גאון ישראל וקדושו מרן רבינו איצלה פטרבורגר-בלזר

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ה' מרץ 24, 2011 9:24 pm

האם ידוע מי היו רבותיו של אדונינו מרן הפרי יצחק-כוכבי אור נ''ע לפני שהגיע לקבל תורה מרבו המובהק גאון ישראל מסלאנט? איפה נולד והיכן למד?ישיבה בימ''ד? כמו''כ מי היה חמיו בזיוו''ש? בנו ר' שלמה בלזר הממונה על כולל וילנה בירושלים מזכיר בכתביו אא''ז הגר''ש קלוגר האם ידוע איך היחוס אליו? נא לענות על השאלות דלעיל, שאר הפרטים החל מימות שימושו את הגרי''ס הן המשפחתיים והן הציבוריים ידועים היטב ולכן אשמח להתעדכן בעיקר אודות השאלות הנ''ל.

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ה' מרץ 24, 2011 10:04 pm

איש חמודות כתב:האם ידוע מי היו רבותיו של אדונינו מרן הפרי יצחק-כוכבי אור נ''ע לפני שהגיע לקבל תורה מרבו המובהק גאון ישראל מסלאנט? איפה נולד והיכן למד?ישיבה בימ''ד? כמו''כ מי היה חמיו בזיוו''ש? בנו ר' שלמה בלזר הממונה על כולל וילנה בירושלים מזכיר בכתביו אא''ז הגר''ש קלוגר האם ידוע איך היחוס אליו? נא לענות על השאלות דלעיל, שאר הפרטים החל מימות שימושו את הגרי''ס הן המשפחתיים והן הציבוריים ידועים היטב ולכן אשמח להתעדכן בעיקר אודות השאלות הנ''ל.

כמה פרטים מתוך ספר שנות דור ודור

: untitled.JPG (74 KiB) נצפה 15814 פעמים

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ה' מרץ 24, 2011 10:16 pm

ייש''כ ל''כותב'' על גילויו [לי] את מקום לידתו ואולי יאיר עינינו גם בשאר הפרטים שהביא [הנוגעים לימי צעירותו] איזה ספר הדפיס אביו והיכן נדפס ההדרן הנ''ל ואולי גם יותר פרטים עלאביו

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ה' מרץ 24, 2011 10:26 pm

אגב טעויות קטנות בספר שנות דור ודור, מתחילה כתב כי בעודו נער בו י''ד הדפיס אביו וכו' ואח''כ לאחר נישואיו הצטרף וכו', למען הדיוק יש לתקן כי הגרי''ב נישא בגיל י''ג שנה ומייד עבר להתגורר ליד חותנו בעיר וילקומיר כמה שנים טובות ורק אח''כ התוודע לרבו הגרי''ס.

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ה' מרץ 24, 2011 10:30 pm

בינתיים מצאתי 'הדרן' אחרת (כנראה שאין לך גישה לאוצר)

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ה' מרץ 24, 2011 10:35 pm

ידעתי גם ידעתי, וגם לרבות את התיאור של השרידי אש על אפיית המצות עם ר' איצל'ה [המובאת בספריו].

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ו' מרץ 25, 2011 12:54 am

כמו''כ האם ידוע על אחים/אחיות לר' איצל'ה? [ילדיו הם, בנו ר' שלמה הנ''ל ובנותיו מ' חנה ומ' בריינא, שתיהם נישאו לר' חזקיהו יוסף מישקובסקי, דהיינו לאחר פטירת אשתו נשא אחותה]

תוך כדי דיבור

במחילה, שמא כדאי לקרוא ולוּ רק את ההקדמות של ספרי "אדונינו מרן הפרי יצחק וכוכבי אור"?...

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ו' מרץ 25, 2011 8:43 am

אני מתעניין על ימי צעירותו ואין כמעט פרטים על זה היכן שציינת

תוך כדי דיבור

"איפה נולד", "היכן למד", "האם ידוע על אחים/אחיות", התשובות לשאלות הללו מפורשות בהקדמות (הראשונות בכוכבי אור והאחרונה בפרי יצחק)

[אגב, כשמבקשים להסתייע בידיעותיהם ורצונם הטוב של אחרים, ובדרך כלל יש כאן גם מזה וגם מזה, כדאי לכתוב יותר בנימוס]

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ו' מרץ 25, 2011 10:57 am

אבאר את דבריי, עיקר השאלה היא האם רק הגרי''ס היה רבו? ואם לא מי עוד היו והיכן למד? הרי הגרי''ב נישא כבר כבן י''ג שנה ובתור ת''ח חשוב ובהכרח שכבר שימש חכמים מאז וזאת היא השאלה מי זה היה?

צודק, היה זה רגע של גסות הרוח, ואיזהו מכובד המכבד את הבריות

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ו' מרץ 25, 2011 11:03 am

אם כבר הוזכר ההקדמה לפרי יצחק מובא שם שאף אביו עלה לירושלים, האם יש למישהו פרטים נוספים על ימי שבתו בירושלים? כמו''כ האם בנו נקבר בסמוך אליו?

תוך כדי דיבור

כיוון שאנו רואים שנישא כבן י"ג, ממילא אנו יודעים שלא למד באחת מהישיבות הגדולות של התקופה (וולוז'ין, מיר), אלא כשהיה סמוך על שולחן חותנו בווילקומיר, למד שם בקיבוץ המקומי, כמנהג אותם ימים, שנוהל על ידי הרב דמתא או על ידי אחד מחכמי המקום. ומה לפני כן? לפי התיאורים היה 'עילוי', והרי דרכם של עילויים צעירים שפיתחו את יכולתיהם בעצמם, ולאו דווקא קיבלו את תורתם מרב מסויים, ודאי לאו דווקא מרב ידוע. אלא בדרך כלל למדו את רוב תורתם בעצמם (ויש לזה הרבה דוגמאות מאותם דורות). כך שאם מחפשים דמות שהשפיעה על הר"י בלאזר עד שאפשר לומר שהיתה רבו, כנראה לא היתה כזו עד שנפגש עם רבי ישראל סלנטר.

דרך אגב, לגבי קונטרס ההדרן הנזכר, אם קבלה נקבל, כי כנראה שאין בידינו אודותיו שום רישום ביבליוגרפי. אבל דבר אחד ודאי, שמה שנכתב ב'שנות דור ודור' (על פי מאמר התולדות ב'כוכבי אור', על פי הפרק המוקדש להרי"ב ב'תנועת המוסר') שבקונטרס ההדרן הנ"ל נדפס תירוץ של קושיה בי"ד אופנים, זהו שיבוש שכל אחד העתיק מהשני. במקורה של העובדה, במאמר רחב לתולדות הרי"ב שנדפס סמוך לפטירתו, לא נאמר אלא (לאחר שסופר על קונטרס ההדרן הנ"ל) שסיפרו עליו שבהיותו נער (כבן י"ד) היה יכול לתרץ קושיה אחת בי"ד אופנים.

נ.ב. אביו, איש ווילנא, עלה לארץ בתרכ"ד ונפטר בתרל"ב.
אולי אסדר כאן למחרת השבת כמה ידיעות שיש אצלי על תולדות הר"י בלאזר, לאור החלקיות התמוהה של המקורות שציינתי (והבאתי דוגמא לרשלנותם).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מרץ 25, 2011 2:28 pm

תיאור מרתק ומיוחד על ר' איצל'ה בלאזער כתב יעקב מרק בספרו במחיצת גדולי ישראל. (מצוי באוצר).
בספר הישיבה הליטאית בהתוותה מתואר ר' איצל'ה אגב סיפור מוסד כולל האברכים הקובנאי, ושם בהערה נרשם מקור המספר את מאבקו של הגר"י ביל"ג שר"י ביושבו בפעטרבורג, יש היודע? (המקור הנסמן נכתב בלועזית).
-----------
תוכ"ד, אנו מחכים.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ו' מרץ 25, 2011 3:21 pm

איש חמודות כתב:כמו''כ האם ידוע על אחים/אחיות לר' איצל'ה? [ילדיו הם, בנו ר' שלמה הנ''ל ובנותיו מ' חנה ומ' בריינא, שתיהם נישאו לר' חזקיהו יוסף מישקובסקי, דהיינו לאחר פטירת אשתו נשא אחותה]

נכדו של בנו ר' שלמה הרב מרדכי בלזר מרמות י-ם הוא מומחה גדול לתולדותיו, אם תרצה להרחיב בנושא הוא ישמח להרחיב לך מידיעותיו הרבות.

תוך כדי דיבור

אציין בינתיים שאיני יודע לאיזה מקור ציין שטמפפר, אבל ר"י מזא"ה בזכרונותיו מקדיש כמה עמודים לפולמוסים בין השניים, ואין מנוס מלומר כי אף שכותב בהערכה על הר"י בלאזר, אהדתו ליל"ג נוטפת שם בין השורות (בהקדמת 'כוכבי אור' הביאו ממנו קטע קטן, מהפחות בלתי-נעימים לקריאה).

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ו' מרץ 25, 2011 5:31 pm

לבעל העט סופר, נכדו של הגרי''ב כבר נתבישי''מ לפני כשנה ומחצה בראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

תוך כדי דיבור

המקור העיקרי עד היום לתולדות רבי יצחק בלאזר הוא הפרק המוקדש לו בספר השני של 'תנועת המוסר' לר"ד כץ. לאחרונה הורחב גם אודות שנות כהונתו בפטרבורג, בספר החדש על תולדות קהילת חב"ד בפטרבורג (מאת ר' שניאור זלמן ברגר). אבל באמת שעדיין לא נאספו כדבעי למקום אחד תולדות חייו עמוסי המעש של הרי"ב, עם כל הפרטים והידיעות שניתן לדלות ממקורות התקופה (גם מה שאכתוב להלן אינו מעיסוק בתולדות הרי"ב, אלא בעיקר פרטים שנתקלתי בהם בהזדמנויות שונות ורשמתי לעצמי). אבל בכל אופן כל מי שרוצה לדעת על פועלו ודמותו של הרי"ב, עליו לפנות לספרו של ר"ד כץ, ובהעתק שבפתח 'כוכבי אור' הוסיפו כמה פרטים, בעיקר במה שנוגע לתיאור פטירתו, ועוד קצת ידיעות מבית משפחת מישקובסקי-לפין (ידיעות נוספות נדפסו לאחרונה, לאורך ספר 'זכור אהבת קדומים').
[אכתוב על הכל בלשון ר', כדי שלא אבוא לידי איפה ואיפה, שזה ידוע כ"רבי" וזה כ"הרב" וכו']

כמובן אין שום טעם לחזור על דברים שכבר כתובים שם, וארצה בעיקר לסדר את הדברים על משפחתו, מאחר שהמקורות הנ"ל לוקים בזה בחסר. ולדוגמא, פלא פלאים שלא טרחו לברר מה היה ייחוסה של אשתו בזיוו"ש, ייחוס מפואר שאף קשור לר' ישראל סלנטר. כמו כן, הם כותבים שמאשתו הראשונה (בתו של ר' שלמה ב"ר לוי וולק מווילקומיר), שהיה נשוי לה יותר משלושים וחמש שנה (עד סביבות תרמ"ה), לא היו לו ילדים - אבל מדברי הרי"ב עצמו בהקדמת פרי יצחק נמצא שנולדו לו ממנה בן ובת, אלא שמתו בקטנותם, ולאחר מכן לא נפקדה עוד (ועל כן הוא מוציא את ספרו, בתרמ"א, כדי שיהיה לו שם ושארית).

בהקדמת ספרו הוא מזכיר גם את שני אחיו הגדולים, ר' יעקב אב"ד שירווינט (שעל יד ווילנא) ור' אברהם אבלי, ששניהם (וכן הוריהם) כבר לא היו אז בין החיים. ובשו"ת נשמת חיים יש מכתב שהתכתב ר' חיים ברלין עם ר' יעקב הנ"ל, וכן אחיו הרי"ב הדפיס תשובה ממנו בפרי יצחק (משנת תרכ"ד), ובתשובה אחרת מספר על ש"הייתי ל"ע שבע מרורים ונעצב לשמועה כי באה על הלקח ממני אחי וראש הרב הג' מו"ה יעקב זצ"ל האב"ד בעיר שירווינט, ומהָוָת נפש ומגינת לב..." אבל מלבד זאת לא ידוע עליו כמעט כלום, וכל שכן שלא ידוע כלום על האח האחר, ר' אברהם אבלי הנ"ל. ולכן אכתוב כאן עובדה קטנה, שכמדומני שאינה ידועה לשום אדם בעולם. ובכן, רא"א הנ"ל היה האמצעי מבין שלושתם, אבל נפטר במחצית ימיו, עוד לפני האח הבכור ר' יעקב. בנו של הלה, משה שמו, שעוד לא היה נער בעת פטירת אביו, עבר לחיות אצל דודו ר' יעקב בשירווינט, ואף אימץ משום כך את שם המשפחה 'יעקבסון'.
ובטופס של פרי יצחק שנמצא אצלי, הוא כתב את המילים הבאות (בשתי גירסאות, הסוגריים המרובעות מציינות את ההבדלים ביניהן. וראו התמונה המצו"ב):

[מ]ספרי השייכים להאברך הרבני הנגיד המוכתר במעלות טובות כו' כמ"ה [\מו"ה] משה ייאקובסא[ה]ן בהרב ר' אב"א [=אברהם אבלי] ז"ל, אחי הרב הגאון המחבר המחברת הזה [=ר' יצחק בלאזר] שליט"א

עם אשתו השניה התחתן הרי"ב בשנת תרמ"ו. האשה, האלמנה חיה רשא, היתה נשואה לפני כן לר' אברהם אהרן [שצקס], ממנו נולדו לה שלושה בנים ובת, כשהמפורסם ביניהם הוא ר' משה שצקס (הבת נישאה לר' אברהם אבא גולדברג שהיה רב בבוסטון). אביה, כלומר חותן הרי"ב בזיוו"ש, היה ר' אברהם אבא (בן ר' חיים אב"ד זלאווה), חתנו של ר' יצחק שירווינט, הלא הוא מחותנו של ר' ישראל סלנטר, דרך בנו שלו ר' אליהו אליעזר (תקצ"א-תרמ"ז), חותנו של ר' חיים עוזר גרודזינסקי (נמצא שאשתו [השניה] של ר' יצחק בלאזר היה 'בת דודה שניה' של אשת הגרח"ע. ומכל זה לא כתוב כלום אצל כץ, וממילא גם לא בכוכבי אור). אשתו זו היתה צעירה ממנו ביותר מעשרים שנה, נולדה בסביבות תר"כ, והאריכה ימים אחריו עשרות שנים עד פטירתה בסוף שנת תש"ד. מלבד שתי הבנות, נולד להם בן אחד שנפטר בילדותו, והבן שנשאר הוא ר' שלמה בלזר.
ר' שלמה נולד בתרמ"ט, בתרס"ד עלה עם אביו לארץ, פרסם חידו"ת עוד בצעירותו (בין השאר ב'אהל יצחק' סאטמר, תרס"ח), ובהמשך ערך במשך שנים רבות את 'שערי ציון' (לצד הרא"י זסלנסקי), כשהוא גם משמש כמנהל כולל ווילנא ואחר כך ישיבת תורת חיים. נפטר בסוף תש"כ. בן אחד שלו, יצחק, נפטר בתשכ"ג (בגיל 35 בלבד. בנו הוא השופט בדימוס מרדכי בלזר), ובן נוסף, ר' מרדכי, נפטר לאחרונה כמו שהזכירו כאן (אחד מבניו, ר' שלמה, הוא חסיד חב"ד. א"כ בין צאצאי הרי"ב הנושאים את שמו יש נוכחות כמעט לכל החוגים...).

לגבי השאלה כאן על קשר הרי"ב לר' שלמה קלוגר: לא היתה ביניהם שום קרבת משפחה. ואם אכן בנו ר' שלמה כותב עליו בלשון של אא"ז, הדבר אולי היה דרך אמו, אבל גם מזה איני יודע שום קשר. אבל מה שאפשר לומר, הוא שלמרות מה שכתבתי למעלה שכנראה הראשון והיחיד שהרי"ב בא ללמוד אצלו והושפע ממנו עד שאפשר לומר שהיה רבו, היה ר' ישראל סלנטר - אבל מכל מקום יש להוסיף שמי שהיה רבו בתורה והלכה (אף שלא למד אצלו פנים אל פנים), היה ללא ספק ר' שלמה קלוגר, כמו שעולה לאורך כל פרי יצחק, וכמו שמפורש בהספד הנרגש שכתב עליו הרי"ב עם פטירתו בתרכ"ט (נדפס בקונטרס לשון צדיק, אינו מצוי באוצר, אבל נדפס שנית בסוף תולדות שלמה המצוי באוצר. וכן בהיברו"ב).

כידוע, כשנפטר הרי"ב ציווה שלא יספידוהו, ור' שמואל סלנט הקפיד לקיים צוואתו, ואילו ר' חיים ברלין דייק בפסוק הנאמר על אברהם, "לספוד לשרה ולבכותה", כלומר שיש הבדל בין הספד, שהוא אמירת שבחים על המת, לבין בכי, שהוא לעורר את הציבור בדברי מוסר - וכך עשה. וכפי שמספר ר"ד כץ, הראי"ה קוק ביפו הספיד ממש את הרי"ב, והזכיר את דבריו הידועים של הנוב"י על ה'פני יהושע' (ע"פ עדות מהר"ם פישלס, הובאה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קע"ד), שמי שהוא גדול דור מצוה להספידו אפילו נגד דבריו. כך מביא כ"ץ מהרי"מ חרל"פ, ראו שם, ובנוסף נוסח של לשון הראי"ה נשמר בדברי אותם ימים:

כי גדולי האחרונים כתבו כי על 'גדול הדור' אין מועיל הציוי שלא להספידו; ולוא אף לא נוכל להכריע מי הוא 'גדול הדור' בים התלמוד, עכ"פ בחכמת היראה והמוסר ידוע הוא לגדול הדור, שלא הניח תמורתו!

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » א' מרץ 27, 2011 12:12 am

תודה הרב תוכ"ד על רשימתך המעניינת.

הערה קטנה, לא הבנתי למה כתבת שאשתו השניה של הגרי"ב היתה בת דודה שניה של אשת הגרח"ע. הלא היו בני דודות ראשונות. חותנו של הגרח"ע - ר' אליה לייזר, וחותנו של הגרי"ב ר' אברהם אדלסון (כך שם משפחתו) היו גיסים, בנו וחתנו של ר' יצחק שירווינטר. [אגב, כל זה נזכר באורך באשכול אחר, כמדו' האשכול על רח"ל סטוויסקר].

שם בנו הצעיר של אשת הגרי"ב מזווגה ראשון היה ר' אהרן שצקס, שנולד אחר פטירת אביו ונקרא על שמו. (אולי זקנו אבי אמו היה עדיין בחיים, ולכן הושמט האברהם).
להג"ר משה שצקס היה ג"כ בן בשם אהרן, וכדי להבדיל ביניהם היו מכנים אותם אהרן הגדול ואהרן הקטן...

החתן ר' אברהם אבא גולדברג הנזכר בהודעתך היה נכדו של ר' גבריאל זאב מרגליות מגדולי רבני ארה"ב, ונינו של ר' נחומק'ה מהורדונא, חותנו של ר' וועלוועל הנ"ל.
רא"א התגורר באמריקה. קברו נמצא באתר קברים כאן.
גם אביו ר' טוביה נפטר באמריקה, בעת ביקור שם לצורך מסחר אתרוגים. הוא נהרג בתאונת רכבת ל"ע. העתקתי מהתגובות של אחד הנכדים של רא"א בלינק הנ"ל.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » א' מרץ 27, 2011 8:16 am

http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp? ... m_id=19616

תוך כדי דיבור

אתה צודק שבטעות כתבתי בת דודה "שניה" (ולא באתי לומר שהייחוס אינו מפורסם, רק התפלאתי על מה שלא נזכר כלל אצל ר"ד כץ והבאים אחריו).
ר' אהרן הנ"ל האריך ימים ונפטר אחרי שני גיסיו ר' שלמה בלזר ור' אברהם אבא גולדברג וכן אחרי אחיו ר' משה שצקס. כיוון ששבו לפה בעלי התולדות ורשימות הייחוס, אכתוב שתי נקודות שיש עדיין לברר:
1. במקום אחד ראיתי שר' שלמה בלזר היה גיסו של ר' מרדכי ליב רובין. ואיני יודע אם טעות היא, ואין בידי הפנאי לבדוק.
2. כתב 'תולדות' באשכול המצורף שר' אברהם אבא גולדברג היה לא רק חתן אשתו של הר"י בלאזר אלא גם חתנו שלו. אבל הלא לפי הידוע היו לו רק שתי בנות מאשה זו, וכבר נכתב באשכול כאן למי נישאו? (ולא נשאר אלא בתה של אשתו מבעלה הראשון. ולפי זה מה שכתוב "חתנו" על הקבר, אינו מדוייק והיינו חתנו-חורגו).

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » א' מרץ 27, 2011 8:55 am

במאמר שהעתיק תולדות בלינק הנ"ל, כתוב:
"כדיבורו כן כתיבתו של ר' בן ציון ציזלינג זצ"ל מסולסל ונקי ... שיר בשם 'אל תחרש' נדפס בחוברת מיוחדת ליום חתונתו של ר' אבא גולדברג נ"י (נכדו של הגרג"ז מרגליות זצ"ל) לבתה של אשת הגר"י בלזר זצ"ל, ואני זוכר מילדותי את הרושם שעשה אותו שיר המושר בפי הנאספים".
א"כ ברור שטעה שם וחשב שהיתה בתו של ר' איצל'ה, והצדק כדבריך בהודעתך הקודמת, שהיתה רק בתו החורגת.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » א' מרץ 27, 2011 9:30 am

איש חמודות כתב:לבעל העט סופר, נכדו של הגרי''ב כבר נתבישי''מ לפני כשנה ומחצה בראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

צר לי לשמוע, זכורני שכמה פעמים שמעתי ממנו הרבה מאד עובדות וסיפורים על זקנו הגר"י בלאזר, וכן הראה לי הרבה מאד מסמכים וכתבים. בחלקם היו לו דברים מקוריים שלא נרשמו במקומות אחרים.
אני משער שפותח האשכול איש חמודות מכיר את משפחתו, בכל אופן אם יש כאן חוקר שרוצה להרחיב בכך, אציין רק שרבי מרדכי זצ"ל הניח בן שגם מכיר היטב ומתמצא בענין, וכנראה מחזיק את הכתבים שהיו אצל אביו, הבן חביב ונחמד ושמח לעזור, שמו הרב יאיר והוא גר בחפציבה או גרין פארק מודיעין עילית. בטוחני שהוא יהיה לו לעזר רב.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » א' מרץ 27, 2011 9:50 am

תגובה לענין ר' אברהם אבא גולדברג.

א. צאצאיו אומרים שהם צאצאי ר' איצל'ה.
ב. בצוואתו של ר' איצל'ה [בעל פה], לפני פטירתו, אמר כך, "כל עזבוני שאני מניח היום ... מחצה לאשתי ומחצה לשתי בנותי הפנויות". (הגרח"י מישקובסקי כבר היה חתנו באותה העת כמובן).

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » א' מרץ 27, 2011 1:29 pm

ביררתי אצל אחד הנכדים של ר' אבא גולדברג, ולדבריו אשתו של ר' אבא אכן היתה בתו של ר' איצל'ה. לאשתו היתה בת מזווגה הראשון בשם רחל.

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » א' מרץ 27, 2011 6:33 pm

האם שם המשפחה ''בלאזער'' [בתרגום ללשה''ק ''בעל תוקע''] היה גם שם משפחת אביו של ר' איצלה?

אביו היה מכונה כפי שהוזכר לעיל ר' שלמה ליפל'ס אך יתכן ושם משפחתו היה בלזר,.

האם יש פרטים נוספים על אביו ואבותיו של ר' איצלה?.

יישר כח למפרע ומכאן ולהבא לכל המשיבים, הע''י בטוב ובנעימים.

תוך כדי דיבור

האם 'בלאזר' אין פירושו 'נפח'? (שכמובן אפשר להסב עניינו גם לבעל תקיעה)
בכל אופן, אף שלא מדובר בשם משפחה נדיר לגמרי, ויש עוד משפחות בשם בלאזר שאין להם קשר להר"י בלאזר, עדיין לכאורה לא מצאנו את השם הזה במשפחתו אלא ממנו ואילך.

-------

בינתיים נאספו דרך ידידנו 'בור הגולה', פרטים נוספים על משפחת אשתו השניה של הרי"ב: כבר הוזכר שהיו לה מבעלה רא"א שצקס ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת, שאחד מהם הוא ר' משה שצקס, לשני קראו אהרן, ולבת קראו רחל. עתה הושלם שלבן הנוסף קראו חיים, וכן שבת זו (שאכן לא היא שנישאה לרא"א גולדברג כמו שכתבתי תחילה), התחתנה עם ר' אליהו ארסט, אביו של אברהם ארסט מירושלים. ע"כ מ'בור הגולה'.

נמצא שאברהם ארסט היה אחיינו של ר' משה שצקס, ונכדו-חורגו של ר' יצחק בלאזר. ארסט עצמו היה דמות ידועה למדי (יש רחוב על שמו בשכונת פת בירושלים): נולד בתרס"ה, גדל בבית של תורה בילדותו (את הבר מצווה חגג לו הרב מזא"ה), אך בעקבות המהפכה הקומוניסטית התרחק משמירת מצוות. עלה לארץ ישראל והשתלב בעסקנות של מפא"י, סביב המלחמה בתש"ח היה ממפקדי ההגנה בירושלים, ולאחר מכן שימש בתפקידים שונים בצמרת העירייה, ביניהם סגן ראש העיר, עד מותו בתחילת תשכ"ח. בין השאר בתוקף תפקידו הוא שיזם את קריאת הרחוב על שמו של סבו-חורגו ר' יצחק בלאזר, בשכונת 'בית ישראל' (פרט אחרון זה, גם הוא מידידנו 'בור הגולה').
מי היו משפחתו של ארסט? אבי סבו, חסיד חב"ד-לובביץ', קנטוניסט שנחטף לצבא בילדותו בימי ניקולאי הראשון, היה מהחיילים הבודדים שזכו להיוותר באמונתם ותורתם לכל משך עשרים וחמש שנות השירות בצבא הצאר, ולאחר שחרורו התיישב במוסקבה. שם נולד סבו [="מחותנו" של רא"א שצקס ז"ל], שהיה אף הוא חסיד חב"ד, ושם נולד גם אביו ר' אליהו ארסט, שהיה שו"ב במוסקבה בתקופת הרב מזא"ה, ונרצח על ידי הקומוניסטים.
ובספר שהזכרתי לעיל, 'זכור אהבת קדומים' שיצא לפני כעשור ומחצה, יש מכתב מר' אליהו ארסט לגיסיו ר' חזקיה יוסף מישקובסקי ור' אהרן יצחק [?] לרגל הוצאת פרי יצחק ח"ב בתרע"ג, ובו תיאור נרגש של דמותו והליכותיו של חותנו-חורגו ר' יצחק בלאזר, ומספר כיצד התייחס לבני אשתו כאל בניו שלו, ואיך כשביקר במוסקווה בתרס"א התאכסן אצלו והתייחס אליו בחיבה כאילו היה חתנו ממש, עיינו שם.

מידע נוסף על משפחה זו, הוא שר' אהרן שצקס הנזכר, אחיו של ר' משה, שנולד בתרמ"ו כמו שהזכירו כאן (שנת פטירת אביו), נפטר בתשי"ג והשאיר אחריו משפחה ירושלמית. ובמשפחת ר' משה עצמו, בנו ר' אברהם אהרן שצקס, שהיה חתנו של ר' חיים יצחק קארב, נפטר בסוף תשמ"ג. ובנו הנוסף, ר' אריה ליב שצקס שכיהן כר"מ במתיבתא תורה ודעת, נפטר בתשל"ח. בנוסף להם היתה (יש?) לר' משה גם בת, אשתו של ר' צבי לוונברג ר"מ בישיבת ר' חיים ברלין.

איש חמודות · הודעהעל ידי **איש חמודות** » ב' מרץ 28, 2011 2:04 am

מידע נוסף על משפ' שצקס ניתן להוסיף, צאצאיו של ר' משה שצקס הו''ל את הס' ברכת משה בו כונסו חידו''ת מאביהם זצ''ל, [מופיע באוצה''ח].

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ג' מרץ 29, 2011 3:12 pm

מענין מאד

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ג' מרץ 29, 2011 3:32 pm

תוך כדי דיבור כתב:1. במקום אחד ראיתי שר' שלמה בלזר היה גיסו של ר' מרדכי ליב רובין. ואיני יודע אם טעות היא, ואין בידי הפנאי לבדוק.

אכן כן. שניהם היו חתניו של הגביר ר' אברהם לייב עטקין ז"ל מבוני שכונת "מזכרת משה".

נוטר הכרמים

היום יומא דהילולא דיליה, נלב"ע י"א מנ"א תרס"ז.

בהזדמנות זו ברצוני לברר כמה נקודות.

א. בספר תנועת המוסר ח"ב עמ' 239 מובאים 'קבלות' שנמצאו בין כת"י, באות יג: בכל דרכיך, העצה לזה שיהיה נקבע בלבב, כמו שכתוב בספר מ"מ 'הייתי חפץ מאוד'. מה פענוח הר"ת? [מגיד מישרים?], ומהי הכוונה הנסתרת כאן?

ב. מובא שם בעמ' 257 כי גדולי ירושלים וביניהם הג"ר חיים ברלין נכחו בעת יצאת נשמתו, וכן כי 'חכמי ירושלים סברו שאין לשמוע לצוואתו לא להספידו, והסתמכו בזה על בעל נוב"י שנהג כן ביחס לבעל הפנ"י מתוך הנימוק שהוא רבן של כל בני הגולה, אבל ר' שמואל סלנט אב"ד דירושלים החמיר בזה, עד שר' חיים ברלין ידידו של רי"ב מלפנים מצא מוצא של פשרה, שיש להבדיל בין הספד לבכי, כמו שכתוב אצל שרה, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, ובודאי כיון רי"ב בצוואתו שלא יספידוהו, כלומר, שלא יספרו בשבחו, אבל לא יתכן שהוא שהיה מעורר כל ימיו את העם למוסר ולבכי, התנגד שיקיימו בעת פטירתו מצות בכיה, על סמך זה האריך עליו רח"ב בדברי מוסר עד געו כל העם בבכי.

בהערה מצוין כי פרטי הדברים במאמרו של רח"ב בהמודיע תרע"ג גליון ב, וכי במאמרו שם מובא שהרי"ב בא אליו בחלום, והודה לו על אשר לא סיפר בשבחו.

ובכן, באחד מכרכי ירושלים של מעלה של גרליץ מובא כי הגרי"ב ועמיתו ר"נ אמסטרדם בעלייתם לעיה"ק חיפשו להם רב ומורה דרך בעבודת ה', ופנו בדרישה זו לר' שמואל סלאנט, והוא 'שידך' להם 'רביים', לרי"ב את רח"ב, ולר"נ אמסטרדם את הגרי"ח. מובאים שם אגדות מופלאות בקשר לתנאי שנעשה בזה שינהגו כתלמידים עד שישמעו דבר חדש בתורה או בעבודת ה', ואכמ"ל בנסיבות הענין. האם יש מקור מוסמך לכך, וזוהי ה'ידידות' מלפנים עם רח"ב?

עוד זכור לי כי מובא בקשר להתגלות בחלום לרח"ב, כי שאלו על דין של מעלה, ואמר לו כי חטא הלשון חמור מאוד, אבל לת"ח יש מליצי זכות. מה המקור לזה, [ר' אליהו לופיאן?].

נוטר הכרמים

תוך כדי דיבור כתב:אציין בינתיים שאיני יודע לאיזה מקור ציין שטמפפר, אבל ר"י מזא"ה בזכרונותיו מקדיש כמה עמודים לפולמוסים בין השניים, ואין מנוס מלומר כי אף שכותב בהערכה על הר"י בלאזר, אהדתו ליל"ג נוטפת שם בין השורות (בהקדמת 'כוכבי אור' הביאו ממנו קטע קטן, מהפחות בלתי-נעימים לקריאה).

הנה חלק מעניין מתוכו [נעתק מהאשכול על 'שקעה חמה'].

"מושפע מן הזכרונות האלה הייתי בשעה שראיתי בפעם הראשונה בימי חיי את הרב בלאזר במוסקבה ובבית המדרש של גליבובסקי הנכנס בחוג בתי התפלה העומדים תחת השגחתי הסתכלתי בפניו הקשבתי הקשבה רבה לכל הגה היוצא מפיו וצר היה לי מאד כי יל"ג איננו עוד ע"מ שאוכל למסור לו את הרושם שעשה עלי אחד מגבורי יצירותיו "ר' יצחק נפחא".
—–
אחר כך עלה על הבימה הגבור של יל"ג ר' יצחק נפחא דנן עליתי גם אנכי על הבימה וישבתי מצד ימינו בקרן זוית של הבימה כדי שאהיה בכל הנוגע אליו כבור סוד שאיננו מאבד טפה והנה מצאתי כי יש לו כח הדבור וכי אופן נאומיו הוא ישועי הוא משפיל את עיניו למטה עוצם אותן ורק לפרקים הוא פוקח אותן ומגביה אותן למעלה כמו השמימה אבל בכל זאת דבריו ברורים ומובנים מאד לקהל השומעים אפילו צל של פלפול אין בהם אם כי מכל מילה ומילה ניכר כי הנואם בקי בש"ס ופוסקים יתר הרבה ממי שקדמו
ומצטט את דבריו שם שבסיומם אמר ר"י בלזר "כי החזקת ידי לומדי תורה וכו' ואם לא תעשו זאת שם תהא קבורתכם ותבל עוד את דרשתו במאמרי חז"ל ויסיים בברכת "ובא לציין גואל" כנהוג.
נשארתי תפוס ברעיונותי ואמרתי בלבי אלמלי חי גורדון, הייתי כותב לו בקורת על הבקורת שלו על ר' יצחק נפחא" הייתי מראה לו כי דרשתו היא הגיונית לפי דעותיו הוא כי הוא נואם היודע מה שלפניו והעם מבין מה שהוא חפץ ואין הוא מבלבל את מחו וגם יש אמת גמורה בקצת דבריו כי עיקר התורה הוא המוסר שבה והלא זוהי שיטה אמתית ובשום אופן איה מזקת ומה שהוא מבעית את העם בקללת התלמוד "שם תהא קבורתכם" הלא זוהי שיטת כל הנואמים הבאים להכריז על איזו דעה הקבועה בלבם להפחיד ולאיים על שומעיהם והצורה החיצונית של ההפרזה אינה שוה כלום ומה גם שמצא אותה מן המוכן בתלמוד
בהשפעת מחשבותי אלה עמדתי והושטתי את ידי לשנוא נפש יל"ג ואמרתי לו כי שמעתי בדבריו הד קולו של רבו הגדול ר' ישראל סלנטר הוא הביט בפני ויאמר
"ר' ישראל היה צדיק גדול ואינני כדאי והגון לכך להזכיר את שמי עליו אבל בכל זאת בעד "יישר כח" כזה הנני אומר לך תודה רבה אם כי רבנו ר' ישראל זכר צדיק לברכה למדנו שלא לקבל שום יישר כח" בעד שום דבר כי הכל מן השמים ובני אדם כקטן כגדול כולם עפר ואפר
לאחר מכן מספר על דרשתו שבה סתר את דברי ר"י בלזר שאדרבא יש לעשות המצוות בשמחה ורצון ובסיומה מתאר את תגובתו של ר"י בלזר על דבריו
"הרב הושיט לי את ידו ועיניו היו סגורות למחצה ובקול רועד אמר לי "נצחוני בני ! והפירוש: "שם תהא קבורתכם" ראוי לגדול אבל בכל זאת גורדון היה בלי ספק אפיקורוס [הערת אגב- רי"י מזא"ה לא תיאר שם קודם לכן שהודיע לר"י שהינו מ"תלמידי יל"ג, אך כנראה או שאמר לו או שהיה ניכר בתהלוכותיו כן, והמעיין בספר כולו יראה בו אכן דמות של "רב מטעם" אמיתית], וברעיונותיך אתה לא רק שלא מצאתי אפיקורסות כי אם דברים אמתיים וטהורים וכשרים. יישר כחך. זו היתה פגישתי הראשונה והאחרונה עם ר' יצחק בלאזר.

תוך כדי דיבור

נוטר הכרמים כתב:ובכן, באחד מכרכי ירושלים של מעלה של גרליץ מובא כי הגרי"ב ועמיתו ר"נ אמסטרדם בעלייתם לעיה"ק חיפשו להם רב ומורה דרך בעבודת ה', ופנו בדרישה זו לר' שמואל סלאנט, והוא 'שידך' להם 'רביים', לרי"ב את רח"ב, ולר"נ אמסטרדם את הגרי"ח. מובאים שם אגדות מופלאות בקשר לתנאי שנעשה בזה שינהגו כתלמידים עד שישמעו דבר חדש בתורה או בעבודת ה', ואכמ"ל בנסיבות הענין. האם יש מקור מוסמך לכך, וזוהי ה'ידידות' מלפנים עם רח"ב?

על סיפורים כאלה יש לנו לומר שחזקתו שהוא מצוץ מן האצבע עד שלא יוכח ההפך. לא זו בלבד שהרח"ב והרי"ב הכירו זא"ז הרבה שנים לפני כן ברוסיה, אלא שהרי"ב עלה לא"י עוד לפני הרח"ב... (וזה רק "פרטים קטנים", אני עוד לא שואל על עצם הרעיון שתלמידו הישיש של ר' ישראל סלנטר מחפש בירושלים מורה דרך בעבודת ה' וכו')

נוטר הכרמים

תוך כדי דיבור כתב:
נוטר הכרמים כתב:ובכן, באחד מכרכי ירושלים של מעלה של גרליץ מובא כי הגרי"ב ועמיתו ר"נ אמסטרדם בעלייתם לעיה"ק חיפשו להם רב ומורה דרך בעבודת ה', ופנו בדרישה זו לר' שמואל סלאנט, והוא 'שידך' להם 'רביים', לרי"ב את רח"ב, ולר"נ אמסטרדם את הגרי"ח. מובאים שם אגדות מופלאות בקשר לתנאי שנעשה בזה שינהגו כתלמידים עד שישמעו דבר חדש בתורה או בעבודת ה', ואכמ"ל בנסיבות הענין. האם יש מקור מוסמך לכך, וזוהי ה'ידידות' מלפנים עם רח"ב?

על סיפורים כאלה יש לנו לומר שחזקתו שהוא מצוץ מן האצבע עד שלא יוכח ההפך. לא זו בלבד שהרח"ב והרי"ב הכירו זא"ז הרבה שנים לפני כן ברוסיה, אלא שהרי"ב עלה לא"י עוד לפני הרח"ב... (וזה רק "פרטים קטנים", אני עוד לא שואל על עצם הרעיון שתלמידו הישיש של ר' ישראל סלנטר מחפש בירושלים מורה דרך בעבודת ה' וכו')

viewtopic.php?f=19&t=3321&p=24924&hilit=%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94%D7%91%D7%A8#p24924

נוטר הכרמים

תמונת קדשו.

נוטר הכרמים

פרקים מתולדותיו ישנם גם במאמר מאת א. ר. מלאכי בקובץ תלפיות ה (א-ב) עמ' 144 באוצר, ושם מתואר בהרחבה יחסיו עם המסכילים בראשות יל"ג בעיר המלוכה פטרבורג.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ג' אוגוסט 23, 2011 1:18 pm

נוטר הכרמים כתב:פרקים מתולדותיו ישנם גם במאמר מאת א. ר. מלאכי בקובץ תלפיות ה (א-ב) עמ' 144 באוצר, ושם מתואר בהרחבה יחסיו עם המסכילים בראשות יל"ג בעיר המלוכה פטרבורג.

יל"ג כתב אודותיו מאמר מושחז ומגנה, נושא הכותרת 'רבי יצחק נפחא' (תרגום חופשי לשמו בלאזער).
תיאור מקומם על ההתקלסות של יל"ג וחבריו בו, מופיע בספר זכרונותיו של הרב מזא"ה, שגם הוא
לא מתאמץ לדבר בכבודו.

(ואגב, יש למישהו חומר אודות הרב הנזכר, ששיחו ושיגו רחוק מאוד מעולם הרבנות המקובל? - א"כ לפתוח אשכול חדש. ייש"כ).

תוך כדי דיבור

אתה גם קראת את האשכול הזה? (ר"י מזא"ה, יל"ג, הוזכרו כבר פעמיים לפחות כולל ציטוטים)

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' אוגוסט 23, 2011 9:42 pm

בר ששת כתב:
נוטר הכרמים כתב:פרקים מתולדותיו ישנם גם במאמר מאת א. ר. מלאכי בקובץ תלפיות ה (א-ב) עמ' 144 באוצר, ושם מתואר בהרחבה יחסיו עם המסכילים בראשות יל"ג בעיר המלוכה פטרבורג.

יל"ג כתב אודותיו מאמר מושחז ומגנה, נושא הכותרת 'רבי יצחק נפחא' (תרגום חופשי לשמו בלאזער).
תיאור מקומם על ההתקלסות של יל"ג וחבריו בו, מופיע בספר זכרונותיו של הרב מזא"ה, שגם הוא
לא מתאמץ לדבר בכבודו.

(ואגב, יש למישהו חומר אודות הרב הנזכר, ששיחו ושיגו רחוק מאוד מעולם הרבנות המקובל? - א"כ לפתוח אשכול חדש. ייש"כ).

מקובל היכן?
השוית אותו ליתר רבני רוסיה דאז?

תוך כדי דיבור

תוך כדי דיבור כתב:מידע נוסף על משפחה זו, הוא שר' אהרן שצקס הנזכר, אחיו של ר' משה, שנולד בתרמ"ו כמו שהזכירו כאן (שנת פטירת אביו), נפטר בתשי"ג והשאיר אחריו משפחה ירושלמית.

על פי הצלבות תאריכי לידה ופטירה אני למד שר' אהרן שצקס הנ"ל (אחיו של ר' משה שצקס וכעין בן חורג של ר' יצחק בלאזר. נולד תרמ"ו, נפטר תשי"ג) הוא זה שהיה נשוי לנכדתו של ר' יואל משה סולומון, גולדה (נפטרה בתש"ל. היו להם שתי בנות, האחת לבית רוזן והשניה לבית וינברג).

הרי תמונה מחתונת השניים, בנחלת שבעה, ירושלים תרס"ד:

: תמונה.jpg (123.44 KiB) נצפה 14671 פעמים

מס' 1 הוא החתן ר' אהרן שצקס, מס' 2 הוא אב הכלה ר' יוחנן דוד סולומון, ומס' 3 הוא הסבא ר' יואל משה סולומון. זיהוי כל שאר המופיעים בתמונה נמצא באתר משפחת סלומון (לצד העתק איכותי פחות של התמונה), בקישור:
http://salomon-family.com/content_inner.asp?id=223

פורום אוצר החכמה

מי מחובר