המשגיח הרב אהרן דוד חדש זצ"ל

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרב אהרן דוד חדש זצ"ל
נפטר היום בגיל 89.
אני רואה שאביו זצ"ל היה חתן הרב נפתלי מנחם הוטנר 'מרבני איישישאק'. האם זה בנו של ר' זונדל איישישאקער? האם הרב מאיר חדש היה גיסו של הרב צ"י קוק זצ"ל?
כפי מיטב זכרוני, כאשר נפטר ר' זונדל, לא אבו לקבל את בנו לרבנות, ואלמנותו עם בתה היגרו לווארשא. אלמנותו של ר' זונדל היתה אשה תקיפה מאד, והיה לה הרבה עסקים חובקים מדינות, שהיתה סוחרת גדולה ואשה חכמה למאד. כאשר היא היתה בביה והיו באים לשאול שאלות מהרב, היתה היא עונה ואם לא ידעה נתנה ליכנס להרב. (מספרים שפעם אחד הגיע ראש הקהל עם שאלה, והתעקש שאינו מעונין בתשובותיה אלא בהרב. הוא ניסה להכנס לחדרו בתוקף, וכובד במתנת יד של הרבנית. לא כ"כ פלא שמיאנו בירושת בנו). עכ"פ, האם מדובר במשפחה ההיא? אאל"ט, הרב יוסף הוטנר ממכון ירושלים ג"כ היה מהמשפחה ההיא.

[פולסברג]

דכירנא שאכלתי אצלו סעודה ביום שב''ק, והשיב במתינות לכל הארחי פרחי שמצאו את מקומם שם.

בסוף הסעודה דרש בקול רעש גדול ובהתרגשות גדולה על נבואת יחזקאל (כמדו' קאפיט''ל ל''ו) שמבואר חד וחלק המצב בזמנינו, קודם קיבוץ גלויות בלא שום זכותים, ורק אח''כ הקב''ה יטהרנו. אמן כן יהי רצון.

[אליסף]

הרב אהרן דוד חדש זצ"ל
נפטר היום בגיל 89.
אני רואה שאביו זצ"ל היה חתן הרב נפתלי מנחם הוטנר 'מרבני איישישאק'. האם זה בנו של ר' זונדל איישישאקער? האם הרב מאיר חדש היה גיסו של הרב צ"י קוק זצ"ל?
כפי מיטב זכרוני, כאשר נפטר ר' זונדל, לא אבו לקבל את בנו לרבנות, ואלמנותו עם בתה היגרו לווארשא. אלמנותו של ר' זונדל היתה אשה תקיפה מאד, והיה לה הרבה עסקים חובקים מדינות, שהיתה סוחרת גדולה ואשה חכמה למאד. כאשר היא היתה בביה והיו באים לשאול שאלות מהרב, היתה היא עונה ואם לא ידעה נתנה ליכנס להרב. (מספרים שפעם אחד הגיע ראש הקהל עם שאלה, והתעקש שאינו מעונין בתשובותיה אלא בהרב. הוא ניסה להכנס לחדרו בתוקף, וכובד במתנת יד של הרבנית. לא כ"כ פלא שמיאנו בירושת בנו). עכ"פ, האם מדובר במשפחה ההיא? אאל"ט, הרב יוסף הוטנר ממכון ירושלים ג"כ היה מהמשפחה ההיא.

רמ"ח ורצי"ק נשאו בנות דודות. ר' יהשע הוטנר מיד הרב הרצוג היה גיסו של רצי"ק. ר' נפתלי מנחם נשאר כמו"ץ באיישישוק והרב היה ר' שמעון רוזובסקי הי"ד.
עיין בספר הנפלא של יפה אליאך ותמצא נחת

[יונת אלם]

כמדומה שהיה בן 90 כי נולד בחשון תרצ"א
יבואו לומדי ישיבת מיר ויספרו על ה'מנהל הרוחני' שניהל אלפי תלמידים במוחו וזכר שמות ופרטים ופרטי פרטים וידע לגשת לכל אחד 'לפי רוחו של כל אחד ואחד' ועובדא ידענא בלא אחד ולא שניים שהציל יקר מזולל בתבונתו.
הוא ישב במיר גם בשנים שישיבת מיר לא היתה בתפארתה כהיום, בשנים שהיו רק אברכים ומעט בחורים וכבר אז (בימי רבי חיים שמואלביץ ורבי נחום ורבי בייניש) היה לו 'מעמד' בישיבה כאחראי על תפקידים מסוימים, על הגבאות שבשבתות היה עומד ליד הבימה ומעלה לתורה (ולחילופין גיסו מרן רבי אריה זצ"ל). בני הישיבה גם לא ישכחו את ה'נעילה' שלו כל שנה ברגש עצום.
יש מעשה עם נישואיו בכ"ו טבת תשט"ז (לפני 65 שנה). הגאון הקלמאי הישיש רבי שמואל הלל שיינקר זצ"ל חתנו של מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל נשא עמו סוד על ביאת המשיח ששמע מרבי נפתלי אמסטרדם ורבי נפתלי מרבותיו איש מפי איש הרבה דורות אחורה. בכ"ו טבת תשט"ז רבי שמואל הלל היה חלש מאד והחליט להעביר את הסוד שעמו הלאה. למי יעביר? לידידו מרן רבי מאיר חדש זצ"ל. הוא שלח את נכדו (הגה"צ) ר' יהודה שליט"א שהיה בחור צעיר לרבי מאיר לקרוא לו לשמוע את הסוד, אבל רבי מאיר יצא לתל אביב לחתונת בנו הגדול רבי אהרן זצ"ל.
באותו לילה נפטר רבי שמואל הלל ולקח עמו את הסוד אלי קבר...

[נוטר הכרמים]

מתולדותיו (מועתק):

רבי אהרון דוד זצ"ל, נולד בירושלים בשנת תרצ"א, להוריו מרן המשגיח רבי מאיר חדש ואמו מרת צביה, בתו של הגאון רבי נפתלי מנחם הוטנר, מרבני איישישוק. רבי נפתלי מנחם היה תלמידו של החפץ חיים זי"ע, ולמד בחברותא עם מרן הגאון בעל ה'קובץ שיעורים'. הוא היה בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר, רבה של איישישוק ומגדולי רבני ליטא, שזכה להעניק הסכמה לספרו של החפץ חיים.
בגיל שנתיים נסע עם אמו לליטא, לקבל את ברכת החפץ חיים, יחד עם אחותו הקטנה שולמית, הלא היא הרבנית אזרחי שתחי', אשת הגרב"מ, חבר מועצת גדולי התורה. שניהם מהבודדים שחיים עמנו ואשר זכו לראות את פניו הקדושות של הכהן הגדול, גם אם בקטנותם ממש.
כשנולד הילד אהרן דוד, כבר שכנה הישיבה בשכונת גאולה בירושלים, אליה עברה אחרי מאורעות תרפ"ט. הילד שגדל על ברכי אביו בצילה של הישיבה הגדולה, ינק אל ליבו את ההנהגה הרחמנית של אביו ואמו כלפי התלמידים, אותם ראו כילדיהם לכל דבר.
משפחת חדש התגוררה בקומה הראשונה של הישיבה. ביתם היה פתוח בפני תלמידי הישיבה ביום ובלילה, בכל ימות השבוע. על השיש במטבח עומדות היו דרך קבע עוגיות שיועדו עבור בני הישיבה, שנכנסו תדיר להכין לעצמם כוס תה ולטעום מיני מזונות. רבי מאיר והרבנית שהייתה עזר כנגדו לאורך כל השנים, העניקו לבחורים תחושה של בית. בליל שבת נהגה הרבנית להכין סיר צ'ולנט ובחורי הישיבה היו באים לטעום ממנו בליל שבת לאחר לימודם.
מנהג זה נצרב בליבו של הילד, וכאשר הפך בעצמו ברבות השנים למשגיח, נהג בדרך דומה עם תלמידיו. מי שנכנס פעם לביתו הצנוע הסמוך לישיבת מיר, ראה את הזרם הקבוע של תלמידי הישיבה המתדפקים על דלת הבית, חלקם אף נכנסים מתוך הרגל פנימה בלי לדפוק, ליטול עצה טובה, או להשיח את ליבם ולפרוק מועקה.
עד מהרה החל לגלות הילד סימני בגרות. רושם תורת המוסר שסבב את אביו, דבק בו, והוא החל להגות בתורתה. כבר כשהיה צעיר לימים, בחר לנצל את ההפסקות בחיידר, כמו גם את זמני החופשה, ללמוד בספרי מוסר שהיו מצויים בביתם לרוב. בשלב מסוים, גילו חבריו, כי חברם לספסל הלימודים בקיא בספרי המוסר כזקן ורגיל.
כשגדל והיה לנער, המשיך את דרכו של אביו ונכנס ללמוד בהיכלה של ישיבת 'תפארת צבי' – חברון לצעירים. הוא היה מראשוני התלמידים ב'תפארת צבי' שנוסדה באותם ימים, ונקראה על שמו של הסבא רבי נתן צבי פינקל.
מ'תפארת צבי' המשיך בטבעיות לישיבה גדולה - חברון, כשעיני כולם מלויים אותו בציפייה. הליכותיו והנהגותיו באותן שנים העידו יותר מכל, כי עתיד הוא להמשיך את דרכו של אביו בהנהגה הרוחנית של עולם התורה המתפתח בארץ הקודש.
שמחת נישואיו של הבחור המופלג הרב אהרן חדש, הייתה שמחת שתי הישיבות הירושלמיות הליטאיות – חברון ומיר. רבי אהרן נישא למרת חסידה, בתו של הגאון הצדיק רבי חיים זאב פינקל, משגיח ישיבת מיר, בנו של ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ונכדו של הסבא.
אחרי החתונה החלה להתעצב דמותו של רבי אהרן בהיכלי הישיבות מיר וחברון, כמי שעתיד להמשיך את דרך אביו וחמיו. בחודש אלול תשכ"ה הסתלק רבי חיים זאב פינקל לבית עולמו, ורבי אהרון התמנה על ידי ראש הישיבה לשבת על כיסאו. מאותו יום, יותר מחמישים וחמש שנים, כיהן רבי אהרן כמשגיח ישיבת מיר. כששאלו אותו לתוארו, הוא העדיף לנקוט בתואר 'מנהל רוחני'.
עד פטירתו ממש, אחרי למעלה מיובל שנים בתפקיד, כשהוא מחזיק בתואר זקן המשגיחים בארץ הקודש, נהג רבי אהרן לחזור שוב ושוב על המשפט הבא שהיה אבן דרך בהנהגתו עם תלמידיו: "משגיח הוא לא שוטר. שוטר מידת הצלחתו תלויה בזה שיתפוס על חם. משגיח בדיוק הפוך".
לאורך כל השנים רבי אהרון, המשגיח הוותיק של עולם הישיבות, נמנע מלמסור שיחות בהיכלה של הישיבה. תחת זאת העדיף למסור באופן קבוע 'ועדים' לבני הישיבה בביתו. הוועדים התקיימו מדי ימי ראשון ושלישי בערב. הועד של יום שלישי מיועד היה לתלמידי חו"ל ה'חוצניקים' של מיר והוא נמסר בשפת היידיש. הוועד של יום ראשון נועד עבור כלל בני הישיבה, הישראליים בעיקר.
רבי אהרן חולל מהפך עצום בסדרי הישיבה, כאשר התנה את קבלת החדרים בפנימיית הישיבה לבחורים שהקפידו על תפילה בישיבה למשך שנה שלמה. רק אחרי שבחור השלים מעגל שנה שלם, הוא קיבל מיטה מסודרת בפנימייה הסמוכה לישיבה. עד אז ייאלץ למצוא את עצמו בדירות שכורות הפזורות כפטריות אחרי הגשם סביב שכונת בית ישראל.
המהפכה של רבי אהרן הגיעה לממדים כאלו, שבשידוכים נוהגים הורי הכלה לברר, האם הבחור ישן בחדר בפנימייה או בדירה. אם הוא ישן בחדר, חזקה עליו שהוא שותף פעיל לסדרי הישיבה ולתפילות. אין חותמת כשרות מהימנה מזו.
רבי אהרן הקפיד להכיר ולשוחח עם כל בחור באופן אישי, ולעמוד על התפתחותו הרוחנית מדי תקופה. לזר מבחוץ נדמית לפעמים הספינה הגדולה של ישיבת מיר כאילו היא שטה על מי האינרציה. ולא היא. מעל גבי הסיפון, אחז רבי החובל במפרשים הענקיים, וניווט אותה בשום שכל ורגש. על פי הערכות תלמידיו, רבי אהרן אצר במוחו למעלה מחמישים אלף שמות תלמידיו בהווה ובעבר, על שמותיהם והתקופות בהן למדו בישיבה.
את סדריו נהג עד לא מכבר רבי אהרן ללמוד בבית המדרש המרכזי של הישיבה, אך מדי ערב היה פונה ללמוד בבתי מדרש אחרים על מנת לעמוד על מצבם של הבחורים שם. בדרך זו החזיק בראשו את סדר מקומות הישיבה, את נוכחות הבחורים, ואת הדף שבו הם אוחזים.
בחודש מרחשוון תשע"ה הלכה לעולמה הרבנית עליה השלום. עד ימיה האחרונים הייתה לעזר לבעלה שיבדל לחיים טובים, והייתה משמשת כמורה חשובה בבית ספר 'בית ישראל' במוסררה. פטירתה השפיעה רבות על המשגיח, אשר נחלש וחלה מספר פעמים. הזכורה שבהן היא בחודש אייר תשע"ט, אז שהה פרק זמן ממושך בבית החולים, ואף מסר משם וועדים לשומעי לקחו. הוא החלים והשתחרר מבית החולים אל ביתו, ומאז הקפידו בני ביתו ותלמידיו הקפדה יתירה על בריאותו ושלומו.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

-------

כמה פרטים זוטריים:

א' מפני מה לא מסר את השיחות בהיכל הישיבה,
והאם חותנו רחז"פ מסר את השיחות בהיכל?

ב' מתי נכנס המשגיח הרב וולבה זצ"ל לחלל הזה?

ג' הסיפור עם הנסיעה לקבל ברכה מהח"ח נראה קצת מוזר. אם ניתן להרחיב.

[יונת אלם]

חותנו רחז"פ מסר שיחות בהיכל. הוא ס"ה היה משגיח תקופה קצרה מתשי"ד שמרן הגר"י לווינשטיין עבר לפוניבז' ועד פטירתו בתשכ"ה שמתוכם היה הרבה בחו"ל ובשנותיו האחרונות חלה.
ב'שבעה' של חותנו ליד הקבר אמר רבי חיים שמואלביץ כי הבן רבי אריה ימשיכו באמירת השיחות בישיבה. רבי אריה אמר לרבי חיים כי אין לו 'רבי' שקיבל ממנו אמירת שיחות וביקש מהגר"ח שהוא עצמו יאמר וכך הווה מאז ובזכות זה החלו ה'שיחות מוסר' המפורסמות של ר' חיים.
אחרי פטירת ר' חיים בטבת תשל"ט התחיל ר' אריה לומר שיחות בקביעות בהיכל. כשהרב וולבה עלה לירושלים מבאר יעקב (כמדומה תשמ"ב) כבדו ר' בייניש לומר שיחה בישיבה והסדר היה שר' אריה אומר שבועיים ובשבוע השלישי הרב וולבה.
ר' אהרן במשך כל השנים היה 'משגיח' אבל רק אמר 'ועדים' וטיפל בבחורים.
אחרי שר' אריה נפטר באב תשע"ו, ממלא מקומו לאוי"ט בנו ר' בנימין באמירת שיחות בהיכל, כשהרבה פעמים דודו להבחל"ח ר' אהרן הגיע בעצמו לשמוע את השיחות

[משוש דורים]

\
ג' הסיפור עם הנסיעה לקבל ברכה מהח"ח נראה קצת מוזר. אם ניתן להרחיב.

על השאלות האחרות כבר ענו.
אשתו של רבי מאיר חדש הרבנית צביה ע"ה, היתה בת של הגאון ר' נפתלי הוטנר הרב דאיישישוק, בנו של הגאון ר' יוסף זונדל הוטנר זצ"ל בעל אולם המשפט וחדרי דעה. (וכבר האריכו בענין הרבנות שלו ושל הרב רוזובסקי באשכול אחר viewtopic.php?f=19&t=9690&p=157650&hilit=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99+%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8#p157650 קחנו משם - ויש לי בזה סיפור דברים ששמעתי ממרן הרב שך זצ"ל וכבוד א' הסתר דבר).
איישישוק וראדין היו עיירות קרובות מאד (אאל"ט 11 ק"מ מפרידות ביניהם, ואולי פחות), וכשנולדו לה 2 ילדים היא נסעה לבקר את הוריה בליטא עם הילדים, וכמובן שכשהיתה שם כ"כ קרוב לראדין, לא ויתרה על הברכה מהח"ח שהיה ידיד קרוב של זקנה רי"ז מאישישוק (עי' באשכול הנ"ל).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרב אהרן דוד חדש זצ"ל
נפטר היום בגיל 89.
אני רואה שאביו זצ"ל היה חתן הרב נפתלי מנחם הוטנר 'מרבני איישישאק'. האם זה בנו של ר' זונדל איישישאקער? האם הרב מאיר חדש היה גיסו של הרב צ"י קוק זצ"ל?
כפי מיטב זכרוני, כאשר נפטר ר' זונדל, לא אבו לקבל את בנו לרבנות, ואלמנותו עם בתה היגרו לווארשא. אלמנותו של ר' זונדל היתה אשה תקיפה מאד, והיה לה הרבה עסקים חובקים מדינות, שהיתה סוחרת גדולה ואשה חכמה למאד. כאשר היא היתה בביה והיו באים לשאול שאלות מהרב, היתה היא עונה ואם לא ידעה נתנה ליכנס להרב. (מספרים שפעם אחד הגיע ראש הקהל עם שאלה, והתעקש שאינו מעונין בתשובותיה אלא בהרב. הוא ניסה להכנס לחדרו בתוקף, וכובד במתנת יד של הרבנית. לא כ"כ פלא שמיאנו בירושת בנו). עכ"פ, האם מדובר במשפחה ההיא? אאל"ט, הרב יוסף הוטנר ממכון ירושלים ג"כ היה מהמשפחה ההיא.

רמ"ח ורצי"ק נשאו בנות דודות. ר' יהשע הוטנר מיד הרב הרצוג היה גיסו של רצי"ק. ר' נפתלי מנחם נשאר כמו"ץ באיישישוק והרב היה ר' שמעון רוזובסקי הי"ד.
עיין בספר הנפלא של יפה אליאך ותמצא נחת

קריתי את הספר לפני כמה שנים, ולא זכרתי היטב. חשבתי שהרב צ"י היה חתנו של ר' זונדל, ועכשיו אתה מספר לי שהוא היה חתנו של בנו.

הספר ההוא אכן נפלא הוא, אמנם עב כרס וקשה להכניסו למטה.........

[שיף]

מתולדותיו (מועתק):
בגיל שנתיים נסע עם אמו לליטא, לקבל את ברכת החפץ חיים, יחד עם אחותו הקטנה שולמית, הלא היא הרבנית אזרחי שתחי', אשת הגרב"מ, חבר מועצת גדולי התורה. שניהם מהבודדים שחיים עמנו ואשר זכו לראות את פניו הקדושות של הכהן הגדול, גם אם בקטנותם ממש.

\
ג' הסיפור עם הנסיעה לקבל ברכה מהח"ח נראה קצת מוזר. אם ניתן להרחיב.

איישישוק וראדין היו עיירות קרובות מאד (אאל"ט 11 ק"מ מפרידות ביניהם, ואולי פחות), וכשנולדו לה 2 ילדים היא נסעה לבקר את הוריה בליטא עם הילדים, וכמובן שכשהיתה שם כ"כ קרוב לראדין, לא ויתרה על הברכה מהח"ח שהיה ידיד קרוב של זקנה רי"ז מאישישוק (עי' באשכול הנ"ל).

הסיפור עם הנסיעה לקבל ברכה מהח"ח נראה קצת מוזר. אם ניתן להרחיב.

כשהיה בן שנתיים.. זה אומר ממש קרוב לפטירת הח"ח
אני שמעתי קצת אחרת, שהיא נסעה באותו הזמן להביא את הריה לנסוע לא"י ואז היה בדיוק פטירת הח"ח והם היו בלויה

[גיזונטע קאפ]

\
ג' הסיפור עם הנסיעה לקבל ברכה מהח"ח נראה קצת מוזר. אם ניתן להרחיב.

על השאלות האחרות כבר ענו.
אשתו של רבי מאיר חדש הרבנית צביה ע"ה, היתה בת של הגאון ר' נפתלי הוטנר הרב דאיישישוק, בנו של הגאון ר' יוסף זונדל הוטנר זצ"ל בעל אולם המשפט וחדרי דעה.

אמה של הרבנית צביה, הרבנית קריינה הוטנר, הייתה אחותו של הגרמ"מ עפשטיין

[פולסברג]

יש מעשה עם נישואיו בכ"ו טבת תשט"ז (לפני 65 שנה). הגאון הקלמאי הישיש רבי שמואל הלל שיינקר זצ"ל חתנו של מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל נשא עמו סוד על ביאת המשיח ששמע מרבי נפתלי אמסטרדם ורבי נפתלי מרבותיו איש מפי איש הרבה דורות אחורה. בכ"ו טבת תשט"ז רבי שמואל הלל היה חלש מאד והחליט להעביר את הסוד שעמו הלאה. למי יעביר? לידידו מרן רבי מאיר חדש זצ"ל. הוא שלח את נכדו (הגה"צ) ר' יהודה שליט"א שהיה בחור צעיר לרבי מאיר לקרוא לו לשמוע את הסוד, אבל רבי מאיר יצא לתל אביב לחתונת בנו הגדול רבי אהרן זצ"ל.
באותו לילה נפטר רבי שמואל הלל ולקח עמו את הסוד אלי קבר...

די מוזר. מכמה בחינות.

וידוע מכתב הלשם אודות ידיעת יחידים אודות הגאולה...

[לענין]

בא נגיד שהסיפור נכון ומדויק.
אז מרגישים איזה צביטה קטנה בלב, החמצה, אה?!
למה? מה קרה? בא נספר את הסיפור קצת אחרת. נאמר שר' מאיר זכה לשמוע את הסוד, והוא העביר אותו לבנו ר' אהרן, שגם הוא העביר אותו ל...
ומה בכך?
האם יש כאן גחלת קודש שצריך לשמור עליה? האם ישנו ענין רוחני שהסוד יהיה גלוי ליחיד שבכל דור?
אם מישהו חושב אחרת ממני, אשמח מאד להבין למה.

[שומע ומשמיע]

בסיס המעשה נמצא בספר המשגיח

[קמצן_קדוש]

מתולדותיו (מועתק):
רבי אהרון דוד זצ"ל, נולד בירושלים בשנת תרצ"א, להוריו מרן המשגיח רבי מאיר חדש ואמו מרת צביה...

תכף עם בואי לישיבה נכנסתי אצל המשגיח לקבל את ברכתו ואישורו.
הוא התעניין בשלומי בסבר פנים יפות ושאל אודות הורי (לאחמ"כ התברר שהוא הכיר את אבי אך לא הזכיר זאת).

כל ימי שבתי בישיבה היה מרן המשגיח עובר מידי פעם בין חדרי הלימוד בבנינים השונים ומדבר עם בחורים.

הוא זכר כל בחור ובחור בשמו ותמיד שאל את אותה השאלה "איפה אתה בתפילת שחרית?".

עניין זה של תפילה בישיבה בער בו תמיד והוא היה מעיר על כך בכל שיחותיו; "אל תהיו צ'חצ'חים.." ביקש (צ'חצ'ח היה מי שהלך להתפלל בשטיבלאך בית ישראל).
כמו כן המשגיח בעצמו עד חודשיו האחרונים ממש היה מגיע להתפלל בבניין הישיבה (למרות שמידי פעם היו עורכים מנייני ערבית או מנחה בביתו).

בשבת היה מארח תלמידים על שולחנו וכן בחנוכה בכל ערב לאחר הדלקת הנרות מתכנסים היינו בביתו (חלק מהבחורים היו מביאים כלי נגינה וכדו') ומצטופפים מסביב לשולחן.
המשגיח היה מדבר קצת בעניינו של יום ומבקש שנשיר שיר זה או אחר.

(באופן כללי הוא אהב מאוד שירה. גם בלילי שבתות כשהיה מגיע לפעמים לבקר בחדר האוכל - היה מבקש שנשיר בשבילו שירים ישנים. במיוחד אהב את "הבן יקיר לי".
זכורני שבאחד האירועים (כמדומני היתה זו מסיבת חנוכה) הוא ביקש מהר' בנימין פינקל שישיר לו משירי ישיבות ליטא הישנים).

בתוך הישיבה המשגיח דאג לעקוב בשקט אחר מצבם של כל הבחורים.
הוא הקפיד להתעדכן מידי פעם בשלומו של כל אחד ממאות הבחורים בישיבה.

פעם אחת התקשר לחברי כדי לשאול האם הוא יודע מה קורה עם בחור מסויים שאחיו היה חולה וכו והמשגיח דאג לשלומו.

הוא ידע בחוש מיוחד להבין מה מצבו של האדם שעמד מולו וידע להעיר ולתת עצות וכדו'.

שמעתי מאחד מחברי שנשאל מהמשגיח אודות מצבו הלימודי.
לאחמ"כ אמר לו המשגיח "תדע לך שזה לא קל. כשהייתי בגילך היתה תקופה שבה פחות למדתי וחשבתי לעזוב הכל וללכת לעבוד..".
כך הוסיף וחיזק אותו.
(כך שמעתי איש מפי איש מחבר קרוב).

בשמחת תורה לפני כמה שנים במהלך ההקפות בישיבה הובא לידיעת המשגיח שבחור מדוכדך אחד לא יצא מחדרו כמה שבועות (!) ומצבו הנפשי קשה וכו'.
המשגיח מייד ברר איפה הנ"ל ישן (היתה זו דירה מחוץ לישיבה) ודאג שאחד מב"ב יביאו איליו וכו'.

כמו כן בידוע היה שהמשגיח דאג לעשרות בחורים מבוגרים או שבורי נפש ל"ע שהסתובבו בישיבה ודאג להם לביגוד ומקום לינה וכו'.

הרבה הזכירו את השתדלותו של המשגיח להגיע לחתונות ולשמח.
אני זוכר ערב אחד שבו התחתנו כמה מבני הישיבה בכמה ערים שונות והמשגיח עבר בכל חתונה וחתונה כדי לשמח את החתן.
אני הייתי באותו הערב בחתונת ידידי בירושלים, ולאחר שהסתיימה החתונה וכמעט שלא נותרו אנשים מלבד בני המשפחה והחברים הקרובים - הגיע המשגיח (שהיה מחובר לבלון חמצן) ורץ ישר לרקוד עם החתן.
הנהג שהכיר אותי הסביר שמכיוון שראש הישיבה נסע לחו"ל ולא יכול היה להשתתף בחתונות - המשגיח לקח על עצמו את העניין וזו לו החתונה השלישית לערב זה.

קודם חתונתי נכנסתי לביתו בכדי להזמינו.
הוא התנצל על כך שככה"נ לא יוכל להשתתף בשמחתי (היה זה לאחר ששוחרר מאשפוז בבית החולים).
הוא הזמין אותי לשבת לצידו, התעניין לגבי הכלה ומשפחתה ולגבי סידורי החתונה ולבסוף נתן לי צידה לדרך - הנחיה רוחנית לחיים שלאחר החתונה.

ע"כ.


דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃


ת.נ.צ.ב.ה.

[עקביה]

ת.נ.צ.ב.ה.[/b]

נפלא מאד!
יישר כח!

אהבת השירה והניגונים כנראה ירושה לו מבית אביו.
יש לנושא זה מקום של כבוד בספרה של אחותו - "המשגיח, הגביע שעלה על גדותיו".

[ר_חיים_הקטן]

מתולדותיו (מועתק):
רבי אהרון דוד זצ"ל, נולד בירושלים בשנת תרצ"א, להוריו מרן המשגיח רבי מאיר חדש ואמו מרת צביה...

עניין זה של תפילה בישיבה בער בו תמיד והוא היה מעיר על כך בכל שיחותיו; "אל תהיו צ'חצ'חים.." ביקש (צ'חצ'ח היה מי שהלך להתפלל בשטיבלאך בית ישראל).
כמו כן המשגיח בעצמו עד חודשיו האחרונים ממש היה מגיע להתפלל בבניין הישיבה (למרות שמידי פעם היו עורכים מנייני ערבית או מנחה בביתו).
[/b]

זכרוני שפעם אחת המשגיח זצ"ל אמר:
"אני לא יודע מה קורה שמה בשטיבלאך, אני רק יודע שאנשים נכנסים לשם נישט-ג'דאַוונט ויוצאים שוין-ג'דאַוונט.

img_0348.jpg (52.39 KiB) נצפה 4841 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכרוני שפעם אחת המשגיח זצ"ל אמר:
"אני לא יודע מה קורה שמה בשטיבלאך, אני רק יודע שאנשים נכנסים לשם נישט-ג'דאַוונט ויוצאים שוין-ג'דאַוונט.

img_0348.jpg

תרגום.

[לבי במערב]

תרגום חפשי: 'נכנסים שָׁמָּה אנשים שטרם התפללו, וביציאתם - הרי הם כמי שהתפללו כבר'.

[קמצן_קדוש]

זכרוני שפעם אחת המשגיח זצ"ל אמר:
"אני לא יודע מה קורה שמה בשטיבלאך, אני רק יודע שאנשים נכנסים לשם נישט-ג'דאַוונט ויוצאים שוין-ג'דאַוונט.

img_0348.jpg

מאיזה שנה התמונה?
זה הר' סומפולינסקי מאחורה?

[מן הדרום]

דכירנא שאכלתי אצלו סעודה ביום שב''ק, והשיב במתינות לכל הארחי פרחי שמצאו את מקומם שם.

בסוף הסעודה דרש בקול רעש גדול ובהתרגשות גדולה על נבואת יחזקאל (כמדו' קאפיט''ל ל''ו) שמבואר חד וחלק המצב בזמנינו, קודם קיבוץ גלויות בלא שום זכותים, ורק אח''כ הקב''ה יטהרנו. אמן כן יהי רצון.

מעניין ,זו 'תורה' ידועה של ש"ב הרצ"י קוק

[זנב לאריות]

זכרוני שפעם אחת המשגיח זצ"ל אמר:
"אני לא יודע מה קורה שמה בשטיבלאך, אני רק יודע שאנשים נכנסים לשם נישט-ג'דאַוונט ויוצאים שוין-ג'דאַוונט.

img_0348.jpg

מאיזה שנה התמונה?
זה הר' סומפולינסקי מאחורה?

מאחוריו זה נכדו הקרוב והמסור ר' זאבי סומפולינסקי שליט''א

[שיף]

מאיזה שנה התמונה? זה הר' סומפולינסקי מאחורה?

מאחוריו זה נכדו הקרוב והמסור ר' זאבי סומפולינסקי שליט''א

לא יותר מעשר שנים

[נוטר הכרמים]

שבת אחים גם יחד
מימין: ר' משה מרדכי, ר' אהרן, זצ"ל, ויבדלו לחיים טובים וארוכים, ר' יוסף ור' נפתלי מנחם שליט"א

[ר_חיים_הקטן]

p1014077.jpg (32.47 KiB) נצפה 4543 פעמים

img_0415.jpg (75.24 KiB) נצפה 4543 פעמים

img_0397.jpg (68.58 KiB) נצפה 4543 פעמים

[צורב מתחיל]

שבת אחים גם יחד
מימין: ר' משה מרדכי, ר' אהרן, זצ"ל, ויבדלו לחיים טובים וארוכים, ר' יוסף ור' נפתלי מנחם שליט"א

אפשר גם פירוט של תמונות הרבנים מאחורה?
משמאל זיהיתי את הסבא, מי השאר?

[שיף]

שבת אחים גם יחד
מימין: ר' משה מרדכי, ר' אהרן, זצ"ל, ויבדלו לחיים טובים וארוכים, ר' יוסף ור' נפתלי מנחם שליט"א

אפשר גם פירוט של תמונות הרבנים מאחורה?
משמאל זיהיתי את הסבא, מי השאר?

במרכז זה האבא.

[גלאגוזים]

שבת אחים גם יחד
מימין: ר' משה מרדכי, ר' אהרן, זצ"ל, ויבדלו לחיים טובים וארוכים, ר' יוסף ור' נפתלי מנחם שליט"א

אפשר גם פירוט של תמונות הרבנים מאחורה?
משמאל זיהיתי את הסבא, מי השאר?

מימין לשמאל: רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, חתנו רבי דב לפין [חמיו של רמ"מ חדש], רבי מאיר, רבי נפתלי הוטנר [חמיו של רבי מאיר חדש] והסבא מסלבודקא.