הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

[י. אברהם]

בספרים שנדפסו בשנים הללו בירושלים, האם ראינו שבקשו את הסכמתו?

בפירוש כן.

[איש_ספר]

כפי הרושם שיש הגריח"ז לא היה פחות ת"ח מהגרש"ס, וגם הגרש"ס (כמעט) לא נדרש לשאלות מחוץ לירושלים. מרכזי התורה בזמן ההוא היה ביוראפ והיו שם גדולי תורה שלא נזקקו לשאול מחכמי ירושלים, גם לא מהגריל"ד. ירושלים בזמן ההיא הכילה כמות גדולה מאד (יותר מדאי... ומכאן הרתיחה והמחלוקות) של ת"ח וצדיקים אבל מעמדם בעולם לא היה גבוה. הגריח"ז היה גאון מופלג וצדיק נשגב. אע"פ שהשתמט מהוראה, ומ"מ הוראותיו בכמה עניינים נפוצו בירושלים כגון לענין ע"פ שחל בשבת וכגון לענין פורים המשולש. ועד היום יש לפסקים אלו ערך וחוזרים ומשתמשים בהם. צא ולמד.

[דרומי]

האם יש ממנו פסקים בעניני שמיטה?

[איש_ספר]

בשנת תשי"ז פרסם סבי בעיתון המודיע (והוא אז כבן שלושים שנה בלבד) שיש להזהר לערוך כתובה דאירכסא כאשר הכתובה המקורית כבר לא קייימת, כמו שמצוי (או היה מצוי בימים ההם) אצל אנשים מבוגרים. ואע"פ שהרמ"א אהע"ז סי' סו ס"ג הקיל בזה, בזה"ז שאין מגרשים את האשה בע"כ, מ"מ כבר כתבו האחרונים שאין לסמוך ע"ז לכתחילה (עי' ב"ש וח"מ עה"ג ואוצה"פ אות כב).

הרש"א שזורי הגיב (בשם הגרצ"פ) שכיום ישנה סיבה נוספת להקל, והוא חוק הביגמיה. הדברים היו בלתי מובנים לסבי, מה ענין ביגמיה לכתובה, וכיון שהדבר נוגע לקיומו או ביטולו של דין חמור מדרבנן, מצא לנכון להגיב כפי שהגיב. (כמובן השערה שלי...)

מכאן התחילו חילופי דברים מעניינים אלו מע"ג עיתון המודיע דאז. (מתוך הדברים נראה שקדמו חילופי מכתבים נוספים מע"ג העיתון, לצערי הם אינם בידי)

שזורי 1.jpg (16.35 KiB) נצפה 570 פעמים

שזורי 2.jpg (140.67 KiB) נצפה 570 פעמים

שזורי 3.jpg (232.35 KiB) נצפה 570 פעמים

[הוה אמינא]

מי קיבל בסוף את ה-100?

[איש_ספר]

(ככל הנראה, הטשבינער רב לא ענה...)

[עזריאל ברגר]

הפולמוס עצמו מעניין.
ועל פניו דברי סבך נראים פשוטים וברורים.
מעניין מה היתה סברת הרש"א.

[לבי במערב]

כמדומני, שניתן למצוא במאגרים ייעודיים את גליונות 'המודיע' דאז; וא"כ, ניתן לחפש בהם את המילים 'כתובה דאירכסא', ולעיין בהתכתבות המלאה.

[עתניאל בן קנז]

בשנת תשי"ז פרסם סבי בעיתון המודיע (והוא אז כבן שלושים שנה בלבד) שיש להזהר לערוך כתובה דאירכסא כאשר הכתובה המקורית כבר לא קייימת, כמו שמצוי (או היה מצוי בימים ההם) אצל אנשים מבוגרים. ואע"פ שהרמ"א אהע"ז סי' סו ס"ג הקיל בזה, בזה"ז שאין מגרשים את האשה בע"כ, מ"מ כבר כתבו האחרונים שאין לסמוך ע"ז לכתחילה (עי' ב"ש וח"מ עה"ג ואוצה"פ אות כב).

הרש"א שזורי הגיב (בשם הגרצ"פ) שכיום ישנה סיבה נוספת להקל, והוא חוק הביגמיה. הדברים היו בלתי מובנים לסבי, מה ענין ביגמיה לכתובה, וכיון שהדבר נוגע לקיומו או ביטולו של דין חמור מדרבנן, מצא לנכון להגיב כפי שהגיב. (כמובן השערה שלי...)

מכאן התחילו חילופי דברים מעניינים אלו מע"ג עיתון המודיע דאז. (מתוך הדברים נראה שקדמו חילופי מכתבים נוספים מע"ג העיתון, לצערי הם אינם בידי)

שזורי 1.jpg

שזורי 2.jpg

שזורי 3.jpg

הערת אגב, היה מרתק גם לראות מכתב של רח"צ קורניק. ח"ץ בן לי"ש - למי שמכיר ומי שזוכר...

[לבי במערב]

אודותיו נכב"ב.