פורום אוצר החכמה

אראל כתב:ידידינו הרב ה'נוטר' העלה כאן פרפר מתורתו
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 74#p557332

לבי במערב כתב:כפי שנכתב לעיל (ונמחק) - אי"ז מתורת הגר"ד (בהגר"מ) זלה"ה, כ"א (להבחל"ח) מש"ב הגר"ד (בהגרי"מ) שליט"א, מחכמי אה"ק ת"ו.

נוטר הכרמים כתב:[
מדי פעם עולה כאן השאלה בפורום, האם לכתוב על אנשים גדולים יחידי סגולה החיים בינינו לאוי"ט,
שכן דווקא עתה זהו הזמן שאפשר להספיק ולחטוף להסתופף בצילם וליאור בקרבתם,
ויש גם שיקולים למנוע מפני החששות.

לבי במערב כתב:ח"ו, איך עלה כזאת בדעתך?!

בכתבות אודותיו נכתב כי 'הותיר אחריו שני בנים ובת אחת'. יבואו מקורביו ויפרטו יותר.

לבי במערב כתב:אינו מדויק.

ההכרעה הכללית היא, כפה"נ, שכל עוד אין הדברים סוטים ו'גולשים' ממסלולם הישר והטוב - שפיר דמי, וכל מן דין סמוכו לנא.
יעו"ע הגראי"צ לרפו"ש ועוד.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

לבי במערב כתב:ח"ו, איך עלה כזאת בדעתך?!

בכתבות אודותיו נכתב כי 'הותיר אחריו שני בנים ובת אחת'. יבואו מקורביו ויפרטו יותר.

הבן, ר' ברל, ירש את המשרה.
יש עוד בן, שהספיד בהלויה, בשם מרדכי.
החתן הוא הרב שמואל פישליס. שמעתי דברים נוראים עליו, שהוא ת"ח מופלג ומורם מעם, אמנם אין לי מידע אישית עליו.
סיפרו שהיה עוד בן שנפטר בצעירותו.

פרנקל תאומים כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

לבי במערב כתב:ח"ו, איך עלה כזאת בדעתך?!

בכתבות אודותיו נכתב כי 'הותיר אחריו שני בנים ובת אחת'. יבואו מקורביו ויפרטו יותר.

הבן, ר' ברל, ירש את המשרה.
יש עוד בן, שהספיד בהלויה, בשם מרדכי.
החתן הוא הרב שמואל פישליס. שמעתי דברים נוראים עליו, שהוא ת"ח מופלג ומורם מעם, אמנם אין לי מידע אישית עליו.
סיפרו שהיה עוד בן שנפטר בצעירותו.

יבל''ח הבן רבי מרדכי כיהן עד עתה כר''מ בישיבה (גיסם של האדמו''רים רבי יעקב ליינר מראדזין זצ'''ל ויבל''ח רבי משה ליינר מראדזין בית וגן), וכן החתן רבי שמואל פישעליס.

דווקא הבן הגדול- רבי חיים דב, לא שימש עד עתה בתפקיד בישיבה.

היה בן נוסף - רבי שמואל יעקב זצ''ל שנלב''ע בקיו''ש.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי עכשיו סיפור מאפיין.

ישיבת סטאטען אייזלאנד הוא סניף מישיבת מתיבתא תפארת ירושלים, תחת נשיאותו של הרה"ג ר' ראובן פיינשטיין שליט"א. ישיבה זו היא מוצלחת הרבה יותר ממתיבתא תפארת ירושלים, ומצוי בה בחורים הרבה מליקווד (וכן היה בשנים שעברו כאשר לא היו ישיבות בליקווד), ובפרט אלו הרוצים לימודי חול בשנות ה'מתיבתא'.
הנוהל במדינת נ.י. הוא שבסוף ישיבה קטנה בוחנים את הבחורים בלימודי חול, ומקבלים ע"ז תעודה הנקרא בלשונם 'רידזשענטס'. המבחנים האלה התקיימו במתיבתא תפארת ירושלים. לפני כעשרים שנה, הלך חבר אחד שלי שלמד אז בסטאטען אייזלנאד לבחינה עם בני כתתו למתיבתא תפארת ירושלים, ובחור אחד הלך למכונת פחי השתייה לקנות לו קוקה קולה, וקרה איזה תקלה והמכונה לקחה לו את כספו. הוא בקש מאיש אחד מהישיבה להגיד לו מי הוא הממונה על המכונה שיקבל את כספו בחזרה. האיש הלז נכנס לביהמ"ד וקרא לר' דוד שהיה הממונה על המכונות האלו והמפתחות היו בכיסו. הראש ישיבה עמד ויצא להמכונה לתת להבחור את כספו. כמובן הבחור רצה לקבור את עצמו, והראש ישיבה הרגיעו באומרו "הרי הפסדת את כספך, אפתח לך ותוכל לקבל אותו בחזרה".

פרנקל תאומים כתב:יבל''ח הבן רבי מרדכי כיהן עד עתה כר''מ בישיבה (גיסם של האדמו''רים רבי יעקב ליינר מראדזין זצ'''ל ויבל''ח רבי משה ליינר מראדזין בית וגן), וכן החתן רבי שמואל פישעליס.
דווקא הבן הגדול- רבי חיים דב, לא שימש עד עתה בתפקיד בישיבה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי עכשיו סיפור מאפיין.

ישיבת סטאטען אייזלאנד הוא סניף מישיבת מתיבתא תפארת ירושלים, תחת נשיאותו של הרה"ג ר' ראובן פיינשטיין שליט"א. ישיבה זו היא מוצלחת הרבה יותר ממתיבתא תפארת ירושלים

זאב ערבות כתב:מעניין לדעת מהי ההגדרה שלך ל"מוצלחת"? כמות הלומדים? איכות הלומדים?

זאב ערבות כתב:א) נשאל האם יש בעיה בבישול עכו"ם בחטיפי תפוחי אדמה בשם wise שאין להם הכשר חרדי, רק ou? רב דוד ענה לו: אין אחרים כמוהם! השואל לא הבין את התגובה ושאל שוב את אותה שאלה ורב דוד ענה ממש באותם מלים, אך הפעם הוסיף: לא ניתן לעשות חטיפים כאלו בבית אלא רק במפעל כך שאין בעיה של בישול עכו"ם. כותב המאמר מוסיף שזו קולא ידועה של הגרמ"פ והרבה הכשרים מסתמכים עליה.

זאב ערבות כתב:ה) כותב המאמר כתב תשובה בענין טבילת כלים ובין השאר ציטט פוסק ידוע מא"י (שאין מזכיר את שמו) שאין לטבול כלים המיועדים למכירה אלא אם כן נרכשו ע"י לקוח. יום אחד שאל את רב דוד מה דעתו בנושא וענה שחומרה של מאן דהו לא משנה 400 שנים של הלכה! כלומר מותר, שכן אם זה היה אסור אחד מהפוסקים הקדמונים היה צריך להזכיר זאת, ואפילו אם הכלי נפל למקוה מאליו, הטבילה כשרה.

זאב ערבות כתב:ב) שני אנשים התווכחו על דעתו של רב דוד בענין ענידת שעון בשבת כשאין עירוב. שניהם טענו ששאלו, האחד אמר שהורה לאיסור והשני טען שהורה להיתר. נגשו לשאול את רב דוד ביחד ושטחו בפניו את הסתירה בתשובתו. רב דוד ענה: מותר, אך בן תורה צריך להחמיר, שניכם לא שאלתם בדיוק את אותה שאלה ועניתי לפי מה שכל אחד שאל (הערת ז"ע: אני שאלתי את אותה שאלה וענה שאם זה שעון יקר שיכול להחשב כתכשיט, נניח עשוי מזהב אמיתי, אז ניתן להקל וללבוש בשבת בתור תכשיט).

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מענין מאד, בשעה שתמיד היה מפורסם שמה שמקילים בבישול עכו"ם בחטיפים כאלה מבוסס על דברי ר' משה שאמר שאינם עולים על שלחן מלכים, וידוע בעולם גם שר' דוד חלק על אביו בזה, משום שתפוחי אדמה עולים על שלחן מלכים, ולכן מקרי החטיפים האלה עולים על שלחן מלכים. ושמעתי אימרא (אני לא יודע כמה כלים עברה עד שהגיע לאוזני) "אבי הקיל, אבל אני לא מבין אותו".
ולכן נהגו רבים שאינם מסתייגים מהOU בעצמותה, להחמיר בחטיפים האלה גרידא.

שש ושמח כתב:

זאב ערבות כתב:ה) כותב המאמר כתב תשובה בענין טבילת כלים ובין השאר ציטט פוסק ידוע מא"י (שאין מזכיר את שמו) שאין לטבול כלים המיועדים למכירה אלא אם כן נרכשו ע"י לקוח. יום אחד שאל את רב דוד מה דעתו בנושא וענה שחומרה של מאן דהו לא משנה 400 שנים של הלכה! כלומר מותר, שכן אם זה היה אסור אחד מהפוסקים הקדמונים היה צריך להזכיר זאת, ואפילו אם הכלי נפל למקוה מאליו, הטבילה כשרה.

יש להניח שהניסוח הוא של ז"ע ולא של הרד"פ, כי באותה מידה אפשר לומר "תיאוריה היסטורית של מאן דהו לא משנה הלכה", הרי ברור שמשתיקת הפוסקים אין ראיה גמורה [באותה מידה אפשר לטעון שהעדר דיון בזה מלמד על פשיטות לחומרא]. ופשוט שמה שאם הכלי נפל למקוה מאליו הטבילה כשרה אינו קשור לנושא.