מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אברך
הודעות: 330
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ב' יולי 16, 2018 10:07 am

כעת פורסם וידאו מהגר"ש זצ"ל עם האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, וכפי הנראה עם אביו ר' בצלאל שיושב לימינו [כך לפי התמונה שפורסמה באשכול], משנת תשכ"א, שזה כשנה לפני פטירתו של אביו.
מענין לראות את הגרש"ד עושה זימון ותוך כדי מוזג את הכוס במים כפי דעת המקובלים [לכאורה].
תמונה מהסרט פורסמה ע"י איש ספר באשכול זיהוי רבנים.

הנה הוידאו
https://jumbomail.me/j/-F-rNM5gXUK2z-W

הא לחמא עניא
הודעות: 1585
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' יולי 16, 2018 10:08 am

בספר החדש של מכון ירושלים "מתורתו של רבי פנחס", שיצא עתה בסוף חודש סיון, מובא שני מכתבי תורה שכתב הראב"ד רבי פנחס עפשטיין זצ"ל להגאון רבי שריה זצ"ל, כמה הערות על הספרים של רבי שריה ששלח לר' פנחס שיעיר את ההערות שלו, ואף יש לו הסכמות ממנו.
מצו"ב צילום המכתבי תורה של רבי פנחס
קבצים מצורפים
מו''מ של הגרפ''ע עם הגרש''ד.pdf
(2.35 MiB) הורד 123 פעמים

גביר
הודעות: 1093
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי גביר » ב' יולי 16, 2018 10:24 am

על בית הכנסת הגר"א בתל אביב ושכונת מאה שערים [התל-אביבית!], שם גדל הרב זצ"ל בילדותו התפרסם לאחרונה ספר בשם - להתפלל על שפת הים של תל אביב: בית הכנסת הגר"א: 'ביוגרפיה', זיכרון /ישראל רוזנסון. ירושלים :כרמל, תשע"ז 2017. בחיבור זה נפרש בפני הקורא עולמו המופלא של בית הכנסת הגר"א, שהוקם בשנת תרצ"ד (1934) ברחוב הירקון בתל אביב. הספר בוחן את זיקתו של בית הכנסת לשני מוקדים עיקריים בארץ ובאירופה: לשכונת מאה שערים שבתל אביב בפרט ולתל אביב – העיר העברית הראשונה – בכלל ולבית הכנסת (קלויז) הגר"א, שעמד על תלו בווילנה, עירו של הגאון מווילנה, עד למלחמת העולם השנייה. בספר נבחנים מעמדן של הדמויות המרכזיות בבית הכנסת והשפעתן על עיצוב צביונו המיוחד, וכן נבדקת השפעתה של המורשת הווילנאית על חיי היום-יום שלו. הספר מתאר את הישרדותו של בית הכנסת לנוכח התפוררותה של קהילת מתפלליו המקורית, ואת תחייתו מחדש בשנים האחרונות. המחבר רואה בסיפורם של בתי כנסת שילוב של 'ביוגרפיה', המזכירה סיפור אנושי, ושל זיכרון הטבוע במבנה שלהם ובתכולתם. תוכן העניינים - פתח דבר -- מאה שערים-הקשר הסביבתי -- וילנה שבמאה שערים- מורשת הגאון ומסורת קלויז החסיד -- הרב יוסף צבי הלוי, הרב אליהו לנדא- השתקפותה של אידאולוגיה -- בית הכנסת הגר"א - הקלסתר החדש -- סיכום- המבטים השונים והתדמיות -- סוף דבר: בתי כנסת- 'ביוגרפיה' וזיכרון -- ביבליוגרפיה -- מפתח. אבי הרב - ר' בצלאל - היה מעמודי התווך של בית הכנסת, את מנהגי בית הכנסת תיעד הרב בספרו - בינו שנות דור ודור : בני ברק תשסו. מעמ' עט ואילך.
הספר ישנו באוצר https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142285&

חלמישצור
הודעות: 1766
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
מיקום: הר ברכה
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי חלמישצור » ב' יולי 16, 2018 11:03 am

בברכה המשולשת כתב:
ש.י. רובין כתב:בצלאל יעקב דבליצקי היה כ20 שנים יותר מבוגר מאשתו דבורה. האם ר' שריה נולד מזיוו"ש? מצאתי ברשימות בצלאל יעקב בן מנדל דבליצקי מבויסק נשוי לרוחמה לבית נאטעלאוויטש!

לי נאמר בזמנו (ע"י אחד מתלמידי החכמים שליט"א שהיה מקורב אליו ושימש אותו) שאכן כן

דברים מפורשים בערכו באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4510)
בצלאל יעקב צבליצקי1.jpg
בצלאל יעקב צבליצקי1.jpg (298.58 KiB) נצפה 3896 פעמים

כדכד
הודעות: 3849
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבלצקי זלל"ה

הודעהעל ידי כדכד » ב' יולי 16, 2018 12:18 pm

דעת_האברך כתב:האם יש אפשרות לקבל פירוט על החומרה שהוזכרה לעיל של הגרש"ד זצ"ל לא לאכול פת הבאה בכיסנין.לאיזו שיטה הוא חשש שיש באכילת שיעור ברכה כבר קביעות המחייבת ברכת המזון?

לענ"ד יש מחלוקת מה מוגדר פת הבאה בכסנין ומה מוגדר פת ולכן כדי לא להכנס לספק החמיר לא לאכול אף אחד מהסוגים שמא ברכתו המוציא וללא קשר לכמות האכילה

ספרן
הודעות: 410
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי ספרן » ב' יולי 16, 2018 1:18 pm

אברך כתב:כעת פורסם וידאו מהגר"ש זצ"ל עם האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, וכפי הנראה עם אביו ר' בצלאל שיושב לימינו [כך לפי התמונה שפורסמה באשכול], משנת תשכ"א, שזה כשנה לפני פטירתו של אביו.
מענין לראות את הגרש"ד עושה זימון ותוך כדי מוזג את הכוס במים כפי דעת המקובלים [לכאורה].
תמונה מהסרט פורסמה ע"י איש ספר באשכול זיהוי רבנים.

הנה הוידאו
https://jumbomail.me/j/-F-rNM5gXUK2z-W


בטיול עם האדמו'ר זצ'ל בהרי שוויץ, בעיירה גרינדלוולד, לפני קרוב לשלושה עשורים, היתה רוחו טובה עליו, והעזתי לבקש אישור לשמועה שלמד קבלה בחברותא עם הגרש'ד זצ'ל ושתק. לאחר זמן מה חזרתי ושאלתי והרבי השיב: 'כן, למדתי איתו ספר יצירה' ...

יעקב אביעזר
הודעות: 44
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:23 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יעקב אביעזר » ב' יולי 16, 2018 1:51 pm

אברך כתב:מענין לראות את הגרש"ד עושה זימון ותוך כדי מוזג את הכוס במים כפי דעת המקובלים [לכאורה].

זו הלכה מפורשת בשולחן ערוך סימן קפג סעיף ב'

איכה יועם
הודעות: 3
הצטרף: ב' יולי 16, 2018 4:11 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איכה יועם » ב' יולי 16, 2018 4:17 pm

אהה, כי נוטל אדוננו מעל ראשנו.

כד דמיך הגרח"י דינקליס זללה"ה פתח עליה מרן הרב שך זללה"ה במשל על העשיר שירד מנכסיו ובאו אל ביתו הנושים ליטול עבוטם בחובו והוציאו כלי משכיתו והוא עומד ובוכה, והנה בא העת והוציאו מביתו שולחן ואז גברו יללותיו עד להחריד, ושאלו לו, הכי עד הנה לא היה מה לבכות? ויאמר להם אכן כן, אבל זהו האחרון וכעת נשארתי בלתי כתנתי לעורי, ונענה הרב שך ואמר אבדנו הרבה גדולי תורה אבער דאס איז דער לצטער.....
ואמנם תמהו אז השומעים, המבלי ת"ח ויראי ד' נותרנו?! אבל ביארו כי אכן בבחינה ומדה ידועה אבדנו אכן את האחרון...
וכעת בהסתלקותו של צדיק זוהי ההרגשה והתחושה הראשונית שממלאת את הלב, וי לן כי חסרנו את האחרון, השריד היחיד אבד, כלי המשכית המיוחד, המזכרת האחרונה.

היטיב לפרש בנו הגאון שליט"א, כי בעודו עמנו הן חיים היו בתוכנו אדירים אשר בארץ, משכונה הקדושה שערי חסד, הגר"ד בהר"ן הגרי"מ חרל"פ הגרא"ש פפרמן וכל קדושים עמהם, אוירא דירושלים של מעלה, הגר"י הלוי מיפו ורבינו החזון איש, בכל שיג ושיח ובכל הנהגה ודקדוק המעשים הן היה הדור האחרון חי בתוכנו והכל נגמר והסתלק בליל ש"ק, אוי לנו כי חסרנו כלי חמדה.

קשה וכמעט בלתי אפשרי להתחיל להקיף כטיפה מן הים, מהות גברא רבה הלז, אשר לתארו נדרש דמות ענקים דכוותיה, ובכל זאת הלב מציף נטפי זכרונות רבי גוונים ואם אמנם ככלב המלקק מן הים.

הדבר הראשון שמתעורר בדמיון הדמות הכבירה הוא ללא ספק חיבוריו התורניים, קשה שלא להפריז ולקבוע שכמעט ואין להם אח ורע בספרות התורנית של דורנו ולמעלה הימנו, מבחינת היקפם של הנושאים והשטחים הרבים בהם עסק, ממנהגים והלכה ברורה ביסודיות בלתי מוכרת כלל ועד דקדוק ומסורה, מבירורי סוגיות למדניים בעומק העניינים ועד הנהגות טובות ליחידי סגולה, מדרשות מלאים התעוררות זכה ותמימה בכל השטחים, אלול מועדים בנ"א לקונו ולחבירו עבודת התפילה והמדות שקידת התורה ושמירת הלשון, ועד חכמת האמת בבהירות ופשטות מאידך ועמקות ועיון לאידך, כפי שמעידים חכמי האמת בדורנו, וכן תקוני וביאורי תפילה, קיצורי הלכות ותולדות חכמים וצדיקים,
כולהו איתנייהו ביה, אחת מהנה לא נעדרה, בכל מקום שאתה ממשמש אתה מוצא בהם טעם וסברא, בשפה ברורה ומאירה.
אופי בירורי ההלכות הרבים שכתב מצטיינים הרבה מלבד בעיון נמרץ בספרי הראשונים והקדמונים והפוסקים האחרונים גם בהיקף הפרטים הדקים ומקרים בלתי שכיחים, מהם אשר לא נמצא זולתם באף ספר מהפוסקים אשר לפניו, דוגמאות זעירות לכך: אבלות בפורים המשולש, שאלה שכל גדולי ירושלים שהחליף עמהם מו"מ בזה ראו כן תמהו שלא עלתה על לבם לדון בזה (ואיהו גופיה ז"ל מעולם לא בא לידו למעשה פורים דמוקפין), טעה והתחיל אתה חונן ביו"ט שחל במוצ"ש מהו באתה חוננתנו? אונן, מהו בעירוב תבשילין? אשה אבלה אם יקנה לה בעלה דבר שמחה ליו"ט, אם אבל מותר ללמוד הלכות ט"ב, והנה מענייני קבלה: כוונת תוספת נר"ן דשבת ביו"כ שחל בשבת, גם חדושי דינים שלא הורגלו בפי הפוסקים והוא הראשון שעוררם כמו זהירות באכילת פת בכיסנים שמא פוטרת השתיה או הוצאת מרק קפוא ביו"ט והפשרתו על האש שהוא מוליד, וכהנה לעשרות ולמאות בלי גוזמה.
חשבתי לעצמי, מלבד עיון ההלכה הנמרץ שבזה, שלא להניח הלכה בלי לברר כל תוצאותיה במקרים אפילו היותר בלתי שכיחים, הרי מונח כאן גם אהבה בלי מיצרים לנשמת התורה, בלתי אפשרי להעלות על הדעת פרטי הלכות קריעה לנמצא על חוף הים ול"ע א' טבע ומת ר"ל אימתי חשיב כעומד ביציא"נ וכו' בלי דבקות מוחלטת כשהתורה והדין מתמזגים עם החיים על כל תהלוכותיהם בלי שום שיור,
נקודה נוספת, הרי רוב הבירורים ההלכתיים שהעלה מתמקדים גם במנהגי עדות שונות ובהלכות שאינן נוגעות כלל למחבר, והתעוררותו לבירור ומיצוי הדין שכזה לא בא מאשר נשאל כי גם ברשימות מימי חרפו ממש רואים סגנון הלזה, אין זאת כי אם מיראה טהורה ואהבת השי"ת שליוותה כל כתיבה ועיון שעסק בהם,
הזכרנו מנהגי ישראל, הרי לא היה כמוהו בידיעת המנהגים למחלקותיהם וסוגיהם לכל הקהילות, תימן אלג'יר מרוקו אשכנז מערב ומזרח פולין וכו' גם מבחינה היסטורית היכן התפלגו המנהגים ומנין שרשיהם, עד שרבני קהילות פנו אליו בבירורים הנוגעים למנהגם שלהם, יפה אמר חכ"א מבני אשכנז כי היחיד שמסוגל לדון בנוהגים מנהג שאליו הוא מתנגד חריפות, איך למעשה ינהגו בפרטים אחר שבפועל כן נוהגים כן, הוא ניהו הגרש"ד זללה"ה,
גם נושאים שנשכחו לגמרי העיר והאיר בספריו, דוגמת ספרו הכביר 'פלגי מים' על דיני תעניות הגשמים לפרטיהם ודקדוקיהם, למרות שמסיבה בלתי ידועה אין נוהגים בהן בזה"ז, סידר בזה הלכה ברורה לפרטי פרטים ממש כאילו המדובר בדינים מצויים שבכל יום, כמו כן חיבור מיוחד על תיקון חצות בצירוף התעוררות לקיום ההלכה שבשו"ע סי' א' עם פרטים ודקדוקים בסדר ההנהגה בזה, (כשביקרו להבל"ח הגר"ח קניבסקי שליט"א סיפר לו כי הוא משתמש בספרו זה מדי לילה).

בהנהגתו לזולת הפליא מאד לכל מי שפגש בו אפי' פעם יחידה איך שכיבד כל יחיד, אפי' בחור צעיר, כשפנה  אליו בל' רבים, ואוירה נעימה בהסבר פנים, מימי בחרותו נמצא פנקס קבלות ובו רשום 'לקבל כל אדם בפנים מאירים' ובאמת שאפילו הרגילים במחיצתו דבר יום ביומו הופלאו מהתעצמותו בכל פעם מחדש ליתן הרגשה הכי נעימה עם שכנגדו, ויש לדעת שדבר זה לא היה על פי טבעו כלל, שלא היה מחפש חברת אנשים להתרועע והיה לטורח עליו כל אריכות יתרה של שיחה, ובכל זאת למי שלא הכירו בפנימיותו לא יאמין כי כן הוא.
ודקדוקיו בנוחות וטובת הזולת היו עצומים, כעת אני נזכר איך בקריאת התורה בעת שכבר קשתה עליו הנשימה והכל נעשה בטורח גדול מאד ולא דיבר כלל מרוב התאמצות, כשהגיעו לקריאת הפטורה ושאלוהו אם אפשר להתחיל ולא הסכים ורק לאחר כמה רגעים הבינו כוונתו שהרי העולה החדש מקצה ביהכ"נ אינו יודע כי יש לדפדף להפטורת אחרי מות, וכהנה רבות יכלה הזמן בסיפורים, זכור אזכור ותשוח עלי נפשי איך שבהיותו רב להושיע בצדקה אירע ובאה לפניו אשה הנראית כאינה בריאה ברוחה ובנשמתה וד"ל ותבעה ממון, לאחר שנתן לה סכום שלא הספיק לדעתה החלה לתבוע בקול גדול ובחרפות, והוא יושב ושותק מעביר על עלבונו וממתין בנחת שתסיים בזיונותיה בלי להרשות לסלקה כלל, לאחר שפנתה והלכה התעורר והחל לייסר עצמו, לא פחות, שמא לא נתן מספיק לפי ערך נמיכות רוחה, ובלשונו 'אולי היא שבורי' (במלעיל, היינו שבורי לב כדרכו לדבר בקצרה), ולא נחה דעתו עד ששלח לחפשה ובאמת הלכו מתלמידו לבקשה ולא נמצאה וממש לא נרגע כל היום ההוא וכל הלילה, ועד זיבולא בתריתא, יומא דנח נפשיה דרבי ערך שעה קודם מותו כשיסוריו תכפו וגברו (ולא היה מסוגל לקדש על הכוס אפי' ע"י שומע כעונה) והנה שם אל לבו שאחד המסייעים הוא אברך שבודאי מחכים עליו בביתו לקידוש, הפציר בו לשלחו ולא נרגע עד שהובטח לו כי יש מי שיקדש לה.
בדרך כלל היו סועדים על שלחנו בשבת כל מיני בחורים והשתדל מאד שיהיה תמיד זימון והנה מחמת סיבה הנוגעת לעדינות נפשו לא היה שייך שאחד האורחים ימשיך להגיע, אך מה עושים? הרי ייפגע באופן שיאמרו לו להפסיק מלבא, ובכן קרא לי ובקשני להודיע לכל הסועדים כי מעתה ואילך יאכל לבדו ואין איש עמו, עד אחר תקופה ארוכה בה סר החשש הנ"ל חזר ופתח דלתי ביתו, קשה להצטמצם לסיפורים, למרות שיש כהנה לאלפים, כי דמותו המאירה עומדת לנגד עיננו וכולה קורנת חסד ונעימות לכל מבקש.

משמת ר' שריה בטלה יראת חטא

יראתו מנדנוד עבירה היתה ממש מפחידה בפועל, שמעתי מראש ישיבה ת"ח עצום, כי בבחרותו אירע שנשתכר בפורים ולאחר פכחונו נגש אליו הגר"ש בתוכחה: הא כיצד שוכבים אפרקדן?! והוא, שלא זכר כלל שכך היה אמר כמתנצל הן שיכור הייתי ולאו אדעתאי, אמר לו רבינו 'וכי מהגג היית עולה ונופל?!' באופן שהורגש בחוש כ"כ יראת החטא עד שהיום, כארבעים שנה אחרי המעשה עדיין מרתתים הדברים בקרבו, ובאמת יש לציין בזה איך שבשבועיים האחרונים בהיותו מאושפז בטיפול נמרץ והרופא הודיעו כי לצורך טיפול נשימתי חיוני עליו לשכב על גבו באופן קבוע, הודיעו בתוקף כי מימיו לא שכב פרקדן ואין בדעתו לעשות זאת כעת, והוסיף, אם מדובר בפיקוח נפש ממש (ולא 'רק' בייסורים המשברים גופו ורוחו של אדם) ובכן, מסכים הוא לשבת למשך שארית ימיו עד יום מותו על כורסה...
כעת עולה בזכרוני איך שהזהיר פעם כי לדעתו זמן קריאת שמו"ת דוזאת הברכה מסתיים אחר שהחלו לקרוא בפרשת בראשית ואעפ"י שהוא רק ממנהגא שלא יקטרג השטן, וסיים 'ואלו שקוראים אחרי כן לא יוצאים' כשעד הרגע אני נרעד להזכר באיזו חרדה ממש אמר זאת, ביטול דינא דגמרא!
באיזהו מקום כתב פעם כי חובה על האדם בקיום מעשה המצוות לברר היטב איך מקיימן על הצד היותר נכון עם כל הדקדוקים וההידורים התלויים במצוה, שייצא חובת הדין כראוי, ואמנם בד בבד ובמקביל צריך להתעורר ולהתעלות במעשה על ידי רגשות קדש ומחשבות נעלות להתרומם בקיום המצוה בשמחה וביראה וכוונת פנימיות המצוה בין על פי פשט ובין על פי הנסתר, ושני עניינים אלו שווים לכל אדם, אלא שכל אחד שייך בהם לפי דרגתו ומצבו,
הנה כי כן, כה ראינו בעיננו ובאזננו שמענו את דקדוקו בקיום המצוות הדק היטב, מקריאת שמע 'פשוטה' של יום חול היה אפשר להתעורר ליראה ואהבה ובאותה המדה גם ללמוד הלכתא גבירתא, בדקדוק, בריכוז, בכוונה, ובנחת, וכן תפלת העמידה כמונה מעות כמתחטא לפני אביו, לא התאמץ באופן שהיה נראה לעין, רק שפך לבבו בנחת ובתחנונים לפני קונו, היה תענוג מיוחד לראותו עומד בתפלה,
אשרי עין ראתהו אחרי קריאת מגילה, איך פניו קורנות באושר מיוחד, כאשר נרגע ממתח של כשעה וחצי, מתח נפשי וגם פיזי ממש, לשמוע כל מילה, לכוין לצאת, להרגיש פרסומי ניסא, לתקן הנצרך על פי סוד, באמת שלפני כל מועד או מצוה היה אפשר למשש בידיים את המתח והצפיה הדרוכה שהכל יילך כשורה ויצליח לקיים מצות בוראו, שמעתי מאברך שסיפר על עצמו שהזיל דמעות בראותו את הגר"ש איך שעומד דרוך עם השמש על פתח חצירו, כפוף מעט לכיוון הנרות, כשבידו שעון וכל שרעפיו נתונים למצוה המוטלת עליו, ממתין לזמן המדויק של השקיעה,
יש להבהיר כי עם כל המתח הכבד, לא היתה אוירה של עצבנות כלל, התחושה שלי היתה אמנם של כובד ראש שנובע מהאחריות הגדולה אך היה נעים להיות במחיצתו,
באמת שלספר דקדוק וחביבות המצוות הן יכלה הזמן ועדיין לא נתחיל במלאכה, עבודת התקיעות שהחלה עוד בר"ח אלול, כשהר"יב שליט"א הבעל תקיעה הוזמן להתנסות לפניו במשך כל החדש כמה פעמים ולמוד הכוונות, וד' מינים, הטרחה ומאמץ ודאגה לפני החג זמן ניכר, כבר היתה בדיחה שמחנוכה הוא כבר דואג למנין בסליחות (מנין יחיד במינו, באשמורה שלישית, ואכ"מ), והנענועים עצמם כשהיה ניכר לעין איך כל גופו מתאמץ לנענע כראוי ועם הכוונות, (נדמה לי שיש מזה מוסרט), ובמוצאי היום הקדוש יוהכ"פ איזו שמחה קרנה ממנו, איזה אושר, כפרה סליחה טהרה, כמה ימים שהיה מאושר כל כך, הקדיש בסוף נעילה עם הניגון של יו"ט אשר עין לא נותרה יבשה בראותם את איש ההלכה ה'עובד' הגדול בשמחתו העצומה, אמנם מלבד השמחה מהכפרת עוונות וכו' היתה זו שמחה של מצוה כפשוטה, הן זכיתי לקיים היום בה' עינויים ווידוי ותפילה וברכת כהנים וכו' היש עונג לבן אנוש זולת זה?! בקיצור, קשה קשה להאריך כ"כ כי ההרגשה שאינך מתחיל אפי' בתיאור, אבל אי אפשר בלי בכלל, אז משהו נכתב איכשהו,
מחומרותיו ודקדוקיו אפשר לחבר ספרים, ואין לדבר סוף, בשנת שמיטה הרי לא אכל מיבול נכרי כידוע גם באופן שאין חשש סחורה, זאת משום ההנהגה שלא ליהנות מדבר שאדם אחר נכנס לחשש סכנה עי"ז (ובענין זה - משגיחי הבד"ץ), ממילא היתה בעיה, מנין לחסה למרור? וכל השבועות שלפני פסח מלאים בהשתדלויות ומאמצים, ואיזה אושר היה נסוך על פניו כשהביאו לפניו מלונדון, כאדם שזכה באוצר,
וכמו שנזכר, חרדתו מפני אי קיום המצוה לא גרמה כלל (כמו שלפעמים רואים) לחסרון משהו בהתרגשות הלבבית בקיום המצוה, ולא גרם לו כלל לעשות משהו באופן 'מלומדה' וכיו"ב, בת"ב האחרון ישב ואמר קינות כשש שעות ברצף, מאז ותיקין עד ערך 2 בצהריים, כשמנין המנחה כבר גמר תפלתו מכבר, ודמעתו על לחיו משך כל הזמן, וכך כל מצוה וכל ניהוג וכל מועד, ביסודיות עם כל הרגש,
צהלתו על פניו, ואבלו בלבו, ברשימה שהכין לעת פטירתו, בכלל היה כל ימיו מתכונן והולך ליום הסתלקותו כידוע ממי שהכירו אפי' פ"א, הזמינוהו לשמחות בעוד יומיים התשובה האופיינית: 'בלי נדר, אם אחיה', וכן באופן הזה יום וליל, אף פעם לא נתן לעצמו לחוש בטחון כ"ש בקשר לחייו, עכ"פ ברשימה ההיא כתב שעל מצבתו יש לחרוט משפט יחיד (חוץ משמו ושם אביו): התייסר כל ימיו בייסורים, ופ"א נשאל בפליאה, הן כל ימיו לא ידע מכאובים באופן מיוחד (אמנם מחלת אשתו היתה קשה והתאלמן יחסית צעיר, אמנם לא היה נראה שע"ז המכוון), והשיב שאין הכונה לייסורי גוף אלא ייסורי נפש, מקוצר השגתו בעבודת ד', בינו נא זאת, דרשוני וחיו!
ומזה נזכרתי איך ששאל פ"א מהי השמחה שנצטוינו במועדים והיאך מגיעים אליה, הוא מותיב והוא מפרק, אכן, דרך יראי ד' שלבם בוער בקרבם על מדרגתם הרוחנית ויקד יקוד אש תאוותם הבלתי ממומשת ממדרגות גבוהות נכספות, וזהו שציותה תורה בחג, כלשונו הטהור: 'מעט פחות הלקאה עצמית', ובזה אפשר לבוא לשמחה, דעו וראו נא, וכי לא יכל לתרץ בפשיטות שהתבוננות 'אתה בחרתנו' וכיו"ב מביאה לשמחה וכו'? לא זאת היתה שאלתו על מה יש לשמוח, אלא כיצד אדם מסוגל לשמוח בכלל אם מצבו אינו מתוקן ואינו מספק, ותשובתו כי על ידי התמקדות מסויימת בחלק הטוב שבמדרגתו,
וצהלתו בפניו תמיד, עם הכאב הגדול הלזה אף פעם לא ניכר על פניו צער וכיו"ב, תמיד דברים נינוחים, בבת שחוק, ובפנים מאירים.
ושננתם, ודברת בם, שקידתו המופלאה (ממנה שכחו בהספדים), איך כל יומו היה רצוף מלימוד ללימוד מקבלה להלכה ואגדה ומעיון לשיעור  כל היממה היתה רצופה בזמנים קבועים ללימוד,
אדם כי ימות באהל, אל ימנע עצמו מד"ת אפי' בשעת מיתה, בער"ש חקת הבהילוהו לביה"ח עם דלקת ריאות חריפה וסבלו היה רב, להתפלל וללמוד כמו שרצה כמובן לא יכל, וייסוריו תכפוהו מרגע לרגע, ואמנם במוצ"ש הגעתי לבקרו ותוכ"ד שהרופא מפיק ומעייל צנתרא מבשרו, ואכמ"ל במצב שהיה שרוי, ומייד שראני אמר תיכף 'על מה אני חושב בדיוק הרגע? מניין לפמ"ג נגד פשטות הרמב"ן שאיסור רחיצה בתעני"צ הוא רק בחמין כל גופו? קשה מאד, בפשטות הוא כמו ת"ב ומנ"ל לחלק? קשה מאד' וכל זה כשמלופף בייסורים במחטים וצינוריות, בגלות מביתו, וכשריח מוות באויר משכנו לחדר שנפטר...

שמירת לשונו ידועה ומפורסמת פרסום גדול, כמדומה שאמר פעם שאף שאינו אוהב פרסום ומרחיקו מאד, בכל זאת את העניין הזה מספר לכ"א ואדרבא חפץ בפרסומו, שעי"ז יתנו אנשים אל ליבם כי אפשי ואפשי לחיות תשעים שנה בלא דבר עוון בשפתיהם, וכן מניעת הדיבור בשויו"ט בדברי חולין שנזהר בזה כל ימיו, (גם בליל ש"ק האחרון כשעה קודם לפטירתו ביקש שישאלו משהו מהרופא והכל ברמז בלי דיבור ואכ"מ), לא הסתיר זאת ואך פרסם, ואכן זאת היתה לו כי כמה וכמה מדקדקים עלו בעקבותיו, וקיימו וקבלו גם הם ע"ע, וד' עמהם.
מה נאריך ומה נדבר קרת הגדול הזה, דרשו מעל ספר תורת א' אחת מהנה לא נעדרה, את הכל עשה יפה בעתו, נטל חמודי עולם והלך,
איני מסוגל להמשיך כעת ולכתוב, אולי בס"ד אזכה לכתוב עוד בהמשך

ההרגשה שהיתה לי כשחזרתי מהלויה, שמעתי פעם מר' ברוך גריינמן שליט"א מתפרח כי כשחזר אביו מהלווית מרן החזו"א (והוא היה כבן 10) נגש אליו ואמר לו 'אנחנו עוד ראינו אדם גדול, איך צריך להראות יהודי, אבל מה יהיה אתכם? את מי תראו?', ופרץ בבכי,
ככה הרגשתי, זכינו וראינו משהו, אולי ד' יעזרנו ללקוט ולאסוף לנפשנו מעט, אבל ילדינו מה יהא עליהם?! בצל אלו עובדי ד' נוכל להכניסם? ומה דמות נערוך להם?

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2271
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' יולי 16, 2018 4:29 pm

מדוע נתהפך מ"צבליצקי" ל"דבליצקי"?

דעת_האברך
הודעות: 529
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' יולי 16, 2018 4:58 pm

הרב איכה יועם! יישר כוח גדול ועצום על הדברים המרגשים והמעוררים ומחייבים. בהחלט כולנו מחכים לקרוא עוד מצוף רשמיך וזכרונותיך. חזק ואמץ!

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נשר » ב' יולי 16, 2018 5:09 pm

פעם שמעתי בשמו משפט חריף:

אנשים חוששים ל'מיחזי כיוהרא', אך ליוהרא עצמה - לא חוששים!!

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יולי 16, 2018 5:41 pm

דעת_האברך כתב:הרב איכה יועם! יישר כוח גדול ועצום על הדברים המרגשים והמעוררים ומחייבים. בהחלט כולנו מחכים לקרוא עוד מצוף רשמיך וזכרונותיך. חזק ואמץ!


גם אני הקטן מצטרף.
למקרא הדברים המדוייקים והנכונים כ"כ (שהם כמובן כגם מרגשים, מעוררים ואוי כמה מחייבים) הרגשתי לרגע את מרן זצ"ל איתנו.

אברך
הודעות: 330
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ב' יולי 16, 2018 6:08 pm

ייש"כ על הדברים.
כמה פעמים הוזכר כאן הבעל תקיעה שלו. בצעירותי התפללתי עמו כמה שנים בימים הנוראים, ובנו שליט"א היה בעל התוקע, האם זה השתנה בשנים האחרונות?

אליעזר בלוי
הודעות: 289
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ב' יולי 16, 2018 11:34 pm

האם יש חיבורים גם בנשים נזיקין או קדשים
והאם נשאר בכתובים שלא הודפסו?

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 16, 2018 11:51 pm

לפני זמן מועט זכיתי להתפלל מעריב ליל שבת במחיצתו, וכבר הכביד עליו החולי עד שישב בתפילת שמו"ע ובספירת העומר. (והתעוררות רבה היתה לי בשמוע תפילתו כמונה מעות, וראות שקידתו לפני התפילה כאילו נבלע בתוך הספר שאחז בידו). אמנם לצורך הפסיעות בסיום שמו"ע קם על רגליו (בתמיכת המשמשים) ופסע הפסיעות כדין. וכמדומני מעשה רב הוא ומילתא בטעמא, שאם אמנם אפשר להתפלל בישיבה, מ"מ הפסיעות בסיום אינם בנענוע הרגליים בעלמא כי אם בהליכה ממש לאחוריו. מה דעתכם?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17489
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 16, 2018 11:54 pm

אני התפללתי לפני כשנה או פחות וגם אז ישב בשמונה עשרה אע"פ שקם אח"כ לדברים אחרים. ואני סברתי שדעתו שעדיף יישוב הדעת בשמונה עשרה אפילו אם יכול לעמוד בדוחק.

צבי וחמיד
הודעות: 177
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ב' יולי 16, 2018 11:56 pm

איכה יועם - זהב!

חלק מן הדברים הכבירים היו ממש דברי ליבנו אנו.

תאבים לעוד! ועוד..


שמועה מתהלכת שצוואתו שונתה. על ידו בימיו האחרונים בעניני הפרהסיא של פטירתו. מישהו יודע?
נערך לאחרונה על ידי צבי וחמיד ב ב' יולי 16, 2018 11:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9118
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יולי 16, 2018 11:57 pm

עושה חדשות כתב:לפני זמן מועט זכיתי להתפלל מעריב ליל שבת במחיצתו, וכבר הכביד עליו החולי עד שישב בתפילת שמו"ע ובספירת העומר. (והתעוררות רבה היתה לי בשמוע תפילתו כמונה מעות, וראות שקידתו לפני התפילה כאילו נבלע בתוך הספר שאחז בידו). אמנם לצורך הפסיעות בסיום שמו"ע קם על רגליו (בתמיכת המשמשים) ופסע הפסיעות כדין. וכמדומני מעשה רב הוא ומילתא בטעמא, שאם אמנם אפשר להתפלל בישיבה, מ"מ הפסיעות בסיום אינם בנענוע הרגליים בעלמא כי אם בהליכה ממש לאחוריו. מה דעתכם?

כנפסק בשו"ע צד, ה.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יולי 17, 2018 12:01 am

יש"כ. אבל בנו"כ שם הובא בשם ריא"ז שהחזרה ע"ג בהמתו ג"כ מועילה. ושמא רק משום שרכוב כמהלך, ולא אם יגררו אחרים את הכיסא לאחור.

פרי יהושע
הודעות: 2936
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' יולי 17, 2018 12:04 am

עושה חדשות כתב:לפני זמן מועט זכיתי להתפלל מעריב ליל שבת במחיצתו, וכבר הכביד עליו החולי עד שישב בתפילת שמו"ע ובספירת העומר. (והתעוררות רבה היתה לי בשמוע תפילתו כמונה מעות, וראות שקידתו לפני התפילה כאילו נבלע בתוך הספר שאחז בידו). אמנם לצורך הפסיעות בסיום שמו"ע קם על רגליו (בתמיכת המשמשים) ופסע הפסיעות כדין. וכמדומני מעשה רב הוא ומילתא בטעמא, שאם אמנם אפשר להתפלל בישיבה, מ"מ הפסיעות בסיום אינם בנענוע הרגליים בעלמא כי אם בהליכה ממש לאחוריו. מה דעתכם?

הרבה נו"נ בזה, לא מזמן יום שישי שלם עם אחד מהצורבים שעסק עימו בזה, התקשר אליו שוב ושוב, ולא יאומן איך שהיה מקשיב ושומע בהלכה לכל צורב שעסק ובירר איזו הלכה שהיתה עמומה אצלו, אם ייצא לי אברר עוד מה היה המו"מ שם על עניין זה, כי לפעמים באמת כשלא יכל גם זאת היה פוסע עם הכסא אחורה ולא היה ברור לו גם צורת עמידת הרגלים האם להצמיד אותן גם בישיבה.

ואגב אספר עוד, לפני כמה זמן כשעוד היה איתנו ברציפות כמעט, איחר לקריאת התורה בחוקתי (תכלה, ואמרנו לו שעשו ככל המנהגים לקרוא מתוך התנ"ך את הפסוק לפני הקללות מוסר ה' בני אל תמאס וגו', וכן אחרי הקללות לומר 'תכלה שנה וקללותיה' ונהנה), ואמרנו לו אולי נחכה למניין השני, הוא התבטא: 'מי שרגיל לאכול בהילטון לא יאכל בבית התבשיל'. וזה מדובר בבן אדם שבחיים לא החסיר קה"ת, וגם כשהיה לו כאבים עצומים ברגל (כלי דם), אמר לי בשבת אני אגיע ככה, לא חשוב איך, (בסוף התפשר על גוי וכסא גלגלים), דהיינו אינו דוגמתי בעלמא, אלא הכל רצון של שלימות ופחות מזה הוי כמאן דליתא, מעניין לא..

בנושא שנזכר כאן על צוואתו שמעתי מהנכד בשבת, שהחליט לאחרונה ממש לוותר על כל עניין הפירסום וכולי שמלכתחילה מאד התנגד לו (תמיד אמר הלוויה כמו של פורטמן דהיינו בחוג המשפחה עם מודעה קטנה וכולי), פשוט החליט שכדאי שלפחות יקיימו מה שכן כתוב.
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב ג' יולי 17, 2018 12:05 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צבי וחמיד
הודעות: 177
הצטרף: ג' אוגוסט 23, 2016 11:51 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צבי וחמיד » ג' יולי 17, 2018 12:05 am

האם גם התאמץ לחזור ג' פסיעות?

פרי יהושע
הודעות: 2936
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' יולי 17, 2018 12:06 am

צבי וחמיד כתב:האם גם התאמץ לחזור ג' פסיעות?

כן, אף שלא היה צריך כי עשה כספר מנוחה, ונו"נ איתו בעניין זה וכתוב שם...

יודע_ספר
הודעות: 105
הצטרף: א' נובמבר 03, 2013 11:48 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יודע_ספר » ג' יולי 17, 2018 12:06 am

צבי וחמיד כתב:איכה יועם - זהב!

חלק מן הדברים הכבירים היו ממש דברי ליבנו אנו.

תאבים לעוד! ועוד..


שמועה מתהלכת שצוואתו שונתה. על ידו בימיו האחרונים בעניני הפרהסיא של פטירתו. מישהו יודע?


גם אני שמעתי שביום י"ז בתמוז עבר עם נכדו על הצוואה ואף שהיה כתוב שלא להספיד שינה זאת ואמר שניתן להספיד הספדים קצרים.

מה שנכון נכון
הודעות: 9118
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יולי 17, 2018 12:11 am

פרי יהושע כתב: ולא היה ברור לו גם צורת עמידת הרגלים האם להצמיד אותן גם בישיבה.

במ"ב צה, ב מבואר להצמיד (אף שאינו דומה לגמרי למלאכים שהם עומדים).

פרי יהושע
הודעות: 2936
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' יולי 17, 2018 12:16 am

ייש"כ, אז איני זוכר מה היה הנידון אברר בל"נ

לב_לדעת
הודעות: 90
הצטרף: ד' מאי 09, 2018 1:40 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לב_לדעת » ג' יולי 17, 2018 12:21 am

יודע_ספר כתב:
צבי וחמיד כתב:איכה יועם - זהב!

חלק מן הדברים הכבירים היו ממש דברי ליבנו אנו.

תאבים לעוד! ועוד..


שמועה מתהלכת שצוואתו שונתה. על ידו בימיו האחרונים בעניני הפרהסיא של פטירתו. מישהו יודע?


גם אני שמעתי שביום י"ז בתמוז עבר עם נכדו על הצוואה ואף שהיה כתוב שלא להספיד שינה זאת ואמר שניתן להספיד הספדים קצרים.


ואני הבנתי ששינה מלשון 'איסור', ללשון 'רצוי שלא'.

פרי יהושע
הודעות: 2936
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבלצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' יולי 17, 2018 12:21 am

כדכד כתב:
דעת_האברך כתב:האם יש אפשרות לקבל פירוט על החומרה שהוזכרה לעיל של הגרש"ד זצ"ל לא לאכול פת הבאה בכיסנין.לאיזו שיטה הוא חשש שיש באכילת שיעור ברכה כבר קביעות המחייבת ברכת המזון?

לענ"ד יש מחלוקת מה מוגדר פת הבאה בכסנין ומה מוגדר פת ולכן כדי לא להכנס לספק החמיר לא לאכול אף אחד מהסוגים שמא ברכתו המוציא וללא קשר לכמות האכילה

דווקא לא נכון אפי' הקל, ואמר שלא מקפידים כ"כ על שיעור ג' או ד' ביצים (אאל"ט, פרט זה כמובן צריך לברר יותר), ורק היה נוהג כמו שאולי הביאו כאן לעיל ליטול ידים על פת הבאה בכיסנין מספק פת, וגם לברך שהכל קודם על שתיה שמא פוטר כפת.

שום בעל בכי
הודעות: 65
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ג' יולי 17, 2018 12:51 am

איכה יועם כתב:אהה, כי נוטל אדוננו מעל ראשנו.




בבקשה תמשיך.

צביב
הודעות: 1217
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 17, 2018 1:04 am

האם אמר פותח את ידך בברכת הזן?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' יולי 17, 2018 1:42 am

יש"כ של כל הכותבים, המשתתפים והמנחמים, וכל אותם שטרחו בכתיבת עובדות וזכרונות, מהם הרב פר"י והרב אליהו בן עמרם, באי ביתו וקרובי רוחו, עד האחרון הגדיל הרב איכה יועם, אר'י במסתרים, בעבור כל דבריהם היקרים. לע"ע לא נפניתי למלאות רצון החברים בהעלאת זכרונות, ומאת ה' אתפלל שיתן בפי מענה ובידי קולמוס, לתאר מקצת מהנהגותיו של הס"ק הכ"מ, לזכות בהם את הרבים, לעורר לבבינו לחשבון הנפש ולדקדוק המעשים, תכלית עבודתו ועיקר מאמצו של רבינו במיטב שנות חייו.

ביני וביני אעבור על הנכתב כאן לסקל כמה טעותים שנפלו שם.

יעקב אביעזר
הודעות: 44
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:23 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יעקב אביעזר » ג' יולי 17, 2018 1:58 am

עושה חדשות כתב:לפני זמן מועט זכיתי להתפלל מעריב ליל שבת במחיצתו, וכבר הכביד עליו החולי עד שישב בתפילת שמו"ע ובספירת העומר. (והתעוררות רבה היתה לי בשמוע תפילתו כמונה מעות, וראות שקידתו לפני התפילה כאילו נבלע בתוך הספר שאחז בידו). אמנם לצורך הפסיעות בסיום שמו"ע קם על רגליו (בתמיכת המשמשים) ופסע הפסיעות כדין. וכמדומני מעשה רב הוא ומילתא בטעמא, שאם אמנם אפשר להתפלל בישיבה, מ"מ הפסיעות בסיום אינם בנענוע הרגליים בעלמא כי אם בהליכה ממש לאחוריו. מה דעתכם?

מה עם הכריעות בברכה ראשונה ובמודים, האם קם? האם התכופף בישיבה?

יעקב אביעזר
הודעות: 44
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:23 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יעקב אביעזר » ג' יולי 17, 2018 2:01 am

איש_ספר כתב:יש"כ של כל הכותבים, המשתתפים והמנחמים, וכל אותם שטרחו בכתיבת עובדות וזכרונות, מהם הרב פר"י והרב אליהו בן עמרם, באי ביתו וקרובי רוחו, עד האחרון הגדיל הרב איכה יועם, אר'י במסתרים, בעבור כל דבריהם היקרים. לע"ע לא נפניתי למלאות רצון החברים בהעלאת זכרונות, ומאת ה' אתפלל שיתן בפי מענה ובידי קולמוס, לתאר מקצת מהנהגותיו של הס"ק הכ"מ, לזכות בהם את הרבים, לעורר לבבינו לחשבון הנפש ולדקדוק המעשים, תכלית עבודתו ועיקר מאמצו של רבינו במיטב שנות חייו.

ביני וביני אעבור על הנכתב כאן לסקל כמה טעותים שנפלו שם.

ברוך הנותן ליעף כח!
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלם.
נערך לאחרונה על ידי יעקב אביעזר ב ג' יולי 17, 2018 2:06 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבלצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' יולי 17, 2018 2:03 am

החתן סופר כתב:
דרומי כתב:זה נראה כמו מכסה חיצוני


ומה עניינו? שלא יראו אם זה רש"י או ר"ת? (דהיינו עם מה עדיף להיות רוב היום) או שמירה בעלמא כי הם נמצאים רוב היום?

היה הולך עם התפילין מוסתרות תחת המגבעת ובכדי שלא ישתפשף הבית, היה שם עליו מכסה.
דעת_האברך כתב:האם יש אפשרות לקבל פירוט על החומרה שהוזכרה לעיל של הגרש"ד זצ"ל לא לאכול פת הבאה בכיסנין.לאיזו שיטה הוא חשש שיש באכילת שיעור ברכה כבר קביעות המחייבת ברכת המזון?

לא מדויק. רק בעוגת שמרים (וכיו"ב) חשש שהוא קרוב לפת, משום שהוא פת הבאה בכיסנין רק אולי לחד שיטה (אינו חשוב ממולא ואינו נכסס ורק הבצק מעט מתוק) ולכן לא אכל אלא בסעודה.
יודע_ספר כתב:
עובדיה חן כתב:היה ידוע כבקי בנגלה כמו בנסתר,בענווה בלתי מצויה ,נדמה לי שבקבלה אע"פ שהיה בקי בדברי הגר"א,אבל לא פחות ידע דרך הרש"ש והכוונות. חבל על דאבדין על איש הענק שבענקים.

אכן,
היה בקי גם בתורת הנסתר של הרש"ש.
היה עושה את הכוונות בתפילה (אינני יודע בדיוק באיזה, רק אני זוכר שבר"ה הוא היה עושה ביום השני ולא ביום הראשון)
לא כמו שמשמע כאן ובעוד מקומות, כאילו היה עיקר לימודו ב"קבלת הגר"א" וגם ידע "קבלת הרש"ש", אלא ההיפך הוא הנכון. אכן למד הרבה ספד"צ ע"פ הגר"א ועוד. אבל עיקר לימודו בשמונה שערים ובתורת הרש"ש. (אגב בש"ק בשנה האחרונה היה לומד הרב בספר שרף פרי עץ חיים, שאלתי אותו מה מצא בספר זה ואמר שיש בו הרצאה יפה של דברי האר"י בפרע"ח).
יודע_ספר כתב:
לא ידען כתב:
יונת אלם כתב:ההספד של בנו הגר"ד היה מעורר מאד לבכי ולתשובה בפרט שדיבר על 'הילד שגדל ברחוב ירקון בתל אביב והפך לגדול הדור' הוא נגע בהרבה נקודות מחיי אביו נ"ע.
יש עמי עוד דברים נפלאים על האי חסידא ופרישא ואין עמי הריכוז כעת

לא שמעתי את ההספד, אבל רבים שוכחים מה הייתה תל אביב לפני 80 שנה.
הרבה יותר גדולים יצאו ממנה דאז, ובכלל זה מרחוב הירקון, מאשר ייצאו מרחוב רש"י בבני ברק דהיום.
ונכון, גם הרבה יותר ירדו מהדרך..., הכל היה יותר ברור וחותך וחד.

כמדומה לי שהרב זצ"ל למד בבית ספר של ילדים שאינם שתו"מ ומשם גדל ונתעלה לפסגות הגבוהות ביותר.

'והחי ייתן אל ליבו'

אכן. גימנסיה הרצליה.
אפרקסתא דעניא כתב:מדוע נתהפך מ"צבליצקי" ל"דבליצקי"?

לא נתהפך. טעות מדפיסים שנובעת מדמיון האותיות.
מה שנכון נכון כתב:
פרי יהושע כתב: ולא היה ברור לו גם צורת עמידת הרגלים האם להצמיד אותן גם בישיבה.

במ"ב צה, ב מבואר להצמיד (אף שאינו דומה לגמרי למלאכים שהם עומדים).



היה משווה רגליו גם בישיבה ותמה על נכדו כותב ההערות בגליון שו"ת תורה לשמה (הכותב שא"צ) שנעלם ממנו ד' המש"ב בזה...
צביב כתב:האם אמר פותח את ידך בברכת הזן?

אמר.
יעקב אביעזר כתב:
עושה חדשות כתב:לפני זמן מועט זכיתי להתפלל מעריב ליל שבת במחיצתו, וכבר הכביד עליו החולי עד שישב בתפילת שמו"ע ובספירת העומר. (והתעוררות רבה היתה לי בשמוע תפילתו כמונה מעות, וראות שקידתו לפני התפילה כאילו נבלע בתוך הספר שאחז בידו). אמנם לצורך הפסיעות בסיום שמו"ע קם על רגליו (בתמיכת המשמשים) ופסע הפסיעות כדין. וכמדומני מעשה רב הוא ומילתא בטעמא, שאם אמנם אפשר להתפלל בישיבה, מ"מ הפסיעות בסיום אינם בנענוע הרגליים בעלמא כי אם בהליכה ממש לאחוריו. מה דעתכם?

מה עם הכריעות בברכה ראשונה ובמודים, האם קם? האם התכופף בישיבה?

התכופף בישיבה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' יולי 17, 2018 2:30 am

שינוי הצוואה (ביום י"ז בתמוז האחרון) בעניין ההספדים, נומק על ידו בכך שהוא לא רוצה להטיל על הצאצאים הוראות שספק אם יעמדו בהם (ההוראות היו די קיצוניות) והיה משמע מדבריו שהוא מעונין להשאיר את הצוואה כמסמך הניתן לישום ולא כמשהו מנותק מהמציאות שבטל מקצתו בטל כולו

במסתרים
הודעות: 378
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re:

הודעהעל ידי במסתרים » ג' יולי 17, 2018 4:44 am

כותבים שהיה מניח כמה זוגות תפלין.
האם ידועים פרטים?

עובדיה חן
הודעות: 1127
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' יולי 17, 2018 4:49 am

איש_ספר כתב:
יודע_ספר כתב:
עובדיה חן כתב:היה ידוע כבקי בנגלה כמו בנסתר,בענווה בלתי מצויה ,נדמה לי שבקבלה אע"פ שהיה בקי בדברי הגר"א,אבל לא פחות ידע דרך הרש"ש והכוונות. חבל על דאבדין על איש הענק שבענקים.

אכן,
היה בקי גם בתורת הנסתר של הרש"ש.
היה עושה את הכוונות בתפילה (אינני יודע בדיוק באיזה, רק אני זוכר שבר"ה הוא היה עושה ביום השני ולא ביום הראשון)
לא כמו שמשמע כאן ובעוד מקומות כאילו היה עיקר לימודו ב"קבלת הגר"א" וגם ידע "קבלת הרש"ש", אלא ההיפך הוא הנכון. אכן למד הרבה ספד"צ ע"פ הגר"א ועוד. אבל עיקר לימודו בשמונה שערים ובתורת הרש"ש. (אגב בש"ק בשנה האחרונה היה לומד הרב בספר שרף פרי עץ חיים, שאלתי אותו מה מצא בספר זה ואמר שיש בו הרצאה יפה של דברי האר"י בפרע"ח).

האם נכון הדבר שלמד אצל גדולי המקובלים הספרדים ובראשם רבי מרדכי שרעבי זי"ע

צביב
הודעות: 1217
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 17, 2018 8:08 am

מחוך הקדמת מחשבת בצלאל
( וקיצרתי והשמטתי, ולא הוספתי)

אברך את ה' אשר יעצני ונתן בי דעת מנעורי ועד עתה
והנה בחמלתו הגדולה זכינו שנתגלו לנו כל כתבי האריז''ל, וכמה פירושים מהגר''א,
גם שלח לנו הקב''ה עיר וקדיש מן שמיא נחית הוא רבינו רבי שלום שרעבי זצ''ל,
על דברי רבינו הרש''ש מעטים מאד הפירושים וכו'
בראותי זה אמרתי לנפשי במקום שאין וכו' עד שלפני שנה ויותר התחלתי בזה עוד פעם, והצלחתי בעזרתו ית''ש לעבור את כל הנהר הגדול הזה... ומאוד יגעתי וטרחתי על זה ימים ולילות וכו'
... וכמו''כ נעזרתי מידידי הנכבד הרה''ג המקובל ר' אליהו דוד סלוטקי...
גם אזכיר בזה את מורי ורבי הרה''ג המקובל רבי מרדכי שרעבי מירושלים עיה''ק שתחילת שימושי בנעורי היה אצלו.
... בזמן הזה נראה שאין בזה יוהרא כלל, אדרבה פחיתות כבוד הוא בעיני רוב העולם למי שמתעסק ולומד בענינים אלו, וכמעט ללעג ולחרפה, שרקו ויניעו ראש עליו,
ובפרט ועוד מעט ונגמרה שנת הארבעים שלכו''ע מותר. וכו'
ונסיים בדברי הרמב''ם יסודי התורה פ''ד הלי''ב בזמן שאדם מתבונן....ורואה חכמתו של הקב''ה... מוסיף אהבה למקום... ויירא ויפחד...
ובפ''ב שם הלי''ב היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו וכו'
העתיק עוד מש''כ הלשם שבו ואחלמה... הנני גם עתה למעיר ומזכיר כי כל מי שנפשו איותה לכנוס בהיכלי הקודש פנימה... יעמוד תמיד נגד עיניו אלו החמשה חרוזים אשר יסד קדוש ה' בעל שיר הכבוד
נפשי חמדה בצל ידיך לדעת כל רז סודך
אספרה כבודך ולא ראיתי אדמך אכנך ולא ידעתיך
ביד נביאיך בסוד עבדיך דמית הדר כבוד הודך
דימו אותך ולא כפי ישך וישווך לפי ממשיך
המשילוך ברוב חזיונות הנך אחד בכל דמיונות. ע''כ

הכותב וחותם בימי צער, יום ז' אב תשכ''ה, שהוא יום שנכנסו בו אויבים להיכל,
ומקוה לקיום נבואתו של זכריה הנביא ב''ב כה אמר ה' צ' צום הרביעי... והאמת והשלום אהבו.
...

צביב
הודעות: 1217
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 17, 2018 8:17 am

מה שהזכירו למעלה ''מי שרגיל לאכול בהילטון לא יכול לאכול בבית התבשיל''
נ''ל שחשש שיצטרך להחזירם הרבה על טעמים לפי דעתו, כאשר יושב שם הרב שליט''א,
ובמנין ''שלו'' יכול להחזיר את הקורא בכל ספק, בכל נקודה וטעם...

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 17, 2018 8:51 am

צביב כתב:מה שהזכירו למעלה ''מי שרגיל לאכול בהילטון לא יכול לאכול בבית התבשיל''
נ''ל שחשש שיצטרך להחזירם הרבה על טעמים לפי דעתו, כאשר יושב שם הרב שליט''א,
ובמנין ''שלו'' יכול להחזיר את הקורא בכל ספק, בכל נקודה וטעם...


וכפי שהעיר (ברמיזה) בספרו וזרח השמש בהסבר הטעם מדוע רק בעל הקורא הקבוע יקרא בתורה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 17, 2018 8:53 am

ביחס לקבלת הגר"א, יעויין עוד במש"כ מרן זצ"ל בקונטרס ארי במסתרים על מרנא הלשם (אני ראיתי במהדורה החדשה של הקונטרס, שבתוך ספר בינו שנות דור ודור)


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים