פורום אוצר החכמה

זיכה רבים וזכה. יבואו היודעים ויוסיפו על שנות דור של זיכוי הרבים כבר מגיל צעיר מאד (לפי דעתי כבר בתור בחור ישיבה).

היתה לי ההזדמנות בתקופות האחרונות להכיר את האדם הגדול הזה, גדול בתורה, גדול ביראה, גדול במידות ובמעשים טובים, האצילות והנכבדות שלו קרנה מפניו והאירה לכל סביבותיו, מגדולי תלמידי ישיבת חברון אשר החינוך הסלבודקאי ניכר בכל הליכותיו, מלא דעת וחכמה עם טעם זקנים, היה לו אוצר בלום של עובדות והנהגות מאת אשר ראה אצל רבותיו וגדולי התורה שזכה לשמש.

קשה לי הקטן להעריך במילים את אישיותיו הנשגבת, אצילות הנהגתו בבין אדם לחבירו, התמסרותו לכל אחד ובפרט לתלמידיו, ראיתי איך תלמידים שלו אפילו מתקופות קדומות הרגישו אליו קשר עמוק ביותר, מעשי צדקותיו מי ימלל, הרגשתי שתורה מונחת בקרן זוית בפשטות ואצילות מיוחדת במינה, והוא הוגה בתורה ובחכמתה עוד ועוד, לא היה נושא ששאלו אותו שלא היה לו מה לומר, אף פעם לא שמעתי ממנו דברים של מה בכך, אלא בכל אמירה שלו היה טמון תוכן רב מאד, הוא סבל רבות בחייו ועם כל זאת צהלתו היתה נסוכה על פניו המאירות, מאישיותו וכלל הנהגותיו למדתי מה התכוונו רבותינו בעלי המוסר ביוסדם את רעיון 'גדלות האדם'.

מה מאד הצטערתי שלא זכיתי להכיר את היקר שבאנשים הזה במשך כל השנים, ומה מאד שמחתי על ההזדמנות שהיתה לי להכיר ולשהות בצלו של אילן גדול כמוהו.

וכעת אבדנו כל זאת, חבל על דאבדין ולא משתכחין.

היה אהוב וחביב מאוד לרבו מו"ר ר' יידל קולודצקי. בזמנו כשנפצע בפיגוע הודיעו ברדיו שהבחור 'ישעיהו הדרי' פצוע, ובבית משפ' קולודצקי הייתה הרבנית (לרפו"ש) אוחזת מגש בידיה, ומרוב בהלה נפל המגש והתנפץ לרסיסים.

בתקופתי ביישוב הגיע כמה פעמים לבקר את ר' יידל, ובכל פעם נתבקש לשאת שיחה בפני כל התלמידים. אירוע נדיר במושגי היישוב.

שמעתי ממנו שהוא היה תלמיד של ר' יודל קולדצקי 63 שנה "אויסגערעכנט!" (במדויק), [בין השנים תש"ג-תשס"ו].

חבל על דאבדין.
נבקש מהיודעים להוסיף מילים על דמותו תפקידיו ופועליו.

לפני כעשרים שנה שמעתי ממנו דרשה כשהגיע לבקר בישיבת הישוב החדש בה למד בצעירותו והתבקש על ידי הרב קולודצקי למסור דרשה בפני כל הישיבה וכבוד גדול עשו לו. עד היום אני זוכר את עיקרי הדרשה שעשתה עלי רושם. הדרשה נסובה על כך שיש הקבלה בין השמות של החומשים כפי המקובל היום: "בראשית שמות וכו'", לבין השמות שנקראו החומשים בפי חז"ל: "ספר הישר", "הגלות והגאולה" (על פי הרמב"ן בהקדמה לשמות); תורת כהנים וכו'. בדרשתו בא לבאר את הקשר בין שמות לגאולה.
האם תורתו וחידושיו נכתבו ונדפסו?

מחולת המחנים כתב:שמעתי ממנו שהוא היה תלמיד של ר' יודל קולדצקי 63 שנה "אויסגערעכנט!" (במדויק), [בין השנים תש"ג-תשס"ו].

מה זה בעצם אומר?

מעט מתורתו: שלושה מאמרים על תורת רבי צדוק הכהן מלובלין, שני מאמרים על תורת השפת אמת והקדמתו לספר שמועות ראי"ה במהדורה החדשה. כן הוספתי את מאמרו של ר' מיכאל אילבאום 'מאמרי הרב חיים ישעיהו הדרי שליט"א שראו את אור הדפוס', כתלנו טז, תשס"ד, הכולל ק"ג סעיפים.

הרב חיים ישעיהו הדרי (מרחשוון תרצ"ד, 1933 - י' באייר תשע"ח, 25 באפריל 2018) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, תפקיד שמילא במשך למעלה משלושים שנה. לאחר מכן כיהן כנשיא הישיבה.

תוכן עניינים
1 ביוגרפיה
2 משפחתו
3 ספרים שכתב או ערך
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
ביוגרפיה
נולד בתל אביב ולמד בבית הספר ביל"ו ובישיבת היישוב החדש שבעיר ובישיבת חברון בירושלים. התקרב לרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב דוד כהן, "הרב הנזיר". לימד בישיבת מרום ציון שבשכונת בית וגן. במאי 1955 נפצע קשה בפיצוץ הרימון שקדם לרצח במנזר רטיסבון[1], ובעקבות זאת נוסף השם 'חיים' לשמו. המשטרה חשדה בו תחילה שהוא נפצע ב"תאונת עבודה" בדרכו לפגוע במנזר או חנות טריפה, אולם מאוחר יותר נתפסו זורקי הרימון האמיתיים[2].

במרץ 1957 נישא לנעמי רקובר[3], בתו של חיים רקובר ונכדתו של שמחה מנדלבוים. לאחר נישואיו בתשכ"ב (1962) היה המשגיח בישיבת כרם ביבנה במשך כשלוש שנים. במהלך שנות ה-60 וה-70 נתן שיחות בקול ישראל במסגרת פרק היום בתנ"ך[4].

בקיץ תשכ"ז (1967), זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה, הוקמה ישיבת הכותל על ידי הרב אריה בינה, אשר ביקש מהרב הדרי לעמוד בראשה. אף על פי שהישיבה מזוהה עם הזרם הדתי-לאומי שילב הרב הדרי בישיבה רבנים מהזרם החרדי, ובהם הרב אביגדור נבנצל והרב ישראל דז'ימטרובסקי.

בשנת תשנ"ח (1998) פרש הרב הדרי מתפקידו והחל להקדיש את עיקר זמנו ללימוד, להגות ולכתיבה. את מקומו תפסו הרב חיים כ"ץ ובהמשך הרב מרדכי אלון. בשנת תשס"ו פרש הרב אלון והרב הדרי שב לעמוד בראש הישיבה למשך כשנתיים, עד שמונה לתפקיד הרב ברוך וידר.

בשנת תשע"ד (2014) קיבל את אות יקיר ירושלים.

מצעירותו עסק בתורת הרב קוק. בשנת תשי"א, בהיותו בן 18, הוציא חוברת העוסקת בספר "אורות התשובה" של הרב קוק, ומאז הוציא חיבורים נוספים העוסקים בהגותו. בשנת תשכ"ו (1966) ערך תערוכה שהוצגה במקומות שונים מטעם משרד החינוך לרגל מאה שנה להולדתו. כן הוציא ספרים ומאמרים העוסקים בתורת השפת אמת, ברבי צדוק הכהן מלובלין ובמצוות השמיטה.

הרב הדרי התגורר ברובע היהודי בירושלים. הוא נתן שיעורי תורה במדרשת הרובע לבנות ועוד.

נפטר בי' באייר תשע"ח, לאחר שביום הקודם נפל ונפצע קשות בביתו.

משפחתו
לרב הדרי שלוש בנות: אסתר גרוסברג; פנינה פייג; וד"ר חנה הנדלר - מרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות, הנשואה לרב אריה הנדלר.

ספרים שכתב או ערך
פרקים במשנתו העיונית של הרב קוק: סדרת שיחות (בהשתתפות צבי ירון), ירושלים, תשכ"א-תשכ"ה
שמועות ראיה: שיחות על פרשיות השבוע - מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (בעריכתו)
התשובה במשנתו של הראי"ה קוק
שבת ומועד בשביעית: פרקי עיון
שבתה של שביעית: פרקי עיון
שפת השביעית: שנת השבע במשנת בעל שפת אמת

היה איזה חבר עירייה דתי בירושלים בשם הדרי, יש קשר?

היה מלא תוכן, שמעתי ממנו דרשות רבות, ומעולם לא חזר על אותם דברים.
הרבה לצטט את דברי השפת אמת שהיה חביב עליו.

כתבה על הרב הדרי שמשקפת יפה את דיוקנו

מימין לשמאל: הרב חיים רקובר אבי הכלה נעמי, החתן הרב הדרי, הרב יחזקאל סרנא והרצי"ה (מלאכים כבני אדם, תשס"ה, עמ' 212). החתונה נערכה באדר ב' תשי"ז.

הרב הדרי, עליו השלום, יהודי מלא טעם, א געשמאקער,
כמה אהבתי את שיחותיו, לא כשצלל לתוך עומק ענייני המחשבה, ר' צדוק ובעיקר השפת אמת וכמובן הרב קוק, כי אז איבדתי אותו, והבעיה כמובן בי, שענייני המחשבה העמוקים היו מעבר ליכולותי, אבל הברק שבעיניו, ההתלהבות כשהרצה את הדברים, זה היה מרומם. הוא חי את הדברים, הרגשת שהדברים חרותים על לוח לבו, לא מהשפה ולחוץ, אלא חדר אצלו עמוק לנשמה, כשאמר: שימו לב לעומק דברי השפת אמת, עם כל הפאתוס, כבר הגעת להתלהבות עוד לפני ששמעת על מה מדובר, הנה יהודי שמתלהב משטיקל שפת אמת באופן כל כך חסידי, בעוד שהוא בכלל חברונער.
היה לו לב של זהב, כמה טיפל בסבלנות בתלמידים סוררים. כמה פעמים שהיו לו סיבות טובות להרחיק תלמידים ובשום אופן לא היה מסוגל לבצע זאת.
תלמיד אצלו היה בן, גם אם סורר, גם אם שובב, בן אוהבים.
ואנו התלמידים השבנו לו אהבה.
פעם הגיע לפנימיה בשעת בקר שהיא יותר מתקרבת לצהריים , ניער תלמיד סורר שעדיין נמצא עמוק בתוך שנתו, תוך שהוא אומר לו, שמנדריק, אתה תיכף הולך להפסיד ארוחת צהריים, ויש היום מעדנים.
שום גערה לא הועילה כמו הדברים מלאי החיבה הללו.
מאד הערכנו את מידותיו הטובות, איך ביטל עצמו בפני הרמי"ם ולא החזיק עצמו כראש הישיבה אלא כמנהל בלבד. איך עמד בפני הרב אביגדור נבנצל יבדל לחיים ארוכים, ביותרת הכבוד. כמה נפלא היה הריקוד בכל ערב שבת קדש לכותל כשהרב הדרי במרכז השורה רוקדים בשירה לקראת כלה שבת מלכתא.
היה לו קסם רב ולב גדול.

תנצב"ה.

שלחו לי בפרטי (והרשוני לצטט):

יעקב ב. פרידמן כותב בספרו הביאני המלך חדריו על הגרמ"ש כי הרב הדרי סיפר לו שהזמין את הגרמ"ש לכהן בראשות ישיבתו [הוא אמר שאז מבחינת התנאים היה עדיף להשתייך לעולם התורה(?..) הציוני] והגרמ"ש סירב, לדבריו אמר לו הרב הדרי כי הגרמ"ש צפה מראש את מה שהוא עצמו לא צפה אז - כי עתיד עולם התורה הוא ביהדות החרדית... אם כי קשה לסמוך על מילה של יב"פ.
מן הראוי לציין את ספרו שבת ומועד בשביעית, ספרים מצוינים במחשבה. פעם אמר לי כי בהיותו בנופש הוזמן ע"י רב המקום לדרוש, חיפש חומר, פתח את ספרו ומצא שם מילי מעלייתא...

זכיתי לקבל ממנו את הספר שבת ומועד בשביעית לבר מצווה ואולי עכשיו הזמן לפתוח את הספר ולראות מה כתוב שם...


למי ששאלני, כוונתי הייתה שרק עכשיו שמתי לבי איזה אוצר היה לי בידי ששמו מעולם לא משך אותי לפתחו, ולפחות מעתה אוכל לתקן את המעוות ולעיין בספר נפלא זה.

לפני מלחמת המפרץ התקיימה בכותל עצרת תפילה, העדפתי לעמוד על גג ישיבת הכותל ולהתפלל משם [רואים משם את כל הר הבית ויש לי עניין להתפלל שם]. במקום היו תלמידים מהישיבה וראש הישיבה עלה והורה להם לרדת, הוא פנה אלי וביקש שארד תוך שהוא מתנצל ומסביר שנוכחות אנשים, הנראים כתלמידי הישיבה, בגג בזמן העצרת עלולה לפגוע בשמה של הישיבה. התחלתי כמובן לרדת תוך התנצלות מצדי שאיני מגיע למקום, ממנו כאמור, נראה הר בית ה', הרבה כל כך, ולכן עליתי. כששמע את הדברים, שנאמרו, כאמור, כהתנצלות ולא כבקשה להישאר, אמר לי - השאר כאן, אמרת דברי טעם! . ואכן כך עשיתי. תקיפות מחד - והבנה ויכולת לשנות דעה מאידך, גם כאשר על המאזניים עומדות שאלות חינוכיות ושמה הטוב של ישיבתו, על כל המשתמע מכך.

חתנו של הרב ר' חיים רקובר שהיה חתנו של הרב שמחה מנדלבוים המפורסם (בנו של הרב מטורוב שהיה חתנו של האדמו"ר ר' נחום מקוברין זצ"ל).

ולפיכך גיסם של הג"ר ברוך רקובר, הג"ר דב כהן ('וילכו שניהם יחדיו'), ויבל"ח הסופר ר' שמחה רז.
ודודם של הרה"ג ר' שמחה ור' צבי כהן והג"ר יהודא עדס שליט"א.
בן דודם של הרבנים לבית קוק, נוביק, שלנגר ולהבחל"ח הגרב"ש סלומון זצ"ל ועוד.

פרנקל תאומים כתב:חתנו של הרב ר' חיים רקובר שהיה חתנו של הרב שמחה מנדלבוים המפורסם (בנו של הרב מטורוב שהיה חתנו של האדמו"ר ר' נחום מקוברין זצ"ל).

ולפיכך גיסם של הג"ר ברוך רקובר, הג"ר דב כהן ('וילכו שניהם יחדיו'), ויבל"ח הסופר ר' שמחה רז.
ודודם של הרה"ג ר' שמחה ור' צבי כהן והג"ר יהודא עדס שליט"א.
בן דודם של הרבנים לבית קוק, נוביק, שלנגר ולהבחל"ח הגרב"ש סלומון זצ"ל ועוד.

ובן דודו של ידידו רבי יעקב כ"ץ מראשי ישיבת הכותל, חתנו של רבי רפאל קוק.
וכפי שאמר רבי יעקב כ"ץ בתחילת הספדו על הרב הדרי שהיו ידידים נאמנים במשך שבעים וחמש שנה.

מאמר מרתק של מיודענו רבי אבישי מספריית הרמב"ם:
https://amhasefer.wordpress.com/2018/04 ... %A9%D7%A2/

מחולת המחנים כתב:

פרנקל תאומים כתב:חתנו של הרב ר' חיים רקובר שהיה חתנו של הרב שמחה מנדלבוים המפורסם (בנו של הרב מטורוב שהיה חתנו של האדמו"ר ר' נחום מקוברין זצ"ל).

ולפיכך גיסם של הג"ר ברוך רקובר, הג"ר דב כהן ('וילכו שניהם יחדיו'), ויבל"ח הסופר ר' שמחה רז.
ודודם של הרה"ג ר' שמחה ור' צבי כהן והג"ר יהודא עדס שליט"א.
בן דודם של הרבנים לבית קוק, נוביק, שלנגר ולהבחל"ח הגרב"ש סלומון זצ"ל ועוד.

ובן דודו של ידידו רבי יעקב כ"ץ מראשי ישיבת הכותל, חתנו של רבי רפאל קוק.
וכפי שאמר רבי יעקב כ"ץ בתחילת הספדו על הרב הדרי שהיו ידידים נאמנים במשך שבעים וחמש שנה.

אכן. אמנם ידידותם במשך 75 שנים לא יכלה לנבוע אך ורק מצד ההיכרות המשפחתית, שהרי הרב הדרי נישא לבת דודתו של הגר"י כ"ץ רק בשנת תשי"ז.
שניהם היו תל אביבים ולמדו יחד ב"הישוב החדש" (ואולי עוד לפנ"כ ב"ישיבת תל אביב"?), לכאו' באותו שיעור, שניהם ילידי תרצ"ד. אמנם עם תום לימודיהם שם, הרב הדרי המשיך לישיבת חברון ואילו יבל"ח הגר"י כ"ץ המשיך לישיבת פוניבז'.


חתנו השני של הג"ר רפאל קוק זצ"ל הינו דיין ביה"ד הגדול (לשעבר) הג"ר אברהם שרמן שליט"א.

אכן ידידותם קדמה לקשרי המשפחה.
בשנת תשט"ו נקלעו שניהם לזירת התנקשות,
בה הושלך רימון ממנו נפצע הרב הדרי.

לפני 4 שנים נקלעתי למחיצתו עת בא לשבת, להיות סנדק לאחד מניניו.
אני זוכר כיצד התרשמתי מאותו רב ישיש בן 80, שהיה נמרץ הרבה יותר ממני.
הוא נתן באותה שבת חמישה שיעורים, שונים לגמרי, שניים מתוכם בלי תכנון מראש.
כמובן, כל תלמידיו מן העבר שגרו בקרבת מקום הגיעו, והתפעלתי לראות כיצד הוא זכר את כולם (תלמידים מלפני 30 שנה, כולל שם אביהם, מקום מגוריהם באותה תקופה, אחים שגם למדו בישיבה, נטיות נפש וכו')!

משום מה נשמט מהביוגרפיה שהוא לימד ב"מכללה ירושלים" (מכללת בית וגן) בשנותיה הראשונות - טרום מלחמת ששת הימים.

אמי שתחי' למדה אצלו במכללה.
יום למחרת שחרור הכותל (ער"ח סיון תשכ"ז) היא תפסה איתו טרמפ מבית וגן לכיוון מרכז העיר, והוא בהתלהבות אמר לה שהוא נוסע לכותל.
הוא ניסה את כל הדרכים - שהיו מוכרות לו מלפני קום המדינה - אך הדרכים היו חסומות, כידוע שכניסת אזרחים לכותל הותרה רק החל מחג השבועות...

עזריאל ברגר כתב:משום מה נשמט מהביוגרפיה שהוא לימד ב"מכללה ירושלים" (מכללת בית וגן) בשנותיה הראשונות - טרום מלחמת ששת הימים.

המכללה פרסמה מודעת אבל גדולה, בה פורט חלקו בהקמת המכללה

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:משום מה נשמט מהביוגרפיה שהוא לימד ב"מכללה ירושלים" (מכללת בית וגן) בשנותיה הראשונות - טרום מלחמת ששת הימים.

המכללה פרסמה מודעת אבל גדולה, בה פורט חלקו בהקמת המכללה

דיברתי על הביוגרפיה שבוויקיפדיה, שהובאה לעיל.

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:משום מה נשמט מהביוגרפיה שהוא לימד ב"מכללה ירושלים" (מכללת בית וגן) בשנותיה הראשונות - טרום מלחמת ששת הימים.

המכללה פרסמה מודעת אבל גדולה, בה פורט חלקו בהקמת המכללה

דיברתי על הביוגרפיה שבוויקיפדיה, שהובאה לעיל.

ייש"כ. לא שמתי לב, סליחה.

הספדים
הרב חיים סבתו https://www.youtube.com/watch?v=KHrJBk9ELk8
הרב בני קלמנזון https://www.youtube.com/watch?v=wyUkzid7i58
הרב שמואל טל https://www.youtube.com/watch?v=KHrJBk9ELk8

גביר כתב:הרב חיים סבתו https://www.youtube.com/watch?v=KHrJBk9ELk8

צ"ל https://www.youtube.com/watch?v=-jchMbIU5Js

נזכרתי בווארט בשם הרב הדרי (ע"פ רמב"ם הלכות דעות פ"ד) הממליץ לרכוש בית ולעשות רישיון נהיגה לפני החתונה: "קינים והגה והיא".

אום אני חומה כתב:היה אהוב וחביב מאוד לרבו מו"ר ר' יידל קולודצקי. בזמנו כשנפצע בפיגוע הודיעו ברדיו שהבחור 'ישעיהו הדרי' פצוע, ובבית משפ' קולודצקי הייתה הרבנית (לרפו"ש) אוחזת מגש בידיה, ומרוב בהלה נפל המגש והתנפץ לרסיסים.

דומני שבפיגוע זה נפצעו גם הרב יעקב כ"ץ וד"ר נחום קוק והארוסות של שלושתם (כלומר, כולם היו לימים קרובי משפחה).

חלמישצור כתב:

הקובץ המצורף הרב הדרי - שני כהנים גדולים - הראיה ורבי צדוק.PDF לא זמין יותר.

ביום השנה הראשון לפטירת הרב הדרי, י' אייר, הושק ספר חדש מתורתו "שני כהנים גדולים - רבי צדוק והראי"ה קוק" (אפשר לרכשו כאן). לפי הכריכה האחורית "זהו הכרך הראשון בסדרת "כתבי הרב ח"י הדרי" מבין כרכים כרכים נוספים של מאמריו בנושא המועדים, משנת ה'שפת אמת', אישים ומאמרי עיון בתנ"ך".

מחולת המחנים כתב:שמעתי ממנו שהוא היה תלמיד של ר' יודל קולדצקי 63 שנה "אויסגערעכנט!" (במדויק), [בין השנים תש"ג-תשס"ו].

כשסיימנו את ה"ישוב", כמנהג המקום היו שהשיגו מפתחות לחדרים נסתרים. אחת המטרות היתה לראות מה כתבו על כל אחד בתיק האישי הסודי. באחת התיקיות מצא מאן דהוא ציונים של בוגרים משנים קודמות. התפתינו להציץ, בעיקר בשמות הידועים והנוצצים, מאד בלט הרב הדרי ב"עשיריות" שהשיג במבחנים. (לעומת כמה ידועים אחרים שהיו רחוקים מזה).
היום כמובן זה בעיני חוסר טעם, עזות וחוצפה , אבל בימי הנעורים...