פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:בשכמל"ו לכאו' פירושו: שיתפשט גילוי הכבוד של מלכותו על הכל לנצח.
'ברוך' הוא לשון התרבות והתפשטות. 'שם' הוא גילוי. (כמדומני שכן פירשו עה"פ "ויברכו שם כבודך").

ראה מכתב מאליהו ח"ה עמ' 438.

בן ראובן כתב:

פרנקל תאומים כתב:

אוצר החכמה כתב:אני לא יודע איך אתה מבטא. אני מבחין בדיבור בין ישראל מלידה לבין איסור גיורא. ואני מתכוון להברה הראשונה.

אשריך, אולי תלמד אותי איך לעשות זאת? אני באמת לא יודע כיצד. הנה, כולנו מכירים את הצירוף "ישראל איסר" (רבינו משה איסר'ליש, היינו בן רבי ישראל), ממנו באמת נראה שלא הבחינו בין יש לאיס.

אולי אנסה לעזור קצת.

כשאתה הוגה "יַ" (יו"ד פתוחה) האם התוצאה זהה לאל"ף חרוקה ואחריה פתח? מן הסתם לא. תוכל להבחין שההגייה של יו"ד אינה זהה להגייה של חיריק. כשאתה הוגה יו"ד אתה מגביה את אחורי הלשון לכיוון החיך יותר מאשר בהגיית חיריק.

עכשיו הגבה את אחורי הלשון כנ"ל כאילו אתה עומד להגות יו"ד פתוחה, אבל במקום הפתח תהגה חיריק (כלומר: אחרי הגבהת אחורי הלשון, במקום להנמיכה לגמרי לתחתית הפה כבהגיית פתח, הנמך אותה רק במעט למקומה בעת הגיית חיריק). זה עתה הגית יו"ד חרוקה.

יאוש. ניסיתי כו"כ פעמים לפעול עפ"י ההנחיות שלך, ואינני מצליח, לא לבצע ולא להבין. מה יהיה?

בכל אופן, תודה גדולה על הניסיון.

פרנקל תאומים כתב:יאוש. ניסיתי כו"כ פעמים לפעול עפ"י ההנחיות שלך, ואינני מצליח, לא לבצע ולא להבין. מה יהיה?

בכל אופן, תודה גדולה על הניסיון.

דקה 5
https://www.ykr.org.il/video/4390

מדוע הבדל בין אה [עם סגול] ו יא [עם סגול] ברור, ועם חיריק לא ברור?

סוף סוף העובדה היא שבזה מחליפים ובזה לא. כבר האחרונים (כמדומני הקיצוש"ע) הזהירו שלא לומר שמע אישראל.

אברך כתב:מדוע הבדל בין אה [עם סגול] ו יא [עם סגול] ברור, ועם חיריק לא ברור?

כי תנועת חיריק מבוצעת בפה קרוב מאוד לעיצור יו"ד (כנ"ל).

בן ראובן כתב:

אברך כתב:מדוע הבדל בין אה [עם סגול] ו יא [עם סגול] ברור, ועם חיריק לא ברור?

כי תנועת חיריק מבוצעת בפה קרוב מאוד לעיצור יו"ד (כנ"ל).

כלומר, תנועת יֶה נשמעת דומה לאִיאֶה. וכנ"ל.

סגי נהור כתב:

בן ראובן כתב:

אברך כתב:מדוע הבדל בין אה [עם סגול] ו יא [עם סגול] ברור, ועם חיריק לא ברור?

כי תנועת חיריק מבוצעת בפה קרוב מאוד לעיצור יו"ד (כנ"ל).

כלומר, תנועת יֶה נשמעת דומה לאִיאֶה. וכנ"ל.

אולי אפשר להמחיש לי את צורת הביטוי של אישראל ושל ישראל באותיות אנגלית (עם אותיות ניקוד)?

ישראל אליהו כתב:

פרנקל תאומים כתב:יאוש. ניסיתי כו"כ פעמים לפעול עפ"י ההנחיות שלך, ואינני מצליח, לא לבצע ולא להבין. מה יהיה?

בכל אופן, תודה גדולה על הניסיון.

דקה 5
https://www.ykr.org.il/video/4390

תודה רבה. לע"ע למחשב שלי אין שמע, אבל אני מקווה שאמצא דרך לשמוע את זה, וגם שההמחשה תהיה ברורה לי...

פרנקל תאומים כתב:

סגי נהור כתב:

בן ראובן כתב:

אברך כתב:מדוע הבדל בין אה [עם סגול] ו יא [עם סגול] ברור, ועם חיריק לא ברור?

כי תנועת חיריק מבוצעת בפה קרוב מאוד לעיצור יו"ד (כנ"ל).

כלומר, תנועת יֶה נשמעת דומה לאִיאֶה. וכנ"ל.

אולי אפשר להמחיש לי את צורת הביטוי של אישראל ושל ישראל באותיות אנגלית (עם אותיות ניקוד)?

EE

YEE

בן ראובן כתב:

פרנקל תאומים כתב:

סגי נהור כתב:

בן ראובן כתב:

אברך כתב:מדוע הבדל בין אה [עם סגול] ו יא [עם סגול] ברור, ועם חיריק לא ברור?

כי תנועת חיריק מבוצעת בפה קרוב מאוד לעיצור יו"ד (כנ"ל).

כלומר, תנועת יֶה נשמעת דומה לאִיאֶה. וכנ"ל.

אולי אפשר להמחיש לי את צורת הביטוי של אישראל ושל ישראל באותיות אנגלית (עם אותיות ניקוד)?

EE

YEE

YEESRAEL זה אישראל או ישראל?

פעמיים EE זה חיריק כמו I?

הרב אוצר החכמה כבר הדגים את ההבדל בחילוק שבין "יש" ל"אש."
שם כולם מבדילים, לא שמעתי מי שאומר "אש לך אש?"

אם כן אפשר ל"עבוד" על המוח: תתחיל לומר את המילה "יש", אבל במקום לעשות סגול מתחת ליו"ד, תמשוך את זה לחיריק, "ישראל."

פרנקל תאומים כתב:

בן ראובן כתב:

פרנקל תאומים כתב:אולי אפשר להמחיש לי את צורת הביטוי של אישראל ושל ישראל באותיות אנגלית (עם אותיות ניקוד)?

EE

YEE

YEESRAEL זה אישראל או ישראל?

פעמיים EE זה חיריק כמו I?

EE = חיריק (I אנגלית אינה חיריק אלא דומה לשבא נע). כשהצירוף הזה מופיע ללא הקדמת עיצור הוא נשמע כאל"ף חרוקה.

YEE = יו"ד חרוקה.

בן ראובן כתב:

פרנקל תאומים כתב:

בן ראובן כתב:

פרנקל תאומים כתב:אולי אפשר להמחיש לי את צורת הביטוי של אישראל ושל ישראל באותיות אנגלית (עם אותיות ניקוד)?

EE

YEE

YEESRAEL זה אישראל או ישראל?

פעמיים EE זה חיריק כמו I?

EE = חיריק (I אנגלית אינה חיריק אלא דומה לשבא נע). כשהצירוף הזה מופיע ללא הקדמת עיצור הוא נשמע כאל"ף חרוקה.

YEE = יו"ד חרוקה.

אז YEESRAEL זה ישראל,
ואילו EESRAEL זה אישראל. אמת?

אתה יכול לתת לי דוגמא של מילה באנגלית המתחילה בEE?

פרנקל תאומים כתב:

בן ראובן כתב:

פרנקל תאומים כתב:

בן ראובן כתב:

פרנקל תאומים כתב:אולי אפשר להמחיש לי את צורת הביטוי של אישראל ושל ישראל באותיות אנגלית (עם אותיות ניקוד)?

EE

YEE

YEESRAEL זה אישראל או ישראל?

פעמיים EE זה חיריק כמו I?

EE = חיריק (I אנגלית אינה חיריק אלא דומה לשבא נע). כשהצירוף הזה מופיע ללא הקדמת עיצור הוא נשמע כאל"ף חרוקה.

YEE = יו"ד חרוקה.

אז YEESRAEL זה ישראל,
ואילו EESRAEL זה אישראל. אמת?

אתה יכול לתת לי דוגמא של מילה באנגלית המתחילה בEE?

דוגמא מצויינת באנגלית להבדל בין "ישראל" ל"אישראל" - ההבדל בין EAST (מזרח) ל-YEAST (שמרים).

קיבלתי מידידי ר' יחיאל פליסקין, אבי המחבר.

ייש"כ. סוגיות מעניינות.

במכתב א' דין זה וכו'. כ"כ הרח"ק (במכתב. לא נדפס).

מישהו יכול להפנות המקום בו סופר על הרב זצ"ל סיפור עם יד עלומה שהוציאה אותו מהמקווה (כשלא מצא את הדרך)
יישר כח

כמדומני שזו מטאפורה לימי הרחמים והסליחות להראות ליהודי שלפעמים בחושך הגדול ישנו מי שמוציאו לאור הגדול, וזה בעקבות מעשה שהיה לו במקווה לפנות בוקר ולא היה חשמל עד שבא פתאום מישהו (לא יד נעלמה ולא אליהו הנביא וכדו') ועזר לו למצוא את היציאה (אפשר וכתב דבר זה באחד מספריו).

viewtopic.php?f=30&t=19588&p=486390&hilit=%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA#p485460
עיין בקובץ המצורף עמוד ב פיסקה שניה

אמיר כרמי כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=19588&p=486390&hilit=%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA#p485460
עיין בקובץ המצורף עמוד ב פיסקה שניה

חזק וברוך!

איש_ספר כתב:צדיק גוזר
בחול המועד סוכות אשתקד [תשע"ז] באמצע מסיבת 'זכר לשמחת בית השואבה' שהיו עושים בסוכה שבביתו [בשנים האחרונות - בהשתתפות כמה עשרות איש], עצר באמצע ופתח את תיקוני זוהר במקום שסימן לעצמו מראש, וקרא בקול רם ותירגם את מה שכתוב שם, שאם האיש המושל שורה חסדים, ואם האשה מושלת שורה דינים, וסיים שלכן צריך שהגבר ישלוט ולא האשה... [כל הנמצאים שם ניסו להבין מה כונתו, אך הוא] סָתם ולא פירש, וחשבתי שהוא רוצה ללמד דרך ארץ לנאספים, אבל זה היה משונה, והר"א הרשלר שיער שכנראה כונתו בקשר לבחירות שעומדים על הפרק לנשיאות אמריקה, שהיו שני מועמדים, איש זה טראמפ ואשה זו קלינטון. ואכן כעבור תקופה קצרה ניצח טראמפ [בקולות מועטים יותר, נגד רוב התחזיות] ונעשה לנשיא אמריקה, המדבר טוב על ישראל.

נשאלתי איפה התיקונים. יש היודע?

איש_ספר כתב:

איש_ספר כתב:צדיק גוזר
בחול המועד סוכות אשתקד [תשע"ז] באמצע מסיבת 'זכר לשמחת בית השואבה' שהיו עושים בסוכה שבביתו [בשנים האחרונות - בהשתתפות כמה עשרות איש], עצר באמצע ופתח את תיקוני זוהר במקום שסימן לעצמו מראש, וקרא בקול רם ותירגם את מה שכתוב שם, שאם האיש המושל שורה חסדים, ואם האשה מושלת שורה דינים, וסיים שלכן צריך שהגבר ישלוט ולא האשה... [כל הנמצאים שם ניסו להבין מה כונתו, אך הוא] סָתם ולא פירש, וחשבתי שהוא רוצה ללמד דרך ארץ לנאספים, אבל זה היה משונה, והר"א הרשלר שיער שכנראה כונתו בקשר לבחירות שעומדים על הפרק לנשיאות אמריקה, שהיו שני מועמדים, איש זה טראמפ ואשה זו קלינטון. ואכן כעבור תקופה קצרה ניצח טראמפ [בקולות מועטים יותר, נגד רוב התחזיות] ונעשה לנשיא אמריקה, המדבר טוב על ישראל.

נשאלתי איפה התיקונים. יש היודע?

תיקוני זוהר הקדמה דף י עמוד א

כד נוקבין שלטין על דכורין דינא אחזי בעלמא ומיתה ועוני

יש"כ!

מצו"ב 'שביבים' מתוך החוברת 'לקט ופרט' חלק רביעי שכתב הגאון החבד"י ר' טוביה בלוי שליט"א.

שבוע טוב
השבת נזכרתי בהנהגתו בנוסח ברכות התורה לומר: אשר קדשנו וכו' וציונו על דברי תורה, לעסוק בדברי תורה.
כדי לצאת ידי הנוסחה שבראשונים שמברכים "על דברי תורה".
והרהרתי שלכאורה בקצב שהוא היה מדבר, יש יותר מכדי דיבור במילים "על דברי תורה", ואיך מועיל התיקון "לעסוק בדברי תורה"?
האם בדין תוכ"ד הולכים אחר כל בן אדם לפי קצב דיבורו?
או שמועיל תיקון תוכ"ד לסיום הטעות?

לפום ריהטא הוא לא עשה זאת בתור תיקון, שאם הרי לא היה יוצא ידי חובת הנוסחא הזו, שהרי עקר אותה, אלא שהאריך את נוסח הברכה שיהיה לפי שתי הנוסחאות, ועשה מזה נוסח כפול, כמו למשל בברכת הקשת 'זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו', שהוא כפילת עניין במילים שונות.

חידוש נפלא [בשבילי].
ייש"כ.

אברך כתב:האם בדין תוכ"ד הולכים אחר כל בן אדם לפי קצב דיבורו?
או שמועיל תיקון תוכ"ד לסיום הטעות?

בגמרא בדיני עדות, וכמדומני שגם בדיני ממונות, משמע שהולכים לפי סיום דבריו, וכל זמן שהוא עדיין מדבר באותו הענין - הרי זה תוך הדיבור, ולא רק תוך כדי דיבור, ומסתמא נידון כבר בריבוי מקומות.

היום במרוה לצמא מאמר זכרון מיוחד.

עזריאל ברגר כתב:

אברך כתב:האם בדין תוכ"ד הולכים אחר כל בן אדם לפי קצב דיבורו?
או שמועיל תיקון תוכ"ד לסיום הטעות?

בגמרא בדיני עדות, וכמדומני שגם בדיני ממונות, משמע שהולכים לפי סיום דבריו, וכל זמן שהוא עדיין מדבר באותו הענין - הרי זה תוך הדיבור, ולא רק תוך כדי דיבור, ומסתמא נידון כבר בריבוי מקומות.

לא בדקתי בספרים, אבל לא מסתבר שאדם יטעה ובמקום "פוקח עיורים" הוא יאמר "המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי וכו' וכו'" ובסוף יאמר "פוקח עיורים" ויצא ידי חובה.

מקדש מלך כתב:לפום ריהטא הוא לא עשה זאת בתור תיקון, שאם הרי לא היה יוצא ידי חובת הנוסחא הזו, שהרי עקר אותה, אלא שהאריך את נוסח הברכה שיהיה לפי שתי הנוסחאות, ועשה מזה נוסח כפול, כמו למשל בברכת הקשת 'זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו', שהוא כפילת עניין במילים שונות.

אחר בקשת המחילה אלף פעמים לא דק מר, ובברכת הקשת אינו ממש כפילת ענין במילות שונות, שהרי כתבו הפוסקים שקיים במאמרו משמעותו שאפילו לא היתה נכרתת על זה ברית היה ה' מקיים מאמרו.

אברך כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אברך כתב:האם בדין תוכ"ד הולכים אחר כל בן אדם לפי קצב דיבורו?
או שמועיל תיקון תוכ"ד לסיום הטעות?

בגמרא בדיני עדות, וכמדומני שגם בדיני ממונות, משמע שהולכים לפי סיום דבריו, וכל זמן שהוא עדיין מדבר באותו הענין - הרי זה תוך הדיבור, ולא רק תוך כדי דיבור, ומסתמא נידון כבר בריבוי מקומות.

לא בדקתי בספרים, אבל לא מסתבר שאדם יטעה ובמקום "פוקח עיורים" הוא יאמר "המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי וכו' וכו'" ובסוף יאמר "פוקח עיורים" ויצא ידי חובה.

ולי מסתבר שיצא ידי חובתו, שהרי תוך כדי דיבור כדיבור, וכן משמע בפוסקים לגבי ספירת העומר, שמי שעמד ב17 לעומר ואמר "היום ששה עשר יום שהם שני שבועות ושני ימים" ונזכר שטעה - יתקן מיד ויאמר "היום שבעה עשר ... ושלשה ימים לעומר" ואינו צריך לברך שנית.
וכ"כ שהטועה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" (שיש בו ד תיבות) ונזכר תוכ"ד יתקן ויאמר "המלך המשפט".

גביר כתב:

מקדש מלך כתב:לפום ריהטא הוא לא עשה זאת בתור תיקון, שאם הרי לא היה יוצא ידי חובת הנוסחא הזו, שהרי עקר אותה, אלא שהאריך את נוסח הברכה שיהיה לפי שתי הנוסחאות, ועשה מזה נוסח כפול, כמו למשל בברכת הקשת 'זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו', שהוא כפילת עניין במילים שונות.

אחר בקשת המחילה אלף פעמים לא דק מר, ובברכת הקשת אינו ממש כפילת ענין במילות שונות, שהרי כתבו הפוסקים שקיים במאמרו משמעותו שאפילו לא היתה נכרתת על זה ברית היה ה' מקיים מאמרו.

לא ידעתי, ויישר כח למר. בכל מקרה גם אם הדוגמא אינה נכונה, סביר בעיני שהרב האריך את נוסח הברכה, ולא חזר בו כל יום בתוך כדי דיבור. ועוד יש הרהורי דברים, אך כיון שאיני מונח בזה לא אאריך, ועוד חזון למועד אי"ה.

ברוז כתב:היום במרוה לצמא מאמר זכרון מיוחד.

האם מישהו יכול לסרקו ולזכות הרבים?

קראתי כעת במאמרו המצויין והמעורר מאד של נכדו הג"ר חיים מרדכי שליט"א הנדפס בעלון על הלכות חנוכה. ורק להעיר על מה שכתב שם לעניין תעניות. שדרכו הייתה גם להתענות פ"ד תעניות מאחרי ר"ח מרחשון עד אחרי השובב"ים, כמובן חוץ מחנוכה (וימים שלפני ואחרי צ"ב), וטו בשבט וכדו'.

הנה המאמר

לפני איזה ימים התקשרתי למחבר אחד שליט"א, ת"ח כבן חמישים יקר וצנוע, שספרו המוצלח נדפס בכמה מהדורות. בהתרגשות רבה הוא סיפר לי שתי עובדות נפלאות על הס"ק.

וכך הוא מספר:

"הייתי ילד במות עלי אבי, עברתי עם אמי לגור בבית הוריה. כילד נמשכתי להתפלל במנין של הסבא, ביום חול היה לי קשה יותר אבל בשבתות וחגים התפללתי שם באופן קבוע. ר' שריה היה נוטה אלי חסד והיה דורש בשלומי ומאיר פניו אלי. בבית היו לי קצת עימותים עם אמא ועם סבא וסבתא, לא ידוע לי עד היום מי הלך להתלונן, אבל ביום אחד קורה לי הסבא ואומר לי: שמעתי שמועה בלתי מבוקרת (כך היה לשונו...) שיש לך תקלות בבית עם אמא וסבא וסבתא, אני בטוח שהדברים לא בדיוק כמו ששמעתי, אבל בכ"ז כיון שמדובר בדברים הכי חמורים, הכנתי לך משהו שיהיה לך בכיס ובכל פעם תקרא בזה מעט. הסבא תחב לידי מעטפה. כשפתחתי אותה מצאתי בה כמה עמודים כתובים בכתב ידו העגול. הסבא טרח והעתיק ליקוט נעים מפלא יועץ, מארחות צדיקים, מח"ח ומעוד ספרים על חומר הצער של אלמנה, על חיוב כבוד סב וסבתא ועוד.

בהיותי כבן ארבעה עשרה בערך קרא לי הסבא בש"ק אחרי התפילה וביקש שאעלה לביתו. כיבד אותי בעוגיות וכו', ואז פתח ואמר: תראה יש דברים שרק אבא מדבר עם בנו, ואתה אין לך אב ומי ידבר איתך?! לכן אני ברשותך מבקש לדבר איתך על זה. הענין הוא הזהירות בעניני קדושה. תדע, בעניינים האלה הכל תלוי בהרגל טוב. מי שמתרגל בדרך טוב, יהיה לו קל יותר אבל מי שמתייצב על דרך רע, רח"ל! תדע שהשמירה על מחשבה והרהורים ומעשים אסורים, אינה רק לצדיקים, ואם היו אנשים יודעים את חומר האיסור ודאי ודאי היו נזהרים מאד, רק ההרגל הרע בעוכריהם".

לדבריו הסבא דיבר איתו בהתרגשות גדולה ועיניו הקדושות נצצו מדמעות בדבורו איתו. לדבריו בכל חייו מלווה אותו שיעור זה, ובהרבה פרקים בחיים שאב מזה כוח וחיל להתיצב על דרך טוב.

וכמה הלכתא גבורתא איכא למשמע מינה

א. שהכל תלוי בהרגל
ב. שאב מדבר עם בנו
ג. עד היכן כוללת מידת ההטבה.
ד. מהו הטבה בעיניו. (וכידוע שגם עזרה חמרית היה מושיט ביד נדיבה!)

.