עמוד 2 מתוך 3

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ב' ינואר 06, 2020 9:04 pm
על ידי חלמישצור
תודה רבה הרב המבקש.

אוסיף כאן עוד שתי כתבות.

י. בן חגי [=פסבדון של יעקב יהושע], רבנים ספרדים ורבנים אשכנזים: פרק שני (במערכה, י"ח טבת תשכ"ד, עמ' 15; הפרק הראשון כאן; ככל הנראה פרק שלישי לא פורסם)

א.
אי אפשר להגיד כי היה קיים מגע תמידי בין בתי הדין הספרדים ובין בתי הדין לקהילות האשכנזים. בעלי דין אשכנזים לא באו להתדיין בפני בתי הדין הספרדים, ובפני בתי הדין של קהילות האשכנזים - לא באו להתדיין בעלי דין ספרדים. לרשות כל עדה עמדו המומחים והעוסקים בעניני הלכה. כשם שהיו גדולי תורה בעדה האשכנזית, כך היו גדולי תורה בעדה הספרדית. רק בימי צרה ומצוקה, בימי גזרות ובשעות חרום, באו ראשי אבות בתי הדין משתי העדות במגע ופרסמו מודעות ארוכות לעם היושב בציון ובשוליהן התנוססו שמותיהם של בתי הדין הספרדים, החסידים והפרושים.

הקשר בין חברי בתי הדין משתי העדות נתחזק לאחר הכבוש הבריטי, עם הקמתה של מועצת הרבנות הראשית המשותפת ששלושה מחבריה היו ספרדים ושלושה אשכנזים. בראש המועצה עמדו שני הרבנים הראשיים. המושב הראשון של המועצה נערך בבית היתומים הספרדי בירושלים. לאחר מכן ישבה המועצה בקומה התחתונה בבנין קמיניץ שחלונותיו פנו לעבר בית החולים האנגלי המסיונרי ברחוב הנביאים.

למועצה היתה צורה שונה מזו של בתי הדין הספרדים ובתי הדין האשכנזים הנפרדים. סופר בית דין הספרדי לא היה רב, אלא צעיר בעל השכלה עברית ותורנית, יוסף חי פניז'יל בנו של רבי אליהו פניז'יל, שהיה ידוע בקרב הספרדים בשם "חיוג'ו". המזכיר דמה לפאשה תורכי צעיר, מאלה אשר התהלכו בחצרו של השולטאן התורכי עבד אל חמיד. דבורו היה שקט והליכותיו נעימות. בקומתו הקצרה ובקלסתר פניו דמה לאביו.

ההיפך הגמור ממנו היה המזכיר האשכנזי רבי שמואל אהרן ובר (שזורי). גבה קומה שלבש את הקאפטן והג'יבה האשכנזיים המסורתיים, בעל זקן גדול ועבה. עינים פקחות ומחייכות, דבורו שקול ומדוד. לפעמים הופיע כשהגלימה תלויה בכתפיו וזרועותיו חופשיות או שלבש רק שרוול אחד מגלימתו ואילו השרוול השני היה תלוי באויר. בולט היה הנגוד בין שני המזכירים הראשונים של הרבנות הראשית.

ומה קשה היה היה לרבנים הספרדים להבין את דבורם העברי של הרבנים האשכנזים ולתאם ביחוד את דבורם להברה האשכנזית. וכשקצה נפשם היו נאנחים ואומרים "כפרת עונות נו מי איסטה אינדנדיינדו" (כפרת עונות אינו מבין אותי). לעתים הצליחו הרבנים הספרדים לסגל לעצמם את המבטא האשכנזי אולם היו מגוחכים. ואילו הרבנים האשכנזים עמדו בשלהם ולא ניסו לדבר בהברה ספרדית. והרבנים הספרדים הטו אזנם כאפרכסת כדי לעמוד על כוונות דיבורם.


ב.
לא היה רב אשכנזי אשר בימי השלטון התורכים לא השתדל להשיג הסכמתו של "הראשון לציון" הספרדי על חבורו התורני. רבות הן ההסכמות התנוססות בחבוריהם של הרבנים האשכנזים מאת הראשון לציון "יש"א ברכה", הוא יעקב שאול אלישר, ראש אבות בתי הדין הספרדים, ומעט מזעיר היו החבורים של הרבנים הספרדים שעליהם באו ההסכמות של הרבנים האשכנזים ובתי דינם.

עם הסתלקות התורה מקרב העדה הספרדית, אנו מוצאים בחבוריהם של אחרוני הרבנים הספרדים, הסכמותיהם של הרבנים האשכנזים. כך אנו מוצאים בחבורו של הרב חנניה גבריאל, משיירי הרבנים הספרדים בירושלים, "מנחת הח"ג", את הסמותיהם של הרבנים יוסף צבי דושינסקיא, איסר זלמן מלצר, צבי פסח פראנק, יעקב צבי הלוי, יעקב משה חרל"פ ויצחק יעקב וכטפויגעל.

הרב הספרדי אשר קשר קשרים עם גדולי התורה האשכנזים בדור שקדם לנו, היה הרב בן ציון קואינקה, בקובץ התורני שלו "המאסף" התפרסמו דברי הלכה של גדולי הרבנים האשכנזים בארץ ובגולה, בצדם של דברי ההלכה של הרבנים הספרדים. הרב המנוח שימש מעין מקשר בין הרבנים משתי העדות בארץ ובגולה.

הרבנים הספרדים ידעו כי מקורות הכספים שבידי עמיתיהם האשכנזים רבים ושונים הם, ורובם לא קיימו את התורה מעוני. ואכן תודות לתמיכות גדולות אשר זרמו מקהלות האשכנזים באירופה ואמריקה, יכלו האשכנזים להחזיק את תלמודי התורה והישיבות שהיו מלאים תלמידים ואברכים. הם לא חיכו ל"גביר" מאמסטרדם, מסלוניקי או מבגדד אשר ישלח מספר נפוליונים בשנה, לתמוך במספר מצומצם של תלמידי חכמים ספרדים שלמדו "בישיבות". שהנהלתן היתה בידי הרב הראשי. ישיבות אלו שמשו אמנם מקום מפגש לרבנים, לחדש ולרענן את ידיעותיהם בתלמוד ובפוסקים, אבל תלמידי-חכמים חדשים חדשים לא הכשירו.

שעות מצוקה קשות היו לרבנים הספרדים מאז תחילת המאה הנוכחית. אבל הם נשאו את סבלם בשקט ובדומיה ולעתים פנו לעזרת חבריהם הרבנים האשכנזים.

הרבנים הספרדים ידעו כי אם ברצונם לבקש בקשה מאת אחד הכוללים או מאת אחד הרבנים האשכנזים, עליהם לעבור דרך השמש. שכן השמש מיישר הדורים ומכשיר את הקרקע והוא הנותן עצות והדרכות לפונים אל המוסד או אל הרב. זאת לא יכלו הרבנים הספרדים להבין. שכן השמש הספרדי, בין אם היה שמש הכולל הספרדי ובין אם היה שמשו של הרב, לא הצטיין בדרך כלל בפקחות יתירה ולא העיז להוציא הגה מפיו בנוכחות הרב או יושב ראש הועד, וציית לכל פקודה בהכנעה, בהרימו את כף היד למצחו היה אומר "סוברי לאקבאסה פרונטו" (על ראשי מוכן ומזומן).

מי אינו זוכר את שלטונו של השמש הראשון של מועצת הרבנות הראשית ששמש גם שמשו של הרב קוק, הרב ליבוש שוכמן (ליבושקה). כחו וגבורתו היו מלא עולם. זוכר אני אותו בקומתו הבינונית, בתנועותיו הזריזות ובדיבורו הערבי והאיספניולי. הוא "סידר" לא רק את בעלי הדין אלא גם את מזכירי המועצה ולפעמים גם את חברי המועצה ואת הרב קוק עצמו. הוא נהל לא רק את עניני האשכנזים, אלא גם את עניני הספרדים ושימש מעין לשכת ייעוץ מיוחדת במינה.



בתמונה: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בדרכו לטקס הכתרת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה, י' תמוז תרצ"ט. מימינו מזכירו רש"א ובר-שזורי (כזכור, מי ששכנע את הראשל"צ להיעתר לתפקיד).
הרב הרצוג בדרכו לטקס הכתרת הרב עוזיאל  - י תמוז תרצט.png
הרב הרצוג בדרכו לטקס הכתרת הרב עוזיאל - י תמוז תרצט.png (4.1 MiB) נצפה 9216 פעמים

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ב' ינואר 06, 2020 9:05 pm
על ידי חלמישצור
מנחם רוטנברג, הצופה, כ"ד אדר ב' תשכ"ב, עמ' 7
הרב ש. א. שזורי: "היינו כחולמים"
את הרב ר' שמואל אהרון שזורי, מי שהיה מזכירה הראשון של הרבנות הראשית ואף עתה משמש הוא בה מזכיר-של-כבוד, פגשנו בדירתו שב"גאולה". שקוע הוא בכורסתו העמוקה הניצבת ליד שולחן רחב שעליו מונחת החוברת האחרונה לדברי תורה והלכה "קול תורה" שהוא עורכו, וכן מסכת זבחים שבשולי הגליון הוא מעיר את חידושיו והערותיו על הסוגיה.

ביקשנו מהרב שזורי שנולד בירושלים בתרמ"ה, לשמוע מעט זכרונות על ראשיתו של "המזרחי" בארץ בכלל ובעיר-הקודש בפרט, להעלות זכרונות על ימים-עברו, כאשר הסתדרות "המזרחי" היתה עדיין רכה לימים, כאותו תינוק העטוף בחיתוליו. הרב שזורי (בחיוך): "או, אז? - באותם ימים של תרס"ב היה שמו של "המזרחי" אפוף סוד ובחזקת תעלומה. היתה זו מעין שמועה שלדעת בני היישוב-הישן אין לה כל אחיזה במציאות".

ולימים, מה היה היחס לשמועות המבוססות יותר על הסתדרות זו מצד בני היישוב-הישן?
"כמעט שלא הרבו לעסוק בענין זה - פוסק הרב שזורי. - עיקר חיציה של הקנאות הירושלמית הופנתה נגד החילוניים, נגד ההשכלה, נגד המיסיון שרצה לפרוש רשתו בין בני-ירושלים, נגד בתיה"ס 'המודרניים' כביכול, שקמו אז - אבל על הציונות-הדתית באופן מיוחד, כמעט שלא!" חוזר שוב הרב שמואל אהרון שזורי על פסוקו.

מה זכרונות יש לו אודות הידיעות הראשונות על ייסוד "המזרחי" בווילנא בשנת תרס"ב?
מסתבר שהידיעות הראשונות הגיעו בדרך שהיא רחוקה מלהקרא "פורמאלית". היה זה ביום מן הימים של תרס"ב או תרס"ג, כאשר הביא הדואר האוסטרי את חבילת דברי-הדואר לירושלים, ובתוכה היו מונחים מספר מכתבים הדומים זה לזה בתכנם ובסגנונם כשתי טפות מים. היו אלה מכתבים של הרב יצחק יעקב ריינס שבהם מודיע לבני ירושלים על הווסדו של גוף דתי בתוך ההסתדרות הציונית. "הרב ריינס כתב - נזכר איש-שיחנו - כי בהסתדרות הציונית לא יוכלו לדאוג כדבעי לכל העניינים הדתיים. ועל-כן מוטב להקים גוף דתי מיוחד שיפעל בתוכה".

"אבל אני אגיד לך - ממשיך הרב שזורי להעלות זכרונות נלבבים בלטפו את זקנו הארוך - היו כאלה בירושלים שהרעיון הדתי-לאומי כבר פעם בליבם עוד בטרם הוולדו של הרעיון בלבם של בני חו"ל. למשל, ר' יצחק צבי ריבלין, ר' עקיבא יוסף שלזינגר ועוד מיקירי קרתא-קדישא".

הרב שזורי מספר, שבמכתבי הרב ריינס לרבני ירושלים הציץ במקרה בבית רבו, הרב אברהם אהרון פראג, שהיה ידוע בירושלים כתומך כה נלהב בציונות הדתית, עד שהיה רוכש באופן קבוע ולעיני כל את השקל-הציוני במחיר של רבע מג'ידה תורכית השקל - "עיסקא" שלא הכל הרהיבו עוז בנפשם לבצע באותם ימים.

"היישוב הישן בירושלים היה נתון אז במיני מחלוקות שונות ומשונות שאין להן שיעור. תמיד היו בו כיתות וכיתי-כיתות שנלחמו זו בזו בעטיים של ענינים טפלים ביותר. וכמובן משהופיע "המזרחי" בירושלים מצאו להם הקנאים ענין לענות בו. לעומתם, היו הגדולים שבהם עומדים מן הצד ונמנעו מלקחת חבל בוויכוח לצד זה או אחר", מציין הרב שזורי, בעל הזקן הלבן וה"קפטן" הירושלמי בצבעי זהוב ושחור העוטה את גופו.

גם "משוגעים לדבר" - במובנה הטוב של המלה - לא חסרו בירושלים. אחד מהם היה ר' עקיבא יוסף שליזנגר, בעל "הלב העברי" (פירוש על צוואתו של ה"חתם סופר"). יהודי זה אבד לו בזקנותו מאור-עיניו, אך עובדה זו לא הרתיעתהו מלהתלהב מן הרעיונות הציוניים-דתיים. כאשר סיר הרברט סמואל, הנציב הראשון ליהודה, ערך ביקור בירושלים, עמד ר' עקיבא יוסף שעה ארוכה בצד הדרך, סמוך על נכדו, והמתין בציפיה עצורה לבואו של הנציב. משהגיע, לחץ ר' עקיבא יוסף סגי-נהור את ידו וברך "ברוך שחלק מכבודו לבשר ובדם" בשם ומלכות באזני כל הנאספים, כשהוא לוחץ בחמימות את ידו של הנציב הנרגש. אך הוא היה, כאמור, "משוגע לדבר".

אמנם לאחר מלחמת העולם הראשונה עלה מספרם של המצטרפים לשורות "המזרחי" והתנועה נעשתה בירושלים עממית יותר. באותה עת כבר נרתמו לשירותה אנשים נשואי-פנים וידועי-שם מקרב היישוב-הישן, שכמה שנים קודם-לכן לא פילל איש לראותם לימין "המזרחי". ביניהם ניתן למנות את ר' דוד וויינגרטן, מייסד בית-היתומות הנודע בירושלים, ר' יוסף גרשון הורוביץ, מי שהיה לאחרונה ראש המועצה הדתית בירושלים, ואחרים שלא שעו להתנגדותם של הקנאים הספורים, ונרתמו בכל ליבם ובכל מאודם לשירותה, בהיותם משוכנעים כי זוהי "דרך המלך" היחידה.

ומסיים הרב שמואל אהרון שזורי בדברי צחות: "נאמר בתהלים 'בשוב ה' את שיבת-ציון היינו כחולמים'. מאי משמע, 'היינו כחולמים'? אלא כך יש להבין: בנוהג שבעולם, כל חלום הבא לידי התגשמותו מאבד מן הזוהר והברק שלו. אך לא כך ענין התגשמותו של חלום שיבת-ציון. במקרה זה, אפילו בעת התגשמות החלום לא יאבד ברקו וזהרו אפילו כהוא-זה. זוהי מטרת 'היינו כחולמים' ולזה אנו מצפים..."



בתמונה: הכתרת הרב איסר יהודה אונטרמן לרב הראשי, היכל שלמה ל' ניסן תשכ"ד. ר' שמואל אהרון מקבל את פני הראשון לציון הרב יצחק נסים והרב אונטרמן (תמונה חתוכה). תמונות נוספות מהמעמד כאן וכאן (הרב שזורי נראה יושב בשורת הקהל הראשונה, לצד ר' שלמה זלמן אוירבך ועוד). רש"א השתתף גם בטקס מינויו של הרב אונטרמן לרבה של תל אביב, ביום ח' כסלו תש"ז (כאן).
הכתרת הרב אונטרמן - היכל שלמה ל ניסן תשכד.png
הכתרת הרב אונטרמן - היכל שלמה ל ניסן תשכד.png (1.7 MiB) נצפה 9214 פעמים

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ג' ינואר 07, 2020 6:39 pm
על ידי חלמישצור
שניים נוספים, אחרונים למקבץ זה.

הצופה, ערב פסח תש"כ, עמ' 5 ועמ' 10
הרב ש. א. שזורי: דמויות-מופת
הרב שמואל אהרון שזורי שכיהן במשך כארבעים שנה בתור המזכיר הראשית של הרבנות הראשית וכיום מזכיר הכבוד שלה, רקם את חוטי הרבנות המוכרת בישראל ועיצב במדה רבה את דמותה מיום הווסדה. בתקופה הסוערת ששלטה בירושלים, בימי כהונתו של הגרא"י קוק זצ"ל, הופיע הרב שזורי כלוחם על כבוד הרבנות הראשית. כיום בהיותו בפנסיה מתמסר הרב שזורי לתפקידו כעורך הירחון הרבני התורני "קול תורה".

כאשר הצגנו לפני הרב שזורי את השאלה: האם תפקיד הרב הוא בעיקר הרבצת תורה? השיב לנו: מימי ילדותי יודע אני את דמותו של ר' יצחק אלחנן. לא שמעתי שר' יצחק אלחנן היתה לו ישיבה, ובכל זאת נשמעו דבריו בכל בית ישראל. והוא מספר מעשה שהיה עם ר' יצחק אלחנן, שהיה יושב בשבת ליד הנהר ומונע מאת הצעירים להושיט ספינות בשבת, למרות ששעתו היתה יקרה. דבר זה שמע מפי הגרצ"פ פרנק. ועוד שמע ממנו, כי ברגעיו האחרונים, לפני פטירתו, דאג להודיע לבני ביתו על פסק דין בענין עגונה אחת שהשאיר במגרתו ובכוחותיו האחרונים הורה לבני ביתו כיצד לבצע את פסק הדין.

והנה הדמות של ר' חיים עוזר גרודזנסקי, גדול בעסקנות עם הצבור כלו. התעניין בחיי הישיבות והיה יו"ר ועד הישיבות, אם כי היה גאון בתורה.

ושוב מעלה הרב שזורי דמות רבנית גדולה: ר' חיים מבריסק, אמנם היה ראש ישיבה בוולז'ין וקנה לו שם ותהלה בשיטת הלימוד שלו, אבל כשבא לכהן כרב בבריסק, היה איש-הציבור. ידוע כיצד ר' חיים היה מטפל באסופים. הרב שזורי מספר מעשה ששמע מפי בן דודו ר' לייבוש וובר, שעשה אצל ר' חיים שנה שלמה, וכאשר בא לבריסק שמע על סעודה שערך ר' חיים בביתו לאשה אחת שילדה ילד על סף ביתו, והוא הכניסה לבית ופינה לה את חדריו.

ובכן, אומר שהרב שזורי, לשאול על תפקידי הרבנות "הרי זה כאילו לעשות סעודה על פי ספר בישול. דברים אלה אינם נעשים לפי מיתודה. הרבנות שהצטיינו בגדולתם לא פעלו לפי מיתודה, אלא זו היתה הסתערות נפשית בלי להסתכל לצדדין וזה אשר העלה את ערכם".

הרב שזורי ממשיל משל, ששמע מפי ר' דוד בידרמן, האדמו"ר מללוב, בשם הרבי ר' ברוכל ממז'יבוז'. מעשה בחייל שהיה בחזית ובישל לעצמו מעט דוחן. באמצע הבישול קבל פקודה לעלות על הסוס, לקח אתו את הדוחן הרותח לתוך התרמיל והתחיל לרכב. כיוון שהדוחן צרב את הסוס, התחיל הסוס להשתוללל עד שקפץ אל מחנה האוייב. ראה החייל והנה הוא במחנה האוייב, אזר עוז ונפנף בחנית והרג על ימין ועל שמאל. כשראו חיילי האוייב את גבורתו ברחו לנפשם, והוא חזר עם שלל רב אל גדודו וקבל העלאה בדרגה על מעשי גבותו.

כאשר ישב החייל בחוילה חדשה שניתנה לו, עמד בחוץ חייל אחר מגדודו כשומר. אמר לו החייל השומר: מיצר אני על כך שאתה עלית לגדולה ואני לא, והלא שנינו היינו יחד בגדוד.ענה לו הגבור: שום מעשה מיוחד לא עשיתי, בשלתי דוחן, הסוס השתולל והגיע למחנה האויב וכולם ברחו. שמע זאת החייל, שעמד בקור צורב בלילה, לקח אף הוא את סוסו ורכב לעבר מחנה האויב. כשהגיע למחנה האויב תפסוהו וחתכו את לשונו. חזר חזרה לגדודו, שאלוהו, מה קרה אתך? והוא אינו יודע לענות והחזירו אותו לגדודו כחייל פשוט.

והנמשל הוא: אם יש הסתערות נפשית, בלי להסתכל לצדדים, מצליחים. ובזה טמון סוד גדולתם של הרבנים אשר היו לגדולים ונהפכו לעמודי אורי לכל העם.

ועתה מגיע הרב שזורי אל הרב קוק, תוך כדי העלאת זכרונות כיצד היה הוא מזכיר אסיפת הרבנים הראשונה, שהתכנסה ב"עץ חיים" ולפניה הרצה פרופ' חיים ווייצמן על יבנה וחכמיה ואחר כך כאשר עמד על יד העריסה של הרבנות הראשית החל מי"ג טבת שנת תרע"ט. הרב קוק לא שאל מעולם מה זה תפקידה של הרבנות, הוא יסד את ישיבת מרכז הרב, הציל אנשים רבים, וכשנכנסה אשה אומללה ובדמעות אמרה שאין לה כסף להביא רופא לחולה, נתן לה הרב קוק את שעון הזהב שלו כדי שתלך למשכן אותו בעבור הלואה. הוא לא ידע הגבלות וזה מה שעשה אותו לפרנס הדור.

ומעשה ברבי ר' השיל ששאל אותו מישהו: אתן לך זהוב ותאמר לי היכן ה'? ענה לו: אתן לך זהוב ותאמר לי איפה אין ה'. וזה אמור גם על הרבנות. היא צריכה להיות בכל מקום. התלמוד אינו מתבייש לדבר גם בהלכות בית הכבוד.

ושוב מעלה הרב שזורי אימרה ששמע בשם הרב משה סולובייצ'יק זצ"ל אביו של הרב ר' יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון. אמר ר' משה סולובייצ'יק: פעם היה רבן של כל בני הגולה נעשה מאליו ואילו היו בוראים אותו ואומרים: זהו!

והנה מעשה בר' שמואל סלנט שהרבנות היתה אצלו גם עסקנות יומם ולילה והיה מתאונן, איכה אשא לבדי משאכם. הוא התענין בכל פרט, ומעשה שבא אליו יהודי שרוט ופצוע, והתאונן על פלוני שהתנפל עליו ברחוב, מיד שלח ר' שמואל סלנט שליח לביתו של פלוני, לברר שמא הוא נסדק עד כדי כך שאינו יכול אף לבוא אליו ברגל להתאונן.

ושוב אנו מגיעים להרב קוק ולדרך רבנותו. מעשה בר' אריה לווין רב האסירים שהיה זקוק להמלצה בשביל אחד מבני משפחתו. בא אצל הרב קוק ומצא אותו יושב בתוך מונית ומתכונן לנסיעה. שאל אותו הרב קוק זצ"ל: מה ברצונו להגיד. אמר לו ר' אריה לווין: רציתי לבקש המלצה, אך כיוון שכב' נוסע, אבוא בזמן אחר. מיד קפץ הרב קוק מתוך המונית, עלה כצעיר במדרגות ביתו ותוך רגעים ספורים הכין לו מכתב המלצה.

ומעשה אחר מימי רבנותו של הרב קוק ביפו. אחד מתושבי יפו חלה בשבת, כיוון שהרופא ד"ר חיסין התגורר רחוק מבית החולה, סירב ללכת ברגל, ובגלל השבת לא נסע בעגלה. באו קרוביו אל הרב קוק לבקש עצה. פנה הרב קוק אל ד"ר חיסין ושאלו: מדוע אין הוא הולך אל החולה. ענה: המקום רחוק ואם אסע בשבת בעגלה ירגמוני. אמר לו הרב קוק: אני אלווה אותך ותסע בעגלה, וכך הלך הרב קוק ברגל מרחק של קילומטרים לצדי העגלה שבה נסע ד"ר חיסין עד לבית החולה.

האם צריכה הרבנות למחות ולצאת למאבק גם כאשר ברור שאין תועלת בדבר? הרב שזורי אומר, לפי התוספות: בדבר שמפורש בתורה, לא אמרינן מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, ומחויבין להוכיח, אך ה"מגן אברהם" מתנה את זה ופוסק להלכה, כי מוכיחים רק אם יש אפשרות שתוכחתו תשנה את המצב, אבל אם ברור שזה לא יועיל, מוטב שיהיו שוגגין.

הרב שזורי שופע סיפורים וזכרונות על תולדות הרבנות בכלל, ועל הרבנות הראשית בא"י בפרט. עבודתו הצבורית ברבנות הראשית מקפלת בתוכה תקופה סוערת. בעבודתו כמזכיר הרבנות הראשית השתמש בעט הסופרים שלו, ארגון את הרבנות והשקיע בה כל מרצו, ערך תזכירים בעלי חשיבות בינלאומית ולחם את מלחמתה של הרבנות הראשית בכל השנים. הוא עצמו מהווה חלק מההיסטוריה של הרבנות הראשית, אך גם הוא עצמו משמש סמל לרבנות.

כעבור קרוב לארבעים שנות שרות לצבור, פרש ר' שמואל אהרון שזורי לפינתו - תחום ביתו ועבודתו הספרותית-תורנית. את דירתו מקשט היום ריהוט דל אשר אינו בשום יחס למרת משרתו המכובדת שתפס עד כה. הוא עוסק היום בעיקר בחידושי תורה והלכה, ביחוד בתירוצים לקושיות של ר' עקיבא איגר. אור הגנוז זרוע בעולמו, מבעד אור זה הוא סוקר במצפון נקי את פעילותו הרבנית שהייתה מלאה חוויות מאורעות ותסיסה.


בתמונה: בית הכנסת של האוניה "ירושלים", תשט"ו. ר' שמואל אהרון שזורי יושב מימין, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין. משמאל: הרב שלמה כהן ממרוקו (לפי מקור התמונה, הצופה, כ"ז כסלו תשט"ו, עמ' 3, התמונה צולמה "בהפלגתם לחו"ל").
על סיפון האוניה ירושלים - מימין רשא שזורי משמאל הרב שלמה כהן אבד ממרוקו - תשטו.png
על סיפון האוניה ירושלים - מימין רשא שזורי משמאל הרב שלמה כהן אבד ממרוקו - תשטו.png (645.31 KiB) נצפה 9090 פעמים

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ג' ינואר 07, 2020 6:40 pm
על ידי חלמישצור
עוד מעט על עבודתו ברבנות הראשית.

א. בארכיון המדינה שמורים כמה תיקים מלאי עניין ממשרדו של הרב שזורי. חלק נכבד מהם עוסק ב"קול תורה". באחד מהם - תיק שחלק גדול ממנו הוא מכתבי תנחומים רבים שקיבל רש"א עם פטירת רעייתו הראשונה - תויק מכתב נרגש ומלא חום ששלח רש"א שזורי ביום כ"ח אלול תרצ"ז "להדר"ג הגאון האדיר, שר התורה ואוצר החכמה, הצדיק המפורסם, חכימא דיהודאי וכו' כקש"ת מרן יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט"א הרב הראשי ואב"ד הגדול לארץ-ישראל בירושלם" (תיק בארכיון המדינה, עמ' 119-120). במכתב מביע רש"א את צערו הגדול על ששכרו קוצץ משמעותית, וכעבור זמן לא נראה שישוב לתקנו. חשובים בעיקר דבריו של רש"א ביחס לעבודתו ברבנות הראשית. נצטט כמה שורות:
עם התכוננותה של הרבנות הראשית לארץ-ישראל לאחר הבחירות והכנסתה לרשות הצבור, נפתעתי לקראת העובדא שבמקום הסך 25 לא"י לחדש, שהועד הלאומי בתקציב התכנית הקציב מקודם למשכורתי, הורד שכרי והעמד על הסך 18 לא"י. בכל מפח הנפש, ובכל ההרגשה שמשכורת זו אינה כלל לפי ערכי בכשרון ובעבודה, באמונה ובמסירות, גבר עלי חפצי לעזור לצבור ולהקל מצדי את מעברו של מוסדנו והתבססותו ברשות הצבור, וקבלתי עלי להתענות באשר התענתי ... במצב כזה אינני יכול להוסיף ולהתגלגל מבלי לפגוע גם במצפוני וביושרי הטבעי, שאיננו נותן לי להחזיק בעבודה אחראית בתנאים השוללים ממני את המנוחה ואת מצב הנפש הדרושים בהכרח לטיבה ולשלמותה ... כי אם אינם מוצאים אפשרות לתת לי ... יעשו נא את חובתם לעובד נאמן לצבור לקבוע לי פנסיה מתאימה במשכי ידי בלי רצון ולב מעבודתי במשרד הרבנות שבמשך קרוב לתשע עשרה שנה - מיומו הראשון בי"ג טבת תרע"ט ועד היום - הקרבתי לו את מיץ חיי ויתר אוני ואת מבחר ימי ושנותי לבסוסו ולשכלולו ממוסד ועד הטפחות.

אפשר להניח שבעקבות הבהרה נחרצת זו סודר העניין. רש"א המשיך בעבודתו במשרד הרבנות עשרים שנה נוספות.


ב. מתוך דברים שנשא הרב שזורי במסיבה שנערכה בביתו של הראשל"צ הרב יצחק נסים, עם סיום תפקידו ברבנות הראשית (הצופה, כ"ט סיון תשט"ז, עמ' 2):
רבי מרדכי בנט ז"ל, בהגיעו לגיל בר-מצוה כבר הספיק לחבר ספר משלו בהלכה ואמר להגישו למוזמנים במקום הדרשה הנהוגה לבר-מצוה, והנה נודע הדבר לאביו-חורגו, שגם בנו התעתד להיות בר-מצוה, ומרב קנאה חתר אחרי חבור נהדר זה של הבן-החורג ועמד ושרפו לאפר. במשך שלושים ושבע שנה ומעלה שהייתי בעבודה מאז התכונן המוסד הזה שעמדתי על ערישתו מהמסד ועד הטפחות - ספר חובר על ידי, המכיל 15,000 תיקים, מאות אלפי מכתבים, אלפי תזכירים ומאות כרוזים ערוכים בדם ויזע ודמעות, סבלתי במשך שנים גם רעב ומחסור פשוטו כמשמעו. מחיר הספר לא שולם לי במלואו. היו לי אבות טובים, אכן, שום אב-חורג לא יוכל לספר זה לשרפו ולבערו כליל, ואת הספר הזה אני מגיש לפניכם. ספר זה הוא נאומי וזוהי דרשתי בפני מסיבת החגיגה.

מי שהחליף את הרב שזורי כמזכיר הכללי של הרבנות הראשית היה הרב אלימלך ירחמיאל וולגלרנטר (איתמר) (הצופה, ג' סיון תשט"ז, עמ' 3).


בתמונה: אירוע ציבורי בבית הכנסת ישורון. בשורה הראשונה משמאל: הרב יהודה ליב מימון, בן גוריון, הרב הרצוג והרב עוזיאל. בשורה השנייה משמאל: הרב שזורי (יד יצחק בן צבי, אלבום משה ברמץ, כאן).
בית הכנסת ישורון - הרב עוזיאל - הרב הרצוג - בן גוריון - הרב מיימון - הרב כהנא - בשורה השניה משמאל - הרב שזורי.png
בית הכנסת ישורון - הרב עוזיאל - הרב הרצוג - בן גוריון - הרב מיימון - הרב כהנא - בשורה השניה משמאל - הרב שזורי.png (744.94 KiB) נצפה 9089 פעמים

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ד' ינואר 08, 2020 7:37 pm
על ידי חמרא טבא
מי הראשון משמאל עם הזקן הלבן?

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: א' ינואר 19, 2020 11:40 pm
על ידי חלמישצור
הרב חמרא, ייש"כ גדול על התמונה. האמן לי שבשבוע שבעבר הגעתי הרחק הרחק בנסיונותיי לפענח את תמונתך. מן הסתם שלפתה מאתר ישיבות בני עקיבא, במדור ישיבת כפר הרואה (ושם כותרה "טקס פתיחה הישיבה"), אבל אף אחד מוותיקי המקום עמם שוחחתי לא זיהה כלל אפילו את המיקום בו צולמה.


אעבור אפוא לתמונה נוספת: חגיגות שבעים למלך ג'ורג' החמישי, ארמון הנציב ב' בסיון תרצ"ה (תמונה באיכות מצוינת).
יום הולדת שבעים למלך ג'ורג החמישי - ב סיון תרצא.png
יום הולדת שבעים למלך ג'ורג החמישי - ב סיון תרצא.png (3.71 MiB) נצפה 8645 פעמים

מימין לשמאל: מנחם אוסישקין, הרב שמואל אהרון ובר-שזורי, הרב יוסף מרדכי הלוי, הרב הרצוג, הראשל"צ הרב יעקב מאיר.

המסבה בגן ארמון הנציב
משעה 4 אחרי הצהרים אתמול השחיר הכביש ממאות המכוניות, שהובילו את המוזמנים למסבה המסורתית, שה. מ. הנציב העליון עורך מדי שנה בשנה ביום הולדת המלך. הנציב קיבל את אורחיו בלחיצת יד באולם, ומשם נתפזרו בגן הגדול, שבו נגנה תזמורת צבאית, והיטיבו את לבם ליד השלחנות הערוכים [...] בין הבאים היו מר מ. אוסישקין, הרב ד"ר הרצוג מאירלאנד, סיר פלינדרס פטרי, ד"ר י. ל. מגנס, בן-צבי, שרתוק. הרב הראשי ר' א. י. הכהן קוק לא בא מפני שאיננו בקו הבריאות ואת מקומו מילא הרב וובר (דואר היום, ג' סיון תרצ"ה, עמ' 1 ועמ' 6).

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ג' ינואר 28, 2020 11:39 pm
על ידי חלמישצור
תמונה נוספת: חלוקת ספרי תורה בבית מאיר בירושלים, י' אלול תש"ט (תמונה באיכות גבוהה).

חלוקת ספרי תורה בבית מאיר - י אלול תשט.png
חלוקת ספרי תורה בבית מאיר - י אלול תשט.png (3.68 MiB) נצפה 8355 פעמים

בתמונה: הקהל נעמד עם הכנסת ספרי התורה בידי הרב הרצוג (כסאו ריק במרכז הבימה) ועוד. במרכז הראשון לציון הרב עוזיאל ושר הדתות רי"ל מימון. הרב שמואל אהרון שזורי עומד משמאל, סמוך לבימה, ופניו אל המצלמה (וכהשערה גרידא: האם מימינו הרב יעקב ברמן?).

טקס רב רושם של חלוקת 30 ספרי תורה, שניצלו מימי ההשמדה באירופה, נערך אתמול בבית מאיר בירושלים.

ספרי התורה הובאו ע"י משלחת רבנים מארצות שונות ובראשם הרב ה. מדליה מאנגליה. בטקס השתתפו הרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל, שר הדתות הרב מימון, הרב הראשי טולידאנו מת"א, נציגי המוסדות הלאומיים, חברי מועצת עירית ירושלים וקהל רב. שר הדתות, הרב מימון, הודיע בנאומו הקצר, כי ספרי-תורה נוספים יובאו בקרוב מחו"ל לישראל ויחולקו בין בתי-הכנסת בישובים בכל רחבי מדינת ישראל. הרבנים הראשיים הדגישו את החשיבות שבהעברת שרידי ספרי-הקודש המהדקים את הקשר הנצחי בין עם ישראל ותורת ישראל ובין עם ישראל וברית ישראל.

אחרי הנאומים הסתדרו הקהל והמוזמנים לתהלוכה רבת-רושם שיצאה מבית-מאיר דרך הרחובות הראשיים עד פרבריה הקיצוניים של ירושלים. ספרי התורה חולקו בין ישובי הפרוזדור, הגליל והדרום. שני ס"ת נמסרו למחנות האימונים של משטרת ישראל. בראש התהלוכה צעדו אנשי המשטרה, תזמורת של המוסד לחינוך עיורים, הרבנים הראשיים, מוזמנים וקהל תושבי ירושלים.

כפי שנמסר ניצלו עד כה 500 ס"ת בארצות השונות שיועברו בהדרגה לישראל (חרות, י"א אלול תש"ט, עמ' 1).

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: א' מאי 17, 2020 6:25 pm
על ידי חלמישצור
בקשת ההתאזרחות המנדטורית של משפחת הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שזורי ונצר לשושלת סאווראן, בארכיון המדינה (כאן).

רי"ז נולד בסטנשטי דה ז'וס, רומניה, בכ"ד שבט תרס"ו ועלה ארצה בשנת תרפ"ה. נישא לפרידא גיטל בתו של רש"א שזורי (ילידת ירושלים י"ג אדר תרס"ח אולם נתינותה "בלתי ברורה") בחנוכה תרפ"ט (ראו), ושישה מילדיהם היו בביתם נכון לשנת תש"ז: יצחק מאיר (י"ט כסלו תרצ"א), מתילדה (ט' תמוז תרצ"ב, לבית מילצקי), חסיה יוכבד (כ"ב אדר תרצ"ד, לבית היילפרין), צבי יששכר (ג' ניסן תרצ"ט), בן-ציון (כ"ג שבט תש"א) ונחמה פרל (י"ב אלול תש"ד, לבית וולף). תאריכי לידת הילדים 'מתורגמים' מן הרישום הלועזי, ואפשר שיש לדייקם אל היום העוקב. כל התולדות נתפרטו בקובץ "עלי זכרון", י' סיון תשע"ח, כאן.

בזמן הרישום בתש"ז התגוררה המשפחה בירושלים, רח' הרב זוננפלד 34. הבת הבכורה חיה ברכה לבית בידרמן נישאה קודם ולכן אינה ברשומה זו. וכמו כן ביחס לשני בנים שנולדו אחר כך.

והנה תמונתו מתוך התיק
1.jpg
1.jpg (28.92 KiB) נצפה 7777 פעמים

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 2:07 pm
על ידי דודי צח
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי שהתפרסם פעם בגליון של חסידי קלויזענבורג באר"י, שיחה בין האדמו"ר מקלויזענבורג להאדמו"ר מפינסק קארלין. וסיפרו שמה שבעת אשר קבל הרצ"פ פראנק את משרתו ברבנות בירושלים, הפגינו כמה קנאים על יד ביתו. הרצ"פ הביט מתוך ביתו על המפגינים, ובסוף ההפגנה קרא לאחד המפגינים אל ביתו. הלה בא אל ביתו, ובקש ממנו הרצ"פ לבא אתו ללשכת הב"ד מחר, שהוא צריך ספרא דדיינא והלה נראה מוכשר לעבודה זו. וזה היה הספרא דדיינא המיתולוגי הרב ש"א שזורי - וובר.

האם יש למישהו מקור לזה?


אני קיבלתי גירסא משופצת:

בין המפגינים בלטו חכמי העסקנים ה"ה ר' משה בלוי ור' שמואל אהרן.
הגרצ"פ הזמין את רש"א להציע לו את הצעת המזכירות וספרא דדיינא הנ"ל. והדברים אכן היו כפי שהיו.

אך ברבות הימים אמר הגרצ"פ: טעות קטנה עשיתי, הייתי צריך להציע את ההצעה המקורית לר' משה בלוי - וכך היה נחסכים מאתנו הרבה מערכות כבירות - - -

נ.ב. כששחתי פעם את הגירסא הזאת בפני אחד מנכדי ר"מ בלוי, חרה כולו ואמר, כי זקנו היה 'מזן אחר', כל כולו היה לשם שמים (והרש"א?). ולא היה מחליף דעתו ואמונתו בעבור בצע כסף...

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 4:47 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
מי דיבר על כסף? והמבין יבין

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 8:59 pm
על ידי פרנקל תאומים
דודי צח כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי שהתפרסם פעם בגליון של חסידי קלויזענבורג באר"י, שיחה בין האדמו"ר מקלויזענבורג להאדמו"ר מפינסק קארלין. וסיפרו שמה שבעת אשר קבל הרצ"פ פראנק את משרתו ברבנות בירושלים, הפגינו כמה קנאים על יד ביתו. הרצ"פ הביט מתוך ביתו על המפגינים, ובסוף ההפגנה קרא לאחד המפגינים אל ביתו. הלה בא אל ביתו, ובקש ממנו הרצ"פ לבא אתו ללשכת הב"ד מחר, שהוא צריך ספרא דדיינא והלה נראה מוכשר לעבודה זו. וזה היה הספרא דדיינא המיתולוגי הרב ש"א שזורי - וובר.

האם יש למישהו מקור לזה?


אני קיבלתי גירסא משופצת:

בין המפגינים בלטו חכמי העסקנים ה"ה ר' משה בלוי ור' שמואל אהרן.
הגרצ"פ הזמין את רש"א להציע לו את הצעת המזכירות וספרא דדיינא הנ"ל. והדברים אכן היו כפי שהיו.

אך ברבות הימים אמר הגרצ"פ: טעות קטנה עשיתי, הייתי צריך להציע את ההצעה המקורית לר' משה בלוי - וכך היה נחסכים מאתנו הרבה מערכות כבירות - - -

נ.ב. כששחתי פעם את הגירסא הזאת בפני אחד מנכדי ר"מ בלוי, חרה כולו ואמר, כי זקנו היה 'מזן אחר', כל כולו היה לשם שמים (והרש"א?). ולא היה מחליף דעתו ואמונתו בעבור בצע כסף...

ורק לי כל המעשה'לה הזה על שלל גרסאותיו נשמע כמו באבע מעשהע'ס מהודר?

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 11:02 pm
על ידי לייטנר
הסיפור הופך את הרב שזורי לאדם המוכר את עקרונותיו תמורת בצע כסף, ואת הרב פרנק ל'תחמן' בזוי.
ובתרגום, מי שמפיץ את הסיפור הזה ללא אסמכתא, הריהו מוציא שם רע.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ג' אוקטובר 27, 2020 7:05 pm
על ידי עתניאל בן קנז
חבל שמגיבים מבלי להכיר את הרקע.

חלק גדול מן ה'עסקנים' וה'קנאים' לשם שמים (ללא מרכאות), זה נובע מאופי מסוים.

כאשר מתעלים את האופי זה לעיסוקים אחרים, לא נותר זמן/פנאי/כוח להתעסק בזוטות של קנאות.

ולא בגלל איזה מכירת העקרונות, אלא פשוט בגלל שעסוקים במשהו אחר.


וזה בדיוק מה שקרה בסיפור. אין כאן שום גנות על אף אחד.
ומי שהכיר את האישים המדוברים (כמובן שלא הכרתי, אלא מתוך קריאת חומר רב עליהם), ידע שהדברים נראים ונשמעים מסתברים.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ג' אוקטובר 27, 2020 7:48 pm
על ידי כדכד
כלומר הרב שזורי היה קנאי כזה שאפשר לתעל את אפיו לכוון אחר והרב בלוי היה קנאי כזה שאינו מוכן לסטות מהעקרונות?

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ג' אוקטובר 27, 2020 10:56 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
לייטנר כתב:הסיפור הופך את הרב שזורי לאדם המוכר את עקרונותיו תמורת בצע כסף, ואת הרב פרנק ל'תחמן' בזוי.
ובתרגום, מי שמפיץ את הסיפור הזה ללא אסמכתא, הריהו מוציא שם רע.

כלל וכלל לא. אלא שנכדי הרב משה בלוי רוצים שתחשוב כן לא שזה האמת. כבר העלו מכתבים רבים בענין המראים תמונה אחרת של ר' משה בלוי

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ד' אוקטובר 28, 2020 1:06 am
על ידי אליסף
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כלל וכלל לא. אלא שנכדי הרב משה בלוי רוצים שתחשוב כן לא שזה האמת. כבר העלו מכתבים רבים בענין המראים תמונה אחרת של ר' משה בלוי

היכן?

רבי מאיר'ל מאמשינוב

פורסם: ד' אוקטובר 28, 2020 10:02 am
על ידי מנדעל
האם יכול מאן דהו לשלוף בבקשה בעבורי מן הספר מכל אתר שמזכיר את האדמו"ר רבי מאיר מאמשינוב, הספר היה תח"י בזמנו כשי"ל ועתה איני מצליח להשיגו.
בתודה ובברכה

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ה' אוקטובר 29, 2020 12:21 am
על ידי קרית מלך
אליסף כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כלל וכלל לא. אלא שנכדי הרב משה בלוי רוצים שתחשוב כן לא שזה האמת. כבר העלו מכתבים רבים בענין המראים תמונה אחרת של ר' משה בלוי

היכן?


אציין לעובדא ידועה: לפני הסתלקותו [הפלאית כשלעצמה] אמר בוידויו כי בכל הקשור לחייו הפרטיים עליו לשוב בתשובה, אך כל מה שעשה בחיים הציבוריים הוא בטוח שעשה הכל לשם שמים, כששמע זאת הרה"ק מסאטמאר הגיב בשניננותו החריפה ואני הייתי אומר להיפך שבכל הקשור לחייו הפרטים הוא היה שלם במעשיו אך עליו לשוב בתשובה על מעשיו בחיים הציבוריים... כששמע זאת מרן החזון איש זצ"ל אמר ואני אומר כי שניהם צדקו...

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ה' אוקטובר 29, 2020 1:31 am
על ידי מחולת המחנים
מן הסתם כוונתך לשבח, שהרי החזו"א הגיע במיוחד לירושלים כדי להשתתף בהלווייתו של ר"מ בלויא, ולכאורה החזו"א לא היה מטריח את עצמו למי שחטא בשניהם.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ה' אוקטובר 29, 2020 2:10 am
על ידי קרית מלך
מחולת המחנים כתב:מן הסתם כוונתך לשבח, שהרי החזו"א הגיע במיוחד לירושלים כדי להשתתף בהלווייתו של ר"מ בלויא, ולכאורה החזו"א לא היה מטריח את עצמו למי שחטא בשניהם.


וכי אפשר להבין אחרת?
החזו"א אמר שהיה צדיק שלם גם בחיים הפרטיים וגם בחיים הציבוריים

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ה' אוקטובר 29, 2020 7:03 pm
על ידי נחומצ'ה
בשיחה עם בן ירושלים, היודע פרק ושנים, בהיסטוריה האשכנזית-חרדית-אגודאית, הוברר לי כך.
לג"ר ר' הירש-פסח פראנק זצ"ל לא היה לחם בבית. הרעב הציק כאן לחכַמיה. ולא בכדי בית הדין האשכנזי, נשאר 'ערום' רק עם ב' דיינים.
[לפני כמה שנים, שמעתי שיעור מאחד מדייני בני ברק, על שורש ענין הזבל"א שחודש בירושלים, והביא אסמכתאות, שזה היה באותה תקופה, שרוב הדיינים הלכו לרבנות].
רק אח"כ הצליחו להחזיר את ר' פישל דיין [ברנשטיין] ועוד, אל העדה החרדית, והרב פראנק כבר שבע 'הבטחות' ולא שעה אליהם.

הנושא של פרנסה במוסדות הרבנות הוא לא חדש. מי לנו גדול מהרב אלישיב זצ"ל, שבזמן נישואי ילדיו, מחותניו [הסטייפלער ור' שלמה-זלמן זצ"ל] סידרו לו התפקיד. ואכן גם אחר שפרש מהתפקיד, הרי המשיך לדאוג למינוי דיינים 'שמרנים', שלא יחדשו בפסקי התורה.

נ.ב. רק אפשר שהיום, שכל משרות הדיינים הפכו ל'קשרים', ובפרט שכהיום הזה, אין לדייני הרבנות כח פסיקה בממונות,
מלבד בקיאות בכל הלכות גיטין, א"כ ללמוד ולהיבחן ואח"כ לתפוס קשרים, יש בזה משום.....

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ה' אוקטובר 29, 2020 8:36 pm
על ידי פרנקל תאומים
נחומצ'ה כתב:בשיחה עם בן ירושלים, היודע פרק ושנים, בהיסטוריה האשכנזית-חרדית-אגודאית, הוברר לי כך.
לג"ר ר' הירש-פסח פראנק זצ"ל לא היה לחם בבית. הרעב הציק כאן לחכַמיה. ולא בכדי בית הדין האשכנזי, נשאר 'ערום' רק עם ב' דיינים.
[לפני כמה שנים, שמעתי שיעור מאחד מדייני בני ברק, על שורש ענין הזבל"א שחודש בירושלים, והביא אסמכתאות, שזה היה באותה תקופה, שרוב הדיינים הלכו לרבנות].
רק אח"כ הצליחו להחזיר את ר' פישל דיין [ברנשטיין] ועוד, אל העדה החרדית, והרב פראנק כבר שבע 'הבטחות' ולא שעה אליהם.


אחר המחילה, בשביל להגיד את כל זה לא צריך לדעת פרק או שניים בהסטוריה החרדית-אגודאית כ''א בסיפורי הסבתות השגורים בפי כל מבלי שיהיה להם כל בסיס.
הגרצ''פ פרנק לא היה עם הגרא''י קוק והרבנות בשביל הלחם והפרנסה. הבל הבלים. הגרצ''פ פרנק היה זה שהקים לראשונה את משרד הרבנות בירושלים ואת הבי''ד לערעורים. יתירה מזאת, הגרצ''פ פרנק היה האישיות המרכזית שיזמה ושעמדה מאחרי הבאתו של הגרא''י קוק לשמש כרבה של ירושלים, והוא ובית דינו עמדו בראש החתומים על כתב הרבנות.
לעומת זאת, הגרצ''פ התנגד מאד לסיעה ''ההונגרית'' והקנאים הנלוווים לה, לרבות התנגדות חריפה שלו למינוי של הגרי''י דיסקין או הגרי''ח זוננפלד לרבנות ירושלים. וכבר הובא כאן בפורום מכתב כת''י של הגרצ''פ בו מבוארת דעתו התקיפה בעניין במלוא חריפותה.


אלא מאי? נוצרה בעיה... בשלב מסויים התקבע מעמדו של הגרצ''פ כ''עמוד ההוראה'' בירושלים, הוא גם היה האגף התקיף והלוחמני ברבנות נגד השפעת החילוניים והפשרנים ונלחם בתקיפות גדולה ב''שירות לאומי'' לבנות כתף אל כתף עם ה''גדולים שלנו'', ונודע בעוד הרבה מאבקים תקיפים להשלטת ההלכה במדינה גם תוך התנגשות חזיתית עם אושיותיה, הוא לא היה מזוהה עם חוגי ''מרכז הרב'' ו''המזרחי'', וכל גדולי ירושלים ראו בו סמכות תורנית עליונה.
עכשיו.. מה עושים? מה עושים?... כיצד נסביר לעצמנו ולילדים שלנו את העובדה הברורה שבמידה לא מבוטלת הוא היה האיש שעמד מאחורי הקמת הרבנות ומינויו של הגרא''י קוק כרבה של ירושלים. מה עושים? משכנעים את עצמנו בסיפורי סבתא שבעצם הוא היה ''בצד שלנו'' אבל כדי שלא ימות ברעב הוא וב''ב הוא נאלץ למסור את נפשו ''ולהצטרף'' לרבנות.. (כאילו הוא רק ''הצטרף'' אליה)...


בעיניי היה נכון לומר את האמת הפשוטה, שהמציאות היתה קצת יותר מורכבת ממה שהיא נראית בעיניי ה''שחור-לבן'' שלנו.


הנושא של פרנסה במוסדות הרבנות הוא לא חדש. מי לנו גדול מהרב אלישיב זצ"ל, שבזמן נישואי ילדיו, מחותניו [הסטייפלער ור' שלמה-זלמן זצ"ל] סידרו לו התפקיד. ואכן גם אחר שפרש מהתפקיד, הרי המשיך לדאוג למינוי דיינים 'שמרנים', שלא יחדשו בפסקי התורה.


''הבעיה'' הנ''ל נוצרה כמובן גם אצל מרנא הגריש''א זי''ע, וביתר שאת... וא''צ אפי' להסביר מדוע.

רבינו הגריש''א התמנה לדיין ברבנות בשנת תש''י, ורק כעבור שנתיים -בשנת תשי''ב, הוא חיתן את בתו הגדולה ע''ה עם יבל''ח מרן הגרח''ק שליט''א. נישואי בתו השישית מרת לאה ע''ה עם יבל''ח הגר''ע אויערבאך שליט''א התקיימו כמובן עוד כמה שנים טובות לאחמ''כ.
כך שמלבד עצם המופקעות לחשוב שלסטייפלער זי''ע היתה איזו שהיא יכולת (או רצון..) ''לסדר'' למחותנו משרת דיינות ברבנות, הרי שזה גם תלוש מהמציאות הכרונולוגית.

אם כבר הגריש''א זי''ע היה זקוק ל''פרוטקציה'' הוא היה פונה לדודו (דוד אשתו) הלא הוא הגרצ''פ פרנק זי''ע בעצמו...

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ה' אוקטובר 29, 2020 9:03 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
דברי פרנקל-תאומים נכונים מאד.

ומכתבו של הרב צ"פ פראנק איננה בכת"י זה רבות בשנים אלא הלא המה כתובים בספרו של הרב חיים הירשנזאהן בארה"ב, בהתבטאו בדברים חריפים מאד על 'רבנותו' של הרי"ח זוננפלד (שמעולם לא התמנה כרבה של ירושלים, שהקהלה שלו מעולם לא התיימרה לייצג את כל ירושלים, על אף ה'כל מקהלות {מה זה? מקהלת זמרה?} האשכנזים' המתנוססת לתפארה על הבלאנק שלהם. הם היו ה'יוצאים' מהקהלה וטענתם לא היתה שהם מייצגים את ירושלים אלא שגם להם יש זכות קיום, הבדל ברור). ובאמת הרצ"פ היה רב מאז צעירותו, בשעה שהרי"ח זוננפלד היה עסקן ואברך כולל עד ימי זקנותו.

ענין הרבנות מורכבת היא עד מאד, אבל רוב רבניה מימיה הראשונים האמינו בצדקת דרכיה, ובפרט חוץ לירושלים. וכמו שכתב החזו"א שהמצב בא"י דומה להפליא להמצב בחו"ל דאז, שצריכים רב מעל הקהלה המונה בתוכה כמה אנשים המפריעים לעבודת הרב. מעולם לא היתה זאת סבה שלא להתמנות כרב, אלא אדרבא, ע"י השפעת רב חזק וישר, אפשר לפעול גדולות ונצורות.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 12:00 am
על ידי נוטר הכרמים
דברי הרב פ"ת נכונים ברובם בקשר להגרצ"פ ובקשר להגרי"ש, רק בנוגע להגזמה שבהפרחת השמועות וניפוחם בכל מיני נתונים מצחיקים, ולא באשר לעובדה הבסיסית שהלכו לרבנות בגלל פרנסה ולא בהתלהבות גדולה.

על הגריש"א זה ודאי מידע מבוסס (הוא לא חיפש בכלל להיות דיין, וגם הפריע לו העוררין שיש על היכל שלמה, וכידוע ששאל את הגרז"ר בנגיס),
על הגרצ"פ זה מסורת עקשנית שמקורה לאו דווקא בחוגי העדה החרדית.

חשוב עוד לציין, שדווקא בנוגע להגרצ"פ, יש הבדל מאוד גדול בין ירושלים לבני ברק,
בעוד בירושלים העריצו מאוד את הגרצ"פ, ואפילו בחוגים הקנאים יותר, ובבריסק שלחו אליו 'שאלות',
בבני ברק שזה אומר החזו"א והסטייפלר מאוד לא כיבדו אותו, ויש ע"ז המון עדויות.
יתכן שזה קשור לקולות של הגרצ"פ בהיתר המכירה ובבעיות החשמל.
כך גם מבחינה ההכרה התורנית - הלכתית, עד שתורת הגרצ"פ היתה לה עדנה עם ה'מקראי קודש' ועוד, בבני ברק לא ידעו בקושי מה זה ר' הערש פסח.

ולכן לבוא ולטעון שכביכול ליהדות החרדית היתה מצוקה עם עמוד ההוראה הגרצ"פ זה לא מדויק.
מה שכן נכון, הסיפור של הרב אלישיב עם 'היכל שלמה' גרם הרבה אי נוחות לרובו של הציבור הליטאי שראה בו כממשיכו של הרב שך בהנהגה.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 1:53 am
על ידי פרנקל תאומים
נוטר הכרמים כתב:דברי הרב פ"ת נכונים ברובם בקשר להגרצ"פ ובקשר להגרי"ש רק בנוגע להגזמה שבהפרחת השמועות וניפוחם בכל מיני נתונים מצחיקים, ולא באשר לעובדה הבסיסית שהלכו לרבנות בגלל פרנסה ולא בהתלהבות גדולה.
על הגריש"א זה ודאי מידע מבוסס (הוא לא חיפש בכלל להיות דיין, וגם הפריע לו העוררין שיש על היכל שלמה, וכידוע ששאל את הגרז"ר בנגיס),
על הגרצ"פ זה מסורת עקשנית שמקורה לאו דווקא בחוגי העדה החרדית.

על הגרצ''פ פרנק בוודאי אינך צודק. כאמור, הוא לא הלך לרבנות בדיעבד. הוא זה שהקים אותה, מלכתחילה. והוא התנגד מאד לקהילה הפורשת ולראשיה.
כך שכל הקשקושים הידועים על "וא''ת מה נאכל?" הם אנרכוניזם משעשע.

לגבי הגריש''א, אחיינו של הגרצ''פ, חתנו של הגה''צ ר''א לוין (ודו''ק), יתכן שהפריע לו העוררין שיצאו על היכל שלמה, או שכן או שלא. ואם שאל את הגרז''ר בענגיס- או שכן או שלא. אין שום מידע מבוסס שמבחינה השקפתית הוא הלך לדיינות רק בדיעבד. מה שכנראה נכון הוא שהוא מלכתחילה לא רצה לא רבנות ולא דיינות, לא ב"רבנות" וגם לא בשום מקום אחר. לא בגלל ''השקפה'' כ''א בגלל שהוא רצה רק לשבת וללמוד בשקט, הוא היה שקדן עצום וגם שקט ומופנם באופיו, ורבנות/דיינות לא ממש התאימה לו, ומהבחינה הזאת כנראה ששיקול הפרנסה אנס אותו נגד אופיו. בלי קשר להשקפה.

חשוב עוד לציין, שדווקא בנוגע להגרצ"פ, יש הבדל מאוד גדול בין ירושלים לבני ברק,
בעוד בירושלים העריצו מאוד את הגרצ"פ, ואפילו בחוגים הקנאים יותר, ובבריסק שלחו אליו 'שאלות',
בבני ברק שזה אומר החזו"א והסטייפלר מאוד לא כיבדו אותו, ויש ע"ז המון עדויות.
יתכן שזה קשור לקולות של הגרצ"פ בהיתר המכירה ובבעיות החשמל.
כך גם מבחינה ההכרה התורנית - הלכתית, עד שתורת הגרצ"פ היתה לה עדנה עם ה'מקראי קודש' ועוד, בבני ברק לא ידעו בקושי מה זה ר' הערש פסח.

ולכן לבוא ולטעון שכביכול ליהדות החרדית היתה מצוקה עם עמוד ההוראה הגרצ"פ זה לא מדויק.
מה שכן נכון, הסיפור של הרב אלישיב עם 'היכל שלמה' גרם הרבה אי נוחות לרובו של הציבור הליטאי שראה בו כממשיכו של הרב שך בהנהגה.

אתה קצת מגזים, וגם חוג החזו''א זה לא כל ב''ב. ועוד שהיה שינוי בזה גם אצלם אחרי השתתפותו הפעילה במאבקים השונים, בפרט חוק ''שירות לאומי'' לבנות. אבל בכל אופן, אני הרי מודע לכל מה שכתבת וכבר נכב''ב, ולכן הדגשתי "בירושלים".

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 2:10 am
על ידי אליסף
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דברי פרנקל-תאומים נכונים מאד.

ומכתבו של הרב צ"פ פראנק איננה בכת"י זה רבות בשנים אלא הלא המה כתובים בספרו של הרב חיים הירשנזאהן בארה"ב, בהתבטאו בדברים חריפים מאד על 'רבנותו' של הרי"ח זוננפלד (שמעולם לא התמנה כרבה של ירושלים, שהקהלה שלו מעולם לא התיימרה לייצג את כל ירושלים, על אף ה'כל מקהלות {מה זה? מקהלת זמרה?} האשכנזים' המתנוססת לתפארה על הבלאנק שלהם. הם היו ה'יוצאים' מהקהלה וטענתם לא היתה שהם מייצגים את ירושלים אלא שגם להם יש זכות קיום, הבדל ברור). ובאמת הרצ"פ היה רב מאז צעירותו, בשעה שהרי"ח זוננפלד היה עסקן ואברך כולל עד ימי זקנותו.

ענין הרבנות מורכבת היא עד מאד, אבל רוב רבניה מימיה הראשונים האמינו בצדקת דרכיה, ובפרט חוץ לירושלים. וכמו שכתב החזו"א שהמצב בא"י דומה להפליא להמצב בחו"ל דאז, שצריכים רב מעל הקהלה המונה בתוכה כמה אנשים המפריעים לעבודת הרב. מעולם לא היתה זאת סבה שלא להתמנות כרב, אלא אדרבא, ע"י השפעת רב חזק וישר, אפשר לפעול גדולות ונצורות.

מכובדי, קצת דרך ארץ כלפי ר' חיים זוננפלד שמקובל כאחד מגדולי דורו.
הוא היה יותר מאשר 'עסקן ואברך כולל'

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 2:13 am
על ידי פרנקל תאומים
גא''מ.
בוודאי ידידינו הרב הליטוואק לא התכווין לאיך שזה נשמע.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 3:19 am
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
המשרה שלו היתה עסקן ואברך כולל, עד שבסוף ימיו התמנה כרב. וע"ז כתב הרצ"פ שהוא בכלל לא מוכשר להיות רב, ומעולם לא היה רב.

'מקובל כאחד מגדולי דורו' הוא קצת מוגזם. בדורו לא ראינו ששאלו את דעתו על שום דבר מחוץ לגבולו הצרה של העדה החרדית, ושמעתתיה מעולם לא מתבדרן בי מדרשא.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 4:17 am
על ידי מחולת המחנים
וכיצד תוסבר שינוי דעתו של הגרצ"פ בענין היתר מכירה בשמיטה משנת תר"ע ועד שנת תרצ"ח.

ואולי זה היה פשר יחסו של החזו"א וביטויו החריפים, לעומת אחרים, וכידוע.

Re: במקהלות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 7:02 am
על ידי במסתרים
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מקהלות {מה זה? מקהלת זמרה?}

ליצנות מיותרת. עיין תהלים סח כז, ובתפלת שבת לפני ישתבח.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 11:33 am
על ידי נחומצ'ה
פרנקל תאומים כתב:
נחומצ'ה כתב:הנושא של פרנסה במוסדות הרבנות הוא לא חדש. מי לנו גדול מהרב אלישיב זצ"ל, שבזמן נישואי ילדיו, מחותניו [הסטייפלער ור' שלמה-זלמן זצ"ל] סידרו לו התפקיד. ואכן גם אחר שפרש מהתפקיד, הרי המשיך לדאוג למינוי דיינים 'שמרנים', שלא יחדשו בפסקי התורה.


''הבעיה'' הנ''ל נוצרה כמובן גם אצל מרנא הגריש''א זי''ע, וביתר שאת... וא''צ אפי' להסביר מדוע.

רבינו הגריש''א התמנה לדיין ברבנות בשנת תש''י, ורק כעבור שנתיים -בשנת תשי''ב, הוא חיתן את בתו הגדולה ע''ה עם יבל''ח מרן הגרח''ק שליט''א. נישואי בתו השישית מרת לאה ע''ה עם יבל''ח הגר''ע אויערבאך שליט''א התקיימו כמובן עוד כמה שנים טובות לאחמ''כ.
כך שמלבד עצם המופקעות לחשוב שלסטייפלער זי''ע היתה איזו שהיא יכולת (או רצון..) ''לסדר'' למחותנו משרת דיינות ברבנות, הרי שזה גם תלוש מהמציאות הכרונולוגית.


אדייק בדברי. בעבר קראתי שקודם נישואי משפחות קנייבסקי-אלישיב,
לרב אלישיב היה קשה להתחייב לסכומים גבוהים, ואז הסטייפלר דרך גיסו הר"א הורביץ סידר לו קידום במשכורת
[אפשר שאולי התקדם לבית הדין הגדול].

עכ"פ נמצינו למדים, שכל רב ודיין שהוצנח מלמעלה ישר לתפקיד,
[בעיקר דרך הרב הרצוג, שרבים מתַחֵ"י ירושלים חייבים לו הכרת הטוב, על סיועו ללומדי תורה.
שאלו נא את ישישי ירושלים, שעוד זוכרים איך היו הולכים להיבחן אצל הרב הרצוג, ע"מ לקבל תמיכה צנועה],
לא ראה בזה אידיאל משפחתי אלא כקרדום להתפרנס בו. הא ותו לא.
והראי'ה, שאֵלו גדולי עולם, לא שלחו או עודדו בניהם או חתניהם להתקדם גם, במעלה הדיינות. [ואדרבה מנעו מכך].

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 12:12 pm
על ידי נחומצ'ה
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ובאמת הרצ"פ היה רב מאז צעירותו, בשעה שהרי"ח זוננפלד היה עסקן ואברך כולל עד ימי זקנותו.

קצת חוצפה. בקצב הזה עוד תגיד שהחפץ חיים זצ"ל היה רק מוכר ספרים....

וסיפור קטן מחכמתו של הרב זוננפלד ביושבו על כס הדיינות..
הגיע זוג להתגרש וקבעו יום מתן גט. ואז ביקש הרב זוננפלד לעכב את מתן הגט.
למה? כי שם לב שהם הגיעו עם כלבלב שהילך ביניהם כל הדיון [אז גם היו 'חופשיים'...]
וחשד שיש ביניהם קשר חדש ולא הם הזוג האמיתי... וכך גילה את התרמית...

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 12:14 pm
על ידי קרית מלך
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:המשרה שלו היתה עסקן ואברך כולל, עד שבסוף ימיו התמנה כרב. וע"ז כתב הרצ"פ שהוא בכלל לא מוכשר להיות רב, ומעולם לא היה רב.

'מקובל כאחד מגדולי דורו' הוא קצת מוגזם. בדורו לא ראינו ששאלו את דעתו על שום דבר מחוץ לגבולו הצרה של העדה החרדית, ושמעתתיה מעולם לא מתבדרן בי מדרשא.


כמדומה שישנה חובת מחאה על בזיון כבוד תורתו של מרנא הגרי"ח זוננפלד.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 12:18 pm
על ידי הוה אמינא
קרית מלך כתב:כמדומה שישנה חובת מחאה על בזיון כבוד תורתו של מרנא הגרי"ח זוננפלד.

שקר ברור.
שו"ת שלמת חיים מופיע בכל מקום כפוסק מוסמך ללא עוררין.
אילו היה כותב עוד היה הכל מוסמך. חבל על דאבדין וכבודו במקומו עם שאר גדולי עולם שלא כתבו ולא זכינו לאורם כיום.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 1:07 pm
על ידי נחומצ'ה
סתמא מכירים את מאמרו של הרב מאיר שפירא זצ"ל, פרשבורג מול ברלין. החושך מול ה'אור...

זה שבימים דאז רוב חכמי ירושלים נטו לכיוון הרב קוק הרב פראנק,
זה לא סתירה על צדקתם לדורות של המעטים כהרב זוננפלד, שבזכותם האוטונומיה החרדית נשמרה עד ימינו.

אתמול שוחחתי עם אחד מישישי ירושלים על הרב שזורי. ועל ההתחלה הוא הגיב לי "רב שמואל אהרן איז גיווען אחסדישער יוד..."
ואתה רואה זאת גם על צורתו ומשפחתו ששמר עליהם בדרך חינוכם. מבחינתו היה זה רק כלי לפרנסה.
וכמובן שהכלי עצמו, היה בשלימות המירבית.
והוסיף לאמר: "במופלא ממך אל תדרוש. אם היית יודע איך הקירות ב'עץ חיים', רעדו בשיעורו של ר' יעקב משה חרל"פ זצ"ל...".

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 1:50 pm
על ידי גיזונטע קאפ
פרנקל תאומים כתב:אתה קצת מגזים, וגם חוג החזו''א זה לא כל ב''ב. ועוד שהיה שינוי בזה גם אצלם אחרי השתתפותו הפעילה במאבקים השונים, בפרט חוק ''שירות לאומי'' לבנות. אבל בכל אופן, אני הרי מודע לכל מה שכתבת וכבר נכב''ב, ולכן הדגשתי "בירושלים".

אבי שליט"א שגדל אצל גדולי בני ברק, ולא מחוגי החזו"א, אמר לי שבבני ברק רצ"פ היה חור שחור, דהיינו לא קיים.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 1:58 pm
על ידי גיזונטע קאפ
[quote="נחומצ'ה"][
אדייק בדברי. בעבר קראתי שקודם נישואי משפחות קנייבסקי-אלישיב,
לרב אלישיב היה קשה להתחייב לסכומים גבוהים, ואז הסטייפלר דרך גיסו הר"א הורביץ סידר לו קידום במשכורת
[אפשר שאולי התקדם לבית הדין הגדול].quote].
שמעתי מר' מיכל שטרן, ששמע מהגרי"ש זצ"ל, שבעת השידוך של הגר"ח, אמר לו הסטייפלר לי אין כסף ויש לי בן מוצלח, אמר לו הגרי"ש גם לי אין כסף ויש לי בת מוצלחת, הציע הסטייפלר שילכו לשאול את החזו"א, הגרי"ש הסכים (מתןך מחשבה שהחזו"א בתור דוד, לא יטיל את זה על הצד השני, הגרי"ש הצטדק שעוד לא הכיר כ"כ את החזו"א), לפועל החזו"א הטיל את הדירה על הגרי"ש.
כשהתקרב מועד החתונה החל הסטייפלר לשלח מכתבים בנוגע להתחייבות, הגרי"ש שלא היה בידו כסף לא ענה, משראה הסטייפלר את מצב הדברים פנה לחזו"א לשאול מה לעשות, אמר לו החזו"א מה אתה רוצה מר' יוסף שלום, מאיפה בדיוק יהיה לו דירה, לך לשווער שלו ר' אריה לווין, הוא כבר יוכל לארגן דירה, וכך הוה.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 2:52 pm
על ידי לייטנר
במחילה,
הדיון כאן מזכיר לי דיון מקביל על הרמב"ן באשכול סמוך - איך יכול להיות שהרמב"ן יכתוב שאאע"ה חטא, אם חז"ל לא כתבו כן?!
ובמקום להעמיד שהיתה לו גישה שונה וכו', דוחקים ומתרצים בכל מיני טצדקי.
וגם כאן, יש לאנשים פליאה איך הרב פרנק והרב שזורי התחברו לרבנות?!
ובמקום להעמיד שהיתה להם גישה שונה וכו', דוחקים ומתרצים בכל מיני טצדקי.

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 3:10 pm
על ידי בברכה המשולשת
מחולת המחנים כתב:וכיצד תוסבר שינוי דעתו של הגרצ"פ בענין היתר מכירה בשמיטה משנת תר"ע ועד שנת תרצ"ח.

ואולי זה היה פשר יחסו של החזו"א וביטויו החריפים, לעומת אחרים, וכידוע.


ואיך יסביר כתר"ה את שינוי דעתו של מרנא הרב האדר"ת?
אלא כפי שהסביר הוא בעצמו וה"ה הכא

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

פורסם: ו' אוקטובר 30, 2020 10:36 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
בימים האלו, שהחרון אף מתוחה על ישראל בהרבה מקומות בעולם רח"ל, יש תועלת עצומה בזה שמוחים על דבר, שבזה מסירים חרון אף מישראל. ע"כ תיתי לי שזכיתי לעזור לכם במשימה זו.

אמנם האמת נשארת האמת.

באיזה קנה מדה שיש בעולם על 'גדולי ישראל' אתם בטוחים שהר"ח זוננפלד מתאים שמה? האם שאלו אותו שאלות בהלכה או בהנהגה מחוץ לתחום השפעתו? קהלה בדרום אמריקה שהתמודדה עם התבוללות ורצתה לתקן תקנה, למי שלחו את השאלה? להרב חיים עוזר והרב קוק? או להר"ח זוננפלד? בספרים שנדפסו בשנים הללו בירושלים, האם ראינו שבקשו את הסכמתו? עד איפוא פרחה תחום השפעתו? תול הכולל ההונגרי ולא יותר.

סליחה, אבל כן הוא האמת, ולא יעזרו מחאות ותגובות חריפות.

לא כל אדם חשוב הוא 'גדול בישראל', ולא נגרע מערכו כלום.