"ניגונים ליטאיים"

[גביר]

על אופי הניגון הליטאי -

אברהם קריב, ליטא מכורתי, תל אביב תשכ"ב עמ' 104.

[ח. רוזנברג]

(אולי כבר שאלתי בעבר, איני מוצא)
מישהו מכיר את "בצאת ישראל" הזה?
סבי ז"ל היה שר אותו, ודומני שזה מוכר אצל משפחות ליטאיות (אולי רמ"ש שפירא היה שר את זה?)

[איש_ספר]

אכן מנעימות היותר מפורסמות של הגרמ"ש (לא מלחניו אלא מוולאז'ין).

[עושה חדשות]

(אולי כבר שאלתי בעבר, איני מוצא)
מישהו מכיר את "בצאת ישראל" הזה?
סבי ז"ל היה שר אותו, ודומני שזה מוכר אצל משפחות ליטאיות (אולי רמ"ש שפירא היה שר את זה?)

viewtopic.php?f=50&t=45754&p=545582&hilit#p545566

[ח. רוזנברג]

הרבנים איש ספר ועושה חדשות, יישר כוח!

[רבותינו שבדרום]

האם יש למישהו את ניגון שירת הים של הרב חרלפ (לא זה של ישיבת ההסדר ברמת גן)??
אשמח מאד

[פולסברג]

מי יודע במה מדובר?

[צורב מתחיל]

מי יודע במה מדובר?

שמך מעולם, מוכר בישיבות. שמעתי שבישיבת תפרח בשנים האחרונות שרים כך ביו"כ. אולי יצא גם בדיסק של רל"י שושן.

[פולסברג]

מי יודע במה מדובר?

שמך מעולם, מוכר בישיבות. שמעתי שבישיבת תפרח בשנים האחרונות שרים כך ביו"כ. אולי יצא גם בדיסק של רל"י שושן.

זה של ר' משה שמואל?

[איש_ספר]

יש"כ על ההפניה. ויותר ממה שכתוב שם יש בספר שתח"י (מאמרים ורשימות מאת י אובסי).

הספר כולו לא ראוי להכנס לאוצר. והנה תיאור קצר על נגינתו של הגרז"ס מתוך תיאור ארוך ומרתק על אישיותו ועל ישיבתו.

הגרזס א.jpg (201.95 KiB) נצפה 4293 פעמים

הגרזס ב.jpg (170.6 KiB) נצפה 4293 פעמים

הגרזס ג.jpg (171.33 KiB) נצפה 4293 פעמים

[פולסברג]

על התרגשות מנגינה עי' תיאור נפלא על רג''נ בההספדים עליו.

ואם כבר, האם יש מקור שאמר החת''ס שהיה נותן חצי מהעוה''ב שלו לכח הנגינה? [שאלתי פעם ולא קבלתי תשובה]

[באמונתו]

על התרגשות מנגינה עי' תיאור נפלא על רג''נ בההספדים עליו.
ואם כבר, האם יש מקור שאמר החת''ס שהיה נותן חצי מהעוה''ב שלו לכח הנגינה? [שאלתי פעם ולא קבלתי תשובה]

נוסח אחר: "שליש תורתו".
בין היתר, סיפרו האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל, מצורף בזה.
הכחשה צירפתי כאן:

[עובדיה חן]

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew
הגעגועים והתקווה מהיכן מקור השיר?

[מלך_אביון]

"לפני עלותו ארצה הוא היה אצל האדמו"ר מסוכטשוב ונפרד ממנו. האם היה זה אצל האבני נזר?
האם הייתה זאת סקרנות לראות את מי שהסבא למד אצלו זמן מה ונודע בלמדנותו המופלגת, או אולי הלך לבקש ממנו ברכה, והאחרון כנראה נהנה מן השיח עם הליטבאק הזה, ואמר לו שיתן לו צידה לדרך.
מה הייתה הצידה לדרך?
הוא לימד אותו ניגון של ארשת שפתינו והוא היה שר אותו בראש השנה בעוברו לפני התיבה".

[האבא מסלבודקא, תולדות הגרחז"פ, עמוד 191]


לא ניגון ליטאי, אך אולי ניגון שהשתמר רק אצל ליטאים? יש מישהו שיכול לברר במשפחה מה הניגון?

[עץ הזית]

מישהו טען לי לאחרונה שבשום מדינה לא לימדו את הילדים בחדר לומר חיילם אל"ף איי, ושלמעשה החולם הרשמי גם בליטא ורייסין הוא חוילם כמקובל בשאר ארצות מזרח אירופה. אם זה נכון, ולמעשה מדובר בשיבוש, מובן מדוע כמעט נעלם חולם זה מהנוף.

ר' יעקב אדלשטיין זצ"ל לא התייחס לזה כשיבוש אלא כמסורת.

[בעל התפארת]

מישהו טען לי לאחרונה שבשום מדינה לא לימדו את הילדים בחדר לומר חיילם אל"ף איי, ושלמעשה החולם הרשמי גם בליטא ורייסין הוא חוילם כמקובל בשאר ארצות מזרח אירופה. אם זה נכון, ולמעשה מדובר בשיבוש, מובן מדוע כמעט נעלם חולם זה מהנוף.

ר' יעקב אדלשטיין זצ"ל לא התייחס לזה כשיבוש אלא כמסורת.

ובכל זאת לא העביר לילדיו את המסורת הזו.

[פרנצויז]

ר' יעקב אדלשטיין זצ"ל לא התייחס לזה כשיבוש אלא כמסורת.

ובכל זאת לא העביר לילדיו את המסורת הזו.

הגה"צ רבי חיים חייקין זצ"ל, יליד העיירה קוסובה בליטא (עירו של החזון איש), ראש ישיבת חכמי צרפת אקס-לה-בן בצרפת, היה ליטאי יחיד בקהילה של "ייקים", ובכל זאת כל בניו היו מבטאים בילדותם: חיילם איי.
[כל מנהגי וניגוני התפילות בקהילה ובישיבה באקס-לה-בן היו כמנהג הייקים ב"אלזאס", ורק כשראש הישיבה הרב חייקין זצ"ל היה עולה מפטיר והיה קורא את ההפטרה, (בדרך כלל במנחה של תענית ציבור, ועוד), הקשיבו כולם לניגון הליטאי עם המבטא המקורי].

בענין הג"ר יעקב אדלשטיין זצ"ל, צריך לבדוק אם זה היה מיוזמתו, כי לפעמים למרות רצון ההורים, לא נעים לילדים לומר במבטא שונה מהחברים ב"חדר". [ויתכן גם שבגלל שהוא הרגיש שלא נעים לילדים, הקדים רפואה וויתר על מנהגו].

[פלוריש]

התפרסם כעת עיבוד חדש לשירו של ריה"ל ישאלוני רעיוני, בגרסתו ובלחנו של הראי"ה ובעיבודו של הרב הנזיר. מרגש מאד!

יצא עתה ביצוע של יוני גנוט לניגון "דבקה" של הרב הנזיר זצ"ל
https://www.inn.co.il/news/575118

[ח. רוזנברג]

יש למישהו את הניגון המיוחס לסבא מקלם ”תשב אנוש עד דכא”?
כמדומה שיצא לפני כעשור בדיסק של עיתון משפחה.

[באמונתו]

איני יודע מי מחליט איזה מסורת קיבלנו מאבותינו בגלל שהם לא יכלו לעשות אחרת ואיזה בדווקא.
כל הציבור הישיבתי (ואף מחוצה לו) אומרים "תיירה" "מייראדיק" ("שמען" אולי זה לא קשור)
ואגב, כמדומני שזכורני אחד מהר"מים החשובים בפוניבז שהוא יליד הארץ, שאומר בשיעור "זה ביירר ליי אחד וזה ביירר ליי אחד ושניהם בייררים להם עייד אחד" אבל אני לא בטוח בזה.

זה שפראך בעלמא, קריאת שמע ותפילה אף אחד לא אומר ככה,

קריאת שמע של מרן החזו"א זצ"ל, מצ"ב: ובהברת חולם כמו הליטאים - שהוא כמו "צירה".

[וואלף]

אדם יסודו מעפר ע"י הגרש"י בורנשטיין זצ"ל מלפני חמישים שנה במסיבה בארה"ב

[כשתילי זיתים]

אדם יסודו מעפר ע"י הגרש"י בורנשטיין זצ"ל מלפני חמישים שנה במסיבה בארה"ב

נפלא

[גיזונטע קאפ]

איני יודע מי מחליט איזה מסורת קיבלנו מאבותינו בגלל שהם לא יכלו לעשות אחרת ואיזה בדווקא.
כל הציבור הישיבתי (ואף מחוצה לו) אומרים "תיירה" "מייראדיק" ("שמען" אולי זה לא קשור)
ואגב, כמדומני שזכורני אחד מהר"מים החשובים בפוניבז שהוא יליד הארץ, שאומר בשיעור "זה ביירר ליי אחד וזה ביירר ליי אחד ושניהם בייררים להם עייד אחד" אבל אני לא בטוח בזה.

זה שפראך בעלמא, קריאת שמע ותפילה אף אחד לא אומר ככה,

קריאת שמע של מרן החזו"א זצ"ל, מצ"ב: ובהברת חולם כמו הליטאים - שהוא כמו "צירה".

דברתי על ילידי הארץ שנוהגים בשפארך הנ"ל, לא על ילידי ליטא שזה היה המבטא שלהם

[עושה חדשות]

לא שמעתיו מעולם בחב"ד, אלא בברסלב, על "יונה מצאה" (המתחיל "יום שבתון").

שבת בברסלב

[עזריאל ברגר]

לא שמעתיו מעולם בחב"ד, אלא בברסלב, על "יונה מצאה" (המתחיל "יום שבתון").

שבת בברסלב

אכן לזה התכוונתי, אלא שהכרתיו במקצב איטי יותר, ובכמה שינויים קלים.

[שמואלייזער]

מישהו מכיר ניגון על המילים ״דומה דודי לצבי״? שמעתי ששרו אותו בשביעי של פסח אצל ר׳ דוד סולובייציק.

[גלאגוזים]

אדיר במלוכה.jpg (127.79 KiB) נצפה 221 פעמים

מסופר כאן על מרנא בעל הקהילות יעקב זי"ע, שהיה שר בהתלהבות את הפיוט.
האם מדובר בניגון מוכר?