פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:לפני זמן מועט זכיתי להתפלל מעריב ליל שבת במחיצתו, וכבר הכביד עליו החולי עד שישב בתפילת שמו"ע ובספירת העומר. (והתעוררות רבה היתה לי בשמוע תפילתו כמונה מעות, וראות שקידתו לפני התפילה כאילו נבלע בתוך הספר שאחז בידו). אמנם לצורך הפסיעות בסיום שמו"ע קם על רגליו (בתמיכת המשמשים) ופסע הפסיעות כדין. וכמדומני מעשה רב הוא ומילתא בטעמא, שאם אמנם אפשר להתפלל בישיבה, מ"מ הפסיעות בסיום אינם בנענוע הרגליים בעלמא כי אם בהליכה ממש לאחוריו. מה דעתכם?

שומע ומשמיע כתב:

עושה חדשות כתב:לפני זמן מועט זכיתי להתפלל מעריב ליל שבת במחיצתו, וכבר הכביד עליו החולי עד שישב בתפילת שמו"ע ובספירת העומר. (והתעוררות רבה היתה לי בשמוע תפילתו כמונה מעות, וראות שקידתו לפני התפילה כאילו נבלע בתוך הספר שאחז בידו). אמנם לצורך הפסיעות בסיום שמו"ע קם על רגליו (בתמיכת המשמשים) ופסע הפסיעות כדין. וכמדומני מעשה רב הוא ומילתא בטעמא, שאם אמנם אפשר להתפלל בישיבה, מ"מ הפסיעות בסיום אינם בנענוע הרגליים בעלמא כי אם בהליכה ממש לאחוריו. מה דעתכם?

זכיתי להתפלל במוצ"ש כמה פעמים בתקופה האחרונה, והוא היה מחכה עם העושה שלום לאחר קדושה דסידרא. שאלתי מישהו והוא טען שהוא לא רוצה להטריח את הציבור לחכות עוד, אבל זה היה נראה לי רק השערה. האם יש כאן היודע טעמו?

איש_ספר כתב:העלו כאן למעלה מכתב מהגרש"ד המעודד יוזמה לקבוע מקום מתוחם לעליה להר, אין לי מושג מה מדובר וגם לא לגרש"ד עצמו. (בעבר שאלתי אותו, ואמר שאינו זוכר באיזה נסיבות כתב את המכתב). מה שכן, את מי שדעתו מעניינת, ראו מה שכתב על שער קונטרס שהוציא הנקרא
משוש כל הארץ

גלרשטיין כתב:המעיין בתמונה הנ״ל יראב את חוטי התכלת מבצבצים מציציותיו.

אב בבינה כתב:

גלרשטיין כתב:המעיין בתמונה הנ״ל יראב את חוטי התכלת מבצבצים מציציותיו.

החתן סופר כתב:

אב בבינה כתב:

גלרשטיין כתב:המעיין בתמונה הנ״ל יראב את חוטי התכלת מבצבצים מציציותיו.

המעניין שבטלית גדול לא הטיל תכלת כמו שמדוייק מהמכתב וכן בתמונה החמישית רואים שאין תכלת בהט"ק, ומדוע?

האמת והשלום כתב:אם יוכל מי מהקרובים לספר מה שמעו מהרב ז"ל עצמו בענין.

האמת והשלום כתב:אם מי מהנוכחים בהלויה יוכל להסביר את ענין ההקפות שהקיפוהו קודם לקבורה לאחר הטהרה וכן מה ענין יושב בסתר שאמרו בכל א' מן הסיבובים וסוד הפס','ולבני הפילגשים נתן אברהם...'

תוכן כתב:האם מישהו יודע איפה יושב הבן ר' דוד שבעה?

יושב סתר כתב:

האמת והשלום כתב:אם מי מהנוכחים בהלויה יוכל להסביר את ענין ההקפות שהקיפוהו קודם לקבורה לאחר הטהרה וכן מה ענין יושב בסתר שאמרו בכל א' מן הסיבובים וסוד הפס','ולבני הפילגשים נתן אברהם...'

מדבריך ניכר שלא היית בהרבה "קבורות" אבל הנ"ל הוא מנהג ירושלים עתיק.
רוב מנהגי ירושלים לא נודע טעמם [עכ"פ לפשוטי עם כמוני]

לכבוד הרב הגאון הנעלה רבי יונה מרצבך שליט"א
שלו' וברכה
אני מצטער שלא מצאתי את כת"ר שליט"א היום בביתו. באתי להתיעץ עם כת"ר בענין חשוב אשר לא רבים יחכמו בו ונודע לי שלכת"ר יש בזה ידיעה רבה בס"ד. הנידון הוא, היות שבקשו ממני לסדר זמני עמוה"ש והנה"ח וסוזק"ש לאופק תל אביב, ובזה נתקלתי בבעיה בענין עמוד השחר, שחוץ ממחלוקת הפוסקים הידועה אם לחשוב את ד' המילין שמעמוד השחר עד הנץ זמניות או שוות (ואיני נכנס כעת כמה הן ד' מילין), התווסף פה ענין מיוחד שהיש"ר מקנדיאה כותב שאין זה בכלל זמניות אלא שבאמצע החורף זה מתאחר עוד יותר מבימים השווים. הלוח של הגרימ"ט בנוי גם כן על שיטה זו ואת הזמן היום למשל בינואר הוא חושב ליותר ארוך מבימים השווים, בשעה שאם נחשוב זמניות זה הרבה פחות משעה וחצי ואכמ"ל.
הפוסק היחידי שהביא את שיטת היש"ר הוא הרב תניא בסדורו בסדר הכנסת שבת.
אני נבוך מאד אם להסתמך על שיטה זו שאין לה זכר בש"ס ולפי"ז להקל בהרבה על זמן שחרית בדיעבד וכו'.
רציתי להתיעץ עם כת"ר בענין זה.
אולי יודיעני כת"ר בגלויה מתי הוא פנוי, רצוי באחר הצהרים המוקדם, לא בערב, ואבוא שנית.
ואולי בכלל די שכת"ר יכתוב לי דעתי במכתב.
לדעתי זוהי שאלה רצינית מאד.
בכבוד רב
ש. דבליצקי.

בס"ד יום ד' שלח תש"ס
למע"כ ידה"נ הרב [אליקום] דבורקס שליט"א
שלו' וברכה וכטו"ס
אחדש"כ נ"י.
היות והלוחות שלי שעשינו בשנת תשכ"ה מודפסות בסידורים שלכם בכמה וכמה הוצאות.
והיות וזמן השקיעה שעשיתי אז אינו מדוייק בכמה רגעים בהרבה תקופות השנה, הדבר שיכול לגרום למכשולים למעשה.
לכן אבקש בכל לשון של בקשה, ובמפגיע, שבהוצאות שתוציאו מכאן ולהבא, אנא להוציא את זמני השקיעה שלי, ולהדפיס את זמני השקיעה של [הרב ידידיה] מנת לתל-אביב, וכמובן, אחר קבלת רשות ממנו.
שאר הזמנים בלוחות שלי הם מדוייקים.
הנני חוזר ומבקש לעשות כנ"ל למען לא יהיו המכשולים העלולים לקרות, לא לחובת כ' ולא לחובתי.
בדרישת שלו' וכטו"ס
יד"ע ש. דבליצקי

חלמישצור כתב:1. אגרת לרב יונה מרצבך (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%99%D7%9F):

לכבוד הרב הגאון הנעלה רבי יונה מרצבך שליט"א
שלו' וברכה
אני מצטער שלא מצאתי את כת"ר שליט"א היום בביתו. באתי להתיעץ עם כת"ר בענין חשוב אשר לא רבים יחכמו בו ונודע לי שלכת"ר יש בזה ידיעה רבה בס"ד. הנידון הוא, היות שבקשו ממני לסדר זמני עמוה"ש והנה"ח וסוזק"ש לאופק תל אביב, ובזה נתקלתי בבעיה בענין עמוד השחר, שחוץ ממחלוקת הפוסקים הידועה אם לחשוב את ד' המילין שמעמוד השחר עד הנץ זמניות או שוות (ואיני נכנס כעת כמה הן ד' מילין), התווסף פה ענין מיוחד שהיש"ר מקנדיאה כותב שאין זה בכלל זמניות אלא שבאמצע החורף זה מתאחר עוד יותר מבימים השווים. הלוח של הגרימ"ט בנוי גם כן על שיטה זו ואת הזמן היום למשל בינואר הוא חושב ליותר ארוך מבימים השווים, בשעה שאם נחשוב זמניות זה הרבה פחות משעה וחצי ואכמ"ל.
הפוסק היחידי שהביא את שיטת היש"ר הוא הרב תניא בסדורו בסדר הכנסת שבת.
אני נבוך מאד אם להסתמך על שיטה זו שאין לה זכר בש"ס ולפי"ז להקל בהרבה על זמן שחרית בדיעבד וכו'.
רציתי להתיעץ עם כת"ר בענין זה.
אולי יודיעני כת"ר בגלויה מתי הוא פנוי, רצוי באחר הצהרים המוקדם, לא בערב, ואבוא שנית.
ואולי בכלל די שכת"ר יכתוב לי דעתי במכתב.
לדעתי זוהי שאלה רצינית מאד.
בכבוד רב
ש. דבליצקי.

צביב כתב:

תוכן כתב:האם מישהו יודע איפה יושב הבן ר' דוד שבעה?

בבני ברק רח' ירושלים 50
( שחרית בנץ, מנחה 13.30, ערבית 40 דק' אחרי השקיעה)

בברכה המשולשת כתב:ב. אמר שהוא מחבר את המקרר לשעון שבת ורק כשהוא במצב כבוי לגמרי הוא פותח אותו (אולי זה נדפס בשמו?) כי חושש גם לכך שע"י הפתיחה יתמשך עוד זמן הפעלת המנוע.

עובדיה חן כתב:בעניין תפילין היה נוהג רש"י, ור"ת ,שימושה רבה ,ועוד איזה שיטה האם משהוא יודע?

הולך בטל כתב:לא זכיתי להכירו אישית,
אבל ידוע מאד איך שעסק רבות בתורת הנסתר וכו',
וכן כותבים כאן הרבה חבירים.

בדיוק בשב''ק בעעל''ט שמעתי מת''ח שציין דבר מעניין,
שהרבה מגדולי חכמי המקובלים נפטרו בימי בין המצרים,
רבינו האר''י הקדוש
הרמ''ק
הרמ''ע מפאנו,
ועוד כמה.

סגי נהור כתב:

בברכה המשולשת כתב:ב. אמר שהוא מחבר את המקרר לשעון שבת ורק כשהוא במצב כבוי לגמרי הוא פותח אותו (אולי זה נדפס בשמו?) כי חושש גם לכך שע"י הפתיחה יתמשך עוד זמן הפעלת המנוע.

לא הבנתי. אם זה החשש, מה מועיל היות המקרר במצב כבוי לגמרי? סוכ"ס לכשידלק יאריך המנוע לפעול עקב ההתחממות כתוצאה מהפתיחה, ומה לי אם נפתח בעת שהמנוע כבוי או בעת שהמקרר אינו מחובר כלל לחשמל.

לייבעדיג יענקל כתב:מה היה מנהגו בנוגע לקשר תפילין ש"ר?
סיפר לי ידיד ספרדי ששינה את הקשר שלו מדל"ת פתוחה (הנהוגה בציבור הליטאי והספרדי) לדל"ת מרובעת (המכונה קשר מ"ם), כנראה עשה זאת בעקבות המאמרים בירושתנו ובספרו של ר"א פולק על שיטת הראשונים והב"י בזה, וכשסיפר ע"כ לגרש"ד אמר לו שלא היה לו לשנות אך כיון שכבר עשה זאת ישאיר כמו שעשה.

חלמישצור כתב:יצחק ליב (לאו) דבליצקי, אחיו החורג של הגאון זצ"ל, יליד בויסק תרס"ד. נרצח בשואה. הי"ד.

יצחק ליב ליאו דבליצקי היד.jpg

שמואל דבליצקי, אחיו החורג של הגאון זצ"ל, יליד בויסק תרס"ה. עלה לא"י.

שמואל דבליצקי.png

בברכה המשולשת כתב:

סגי נהור כתב:

בברכה המשולשת כתב:ב. אמר שהוא מחבר את המקרר לשעון שבת ורק כשהוא במצב כבוי לגמרי הוא פותח אותו (אולי זה נדפס בשמו?) כי חושש גם לכך שע"י הפתיחה יתמשך עוד זמן הפעלת המנוע.

לא הבנתי. אם זה החשש, מה מועיל היות המקרר במצב כבוי לגמרי? סוכ"ס לכשידלק יאריך המנוע לפעול עקב ההתחממות כתוצאה מהפתיחה, ומה לי אם נפתח בעת שהמנוע כבוי או בעת שהמקרר אינו מחובר כלל לחשמל.

אינני יודע. אולי צירף לזה שכשיפתח המנוע יפעל ממילא ע"י שעון שבת והוי מעשה שאינו שלו כלל, משא"כ אם יפתח כשהמנוע פועל שאז ע"י פתיחתו ימשיך לפעול בהמשכת המצב של עכשיו ע"י מעשיו.

סגי נהור כתב:

בברכה המשולשת כתב:ב. אמר שהוא מחבר את המקרר לשעון שבת ורק כשהוא במצב כבוי לגמרי הוא פותח אותו (אולי זה נדפס בשמו?) כי חושש גם לכך שע"י הפתיחה יתמשך עוד זמן הפעלת המנוע.

לא הבנתי. אם זה החשש, מה מועיל היות המקרר במצב כבוי לגמרי? סוכ"ס לכשידלק יאריך המנוע לפעול עקב ההתחממות כתוצאה מהפתיחה, ומה לי אם נפתח בעת שהמנוע כבוי או בעת שהמקרר אינו מחובר כלל לחשמל.

בברכה המשולשת כתב:לפי המקור שהביא כתר"ה כאן viewtopic.php?f=19&t=41046&start=80#p472155, הם אחיו מאב ולא אחים חורגים

בברכה המשולשת כתב:

חלמישצור כתב:יצחק ליב (לאו) דבליצקי, אחיו החורג של הגאון זצ"ל, יליד בויסק תרס"ד. נרצח בשואה. הי"ד.

יצחק ליב ליאו דבליצקי היד.jpg

שמואל דבליצקי, אחיו החורג של הגאון זצ"ל, יליד בויסק תרס"ה. עלה לא"י.

שמואל דבליצקי.png

לפי המקור שהביא כתר"ה כאן viewtopic.php?f=19&t=41046&start=80#p472155, הם אחיו מאב ולא אחים חורגים

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

חלמישצור כתב:יצחק ליב (לאו) דבליצקי, אחיו החורג של הגאון זצ"ל, יליד בויסק תרס"ד. נרצח בשואה. הי"ד.

יצחק ליב ליאו דבליצקי היד.jpg

שמואל דבליצקי, אחיו החורג של הגאון זצ"ל, יליד בויסק תרס"ה. עלה לא"י.

שמואל דבליצקי.png

לפי המקור שהביא כתר"ה כאן viewtopic.php?f=19&t=41046&start=80#p472155, הם אחיו מאב ולא אחים חורגים

בלשון העם בימינו הביטוי "אח חורג" משמעותו "אח מאב בלבד או מאם בלבד", ודלא כלשון חכמים שמשמעותו "אח מאב בלבד של אח/אחות מאם בלבד" (או להיפך).