פורום אוצר החכמה

חבל על דאבדין ולא משתכחין

תלמיד חכם ענק, תואר נקיות ומידות נעלות. מחנך דגול, מרביץ תורה ענק, גידל במשך עשרות שנים רבות בני תורה אמיתיים.
חינך לדרך ארץ, להתנהגות נאותה, להבנה בסוגיות. לימד להעמיק בשיעוריו המסודרים והברורים. העמיד תלמידים הרבה.



אביא בל"נ בהמשך, מעשים ודברים בשמו.

בד"ה. איש אמת , עובד ה' , ת"ח מופלג. צנוע ומעלי.

אני נזכר שנהג מדי שנה לקראת סוף השנה להמריץ את בני שיעור ג' לכתוב "חבורה". הוא הכניס "מצב", הלהיב אותם לענין, ובחורים ישבו ועמלו על התבורה, ור' אפריים היה יושב עם כל אחד, מעיר ומאיר, משפץ ומתקן ולפעמים היה יושב עם תלמיד פעמיים ושלש , ויותר עד שהחבורה יצאה סולת נקיה.
יהי זכרו ברוך

במשך שנים, בצהריים מיד אחרי שאכל משהו היה מתיישב ללמוד עם חברותות, בדרך כלל- בוגרי הישיבה שלומדים בישיבות גדולות וכן היה מצוי שקבע חברותא עם בוגרי הישיבה שכבר לא נמצאים בישיבות, כך ידוע לי שהחזיק בחורים רבים אפילו אחרי שסיימו ללמוד בישיבה/ות.
דמות הוד
חבל עליך רבי
יראתו קודמת לחכמתו
הנהגה של תלמיד חכם
אני לא מכיר כמעט מחנכים ברמה כזאת של דוגמה
שילוב של למדן מתמיד עם ניחוח של גדלות האדם. והכל בפשטות ובישרות.
בהליכותיו דמה לטעמי לחברון של סלבודקא. אבל גיליתי שהוא למד במק"א, אמנם לאחר שהתברר לי שהוא דבק בר' מאיר הרבה שנים, נרגעתי, לא טעיתי.

למען עמי כתב:בהליכותיו דמה לטעמי לחברון של סלבודקא. אבל גיליתי שהוא למד במק"א, אמנם לאחר שהתברר לי שהוא דבק בר' מאיר הרבה שנים, נרגעתי, לא טעיתי.

כשהתמנו ר"ש כץ ור"ד כהן לכהן בישיבת חברון דובר שאף הוא יתמנה עמם ואשר אחזו במו"מ מתקדם הגרב"מ אזרחי אמר שהוא לא מוותר עליו בשום אופן וע"כ לא יצא אל הפועל.

יושב סתר
זה ממש חידוש בשבילי

יושב סתר כתב:

למען עמי כתב:בהליכותיו דמה לטעמי לחברון של סלבודקא. אבל גיליתי שהוא למד במק"א, אמנם לאחר שהתברר לי שהוא דבק בר' מאיר הרבה שנים, נרגעתי, לא טעיתי.

כשהתמנו ר"ש כץ ור"ד כהן לכהן בישיבת חברון דובר שאף הוא יתמנה עמם ואשר אחזו במו"מ מתקדם הגרב"מ אזרחי אמר שהוא לא מוותר עליו בשום אופן וע"כ לא יצא אל הפועל.

זה - לא שמעתי.
אך שמעתי מא' שהיה ב'שבעה' שסיפר שם הגר"א סגל (חתן הגר"ר שמואלביץ זצ"ל) ר"מ בברכפלד שעם פתיחת ישיבת מיר בברכפלד הוא היה שליח מהגרנ"צ פינקל זצ"ל להציע להגר"א קשש להתמנות לראש ישיבה.
אם הבנתי נכון, לאחר התייעצות עם הגראי"ל שטינמן זצ"ל הוא סירב מסיבות של 'הכרת הטוב' להגרב"מ אזרחי שליט"א.
אם זה נכון - זה מדהים!

מן העיתונות.

מישהו יודע לתת פרטים על הישיבה בנתניה המוזכרת בכתבה?
מי למד שם?
איזה פירות יצאו משם?
נשמע קטע היסטורי מעניין!

זכורני שפעם אחת עלה אחד מידידי וטיפס בקונדסות על מרפסות בנין הישיה"ק מעלה מעלה עד שהגיע למרפסת בקומת הרמי"ם.
נכנס אותו צורב אצל המרפסת וגילה שהיא סגורה ונעולה ונטושה וארון גדול חוסם את דרכו מליכנס אל תוך הבית.

עמד שם וקרא ודפק עד שבא הרב ז"ל ופתח הדלת בחביבות והראה לו פנים צהובות והכניסו ולא כעס עליו כלל.

בשנים האחרונות לחייו זכיתי לאפות במחיצתו מצות מכונה בערב פסח.
וכל שנה כשהיה רואני היה מברכני במאור פנים ודורש בשלומי ובשלום אחי (שהיה לומד עמו לפני למעלה מעשרים שנה).

אוהבי שרידים וגו'

כמה דברים שאני נזכר:

היה לו את חוש האיזון בכל תחום. כך היה מצד אחד דורש מוסר ויראת שמיים, ומאידך גיסא היה מזהיר בחורים שמגזימים בעיסוק במוסר, כך אירע שפעם נער אחד ישב בשעת הסדר ליד הארון של ספרי המוסר והגה באחד הספרים, ניגש אליו ראש הישיבה ואמר לו בסבר פנים יפות: חז"ל אמרו "קב חומטין"! הרבה קבין זה כבר יכול להרוס את התבואה... (עיין בגמ' שבת לא. "ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה". ועיין נפש החיים שער ד' פ"ז).

כך גם היה מקפיד על נקיות וסדר, מלבד הדוגמא האישית של הרוממות והגדלות שלו, וההקפדה שהיה מעיר [על חולצה בחוץ או כובע זרוק (לא אהב קנייטש למעלה) וכדו'], היה גם מוסר שיחות על סדר, הסדר שבבריאה, הסדר באדם הסדר בתורה...

היה רגיל על לשונו בשיחות דברי המשנה באבות (פ"ו) "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז), כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו." אפילו בפורים שהיו מחקים אותו היו חוזרים על המשנה הזו עם הפסוק "יצרתיו אף עשיתיו"...

גם בזמנים של טיול (בבין הזמנים או בקעמפ שהיה כמה פעמים), היה עוצר, עומד על איזה אבן נתמך במקל, ומתחיל להרצות דברי תורה בהלכות זרעים וכדו' (- יש תמונה 'גזעית' כזאת, אנסה בל"נ להשיג). כך גם היה רגיל מדי פעם למסור בישיבה שיעור כללי על נושא אחר בזרעים או במועד או קדשים. כך גם בסעודות ובזמנים של דיבוק חברים היה נו"נ בהלכה ובמוסר.

עוד סיפור חרוט בזיכרוני, היה זה כבר בתוככי חודשי החורף ולא ירדו גשמים, ולפתע נשמעה אזעקת מלחמה וכולם ירדו בפחד למקלטים, ואח"כ התברר כי היתה זו אזעקת שוא. ראש הישיבה הרב קשש לא עבר על האירוע הזה כלא היה, ולאחר מנחה טרם יפנו הנערים כל אחד לחדר"ש ללימוד הבקיאות, דפק על הסטנדר ואמר: חז"ל אמרו " "לא נבראו רעמים אלא כדי לפשוט עקמימות שבלב", השנה כבר התחילה, אנחנו כבר בתוככי החורף, וגשמים אין, לא זכינו לגשמי ברכה, וממילא לא זכינו לרעמים שיישרו אותנו, אבל הקב"ה עדיין רוצה בנו, מעוניין ליישר אותנו, אז הרבה דרכים למקום..." אני זוכר שהבטתי בחברי וראיתי שהבחורים התרגשו וקיבלו את הדברים המבריקים היוצאים מן הלב.

השיעורים היו מאירי עיניים, בהירים, מסודרים, וחידושים גדולים היה הופך לסברא ברורה וישרה. מלבד מהרשום והשמור במחברות שלי מהישב"ק, רשום בזכרוני כמה חידושים גדולים, וסברות מבריקות וישרות בכמה מסכתות.
בזמני היה עובר איתנו כל יום ראשון על חומש רש"י, והיה מוסיף חידושים וביאורים נפלאים מדיליה או מאחרים (היה רגיל לומר - בשם רב פלוני, בשם שכן אלמוני, תמיד למד מאחרים דברים מחודשים, ורשם והעביר הלאה. כך היה בכל נושא - בסוגיות הש"ס, בהלכה וכו')
היה מעביר על מידותיו ומעולם לא הקפיד אע"פ שהיו כמה צוחקים או מחקים את דיבורו, תמיד הראה לנו גדלות נפש ומידות טובות.

עדיין צפים בראשי מדי פעם זכרונות שיש בהם טעם,
בל"נ לא אמנע מלשתף.

היכלי שן כתב:מן העיתונות.

הרב קשש.pdf

מישהו יודע לתת פרטים על הישיבה בנתניה המוזכרת בכתבה?
מי למד שם?
איזה פירות יצאו משם?
נשמע קטע היסטורי מעניין!

הישיבה הזאת קשורה קצת אלי. זקני הג"ר יעקב אריאלי זצ"ל שימש בה כנושא ונותן. כיהנו בה בנוסף גם הגאון רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל ולהבחל"ח הגאון ר' צבי פרידמן שליט"א. היתה שייכת למשפ' לוין וראש המשפחה רב העיר, הם הוציאו בעבר את קבצי 'אורייתא'.

אני מכיר עוד אברכים מופלגים מאוד שלמדו שם, אבל לא הרבה. בעיקר תיכוניסטים.

אכן זכורני שהרב קשש היה מביא הרבה הברקות מהרב דיסקין זצ"ל.
הוא אכן למד בצעירותו בישיבת 'תפארת נתניה' שלימדו בה הרב דיסקין זצ"ל ויבל"א ר' דן סגל ור' צבי פרידמן.

נוטר הכרמים כתב:

היכלי שן כתב:מן העיתונות.

הרב קשש.pdf

מישהו יודע לתת פרטים על הישיבה בנתניה המוזכרת בכתבה?
מי למד שם?
איזה פירות יצאו משם?
נשמע קטע היסטורי מעניין!

הישיבה הזאת קשורה קצת אלי. זקני הג"ר יעקב אריאלי זצ"ל שימש בה כנושא ונותן. כיהנו בה בנוסף גם הגאון רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל ולהבחל"ח הגאון ר' צבי פרידמן שליט"א. היתה שייכת למשפ' לוין וראש המשפחה רב העיר, הם הוציאו בעבר את קבצי 'אורייתא'.

אני מכיר עוד אברכים מופלגים מאוד שלמדו שם, אבל לא הרבה. בעיקר תיכוניסטים.

מעניין.
מי - למשל - למד בה? (מישהו מוכר! - רמי"ם, וכו')
ואגב: כמה שנים הייתה הישיבה?

דברים שנכתבו על ראש הישיבה זצ"ל.

ראש הישיבה זצ"ל עומד ומרצה בדברי תורה, עם תלמידיו בתוך ערוץ נחל בבין הזמנים.

היכלי שן כתב:

יושב סתר כתב:

למען עמי כתב:בהליכותיו דמה לטעמי לחברון של סלבודקא. אבל גיליתי שהוא למד במק"א, אמנם לאחר שהתברר לי שהוא דבק בר' מאיר הרבה שנים, נרגעתי, לא טעיתי.

כשהתמנו ר"ש כץ ור"ד כהן לכהן בישיבת חברון דובר שאף הוא יתמנה עמם ואשר אחזו במו"מ מתקדם הגרב"מ אזרחי אמר שהוא לא מוותר עליו בשום אופן וע"כ לא יצא אל הפועל.

זה - לא שמעתי.
אך שמעתי מא' שהיה ב'שבעה' שסיפר שם הגר"א סגל (חתן הגר"ר שמואלביץ זצ"ל) ר"מ בברכפלד שעם פתיחת ישיבת מיר בברכפלד הוא היה שליח מהגרנ"צ פינקל זצ"ל להציע להגר"א קשש להתמנות לראש ישיבה.
אם הבנתי נכון, לאחר התייעצות עם הגראי"ל שטינמן זצ"ל הוא סירב מסיבות של 'הכרת הטוב' להגרב"מ אזרחי שליט"א.
אם זה נכון - זה מדהים!

להבל"ח - על ש"ב הגאון רבי אריה לוי ראש ישיבת הנגב שליט"א שמעתי שגם כן הציעו לו בזמנו את ראשות ישיבת חברון וסירב מסיבת הכרת הטוב להגאון רבי יששכר זצ"ל, ומי שמכיר יודע שבשנות חייו האחרונות של רבי יששכר הישיבה היתה ממש ריקה ודלה, והקב"ה גמל לו כבר בעולם הזה, כיום הישיבה נפתחה מחדש על ידי בימ"ד עליון, ויש לו תלמידים רבים מבקשים (שמסתמא בחברון הביקוש לא היה ברמה הזאת) ''הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו''. (וגם כהיום שמעתי כמה דקדוקים שמדקדק בכל כחו שלא לפגוע חלילה בדאר אנשי הצוות דשם ואכמ"ל)