בית הכנסת אהל רבקה קרית שמואל ירושלים

[מן הדרום]

הרב לבי במערב עודדני לפתוח נושא זה

אתחיל למנות כמה ת"ח שהתפללו בבית כנסת זה, [ אם יהיה רצון לכך ,אפשר להזכיר גם יהודים חשובים-מעניינים אחרים]
הרב ברוך יצחק לוין- רב השכונה מגדולי תלמידי הגרש"ש
הרב ליב גרוסנס- מחשובי הדייינים באנגליה ותלמיד הגרב"ב
הרב בצלאל זולטי
הרב יצחק קוליץ
הרב שלום משאש

[מן הדרום]

אחד החברים החפץ בעילום שמו כתב-
מהמזרח נזכרתי כעת בהרב יצחק לוי, מורה ובעל קורא וכתב פירוש לחלק מהנ"ך, אביו של רבי גבריאל יוסף ראש ישיבת וכו'.
הרב ישראל אהרן שפירא. בנו מראשי מוה"ק.
תקופה מסויימת, אחרי שעלה לא"י ופתח ישיבתו ברחביה עד שחנך את ביהמ"ד של הישיבה, התפלל גם הרב ישראל זאב גוסטמן.
הרב משה חיים קצנלנבויגן.
גם אחיו מראשי פא"י ר' יענקל קצנלנבויגן התפלל ב'מזרח'.

משאר המתפללים נזכרתי בהרב יהושע הוטנר, תלמיד שער התורה גרודנה וראש יד הרב הרצוג והאנציקלופדיה התלמודית.
הרב גלבשטיין מהחברה קדישא פרושים, שהיה בכלל חבדניק, וגם הרב יצחק ואלפא חסיד חב"ד חותנו של הרב אשכנזי זצ"ל שלפעמים התארח והתפלל בביהכ"נ.

דומני שישיבת קול תורה נפתחה בביכ"נ זה.
וכי הוא הגדול והמפואר ביותר - במושגים דאז - בשכונות הדרומיות.
[ועוד יש להוסיף-
כמדומני , שגם ר' זונדל גרוסברג מחבר ספרים חשובים התפלל שם]

ועל הדברים הבאים-
ובעיני יש שתי נקודות מעניינות-
א. שהיו אנשים מציבורים שונים יחד, כולל נגיד בנק ישראל- מנדלבוים, נציב שירות המדינה -הכסטר ,פרופסורים בעלי שם
ב. שהרבה מהחשובים הנ"ל היו בגובה העיניים עם אנשים פשוטים

הוסיף החכם הנ"ל-
בין ה"חשובים" בציבור הכללי הזכרת את הנגיד. נזכר כעת באחיו שישב לידו, שמחה, היה קבלן ולאחרונה עו"ד, הוא בן דוד של הרב שמחה קוק. ממשפחת מנדלבוים הותיקה בירושלים שגרו בבנין שנקרא על שמם "מעבר מנדלבוים".
וכן קוברסקי מנכ"ל משרד הפנים, ועוד.

כמו"כ היו שם חזנים בעלי שם…ה"בעל תוקע" היה שטרסברג מגזברי הועד הכללי שגר בסביבות "בית ישראל".

אכן מיוחד היה האחדות, לא דוקא שהיה שיג ושיח רב ביניהם. אבל עצם העובדה שבביכ"נ של 250 איש מלא, רובם פרופ' וד"ר ושופטים ועו"ד וכו' ומיעוט בערך 10% בני תורה, והבני תורה לא פותחים מנין נפרד... ו/או משתלטים על הניהול של הגבאות... כפי שקורה היום. אלא יושבים יחד בקבלת שבת בשירה [ובאדון עולם בסוף] בהברה ישראלית. זה לא מצוי עד בלתי נתפס היום.

אני מכיר בני תורה מצאצאי הבע"ב שם, שרק בגלל השפעת ה"מזרח" הלכו לישיבות קד'.

[גביר]

ישנו ספר המוקדש לבתי הכנסת באזור זה של העיר - מקדש מעט : בתי-כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים : שערי חסד, רחביה, קריית שמואל, טלביה. מאת ראובן גפני. ירושלים :יד יצחק בן-צבי ,תשס"ד 2004

[גלאגוזים]

ועל הדברים הבאים-
ובעיני יש שתי נקודות מעניינות-
א. שהיו אנשים מציבורים שונים יחד, כולל נגיד בנק ישראל- מנדלבוים, נציב שירות המדינה -הכסטר ,פרופסורים בעלי שם
ב. שהרבה מהחשובים הנ"ל היו בגובה העיניים עם אנשים פשוטים
כמו"כ היו שם חזנים בעלי שם…ה"בעל תוקע" היה שטרסברג מגזברי הועד הכללי שגר בסביבות "בית ישראל".

אכן מיוחד היה האחדות, לא דוקא שהיה שיג ושיח רב ביניהם. אבל עצם העובדה שבביכ"נ של 250 איש מלא, רובם פרופ' וד"ר ושופטים ועו"ד וכו' ומיעוט בערך 10% בני תורה, והבני תורה לא פותחים מנין נפרד... ו/או משתלטים על הניהול של הגבאות... כפי שקורה היום. אלא יושבים יחד בקבלת שבת בשירה [ובאדון עולם בסוף] בהברה ישראלית. זה לא מצוי עד בלתי נתפס היום.

אתמול נפטר בשיבה טובה הפרופ' יהושע בלאו, חתן פרס ישראל, ומגדולי החוקרים במדעי הרוח,
שאף הוא היה ממתפללי ביהכנ"ס 'אהל רבקה'.
בראיון מרתק [וארוך] שנערך עמו לפני כשנתיים סיפר כי החזן בימים נוראים היה הד"ר ר' דניאל גולדשמידט ז"ל,
שהו"ל את המחזורים, הסליחות והקינות במהדורה מדעית.
ניתן לסכם, אולי באירוניה, כי בשל הקרבה הגיאוגרפית לשערי חסד מחד, ולרחביה מאידך, איחד ביהכנ"ס בין כתליו
הן את ביהכנ"ס הגר"א והן את ישורון...

[חיימשה]

זכור לטוב הבעל תפלה של ימים נוראים, ר' שלמה דוד שטרסברג, ת''ח ויר''ש מרבים שכיבד את ד' מגרונו.

[לענין]

היה לי חבר בישיבה שהיה הולך לקרוא שם בתורה בכל שבת, ותמיד היו לו חויות מרתקות מאד. זה היה נשמע ממש ציורי.

[בן ירושלים]

בסמוך לו ישנו עוד "אהל" - בית הכנסת אהל יוסף שגם שם היתה תערובת מענינת של גוונים שונים של מתפללים. האם ישנו קשר בין בתי הכנסת? יש רקע משותף להקמתם ?

[מן הדרום]

ראוי להזכיר את פרופסור מיכאל שוורץ,שהתפלל באהל רבקה [ על מהדורת מו"נ שלו נכתב כאן במקום אחר]
אדם ענו להפליא, שייף עייל שייף נפיק, ואף אחד לא יכול לראות עליו שהיה מבין גדול בתחומו
כבר הוזכר שם שחזר בתשובה בגיל מבוגר אחרי שהיה כבר מרצה באוניברסיטת ת"א, שם כתב מישהו שזה מתוך עיסוקו במורה, אני הזכרתי שם , ששמעתי שבנו כילד צעיר [ומי שמכיר, גם הבן, יהודי מיוחד] תרם או גרם לחזרת ההורים בתשובה

[שי אבי דוד]

אפשר להוסיף את הרב שמעון אפרתי - אביו של רבי יוסף שליט"א.

[שי אבי דוד]

בחוברת זו אמור להימצא חומר מעניין.

[הוה אמינא]

אפשר להוסיף את הרב שמעון אפרתי - אביו של רבי יוסף שליט"א.

היה לו מנין בפנ"ע בביתו. מנין ותיק וחשוב.

[יונת אלם]

כמדומה שגם ר' בן ציון סורוצקין זכרונו לברכה בנו של מרן הרב מלוצק זצ"ל התפלל שם

[מן הדרום]

עוד אזכיר, את הרב ד"ר דוד אפלבאום הי"ד שנהרג עם ביתו ערב חתונתה ,והיה איש חי רב פעלים בתורה בהצלת נפשות ובמאור פנים ועוד

[נוטר הכרמים]

אפשר להוסיף את הרב שמעון אפרתי - אביו של רבי יוסף שליט"א.

היה לו מנין בפנ"ע בביתו. מנין ותיק וחשוב.

שימש כרב בבית הכנסת אהל יוסף של פא"י שברח' האר"י שהוקם על ידו לזכרו של חותנו הרב יוסף ורטהיים וממוקם לא רחוק. הוזכר גם לעיל.
יש שם גם מקוה טהרה של המועצה הדתית.

[הוה אמינא]

מצאתי ברשת

800px-אהל_רבקה.JPG (84.23 KiB) נצפה 4263 פעמים

[מוטוש]

בשנים תשע"ב. תשע"ג. תשע"ד. תשע"ה.
היו עושים שם את ערב הזכרון לר' שלמה קרליבך;
אחרי שהיו על קברו ביום השנה ט"ז חשוון!

בהשתתפות רב בית הכנסת.
ה"ה הר' משה שי.
חתן הרה"ח ר' עוזי שוויצה,
רב דכפר יונה:

[השעיר החיי]

אהל רבקה.PDF

(7.46 MiB) הורד 245 פעמים

[מן הדרום]

עוד משהו שנכתב על דמות מיוחדת משם- ר' אברהם רון מי זוכר?
מיום שאני זוכר את עצמי ,הייתי מתפלל לא אחת, עם סבי ..בבית הכנסת אהל רבקה בירושלים .בין שלל האישים הידועים שהתפללו בבית הכנסת, היה גם ר' אברהם רון. סבי ישב בצד השמאלי של ספסל ארוך שבקצהו השני –ישב ר' אברהם . רבים הכירו אותו מן הסתם בתפקידיו החינוכיים הרבים והחשובים ,אבל כילד וכנער שלא היה מודע למעמדם ותפקידם של אנשים, היווה ומהוה ר' אברהם רון עבורי ,דוגמא- כאדם וכמתפלל .עדינותו, והיחס החם שהקרין כלפי סובביו היו מיוחדות במינן,ותפילתו הייתה יחודית לא פחות מכך. ישנן תופעות וחוויות ,שהמילים דלות מלהביען במלואן, אך אנסה לתאר מה קלטתי כילד , וכנער העומד לידו בעת תפילתו . הביטוי "כבן המתחטא לפני אביו",יכול לסייע מעט .ריכוז ,התכנסות פנימה, בשקט ובצנעה, דבקות כפשוטה, הן מילים שיכולות להוסיף עוד משהו .ראיתי מאז רבים וטובים שתפילתם מתייחדת במשהו ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ,אבל איני זוכר דוגמה שנחרטה בזיכרוני כמו תפילתו של רבי אברהם כמופת וכסמל. היום ,כמבוגר, כאשר אני מבין מה היה תפקידו ומעמדו ,אני מתפעל שבעתיים מהצניעות והעדינות, שלא מובנת מאליה , בהיותו אדם בעל מעמד ותפקיד בכיר. כמבוגר אני מבין דבר נוסף,שדבר מיוחד הוא לראות אדם שבע ימים, שתפילתו זורמת ונובעת כצעיר,ואין בה שמץ של 'מצוות אנשים מלומדה'.הלוואי שנזכה ללמוד מדרכיו-יהי זכרו ברוך.

[מן הדרום]

לפי זמן מה היה ערב בבית הכנסת אהל רבקה על ההיסטוריה וכו'
אם יש בידי מישהו מידע/ קישור וכו' למה שהיה שם ,אשמח