הגאון רבי חיים וואזנר זצ"ל גאב"ד זכרון מאיר

[הוד_והדר]

הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט

גלבר2.JPG (250.94 KiB) נצפה 5669 פעמים

גלבר3.JPG (218.91 KiB) נצפה 5669 פעמים

[הוד_והדר]

בשולי האשכול, שאלה לידידנו רבי עתניאל בן קנז,

מקדמת דנא היתה לי פינה חמה בלב לישיבת חכמי לובלין,
וזאת בשל העומד בראשה מרן בעל שבט הלוי זי"ע.
זכיתי לקבל ממנו ברכות כמה פעמים בפרטות, בחמימות וביחס מאוד מיוחד,
אבל מלבד זאת, נוכחתי לא מעט פעמים בתפילות בישיבה.
פעמים רבות בליל שבת קודש, בפרט בשנים האחרונות לחיי השבה"ל,
וגם כמה פעמים בימות החול.
לפי איך שהבנתי כבר אז, ויצא לי לראות ובפרט לקרוא אח"כ,
היה דגש מיוחד בישיבה על ה'פארטאג'ס', הלימוד לפני התפילה.
האם מנהג זה היה מאז ומקדם?
איך זה השפיע על שאר הסדרים?
איך זה התקבל בקרב הציבור במשך השנים?
האם בסופו של דבר זה 'משתלם'?

סדר פארטאגס, היה יסוד גדול בכל ישיבות ארץ הגר, אשכנזים כחסידים, וכן המנהג חזק עדיין בישיבות כאלו בארה"ב, כסאטמאר, נייטרא, פאפא, וכו', ששמים דגש חזק על פארטאגס סדר.

[הוד_והדר]

בהמשך לשידוך וכו'

שמעתי מנכדו הגר"מ געלבער דומ"ץ מונקאטש בבני ברק, שלפני השידוך אחר הסכמת רבו, ביקש ר' מרדכי גם מהמיועד שיבקש ברכה מרבו, ואמר לו אני כבר קיבלתי הסכמתי אבל אני רוצה שגם אתה תבקש ברכתו, ואחר כך נגמר השידוך לטובה.

[לבי במערב]

הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט

מענינת מחיקת התיבות 'גם הולך לטבול'...
מה הפירוש 'אינו לובש בגדים קצרים כמוני'?

[אראל]

למדתי משהו חדש אולי גם אני אשכנע את חתני לתת שם על הרבי שלי ולא על הרבי שלו

מספרים שכאשר נולד בן למהר"א מסאטמאר אחר פטירת האמרי חיים, רצה לקרוא לו חיים מאיר, והסביר לדודו הרבי מסאטמאר שחיים זה ע"ש זקינו העצי חיים ומאיר ע"ש זקינו האמרי חיים..., ענה דודו לעומתו שעדיף שיקרא לו חיים צבי, חיים ע"ש האמרי חיים וצבי ע"ש העצי חיים...

שיינע מעשה, אבל לא מסתדר יפה....
כי בנו השני של האדמו"ר נקרא 'חיים צבי', והיה אז תורו של צד האב בקריאת השם, כי הבן הבכור כבר נקרא ע"ש הצמח צדיק...., [העצ"ח הי' הסבא מצד האב, והאמר"ח הסבא מצד האם], וכנהוג, שהילד הראשונה קוראים ע"ש צד האם, והשני ע"ש צד האב, וחוזר חלילה....

[בגולה]

הבן הבכור נקרא על שם הצמח צדיק? לא על שם זקנו הרה"צ ר' מנחם מענדל מדעעש (אבי אם אמו)?

[אראל]

הבן הבכור נקרא על שם הצמח צדיק? לא על שם זקנו הרה"צ ר' מנחם מענדל מדעעש (אבי אם אמו)?

תברר ע"י חתימתו, מענדל, או מענדיל, כידוע

[גביר]

ז.
ח.
וכיון דאדכרן מילתא. נזכרתי מה למדנו אז. היה זה 'אלו מציאות'. ובאמצע הלימוד הוא נסתפק באיזה שאלה למעשה בעניני אבידה ומציאה שלא ידע לפתור.
אז הוא אמר 'הבה נחפש בספר החדש של ר' מרדכי גרוס' (משפט האבידה, שיצא לאור בשנה הקודמת). חפשנו ומצאנו איזה דברי האחרונים בענין.
וזכורני אשר מצד א' הביע הערכתו על האוצר הבלום שנאסף שם.
ומצד שני התרעם על ביזור החומר הרב על פני 4 מדורים שונים. כאשר מישהו מחפש את הנצרך ללא צריך להתייגע בחיפוש היכן בדיוק עלתה על דעת המחבר לתקוע את הנושא הנצרך.

האם המפתחות שישנם בספר זה אינם מהווים, לדעת הרב, מענה לבעיה זו? האמר משהו בנוגע לטיבם?

[על מפתוח בספרות תורנית ישנו כאן - https://safranim.com/%d7%92%d7%99%d7%9c ... %95%d7%a8/]

[מחולת המחנים]

הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט

מה הפירוש 'אינו לובש בגדים קצרים כמוני'?

מן הסתם בגד שלשת רבעי (דריי פערטל), כמנהג אנשי אונגארן, או בגד קצר כמנהג ארץ אשכנז, שהיה מצוי גם באויבערלאנד.

[הוד_והדר]

הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט

מענינת מחיקת התיבות 'גם הולך לטבול'...
מה הפירוש 'אינו לובש בגדים קצרים כמוני'?

צריכים לזכור שזה לא המכתב הסופי שנשלח, רק טיוטא שכתב לעצמו, מאחורי מכתב שקיבל מהמנחת אלעזר בענין אחר. כך שלא נדע מה שנשלח בסוף ובדיוק באיזה נוסח.

[לבי במערב]

מן הסתם בגד שלשת רבעי (דריי פערטל), כמנהג אנשי אונגארן, או בגד קצר כמנהג ארץ אשכנז, שהיה מצוי גם באויבערלאנד.

עיקר כוונתי היתה לשאול מה הי' אופן מלבושו של ר"מ געלבער, כי את לשונו ניתן לפרש בשני פנים. בכל מקרה - ייש"כ.

[עתניאל בן קנז]

בשולי האשכול, שאלה לידידנו רבי עתניאל בן קנז,

מקדמת דנא היתה לי פינה חמה בלב לישיבת חכמי לובלין,
וזאת בשל העומד בראשה מרן בעל שבט הלוי זי"ע.
זכיתי לקבל ממנו ברכות כמה פעמים בפרטות, בחמימות וביחס מאוד מיוחד,
אבל מלבד זאת, נוכחתי לא מעט פעמים בתפילות בישיבה.
פעמים רבות בליל שבת קודש, בפרט בשנים האחרונות לחיי השבה"ל,
וגם כמה פעמים בימות החול.
לפי איך שהבנתי כבר אז, ויצא לי לראות ובפרט לקרוא אח"כ,
היה דגש מיוחד בישיבה על ה'פארטאג'ס', הלימוד לפני התפילה.
האם מנהג זה היה מאז ומקדם?
איך זה השפיע על שאר הסדרים?
איך זה התקבל בקרב הציבור במשך השנים?
האם בסופו של דבר זה 'משתלם'?

אודות 'מאז ומקדם'. אם כוונתך מבחינה הסטורית, אז בהחלט כך היה מאוד מקובל הן בישיבות הונגריה, והן בישיבות החסידיות באירופה - אלו שכבר היו, או ב'קלויזים'. ולכן אך טבעי שזה עבר לישיבת יח"ל - הבני ברקית.
אם כוונתך מצד ישיבת יח"ל הבני ברקית, אכן סדר זה היה סדר חשוב, והיו מקפידים על כך. מעירים בתוקף, והיו גם 'סנקציות' למאחרים. (גם הקפה החם שהיה בבוקר, חולק רק בשעות 5:30 - 6:00. בשש כבר התחיל הסדר, ואין יותר קפה!).
בפועל בשטח, בכל זאת כפי שאמרו חז"ל (יומא כב.) שאני מיגנא ממיקם. ובכל זאת הסדר הזה איכלס פחות בחורים מסדר בוקר לפנה"צ...

יש להוסיף להאמור, את טבעו ה'יקי' של הגר"ש וואזנר, סדר מוחלט, ושעות קבועות לכל ענין. היה קם בשעה קבועה לפנות בוקר, הולך למקוה. ולומד לפני התפילה, והתפילה לאחריה בשעה מוקדמת. [בזמני הוא הולך למקוה בשעה 5:30. אבל זה כבר בזקנותו יחסית. כפי ששמעתי מתלמידים בשנים קודמות. זה היה בשעות הרבה יותר מוקדמות].
וכן הוא הלך לישון בשעה מוקדמת.
לא ידוע לי כיצד זה המשיך, אבל כפי ששמעתי בשנים מאוחרות יותר, הסדר פארטאגס כבר היה פחות חובה... ואולי הטשטש לגמרי.

איך זה השפיע על שאר הסדרים. בהחלט לחיוב!!!
אחוזי ההשתתפות בתחילת סדר בוקר לפנה"צ היו גבוהים יותר בכל ישיבה שאני מכיר אי פעם.
בערב, בחור סביר - לא 'ליידיגייער' היה חייב להקדים ללכת לישון. ובמילא זה גם חסכון להרבה בעיות.

אבל כאמור למעיישה, זה לא כ"כ עובד. כיון שהיום שלילה הפך ליום, והרבה מאוד מהפעילות שלנו נמשכת על שעות הלילה המאוחרות. [בזמני היה קשה למצא חנות פתוחה לאחר 8:00 בלילה, למעט חנויות ספרים, או פלאפל]. וכאשר מאחרים לישון, קשה לקום.

האם זה משתלם?
כשזה עובד, בהחלט כן. ומומלץ! אבל למעשה כאמור, קשה לומר שזה עובד. זה צריך להיות בכל האוירה. וקשה ליצר זאת כיום.

[מה שנכון נכון]

הר"ש וואזנר כותב בתשובה לר"ח וולקין (אז באור ישראל) על ההכרח שיהיה בישיבה סדר לפני התפלה. נד' בראש א' מחלקי שבה"ל.

[משוש דורים]

האם הסדר לפני התפילה היה בו לימוד קבוע מטעם הישיבה עם הספקים/ מבחנים/ שיעורים/ וכדו', או שכל אחד למד מה שליבו חפץ.

[עתניאל בן קנז]

האם הסדר לפני התפילה היה בו לימוד קבוע מטעם הישיבה עם הספקים/ מבחנים/ שיעורים/ וכדו', או שכל אחד למד מה שליבו חפץ.

מה שליבו חפץ

[הוד_והדר]

בישיבות אחרות יש סדר מסודר ללפנות בוקר כמו שאר הסדרים, עם בחינות וכו'.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ענין הסדר פארטאגס אצל ישיבות הונגריות תלויה בתכליתם. אם התכלית הוא ערליכע בעליבתים קובעי עתים לתורה לכמה שעות ליום (לא חצי שעה נמנום על דף יומי שבשאטנשטיין), הרי פארטאגס הוא חינוך טוב עבור זה.
ואכן, כאשר הולכים לוויליאמסבורג בשעות פארטאגס, רואים בעליבתים הלומדים את שיעוריהם, ובעיקר בגיל למעלה מחמשים, מהישיבות הוותיקות

[אראל]

ענין הסדר פארטאגס אצל ישיבות הונגריות תלויה בתכליתם. אם התכלית הוא ערליכע בעליבתים קובעי עתים לתורה לכמה שעות ליום (לא חצי שעה נמנום על דף יומי שבשאטנשטיין), הרי פארטאגס הוא חינוך טוב עבור זה.
ואכן, כאשר הולכים לוויליאמסבורג בשעות פארטאגס, רואים בעליבתים הלומדים את שיעוריהם, ובעיקר בגיל למעלה מחמשים, מהישיבות הוותיקות

הצלחת הפארטאגס בימים מקדם, יש לקחת בחשבון, שזה היה עדיין טרם תקופת הסלפונים והאינטרנט, הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב", התגשם כפשוטו, קמו בבוקר השכם, למדו התפללו, יצאו לעבודה, וחזרו לערב, ולא היו קשורים לסבל הפרנסה כי אם באותם השעות שהי' מוגבלים לעבודה [שלא לדבר מן תקופת הישיבות בהונגריה לפני עידן העלעקטרי שאז קמו עם קרות הגבר, והלכו לישון עם רדת חשכת הלילה....]
כהיום אנו חיים בתקופת הסלפונים והאינטרנט, מה שגרם שהאדם ופרנסתו, הוא למעלה למעלה מן הגבלות הזמן, למעלה מן הגבלת היום והלילה, ורובא דמינכרא הם משועבדים לעבודתם ולפרנסתם במשך כל מעגל כ"ד שעות של המעת לעת, [פרט להשעות אשר נשמתו עולה למעלה בשינתו] ....
ובכן מובן מה שענין הפארטאגס, נשאר רק אצל הבעלי בתים, בגיל למעלה מחמישים, אשר עדיין חקוק להם בזכרונם היטב כשסדרי העולם ושעות היום והלילה, היו קצת נורמליים מהיום

[לבי במערב]

גם בחב''ד מקפידים כן. וכו'.

ההקפדה בחב"ד היא שילמדו ספרי חסידות לפני שחרית. אך כאן כנראה מדובר בנוהג המדגיש את עצם הלימוד בהשכמת הבוקר, לאו דוקא בספרי חסידות.

לא משנה. העיקרון של ''הכנה לתפילה'' ע''י לימוד. (שזה יפה מאד גם בעיני הליטאים.. תלוי רק באיזו שעה זה נעשה ובאיזו שעה התפילה..).

כהערה בעלמא: בכו"כ מישיבות תות"ל נהוג 'סדר השכם' (דהיינו פארטאג'ס - בתרגום ללה"ק...), בו אכן לומדים הבחורים את שליבם חפץ ('מותר' להם אף העיון ס' נגלה, גפ"ת, פוסקים וכו'... איש־איש כפי נדבת לבו), ובחלקם - אכן מגישים את הקפה רק במחצית שעה זו - כדי לעודד לקום אליו [כמובן וכצפוי, ה'סדר' האמור ריק יחסית לשאר ה'סדרים', אך בהחלט ניכרת נוכחות 'יפה' בו (ובפרט בישי"ק, כמובן...)].

[גל של אגוזים]

ר' מרדכי געלבער חותן הגר"ש גר בפרעשבורג והיה חסיד מונקאטש, לפני שידוכו של הגר"ש, שאל בעצת רבו האם לעשות השידוך וכו', ונדפס טיוטת המכתב בקובץ היכל הבעש"ט לאחרונה, אשר אני הקטן זכיתי לערוך וכו'.

מאחר והזכירו את היות חותנו של הגר"ש חסיד מונקאטש אמצא מקום לכתוב מעשה קטן הקשור בזה.

בזמנם היה מקובל שהמארס את בנו או בתו היו הולכים לביתו בשב"ק אחר התפילה לאחל מז"ט
והנה היחסים בין המנח"א לבין הרב דפרשבורג היו מחודדים עקב ענין אגו"י (ואולי עוד דברים)
וגם ר' מרדכי גלבר שהיה חסיד מונקאטש היה לו איזה מתיחות עם הרב ולא היתה קרבה ביניהם
וכשבשבת שאחר אירוסי הגר"ש טרח הרב בגופו לביתו של ר' מרדכי לאחל לו מז"ט היה בכך משום חידוש

והסיבה לכך כפי ששמעתי שבעת התנאים סוכם במפורש שר' מרדכי יחזיק את חתנו שיוכל ללמוד לאורך ימים
בלא שישא את עיניו למשרת רבנות, ודבר זה של להחזיק חתן שישב וילמד שלא לשם רבנות היה דבר שאינו מצוי
וכאות הערכה טרח הרב מפרשבורג ללכת לבית ר' מרדכי לאחל לו מז"ט למרות שלא היה קשר טוב ביניהם.

ראיתי פעם בשבט הלוי תשובה להגרש"א שטרן שליט"א בענין כתיבת 'דמתקריא' בכתובה וכותב שכך כתב בכתובתו המסדר קידושין שלו המרא דאתרא גאב"ד פרשבורג בעל דעת סופר זצ"ל.

בעניין המתיחות בין המנחת אלעזר להדעת סופר ידוע שהמנח"א נסע לפרשבורג לבקש מחילתו על שהתבטא בביטוי חריף מאד נגדו וכל הרבנים שם היטב חרו להם, ומה שהיה שם אינו ראוי להעלות על הכתב [ואולי כן כדאי, מחמת השכתובים שעשו על זה ר' לדוג' ב'כתרה של תורה' שי"ל ע"י 'המודיע' כסלו תש"ע כאילו הדעת סופר כיבדו מאד...].

[הוד_והדר]

ראיתי פעם בשבט הלוי תשובה להגרש"א שטרן שליט"א בענין כתיבת 'דמתקריא' בכתובה וכותב שכך כתב בכתובתו המסדר קידושין שלו המרא דאתרא גאב"ד פרשבורג בעל דעת סופר זצ"ל.

בעניין המתיחות בין המנחת אלעזר להדעת סופר ידוע שהמנח"א נסע לפרשבורג לבקש מחילתו על שהתבטא בביטוי חריף מאד נגדו וכל הרבנים שם היטב חרו להם, ומה שהיה שם אינו ראוי להעלות על הכתב [ואולי כן כדאי, מחמת השכתובים שעשו על זה ר' לדוג' ב'כתרה של תורה' שי"ל ע"י 'המודיע' כסלו תש"ע כאילו הדעת סופר כיבדו מאד...].

גל של אגוזים מקנא את הדאגות שלך.

[פרנקל תאומים]

הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט

יש''כ. תשוח''ח.

שכחת לציין שם בהערה 8 שהוא למד בירושלים בכולל ''אוהל תורה'' של הגרי''א הרצוג זצ''ל..

[אראל]

הנני מעלה פה שיחה מאלפת עם אחיו של הגאון המנוח זצ"ל, להבל"ח הר"ר יוסף צבי הלוי וואזנער שליט"א, שהתפרסם השבוע, בקו החדשות בארה"ב ביודיש 'קול מבשר'.
מספר על אחיו הגרח"מ, ועל אביהם השבה"ל, דברים נפלאים,
בתו"ד מאשר כל מה שכתב הרב 'הוד והדר' על קריאת שמו ע"ש המנח"א, ובענין החזקת חותנו של השבה"ל לחתנו, ועוד בשייכות להצלתו והצלת אביו בימי הזעם, נפלא מאוד כדאי לשמוע!

https://drive.google.com/file/d/1jDTpQe ... sp=sharing

בתוך הדברים מספר על מרן השבה"ל, שניצול הוא וזוגתו הרבנית מטביעה בים, רק מפני שידעו לשוט במים, מזכיר ד' הגמ' קידושין, מן החיובים שחייב האב ללמד לבנו להשיטו במים

[הוד_והדר]

הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט

יש''כ. תשוח''ח.

שכחת לציין שם בהערה 8 שהוא למד בירושלים בכולל ''אוהל תורה'' של הגרי''א הרצוג זצ''ל..

לא נשכח כלום, גם לא נכתב התקרבותו לחזון איש או להדברי יואל מסאטמאר ועוד הרבה נקודות מימי חייו, לא באתי לכתוב שם קורות ימי חייו השלמים.

[בריה נמוכה]

הנני מעלה פה שיחה מאלפת עם אחיו של הגאון המנוח זצ"ל, להבל"ח הר"ר יוסף צבי הלוי וואזנער שליט"א, שהתפרסם השבוע, בקו החדשות בארה"ב ביודיש 'קול מבשר'.
מספר על אחיו הגרח"מ, ועל אביהם השבה"ל, דברים נפלאים,
בתו"ד מאשר כל מה שכתב הרב 'הוד והדר' על קריאת שמו ע"ש המנח"א, ובענין החזקת חותנו של השבה"ל לחתנו, ועוד בשייכות להצלתו והצלת אביו בימי הזעם, נפלא מאוד כדאי לשמוע!

https://drive.google.com/file/d/1jDTpQe ... sp=sharing

בתוך הדברים מספר על מרן השבה"ל, שניצול הוא וזוגתו הרבנית מטביעה בים, רק מפני שידעו לשוט במים, מזכיר ד' הגמ' קידושין, מן החיובים שחייב האב ללמד לבנו להשיטו במים

יש לציין שדבריו אינם מדויקים בלשון המעטה
והסיפור שניצלו מטביעה בים
הם אגדה יפה שלא היה ולא נברא כמובן שהשבט הלוי מעולם לא סיפר כך והם פרי דמיון ותו לא
ואדרבה סיפר בעל שבה"ל סיפר להיפך
וכן התפרסם מחקר שבדק סיפור זה לעומק
https://amhasefer.wordpress.com/2015/11 ... %9C%D7%90/
ומצו"ב

[פלוריש]

שו"ת שבט הלוי ח"ב סימן קלה: "כבוד ידידי שו"ב הבח' המופלא ומופלג בנש"ק עקיבא גשטטנר הי"ו... וכה העיר אותי בני הה"ג ר' חיים מאיר שליט"א מדברי תשובת הגרעק"א ח"ד (שהדפיס אביו ההגר"נ שליט"א)...

[רציני]

יש לציין שדבריו אינם מדויקים בלשון המעטה
והסיפור שניצלו מטביעה בים
הם אגדה יפה שלא היה ולא נברא כמובן שהשבט הלוי מעולם לא סיפר כך והם פרי דמיון ותו לא
ואדרבה סיפר בעל שבה"ל סיפר להיפך
וכן התפרסם מחקר שבדק סיפור זה לעומק
https://amhasefer.wordpress.com/2015/11 ... %9C%D7%90/
ומצו"ב

לכאורה גם במחקר כתוב שהיו צריכים לשחות קצת ונכון שלא היה סכנה אבל אם הם לא ידעו לשחות אז היה להם בעיה.

[עתניאל בן קנז]

ראיתי פעם בשבט הלוי תשובה להגרש"א שטרן שליט"א בענין כתיבת 'דמתקריא' בכתובה וכותב שכך כתב בכתובתו המסדר קידושין שלו המרא דאתרא גאב"ד פרשבורג בעל דעת סופר זצ"ל.

בעניין המתיחות בין המנחת אלעזר להדעת סופר ידוע שהמנח"א נסע לפרשבורג לבקש מחילתו על שהתבטא בביטוי חריף מאד נגדו וכל הרבנים שם היטב חרו להם, ומה שהיה שם אינו ראוי להעלות על הכתב [ואולי כן כדאי, מחמת השכתובים שעשו על זה ר' לדוג' ב'כתרה של תורה' שי"ל ע"י 'המודיע' כסלו תש"ע כאילו הדעת סופר כיבדו מאד...].

גל של אגוזים מקנא את הדאגות שלך.

צודק מאוד!
אבל שאלה קטנה, האם הסיפור היה להיפך גם היית מגיב כך? או שמא ההשקפה תמיד סלקטיבית לטובת הצד שלי?

[עתניאל בן קנז]

הנני מעלה פה שיחה מאלפת עם אחיו של הגאון המנוח זצ"ל, להבל"ח הר"ר יוסף צבי הלוי וואזנער שליט"א, שהתפרסם השבוע, בקו החדשות בארה"ב ביודיש 'קול מבשר'.
מספר על אחיו הגרח"מ, ועל אביהם השבה"ל, דברים נפלאים,
בתו"ד מאשר כל מה שכתב הרב 'הוד והדר' על קריאת שמו ע"ש המנח"א, ובענין החזקת חותנו של השבה"ל לחתנו, ועוד בשייכות להצלתו והצלת אביו בימי הזעם, נפלא מאוד כדאי לשמוע!
בתוך הדברים מספר על מרן השבה"ל, שניצול הוא וזוגתו הרבנית מטביעה בים, רק מפני שידעו לשוט במים, מזכיר ד' הגמ' קידושין, מן החיובים שחייב האב ללמד לבנו להשיטו במים

אמינותו של ר' יוסף צבי הלוי ידועה ומוכרת לכל (לכל באי בית שבט הלוי) ודי בהערה זו.

[בריה נמוכה]

יש לציין שדבריו אינם מדויקים בלשון המעטה
והסיפור שניצלו מטביעה בים
הם אגדה יפה שלא היה ולא נברא כמובן שהשבט הלוי מעולם לא סיפר כך והם פרי דמיון ותו לא
ואדרבה סיפר בעל שבה"ל סיפר להיפך
וכן התפרסם מחקר שבדק סיפור זה לעומק
https://amhasefer.wordpress.com/2015/11 ... %9C%D7%90/
ומצו"ב

לכאורה גם במחקר כתוב שהיו צריכים לשחות קצת ונכון שלא היה סכנה אבל אם הם לא ידעו לשחות אז היה להם בעיה.

גם זה להד"ם
מרן השבה"ל ידע לשחות היטיב
והיה נוסע לים ולבריכה מדי שנה והיה שוחה הרבה
ודרך אגב
פעם אחת היה יחד עם בנו הגרח"מ
בים ועשו תחרות מי שוחה יותר טוב וכו'
והשבה"ל ניצח
אך לגבי הסיפור הוא אינו נכון לא רק בגלל המחקר
אלא פשוט שהשבה"ל סיפר הרבה פעמים את אודות עלייתו ארצה
ואף פעם לא הזכיר העובדא הנפלאה הזאת
ואודות נושא זה
פע"א ניגש יהודי חשוב למרן בחג הסוכות וסיפר לו
שראה שהחתם סופר נהג שישב בסוכה כל היום ושם התפלל ואכל וישן ולא יצא כלל מהסוכה
אמר לו מרן אני מבקש ממך שלא תאמין לכל מה שכתוב ...
וכי אתה חושב שהח"ס הטריח מנין יהודים לבוא אצלו ג"פ ביום
וסיפר לו שפע"א פגש את הסופר ממ"ג מבני ברק
ושאל אותו האם יש לו מקורות מוסמכים לכל מה שכותב בספריו
וענה לו שאם יעשה כך הרי שלא יוכל לחבר שום ספר נאה ולמכרו
ומוכרח להוסיף ...

[רציני]

מעניין הבנים אומרים שהם שמעו מההורים שלהם ככה את הסיפור. אז אולי זה היה סיפור שמספרים רק למשפחה. וצריך עיון.

[עתניאל בן קנז]

מעניין הבנים אומרים שהם שמעו מההורים שלהם ככה את הסיפור. אז אולי זה היה סיפור שמספרים רק למשפחה. וצריך עיון.

איזה בנים?
כבר דובר לעיל על אמינות של צאצאיו...

[אראל]

גם מה שמספר שם על השבה"ל איך ששלשה הגדולים, החזון איש והאדמו"ר מסאטמאר ואביו השבה"ל, המתיקו יחד בשיח שרפי קודש כל אותו הלילה....., להד"מ!
האדמו"ר מסאטמאר לא שהה עם החזון איש כי אם למשך שיחה קצרה בלבד, והביקור ידועה ומפורסם...

מסתמא טעה, והאמת, שיש כאן שני עובדות נפרדים!, עובדא אחת שאביו שהה הרבה הרבה זמן בשיחה עם האדמו"ר מסאטמאר [אולי כל הלילה, יתכן איני יודע..]
ועובדא נוספת, שאביו הי' נוכח בעת הביקור הידוע של האדמו"ר אצל החזו"א..., והוא ערבב כאן שני העובדות ועשה מהם טשולנט אחד..

[בית צדיקים]

בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

[נוטר הכרמים]

תורני 'המבשר'

[גל של אגוזים]

בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

לא היה אדמור בחייו...

גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

[אבני גזית]

בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

לא היה אדמור בחייו...

גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

תלמידיו בארץ התייחסו אליו בכל גינוני האדמורות.

[בריה נמוכה]

גליון מעינות הלוי פר' משפטים
ובו ציטוטים נבחרים מכי"ק של מרן השבה"ל
לבנו
וכן חידו"ת מחשבת הלוי למשפטים ושקלים

[בית צדיקים]

בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

לא היה אדמור בחייו...

גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

בסוף ימיו היה אדמו"ר ממש ערך טישן ולקח קויטלעך

[פרנקל תאומים]

בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור

לא היה אדמור בחייו...
גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות

ראיתי בימים האחרונים מודעות שכותבים על יבל''ח בנו הג''ר יוסף בנימין שליט''א: "כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א גאב''ד זכרון מאיר'' (ומבלי להזכיר את שמו. כנהוג היום אצל האדמו''רים).

א קיצער, התקנאו ההונגרים בחסידים, והחליטו- מדוע יגרע חלקנו?
והיום כבר יש לנו חסידות ערלוי (כבר התרגלנו לגמרי), פאפא, ''דושינסקיא'' ועוד ועוד. ועכשיו יש גם חסידות ''שבט הלוי''.
מתחילים ב''גאב''ד'' ובהמשך הופכים ל''כ''ק מרן אדמו''ר".