כיצד הסתיימה המחלוקת על רבנות וילנא?

[נחמת ארי]

ידועה המחלוקת שהייתה בתחילת שנות התר"צ בוילנא, סביב מינוי הרב רובינשטיין במקומו של הגרח"ע גרודז'ינסקי לרב העיר.

נתקלתי בדבר מעניין. במקורות החילוניים (ישראל קלויזנר וילנה עמ' 227, וגרשון בקון במאמרו על הפולמוס) נכתב, כי בקיץ תרצ"ב התמנה הגרח"ע לרב במקביל לרובינשטיין. ואילו במקורות החרדיים (פאר הדור ח"א עמ' ש"ו, ואהרן סורסקי בפרקי חיים שבסוף אגרות אחיעזר עמ' תרצ"א) מובא, כי אמנם הגרח"ע הסכים לפשרה, אבל היא נתקלה בהתנגדותו הנחרצת של החפץ חיים, ששלח מכתב בו הוא מתנגד לכל הצעת פשרה.

האם ידועים פרטים נוספים שיכולים לשפוך אור על העניין, מדוע הגרח"ע לא נהג כעצת החפץ חיים? או אולי הוא כן נהג כך?

[חברא]

אולי זה יוסיף

מחלוקת וילנא הגרח''ע.PDF

(259.44 KiB) הורד 380 פעמים

ועל מחלוקת זו ראה בפורום כאן:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=469441#p469441

[נחמת ארי]

ישר כח.
אני מחפש פרטים יותר על סיום המחלוקת, האם נעשתה פשרה והגרח"ע מונה כרב נוסף? או שהפשרה נדחתה עקב התנגדות הח"ח?

[סוקולקה]

נדמה לי שהתנגדותו של הח"ח היתה בזמן מנויו של הרב רובינשטיין כרב יחידי.
לא ראיתי שהתנגדו לפשרה כל שהיא.

אפשר לחפש בעיתון דאס ווארט מוילנה את סדר השתלשלות הדברים המדויקת

[נחמת ארי]

נדמה לי שהתנגדותו של הח"ח היתה בזמן מנויו של הרב רובינשטיין כרב יחידי.
לא ראיתי שהתנגדו לפשרה כל שהיא.

כך סורסקי מתאר את הדברים:

מכתב החפץ חיים א.png (299.25 KiB) נצפה 4193 פעמים

מכתב החפץ חיים ב.png (63.41 KiB) נצפה 4193 פעמים

אפשר לחפש בעיתון דאס ווארט מוילנה את סדר השתלשלות הדברים המדויקת

זמין ברשת?

[סוקולקה]

https://www.epaveldas.lt/object/recordD ... 0000439338

[דעתן]

אני חושב שצריך לעשות סדר בעניין, 'רב מטעם' היה זה מכבר, עוד ברבע המאה ה-19 אלא שסמכות הלכתית/רוחנית לא הייתה לו. ולכן הבין ה'רב מטעם' (במיוחד בוילנה שהיה הרב קנטור) שיש לתת לרב דמתא את הסמכות הרוחנית וה'רב מטעם' היה סוג של חותמת גומי לנושאים פורמליים גרידא. כגון (א.) רישום נישואין. (ב.) הילודה ופטירה.
בתחילת המאה ה-20 חייב השלטון בבחינות ממשלתיות לרבנים מטעם (עיין מאמרו של מרדכי בן הלל הכהן) ולכן מכאן והאילך ה'רב מטעם' אמור לצאת מכלל בור (למרות שגם לפני תאריך זה היו רבנים מטעם שעברו במוסד 'סמינר לרבנים') לכלל ידע ברמה בינונית (ידוע דעתו של ר' חיים בריסק בעניין זן 'הרבנים החדש' [עיין 'רבן של כל בני הגולה' של מלר] ) שאמור להביא ע"י כך לאסון בציווין השמור.
והנה בווילנה אחרי ש'הרב מטעם' קנטור עזב את הרבנות קפצו חוגים חילוניים על המציאה ומצאו הזדמנות פז כדי לקדם לרבנות מטעם את ד"ר חיים טשרנוביץ, שלא היה מקובל כלל על הציבור החרדי דמתא (ידוע דעותיו על התלמוד בכמה מספריו אחד מהם למשל 'התלמוד'- בעניין התושבע"פ) הרב חיים עוזר יצא למלחמה (רבה הלא רשמי של ווילנה) בעניין (ידוע ששמריהו לוין היה מקובל עליו רק שיגלח זקנו) ובמצב זה הוצעה לבסוף מעמדו של הרב יצחק רובינשטיין. ואחר שר' חיים נפגש אתו ור' יצחק התחייב בפניו לגדור עצמו בעניינים פורמליים בלבד -שמח מכך ר' חיים והטיל את כל כובד משקלו למען בחירתו של רובינשטיין, ובשנת תר"ע נבחר הרב רובינשטיין כ'רב מטעם'. עם מלחמת העולם הראשונה, כאשר ברח ר' חיים נשאר הרב רובינשטיין וע"י כך הוא כבש את מוסדות הקהילה ועם שובו של ר' חיים אחרי המלחמה משכבר, הצטרף הר"י רובינשטיין ל'מזרחי' וכבש עם חבר מרעיו את 'ועד הקהילה' של וילנה (בעניין זה עיין במכתב של 'ועד הרבנים ל'ועד הקהילה')
ובשנת תרפ"ח הציב עצמו ר"י כמועמד למשרת הרבנות ד'וילנה (ממכתבי החפץ חיים י-ם תשל"ה רואים את התנגדותו של הכהן הגדול עד כדי כאב "ואילו היום וכו'..") ובעניין הפולמוס ידוע מכמה ספרים כי הר"י זכה בתפקיד לבדו. (עיין 'בשבילי ראדין', ובבנימין בראון 'החזו"א', וכך מובא גם בספר 'רבן של כל בני הגולה' של מלר).

[נחמת ארי]

ובעניין הפולמוס ידוע מכמה ספרים כי הר"י זכה בתפקיד לבדו. (עיין 'בשבילי ראדין', ובבנימין בראון 'החזו"א', וכך מובא גם בספר 'רבן של כל בני הגולה' של מלר).

על נקודה זו שאלתי, שהביוגרפיות החרדיות מתעלמות מכך שאמנם הרב רובינשטיין זכה בתפקיד בשנת תרפ"ט, אבל לפי כמה מקורות (שציינתי למעלה) בעקבות הפולמוס התמנה בתרצ"ב הגרח"ע לרב העיר במקביל.

[נחמת ארי]

https://www.hamichlol.org.il/%D7%A4%D7% ... 7%A0%D7%94

[ברוז]

.

[פרנקל תאומים]

מהמכלול:

הרב רובינשטיין נולד בשנת תר"מ (1880) בדטנובה שבליטא. למד בישיבת סלבודקה. בשנת תרנ"ז (1897) נשלח על ידי רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" יחד עם עוד שלושה עשר תלמידים מבחירי הישיבה ("הי"ד החזקה") לייסד את ישיבת סלוצק[1]. מתחילת שנת תר"ס (1899) למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי רפאל שפירא[2]. בסוף שנת תרס"ב נשא את חיה אסתר, בת הרב חיים ירמיהו פלנסברג רב העיר שאקי[3]. לאחר מכן סיים בית ספר למשפטים באוניברסיטת מוסקבה[4], שעל ידי כך התאפשר לו להתמנות לרב מטעם. הוא הוסמך לרבנות בשנת 1906 והתמנה לרב מטעם בהניצ'סק, אוקראינה באותה שנה[5]. בשנת 1910 בעת ביקורו של הרב רובינשטיין בוילנה, התבקש על ידי רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי להגיש מועמדות למשרת הרב מטעם בעיר בתמיכת החוגים החרדיים, כמשקל נגד למועמדותו של חיים טשרנוביץ, שפעל להקמת בתי ספר חילוניים באודסה ועורר את חששם של רבני וילנה ממינויו[6]. רובינשטיין נעתר לבקשה וזכה בבחירות לתפקיד ב-58 אחוזים[7]. הוא התגלה כבעל כשרונות מעולים ונואם דגול, שסייע רבות לקהילה היהודית בעניניה הפנימיים ואל מול השלטונות. בזכות קשריו עם השלטונות, הוא מנע את חילול בית הקברות שבעיר, ואת סגירת בית החולים העירוני. הוא אף נאסר מספר פעמים בעקבות פעילותו[8].

פולמוס הרבנות
בשנת 1928 החליטה מועצת הקהילה בוילנה, שנשלטה בידי רוב חילוני וציוני, למנות לקהילה רב ראשי, בניגוד להחלטת הקהילה והמנהג הקדום מאז הנהגת רבי שמואל בן אביגדור. המועצה בחרה למנות את רובינשטיין שכבר פעל רבות לטובת יהודי העיר במהלך מלחמת העולם הראשונה. הקהילה החרדית בעיר התנגדה למהלך שהתפרש כפגיעה בכבודו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ואף איימה בפיצול אם המהלך יצא לפועל. הפרשה גררה תגובות רבות ודיונים סוערים בכל רחבי העולם היהודי, עם מאמרי מערכת רבים בעיתונים היהודיים בעד ונגד המהלך. המהלך ספג ביקורת קשה מצד גדולי ישראל שבדור, ביניהם החפץ חיים, החזון איש ורבי יוסף חיים זוננפלד. רובינשטיין מונה לתפקיד רב הקהילה ב-5 בנובמבר 1928 על אף התנגדות המיעוט החרדי במועצה, ושימש בתפקיד עד 1940. המחלוקת נמשכה עד למינויו של רבי חיים עוזר לרב במקביל בשנת 1932. על אף המחלוקת, נשמרו היחסים הטובים בין רובינשטיין ובין הרב גרודזינסקי. לאחר פטירת רבי חיים עוזר הגיע הרב רובינשטיין למיטתו וביקש את סליחתו בבכי[4].

[הבאר ההיא]

בישורון קובץ כ"ז עמ' תס"ט, הובא מאמר לדמותו של הגרא"י פינקל המאמר נכתב ע"י הג"ר חיים חייקל גרינברג שהיה מקורבו של הגרח"ע גרודזינסקי, הוא מספר ששמע מהרב רובינשטיין שמי שהשפיע עליו לסיים את המח' היה ידידו מנוער הגרא"י פינקל שגם איים עליו שאם לא הוא ינתק לחלוטין את הקשר ביניהם.

לא ברור על איזה סיום של המחלוקת מדובר האם הכוונה לאותה הטענה שהובאה כאן למעלה שבתרצ"ב אישרו השלטונות גם את מעמדו של הגרח"ע, אם לא אז איזו נקודת סיום היתה למחלוקת אולי שבפועל החלו הגרח"ע והרב רובינשטיין לשתפ פעולה בענייני העיר.

עוד הוא מספר שהעסקנים שהובילו את המערכה איימו על רובינשטיין קשות לבל יהין לסיים את המח' והוא לא שמע להם, הוא מציין עסקן בשם גרבובסקי כראש המערכה מצד זה.

בהערה מובא מאמר של ר' ניסן וקסמן מהפרדס שמציין את תקיפות דעתו של הגרא"י פינקל שהמשיך לשמור על קשר עם הרב רובינשטיין גם בשעה שכל מחנה החרדים רחקו ממנו,יתכן שמעיקרא חישובו של הגראי"פ היה שכדאי לשמור את ידידותם שיכולה להביא תועלת.

[גיורא בשמי שמיא]

מה שהביא הרב ברוז לעיל אין זה שייך לרבנות, אלא למערכת הבחירות לסענאט בסיים, כנ' זה: https://en.wikipedia.org/wiki/1930_Poli ... e_election
לא זכיתי לפתור איך הבחירות נוהלו (או, ליתר דיוק במקרה הזה, היו אמורות להתנהל), ואיך הפרובינציות הוצגו בסענאט, אך זה ברור שמדובר על בחירות לסענאט.
למעשה בערכו במכלול כתוב שהוא כבר נבחר לסענאט בשנת 1928.
ברור שהח"ח היה מורה להצביע עבור האגודה יהיה מי שיהיה המועמד של המזרחי. כך שלכאורה ההגנה כביכול על כבוד התורה לא היה אלא תכסיס תעמולת בחירות פשוטה.
דרך אגב, האם ידועה למישהו תרגום המילה "קאזשאנעם"? אולי "איש קשה"?
במש"כ הרב דעתן בשם הגר"ח מבריסק, וציין למש"כ ב'רבן של כל בני הגולה', לא קראתי מש"כ שם, אך אמסור מה ששמעתי מנין הגר"ח, שהגרח"ע התפאר שהוא השיג 'רב מטעם' ת"ח, והגר"ח אמר שהוא עוד יסבול ממנו, וטוב שיהיה כמה שיותר עם הארץ. (לא דקדקתי במילים, אבל כך היה תוכ"ד)(נ.ב. מש"כ הרב דעתן כמה פעמים ר' חיים סתם, כוונתו לר' חיים עוזר, ואף פעם לא שמעתי או ראיתי שמו נקרא בסתם ר' חיים (אדרבה, האירופאים היו מבליעים את השם חיים והיה נשמע כעין 'חבחמייזער'ן) כך שהדבר גורם לבלבול (ובפרט שהוזכר ר' חיים מבריסק בתחילת דבריו).