משפחת החפץ חיים זצ"ל

[נוה הלבנון]

בס"ד
האם מותר לכתוב כאן שישנו נכד ממש של רבנו הח"ח בגלאי השלושים, למד בסלובודקא והיה בחור נפלא.

האם תואיל להסביר את דבריך?
אם התכוונת לרמז משהו דומני שהרוב לא הבינו.

[מיללער]

על הביה"ח נחלת יצחק בת"א - מי זה?

[שיף]

דברים נפלאים שנשמעו הערב בבית האבלים בני הגאון רבי הלל זקס זצ"ל.

ועוד אמר לה אביה בפעם אחרת, יודע אני כי מכל ילדי האחרים לא יישאר אחרי שם ושארית כי אם ממך!

פלאי פלאים!

כבר נכתב לעיל רשימה ארוכה מאוד של צאצאי הח"ח מילדיו האחרים שרבים מצאצאיהם חיים איתנו לאוי"ט

[שיף]

על הביה"ח נחלת יצחק בת"א - מי זה?

ע"פ האמור לעיל צריך להיות שם גם מצבת בתו מרת גיטל שנפטרה בשנת תש"ט

[מיללער]

מצבת הרבית גיטל כהן בתו של החפץ חיים זצ"ל, תודה להרב היקר והנעים הי"ו

[תולדות]

על הביה"ח נחלת יצחק בת"א - מי זה?

אם לדייק, נכתב על המצבה, ממשפחת החפץ חיים.
דהיינו, לא שהיתה נכדתו או נינתו, אלא היתה ממשפחתו. דהיינו, מצאצאי אחיו או אחותו, או קשר יותר רחוק.

[אספקלריא]

האם מישהו יודע מהו שם משפחתו של החפץ חיים זצ"ל?, כהן או כגן,

פופקא

בנו היה חותם אריה לייב פופקא. ככה מצוי בספרים שיצאו על הח"ח.

לכאורה, אי אפשר להוכיח את שם משפחת האב מתוך שם משפחת הבן. כי בימים ההם בארצות ההם היו מחליפים שמות משפחה בקלות יתירה מפני כל מיני סיבות. ובזמן ההוא, ברוסיה ובמזרח אירופה בכלל, היה מאוד מצוי שבמשפחה אחת היה לכל אחד שם משפחה שונה. לדוגמא, בנו של הג"ר יצחק אלחנן ספקטור, היה הג"ר צבי רבינוביץ.
וכבר נזכר ענין זה באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=19814&p=194144#p193994
וראה ירחון "מוריה" שנה כ' גליון י'-י"ב (רלח-רמ) טבת תשנ"ו [באוצר החכמה נקרא גליון קט"ו או קי"ה] עמ' ל"ו הערה 1.
http://www.otzar.org/aspcrops/108115_36 ... 012015.asp
ונראה ששם המשפחה הרשמי של החפץ חיים היה "קאגאן", כמו שרואים ב"בלנק" של החפץ חיים שכתוב בלועזית "קאגאן", [=הצורה הרוסית של "קאהאן", כמו שהזכירו לעיל, כי ברוסית לא יודעים לבטאות את האות "ה", והיא נהפכת לאות "ג", ולכן הרודנא נהפך לגרודנא, הומל לגומל, הורביץ לגורביץ וכו']. וגם נזכר לעיל שעל מצבת בנו הצעיר של החפץ חיים שנפטר בארה"ב כתוב קאגאן. [אמנם, בלשון הקודש, החפץ חיים כותב תמיד "הכהן"].
אך שם המשפחה הרשמי של בנו הג"ר לייב היה "פופקא", כמו שנדפס ב"בלנק" שלו. ומסתבר שר' לייב הוצרך לשנות את שמו מפני איזה צורך.
[יש להעיר שבס' "בית עקד ספרים" טעה בזה וכותב על החפץ חיים "פופקא", ראה שם בסוף חלק ד', מפתח המחברים, עמ' 1373, בשם "פופקא ישראל מאיר ב"ר אריה זאב הכהן", http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=326 ].
ומה שהזכיר ר' שיף לעיל, מכתב שכתב הח"ח כשהתכונן לעלות לאר"י בו מבקש אישורים לו ולמשפחתו, ושם חתום שם משפחתו פופקא, נראה שאין להוכיח מזה שגם החפץ חיים בעצמו מכונה "פופקא", כמו שהעיר ר' החזן לעיל, (וראה שם שציין לאשכול אחר, שאביו של הגרי"ש אלישיב (אלישוב) מכונה בשם פופקא במכתב הבקשה לאישור עליה לארץ ישראל, אע"פ שתמיד היה ידוע בשם אחר. ומעניין שבשנים הבאות השתמש בשם משפחת חותנו "עליאשאוו").
וההסבר לזה הוא כפי הנראה, שגם אם בחיי היום יום השתמשו בשם מסוים, כשהגיע זמן של נסיעה ממדינה למדינה היה "סגולה" מיוחדת להחליף שמות, כדי לזרז אישור או לקבל דרכונים וכד'.

[אויצר_ניק]

בעז''ה יתקיים במוצאי שבת הקרובה פרשת בא הספד על הגאון ר' הלל זקס זצ''ל בביהכנ''ס יוצאי פוניבז' ברחוב אבן האזל בירושלים בשעה 8:30 יספידוהו תלמידיו הרבנים הגאונים:
הגאון רבי אברהם סטפנסקי שליט''א ראש ישיבת נתיבות יעקב
הגאון רבי שלמה פלאי שליט''א משגיח בישיבת חברון
חתנו הגאון רבי חיים מן שליט''א ראש ישיבת באר התלמוד
הגאו רבי בנימין כהן שליט''א ר''מ בישיבה הגדולה ביתר

[מר בר רב אשי]

הנה הרשימה
(פופקא) קאגאן

[לייטנר]

אחד מנכדיו של הח"ח למד בישיבת 'מרכז הרב' (בערך באמצע שנות התר"פ..).
האם ידוע או ניתן לשער מיהו?

עכשו נזכרתי.
הרב ר' שלמה הכהן קגן, חתן הרב ר' בן ציון אפשטיין. כיהן כרב בביהכנ"ס "בני משה" בשיקגו.

[מיללער]

לא הבנתי משהו, להחפץ חיים היה עוד בשנת תשי"ז בן שהיה בימי (דמי) עלומיו בבחרותו? הח"ח כבר נפטר בשנת תרצ"ג זקן ושבע ימים כמעט בן מאה, אז אימתי נולד הבחור אהרן שנפטר בימי עלומיו

בנו ר' אהרן לא נשא מעולם, היה בנו הצעיר של הח"ח מזווגו השני, כשנפטר היה בשנותיו החמשים, הוא היגר עם אמו הרבנית פרידא אשת הח"ח למונטריאל שבקנדה בשנת תש"ג משם למורד העיר בניו יורק. אמו הרבנית גם היא מנו"כ בניו יורק.

http://kevarim.com/rabbi-yehoshua-moshe ... ent-408209

[חובב_ספרים]

הקבר שלצד ימין של אשת הח"ח הוי של הרבנית רבקה ליוואוויץ ע"ה, אשת ר' ירוחם.

[נטיעות]

א. האם נכון הדבר שרהחפץ חיים היה מנכדיו של רבי רפאל מהמבורג?

ב. מה המקור לשמועה זו?

ג. באם התשובה חיובית. האם ידועים כל השמות של הדורות שביניהם?

[וירטואלי]

א. האם נכון הדבר שרהחפץ חיים היה מנכדיו של רבי רפאל מהמבורג?

ב. מה המקור לשמועה זו?

ג. באם התשובה חיובית. האם ידועים כל השמות של הדורות שביניהם?

ראה החפץ חיים חייו ופעלו כרך א' עמוד רעא

[איש_ספר]

קטע מרשימה של העיתונאי המפורסם דוד זכאי (גיסם של הרב לנדרס והרב אהרונסון)
לדידי, כולו חידוש. והרי זה מצטרף לכמה וכמה דמויות בין חכמינו וצדיקינו שאורן הגדול של אביהם לא הותיר מקום לפרסומם כלל.

ר לייב.jpeg (561.39 KiB) נצפה 10764 פעמים

[ציטרון]

יש״כ על המובאה.
זכור לי על מובאה נוספת שציטטו מזכאי לפני שנים, על איזו אישיות מעניינת (אולי איזה מומר ?).
מה שאומר, שכדאי להשיג את שני קבצי ״קצרות״ שלו.

ואגב, זכאי היה גיסם של הרב לנדרס והסופר אנכי.
הרב שלמה אהרונסון היה דוד אשתו.

[איש_ספר]

יש״כ על המובאה.
זכור לי על מובאה נוספת שציטטו מזכאי לפני שנים, על איזו אישיות מעניינת (אולי איזה מומר ?).
מה שאומר, שכדאי להשיג את שני קבצי ״קצרות״ שלו.

ואגב, זכאי היה גיסם של הרב לנדרס והסופר אנכי.
הרב שלמה אהרונסון היה דוד אשתו.

viewtopic.php?t=3590#p26948
(הציטוטים משני מקורות שונים)

[אני ואפסי]

בחלקת 'תפארת ירושלים' שעל ביה"ח הענק שבענקים שבשכונת עלמונט - נוא יורק, הנקרא 'בית דוד', נמצא מציבה זו הכתובה עליו כדלהלן:

פ"נ איש ישר ותמים ירא חרד לדבר ה'
ר' יצחק יהושע בן ר' חיים מאיר
בן אחותו של "חפץ חיים"
נפטר ביום ו' ג' שבט תש"א
תנצב"ה
ISAAC PRIMACK

בחלקה זו כמו בשאר החלקיות ששייכה לחבורת "תפארת ירושלים" ה"ה מלאה וגדושה בקבורת אנשי השם שהתגורר באמעריקא בימים מקדם.

האיש הזה היגר לארה"ב בשנת תרנ"א. על מסמך ההגירה שלו כתוב שמקום מגוריו היתה בעיר גרודנא.

שם אשתו מרת אסתר הינדא (בת ר' בנימין אשינסקי), להם בת אחת ושמה תמר (ככה"נ לא נישאה מעולם ונפטרה בשנת תשכ"ח), הבנים ה"ה (בשמם הלועזית כפי שנרשמו במפקדי הצענזוס לאורך השנים): מרטין, לואיס, בנימין, דזשוליוס, אהרן (האחרון נולד כבר בארה"ב).

בשנותיו הראשונות עלי אדמת נכר התעסק כרוכל (כמו רוב המהגרים) ולאחמ"כ היה לו מסעדה משלו.

תחלה התגוררה המשפחה ברחוב דיוויזשאן שבמורד המזרחי דהעיר נוא יארק הנקרא "איסט סייד", אח"כ עברו להתגורר ברחוב מערב בראדוויי, ובסוף ימיו לאחר פטירת אשתו התגורר במושב זקנים היהודית שבשכונת ברונקס.

אשמח לקבל פרטים נוספים ממי שיש לו.

[סוקולקה]

נראה שהוא מופיע בפרענומעראנטנן של הספר ח"ח מעיר זעטיל

[חלמישצור]

מאמר על החפץ חיים ומשפחתו מהבלוג 'תולדות':

ב. מרת גיטל. נישאה בתרמ"ג להג"ר אהרן הכהן זצ"ל, איש גדול בתורה, מח"ס "עבודת הקרבנות", ועוד ספרים ... בתם רחל. היתה אשתו של הרב ר' יהושע משה מרמינסקי מח"ס "אני חומה", כיהן כרב בכמה קהילות בארה"ב. רחל נפטרה בד' תמוז תש"ד. ר' יהושע משה נפטר בב' אלול תשכ"א. אחד מבניהם היה הרב ר' מאיר מרמינסקי, כיהן כרב ביהכנ"ס "עדת שלום" בלוס אנג'לס. נפטר בתשל"ג.

לרב מרמינסקי, הנשוי לנכדה, היה "ועד להדפסת ספרי החפץ-חיים לאנגלית". במכתב ששלח אל הרב קוק בשבט תרצ"ה, חודש לאחר שנדפס התרגום לאנגלית של "בית ישראל" [The house of Israel] ובראשו גם תרגום מאמרו של הראי"ה על הח"ח ("החפץ חיים זצ"ל", ההד, תשרי תרצ"ד), ציין שספר "נדחי ישראל" אף הוא כבר "מוכן לדפוס באנגלית", וביקש מהראי"ה לכתוב מאמר נוסף על הח"ח וחיבוריו, שיתורגם ויופץ ברבים כחלק מן הפרסום לפרויקט.

... בטח עלבון הדור הוא שבתקופת התחי' המטילה עלינו את החובה הקדושה, חובת השעה של "עת לכנוס" את כל נצוצות היהדות הבאים בקליפות השפות הנכריות, אשר הד צליליהן נשאר עמום בנבכי הנפש היהודית, בבטאם את מחשבה ברגשי המקור הקדוש ועצמיותו. אבל כבר אמרו חז"ל, שמע בכל לשון שאתה שומע. ודברי הח"ח זצ"ל שהם בבחינת "שמע": נוכח אל עמו בכל מצביו במקומות גלותו, כמו "נדחי ישראל", יש בהן עכשיו משום צורך השעה של "עת לפזר" ... (ארכיון בית הרב).

---
אגב, התרגום ל"בית ישראל" נערך בידי ר' מאיר פייסט, מאנשי הקהילה של רמ"י, "נשמה רוממה העוסקת יומם ולילה בתורה וחכמה ועבודה צבורית ... ספרי הח"ח פעלו עליו רושם אדיר וחזק, ובמשך הזמן השתלם עוד יותר בתנ"ך גמרא ועברית" (לשון רמ"י במכתב הנדפס בפתח הספר). הוא רבי מאיר פייסט זצ"ל עליו הספר "פני מאיר".

רב העיר [=מאונט ורנון] ר' יהושע מרמינסקי ז"ל [נכדו של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל] למד עם רבי מאיר א-ב, ואחר-כך התקדם אתו בסיוע מלון עברי-אנגלי להתחלת "תלמוד-בבלי" בתרגום אנגלי וכך הלאה, עד שרבי מאיר נעשה ללמדן מופלג, ובמשך שנים אחדות זכה לעבור על הש"ס (פני מאיר, עמ' יב)

---

האם נדפס אז תרגום של נדחי ישראל? לא מצאתי. זאת עלה בידי, שכעבור כחמש עשרה שנה אכן נדפס "נדחי ישראל" בתרגום לאנגלית, אולם בהוצאת הבן ר' אהרן הכהן-קגן [The dispersed of Israel]. כאמור, כבר בתרצ"ה הזכיר רי"מ מרמינסקי בפני הראי"ה שהספר כבר תורגם ועומד להדפסה - האמנם זהו התרגום הנדפס בשנת תשי"א?

ובכלל, מה ידוע לנו על עסקי הבנים והנכדים בתרגומי ספרי זקנם החפץ חיים זצ"ל?


תמונת הרב מרמינסקי מאתר "קברים" (ושם פרטים נוספים עליו)

1.png (211.15 KiB) נצפה 8948 פעמים

[משוש דורים]

בס"ד
האם מותר לכתוב כאן שישנו נכד ממש של רבנו הח"ח בגלאי השלושים, למד בסלובודקא והיה בחור נפלא.

האם תואיל להסביר את דבריך?
אם התכוונת לרמז משהו דומני שהרוב לא הבינו.

הנכד הצעיר ביותר של החפץ חיים הוא הרב יעקב יהושע זאקס שליט"א, ת"ח יקר ומופלג הדר בשכונת גוש 80 בירושלים, בנה הצעיר של בתו הצעירה מרת פיגא. לפי החשבון הוא צריך להיות בשנות השבעים המוקדמות.

[לבנון]

בס"ד
האם מותר לכתוב כאן שישנו נכד ממש של רבנו הח"ח בגלאי השלושים, למד בסלובודקא והיה בחור נפלא.

האם תואיל להסביר את דבריך?
אם התכוונת לרמז משהו דומני שהרוב לא הבינו.

הנכד הצעיר ביותר של החפץ חיים הוא הרב יעקב יהושע זאקס שליט"א, ת"ח יקר ומופלג הדר בשכונת גוש 80 בירושלים, בנה הצעיר של בתו הצעירה מרת פרידא. לפי החשבון הוא צריך להיות בשנות השבעים המוקדמות.

צ"ל הרבנית פיגא

[ישראליק]

קראתי שהחפץ חיים התחתן בגיל טז, האם זה נכון? ולכאורה לא התחתנו בגיל צעיר כזה באיזור ההוא

[גיזונטע קאפ]

קראתי שהחפץ חיים התחתן בגיל טז, האם זה נכון? ולכאורה לא התחתנו בגיל צעיר כזה באיזור ההוא

לא ט"ז אלא י"ז, ואנחנו מדברים על ראשית שנות הת"ר, האם בחורים שלא למדו בוואלזין לא התחתנו מוקדם?

[פולסברג]

בס"ד
האם מותר לכתוב כאן שישנו נכד ממש של רבנו הח"ח בגלאי השלושים, למד בסלובודקא והיה בחור נפלא.

האם תואיל להסביר את דבריך?
אם התכוונת לרמז משהו דומני שהרוב לא הבינו.

הנכד הצעיר ביותר של החפץ חיים הוא הרב יעקב יהושע זאקס שליט"א, ת"ח יקר ומופלג הדר בשכונת גוש 80 בירושלים, בנה הצעיר של בתו הצעירה מרת פיגא. לפי החשבון הוא צריך להיות בשנות השבעים המוקדמות.

אחיו ר' ישראל מאיר [מפלעטבוש?] אינו קטון ממנו?

[גיזונטע קאפ]

אכן כן

[השעיר החיי]

202D34D4-D431-4A1C-8531-292BA67DD4E1.jpeg (4.47 MiB) נצפה 6814 פעמים

4360E375-8A77-4FB6-BEC4-D016F5F899C8.jpeg (6.69 MiB) נצפה 6814 פעמים

BBF871E2-E6A9-4593-8F30-9330A159AC70.jpeg (6.13 MiB) נצפה 6814 פעמים

E3390C84-E85E-4D6A-BF8A-57CC4F866341.jpeg (6.18 MiB) נצפה 6814 פעמים

[השעיר החיי]

CB78FDD9-410C-4541-8213-8CF530BE1CED.jpeg (5.68 MiB) נצפה 6805 פעמים

DD5519A7-3E10-4812-B068-718AB46FC508.jpeg (6.68 MiB) נצפה 6805 פעמים

[לבנון]

אכן כן

אכן לא

[פולסברג]

202D34D4-D431-4A1C-8531-292BA67DD4E1.jpeg

4360E375-8A77-4FB6-BEC4-D016F5F899C8.jpeg

BBF871E2-E6A9-4593-8F30-9330A159AC70.jpeg

E3390C84-E85E-4D6A-BF8A-57CC4F866341.jpeg

הראשון ר' מתתיהו חיים וויזנפלד - איך הוא קשור להאשכול?

[השעיר החיי]

לא קשור.סתם אח

[גיזונטע קאפ]

צדקת ממני

[חרט]

הנה הרשימה
(פופקא) קאגאן

מכאן ראיה לסתור.
רשימת השמות לא נכתבה ע"י החפץ חיים. (אולי ע"י הנמען כאן בארץ - ר"ד פוטאש?).
נראה בבירור שאין כאן שני שמות משפחה, אלא תיקון.
הסוגריים הם מחיקה מאוחרת יותר של השם פופקא, והתיקון הוא תוספת, מאוחרת גם כן: קאגאן
א"כ מסמך זה מכריע כי השם הרשמי היה קאגאן ולא פופקא.
הוא גם מלמד, שכבר אז היו שחשבו בטעות ששם המשפחה הוא פופקא (כשם משפ' בנו הגדול).

[פולסברג]

האם ישנם צאצאים כהיום להח''ח, שומרי תומ''צ, שלא ממשפחת זקס?

[לבנון]

האם ישנם צאצאים כהיום להח''ח, שומרי תומ''צ, שלא ממשפחת זקס?

יש, משפחת תרשיש, ראה כאן: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=219
צאצאים של בתו מרת גיטל, אשת ר' אהרן כהן זצ"ל מח"ס עבודת הקרבנות ועוד.
יתכן שיש עוד צאצאים שתומ"צ מהנ"ל, אך אני לא מכיר.

[פולסברג]

האם ישנם צאצאים כהיום להח''ח, שומרי תומ''צ, שלא ממשפחת זקס?

יש, משפחת תרשיש, ראה כאן: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=219
צאצאים של בתו מרת גיטל, אשת ר' אהרן כהן זצ"ל מח"ס עבודת הקרבנות ועוד.
יתכן שיש עוד צאצאים שתומ"צ מהנ"ל, אך אני לא מכיר.

תודה רבה.
זאת ידעתי, אך רציתי לדעת אם א' מחכמי הפורום מכיר אישית נכד שותומ''צ, לא עפ''י הכתב...

[באמונתו]

מרן הח"ח התייחס אחרי עלי הכהן, והיה הוא זצ"ל מתפאר בצדק רב בייחוס זה, וז"ל מהר"ם שפירא מלובלין ז"ל, מצ"ב, בהספדו על מרן החפץ חיים ז"ל:

כתר כהונה, כל דבוריו וכל מחשבותיו הי' רק בעבודת הביהמ"ק. בהקדמתו לחיבוריו דובר תמיד מתקוה העתידה. לא עבר מעל"ע, לא עברה שעה, שלא דיבר מזה, מביאת משיח צדקינו, ומעבודת ביהמ"ק, והי' לודאי אצלינו שהוא יזכה להיות הכהן הגדול, אם נהי' זוכים לזה, כי המניעה היתה בודאי מאתנו, כי הוא הי' בודאי ראוי לזה - כמו ששמעתי ממנו שהי' מיוחס דור אחר דור עד עלי הכהן, בזמן שבגדיהם עליהם - כהונתו עליהם, הבגדי כהונה הם מ"ש בכל עת יהי' בגדיך לבנים, כי הלבוש צריך שיתאים עם לובשו, שלא יהי' רחוק מהלבוש, ולבש הכהן מדו בד, מדו כמדתו דרשו חז"ל, ועליו ראו כי הבגדי פאר היו מתאימים עליו:

אך כידוע הקללה על זרע עלי הכהן, לכך כנראה חיבר ספרי 'חפץ חיים' ו'אהבת חסד', סגולה לאריכות ימים, ועיין הגמ' ר"ה ויבמות לגבי רבה ואביי מדבית עלי קאתו וכו', וזכה הוא, אך בשניים מבניו הכהנים, נתקיימה הקללה ל"ע.
לעניות דעתי, מהאי טעמא ראה החפץ חיים לנכון, לחבר ספרים 'חפץ חיים' ו'אהבת חסד', והקדיש עצמו בפרט ל"שמירת הלשון", לפי שהיה מזרע עלי, וכתיב: 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב וגו'', וגם אז"ל: 'בזבח ובמנחה אינו מתכפר - אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים'.
באמת, אבי החפץ חיים, וגם שני בניו: ר' אברהם ור' אהרן, נפטרו בדמי ימיהם ממש רח"ל. אבל החפץ חיים בעצמו האריך ימים יותר מרוב בני הדור כידוע, עד שבמודעת אבל מטעם 'ועד הרבנים' בווילנה על פטירת החפץ חיים, ראו לנכון לציין מספר שנותיו.
בספר 'החפץ חיים חייו ופעלו':

השפעה כבירה ורושם עמוק על התפתחותו הרוחנית ויצירותיו החשובות של החפץ חיים, נודעים ללא שום ספק לרגש האחריות שקנן בו בתור כהן. הוא היה כהן מיוחס, כפי שצויין כבר באחד הפרקים הקודמים. סיפר פעם החפץ חיים עצמו כי שמע פעם מאביו כי הוא מתיחס למשפחת הגאון הצדיק ר' רפאל הכהן מהמבורג, מחבר הספרים "דעת קדושים", "מרפא לשון", "ושב הכהן", "תורת יקותיאל" ועוד. לפי המסורת, נסע הגאון מוילנה לפדות עצמו - מבלי להשגיח בכך שאביו פדהו בתור בכור לשלשים יום - אצל רבי רפאל, אותו החשיב כנצר נאמן לגזע אהרן הכהן (ראה "עליות אליהו". בגלל הספק ביחוסם של כהני הזמן פדה עצמו אצל כמה כהנים, כגון ר' חיים הכהן רפופורט, שביד משפחתו מצויים היו כתבי יוחסין, ועוד).

ספר 'מגילת תענית' לבוב תרס"ו, עמוד 7, מצ"ב:

וראיתי כתוב בפ"ת (א"ה: לא מצאנו בפתחי תשובה) הלכות פדיון בכורים, שהגר"א היה בכור ופודה את עצמו מכהנים הרבה, אולי יצא כהן אמיתי משום ספק, עד שבא להמבורג ופדה את עצמו מהגאון ר' רפאל הכהן, שהיה לו כתב היחס עד עלי הכהן, וכו'.

וגם יש לציין המסופר ב'תבונה' ב', מצ"ב, על הגאון הגדול ר' דוד הכהן לייבוביץ זצ"ל, נכד אחי החפץ חיים זצוק"ל, שלמד ברדין בישיבת דו"ז שהיה רגיל לזרזו לעלות בתורה באמרו לו: הרי אנו כהנים מיוחסים...
נוסיף עוד, כי רב דוד כהן - "הרב הנזיר" זצ"ל, בן אחר בן לרבי רפאל מהמבורג זצ"ל היה, וממילא קרוב משפחת רבו החפץ חיים, ראה המצורף.
בספר 'מאיר עיני ישראל' מסופר, שהחפץ חיים במסגרת עבודתו בסדר קדשים, וציפייתו העצומה לביאת משיח, שלח מכתבים רבים לרבני העיירות, וביקש מהם רשימת כל כוהני העיר, ולפרט איזו משפחות מהם רק כוהני חזקה, ואיזו מהם מיוחסי כהונה, והגרי"ז ז"ל מבריסק השיב במכתב מפורט, ע"ש.

[שיף]

לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.

l[/quot
נמצא אודותיו פה
viewtopic.php?f=19&t=35758&p=752732#p752690

[איש_ספר]

003 (1).jpg (191.36 KiB) נצפה 2412 פעמים

[מיללער]

003 (1).jpg

מכתב שנכתב על הבלנק של הרב מרמינסקי, הכותב (השל רבינוביץ?) מבקש מר' יהושע ואחיו 'דודי' ר' שאול יצחק פריינד (?) שישלחו קאפעלוש של סאמעט (כובע של משי) עבור הרב מרמינסקי.

המכתב נכתב בשנת תרפ"ח בחיי זקנו מרן הח"ח זצ"ל ורבי יהושע אשר שימש אז כרב בקהילת פורטלנד, מיין