הגאון רבי חיים וואזנר זצ"ל גאב"ד זכרון מאיר

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » א' פברואר 07, 2021 4:07 pm

ברוך דיין האמת
הגאון רבי חיים ווואזנר זצ"ל גאב"ד זכרון מאיר הסתלק לבית עולמו בגיל 83.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » א' פברואר 07, 2021 4:15 pm

קרוי ע"ש המנחת אלעזר ורבי מאיר שפירא אב"ד לובלין

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » א' פברואר 07, 2021 4:20 pm

תולדות חייו הידועים

נולד בוינה בסיוון תרצ"ח. היה ראש ישיבת חכמי לובלין, רב שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ורבן של קהילות "שבט הלוי - לובלין". בעבר שימש במשך כשמונה עשרה שנה, רבה של קהילת סאטמר בלונדון.

נולד כבן בכור לרבי שמואל הלוי וואזנר [ה"שבט הלוי"] והרבנית רבקה לבית גלבר. כשהיה בן שנה עלו הוריו לארץ, והוא נותר [בתחילה אצל הורי אמו] בצ'כיה מנותק מהם עקב פריצת המלחמה עד גיל שמונה. אז הועלה לארץ.

למד אצל אביו ונחשב כתלמיד מובהק שלו וממשיך דרכו. נישא לרבנית שולמית, בתו של הרב אברהם אליהו מייזס מירושלים.

לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבתו של אביו, ישיבת חכמי לובלין, בבני ברק. בהמשך נתמנה לראש הישיבה לצד אביו, וכן שימש כדיין בבית הדין של אביו.

בסביבות שנת תש"נא עבר ללונדון כדי לשמש רבה של קהילת "ייטב לב" של חסידות סאטמר. גם לאחר הפילוג בסאטמר המשיך לשמש כרבם של כלל החסידים בקהילה בלונדון.

חיבר ספר בשם 'מחשבת הלוי', [במהדורה קמא היה נקרא "שמחת הלוי"].

בשנת תשס"ט ביקשו אביו לחזור לישראל כדי לסייע לו בהנהגת הישיבה, ברבנות שכונת זיכרון מאיר ובהנהגת הקהילה.

בהלוויית אביו הודיעו הגרי"ט וייס ובני המשפחה כי הגרח"מ ימלא את מקום אביו בכל התפקידים.

נפטר בכ"ה בשבט ה'תשפ"א, [לאחר שנדבק בנגיף הקורונה].

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » א' פברואר 07, 2021 4:41 pm

בד"ה, זוכר אני אותו היטב מתקופתו הרבנות שלו בלונדון [הוא תיקן שם כמה תקנות, מה שזכור לי כרגע, שבתשעת הימים לא יחמו את מי המקוה לחום מליאה, כי אם פושרין]
ובכלל היה מאוד שטרענגער וערנסטער רב, כולם פחדו ממנו...
[זוכרני כשהשיא אז אחד מצאצאיו עם נכדו של המרא דאתרא הרב פאדווא זצ"ל, ומרן בעל שבט הלוי זצ"ל הגיע מב"ב ללונדון להשתתף בהשמחה, הייתי נוכח בהקבלת פנים שנערכה בביהמ"ד סאטמאר 26]

הוא ידע היטב היאך לאחד הדיעות בקהלה]

האם הוא הי' חתן אצל הגרמ"ז שטערן אב"ד גבעת שאול, או ממשפחתו?

משוש דורים

כמדומה אני שתור הזהב שלו ברבנות, היתה הרבנות בלונדון.
היות ואביו זצ"ל האריך ימים בבריאות ובצלילות הדעת, ע"כ כשנקרא למלא את מקומו בארה"ק, כבר היה זקן ולא במיטב כוחו.
ולא היתה היכולת בידו לגלות כוחו הגדול, וע"כ לא זכו פה רבים ליהנות מאורו.

אם יש כאן מתושבי לונדון, או מהתקופה הקודמת לה בה שימש בישיבת חכמי לובלין, שיספרו לנו על הגאון המנוח.

מחולת המחנים

אראל כתב:אם הוא הי' חתן אצל הגרמ"ז שטערן אב"ד גבעת שאול, או ממשפחתו?

הגה"צ רבי חיים מאיר וואזנר זצ"ל היה חתן הגה"צ רבי אברהם אליהו מייזעס זצ"ל.
חתנים נוספים הגה"צ רבי יוסף רוט זצ"ל ראש מוסדות בית דוד בבני ברק, ויבדלחט"א הרה"ח ר' מאיר שטערן שליט"א, אביהם של ר' אפרים שטערן מירושלים ור' יצחק שטערן מוויליאמסבורג, בן הרב דגבעת שאל זצ"ל.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » א' פברואר 07, 2021 5:10 pm

בניו:
הגאון רבי יוסף בנימין וואזנער שליט''א, ב''ב - ראש ישיבת חכמי לובלין, חתן אב''ד ראחוב זצ''ל,
הגאון רבי מרדכי זאב וואזנער שליט''א - רב קהל מחזה אברהם בניו יורק; חתן אב''ד טענקע שליט''א,
הגאון רבי משה שמעון וואזנער שליט''א , רב בשאטו פארק לייקווד,
הרב אברהם אליהו שליט"א, בני ברק,
הגאון רבי שלום וואזנער שליט''א - מאנטשעסטער, חתן הרה''ח דוד משה היילפרין הי''ו,
הגאון רבי עקיבא וואזנער שליט''א - מו"צ העדה החרדית בירושלים,
הגאון רבי אהרן וואזנער שליט''א - מו"צ בבית הדין נתיבות חיים וראש כולל שארית יוסף,

חתניו:
הגאון רבי מרדכי גלבר שליט''א, רב קהילת מונקאטש בבני ברק,
כ''ק האדמו"ר מקוסוב שליט''א - בורו פארק,
הגאון רבי שלום צבי אנגלנדר שליט''א, ראש כולל דחסידי מכנובקא-בעלזא בלונדון,
הגאון רבי בנציון הירשלער שליט''א מארה''ק, בן הרה''ח ר' שמעון בר''פ הירשלער הי''ו מלונדון,
הרה"צ רבי אהרן שמעון טאוב שליט''א, ניו יארק, בנו של האדמו"ר מקאלוב שליט''א.

נפש יהודית

פגשתי פעם בחוף הים יהודי חסידי מלונדון . שקפץ לביקור וסיפר לי שרבם הרב חיים ואזנר . ולמדו ממנו מה זה כיבוד הורים .
יום אחד הוא קיבל טלפון מאביו גאבד זכרון מאיר . שביקש ממנו לחזור לבני ברק . ולעזוב את לונדון . למחרת הוא היה על המטוס . והגיע . המשפחה הגיעה אחכ . ראינו מה זה כיבוד הורים

משוש דורים

ווהוא גם עזב משרה מכובדת עשירה וחזקה יותר מהמשרה שקיבל תמורתה.

גיזונטע קאפ

משוש דורים כתב:ווהוא גם עזב משרה מכובדת עשירה וחזקה יותר מהמשרה שקיבל תמורתה.

המשרה כאן למלאות מקום אביו יותר חשובה ללא ספק, רק ששם הייתה לו יותר השפעה, וכאן הוא תמיד נשאר בן של הרב וואזנר

נפש יהודית

האם ספרו באוצר לא מצאתי

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' פברואר 07, 2021 7:49 pm

בקובץ 'הערות וביאורים' היוצא לאור בברוקלין, האחרון שיצא לאור לקראת ש"פ יתרו, הביא הג"ר לוי יצחק ראסקין שליט"א מלונדון תשובה הלכתית בהלכות שבת שקיבל מהרב וואזנער בשנת תשנ"ג (ולא פורסמה עדיין).
בקובץ נכתב "שליט"א" והתשובה הובאה בעצם לזכותו ולרפואתו השלימה, אמנם בעווה"ר לא זכינו, יה"ר שנזכה בב"א להקיצו ורננו גו'.

עתניאל בן קנז

יש לו גם ספר 'ראה חיים' הדרכה לחתנים.

זכיתי להמנות בין תלמידיו, ואף ללמוד עמו להבל"ח בחברותא תקופה ממושכת. (בטרם נסע ללונדון)

אי"ה בעתיד (אם האשכול יתפתח) בל"נ אשתף כמה חווית מן העבר.

גל של אגוזים

עתניאל בן קנז כתב:יש לו גם ספר 'ראה חיים' הדרכה לחתנים.

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=1

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' פברואר 07, 2021 9:04 pm

עתניאל בן קנז כתב:יש לו גם ספר 'ראה חיים' הדרכה לחתנים.

זכיתי להמנות בין תלמידיו, ואף ללמוד עמו להבל"ח בחברותא תקופה ממושכת. (בטרם נסע ללונדון)

אי"ה בעתיד (אם האשכול יתפתח) בל"נ אשתף כמה חווית מן העבר.

מחכים אנחנו לך !

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » א' פברואר 07, 2021 9:26 pm

נפש יהודית כתב:פגשתי פעם בחוף הים יהודי חסידי מלונדון . שקפץ לביקור וסיפר לי שרבם הרב חיים ואזנר . ולמדו ממנו מה זה כיבוד הורים .
יום אחד הוא קיבל טלפון מאביו גאבד זכרון מאיר . שביקש ממנו לחזור לבני ברק . ולעזוב את לונדון . למחרת הוא היה על המטוס . והגיע . המשפחה הגיעה אחכ . ראינו מה זה כיבוד הורים

מצאתי בשיעורי הכתובים -

המשפיע החסידי, רבי אהרן טויסיג, סיפר שנכח בשיעור שמסר הרב וואזנר בחודש אלול, לקראת סוף השיעור הרב וואזנר דיבר קצת דברי חיזוק, הוא אמר כך, אנחנו נמצאים עכשיו כמה ימים לפני הימים הנוראים, בוודאי שכל אחד רוצה להתחזק ולבוא עם ההכנה הראויה, לכן חשוב להקפיד, בנוסף לסדרים הרגילים, להקפיד גם על סדר מוסר, הוא הזכיר את דברי מרן החתם סופר ואמר בשמו, שאם הוא לא לומד מוסר הוא מרגיש ירידה במשך ארבעה שבועות אחרי אותו יום.
כל מי שהיה שם, הרהר בראש, הרב וואזנר טעה, מקובל שהוא אמר שהוא מרגיש ירידה בכל אותו יום, אבל ארבעה שבועות, מאן דכר שמיה, כנראה שפוסק הדור התבלבל, אבל אף אחד לא העז לומר שום דבר.
אחרי השיעור ניגש הרב טויסיג לבן של הרב וואזנר, רבי חיים מאיר הלוי וואזנר. שואל אותו הרב טויסיג, אתה חושב שזו טעות, או שיש לאבא שלך איזה מקור עלום לכך? ובנו של השבט הלוי אומר לו, אני לא יודע. אז הוא ביקש ממנו שישאל את אבא.
ורבי חיים מאיר וואזנר אומר לרב טויסיג, בחיי שמעתי מאבא שלי הרבה דברים שהיו נראים בעיני פלא, וגם את הדבר הזה, שהחתם סופר אמר ארבעה שבועות שמעתי ממנו כמה פעמים, אבל מעולם לא שאלתי אותו מה המקור, מי בעל הדברים, איפה ראית את זה, מדין כיבוד אב ואם.
בסופו של דבר רבי אהרן שאל בעצמו את הרב וואזנר והוא ענה לו מה המקור לדבר הזה, אבל מה שמעניין אותנו זה לא המקור לאגדה ההיסטורית, אלא שימו לב – יהודי, שהוא בעצמו זקן ואדם גדול, ומעיד על עצמו - שמעולם לא שאל את אבא שלו שום דבר על מה ששמע ממנו! אף פעם לא שאל אותו "מה המקור?"
אפילו במקרה כזה, שהדברים ידועים בשם מרן החתם סופר – לא כמו שאמר אבא שלו – לכאורה יש כאן בחינה של "תורה היא וללמוד אני צריך", ובכל זאת הוא לא רצה לשאול את אבא מה המקור לדברים! וגם כשביקשו ממנו לגשת אליו, הוא עדיין לא רצה...
בסדר, אנחנו יכולים להמשיך לשאול את אבא איפה ראית את הדין לגבי מגבונים בשבת, אבל גם אם אבא אסר להשתמש במגבונים וגם אם הוא התיר, אנחנו צריכים לשתוק, "אֵיזֶה מוֹרָא? ... לֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִילּוּ לוֹמַר נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא".

נוטר הכרמים

לא מכבר זכיתי לפוגשו בליל ש"ק ברחוב וילקומירר על יד ביתו בליל שבת,
אמרתי גוט שבת ובתמורה נעניתי בצרור ברכות, ומיוזמתו העריף גם על ראש בני הילד שיחי' ברכות לרוב.

ממתינים להרחבת דברים על דמותו שכמעט אינה מוכרת לתושבי ארץ הקודש.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ב' פברואר 08, 2021 12:02 am

נוטר הכרמים כתב:לא מכבר זכיתי לפוגשו בליל ש"ק ברחוב וילקומירר על יד ביתו בליל שבת,
אמרתי גוט שבת ובתמורה נעניתי בצרור ברכות, ומיוזמתו העריף גם על ראש בני הילד שיחי' ברכות לרוב.

כעי"ז שמעתי היום על מידת טובו הגדול בנפש רחבה
שפעם הזדמן אצלו מבקש נדבה ונתן לו מבוקשו אחר כמה רגעים חזר הגאון זצ"ל והלך אליו והוסיף לו עוד קצת.
וכן היה מנהגו תמיד לשבח את האנשים שדיברו איתו עליהם ולפרגן במעשיהם המיוחדים ובמילים טובות [ושמעתי שכן נהג גם אביו זיע"א]

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ב' פברואר 08, 2021 12:04 am

בשבט הלוי הביא כו"כ תשובות מבנו הגאון זצ"ל, בעיקר בחו"מ.
[כמדומני שהיו אומרים שבחו"מ יפה כח הבן].

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' פברואר 08, 2021 2:42 am

איש חי ונלבב, ומלא רגש יהודי תוסס. ובעת שהיה מדבר, נניח, על מידת יראת שמיים של אביו זצ"ל, או מסירות נפשו של חותנו נ"ע, הייתה נפשו יוצאת בדברו. גם על ספרו מצא חיים, אם אכן הסגנון הוא משלו, משוך חוט של חן ועדינות (לעומת, אם יורשה לי, חלק ההלכה דשם הכתוב לכאורה בסגנון אחר. ואכמ"ל).

שמחה וששון

מישהו יכול להעלות כאן, לכל הפחות חלק מספריו, מחשבת הלוי ושו"ת שמחת הלוי?
ולמה אין את זה באוצר החכמה ובהיברובוקס?

בריה נמוכה

שמחה וששון כתב:מישהו יכול להעלות כאן, לכל הפחות חלק מספריו, מחשבת הלוי ושו"ת שמחת הלוי?
ולמה אין את זה באוצר החכמה ובהיברובוקס?

אין אלו שני ספרים אלא
ספרו נקרא בהתחלה שמחת הלוי
אך אח"כ החליף את השם למחשבת הלוי

מצו"ב גליון מעינות הלוי של השבוע פרשת יתרו שבסופו יש מאמר מהנפטר זצ"ל

ועובדא על הקפדתו על ההלכה
כידוע היה רב דקהילת סאטמאר בלונדון וכמו רוב הקהילות החסידיות
התפללו אחרי זמן תפילה בשבת
והגרח"מ כמובן לא סבל זאת היה מתפלל בביתו ביחידות
ואח"כ היה מגיע לביהכ"נ והיה עושה הצגה כאילו שמתפלל ביחד איתם
ורק אחרי שחזר לא"י סיפר את הדבר
וכן היה נוהג בתפילת מנחה שאביו התפלל לפני חצי שעה אחרי חצות היה עושה עצמו כמתפלל
ואח"כ היה מתפלל בביתו ביחידות מפני כבוד אביו

אליהו חיים

בריה נמוכה כתב:
שמחה וששון כתב:מישהו יכול להעלות כאן, לכל הפחות חלק מספריו, מחשבת הלוי ושו"ת שמחת הלוי?
ולמה אין את זה באוצר החכמה ובהיברובוקס?

אין אלו
וכן היה נוהג בתפילת מנחה שאביו התפלל לפני חצי שעה אחרי חצות היה עושה עצמו כמתפלל
ואח"כ היה מתפלל בביתו ביחידות מפני כבוד אביו

יש כאן איזה טעות סופר, אם תוכל לתקנו?

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' פברואר 08, 2021 12:09 pm

דמשק כתב:בשבט הלוי הביא כו"כ תשובות מבנו הגאון זצ"ל, בעיקר בחו"מ

תשובות הרב חיים מאיר ואזנר מתוך שו''ת שבט הלוי.docx: (107.86 KiB) הורד 257 פעמים

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ב' פברואר 08, 2021 1:11 pm

[quote=".השוחט"]תולדות חייו הידועים

...

חיבר ספר בשם 'מחשבת הלוי', ושו"ת "שמחת הלוי".
/quote]
משמע שאלו כן שני ספרים

בריה נמוכה

זהו טעות גמורה
ואני אומר זאת מידיעה ברורה
הוא קרא לספרו בהתחלה שמחת הלוי ע"ש שזהו שמחת חייו
ובערוב ימיו לפני כחמש שנים או יותר יבהתייעצות עם בניו החליט לשנות שם הספר
לשם יותר נאה ומקובל מחשבת הלוי
ר"ת תורת חים מאיר בן שמואל

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' פברואר 08, 2021 3:22 pm

אליהו חיים כתב:יש כאן איזה טעות סופר, אם תוכל לתקנו?

ראה כאן.

אליהו חיים

לבי במערב כתב:
אליהו חיים כתב:יש כאן איזה טעות סופר, אם תוכל לתקנו?
ראה כאן.

viewtopic.php?f=19&t=21718&p=691519#p691519

גל של אגוזים

כמדומני שספריו שו"ת מחשבת הלוי טרם נדפסו.

[שם הספר נתפרסם ע"י מי שהוביל אוצר הספרים שלו מלונדון לארה"ק וראה שרשם על תכריך כתביו 'שמחת הלוי', ובנו מ"מ הגרי"ב בעל 'ידות הלוי' הציע לשנות שמו ל'מחשבת הלוי'].

על כלל תשובותיו שנדפסו בתוך שו"ת שבט הלוי אומרים שיפה כח הבן, מלבד זאת היה ידוע ל'למדן' יותר מאביו הגאון זצ"ל.

עתניאל בן קנז

אקדים מראש,
אכתוב כמה מילים מנקוד מבט אישית, של תלמיד (בחור ישיבה) אל רבו.
יתכן שהדברים יהיו משעממים, וחסרי ערך הסטורי. אולם מבחינתי זה מקום לפרוק קצת זכרונות מן הימים ההם (לפני כשלשים שנה).

ואולי אוסיף שבמידה מסוימת, צר לי מאוד שהדור של היום - כאן בארץ ישראל - כמעט ולא הכיר אותו ואת גדלותו. הוא עזב לרבנות לונדון בשנת תשנ"ב, ומאד הופיע לארץ רק לביקורים. וכאשר חזר לארץ לעת זקנתו של אביו זצ"ל כבר לא היה במיטבו...

כאמור אכתוב לפי סדר זכרונות שעולים בראשי, בעיקר כתלמידו בישיבה, וכן בתקופה מסוימת שהיה לי קירבה מיוחדת כ'חברותא'.

א.
זכורני שפעם (דומני חורף תשנ"א), קראו לו שיבוא ללונדון למסור שיעור בדיני 'עני המהפך בחררה' / השגת גבול והמסתעף. היה מדובר שיש שם ימי חופשה לציבור בימי חגאותיהם, שבו הציבור יכול להתאסף לשמוע שיעורים בדבר הלכה. ומכיון שהיו שם הרבה שאלות וויכוחים בעננים אלו, בקשוהו שיבוא ויבהיר לציבור את הכללים ההלכתיים בנושא.

הוא קרא לי. שמכיון שהוא רוצה להתכונן לשיעור, שאבוא ללמוד עמו את החומר. בדרך כלל למדתי עמו כשעה ביום. הפעם הוא ביקשני שאשתחרר מלימודי הישיבה ללמוד אתו יומיים שלמים.
במשך יומיים אלו, פשוט הוא חרש את כל הסוגיא לכל פרטיה. באופן מבהיל בבהירותו.
החל מהגמרא - בכל המקומות, הראשונים על אתר. הטור ונו"כ, שו"ע ונו"כ, והאחרונים. ולאחר כל לימוד סיכום פרטי הדברים העולים למעשה מן הנלמד.
כדיין הוא הכיר את כל החומר מראש. וכן בכל לימוד ידע לומר לי מה נלמד הלאה, מה נראה בהמשך. כך שגם לפני זה הוא שלט בענינים. אבל בחזרה זו ראיתי משנה מסודרת, כיצד לומדים, מסכמים וחוזרים היטב.

עכ"פ. הנוגע לעניננו. לאחר סיום היום הראשון - בשעות הלילה המאוחרות. נשאר לעיין בכל הציונים שהש"ך מציין (כדרכו בחו"מ שהוא רק מפנה לספרי השו"ת בנושא).
הוא הפטיר שכנראה זה לא נספיק זאת בלימוד המשותף. והוא ישלים זאת לבד, ומחר נשלים הלאה.
למחרת בבוקר שבאנו להמשיך. הוא סיפר לי במשך הלילה הוא עבר על כל ספרי השו"ת המצוטטים. וסיכם לי בקיצור את הדינים העולים מדבריהם. ובעיקר הנפק"מ למעשה בעולם המסחר העכשוי. מדובר בעשרות רבות של עמודי שו"ת.
לא יודע כמה הספיק לנוח במשך הלילה, אולם למחרת היה רענן כתמיד לחזרה הבהירה.

גל של אגוזים

גל של אגוזים כתב:כמדומני שספריו שו"ת מחשבת הלוי טרם נדפסו.

[שם הספר נתפרסם ע"י מי שהוביל אוצר הספרים שלו מלונדון לארה"ק וראה שרשם על תכריך כתביו 'שמחת הלוי', ובנו מ"מ הגרי"ב בעל 'ידות הלוי' הציע לשנות שמו ל'מחשבת הלוי'].

על כלל תשובותיו שנדפסו בתוך שו"ת שבט הלוי אומרים שיפה כח הבן, מלבד זאת היה ידוע ל'למדן' יותר מאביו הגאון זצ"ל.

קיבלתי באישי, ואתכם הסליחה:

יש לי מחשבת הלוי בבית, חלק א', כבר כמה שנים. אותו גודל ופורמט וצבע כריכה כמו שבה"ל.
בדקתי כעת, בשער כתוב תשע"ח,
בהסכמת אביו [מופיע השם מחשבת הלוי] התאריך תשע"ג.

מעניין שמעולם לא ראיתי את הספר בחניות הספרים

עתניאל בן קנז

ב.
לעתים היה מזמין אותי לסעודת שבת בביתו (הייתי בחור 'חוצניק').

סיפור שארע בפעם הראשונה שאכלתי אצלו בליל שבת.
הוא קידש על היין, שהיה מייצור עצמאי (לא יודע של מי, אבל עכ"פ יין ביתי ולא קנוי מהחנות).
בעת ששתה את היין לאחר הקידוש, התברר שהיין לא היה במיטבו, עם טעם לוואי חריף, עם חשש לקלקול, או לחמיצות.

הוא לא ידע מה לעשות. מהספק שמא היין לא היה כשר לקידוש ולא יצא ידי חובתו. ופשוט התלבט וצידד לעצמו ולבני ביתו, ולא ידע להכריע.

והנה פנה אלי, ושאלני האם יצאתי ידי חובת קידוש ממנו.
עניתי שאיני יודע. מכיון שלא ידעתי את מנהגו, האם הוא מכבד את אורחיו לקדש בעצמם על היין, או שמא כולם יוצאים ידי חובתו ממנו (כפי שהיה מנהגו באמת). ועל כן התכוונתי לצאת ידי חובה, על תנאי שלא יכבד אותי לקדש בעצמי. [לא הייתי בקי בדיני 'ברירה', האם מועיל תנאי כזה בקידוש על היין, שעיקרו דאורייתא, ויתכן שלאחר התפילה הינו דרבנן... עכ"פ כך היה מעשה, שעשיתי לעצמי תנאי זה.]

לא אוכל לתאר כיצד אורו עיניו, ונחה דעתו. ובירך אותי בכל לב שבזכותי הוא ניצל מן הספק, וכיבד אותי לקדש (ובמילא לא יצאתי ידי חובתי בקידוש הראשון). וכיבד אותי להוציא את כל בני משפחתו.
(עד היום אני מסמיק שאני נזכר במעמד האמור).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' פברואר 08, 2021 8:40 pm

הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

עתניאל בן קנז

אגב, סתם נזכרתי.
מן הראוי גם להעלות את חלקו בפרשית 'יוסלה שוכמכר' - בהסתרת הילד.

[הוא גם מוזכר בספרו של איסר הראל, אודות חלקו בפרשיה].

מה שנכון נכון

עתניאל בן קנז כתב:מכיון שלא ידעתי את מנהגו, האם הוא מכבד את אורחיו לקדש בעצמם על היין, או שמא כולם יוצאים ידי חובתו ממנו (כפי שהיה מנהגו באמת). ועל כן התכוונתי לצאת ידי חובה, על תנאי שלא יכבד אותי לקדש בעצמי.

אם זו היתה סיבת התנאי אזי לכאו' נראה ש'על תנאי שלא יכבד' היינו אם מנהגו שלא להוציא את האורחים. לא אם מנהגו לכוין להוציאם, וכך עשה, ואח"כ ימלך לכבדם מסיבה שאינה צפויה כלל.
אך מצד אחר יש לדון בשומע כעונה די"ל לתקוני שדרתיך וכו'. וכבר העירו בכגון זה, עי' הר צבי גבי מסד"ק שבירך שהכל במקום בפה"ג, ולכאו' ספק גרע.

גל של אגוזים

איש_ספר כתב:הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

ידעתי שהעולם בארה"ק לא הכירו אותו אך לא ידעתי עד היכן הדברים מגיעים.

האמת הוא שזה מזכיר מה שאמרו בשעתם על הגאונים מאורי העולם רבי שמואל לנדא, רבי שלמה איגר והכתב סופר זכותם י"ע שגדלות אביהם הסתיר אביהן. [עד כדי כך שהמשכילים ניצלו את זה למנוע התמנות רבי שמואל לנדא לרב הקהילה בפראג, מה שגרם שיוכל עיר ואם בישראל להתדרדר לגמרי עד שאול תחתית בזמן קצר]. ב' הראשונים ברשימה אף זכו שיתייחסו אל תשובותיהם שבגוף ספרי אביהם כתורת אביהם.

וכאן במנוח הגאון רח"מ זצ"ל יש נקודה נוספת שלא הכירוהו כאן כדבעי גלל שהיה ל"ע שברי לוחות מזמן קצר אחרי עלותו וד"ל.

עתניאל בן קנז

ג.
סיפור נוסף שנזכרתי בו.
באופן כללי היה לו סדר יום מאוד מסודר. שעות ללימוד, הכנת השיעור, מסירת השיעור, שעות בבית הדין, וכיוצ"ב.
ברם פעם אחד זכור לי על סדר לימוד ארוך, המורה על שקידה מופלאה.
מדובר היה ב'ניטל' הנהוג בחצרות החסידים. אשר בגין כך בישיבה (שרובה אכלסה בחורים חסידיים) לא התקיימו סדרי לימודים כרגיל.
הגרח"מ לא נמנע מלימודים בניטל. וגם אנכי שייך לחסידות אשר מנהג הניטל נוהג אצלה ביום אחר. כך, שקבע עמי ללמוד בחברותא כל השעות הבטלות...
הוא קבע את החברותא בתוככי בית המדרש במקומו הקבוע, - למען ילמדו שמצוות לימוד התורה נוהג גם ביום זה.
איני זוכר כמה שעות ברציפות זה היה (דומני 6 או אולי יותר. למעט הפסקות למנחה מעריב וארוחת ערב קצרה), אבל זאת אזכור שסבלנותי כבר פקעה מזמן. לא הייתי מסוגל לשבת כל כך הרבה שעות וללמוד ברציפות בלא היסח הדעת. אבל ממשיך כרגיל, כמו בהתחלה.
(עד שלבסוף הודעתי שכבר אין כוחותי עומדים - ובמיוחד שסביבי יהום הסער, של בחורים המשתובבים בהעדר מסגרת. ופרשתי...).

גיזונטע קאפ

איש_ספר כתב:הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

לצערי זה שיקוף עצוב של תחושתי, ונשמח מאוד לשמוע שלא כך הם פני הדברים

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ב' פברואר 08, 2021 9:39 pm

שמעתי היום עדות מאחד מבאי ביתו בשנים האחרונות שלדאבון לב חלה ר"ל, כי בשעות בהם הרגיש טוב יותר וד"ל, היה ניכר באופן פלאי כי התורה הק' היא משוש חייו, ברגעים אלו פשוט לקח גמ' ולמד בהתמדה עצומה במשך כמה שעות! ויהי לפלא!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' פברואר 08, 2021 9:49 pm

גיזונטע קאפ כתב:
איש_ספר כתב:הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

לצערי זה שיקוף עצוב של תחושתי, ונשמח מאוד לשמוע שלא כך הם פני הדברים

כבר שמענו!

פורום אוצר החכמה

מי מחובר