◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

[פרנצויז]

רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל היה איש חי רב פעלים, עסק בהרבה תחומים, וחיבר והוציא לאור הרבה ספרים (אולי עשרות ספרים), מתוכם יש סדרות המכילות כמה כרכים: אוצר המדרשים (15 כרכים), אוצר המעשיות (2 כרכים), מעשי רבותינו (2 כרכים), פלאי פלאים (5 כרכים), ועוד, חלקם נמצאים באוצר החכמה.

יש להוסיף גם: אוצר מפרשי הפשט (על התורה).
ויש עוד הרבה ספרים. בספריה הלאומית רשומים לפחות 35 ספרים.

[אשרי יושבי ביתך]

ברוך דיין האמת,

הגה"צ רבי יונה ראובן טורצ'ין זצ"ל - רב העיר "יהוד" - נלב"ע בשבת פ' נח,
אחר שנדבק בנגיף הקורונה
[אביו של הרה"ג ר' חיים אהרן זצ"ל שנלב"ע מנגיף הקורונה בגל הראשון]

תנצב"ה,
ושלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו

[גיזונטע קאפ]

יונה מצאה בו מנוח

[שומע ומשמיע]

עוד אבידה גדולה וקשה, בירושלים נפטר רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל בעל 'אוצר המדרשים' אחר שנות ייסורים קשים ומרים והוא בן 67 שנים בפטירתו.

היה בחבורת 'נחלת יעקב'?

[נחומצ'ה]

היה בחבורת 'נחל יעקב'?

סתמא התכוונתם 'נחלת יעקב' של המשפיע רב 'צבי-מייאר' זילברברג. אכן כן.
זכויות רבות לו ב'מיסוד' וקביעות הרעוא דרעוין.

[אשרי יושבי ביתך]

הגה"צ רבי יונה ראובן טורצ'ין זצ"ל - רב העיר "יהוד" - נלב"ע בשבת פ' נח,

היה מקורב למרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, ואף היה מביא לו בכל שנה לולב מהודר מפרדס ביהוד.

[אשרי יושבי ביתך]

חכמת אדם תאיר פניו:

[מה ידידות]

בד"ה. הגאון המובהק רבי יהושע העשיל (ב"ר משה) ברים זצוק"ל,
ראש ישיבת בוהוש.
משיירי כנסת הגדולה, תלמידי מרן בעל אבן האזל זצוק"ל.

אחד מגדולי וענקי הדור בבקיאותו המדהימה, עיונו הנפלא, צדקותו המבהילה,
מנסה לתאר לעצמי אם היה נמנה על חוגי הליטאיים היה פקיע שמיה בכל עולם התורה וזוכה לכבוד הראוי לו.
בתור הולך בדרכי החסידות היה צפון ונחבא על הכלים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

[מה ידידות]

עוד אבידה גדולה וקשה, בירושלים נפטר רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל בעל 'אוצר המדרשים'

יהודי מלא וגדוש רעיונות מקוריים להפליא, איש מעש במלוא העוצמה, היתה לו בערה פנימית גדולה מאד למען כבוד שמו יתברך,
לפני מספר שנים שוחח איתי בטלפון על ענין מסויים הנוגע לכלל, השעה היתה בערך 10 בערב, וסיכמנו לשוחח למחרת שוב, הוא שאלני מתי ניתן לשוחח למחרת, אמרתי לו שאני מקוה בס"ד לקום בשעה 6:00 בבוקר, ולאחמ"כ ניתן לשוחח.
למחרת בבוקר בשעה 6:10 יצאתי מפתח ביתי והנה ר' נפתלי עומד בחצר ומחכה לי, (הוא גר בירושלים ואני בב"ב), הייתי מופתע לגמרי, אבל אצל יהודי כר' נפתלי אין חכמות, אם יש משהו שניתן לפעול למען כלל ישראל, הוא לא יחוס על זמנו, ממונו, ומעמדו, חבל על דאבדין.

[חרט]

קצת נשכחות שלא נזכרו:
לפני למעלה מארבעים שנה הקים ארגון "גד"י" ג'ירסה די'נקותא. ארגון נוער. במסגרת זו הפיץ פלקטים שונים, וארגן כנסים שונים לילדים (זכורני כינוס בבית הכנסת "הר צבי" בירושלים, עם הרבי מקאליב שלימד את הילדים את שירו "נחפשה דרכינו").
וכן, היה רוכב על אופניים. כשנשאל פעם מדוע הוא מבכר לרכוב על אופניים - שלא כמקובל בפרט לאברכים חסידיים כמותו. אמר שחבל לו על הזמן בהמתנה לתחבורה ציבורית וכו'.
עם כל העשייה הברוכה שלו שמילאה את יממותיו, לא היה לחוץ ותמיד היה נראה שלו ומחייך.
כמו"כ חיבר ספרי הדרכה על שלום בית.

[עובדיה חן]

הייתי נוכח לאדם שעשה לו איזה עוולה[בטעות אומנם]והוא הגיב במתינות ולא צעק עליו ולא הוכיח אותו אלא מצא מיד אפשרות למזער את הנזק והכל בא על מקומו.

[הצב''י]

אחד מרעיונותיו המקורים:
ארגן צלצול מיוחד בשכונת מגוריו [אונסדורף] שנשמע בביכנ"ס כמה דקות לפני סוף זמן ק"ש ותפילה כדי להזכיר לאנשים

[פרנקל תאומים]

בד"ה. הגאון המובהק רבי יהושע העשיל (ב"ר משה) ברים זצוק"ל,
ראש ישיבת בוהוש.
משיירי כנסת הגדולה, תלמידי מרן בעל אבן האזל זצוק"ל.

אחד מגדולי וענקי הדור בבקיאותו המדהימה, עיונו הנפלא, צדקותו המבהילה,
מנסה לתאר לעצמי אם היה נמנה על חוגי הליטאיים היה פקיע שמיה בכל עולם התורה וזוכה לכבוד הראוי לו.
בתור הולך בדרכי החסידות היה צפון ונחבא על הכלים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

???
הגאון מטשעבין זי''ע הלך בדרכי החסידות ואעפ''כ פקיע שמיה בכל עולם התורה. ועוד ועוד כיו''ב.


נ''ב:
אבלחט''א אני הק' ש''ב של הגאונים לבית ברי''ם.

[נוטר הכרמים]

בד"ה. הגאון המובהק רבי יהושע העשיל (ב"ר משה) ברים זצוק"ל,
ראש ישיבת בוהוש.
משיירי כנסת הגדולה, תלמידי מרן בעל אבן האזל זצוק"ל.

אחד מגדולי וענקי הדור בבקיאותו המדהימה, עיונו הנפלא, צדקותו המבהילה,
מנסה לתאר לעצמי אם היה נמנה על חוגי הליטאיים היה פקיע שמיה בכל עולם התורה וזוכה לכבוד הראוי לו.
בתור הולך בדרכי החסידות היה צפון ונחבא על הכלים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

???
הגאון מטשעבין זי''ע הלך בדרכי החסידות ואעפ''כ פקיע שמיה בכל עולם התורה. ועוד ועוד כיו''ב.

א"א להתעלם מכך שאצל החסידים, בפרט בירושלים, מידת הפרסום של ת"ח פחותה יותר,
ויש גם יוצאים מן הכלל כמו הרב מטעשיבין.

ואגב, עד שהגעתי לירושלים בקושי יצא לי לשמוע עליו או מתורתו.
בכל שנותיי בפוניבז' הקטנה והגדולה לא שמעתי אודותיו.
היו כמה סיפורים טובים ב'ירחי כלה' מפי הגרממ"ש זצ"ל.

אין כאן המקום להכביר בסיבות לשינויים, מהם חיוביות ומהם להיפך.

[מה ידידות]

בד"ה. הגאון המובהק רבי יהושע העשיל (ב"ר משה) ברים זצוק"ל,
ראש ישיבת בוהוש.
משיירי כנסת הגדולה, תלמידי מרן בעל אבן האזל זצוק"ל.

אחד מגדולי וענקי הדור בבקיאותו המדהימה, עיונו הנפלא, צדקותו המבהילה,
מנסה לתאר לעצמי אם היה נמנה על חוגי הליטאיים היה פקיע שמיה בכל עולם התורה וזוכה לכבוד הראוי לו.
בתור הולך בדרכי החסידות היה צפון ונחבא על הכלים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

???
הגאון מטשעבין זי''ע הלך בדרכי החסידות ואעפ''כ פקיע שמיה בכל עולם התורה. ועוד ועוד כיו''ב.

איני רוצה שנושא האשכול יוסט לענינים אחרים, אז לא אתייחס בהרחבה, רק זאת אומר, לא התכוונתי לציין לשבח או לגנאי, אלא לציין שהנפטר הדגול לא היה מפורסם דיו לגדלותו הענקית.

[כדכד]

כעת הוא שלשים ים לפטירתו של האדמו"ר מקאמארנא גבעת שאול זצ"ל שנפטר בשבת תשובה.
ראיתי שפטירתו צויינה בפורום אך לא נכתב עליו דבר.
כנראה שלא רבים הכירוהו מפני ענותנותו היתירה. אולי גם לא הספיקו לכתוב מפני שנפטר סמוך ליום הכפורים.
כיוון שאני זכיתי להכירו מעט אני רוצה לכתב עליו כאן כדי שלא יהיה בבחינת צדיק שאינו נספד כהלכה.
סיפר לי שלקראת בר המצוה שלו פירסם אביו או סבו הודעה על האירוע בעיתון המודיע. בצד השני של העתון הודפסה כתבה על רבי שלמה מזוויהל. הוא שמר את העתון. לימים, הגיע לפרקו והיה לו קשה למצוא שידוך עד אשר בשנת תשכג נגמר השידוך עם הרבנית תבלחט"א שהיא בתו של האדמו"ר מזוויהל. לאחר שנגמר השידוך הראה את העתון לאביו זצ"ל ואמר לו אביו מדוע לא הראית קודם והייתי פונה לכוון זה כבר קודם וענה לו שלא רצה להשתמש בזה...
בשנת תשכג התחתן ועד שנת התשכז לא זכה לילדים. בשנת תשכז עם שחרור הכותל הלך לכותל והתפלל מעומק לבו עד שהרגיש שנושע ובאמת כך היה. מאז היה בא אל הכותל תמיד בתפלה. היה זמן שהיה לו מנין קבוע בכותל בלילות שבת לקבלת שבת ואחר כך נחלש והיה נוסע יום יום בימות החול להתפלל שחרית בכותל. כמדומני שבגיל מאוחר יותר כבר היה מגיע לכותל בתדירות נמוכה יותר. אמר לי ש"ונפשי כעפר לכל תהיה ראשי תיבת כותל. באמת הנהגתו היתה בענוה מופלאה. פעם ראיתי בביתו ספר של רבי אלכסנדר מקאמארנא עם תולדותיו שנכתבו בידי מישהו אחר מנכדי האדמו"ר מקאמארנא. הוא אמר לי שהוא מתפלא על הסגנון התקיף שהמחבר נוקט בו כלפי אדמו"רים אחרים ושאין זה הדרך של קאמרנא לדבר בתקיפות על אחרים.
כשגדלה בתו והגיעה לפרקה אמר לה יום אחד: "יש לי חשש שהשבוע את מתארסת" ולא היה מהו באופק ואשתו ובתו לא בינו. הוא גם התפלא על עצמו שנקט בלשון "חשש" שאינה מקובלת בהקשר כזה ולבסוף במוצאי אותה השבת נכתבו תנאים עם החתן הרב חיים שרגא שטרן וכשחתם החתן על התנאים בראשי תיבות הוברר החשש.
בדדדי הוה עובדא שבקשתי ממנו ברכה לשידוך ואמר לי: "למה אתם מחכים? אחים שלך לא מחכים עליך" ובאותו זמן היה אחי הצעיר בשידוכים ואני ידעתי מזה והוא לא...
במוצאי שבת אחת קניתי ממנו את הספר "נתיב מצוותיך" ואחר כך הוא התקשר לבית הוריי כדי לומר ששכחתי אצלו כסף ושאבוא לקחת. באותו לילה נסעתי לביתי ולא הספקתי אך כשהיתיאצל הורי בחול המועד לאחר מכן באתי אליו ונצלתי את ההזדמנות כדי לבקש ברכה בענין שהייתי צריך ואמר לי שאבוא אחרי החג לרשום את השמות כדי שיזכירם בכותל. לבסוף לא באתיו הענין הסתדר.
היה בקיא גדל בתורה בכלל ובתורת חסידות קאמארנא בפרט.
כשהוציא אביו את סידור "היכל הרכה הוא טיפל בתחילה בעריכת וריכוז המקורות הרבים שהובאו בסידור.
אמר לי ששימש רבות את סבו רבי חיים יעקב.
פגשתיו בהלוית האדמו"ר מקארלין פינסק וסיפר לי שהדמו"ר הזה היה מלמד בת"ת שלו כשהיה ילד וכבר אז ראה עליו שהוא אדם גדול.

[יהודה בן יעקב]

הגאון רבי דב זקס זצ"ל, ר"מ בישיבת סלבודקה לצעירים.
נפטר בער"ש לאחר חצות ונקבר בפניא דמעלי שבתא בהר הזיתים בירושלים.

[ברוז]

הגאון החסיד רבי שמואל רוזנברגר - שושן זצ"ל.
אהב את התורה בכל נפשו "משתגעין ומתלהטין אחריה" כפשוטו.
הנחיל אהבת תורה אמיתית למאות תלמידים.
סבל מרורות בשנים האחרונות מהמחלה הנוראה רח"ל.
עוד דמות שאילולא היתה נטועה באהלי החסידות, היה מרעיש את עולם התורה כולו...

[משוש דורים]

בד"ה: הגה"צ ר' יהודה יעקב גוטרמן, משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים, תלמיד מובהק למשגיח מרן ר' חצקל זצ"ל, ונין ונכד לאדמור"י ראדזימין ולאדי.
התייסר ביסורים רבים בשנותיו האחרונות, ושחל"ח אחר שנבק בקורונה.

[לבי במערב]

על יחוסו של אביו נכב"ב, וכן על משפחת חותנו - שטרנבוך.

[פרנצויז]

בד"ה: הגה"צ ר' יהודה יעקב גוטרמן, משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים, תלמיד מובהק למשגיח מרן ר' חצקל זצ"ל, ונין ונכד לאדמור"י ראדזימין ולאדי.
התייסר ביסורים רבים בשנותיו האחרונות, ושחל"ח אחר שנבק בקורונה.

ספר דברי אבי"ב לאדמו"ר הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין יצא לאור מחדש ע"י בן אחיו של הגה"צ רבי יהודה גוטרמן זצ"ל.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=11&book=166327
וראה שם הנצחה לרבי חיים אלעזר גוטרמן (בן אדמו"ר רבי ירחמיאל יהודה בן אדמו"ר רבי לוי יצחק) אביו של הגה"צ רבי יהודה זצ"ל.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=9&book=166327

[אותה אבקש]

הגאון החסיד רבי שמואל רוזנברגר - שושן זצ"ל.
אהב את התורה בכל נפשו "משתגעין ומתלהטין אחריה" כפשוטו.
הנחיל אהבת תורה אמיתית למאות תלמידים.
סבל מרורות בשנים האחרונות מהמחלה הנוראה רח"ל.
עוד דמות שאילולא היתה נטועה באהלי החסידות, היה מרעיש את עולם התורה כולו...

היה מופרש לחלוטין מהבלי עוה"ז, זכורני שעליו סיפר לנו המג"ש בישיבה קטנה, תלמידו, שכאשר רצה לתאר לתלמידים את מתיקות התורה, ניסה להמחיש ותוך כדי שהוא מחפש מילים אמר כך: מה אומר לכם, התורה כ"כ מתוקה, כמו... כמו... כמו... לֶבֶּן!

בקו 'בם חייתני' שיחות ושיעורים בדרך רבוה"ק מגור, אפשר להאזין לב' דרשות נפלאות ומתוקות מדבש מהגאון רבי שמואל זצ"ל:
הא', בענין יגיעת התורה באהבה ובמסירות נפש.
הב', בענין חשיבות סדר הכנה [נאמר לבחורים בישיבה קטנה].
03-7680292
בשלוחה 2 ולאחמ"כ 1 ולאחמ"כ 7.

דבריהם הם זכרונם.

[אבני גזית]

כעת הוא שלשים ים לפטירתו של האדמו"ר מקאמארנא גבעת שאול זצ"ל שנפטר בשבת תשובה.
.

אציין שהיה נוסע באוטובוסים כאחד האדם.
עודני זוכר אותו לפני כעשרים שנה נוסע בקו 15 ויורד בתחנה של זופניק בגבעת שאול.
עקבתי אחריו מבלי לדעת מי האיש, הבנתי שהוא אדם גדול לפי צורת שמירת עיניו ועוד כמה זוטות.
עד שישבתי לידו באוטובוס ופתח ספר שכתוב עליו סאפרין, ומאז שייכתיו לקאמרנא.

אגב. מה שייכותו עם קאמרנא בשכונת גאולה (השטיבל הזעיר ליד דוכן הפיס)?

[הפצת המעיינות]

כעת הוא שלשים ים לפטירתו של האדמו"ר מקאמארנא גבעת שאול זצ"ל שנפטר בשבת תשובה.
.

אציין שהיה נוסע באוטובוסים כאחד האדם.
היה לו אפשרות אחרת?
אגב. מה שייכותו עם קאמרנא בשכונת גאולה (השטיבל הזעיר ליד דוכן הפיס)?
בן דוד שלו

[נוטר הכרמים]

בד"ה: הגה"צ ר' יהודה יעקב גוטרמן, משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים, תלמיד מובהק למשגיח מרן ר' חצקל זצ"ל, ונין ונכד לאדמור"י ראדזימין ולאדי.
התייסר ביסורים רבים בשנותיו האחרונות, ושחל"ח אחר שנבק בקורונה.

אעתיק ממה שרשמתי לעצמי.

נלקח לבית עולמו מורי ורבי וש"ב המשגיח הגאון הצדיק רבי יהודה גוטרמן זצוק"ל.
השמועה הגיעתני לאחר סתימת הגולל, ולא זכיתי להשתתף בהלוייתו ולחלוק כבוד אחרון למי שכה הרבה לברוח מן הכבוד כל ימיו.
אביע איפוא כמה רגשות במילים אחדות.

התחושה החזקה ביותר שמתלווה אצלי עם זכרונו, כך גם היה כאשר הייתי פוגשו מפעם לפעם ומתברך מפיו באהבה, היא תחושה של בושה וכלימה.
אוי לה לילדותינו שביישה את זקנותינו. "הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים הרעים עושים". (משנה סוטה פ"א מ"ד).

יושב היה בירכתיים, בתפילת שחרית בירכתי צפון, קרן צפונית מערבית, ובסדר הבוקר סמוך אל הפתח המערבי מימין, אישיות שכולה אצילות החצובה מעולמות עליונים של ישרות וטוהר. חיוכו וצהלתו אשר על פניו לא משים ממנו לרגע. זיו איקונין שלו, הדרת פניו המאירות וכל הליכותיו העדינות, חוט של חן וחסד מדורות קודמים היה משוך עליהם.

ידעו אל נכון והבינו כי גברא רבה הוא, משכמו ומעלה, גדול בתורה (כפי שמעידים התכתבויותיו עם בעל ה'שרידי אש' (ראה ח"א סי' נט; עא; קמ; ח"ב סי' סו; עז), בקי באופן מיוחד בהלכה, אדם שזכה לשמש את רבי המוסר הרב דסלר ור' חצק'ל זצוק"ל ודבוק בהם עד לאחת. אוצר בלום של זכרונות ומסורות ישיבתיות. יהודי שחי בחשבון נפש מקיף ומדוקדק על כל פעולה ודיבור, כל הנהגתו יראה טהורה, ספר מוסר חי.

ועם כל זאת, ולמרות הכל, בעוונות, הסכלנו, לא השכלנו.
לא כבדוהו בכבוד הראוי ולא התייחסו לשיעוריו ול'ועדים' שמסר בכובד ראש הנדרש. זלזלו, התעלמו, גיחכו, והפסידו.

אך באמת, אישיותו בעצם קיומה, בישיבתו בניחותא במשך שעות ארוכות, בלי להחליף מילה עם מישהו, בתפילותיו המכונסות, מלאות ההשראה והרצינות (עם 'הכנה דרבה' במשך דקות ארוכות קודם שעת התפילה), קראה תגר על כל הסובב.

והבת קול, 'שובו בנים שובבים', ילדים מופרעים, חרישית היתה, קול ענות חלושה, חנוקה ובלתי נשמעת.

מלך השתיקה. בתוככי ההמולה, ראית, נשמת, חשת בהמולה התינוקית, בהתייחסות הליצנית, והבלגת בדומיה. סבלת מן השהות הממושכת בין העגלים שלא לומדו, ונתת לבך אל האור, אל המעט הזך. בעינך הטובה הערכת והערצת את השקדנים והבוגרים למרות שלא בהכרח שהם מצידם חיפשו את קירבתך ואמרותיך.

אי לך ארץ שמלכך בן חורין, אינו נזקק להכרה או להתייחסות כל שהיא, עומד על משמרתו לעשות מלאכתו ורצון קונו באמונה,
"ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא' (קהלת ט, טו).

הצטופפנו בקיתונך הצר ב'בתי אבות', הקשבנו ל'ועדים' בפירוש רבינו יונה על אבות, התייראנו מפניך כי בחסדי שמים, רוח הדמיון של מישהו הובילה אותו אל המסקנה שאתה הישר והשקט, מוליך ומביא, וחורץ את גורלם של התלמידים בדרכם לישיבות גדולות.

אך כמעט לא היה מי שרשם, מי שייקר את הדברים שיש להם בית אב. לא היו מבקשים ותלמידים באוירה המנוגדת הזאת.

לאורך השנים ראיתיך מחייך תמיד, בפנים מאירות בנהירו עילאה. עם הקשיים והצרות, ההתמודדויות הקשות שהיו מנת חלקך, ולא מכביר במילים. מילה בסלע.

באנינות דעתך, באמון הרב שחשו בדיבור עמך, זכית לקירבה יתירה מרבותינו ראשי הישיבה זצוק"ל והיית לחביבם ואיש סודם.

הנני סמוך ובטוח כי ימצאו גנוזות בחביוני אהלו, הוא הסתיר הרבה, התחבא ולא תפס מקום בעולם הילדותי שסובב אותו כתרנגולים של בית בוקיא.

"וְאַתָּ֖ה לֵ֣ךְ לַקֵּ֑ץ וְתָנ֛וּחַ וְתַעֲמֹ֥ד לְגֹרָלְךָ֖ לְקֵ֥ץ הַיָּמִֽין", כי איש מנוחה היית, שובה ונחת. נח מצא חן, ובעלמא דקשוט - במקומך יושיבוך, בסתר בצל ש'ד'י.

[נוטר הכרמים]

הגאון החסיד רבי שמואל רוזנברגר - שושן זצ"ל.
אהב את התורה בכל נפשו "משתגעין ומתלהטין אחריה" כפשוטו.
הנחיל אהבת תורה אמיתית למאות תלמידים.
סבל מרורות בשנים האחרונות מהמחלה הנוראה רח"ל.
עוד דמות שאילולא היתה נטועה באהלי החסידות, היה מרעיש את עולם התורה כולו...

בקו 'בם חייתני' שיחות ושיעורים בדרך רבוה"ק מגור, אפשר להאזין לב' דרשות נפלאות ומתוקות מדבש מהגאון רבי שמואל זצ"ל:
הא', בענין יגיעת התורה באהבה ובמסירות נפש.
הב', בענין חשיבות סדר הכנה [נאמר לבחורים בישיבה קטנה].
03-7680292 בשלוחה 2 ולאחמ"כ 1 ולאחמ"כ 7.

מי שרוצה להתבשם עוד מדבריו ומתורתו, בספר הנפלא 'חיים של תורה' על ידידו ר' חיים קורנברג זצ"ל, עמ' צג מערכה מתוקה על גדרי מצות תלמוד תורה.

[פרנקל תאומים]

בד"ה: הגה"צ ר' יהודה יעקב גוטרמן, משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים, תלמיד מובהק למשגיח מרן ר' חצקל זצ"ל, ונין ונכד לאדמור"י ראדזימין ולאדי.
התייסר ביסורים רבים בשנותיו האחרונות, ושחל"ח אחר שנבק בקורונה.

אעתיק ממה שרשמתי לעצמי.

נלקח לבית עולמו מורי ורבי וש"ב המשגיח הגאון הצדיק רבי יהודה גוטרמן זצוק"ל.
השמועה הגיעתני לאחר סתימת הגולל, ולא זכיתי להשתתף בהלוייתו ולחלוק כבוד אחרון למי שכה הרבה לברוח מן הכבוד כל ימיו.
אביע איפוא כמה רגשות במילים אחדות.

מדבריך משתמע שיש כאן עוד טרגדיה אופיינית של משגיח...

[מה ידידות]

הגאון החסיד רבי שמואל רוזנברגר - שושן זצ"ל.
אהב את התורה בכל נפשו "משתגעין ומתלהטין אחריה" כפשוטו.
הנחיל אהבת תורה אמיתית למאות תלמידים.
סבל מרורות בשנים האחרונות מהמחלה הנוראה רח"ל.
עוד דמות שאילולא היתה נטועה באהלי החסידות, היה מרעיש את עולם התורה כולו...

הוציא לאור ספר נפלא: התורה במשנת הקדמונים בו ליקט דברי חיזוק והדרכה נפלאים במעלת עמל ויגיעת התורה, כמו"כ ספר נוסף בו ליקט מדברי הקדמונים על מעלת התפילה, הצדקה והתשובה.
זכיתי כמה פעמים לשמוע ממנו שיחות בענין עמל ויגיעת התוה"ק, היה מדבר בלהט קודש והיה ניכר שמתוכיה נפח אהבת תורה ויר"ש.

[.השוחט]

מצטרף אף אני לתיאורו הנפלא של ידידנו הרב הנוטר שליט"א את דמותו האצילית המרוממת השלמה והנקיה של מורנו הרב גוטרמן זצ"ל.
אלא שראוי לציין שבשנותיי בישיבה, היה עדיין הרבה יותר כבוד, והיו גם כמה וכמה מבקשים ומעריכים את המסורות שבידיו.
אני עצמי זוכר מעט דברים ומעבירם הלאה לדור הצעיר.

רק אוסיף שאאמו"ר זצ"ל אמר לי כשנכנסתי לישיבה שדיברו בשעתו כשהרב מפוניבז' מינהו לתפקידו, שהוא התבטא עליו ש"מעולם לא ראיתי בעל מדות טובות כמוהו" !!
ואולי בזכות זה זכיתי שמלכתחילה כל המבט שלי עליו היה מעריך.

ולא כמו שאמרו, זו בכלל לא הטרגדיה הרגילה של המשגיח, שבגלל תקיפות יתר וטעויות מסתבך.
אלא איש שמרוב עדינות ורוך וחמלה והכלה וכדומה, לא רצה ואולי אף לא היה מסוגל, לנקוט בשום תוקף, ודין גרמא ליה שכפירי הצאן פירשו זאת כחולשה וזלזלו.

[איש גבעות]

סליחה על הסטיה מנושא האשכול.
היה עוד מישהו שמילא את תפקיד המשגיח? או שפשוט ויתרו על "המוסד" הזה?

[נוטר הכרמים]

אכן כדבריו של הרב השוחט,
ויתירה מזו.
חוסר ההצלחה של הרב גוטרמן זצ"ל לא היתה נעוצה במישור האישי כלל,
המבנה המשונה והבלתי נתפס של הישיבה גרם לכך.
בהרבה מובנים זה היה ג'ונגל ולא ישיבה, ומי סבלו מכך בעיקר היו המשגיחים והרמי"ם בשיעורי אחה"צ.
יש מה להרחיב, אך לא במסגרת זו.

אכן היה בו משהו מרומם ונקי, שאפילו עזי הפנים לא התריסו כנגדו פנים אל פנים,
היה איזה שהוא ניתוק בינו ובין אנשים גדולים ודגולים נוספים לרוב רובם של הבחורים.

נקודה חשובה שלא באה לידי ביטוי בדבריי, וכן במה שכתבו אודותיו בקצרה ממש הבוקר ב'יתד'
(הכותרת 'העמיד תלמידים לאלפים' גרמה לי שוב להסמיק בשביל האלפים),
הוא גילם בדמותו את פוניבז' של ימי הבראשית,
ההקפדה הנוראה על תפילה בישיבה או בדומה לה.
בימים נוראים ובשבתות בין הזמנים וכדומה היה משרך את רגליו למנין המתון ב'פרלמן',
בימות החול של בין הזמנים היה משכים למנין של שש וחצי ב'בית אברהם' מול ביתו,
כשבשנים אח"כ פיארה דמותו את ביה"כ חניכי הישיבות (כתב סופר) של הרב קליין.
כמה היה רחוק מתפילה חטופה.
היקרות של לימוד מוסר.
ההתבטלות לרבותינו והיחס הנכון לחיי עולם מול כל הבלי העוה"ז ומושגי הרחוב.

וי לה להאי שופרא.

[כדכד]

כעת הוא שלשים ים לפטירתו של האדמו"ר מקאמארנא גבעת שאול זצ"ל שנפטר בשבת תשובה.
.

אציין שהיה נוסע באוטובוסים כאחד האדם.
היה לו אפשרות אחרת?

אני שאלתי אותו פעם כשחזר מהכותל איך הוא חוזר וענה לי שהוא חוזר באוטובוס כי לאדמו"רים אין כסף.
אמנם פעם חבר לי סיפר שהאדמו"ר זצ"ל סיפר לו שהוא נוסע באוטובוסים ולא במוניות כי הוא שומר את הכסף למוניות עבור בנו שליט"א שהוא צדיק גדול ומדקדק בשמירת העינים.

[כדכד]

כעת הוא שלשים ים לפטירתו של האדמו"ר מקאמארנא גבעת שאול זצ"ל שנפטר בשבת תשובה.
.

אגב. מה שייכותו עם קאמרנא בשכונת גאולה (השטיבל הזעיר ליד דוכן הפיס)?
בן דוד שלו

השטיבל הוקם ע"י הסבא רבי חיים יעקב ואח"כ היה בנשיאות בנו רבי יששכר דב זצ"ל שנפטר בשנת תשסז. איני יודע מה היה לאחר מכן. אם בנו של רבי יששכר דב קבל את הנשיאות על המבנה אז אתם צודקים.

[דורשי יחודך]

יש תמונה של הרב גוטרמן? התיאורים כאן עושים חשק לראות את קלסתר פניו.

[ישראליק]

הגה"צ רבי יונה ראובן טורצ'ין זצ"ל - רב העיר "יהוד" - נלב"ע בשבת פ' נח,

היה מקורב למרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, ואף היה מביא לו בכל שנה לולב מהודר מפרדס ביהוד.

מגליון דברי שיח

ר' יונה טורצי'ן.PNG (1.38 MiB) נצפה 9570 פעמים

[נוטר הכרמים]

יש תמונה של הרב גוטרמן? התיאורים כאן עושים חשק לראות את קלסתר פניו.

תמונות - אתמול ב'יתד' עמ' 14, היום ב'הפלס' עמ' 2.

[אשרי יושבי ביתך]

יחד עם רבינו מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל:

[אשרי יושבי ביתך]

עם מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א (בצד ימין):

[דורשי יחודך]

תודה רבה להרב הנוטר והרב אשרי על ההפניות והתמונות.

[משוש דורים]

ברוך דיין האמת: הלך לעולמו הרב החסיד הישיש רבי ישכר דב בעריש וייס ז"ל ראש הקהל של סאטמר במנצ'סטר שבאנגליה בנו יחידו של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצ"ל, וחתנו של גאב"ד ציריך רבי יעקב מרדכי ברייש בעל החלקת יעקב, והוא בן 90 בפטירתו.

רבי בעריש חלה בנגיף הקורונה ומצבו כבר הוטב, השבוע בגלל דימום בגופו ואושפז בבידוד בבית החולים במנצ'סטר שם הדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה.