עמוד 1 מתוך 2
המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' מרץ 07, 2011 5:28 pm
על ידי קלונימוס הזקן
הערה קטנה ליחסו של העילוי ממייצ'ט לתורת רבו הגר"ח מבריסק
הרב ניסן וקסמן במאמרו 'לדמותו של הגאון ר' שלמה פוליאצ'יק ז"ל' [תלפיות ניסן תשי"ג <שנה ו חוברת א-ב>] מנסח פתרון לחידת התעלמותו הכמעט מוחלטת של העילוי בתורתו מתורת רבו המובהק הגר"ח הלוי סולובייצ'יק זללה"ה:
מפליא הדבר שזולת איזה קטעים ופעם אחת (דף 378), וגם זה בדרך אגב, אין זכר בספרו לדברי ר' חיים ז״ל, וכמעט שלא הזכירו מעולם בשיעוריו,
למרות שהתעסק בהרבה ענינים שר׳ חיים דרש עליהם ובודאי ידע ״העלוי״ מהם, ולמרות שר׳ חיים היה רבו המובהק, ובלי ספק הושפע ממנו לאין ערוך והיה מעריצו עד להפליא ומרבה לספר ממנו ומדותיו תמיד.
כששאלתיו פעם לפשר הדבר השתמט מלהשיב. אכן משיחתו עמי בפעם אחרת נתישב לי הדבר. פעם הביע לפני שתי מחשבות:
האחת, שלפי דעתו, כל יסודי מחשבות האדם נקבעים, נגמרים ונחלטים אצלו בנערותו, ובשאר ימי חלדו הללו רק מתרחבים ומתפשטים על גבי היסודות שלפנים.
כששאלתי אם הוא דורש לכבוד עצמו וממנו הוא, נענה לי בראשו שיפה כיונתי, שהוא צר את צורות רעיונותיו ורובי תורתו משנת הארבע-עשרה עד שנת השמנה-עשרה לחייו,
ומשם והלאה רק ישב וזיוג זיווגי מחשבות קדומות, והוסיף בארכן ורחבן, אבל בעצמותן ומרכזן, כמעט שלא נתחדשו ולא נשתנו ״סדרי בראשית".
והשנית, אמר, כמדומה שגדולי כשרון המחשבה וקלי מרוץ השכל הנם בודאי מקשיבים טובים להשיג את תורת רבם, אבל מפני שמוחם עובד בלא הרף וחושב מחשבות עצמם, קשה להם לקבל ולהמשיך בדרכי מחשבות של אחרים,
ובעלי כשרון בינוני מסוגלים לפעמים להתמסר יותר ולהתלמד ״מלאכת מחשבת״ רבם. ואף שלא הרהבתי לשאלו גם על זאת, לא היה אצלי שום ספק שגם מחשבתו זאת נבעה מהכרת עצמו.
כשצרפתי את שתי מחשבותיו באתי למסקנה שכיון שכח היצירה שלו התפתח אצלו באופן מופלג עוד בימי עלומיו, וסיגל לעצמו דרכי מחשבות משלו כמעט בכל ענין שנגע בו רבו,
על כן לא ״נדבקה" בו תורת רבו ולא העסיק בה את מחשבתו, בחינת ״איידי דטריד למפלט לא בלע״, ולא ערב ערובי תחומים להכניס את מחשבות רבו לתוך מחשבותיו הוא.
אבל השערה זו נסתרת מנתון עובדתי הבא במאמר אחר של הרב וקסמן הנ"ל בספר השנה של היכל שלמה 'שנה בשנה' תשכ"ז (עמ' 412), תוך כדי דיבורו על הגרא"י פינקל ז"ל הוא מונה את תלמידיו של הר"ח זללה"ה:
השני היה העילוי ממייציט הגאון ר' שלמה פוליאציק. הוא בא לוולוזין בילדותו כשנתיים לפני הבר מצוה שלו ותיכף נתפרסם ע"י הגאון ר' חיים לעילוי נפלא...
אשמח לשמוע רעיונות לפתרון חידה זו.
הערת אגב: ישנם עוד אי-אלו אי דיוקים במאמריו של הרב וקסמן הנזכרים כמו למשל תלמידו העילוי של הגר"ח ששנה ופירש נקרא במאמר אחד יעקב רוטנברג-גרומר ובמאמר אחר יצחק גרומר-רוטנברג. ואולי תרוייהו איתנהו ביה ושיגרא דלישנא נקט. יעמידו היודעים דברים על דיוקם.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ד' מרץ 09, 2011 5:27 pm
על ידי קלונימוס הזקן
האם מישהו יודע פרטים נוספים על הרב ניסן וקסמן עצמו, שהיה רבה של לייקווד נ.דז. הידועה, בטרם נודעה?
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' מרץ 13, 2011 11:30 pm
על ידי נוטר הכרמים
רואני שאין עונים מאומה.
בזכרוני שהוציא לאור את ספר מעלות התורה יחד עם מרן הג"ר מיכל פיינשטיין זצ"ל. בעל קולמוס סופרים מבורך. תלמיד ישיבת מיר בעברו.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ה' מרץ 17, 2011 8:14 pm
על ידי מותיבומפרק
מפורסם בעולם הישיבות מה הגר''ח שאל את המייצ'טר בבחינת הכניסה לוולוזין מישהו יודע ?
(שמעתי פעם ושכחתי)
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ו' יוני 22, 2012 7:29 pm
על ידי הגהמ
תוך שנה להסתלקותו של העילוי הוציאו לאור חוברת לזכרו בשם 'אידנו', וכמה מן הדברים הנמצאים שם חזרו ונשנו בספר חידושיו הנזכר (יש לציין במיוחד דברי הערצה שכתב להם הג"ר אלחנן ווסרמן זצ"ל בשם הגר"ח). נמצא כאן:
http://hebrewbooks.org/12238
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ה' יוני 01, 2017 11:14 pm
על ידי שיף
נוטר הכרמים כתב:רואני שאין עונים מאומה.
בזכרוני שהוציא לאור את ספר מעלות התורה יחד עם מרן הג"ר מיכל פיינשטיין זצ"ל. בעל קולמוס סופרים מבורך. תלמיד ישיבת מיר בעברו.
אשכול ארוך בזה
viewtopic.php?f=19&t=9422&hilit=%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%9F
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' יוני 05, 2017 1:13 am
על ידי פרי יהושע
קלונימוס הזקן כתב:אבל השערה זו נסתרת מנתון עובדתי הבא במאמר אחר של הרב וקסמן הנ"ל בספר השנה של היכל שלמה 'שנה בשנה' תשכ"ז (עמ' 412), תוך כדי דיבורו על הגרא"י פינקל ז"ל הוא מונה את תלמידיו של הר"ח זללה"ה:
השני היה העילוי ממייציט הגאון ר' שלמה פוליאציק. הוא בא לוולוזין בילדותו כשנתיים לפני הבר מצוה שלו ותיכף נתפרסם ע"י הגאון ר' חיים לעילוי נפלא...
אשמח לשמוע רעיונות לפתרון חידה זו.
למה נסתרת מפני שבמקור השני כתב לשון "תלמיד", על המייצטער, וכי זה רמב"ם לדייק בדבריו על כל קוץ ותג, ונכרים דברי אמת במקור הראשון שמעלתם שנשמעו מפיו בעצמו.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' יוני 05, 2017 3:36 am
על ידי הגהמ
נראה שלא הציק להר' קלונימוס מה שנקרא המייצ'יטאי תלמידו של הגר"ח, רק נתקשה במה שכתב הרב וקסמאן שהסיבה לכך שלא סיגל המייצ'יטאי שיטת לימודו וחישובו של הגר"ח היא מה "שכח היצירה שלו התפתח אצלו באופן מופלג עוד בימי עלומיו", שזה נסתר לכאורה מהעובדה שכבר מגיל הבר-מצוה החל הגר"ח להשפיע עליו.
ואמנם יש לדעת שלא כל אחד ואחד שעליו נתקיים "ר' חיים על צאורו ויעסוק בתורה" המשיך בדרכו הבלעדית של הגר"ח (מגוון דרכי הלימוד השונים שמפגינים תלמידיו הקרובים יוכיחו, והשוה הקדמת הגרא"ז מלצר לס' אבן האזל), ויתכן גם יתכן שבהמשך תהליך התפתחותו של המייצ'יטאי, למרות שבא במגע קרוב עם דרך הגר"ח, לא סיגל לעצמו דרך זו אלא דרך בדרך מחודשת משל עצמו. גם יש לזכור שהמייצ'יטאי המשיך לימודיו עם הגר"ח בקיבוץ בריסק גם לאחר סגירת הישיבה - עת שכבר התפתח כח יצירתו כפי הודאתו שלו עצמו - ועל תקופה זו תואמת הסברתו של הר"נ וקסמאן בשופי.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' יוני 05, 2017 7:56 am
על ידי פרי יהושע
יפה, אמנם המציאות היא מציאות, ואמנם השפיע הגר"ח על לימודו, לכל הפחות בעניין השלילי של מה לא. אבל לא היה חקיין.
ואפרופו, מה אתם אומרים על ה"תלמיד בהא הידיעה ר' ברוך בער, שגנז את חידושיו בשביל הגר"ח, ר' יעקב קמנצקי שלל זאת, ואני דווקא חושב שגם דרך הלימוד הקודם לא הייתה "הוא", ולכן זה דווקא היה נכון שלשם הלך, ובכלל אדם לא עושה שיקול כזה מתוך בחירה, זה הליך נפשי מורכב ומוכרח.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' יוני 05, 2017 9:49 am
על ידי הגרח
הדיון בסוגיא הוא מעט אמורפי יתכבד הכותב ויעלה תורה קלאסית של העילוי ואז יהיה ניתן לגופם של גופי תורה אלו האם סלל דרכים חדשות שלא שמע מרבו העובדה שלא מזכירו אין בה כדי לתמוך בהשערה זו הדרך לדון בדברי רבותינו אינה דרך "מעישלך" חסידים מתי הוא הגיע לגרח ומי השתתתף באופרוף שלו בב"מ. את המודל הזה כבר יצר הרב זוין באישים ושיטות... ממנו יראו וכך יכתבו.....
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ה' יולי 27, 2017 1:55 am
על ידי מיללער
תמונה ידועה? מי המה שאר רבני ישיבת תחכמוני בביליסטוק?
מספר באנגלית על רש"ז ריגר בריסק
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ה' יולי 27, 2017 12:05 pm
על ידי ההוא גברא
זכור לי שבמקום אחר הרב ווקסמן כתב בנוסח שונה: בעלי הכשרונות הגדולים כששמעו את השיעור היו חושבים בעצמם על הסוגיא, ורק הבינונים הקשיבו היטב לכל מהלך השיעור ויכלו לחזור עליו. ומסתמא גם זה בעצמו שיער.
ולפי זה יוצא שהעילוי ממייצ'ט לא זכר בדיוק מה היו דברי רבו בשעת השיעור ומה הבין הוא מדעתו, ומובן שלא רצה לומר דברים לא מדוייקים בשם רבו.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' יולי 31, 2017 7:38 am
על ידי מתפעל
מה פירוש המילה אידנו?
לפי קורות חייו, נולד תרל"ח והגיע לוולוז'ין בגיל 12, אם זה היה כבר בתר"ן. והרי ר' חיים עבר לבריסק עם פטירת אביו בתרנ"ב, אם כן היה תלמידו אך ורק שנתיים,
אולי זה קצת מוריד מהצריך עיון.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' ספטמבר 11, 2017 3:41 pm
על ידי ברמן
קלונימוס הזקן כתב:הערת אגב: ישנם עוד אי-אלו אי דיוקים במאמריו של הרב וקסמן הנזכרים כמו למשל תלמידו העילוי של הגר"ח ששנה ופירש נקרא במאמר אחד יעקב רוטנברג-גרומר ובמאמר אחר יצחק גרומר-רוטנברג. ואולי תרוייהו איתנהו ביה ושיגרא דלישנא נקט. יעמידו היודעים דברים על דיוקם.
כמדומני ששמו דווקא היה ליב ברומר (אולי בער ברומר???). בספר זכרונותיו של הפילוסוף יעקב קלצקין (בנו של הרב מלובלין, רבי אלי' קלצקין) מתוארים בהרחבה קורות חייו ופרישתו מן החיים התורניים של ברומר, ועבודתו כעוזרו של אלברט איינשטיין.
אם אינני טועה, ברומר הוא זה שאמר כי ממוחו של ר' חיים אפשר לחצוב כמה איינשטיינים...
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' ספטמבר 11, 2017 4:51 pm
על ידי מיללער
ברמן כתב:קלונימוס הזקן כתב:הערת אגב: ישנם עוד אי-אלו אי דיוקים במאמריו של הרב וקסמן הנזכרים כמו למשל תלמידו העילוי של הגר"ח ששנה ופירש נקרא במאמר אחד יעקב רוטנברג-גרומר ובמאמר אחר יצחק גרומר-רוטנברג. ואולי תרוייהו איתנהו ביה ושיגרא דלישנא נקט. יעמידו היודעים דברים על דיוקם.
כמדומני ששמו דווקא היה ליב ברומר (אולי בער ברומר???). בספר זכרונותיו של הפילוסוף יעקב קלצקין (בנו של הרב מלובלין, רבי אלי' קלצקין) מתוארים בהרחבה קורות חייו ופרישתו מן החיים התורניים של ברומר, ועבודתו כעוזרו של אלברט איינשטיין.
אם אינני טועה, ברומר הוא זה שאמר כי ממוחו של ר' חיים אפשר לחצוב כמה איינשטיינים...
בספר 'רבי יעקב' על הגר"י קמינצקי מזכירו בשם יעקב גרומר
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' ספטמבר 11, 2017 9:41 pm
על ידי ברמן
עכשיו מצאתי את מאמרו של יעקב קלצקין - על המתימתקאי ד"ר יעקב גרונר-רוטנברג, בספר "בריסק - אנציקלופדיה של גלויות" (נמצא באוצר החכמה) - מצ"ב.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' ספטמבר 12, 2017 1:21 am
על ידי חיס
האם היה שמו מופיע בקהילות יעקב על ב"ב (וכנראה בדפוס ראשון)
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ד' ספטמבר 13, 2017 4:49 pm
על ידי בברכה המשולשת
ברמן כתב:עכשיו מצאתי את מאמרו של יעקב קלצקין - על המתימתקאי ד"ר יעקב גרונר-רוטנברג, בספר "בריסק - אנציקלופדיה של גלויות" (נמצא באוצר החכמה) - מצ"ב.
יעקב גרומר.PDF
יעקב גרומר - 2.PDF
עכשיו ראיתי את זה:
“R. Joseph B. Soloveitchik, abraham’s Journey, pp. 120-121:
In Berlin, I spoke with Yaakov Gromer, an associate of Albert Einstein. He was also once a talmid of my grandfather, Rav Hayyim Brisker. But he left Brisk and went on to become a great mathematician. He was not observant, but many a time you used to find him with a Gemara. He had an excellent head and could “learn.” He told me, “When I left Brisk, I found many faults with Rav Hayyim, but when I came to Berlin I realized that Rav Hayyim was a saint. They told me Einstein was considered a moral person, and he was indeed a moral person. But Rav Hayyim had more kindness” — he used the word hesed — “in his little finger than Einstein had in all his heart and brain.” One cannot understand the beauty of Judaism without encountering people of another culture. That is why Abraham had to go to Egypt — to see what Egypt was. It was fascinating at that time, and very attractive. Perhaps Abraham sometimes wondered whether life wasn’t better in this wonderful, powerful, respected, rich state. Nevertheless, he came out of Egypt not only retaining his identity, but also spiritually more powerful. He grew to great heights. Adversity and opposition made him appreciate his own worldview all the more. But Lot succumbed.”
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ד' דצמבר 12, 2018 3:49 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
ממאמר הנ"ל בתלפיות
- 20181212_084447.jpg (621.95 KiB) נצפה 13778 פעמים
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ה' מרץ 14, 2019 10:27 am
על ידי ברוז
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' אפריל 07, 2019 5:06 pm
על ידי אומר אני
ברמן כתב:קלונימוס הזקן כתב:הערת אגב: ישנם עוד אי-אלו אי דיוקים במאמריו של הרב וקסמן הנזכרים כמו למשל תלמידו העילוי של הגר"ח ששנה ופירש נקרא במאמר אחד יעקב רוטנברג-גרומר ובמאמר אחר יצחק גרומר-רוטנברג. ואולי תרוייהו איתנהו ביה ושיגרא דלישנא נקט. יעמידו היודעים דברים על דיוקם.
כמדומני ששמו דווקא היה ליב ברומר (אולי בער ברומר???). בספר זכרונותיו של הפילוסוף יעקב קלצקין (בנו של הרב מלובלין, רבי אלי' קלצקין) מתוארים בהרחבה קורות חייו ופרישתו מן החיים התורניים של ברומר, ועבודתו כעוזרו של אלברט איינשטיין.
אם אינני טועה, ברומר הוא זה שאמר כי ממוחו של ר' חיים אפשר לחצוב כמה איינשטיינים...
היפוך בהספר על הגרי קמנצקי מביא שפעם הגרומר הזה הגיע לסלובדקה ושאל אם מישהו יודע בעניני מטמיטיק- מישהו כזה- וא״ל שהרי קמנצקי ודיברו בענינים הנ״ל ואחז שאלו אותו מי היה חכם יותר גדול ר חיים או איינשטיין והוא אמר ההסברה - אין כמו ר חיים אבל יותר חכם , הוא אמר שזה איינשטיין , ואמר לו רי קמנצקי שזה בגלל כשהיה אצל ר חיים הוא היה צעיר ולא הבין גדלותו
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' אפריל 07, 2019 5:52 pm
על ידי .השוחט
בזכרוני שאיינשטיין עצמו אמר זאת לאחר ביקור אצל הרוגאצ'ובער.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' אפריל 07, 2019 6:58 pm
על ידי סגי נהור
.השוחט כתב:בזכרוני שאיינשטיין עצמו אמר זאת לאחר ביקור אצל הרוגאצ'ובער.
בעל המימרא הוא חיים נחמן ביאליק, כעדותו של נח זבולוני.
פגישה של הרוגצובי עם איינשטיין היא כמדומה חידוש שנתחדש לראשונה באשכול זה.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' אפריל 07, 2019 7:24 pm
על ידי .השוחט
כלומר "חידוש" שלא היה ולא נברא...
דהיינו עדותו של חנ"ב היא ג"כ על ר' חיים?
זכרוני, קרוב לוודאי, הוא מספר אישים ושיטות של הרב זוין. אפשר לבדוק.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' אפריל 07, 2019 7:34 pm
על ידי חלמישצור
בתחילת שנת 1932 ערך ביאליק מסע בלטביה. בין השאר קיים פגישה עם הרוגוצ'ובר, אחריה אמר "מרוגוצ'ובי אחד יכולים לחתוך שני איינשטנים".[39]
---
[39]
ביאליק נוסע בלטביה, דואר היום, 10 בינואר 1932, עמ' 2.
(
ויקיפדיה)
- 6.png (24.1 KiB) נצפה 13101 פעמים
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' אפריל 07, 2019 9:30 pm
על ידי ציטרון
אינני יודע מי חתום על הידיעה בדואר היום, אבל קשה לי מאד להאמין שהרוגצ׳ובר פינה לו שעה לשיחה, ועוד יותר קשה להאמין שבמושגים של הרוגצ׳ובר - ביאליק למדן.
גם לא ברור לי למה מתכוון ביאליק במושג ״מדע עברי״ שהרוגצ׳ובר יכול לתרום לו עשרות כרכים גדולים.
(אני משער שהמשפט על הרב קוק - שהמעבר אליו הוא פתאומי ולא ברור - יצא מפיו של ביאליק באיזו שיחה, שם בדווינסק).
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: א' אפריל 07, 2019 9:46 pm
על ידי סגי נהור
ציטרון כתב:אינני יודע מי חתום על הידיעה בדואר היום, אבל קשה לי מאד להאמין שהרוגצ׳ובר פינה לו שעה לשיחה...
- זבולוני.PNG (418.44 KiB) נצפה 13040 פעמים
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' אפריל 08, 2019 12:31 am
על ידי שייף נפיק
לפני שנים היה ברשותי (מירושת הרב הרב דיסקינד חדב"נ הגר"י קמניצקי) ספר של חתנו הנוסף של הגר"י קמניצקי - הרב שורין - ספר מאוד יפה במתכונת ספר לימוד לילדים על הרבה גדול"י שהכיר, בין היתר מספר שם על המיצ'יטער מאוד יפה. השאלתי את הספר וכמובן שלא חזר אלי עד היום.. היה נקרא משהו כמו מאורי האומה.
מי יעלה לנו??
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' אפריל 08, 2019 12:42 am
על ידי כרמי שלי
מורי האומה - ח"ב
ע' 18 ואילך.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' אפריל 08, 2019 12:59 am
על ידי גיורא בשמי שמיא
השמועה הרווחת בישיבות, שעל ח.נ. ביאליק הפטיר הראגאצובער בביטול: "א גראמען מאכער" (מה שהובא מהדואר לא נשמע אופייני למי שביקילוסו! את הגאון הק' ר' אלחנן וואסערמאן שבח אותו כ"המלמד דרדקי מבראנוביץ")
עוד שמועה שרווחת בישיבות, שאיינשטיין פגש את הראגאצובער וביציאתו אמר בהתפעלות "אז איך בין איינשטיין איז עהר פיהרשטיין" (ממש קשה לתרגם המשפט, שיש בה טעם מקוריות, אך בכל זאת הרי הוא: אם אני איינ=אחד -שטיין, הרי הוא פיהר=ארבע -שטיין, כלומר הוא כמו ארבע ממני.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' אפריל 09, 2019 1:05 am
על ידי שייף נפיק
כרמי שלי כתב:מורי האומה - ח"ב
ע' 18 ואילך.
תודה רבה!!
זה ספר ספר! הא?
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ש' מאי 23, 2020 9:39 pm
על ידי איש_ספר
על יעקב גרומר והערצתו לגר"ח וכן על מאמר רחב שכתב גרומר על דרך חשיבתו של הגר"ח, אצל שז"ר, אור אישים ח"ב עמ' 284 ואילך.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' מאי 26, 2020 9:32 am
על ידי לייטנר
גיורא בשמי שמיא כתב:שמועה שרווחת בישיבות, שאיינשטיין פגש את הראגאצובער וביציאתו אמר בהתפעלות "אז איך בין איינשטיין איז עהר פיהרשטיין" (ממש קשה לתרגם המשפט, שיש בה טעם מקוריות, אך בכל זאת הרי הוא: אם אני איינ=אחד -שטיין, הרי הוא פיהר=ארבע -שטיין, כלומר הוא כמו ארבע ממני.
מסתבר ששמועה רווחת בישיבות שאיינשטיין ידע יידיש...
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' מאי 26, 2020 1:35 pm
על ידי חלמישצור
איינשטיין עצמו, כמו רוב המדענים היהודים האחרים בגרמניה, לא ידע אלא מלים בודדות ביידיש*. הוא נולד למשפחה שחיה במשך דורות בתוך סביבה תרבותית ולשונית גרמנית (
תורת היחסות נשמעת יותר טוב ביידיש).
*בין אותן מילים בודדות, ככל הנראה, "טיינפ"...
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ד' מאי 27, 2020 3:59 am
על ידי לבי במערב
חלמישצור כתב:*בין אותן מילים בודדות, ככל הנראה, "
טיינפ"...
כנראה שלכך התכוון כת"ר, אך לא אמנע מלהעיר (לטובת מי שאינו דובר אידיש) כי 'טיינפ' אינה מילה אידישאית (אם כי בלאדינו קיימת המילה 'טיינפו'... ופירושה - 'זמן').
באידיש, כבגרמנית, 'טינוף' תרגומו 'שמוץ'. ודו"ק.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ב' יוני 01, 2020 5:13 pm
על ידי כלבאשבוע
איש_ספר כתב:על יעקב גרומר והערצתו לגר"ח וכן על מאמר רחב שכתב גרומר על דרך חשיבתו של הגר"ח, אצל שז"ר, אור אישים ח"ב עמ' 284 ואילך.
האם במטותא תוכל להעלות כאן את המאמר?
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' יוני 09, 2020 12:04 am
על ידי גיורא בשמי שמיא
לייטנר כתב:גיורא בשמי שמיא כתב:שמועה שרווחת בישיבות, שאיינשטיין פגש את הראגאצובער וביציאתו אמר בהתפעלות "אז איך בין איינשטיין איז עהר פיהרשטיין" (ממש קשה לתרגם המשפט, שיש בה טעם מקוריות, אך בכל זאת הרי הוא: אם אני איינ=אחד -שטיין, הרי הוא פיהר=ארבע -שטיין, כלומר הוא כמו ארבע ממני.
מסתבר ששמועה רווחת בישיבות שאיינשטיין ידע יידיש...
מגרמנית עד לאידיש קצרה הדרך, בפרט למוחות כאלו. ובין כך או כך, (בין שהראגאצובער דיבר בגרמנית או שאיינשטיין דיבר באידיש) החריפות הנ"ל שייכת בשפה הגרמנית לא פחות מאשר באידיש.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' יוני 09, 2020 12:26 am
על ידי לבי במערב
לפו"ר אינו נראה שהראגאטשעווער דיבר גרמנית(!), אך התירוץ נחמד.
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' יוני 09, 2020 12:37 am
על ידי א איד
Re: המייצ'טער והגר"ח
פורסם: ג' יוני 09, 2020 3:12 pm
על ידי לייטנר
גיורא בשמי שמיא כתב:לייטנר כתב:גיורא בשמי שמיא כתב:שמועה שרווחת בישיבות, שאיינשטיין פגש את הראגאצובער וביציאתו אמר בהתפעלות "אז איך בין איינשטיין איז עהר פיהרשטיין" (ממש קשה לתרגם המשפט, שיש בה טעם מקוריות, אך בכל זאת הרי הוא: אם אני איינ=אחד -שטיין, הרי הוא פיהר=ארבע -שטיין, כלומר הוא כמו ארבע ממני.
מסתבר ששמועה רווחת בישיבות שאיינשטיין ידע יידיש...
מגרמנית עד לאידיש קצרה הדרך, בפרט למוחות כאלו. ובין כך או כך, (בין שהראגאצובער דיבר בגרמנית או שאיינשטיין דיבר באידיש) החריפות הנ"ל שייכת בשפה הגרמנית לא פחות מאשר באידיש.
דומה, אבל מאבדת את החריפות.
אגב, אינני בקיא בדברי איינשטיין, אבל אשמח לראות עוד משחק לשוני מסוג זה בדבריו.