטים, איך מחליטים, ובעיקר - איך גודלים!!

לסיכום - ספר מרתק!!

מומלץ מאד גם לניטרליים. אין שם דברים מרגיזים במיוחד.


ספר מיוחד במינו! לא מנסה לתאר את ר' שמואל בצורה מגמתית ואינו מכניס אותו למסגרת מסוימת, אלא מתאר את ר' שמואל בצורה אוטנתית וחיה.
גם בעניינים הרגישים של השנים האחרונות לחייו, הצליח המחבר ללכת בין הטיפות ולהגיש בפני הקורא את גישתו של ר' שמואל כמות שהיא, ללא כחל ושרק, אך בצורה עניינית ומכובדת מאד. שווה לקרוא!

לא ראיתי את הספר עדיין, אבל ר' יחיאל שטרנברג ממהדירי הכפתור ופרח של בית המדרש להלכה בהתיישבות של הרב אפרתי,
אכן היה מקורב מאוד להגר"ש זצ"ל, והינו בן דעת וטעמו וריחו משובחים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12179
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' פברואר 26, 2020 8:04 am

גם אני רכשתי הספר.
למען האמת תחילת מעשי היו על מנת לכבד את ידידי הגאון ר' יחיאל שליט"א. שכן ידעתי מקרוב, על עמלו ושקידתו בחיבור הספר, וגם כל המפעל לא נכחד ממני... ומצאתי חובה לרוכשו. אכן משבא לידי שלשום. אני קורא בו ממושכות.
כבר הזכירו שהספר חף ממליצות ומפומפוזיות, ומאידך הוא עשיר בעובדות ומלא בהיבטים והסתכלויות, וכנראה זה מסוד קסמו של הספר. כאשר עולים לקברו של אדם גדול ישנה תחושה מוזרה של עמידה קרובה, לאישיות שבחייה לא יכלנו או לא השכלנו לעמוד בקרבתה. אכן עמידה קרובה זו, היא במקרים רבים חסרת משמעות. הקריאה בספר זה, על פרקיו המגוונים והמלאים, מעמידה את הקורא במחיצתו של רבינו, מביאה אותו לגבולו, ונותנת לו מקום והזדמנות לראות, להתבונן ולהשכיל מתהלוכותיו והנהגותיו של אותו אדם גדול בענקים איש שהכל בו. יקרה היא מפנינים, לפני ולפנים. יש"כ וחילו של ידידי המחבר. ברוך הוא וברוך טעמו. יזכנו ה' ללכת בדרכי ישרים ולדבוק במעשי צדיקים.

שמחו
הודעות: 265
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי שמחו » ד' פברואר 26, 2020 5:22 pm

מה מחירו של הספר החדש של ידידנו שליט"א?

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 27, 2020 1:36 am

שמחו כתב:מה מחירו של הספר החדש של ידידנו שליט"א?

אצלי ובשאר מוקדי המכירה 55 ש"ח.

אני ממשיך לקבל תגובות חיוביות מאוד על הספר.

============

ובענין אחר, לעיל כתבתי בנושא החוברת 'תשועתם היית לנצח',
הערב התקשר אלי אחד מגדולי התלמידים שנכח קרוב לשלושים שנה בסעודות הפורים אצל רבינו זצוק"ל מתחילה ועד סוף,
והוא טוען שכולו כזבים וליצנות תחילה ועד סוף, ואין כאן שום קורטוב אמת,
הוא רק נסתפק אם זה מעשה טירוף ודמיון חולני או מעשה רשע של איש בליעל.
ודא צריכת למודעי.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 27, 2020 1:44 am

סידרת ספרים חדשה בשם 'אליבא דשמואל'
מאת הג"ר יעקב ליינר שליט"א משכונת נוה יעקב,
בעל 'וזה לשונו' ושאר ספרים. .

ליקוט נפלא של פסקי רבינו זצוק"ל וסברותיו ההלכתיות בכל חלקי שו"ע,
משובצים במילואותם בהבאת עיקרי דברי הפוסקים.

מצו"ב דוגמיות.
מעוררת ענין מיוחד הקדמתו המאלפת של תלמידו המובהק של רבינו, הגאון הנפלא רבי אליהו ויינר שליט"א.
קבצים מצורפים
אליבא דשמואל.pdf
(1.83 MiB) הורד 118 פעמים
אליבא דשמואל מועדים.pdf
(1.42 MiB) הורד 116 פעמים
אליבא דשמואל ע''ס השו''ע.pdf
(1.27 MiB) הורד 116 פעמים
אליבא דשמואל שבת.pdf
(1.28 MiB) הורד 102 פעמים

תם מה הוא אומר
הודעות: 1282
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ה' פברואר 27, 2020 11:53 am

בענין החוברת "תשועתם היית לנצח",
האם ישנה אפשרות להעלותה כאן?

מפי השמועה שמעתי איזה שם שהוא מחברה, אבל חוששני שהיא הומצאה בעקבות הפולמוס באשכולות הסמוכים וד"ל, ועל כן הייתי שמח לראות החוברת

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 27, 2020 7:47 pm

תם מה הוא אומר כתב:בענין החוברת "תשועתם היית לנצח",
האם ישנה אפשרות להעלותה כאן?

מפי השמועה שמעתי איזה שם שהוא מחברה, אבל חוששני שהיא הומצאה בעקבות הפולמוס באשכולות הסמוכים וד"ל, ועל כן הייתי שמח לראות החוברת

אין לי אפשרות להעלות, אין לי בקובץ.
ישנו קדל"פ על מישהו מסוים, אולם כנראה שונאים הוא דאפקוהו לקלא.

-----------

מצו"ב גליון 'רוממות' מוגדל ועשיר לרגל היארצייט החל ביום חמישי הבא,
אי"ה בימים הקרובים נעלה כאן חומרים נוספים.
קבצים מצורפים
גליון רוממות פרשת תרומה תשפ - גליון מוגדל לרגל היאצ דרבינו.pdf
(869.3 KiB) הורד 115 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 01, 2020 8:28 am

הבוקר בעיתון הפלס מודעה 'מחאה נמרצת וגילוי דעת' מתלמידי מרן זצוק"ל על החוברת 'תשועתם היית לנצח' ברוח הדברים שנכתבו לעיל.
זיוף חמור וכזב מתחילתו ועד סופו, כאשר לא ברור אם המניע הוא רשעות או טירוף הדעת, ר"ל.

קרית מלך
הודעות: 483
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי קרית מלך » א' מרץ 01, 2020 1:40 pm

מאי האי?

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 04, 2020 8:43 pm

יום השנה השני. נא ללמוד משניות לעילוי נשמתו של רבינו האהוב רבי שמואל בן רבינו שלמה זלמן זי"ע.

אצרף כאן מעט דברים שנאמרו בשבוע האחרון.

"אבי אבי" זה אביו ואמו

[א] כתיב במלכים (ב ב, יא-יב): וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב־אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְּעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם: וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י׀ אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַֽיַּחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים.

ובמועד קטן (כו, א) איתא: ואלו קרעין שאין מתאחין הקורע על אביו, ועל אמו, ועל רבו שלימדו תורה... אביו ואמו ורבו שלימדו תורה מנלן, דכתיב ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. אבי אבי זה אביו ואמו, רכב ישראל ופרשיו זה רבו שלימדו תורה.

הרי לנו שבכפילות התיבות 'אבי אבי' רמוז אבי ואמי, ויש להבין מה המשמעות שאלישע מתאונן ומבכה את אליהו הנביא שהיה לו גם בבחינת אב וגם בבחינת אם.

ובאמת מצינו כהאי לישנא ממש על אלישע עצמו במלכים (ב יג, יד): וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חָלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י׀ אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו.

"כאילו ילדו" בכפליים

[ב] ואולי יש לומר, דהנה איתא בסנהדרין (יט, א): ארשב"נ אר"י כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנא' ואלה תולדות אהרן ומשה, וכתיב ואלה שמות בני אהרן לומר לך אהרן ילד ומשה לימד, לפיכך נקראו על שמו.

ובסנהדרין (צט, ב): אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנא' ואת הנפש אשר עשו בחרן, ופירש"י, דמתרגמינן דשעבידו לאורייתא בחרן וקרי להו עשיה.

והיינו בחינה של 'אב' שישנו ברבו שמלמדו תורה.

אולם עוד מצינו במגילה (יג, א): ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד... ילדה, והא רבויי רביתיה. לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ירד זה משה.

ובסנהדרין (יט, ב): כתיב ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את אדמני ואת מפיבשת ואת חמשת בני מיכל אשר ילדה לעדריאל המחלתי וגו'... אמר לך רבי יהושע וכי מיכל ילדה, והלא מירב ילדה, מירב ילדה ומיכל גידלה, לפיכך נקראו על שמה. ללמדך שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.

הרי לנו שישנה בחינה נוספת של 'כאילו ילדו' במגדל יתום בתוך ביתו, ונראה שזו הבחינה של 'אם' האמורה כאן, שהרי באמת ילפינן דבר זה משני נשים צדקניות בתיה בת פרעה ומיכל אשת שאול, והיינו כי מלבד לימוד תורה שזה בבחינת 'מביאו לחיי העולם הבא' ישנה בחינה של 'גידול בתוך ביתו' בבחינת מביאו לחיי העולם הזה, לגדלו בכל מה שצריך לו ברוחניות ובגשמיות.

[ויעוי' בהגהות חכמת שלמה (אבן העזר סי' סא ס"ק ג) למאור הגולה הגאון רבי שלמה קלוגר שכתב לדון אם המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו קיים מצות פרו ורבו, וראה עוד בשו"ת הרמ"א (סי' קיח) לענין אמירת קדיש, ובשו"ת חת"ס ח"א או"ח סי' קסד ד"ה ובנידון, ובאה"ע ח"א סי' עו ד"ה הנה וד"ה איברא, ובשו"ת שאילת יעבץ (ח"א סי' קסה)].

'נוטל אדם את בנו' ו'אשה מדדה את בנה'


[ג] ומעתה נראה שזוהי הבחינה של אב ואם שמצינו באליהו הנביא ותלמידו אלישע הנביא, שהרי בשניהם מצינו שהיו כצינור להשפיע משמים רוב טובה וברכה לא רק ברוחניות ובלימוד תורה וגילוי דברי נבואה, אלא גם בגשמיות שהם עצרו את הרעב ועשו אותות ומופתים להחיות מתים ולפקוד עקרות וכל כיוצא בזה, וזוהי הבחינה הנוספת של אם הכתובה בהם.

והנה בשבת (קמא, ב) תנן: נוטל אדם את בנו וכו', ושם (קכח, ב) תנן: אשה מדדה את בנה. וכבר עמדו בזה על השינוי שכאן מיירי באב ולעיל מיירי באם. (ראה בפירוש שושנים לדוד על המשניות).

ונראה לומר בדרך דרוש, שאמנם תפקיד האב הוא ליטול את בנו, לרוממו ולהגביהו למעלה ראש, לנטוע בקרבו את השאיפה לגדלות ואת ההשגות העליונות, אולם לעומת זאת תפקיד האם הוא 'מדדה את בנה', להחזיק ביד הילד, לסעדו ולתומכו בצעדיו הראשונים, עדי יגדיל וילך בכוחות עצמו, יפרוש כנפיים ויגביה עוף.

חובק זרועות עולם


[ד] היה זה דבר מפליא מאוד, כמו בהרבה שטחים משטחי החיים, שאצל רבינו זצוק"ל ראינו הרמוניה מלאה, הרי התפקידים השונים של אבא ואמא כל כך שונים זה מזה, והלואי שנזכה לקיים אחד מהם בשלימות, ואצלו היה לאחדים, טוב אתה לישראל מאב ואם.

בכל הנהגותיו הוא חבק זרועות כל העולמות, מחד גיסא, 'כולם נסקרים בסקירה אחת', לראות את כל המרחב והצדדים שיש בכל דבר וענין, ומאידך, כבני מרון – כבני אמרנא, כל פרט ופרט עולם מלא ממש. למעלה מתפיסת בן אנוש.

בית המקדש - מציאות של חיבור למטה ולמעלה

[ה] ונראה להתעמק מעט ולאחוז בעקב.

בהספדו הנורא של רבינו זצוק"ל על מרן הגרי"ש זצוק"ל בתוך השבעה בקראוון אמר בתוך דבריו: רבינו הגר"א זצ"ל מבאר, כי בחסרון הבית, כשגלתה שכינה מישראל, יש חסרון בעמודי תורה שנתרופפו "אבדו שריה בגוים אין תורה" הבכי על החורבן הוא על גם על המיעוט בתורה, כי מציון תצא תורה וכשחסר ביהמ"ק חסר בתורה.

ורבינו הגר"א בשה"ש וכן באלשיך הקדוש בציווי התורה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מבואר דעיקר התכלית היא שהקב"ה ישכון "בתוכם" בתוך ליבם של ישראל, בתוך כלל ישראל, זה התכלית.

איתא במדרש בראשית שלפני החטא, היה העולם מתוקן בשלימות, והיה רק אמת ושקר, אך לא היה מציאות של רע, ואם לא היה החטא, לא היה צריך מקום מיוחד לשכינה, מקום שמפסיק ומחבר בין שמים לארץ. רק אחרי שאתם עשיתם את הרע, אז צריך מציאות של משכן ומקדש. לחבר למעלה ולמטה.

וביעקב אבינו בחיר האבות, "תורה אחת כתיב ביה" הוא חיבר שמים וארץ, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, זו התכלית, לחבר עליונים ותחתונים. התורה היא למעלה למעלה, ומחברת את מה שנפרד.

לפני חתונתי שאלתי את רבינו זצוק"ל אודות הדרכה לחיים, ובין הדברים חזר ואמר, תמיד צריך לזכור להיות 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה', כלומר, ה'ראשו' תמיד בשמים, הראש תפוס ברוממות ובגדלות, בעמקי סוגיות, בהשגות, בקירבת ד', המחשבות גבוהות, ועכ"ז טרודים תמיד שיהיה 'מוצב ארצה'.

ויש בזה שני חלקים, הא' שהכל יהיה מותאם ומשתלשל עד הלמעשה ממש, לא מחשבות ודיבורים בעלמא ולא למעשה.

וזה ראינו אצל רבינו זצוק"ל כשאמר שיחות בצורה שקשה להאמין, לא היה מסוגל לומר שיחה אם לא למד קצת מוסר לפני כן, ושמעתי שהתבטא שגם רבי דב יפה היה נוהג כך. ויתירה מזו, כמה פעמים כשביקשו שיגיד שיחה בישיבה אמר, לא למדתי היום, הייתי טרוד וכו', איני ראוי לומר מוסר וכו'.

והב' שיהיה מוצב ארצה, מבחינת כל מה שמתלווה, שלא יהיה על חשבון שום דבר, ושיעלה בקנה אחד עם הנהגת בין אדם לחבירו.

כפי שהיה רגיל תמיד על לשונו הענין של חיבור שמים וארץ, שזה נעשה ע"י בית המקדש, ומצאתי בזוהר חדש פר' ויצא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וגו' עולים ויורדים בו. רבי פתח בהאי קרא כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים. והיינו שבית המקדש נקרא צואר שהוא מקום החיבור בין שמים לארץ, כמו הצואר המחבר בין הראש לכל הגוף, וזה נרמז ב'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה' שהיה במקום המקדש.

אולם באמת יש בזה עומק גדול יותר, שעד כמה שאדם חי בקרבו את החיים האמיתיים כמציאות חיה וקיימת ממש, אזי אין ב' רשויות ח"ו, אלא הכל מציאות אחת, וממילא כל החיים מקבלים מימד אחר. אין חיי עולם הזה וחיים של רוחניות, אלא הכל זה מקשה אחת.

נשמה יתירה - רוחב לב

[ו] ידוע מה שמתקשים העולם בדברי רש"י בביצה (טז, א) בביאור הענין של 'נשמה יתירה', שביאר "רוחב לב למנוחה ולשמחה, ולהיות פתוח לרוחה, ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו", אטו זה הענין הנשגב של נשמה יתירה, זהו גוף יתר. מי שזכה לחסות בצילו של רבינו זצוק"ל מבין את הדבר הזה לאשורו. אכן אצל רבינו נראה ה'רוחב לב' האמיתי, לא היו אצלו סכסוכים ומריבות בין הגוף לנשמה, ששים יחד לעשות רצון קונם.

תמיד היה נראה לעין חיצונית כאילו רבינו יש לו נגיעה ושייכות להנאות עולם הזה, כאילו יש לו טעם במאכלים מסוימים, יש לו גישמאק בעוד דברים חוץ מתורה. הוא 'מבין' ביין ובהרינג ועוד, הוא לא נזיר ופרוש מתענוגות עולם הזה. אינני יודע איך להסביר כל הנהגה על מכונה. אחת היא לי, אצל רבינו היה רוחב לב, ת"ח בחינת שבת כל ימות השבוע, וזו היתה הבחינה, כולו קדושה, כולו רוממות, כולו דביקות בחיים האמיתיים, וזולת זה – רוחב לב, 'ואין נפשו קצה עליו'.

יש בזה הרבה להאריך, ונעתיק מעט ממה שכתבנו בספר בלבת אש תניינא, 'צמאה לך נפשי כמה לך בשרי', על דרך כבישת החומר ותשוקות הגוף אנו למדים בדברי הספדו המרטיטים של רבינו זצוק"ל על הבחור הקדוש אליעזר שלזינגר הי"ד (ספר הזכרון אש תמיד עמ' תש"ז).

"הרמח"ל מבאר כי תשוקת הלב היא הבונה את האדם ומעוררת בו את חשקת הגוף. וענינו כמו שמצינו בדוד המלך ע"ה שאמר "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" (תהילים סח). כי הנפש הינה בטבעה צמאה לקנינים רוחניים אלא שחומר הגוף עומד ומעכב, הנפש רוצה בכה והבשר רוצה בכה. אולם האדם השלם מגיעה מעלתו עד כדי 'כמה לך בשרי', לא רק שישנם בו נקודות טהרה עמוקות המתנוצצים ובאים מפעם לפעם, אלא כל כולו במצב של השתוקקות וכמיהה. כבר אינו זקוק למלחמות עם הגוף השפל לפי שכבר נזדכך ובא לידי טיהור הבשר למעלות רוחניות.

ומהי הדרך להגיע לכלל 'כמה לך בשרי'? 'צמאה לך נפשי'. צמאון נפש האדם לרכוש עוד ועוד תורה מורה על היותו מחבב את התורה, ולמי שזו מידתו משפיע הקב"ה עליו שפע חכמה... וכיון שהקב"ה משפיע עליו בתמידות שפע חכמה ואמתחתו מתמלאת חכמת ד', אם כן בידו יותר ויותר כוחות אשר בעזרתם יכול הוא להעפיל ולהתעלות עוד ועוד מבלי להזדקק למלחמות עם יצרי גוף פעוטות".

וכך מובא ברשימות הגאון רבי אוריאל הלוי איזנטל שליט"א: "אמר בשם ר' גדליה אייזמן מדוע המים מטהרים משום שהם בוכים, ובכמה מקומות מוזכר שהמים בוכים.
והוסיף מו"ר הגר"ש דהמים הם תמיד סמל לתענוגים (מבואר בר"ח ויטאל ועוד), ובאמת המים תשוקתם האמיתית היא להיות לפני המלך, וכמבואר שבהפרדת המים התחתונים מהמים העליונים המים התחתונים בכו שרצונם להיות לפני המלך, והובטח להם ניסוך המים בחג וברית מלח בקרבנות, וכל כח התשוקה שיש באדם מקורו האמיתי בתשוקה לרוחניות אלא שכח זה עובר גלגולים ומתלבש בצורה של תשוקה לדברים חולפים ושפלים, וזה עיבור צורה של אותו כח".

כדרך הנשר אשר בשמים


[ז] 'ראשו מגיע השמימה', למעלה למעלה מהשגתנו הדלה, ועם זאת 'מוצב ארצה'. היה נכנס ראשו ורובו ושולחנו בתוך הבעיות של אחרים, בנבכי הגשמיות והעפרוריות, אך תדיר היה נראה לנו כי היא לא דבקה בו. כאן היתה ההרגשה שהוא מעל. כמה שהיה חי עמנו בעולמנו הילדותי כבחורים צעירים, יורד אל רמתנו ואל שיחנו, כביכול, אך היה כ'נשר בין תרנגולים' כהגדרתו הנפלאה של ר' י. ב. פרידמן, ממש כך.

בכלל היה מרומם מכל אבק של עפר, נמיכות ושפלות. כמדומה שהמפתח לכך הוא לשונו הזהב של מהרח"ו ז"ל בספר שערי קדושה בביאור שרשי המידות וזל"ק "יסוד העפר ממנו מדת העצבות בכל פרטיו, ותולדותיה אחת, והוא העצלות לקיים התורה והמצות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי העולם הזה, או על היסורין הבאים עליו ואינו שמח בחלקו בשום דבר, גם עינו לא תשבע עושר".

ואמנם רבינו זצוק"ל שכל תהפוכות החיים וסערות גליהם לא יכלו לו, היה האדם השמח והמאושר עלי תבל, כנראה לעין כל.

ואוסיף עוד עובדה, רבינו השתתף פעם בחתונה של תלמיד (רבי מלאכי כי טוב) שהתקיימה כאן בבני ברק בערב שבת, וסעודת החתונה היתה סעודת ליל שבת, והיו מסובים כל המשפחה, משפחת גרינימן, והגישו שם מרק עם קנידלאך, ורבינו הביע התפעלות מן הקנידלאך וכו', והחתן חשב לעצמו מי יודע כמה זמן הוא לא אכל קנידלאך, אולי מהשרויה של פסח, ולבסוף הוא גילה שרבינו השאיר את זה בצלחת ולא אכל כלל.

[היה שם גם מופת, בסוף הגיעו שם להודיעו שלא יאכלו מהקנידלאך, זה לא היה לפי כל ההידורים של המשפחה שם].

וכך כסדר, ההנהגה היתה 'מוצב ארצה' לגמרי, אבל ה'ראשו השמימה' היה מבהיל.

רוחב לב להכיל את כל הבריות

ה'רוחב לב' הזה התבטא בעוד נקודה יסודית מאוד, ההליכה כנגד רוחו של כל אחד ואחד. כמדומה שלא נמצא כמוהו אדם שמצא שפה משותפת עם כל כך הרבה אנשים מסגנונות שונים, וזה התבטא מאוד כשהיה שוהה במקומות מגוונים מאוד בשמחות של תלמידים שהגיעו מכל מיני רקעים שונים, מצא בכל מקום מסילות ללב שומעם. זה לא היה רק פקחות יתירה וכשרון של הסתגלות וקליטה, אלא רוחב לב להכיל את כולם ואת צרכיהם. 'לבו לב כל ישראל'.

זכורני שפעם היו מסובים על שולחנו גדולי התלמידים בחול המועד סוכות, ולפתע הגיע איזה תלמיד שלמד בישיבה, וכבר כשהיה בישיבה היה 'בעל בית', התעסק בכל מיני ענינים וקבע עיתים לתורה. רבינו התבטא עליו שהוא מחזיק אותו בישיבה בשביל התפילות ומוסר, היה מגיע בקביעות ולומד מוסר בשפתיים דולקות. והנה הוא מגיע, רבינו עוזב את כולם, ומדבר עמו בשפתו, במה אתם עוסקים, והוא ענה שעוסק ביצור 'געפליטע פיש', ורבינו יורד עמו לפרטי פרטים של היצור ואיך שמכניסים את זה לקופסאות. כולם גיחכו שם ונהנו, אבל מי שהבין ידע שרבינו חשב אז על הנכדים שלו, 'בחבלי אהבה אמשכם'.

ה'רוחב לב' הזה הביאו לראות מעלות וסגולות בכל אדם, ולהתפעל בהתפעלות אמיתית מכל דבר שראה. הוא כסדר 'למד' את האנשים ובפרט את התלמידים. זכורני שפעם הגיע אלי, זה היה בשנת תשס"א, אבי שליט"א היה בתוך שנת האבל על סבי, הייתי בחור מאורס אז, הוא הגיע בהתפעלות גדולה, וסיפר שביקר ברמות ונכנס שם להתפלל מנחה ב'אוהל יוסף', ובדיוק אבי נגש מחמת ה'חיוב', ואמר ששמע את חזרת הש"ץ, וגילה מה שלא ידע מקודם לכן, שלאבי יש כח וטעם בתפילה.

וכך היו עוד מעשים לרוב. תמיד חיפש מעלות ויתרונות באנשים, וחיבב ואהב אותם בשל סגולותיהם המיוחדות, והיה מעלה על נס את המעלות בפניהם ובפני אחרים.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 04, 2020 8:46 pm

מקצת דברים שנאמרו בערב בחבורת תלמידים.


כשנכנסים בשעריו של היום הגדול הזה, הרגשות סוערות מאוד, וקשה להצטמצם בדברים, לא מיבעיא שלא מעלים על הדעת לנסות להגדיר ולהעמיד כביכול 'דמות דיוקנו', אלא אפילו להתרכז ולדבר על נקודות ושביבים אחדים זו מלאכה קשה מאוד. זה דבר קל לספר עובדות ומעשים כלאחר יד, כמו שמזדמן לשמוע ולהשמיע במשך השנה, ואולי יש גם תועלת מזה, אבל ביומא דהילולא, מטבע הדברים, רבינו זצוק"ל כאילו נצב חי וקיים לפנינו, ובאיזה בחינה חשים 'בפני המת', זכרונו ממלא את כל החלל, ואזי מחפשים את ה'דבריו של מת', את ה'הוא היה אומר', ומשכך, מרגישים החמצה וזלזול, להיתפס על איזו נקודה, ולו חשובה מאוד.

כמדומה שבכל פינות שאתה פונה לדבר ולתאר את רבינו זצוק"ל, את גדלותו, אתה מוצא את הגדלות עצמה. כלומר, מעבר למה שמתארים מושגים, הנהגות מיוחדות, מעשים מופלאים, האוירה בסביבתו היתה תמיד אוירה של גדלות. אין הכוונה שדיבר גבוה, וריחף בעולמות עליונים, ממש להיפך מזה, ולעיתים ירד לקטנות ממש, כשהיה נצרך לכך, למטה מעשרה טפחים, בעניני העולם וכו', ואזי נתגלה אפס קצהו מן החכמה והתושיה והגאונות וההתמצאות והראיה העמוקה עם כל המכלול והעומק, ולחשבן את כל הצדדים והצידי צדדים, אבל גם במצבים כאלו שנכנס אתך לתוך הענין, תמיד הרגשת וחשת שהוא לא נוטש לרגע את הגדלות.

הוא מוכרח, ומצווה, אזי הוא 'מתעסק' בקטנות, אך לעולם אישיותו לא נתקטנה, בכל המצבים חשנו ש'הוא' נמצא גבוה גבוה, ולא זו בלבד, אלא שאינו מתייאש לרגע מלהתעלות ולהתרומם יותר. תלמידים ותיקים מתעקשים שהמחזות שראו בעיקר בשנים האחרונות גם מבחינת סגנון העיון בשיעורים וגם מבחינת עבודת התפילה, ובפרט קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה, לא נראו בתקופות המוקדמות, וזהו 'שטייגען' של זקנותו שלא ביישה את ילדותו.

ועל כן הנקודה הראשונה שכל תלמיד מתעורר בשעה שהוא מעמיד את דמות דיוקנו לפניו הוא לא לחיות בצמצום ובקטנות, כל אחד לפי ערכו ומצבו. לא לתחום ולהגביל מלכתחילה את המושגים ואת ההישגים, וכפי שהיה מעורר בכל עת לא להסתפק במועט.

היתה מימרא אחת שהיתה רגילה על לשונו, ובפרט בשנים האחרונות, חזר על זה מאות ואלפי פעמים, את המובא בספר מנוחה וקדושה (שער התורה ח"ב), וז"ל, שמעתי בשם הגר"א שכן גם במילי דשמיא צריך להיות שמח בחלקו, אף שבודאי נכון לחמוד להיות לבו פתוח כפתחו של אולם לתורה, וגם לאמר ולחמוד אימתי יגיעו מעשי למעשה אבותי, מ"מ צריך להיות שמח בחלקו שזכה לתורה ולמעשים טובים כיון שעשה בכל כוחו המוטל עליו וכו'.

כמדומה שיש כאן משפטים מתמצתים מאוד ממשנתו של רבינו.

'לחמוד להיות לבו פתוח כפתחו של אולם לתורה', ההגדרה שלימוד התורה לא נעשה רק בעיון המח, אלא בפתיחת הלב לתורה, ופתיחת הלב היינו ה'הרחב פיך ואמלאהו', הן בשידוד עמקים והן בתפיסת כל המרחבים. זה היה אצלו השבח הגדול ביותר. שמעתי ממנו כמה פעמים את הערכתו לתלמידו בעל נתיבות שלום וארחות שבת שליט"א ותמיד שב וציטט מה שהגדירו בהסכמה: לבו כלב הארי.

'וגם לאמר ולחמוד אימתי יגיעו מעשי למעשה אבותי', כל הדיבורים התרכזו בדברי התד"א חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי שזהו 'חיוב גמור עד מסירות נפש', וכידוע.

'מ"מ צריך להיות שמח בחלקו שזכה לתורה ולמעשים טובים כיון שעשה בכל כוחו המוטל עליו'.


היה ניכר על רבינו זצוק"ל שמעולם לא הדריך את חייו לפי תכנונים מסוימים, ובכל מצב שהקב"ה זימן לו עשה את המוטל עליו בשלימות נפלאה.

אמש ציין אחד מחשובי התלמידים, הרי החלק הבולט ביותר בהנהגה של רבינו היה העמדת תלמידים, מן המסד ועד הטפחות, בכל התחומים, ולפלא, שרבינו מעולם לא תכנן וייעד את עצמו לכך, להיפך, הוא העיד על עצמו הרבה מאוד פעמים ששאיפתו היתה לשבת וללמוד בלי שום תפקיד ומשרה, ומלכתחילה גם לא ראה את עצמו מתאים להגדת שיעורים ושיחות וכו'.

את השלימות הנפשית הזאת שנובעת מאמונה ובטחון במדרגה גבוהה ראו בהרבה מאוד הזדמנויות, כשהיו כל מיני מצבי אונס ובדיעבד, תמיד התאמץ לנצל מה ששייך, ואחר כך היה מתבטא בסיפוק שהיה טוב, והיה כמעט כמו בישיבה וכדומה.

ומאידך, היה מדגיש שכתוב 'שמח בחלקו' ולא שבע בחלקו. מעולם לא ידע שובע רוחני, ולא ביקש מנוחה או הרפיה. גם כשהיה יוצא לנופש היה עוסק בגופי תורה וסוגיות עמוקות. וכן בעבודת התפילה, דווקא בבין הזמנים היה מאריך יותר ויותר. הרגיש פחות משועבד.

השמח בחלקו מחד, והאינו שבע בחלקו מאידך הולידו את התופעה הפלאית שראו כולם, מחד גיסא, היה נראה כאישיות הכי בטוחה בעצמה, יכול היה להכריע בדעת תורתו כנגד כל המוסכמות ולעומת כל העולם, ללא מורא וללא חת, ומאידך גיסא, היה עניו ושפל רוח, ונוטל עצה ולומד מכל אדם. היה קשה להכיר שברון לב כמו כשהיה מתחיל לדבר על עצמו, והרגשת שזה לא משחק או פעולה של מידות, אחר הפעולות ימשכו הלבבות, זה אמיתי לגמרי.

זה ענינה של הגדלות כאשר היא נתונה בתוך גדלות פי כמה וכמה של מושגים.
זו נקודה אחת.

והנקודה השניה היא החיות והשמחה, המעיינות הבלתי נדלים שנבעו והשפיעו בכל הזמנים, לימוד בשמחה, תפילה בחיות נוראה ובדביקות, עשיית חסד עם כל החושים וכל הכוחות. הגדירו את זה אתמול 'הוא היה מתרפקת על דודה' בכל תהלוכות חייו. לא היה דברים שנעשו מאליהם, ביבשות, במלומדה, סתם כך. הכל מתוך פנימיות, מתוך חיות, מתוך שמחה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 04, 2020 9:16 pm

ואחתום לעת עתה בעוד משהו.

אמש הטלטלתי באוטובוסים במשך שעות עד לאיזה קראוון נדח בשכונת נוה יעקב.

התקיים שם כינוס צנוע של תלמידים, ודברו בו רק תלמידים, ושוב, מהסוג המצטנע.

והיתה אוירה דחוסה בגעגועים וברוח של רוממות.

והנה מקצת שבמקצת מן הדברים שנאמרו שם, בגרעון ההמחשות והסיפורים,
שנשלחו ע"י א' הדוברים, ת"ח עצום מלא יראה ודעת.
קבצים מצורפים
הרב דבש.pdf
(105.47 KiB) הורד 359 פעמים

סעדיה
הודעות: 1453
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי סעדיה » ה' מרץ 05, 2020 11:09 pm

שמועה אחת מהספר הנפלא 'שמואל בדורו' -
viewtopic.php?f=7&p=605621#p605512
נערך לאחרונה על ידי סעדיה ב ו' מרץ 06, 2020 1:31 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 06, 2020 1:16 am

שני ספרים חדשים מתורתו בעיון השמועות וליבון עומקה של הלכה.

ספר 'דרכי שמואל' ראש השנה - מגילה, עשרות סימנים
מכת"י רבינו זצוק"ל, מאה וחמישים עמודים ענקיים.
בהוצאת רי"י פטרוף.

ספר 'אסופות 'דרכי שמואל' ענינים, שלש מאות עמ',
למעלה משלושים סימנים בכל רחבי התלמוד,
קונטרסים וענינים שנדפסו בקבצים שונים,
מסודרים עם מפתחות,
עם תוספת קונטרס נפלא מכת"י בעניני רוב.
בהוצאת חבר תלמידים,
להשיג 0556707879

בן אליהו
הודעות: 580
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן אליהו » ו' מרץ 06, 2020 7:45 am

איך ניתן להשיג דרכי שמואל על מגילה, ראש השנה?
יש בספר סימנים על בן עיר שהלך לכרך?

בן אליהו
הודעות: 580
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן אליהו » ו' מרץ 06, 2020 7:46 am

עומד לצאת דרכי שמואל על נשים נזיקין?

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 06, 2020 9:52 am

בן אליהו כתב:עומד לצאת דרכי שמואל על נשים נזיקין?

לא בתקופה הקרובה, ככל הנראה.
בן אליהו כתב:איך ניתן להשיג דרכי שמואל על מגילה, ראש השנה?
יש בספר סימנים על בן עיר שהלך לכרך?

בישיבת מעלות התורה, ובעוד כמה מוקדים. מחירו חמישים ש"ח.
יש שני סימנים על הסוגיא הזאת.

צולניק
הודעות: 1027
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי צולניק » ו' מרץ 06, 2020 1:48 pm

..
קבצים מצורפים
לכידה.PNG
לכידה.PNG (142.27 KiB) נצפה 3106 פעמים
לכידה1.PNG
לכידה1.PNG (152.31 KiB) נצפה 3106 פעמים
לכידה2.PNG
לכידה2.PNG (20.49 KiB) נצפה 3106 פעמים

צולניק
הודעות: 1027
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי צולניק » ש' מרץ 07, 2020 10:56 pm

ליקוט מספר 'שמואל בדורו' לידידנו שליט"א. מתוך מוסף 'לקראת שבת'.
קבצים מצורפים
שמואל בדורו.pdf
(1.59 MiB) הורד 125 פעמים

א_צאנזער
הודעות: 66
הצטרף: ד' אפריל 24, 2019 1:02 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי א_צאנזער » א' מרץ 15, 2020 2:28 am

בהספד שנשא הגר"ש על הגרי"ש זילברמן זצ"ל, פתח ואמר:
כתוב במדרשים, והובא ברמב"ם, כמו שהאדם קשור לקב"ה, ה' צלך, כך ההשגחה היא יותר פרטית.

[וראה עוד שם שדיבר על התשוקה הגדולה שהייתה לריש"ז לעשות רצון ה'].

והנה מ"ש בשם המדרשים, ככה"נ הכוונה "ה' צלך - כצלך", והובא גם בשל"ה.
אבל על מה כוונתו ברמב"ם?

מה שנכון נכון
הודעות: 9372
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' מרץ 15, 2020 2:36 am

א_צאנזער כתב:אבל על מה כוונתו ברמב"ם?

ראה מו"נ ג, יח נא.


שומע ומשמיע
הודעות: 2320
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' אפריל 05, 2020 2:18 am

א_צאנזער כתב:בהספד שנשא הגר"ש על הגרי"ש זילברמן זצ"ל, פתח ואמר:
כתוב במדרשים, והובא ברמב"ם, כמו שהאדם קשור לקב"ה, ה' צלך, כך ההשגחה היא יותר פרטית.

[וראה עוד שם שדיבר על התשוקה הגדולה שהייתה לריש"ז לעשות רצון ה'].

והנה מ"ש בשם המדרשים, ככה"נ הכוונה "ה' צלך - כצלך", והובא גם בשל"ה.
אבל על מה כוונתו ברמב"ם?

איפה אפשר לראות את ההספד?

איתן
הודעות: 931
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי איתן » א' אפריל 05, 2020 5:03 am

שומע ומשמיע כתב:איפה אפשר לראות את ההספד?

ישנו ב"פינת יקרת: ואורח צדיקים כאור נוגה".
אנסה להשיג קובץ pdf ורשות להעלתו.

בן ירושלים
הודעות: 562
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » א' אפריל 05, 2020 12:57 pm

איתן כתב:
שומע ומשמיע כתב:איפה אפשר לראות את ההספד?

ישנו ב"פינת יקרת: ואורח צדיקים כאור נוגה".
אנסה להשיג קובץ pdf ורשות להעלתו.

רובו של ההספד מובא גם ב"שמואל בדורו" (לקוח מהמקור שאיתן ציין)

איתן
הודעות: 931
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי איתן » א' אפריל 05, 2020 4:29 pm

איתן כתב:
שומע ומשמיע כתב:איפה אפשר לראות את ההספד?

ישנו ב"פינת יקרת: ואורח צדיקים כאור נוגה".
אנסה להשיג קובץ pdf ורשות להעלתו.

העלתי את הקובץ הנ"ל לאשכול הרלוונטי.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1324
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' אפריל 05, 2020 6:17 pm

שמשון כתב:
חלק 2 גליון רוממות מוגדל פרשת צו הגדול-חג הפסח תשפ.pdf
חלק 1 גליון רוממות מוגדל פרשת צו הגדול-חג הפסח תשפ.pdf


נפלא ביותר

יש"כ!

לענין
הודעות: 2850
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי לענין » ב' מאי 04, 2020 10:47 pm

מצורף קטע מאחד הקבצים שהועלו. הייתי שמח אם מישהו יכול להרחיב ולהסביר.

גאל ישראל.PNG
גאל ישראל.PNG (10.86 KiB) נצפה 1085 פעמים

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1324
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מאי 04, 2020 10:55 pm

לענין כתב:מצורף קטע מאחד הקבצים שהועלו. הייתי שמח אם מישהו יכול להרחיב ולהסביר.

גאל ישראל.PNG


אולי יעזור לעיין במשנ"ב סי' סו ס"ק לה?

ומאיזה קובץ ההעתקה הזו?

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מאי 05, 2020 9:40 pm

הגר"י פטרוף שליט"א בהספדו באשכבתיה דרבינו זצוק"ל הזכיר בתוך דבריו 'היא (התורה) מתנפלת עליו והוא מתנפל עליה', ולא הבנתי פשר הדברים ומקורם, והנה למדתי היום באבות דרבי נתן (פרק כג):
רבן גמליאל מוסיף עליו הלומד תורה בילדותו דומה לבחור שנשא בתולה שהיא הוגנת לו הוא הגון לה והיא מתנפלת עליו והוא מתנפל עליה. הלומד תורה בזקנותו למה הוא דומה לזקן שנשא בתולה היא הוגנת לו והוא אינו הגון לה היא מתנפלת עליו והוא מתרחק ממנה שנאמר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים וכתיב בתריה אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער.

צביב
הודעות: 1680
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי צביב » ד' מאי 06, 2020 2:06 am

נוטר הכרמים כתב:בספר השיחות החדש עמ' טז, שיחה שנאמרה בליל חג השבועות:
וכתב רבינו הגר"א, שבשעת מעמד הר סיני עם ישראל זכו להשיג את הנשמה, מה שלא שייך להשיג בעולם הזה, שהנשמה רק חופפת מעל האדם "מרחוק ה' נראה לי" מרחוק מרחוק ממש, ורק את הנפש והרוח בקושי אנחנו משיגים.

לדאבוני אינני משיג פשר הדברים אל נכון. אודה ואשמח בכל מקור שמאיר את הענין, מרבינו הגר"א או מספרים אחרים.

----

אגב, מי שמעוניין לקרוא על חג השבועות במחיצת רבינו זצוק"ל, יעלעל לאחור באשכול זה, כתבה שלמה, שלימים במעט שינויים ותוספות הפכה לפרק בספרי.


ישר כח.
התענינתי היום מהו תיקון ליל שבועות.
שהרי יש הרבה תיקונים.
וכמעט כולם יוצאים מגדר הרגיל להיות ערים כל הלילה.
תיקון ( מגיד מישרים) פרשיות תהלים וסדר זרעים
תיקון האריזל ששה פסוקים.
תיקון השלה ששה פסוקים ופרשיות נחמדות וי''ג קדישים
תיקון סדר היום סדר נשים חמשה חומשי תורה ללמוד אידרא רבא ואידרא זוטא ( הרב חיד''א)
גמרא מסכת קידושין.
ועוד
ומה הנקודה בכל זה.
ולכאורה מבואר כאן. שבשבועות מקבלים עול מלכות שמים ועול תורה, בכל נפשו, ולכן מאירים את היהודי עם כל כוחות נשמתו.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1174
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' מאי 06, 2020 11:34 am

ספר שפת אמת - שמות - פרשת יתרו - שנת [תרנ"א]
במדרש לקחת מתנות באדם כו'. פי' שבקבלת התורה נשתנו בנ"י וזכו לציור הפנימי שעליהם נאמר אדם אתם אתם קרוין אדם. כמו שהי' לאדה"ר קודם החטא. וע"י החטא הוסר ממנו הנשמה העליונה. ובקבלת התורה זכו לאותה הנשמה. ולא לשעה רק לדורות שכפי היגיעה בתורה זוכין להארות אותו צלם ונשמה עליונה שע"ז כתיב אנכי ה"א. וכ' לאמר אנכי ה"א. שבכח התורה יכולין לקבל אלקותו ית"ש. ולכן כתיב מתנות. שזה ענין אמרם ז"ל עלה במחשבה לבראות במדה"ד. וראה שאין מתקיים שיתף מדת הרחמים. שבתורה יכולין להשיג במתנה מה שהי' מקודם נצרך להיות במדה"ד. ולכן לא הי' יכול אדם הראשון להתקיים באותו מדרגה. ובנ"י בכח התורה במדה"ר. ניתן להם במתנה. ולכן כ' ג"כ בשבת שנק' מתנה טובה בבית גנזיו. כי התורה ניתנה בשבת כמ"ש ז"ל זכור כו' יום השבת. עצומו של יום. בגז"ש דזכור את כו' הזה אשר יצאתם ממצרים כו'. והפי' שנשאר לעולם זכר בש"ק מאותו מעמד של הר סיני. ולכן נשמה יתירה יורדת בש"ק. ממשמע דכ' זכור כו' לקדשו. בוודאי הוא זמן שמתעורר זה הכח בבני ישראל.

מ,א,ור
הודעות: 43
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 2:38 am

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי מ,א,ור » ג' מאי 12, 2020 11:37 pm

האם ישנו איזה קו שאפשר לשמוע דרכו שיעורים של הגר"ש שנאמרו בישיבה ? [כמדומה שבעבר הייתה אפשרות בקו שנקרא קול התורה] היודע מה נשמח להתעדכן
תודה

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 15, 2020 12:29 am

אוצר החכמה_107310.jpg
אוצר החכמה_107310.jpg (152.77 KiB) נצפה 407 פעמים
שורות אלו הינם מתוך ספר 'בירור הלכה' להגרי"א זילבר זצ"ל.
אם אני משער נכון, מדובר באגרת המוסר המיוחסת לרבינו יונה שהוציא לאור ר' אברהם גולדשטיין מישיבת התפוצות,
בעודו לומד בישיבת מעלות התורה, או תקופת מה לאחר מכן.
תחת איזה שם נמצא הספר באוצר?

לבי במערב
הודעות: 2666
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הגר"ש אויערבאך זצ"ל

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מאי 15, 2020 1:07 am

לפו"ר לא מצאתיו,
עכ"פ - זוהי רשומתו בספה"ל, ומוסג"ב כ-PDF:


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים