הגה"ח רבי יואל כהן זצ"ל החוזר של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל

[ליטוואק פון בודאפעסט]

בבקשה ללמוד את הסוגיא ואח"כ לשאול. לבקש מקור בשעה שזהו הסוגיא בעצמה, גובל על בורות.

עיין שו"ע אבן העזר סימן ב' סעיף ג', ואחר כך נשאל מי למד את הסוגיא...

אז מתרגמים מושגים מחדש כדי להיות צודק. נו נו.
סוגיא, פירושו הגמרא עם הראשונים.
השו"ע מיירי בזמן הזה, ואין שום ענין לכהן מיוחס בזה"ז.

[בברכה המשולשת]

יש על עניין גדרי כהן מיוחס בזמן הזה דיון בשו"ת חבל נחלתו של הרה"ג יעקב הלוי אפשטיין, והערות על כך ממורינו הגאון רבי יעקב אריאל שליט"א.
למיטב זכרוני, יש על זה תשובה של מורינו הגרז"ן זצ"ל, שבכתב העת מעלין בקודש (עם נפק"מ גם לחידוש העבודה בכהני חזקה, על בסיס הדיון בדברי מרנא החת"ס)

[עזריאל ברגר]

בבקשה ללמוד את הסוגיא ואח"כ לשאול. לבקש מקור בשעה שזהו הסוגיא בעצמה, גובל על בורות.

עיין שו"ע אבן העזר סימן ב' סעיף ג', ואחר כך נשאל מי למד את הסוגיא...

אז מתרגמים מושגים מחדש כדי להיות צודק. נו נו.
סוגיא, פירושו הגמרא עם הראשונים.
השו"ע מיירי בזמן הזה, ואין שום ענין לכהן מיוחס בזה"ז.

גם בגמרא וברמב"ם כתוב שרק אם הכהן בא להינשא למשפחה שקרא עליה ערער - אז צריך בדיקת ד' אמהות (או אפילו יותר).
אבל אצל סתם אשה שבאה ממשפחה שנמצאת בחזקת כשרות - מהיכי תיתי שצריך בדיקת ד' אמהות?!

[נחומצ'ה]

פורסם ב'כי קרוב' שר' יואל זצ"ל חיסר בחייו רק שתי התוועדויות.
א' בליל שמחת-תורה [!] תשכ"ג, ושבת פ' עקב תשל"ז.

מישהו יודע עטיים של דברים?

[גימפעל]

פורסם ב'כי קרוב' שר' יואל זצ"ל חיסר בחייו רק שתי התוועדויות.
א' בליל שמחת-תורה [!] תשכ"ג, ושבת פ' עקב תשל"ז.

מישהו יודע עטיים של דברים?

שבת עקב פורסם שהיה בנופש ואמרו לו שלא יהיה התוועדות בשבת זו.

[סגי נהור]

פורסם ב'כי קרוב' שר' יואל זצ"ל חיסר בחייו רק שתי התוועדויות.
א' בליל שמחת-תורה [!] תשכ"ג, ושבת פ' עקב תשל"ז.

מישהו יודע עטיים של דברים?

בש"פ עקב שהה ב'ירחי כלה' השנתי, והוא כינוס תורני של ראשי ישיבות ורבנים שמתקיים בכל קיץ (עד היום הזה) בהרי קטסקיל. תמיד הגיע רק במוצש"ק, ובאותה שנה נאמר לו שלא תהיה התוועדות ולכן נסע למשך כל השבת.
גם כשישב שבעה על אמו (בתשל"ג) הפסיד התוועדות אחת.
בשמח"ת הנזכר השתתף אלא שהגיע באיחור.

שבת עקב פורסם שהיה בנופש ואמרו לו שלא יהיה התוועדות בשבת זו.

הרי"כ ע"ה לא ידע נופש מהו, ולא היה שייך לזה כלל וכלל...

[דרומי]

הטעם שלא השתתף בשמח"ת תשכ"ג הוא מחמת שקיים 'התוועדות' ביום שמע"צ וכנראה שתה יתר על המדה ולכן לא חש בטוב ולא יכול היה להגיע.

בש"פ עקב אכן הסיבה כנ"ל.

[גימפעל]

פירורים משלחנו של ר' יואל.pdf

(1.04 MiB) הורד 249 פעמים

[גביר]

האם ניתן להגדיר את רבי יואל כהן כעורך [שדה 700 בשדות מארק] שיחותיו של האדמו"ר בקטלוגים של כתבי האדמו"ר?

[דרומי]

בדרך כלל לא.

[הקישון33]

יש סרטון שהוא אומר אחרי השבץ של הרבי שבוודאי ברור כשמש דברי הרבי שהוא משיח וזה חלק מתורה שבע"פ ומי שמסתפק בזה [לאלו שגדלו על האמונה הזאת] הוא מסתפק גם אם בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, לא פחות!

כידוע שאמר אחר פטירת הרבי שטעינו (וגם התבטא בחריפות בראיון לכפר חב"ד נגד אלו שעדיין מאמינים שלולי ראיתי בפנים לא הייתי מאמין, דברים שגם הרב שך לא דיבר קרוב לזה וקשה מאד לשומעם כי זה רוב מנין ובנין היום בחב"ד כמו הם גרועים מהמשכילים ומהיבסקציה!!! וכו' וכו') האם הוא אי פעם הסביר בדיוק איך אפשר לטעות אם הרבי דיבר דברים כאלו מפורשים שרק זמן קצר לפני זה תלה את האמונה בזה כאמונה בתורה שבכתב?

[צופה_ומביט]

יש סרטון שהוא אומר אחרי השבץ של הרבי שבוודאי ברור כשמש דברי הרבי שהוא משיח וזה חלק מתורה שבע"פ ומי שמסתפק בזה [לאלו שגדלו על האמונה הזאת] הוא מסתפק גם אם בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, לא פחות!

כידוע שאמר אחר פטירת הרבי שטעינו (וגם התבטא בחריפות בראיון לכפר חב"ד נגד אלו שעדיין מאמינים שלולי ראיתי בפנים לא הייתי מאמין, דברים שגם הרב שך לא דיבר קרוב לזה וקשה מאד לשומעם כמו הם גרועים מהמשכילים ומהיבסקציה!!! וכו' וכו') האם הוא אי פעם הסביר בדיוק איך אפשר לטעות אם הרבי דיבר דברים כאלו מפורשים שרק זמן קצר לפני זה תלה את האמונה בזה כאמונה בתורה שבכתב?

זה לשונו בסרט:

"...שכל מה שהנביא, הנביא של דורנו, אמר, והתקיים ככה בפועל, וגם כעת לא רוצים להאמין - זו פשוט טיפשות מוחלטת בלי כל היגיון. האמונה כעת היא דוקא כן על פי היגיון, לאחרי שראו שכל מה שהנביא אמר התקיים".

"הרבי אמר, והרבי ציוה להכריז את זה, לפרסם, שעוד מעט משיח בא, הנה הנה הוא בא, והרבי אמר את זה בתור נבואה. נו, אז אם לאחד חסר את זה, אז חסר, ז"א חסר באמונה ענין של כפירה בנבואה, בנבואה של הרבי. זה לא רק זה, זה הולך הלאה והלאה והלאה. יהודים שלמדו חסידות יודעים את זה, מה שכתוב במאמר הראשון באתי לגני תשי"א שהרבי אמר, שזהו סדר ותוכנית הבריאה. כך היה תוכנית הבריאה. כך היה התוכנית איך יתגלה הגילוי של משיח. כמו שהיה תוכנית בנוגע למתן תורה בכלל, היה תוכנית מלכתחילה, שזה ייקח שבע דורות, ויתחיל ע"י אברהם אבינו, וכו' עד שבא לידי משה שהוא השביעי, וכל השביעין חביבין ועל ידו היתה מתן תורה בפועל. אז כתוב כאן, שאותו הדבר בנוגע לגילוי פנימיות התורה שיתגלה ע"י משיח אז זה ג"כ כך התוכנית על פי תורה, שזה התחיל ע"י אדמו"ר הזקן וכו' וכו' עד שבא משה שהוא השביעי וכל השביעין חביבין והורידה למטה בארץ. אז במילא, אז זה פשוט דבר ברור עוד לפני שהרבי הכריז בזמן האחרון ההכרזה הבשורה שעוד מעט משיח בא. עוד לפני זה, ידענו, על פי מה שכתוב במאמר זה, בתורה, שזהו הסדר וזהו התוכנית. זה עניין אחר לגמרי. מה שאנחנו יודעים באופן הכי ברור, מפני שזו התוכנית שעל פי תורה, שזה בדור השביעי, ושהרבי עוד מעט יבריא, ויהיה הגילוי בתכלית, ויבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל, זה מה שאנחנו יודעים".

"אם לאחד אבל נופל ספק בנוגע אם זה דור השביעי, כאן זה שאלה אחרת לגמרי, זה לא ספק בפרט, זה ספק בכלל. ז"א שהוא לא מבין בכלל כל העניין. ואם זה יהודי שלא יודע מחסידות - אז הוא לא יודע. יהודי שלא יודע מכל העניין שמשיח הוא בן דוד, או שלא יודע שמשיח זהו הרבי של דור השביעי, אז יכול לחשוב כל השטויות, וזה אצלו שום סתירה. יהודי אבל שהוא כן יודע, אז ממה נפשך: זה תורה אחת. אין שני תורות. תורה שבכתב ותורה שבעל פה ותורת החסידות כולל המאמר באתי לגני תשי"א זה הכל תורה אחת. או שזה אמת או שזה שקר, אחד מהשתיים. אמרו לי שאסור לדבר ככה, אבל אני חוזר שוב פעם אותו הדבר. מה פירוש אסור לדבר? זה ככה או זה לא ככה? זה תורה של אמת או של שקר? אם ספק על המאמר באתי לגני, שזה חלק מתורה שבעל פה, אז ספק על כל התורה שבעל פה, ספק על כל התורה שבכתב, ספק על בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ".

"יהודי שלמד באתי לגני, יהודי שיודע מחסידות, צריך לדעת אחד מהשתיים. אם אתה לא מאמין ויש לך איזה ספק שזה בדור הזה דור השביעי, אז ספק אצלך על כל העניין של תורה. זה הוא צריך לדעת".

ע"כ מצולם שם.

קשה אפילו לדעת מאיפה להתחיל להתייחס לדברים האלה. מספיק רק לסכם את הנקודות:

נביא בדורנו. כפירה בנבואה. המאמר באתי לגני תשי"א של הרבי מחב"ד מחייב את כל כלל ישראל כי הוא גוף אחד עם התורה שבעל פה. ספק על המאמר באתי לגני תשי"א הוא ספק על כל התורה שבע"פ ועל כל התורה שבכתב ועל בראשית ברא אלקים. כל יהודי בכל העולם שלא אוחז שהרבי מחב"ד הוא משיח בגלל המאמר באתי לגני ובגלל שהרבי אמר - הוא פשוט אנוס כי הוא לא יודע, ולכן הוא חושב שטויות. מי שיודע שהרבי אמר - חייב לקבל את זה כי אחרת זה אומר שהוא מסופק על כל התורה כולה. את הדור השביעי בתוכנית על פי תורה כיצד יתגלה משיח סופרים מאדמו"ר הזקן מחב"ד והיא עוברת בתוך השושלת הזו דייקא, והרבי השביעי מחב"ד הוא המשיח.


גם לי היה קשה מאיזה חלק בחשבון הוא חזר בו כמה ימים אח"כ, ולמה. כלומר, זה שהרבי נפטר - לפי הכתוב ברמב"ם [בלי ההמצאה לחלק בין "נהרג" לבין "נפטר"] מוכיח שהוא לא משיח. מילא. אבל מה עם כל החשבון?


דבר אחד ברור:
יש הרבה הרבה מה ללמוד מכל המעשה הזה, ודי בזה.

[סגי נהור]

בדרך החשיבה של רבי יואל ע"ה לא כ"כ היו גווני אפור (כידוע לתלמידיו ולמכריו), ובמובן זה אתה קצת דומה לו, ר' צופה ומביט...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

במה זה קשור לגווני אפור?

כן הוא בכל שטיקל תורה. האם מי שחולק על חידושו של הפנ"י חולק על כל מסורת התורה? אם נתברר ש'באתי לגני' היתה טעות, כמו שקורה לכל ת"ח שלפעמים עושה חשבון ולבסוף יוצא שטעה, אז זה פירכא על כל תורה שבע"פ? האיך? כל תלמיד חכם מחדש כדרכו, ואחריו באים ושואלים ודנים ומחליטים, וכולם מרועה אחד ניתנו. זה שחור לבן, לא אפור.

אם היה מכריז בגדר נבואה 'כה אמר ה'', אז היינו צריכים לדון בהל' נבואה האם להאמינו, וגם אז, אם הוכחשו דבריו והתבדו, מבטלים את נבואתו. לא מבטלים את כל ענין הנבואה, אלא שהוא אינו נביא. אלא שלא אמר את דבריו בגדר נבואה, ומעולם לא דיבר שפתו של נביא בגדר 'כה אמר ה'', ולכן אין לדון בו בהלכות נבואה כלל וכלל.
אמנם נבואה איננה תורה ותורה איננה נבואה, וכמו שהאריך והוכיח הרמב"ם בהקדמה לפיהמ"ש. אם אכן דיבר דבריו בתור תושבע"פ, ברור שאפשר ומותר ומצוה להקשות מכל מה שיש להקשות, ופירכא עליה איננה פירכא על כל תושבע"פ.

[בן ראובן]

אין ספק שהדברים שדיבר הרי"כ באותה תקופה היו מוזרים ביותר, ועז"נ משיב חכמים אחור גו'.

[לבי במערב]

. . רוב מנין ובנין היום בחב"ד . .

ט"ס בעלמא.

[צופה_ומביט]

ראיתי את המאמר שפרסם רי"כ לאחר ג' תמוז בשבועון כפר חב"ד עם הכותרת "אשתכח יתיר מבחיוהי", הוא מאריך שם על לא יעזוב את צאן מרעיתו ועל יתיר מבחיוהי, ויחד עם זה על האבל והמרירות והחורבן והאסון שקרה בחיצוניות הדברים, עיי"ש הכל.

ולענייננו, שם הוא מסביר היכן היתה הטעות, וזה לשונו:

"התברר שלא מחשבותיי מחשבותיכם, ואין שום יכולת לשום בן אדם, יהיה אשר יהיה, לבנות על שכלו הוא. ועובדה היא שבנושא זה, אני, וכן עוד מחבריי, טעיתי בכך שערבבתי את הדברים שנראו לי מחוייבים בשכל יחד עם הדברים שהרבי עצמו אמר. כשהרבי אומר לנו דברים מסויימים, אין לנו אלא הדברים עצמם שהרבי אמר לנו. ואפילו כשהרבי אומר לנו שני עניינים, שבשכל מתחייב מהם עניין שלישי (בסגנון "אחד ועוד אחד שווה שניים) - אין לנו שום אפשרות לדעת אם העניין השלישי הוא נכון, ועל אחת כמה וכמה - לפרסמו בשם הרבי.
כשאנו משתמשים בשכלנו בלימוד התורה, זה משום שכך ציוותה עלינו התורה, ובדברים אלו שהתורה ציוותה עלינו להבין וללמוד בשכלנו הופכים הפירושים והביאורים שעל פי שכל והבנה שלנו להיות חלק מכללי לימוד התורה. אולם באותם דברים שהתורה קבעה מראש שהם "טמירים ונעלמים" ולמעלה מהשכל - אין מקום לבסס קביעות נחרצות על פי שכל, גם אם הוא שכל הכי מוכרח (בדוגמת אחד ועוד אחד הם שניים). בנושאים אלו אנו יודעים רק מה שנאמר בפירוש בתורה או מה ששמענו בפירוש ממי ששכינה מדברת מתוך גרונו".

וממשיך שהרבי בישר בסגנון של נבואה [ההדגשה במקור] בתוספת הדגשה שזהו דבר ודאי [כנ"ל] שהנה הנה משיח בא, וזו וודאות הכי גמורה מה שאמר הרבי במאמרו הראשון שהדור השביעי הוא הדור שעל ידו יהיה גמר המשכת עיקר שכינה בתחתונים, ושהדור שלנו הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה. אבל כיצד ואיך [כנ"ל] יהיה הדבר - אין באפשרותנו, אין ביכולתנו, ובוודאי אין ברשותנו לקבוע בוודאות. עכ"ד.

וגם כאן יש הרבה לימודים וחידושים, ודי בזה.

אגב, מעניין שכאן הוא אומר רק שזה היה "בסגנון של נבואה", כשבדרשה ידועה בלוויין אמר:
"הרבי התבטא שהודעה זאת היא בתור נבואה, כך הרבי התבטא בשיחה בהתוועדות, וכך הרבי ציווה להדפיס בנוסח זה, שההכרזה הזאת שהוא מודיע שעוד מעט הנה הנה משיח בא, הרבי ביקש לפרסם שהודעה זאת היא נבואה. זאת אומרת במילים פשוטים: הודיעו לו מן השמים, וציוו עליו להודיע זאת לכל ישראל". וממשיך שם שממילא אין זה מותנה כתנאי בהוספה בתורה ובמצוות, ולא שייך לומר על זה "אם ירצה ה'", משום ש"כעת לאחר הנבואה הזאת, הנבואה הברורה, ידוע פסק ההלכה ברמב"ם, שכאשר נביא בא ומנבא דבר לטובה לא שייך בשום אופן שום שינוי, לא שייך שינוי שמא יגרום החטא וכדומה לזה, לא שייך שום שינוי. דבר ברור שהרבי הודיע באופן חד משמעי שעוד מעט תבוא הגאולה, ובזה לא שייך שום חשש שזה לא יהיה. וכו' אנחנו בטוחים מאה אחוז, אני לא אומר אם ירצה ה' במכוון. מה שייך להגיד כאן אם ירצה ה' לאחרי שהקב"ה הודיע את זה על ידי נביא דורנו, שזה דבר ודאי, מה שייך להגיד כאן אם ירצה ה'. הקב"ה רוצה, והוא הודיע כבר על ידי הנביא, אותו הנביא שכל מה שהוא אמר עד כעת ראו שזה התקיים במלואו מאה אחוז, בה בשעה שכולם לעגו וכו'. אז ראינו שכל מה שהוא אומר זה מתקיים ולא נופל שום דבר ארצה, אז אנחנו יודעים מאה אחוז, שגם זה מה שהוא אומר, ובפרט שהוא מדגיש את זה שהוא אומר בתור נבואה, שזה דבר ודאי שזה יהיה".


יש הקלטה מרי"כ לאחר ג' תמוז שבה הוא אומר וזה לשונו:

"לא היה הסתלקות, שטויות, ג' תמוז לא קרה שום דבר, אותו העניין שהיה קודם. רק דבר אחד, אם מתכוונים לשליחותו של המשלח, לאמרו [?] של בעל המאמר, לא מה שכתוב באגה"ק בתניא כז אשתכח יתיר מבחיוהי, זה לא זה, לא יתיר ולא שמתיר, אותו הדבר כמו שהיה קודם, לא יתיר, אותו הדבר".

משמעות דבריו שם היא כלפי המשכת ההתקשרות והלימוד והשליחות, וצ"ע.

[צופה_ומביט]

ראיתי עוד הסרטה ממש מהשנים האחרונות, אולי שנה או שתיים אחרונות, שבה הוא אומר בהתוועדות ג' תמוז (בשידור בזום (?), של שיחה רצינית מאד, לא הקלטה שמישהו הקליט בלי ידיעתו בשעות קטנות של הלילה וכו') :

"אנחנו צריכים לעבוד באופן כזה, הן בנגלה הן בחסידות הן בקיום המצוות והן בהנהגה אנושית פשוט וכו', וכאשר נתנהג כפי שצריך וכו' זה הכל, והרבי יבוא. כל מה שנמהר, מה שאנחנו צריכים לעשות, אז זה יפעל ג"כ שהרבי יבוא יותר מהר".

הוא לא אומר "המשיח", הוא אומר "הרבי".
והוא לא מתכוון לתחיית המתים גרידא שייפגשו שוב עם הרבי, חוץ מהמשיח, כי [מלבד מה שתמוה לדבר ככה על הזמן שכבר יבואו המשיח והאבות הק' וכו'] הוא מיד ממשיך ואומר: "וזה יהיה דירה בתחתונים, כי כל העולם כולו יהיה דירה להקב"ה".
כלומר, ברור לו שהרבי הוא המשיח, הגם שהרבי נפטר. כל מה שהוא אומר שזה שאינו חי כעת בגוף גשמי אלא נסתלק באמת, אבל נשאר לאחוז שהרבי בעצמו הוא המשיח, ושהוא יתגלה כמשיח. ולא רק שזמננו הוא זמן משיח וכו' כמו במאמר שפרסם שהבאתי לעיל.

[לבי במערב]

כדאי להכיר מעט את הטרמינולוגי' החב"דית (כדוגמת התבטאויות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשנים הראשונות לנשיאותו), לפני שפוצחים בדקדוקי־עניות דיכוטומיים.

[צופה_ומביט]

דברי מעלתו סתומים, וליודעי ח"ן.
אולי יואיל מעלתו להראות היכן ראה כאן "דקדוקי עניות", ולהביא את ההתבטאויות שציין וכו' ותרווח שמעתתא.

כללית לגבי "טרמינולוגיה": זה תירוץ מוכר, ולא עומד במבחן הביקורת, הן מבחינה מעשית [למסור דברים חמורים להמוני עם ולסמוך על הבנתם וחכמתם שיבינו מה רק "טרמינולוגיה" ומה כפשוטו], והן מבחינה רעיונית [היכן מצאנו שמותר לדבר היפך האמת והדת ולתרץ עצמו שמדובר בסה"כ ב"טרמינולוגיה" אבל התכוונתי למשהו אחר לגמרי. הרי אפשר כך לעקור את כל הדת, הכל בחסות ה"טרמינולוגיה"].

[ונתנו ידידים]

ראיתי עוד הסרטה ממש מהשנים האחרונות, אולי שנה או שתיים אחרונות, שבה הוא אומר בהתוועדות ג' תמוז (בשידור בזום (?), של שיחה רצינית מאד, לא הקלטה שמישהו הקליט בלי ידיעתו בשעות קטנות של הלילה וכו') :

"אנחנו צריכים לעבוד באופן כזה, הן בנגלה הן בחסידות הן בקיום המצוות והן בהנהגה אנושית פשוט וכו', וכאשר נתנהג כפי שצריך וכו' זה הכל, והרבי יבוא. כל מה שנמהר, מה שאנחנו צריכים לעשות, אז זה יפעל ג"כ שהרבי יבוא יותר מהר".

הוא לא אומר "המשיח", הוא אומר "הרבי".
והוא לא מתכוון לתחיית המתים גרידא שייפגשו שוב עם הרבי, חוץ מהמשיח, כי [מלבד מה שתמוה לדבר ככה על הזמן שכבר יבואו המשיח והאבות הק' וכו'] הוא מיד ממשיך ואומר: "וזה יהיה דירה בתחתונים, כי כל העולם כולו יהיה דירה להקב"ה".
כלומר, ברור לו שהרבי הוא המשיח, הגם שהרבי נפטר. כל מה שהוא אומר שזה שאינו חי כעת בגוף גשמי אלא נסתלק באמת, אבל נשאר לאחוז שהרבי בעצמו הוא המשיח, ושהוא יתגלה כמשיח. ולא רק שזמננו הוא זמן משיח וכו' כמו במאמר שפרסם שהבאתי לעיל.

אני לא חבד'ניק ואין לי שום קשר לחסידות חב"ד. אבל מה באמת רע בגישה הזו, האם אסור לחשוב שהרבי שלך הוא נשמת משיח, ושנשמתו שהוא נשמת המשיח יתגלה כשיבא הזמן למשיח להתגלות.
אנחנו לא יודעין מי זה משיח ואם הוא אדם חי או לא וודאי שהרבה צדיקים וגדולים במשך הדורות היה להם נשמת משיח וא"כ כשיתגלה במהרה אז כל חלקי נשמתו יתגלו עמו.
והרי הבעש"ט אמר שהאור החיים היה רוחו של משיח - וגם האוהחה"ק כידוע רמז בעצמו שהוא נשמת משיח - והבעש"ט בעצמו היה לו נפש המשיח, ואם אני אגיד שמחכים שהבעש"ט יבא ויתגלה במהרה בימינו האם יש בזה עולה.
אני לא יודע למה לדבר בצורה כזו אבל איני רואה דבר איסור ורע בצורת דיבור זו, ואני גם יכול להבין שחסיד המקשר ברבו ידבר כזה. אלא שדבר אחד אני לא יודע איך הוא באמת יודע שרבו היה לו נשמת המשיח, ואולי לענין זה הוא עדיין מקבל את הדיבורים של האדמור שכנראה הראו לו ענין זה.

[צופה_ומביט]

גם אם הייתי מקבל את הפלפול הזה, [וכבר הביאו את המקור מהגמרא (דבי רבי ינאי ינון שמו, דבי רבי שילא שילה שמו וכו') שחכמים אחזו שרבם הוא משיח שבדור אפילו בלי שאמר זאת על עצמו], אבל איך אפשר לדבר על החלק בלי לדבר קודם כל על הכל? הוא הרי לא אומר שהבעש"ט יתגלה, לא אומר שהאוה"ח הק' יתגלה, והוא בכלל לא אומר את העיקר: שהמשיח יתגלה! שאז אפשר להכניס בתוך זה גם חלקים וניצוצות ושבכלל זה גם הרבי יתגלה, באיזה אופן שיהיה.
אבל הוא אומר רק שהרבי יתגלה. באותו המקום במשפט שבו בבירור צריכה להיות המילה "המשיח" - הוא אומר "הרבי", ותו לא.
פירוש: הרבי = משיח, נקודה. לא חלק ולא ניצוץ, לא רוח ולא נפש, אלא שהוא הוא.

[דרומי]

נגעת בדבריך בנקודה שאכן אפיינה את הנהגת חב"ד בדור האחרון לפחות, והיא שהרבי שאני מכיר מקרוב הוא בעצם מה ששייך אליי. כמובן שמדברים על הבעש"ט ותלמידיו, האריז"ל ותלמידיו וכו' וכו' - אבל מה שצריך להיות מרכז חיי באופן ישיר זה מה שאני יודע ומכיר באמת, ולא לדבר גבוהה גבוהה על מי שרחוק ממני בכמה דורות והקשר שלי אתו אינו יכול להיות כ"כ ישיר מעצם טבע הדברים.

דבר זה מתחבר עם ההדגשה שהקשר עם הרבי יהיה אמיתי ופנימי וגם מצד 'נפש הבהמית', ויש להאריך.

ולכן טבעי הדבר שר' יואל כהן לא חש 'געגועים' צורבים לבעש"ט, למרות שהוא למד הרבה את תורתו ושמע הרבה מדרכיו וכו', אלא חש זאת כלפי אותו רבי שהכיר מקרוב.

המחשה חדה (אולי חדה מידי) לנקודה שאני מתכוון אליה, היא במענה שהשיב הרבי לאחד החסידים הנלהבים שעוד נולד ברוסיה שלפני המלחמה, וכאשר נפל 'מסך הברזל' בשנות התש"נ מיהר לבקש רשות מהרבי לקיים נסיעה מיוחדת למקומות המקודשים לחב"ד ברחבי רוסיה ואוקראינה: מקום ציונו של אדמו"ר הזקן והאדמו"רים שאחריו.

במענהו השיב הרבי: "מתי היית פעם האחרונה בציון של הרבי הריי"צ (הנמצא בניו יורק)?"... כאומר, מה לך מפליג רחוק, כאשר האוצר מתחת לגשר ויש להתמקד בו ולא לחפש אוצרות אחרים רחוקים.

ראוי לציין, שבין חסידי חב"ד גופא יש כמובן גוונים שונים, ואצל ר' יואל היתה הנקודה הזאת שניסיתי להעביר כאן חזקה במיוחד, לטעמי חזקה מידי...

[הקישון33]

ראיתי עוד הסרטה ממש מהשנים האחרונות, אולי שנה או שתיים אחרונות, שבה הוא אומר בהתוועדות ג' תמוז (בשידור בזום (?), של שיחה רצינית מאד, לא הקלטה שמישהו הקליט בלי ידיעתו בשעות קטנות של הלילה וכו') :

"אנחנו צריכים לעבוד באופן כזה, הן בנגלה הן בחסידות הן בקיום המצוות והן בהנהגה אנושית פשוט וכו', וכאשר נתנהג כפי שצריך וכו' זה הכל, והרבי יבוא. כל מה שנמהר, מה שאנחנו צריכים לעשות, אז זה יפעל ג"כ שהרבי יבוא יותר מהר".

הוא לא אומר "המשיח", הוא אומר "הרבי".
והוא לא מתכוון לתחיית המתים גרידא שייפגשו שוב עם הרבי, חוץ מהמשיח, כי [מלבד מה שתמוה לדבר ככה על הזמן שכבר יבואו המשיח והאבות הק' וכו'] הוא מיד ממשיך ואומר: "וזה יהיה דירה בתחתונים, כי כל העולם כולו יהיה דירה להקב"ה".
כלומר, ברור לו שהרבי הוא המשיח, הגם שהרבי נפטר. כל מה שהוא אומר שזה שאינו חי כעת בגוף גשמי אלא נסתלק באמת, אבל נשאר לאחוז שהרבי בעצמו הוא המשיח, ושהוא יתגלה כמשיח. ולא רק שזמננו הוא זמן משיח וכו' כמו במאמר שפרסם שהבאתי לעיל.

פשוט עצוב לראות לאן חסידות שפעם היתה ידוע במוחין שלה הידרדרה עד כדי כך, צריך פשוט לרחם עליהם.
viewtopic.php?f=51&t=59738&start=440#p762414

[צופה_ומביט]

נגעת בדבריך בנקודה שאכן אפיינה את הנהגת חב"ד בדור האחרון לפחות, והיא שהרבי שאני מכיר מקרוב הוא בעצם מה ששייך אליי. כמובן שמדברים על הבעש"ט ותלמידיו, האריז"ל ותלמידיו וכו' וכו' - אבל מה שצריך להיות מרכז חיי באופן ישיר זה מה שאני יודע ומכיר באמת, ולא לדבר גבוהה גבוהה על מי שרחוק ממני בכמה דורות והקשר שלי אתו אינו יכול להיות כ"כ ישיר מעצם טבע הדברים.

דבר זה מתחבר עם ההדגשה שהקשר עם הרבי יהיה אמיתי ופנימי וגם מצד 'נפש הבהמית', ויש להאריך.

ולכן טבעי הדבר שר' יואל כהן לא חש 'געגועים' צורבים לבעש"ט, למרות שהוא למד הרבה את תורתו ושמע הרבה מדרכיו וכו', אלא חש זאת כלפי אותו רבי שהכיר מקרוב.

המחשה חדה (אולי חדה מידי) לנקודה שאני מתכוון אליה, היא במענה שהשיב הרבי לאחד החסידים הנלהבים שעוד נולד ברוסיה שלפני המלחמה, וכאשר נפל 'מסך הברזל' בשנות התש"נ מיהר לבקש רשות מהרבי לקיים נסיעה מיוחדת למקומות המקודשים לחב"ד ברחבי רוסיה ואוקראינה: מקום ציונו של אדמו"ר הזקן והאדמו"רים שאחריו.

במענהו השיב הרבי: "מתי היית פעם האחרונה בציון של הרבי הריי"צ (הנמצא בניו יורק)?"... כאומר, מה לך מפליג רחוק, כאשר האוצר מתחת לגשר ויש להתמקד בו ולא לחפש אוצרות אחרים רחוקים.

ראוי לציין, שבין חסידי חב"ד גופא יש כמובן גוונים שונים, ואצל ר' יואל היתה הנקודה הזאת שניסיתי להעביר כאן חזקה במיוחד, לטעמי חזקה מידי...

שומע. אבל כל זה בנוגע לכך שנזכה בקרוב לתחיה"מ ואז ניפגש שוב עם הרבי, שמתגעגעים אליו.
אבל:
א. אפילו אם זו היתה כוונתו של רי"כ, התינח שמתגעגעים לרבי יותר מאל הרביים הקודמים ומאל הבעש"ט, כמו שהסברת. אבל האם מתגעגעים לרבי יותר מאל המשיח? אפילו את עניין משיח וגאולה לא להזכיר אלא קודם כל "שהרבי יבוא מהר" ורק אז לומר "שאז תהיה דירה בתחתונים", ואת משיח לא להזכיר כלל?
ב. ועיקר: רי"כ כאן לא מדבר מצד הגעגועים לרבי שיקום בתחיה"מ, אלא אומר משהו אחר [כפי שהראיתי פעמיים]: שהרבי הוא המשיח.
לזה לא התייחסת כלל.

[זאינץ]

.

!	הודעה מאת: זאינץ

[לבי במערב]

[א] דברי מעלתו סתומים, וליודעי ח"ן.
[ב] אולי יואיל מעלתו להראות היכן ראה כאן "דקדוקי עניות", ולהביא את ההתבטאויות שציין וכו' ותרווח שמעתתא.
[ג] כללית לגבי "טרמינולוגיה": זה תירוץ מוכר, ולא עומד במבחן הביקורת, הן מבחינה מעשית [למסור דברים חמורים להמוני עם ולסמוך על הבנתם וחכמתם שיבינו מה רק "טרמינולוגיה" ומה כפשוטו], והן מבחינה רעיונית [היכן מצאנו שמותר לדבר היפך האמת והדת ולתרץ עצמו שמדובר בסה"כ ב"טרמינולוגיה" אבל התכוונתי למשהו אחר לגמרי. הרי אפשר כך לעקור את כל הדת, הכל בחסות ה"טרמינולוגיה"].

א. ושמא מפני שזו אכן היתה כוונת הכותב (ע"ד דניאל יב, ד)?
ב. כבר העיר כן לעיל ר' 'סגי־נהור', ותוכחתו לא התקבלה. אין סיבה לחשוב שתצא תועלת מ'דיון' בנושא (מלבד שהדבר כרוך בטרחא רבה ואיבוד זמן, שאינו ברשותי כ"כ).
ג. איש לא מסר 'דברים חמורים להמוני־עם' (ובכלל, לעתים מומלץ לעדן את הניסוח). הענין הוא שההבהרה לא יצאה [ולא הוצרכה לצאת] מפי אומר הדברים, מטעם הפשוט - ששומעיו הכירו היטב את הסגנון... רק בשנים האחרונות, עם 'מהפכת הידע' והנגשת הדברים לכל דורש ללא שום 'פילטר', הוצרכו להבהיר ולהדגיש זאת. אצ"ל ש"תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹֽא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו", ולא אמר ח"ו מעולם דבר שהוא מנוגד לאמת, ועאכו"כ - לדת(!).

פשוט עצוב לראות לאן חסידות שפעם היתה ידוע[ה] במוחין שלה הידרדרה עד כדי כך, צריך פשוט לרחם עליהם.

ת"ל, חסידות חב"ד האט איבערגעלעבט 'מספידים' גדולים (וחריפים) יותר מכת"ר. ובעזהשי"ת - גם זה וועט מען איבערקומען...

[צופה_ומביט]

א. א"כ ייכבד הכותב ויכתוב זאת לעצמו וישים במגירה. כשמגיבים למישהו בפורום ציבורי במענה לדבריו הרי לנהוג כך הוא מן המתמיהין. אא"כ לא התכוון הכותב כלל להגיב לכותב אלא לדבר באוזני חבריו פנימה. וצ"ע מה ראה צורך בכך. נו שוין, אלה כבר בוודאי דקדוקי עניות שאין כל עניין בהם.
ב. אם הנושא היה איש פרטי פלוני, מילא. העניין הוא שהאדם הפרטי שעליו כתב הרב סג"נ מה שכתב - היה ה"פני" של כל הציבור, ראש המדברים בכל מקום, רשמית.
ועיקר: טענת הרב סג"נ היא שונה לגמרי מדברי כבודו על "דקדוקי עניות". הלוא מדובר בדרשות ארוכות וברורות, ולא בדקדוקים כלל. והרב סג"נ ענה משהו אחר לגמרי. שגם עליו קשה כנ"ל, אם כן מה בכ"ז ראו לעשותו ראש המדברים בכל מקום, אם לא הסכימו לדבריו / שיטת מחשבתו.
ג. נראה כי מעלתו לא הבין מה אמרתי בסעיף זה. פתחתי ואמרתי "כללית", כלומר שבקהילה פלונית בנוגע לכו"כ דברים תמוהים וחמורים עד מאד מאד שנוגעים לעיקרי הדת ממש [ועאכו"כ שמלכתחילה הוקלטו ו/או הודפסו והופצו להמונים] שמעתי את התירוץ ש"זו רק טרמינולוגיה", וכלפי זה הגבתי, שנראה כי תירוץ זה מצוי ושגור שם כלפי כל דבר מתמיה, אבל אינו עומד במבחן.

[ונתנו ידידים]

נגעת בדבריך בנקודה שאכן אפיינה את הנהגת חב"ד בדור האחרון לפחות, והיא שהרבי שאני מכיר מקרוב הוא בעצם מה ששייך אליי. כמובן שמדברים על הבעש"ט ותלמידיו, האריז"ל ותלמידיו וכו' וכו' - אבל מה שצריך להיות מרכז חיי באופן ישיר זה מה שאני יודע ומכיר באמת, ולא לדבר גבוהה גבוהה על מי שרחוק ממני בכמה דורות והקשר שלי אתו אינו יכול להיות כ"כ ישיר מעצם טבע הדברים.

דבר זה מתחבר עם ההדגשה שהקשר עם הרבי יהיה אמיתי ופנימי וגם מצד 'נפש הבהמית', ויש להאריך.

ולכן טבעי הדבר שר' יואל כהן לא חש 'געגועים' צורבים לבעש"ט, למרות שהוא למד הרבה את תורתו ושמע הרבה מדרכיו וכו', אלא חש זאת כלפי אותו רבי שהכיר מקרוב.

המחשה חדה (אולי חדה מידי) לנקודה שאני מתכוון אליה, היא במענה שהשיב הרבי לאחד החסידים הנלהבים שעוד נולד ברוסיה שלפני המלחמה, וכאשר נפל 'מסך הברזל' בשנות התש"נ מיהר לבקש רשות מהרבי לקיים נסיעה מיוחדת למקומות המקודשים לחב"ד ברחבי רוסיה ואוקראינה: מקום ציונו של אדמו"ר הזקן והאדמו"רים שאחריו.

במענהו השיב הרבי: "מתי היית פעם האחרונה בציון של הרבי הריי"צ (הנמצא בניו יורק)?"... כאומר, מה לך מפליג רחוק, כאשר האוצר מתחת לגשר ויש להתמקד בו ולא לחפש אוצרות אחרים רחוקים.

ראוי לציין, שבין חסידי חב"ד גופא יש כמובן גוונים שונים, ואצל ר' יואל היתה הנקודה הזאת שניסיתי להעביר כאן חזקה במיוחד, לטעמי חזקה מידי...

שומע. אבל כל זה בנוגע לכך שנזכה בקרוב לתחיה"מ ואז ניפגש שוב עם הרבי, שמתגעגעים אליו.
אבל:
א. אפילו אם זו היתה כוונתו של רי"כ, התינח שמתגעגעים לרבי יותר מאל הרביים הקודמים ומאל הבעש"ט, כמו שהסברת. אבל האם מתגעגעים לרבי יותר מאל המשיח? אפילו את עניין משיח וגאולה לא להזכיר אלא קודם כל "שהרבי יבוא מהר" ורק אז לומר "שאז תהיה דירה בתחתונים", ואת משיח לא להזכיר כלל?
ב. ועיקר: רי"כ כאן לא מדבר מצד הגעגועים לרבי שיקום בתחיה"מ, אלא אומר משהו אחר [כפי שהראיתי פעמיים]: שהרבי הוא המשיח.
לזה לא התייחסת כלל.

לדעץי הוא מתכון לענות לך לטענתך על דברי.
אני אמרתי לך שמכיון שלדעתו היה בו נשמת משיח דיבר על זה בהיבט זה, ואתה אמרת שבכל אופן אינו אלא פרט אחד מנשמת משיח ולא צריך להתבטא ככה (לא עניתי לך כי לא גיבשת את הדבריפ הנכונים בפי אבל איני חושב שאתה צודק), וע"ז הרב דרומי אמר שמתמקדים בהרבי יותר מהשאר.

[ונתנו ידידים]

לדעתי זה לא יפה מה שעשית לקחת אשכול על אישיות מסוימת ולפתוח בו ויכוח כללי על דברים שכבר טחנוהו בריחיים ודכו במדוכה, הויכוח הזה מקומו בליבו של כל אחד ואין סיבה לחזור ולדון בו עכשיו.

[לבי במערב]

ר' 'צופה_ומביט',
א. ייש"כ על הפלפול, המוכיח רק את צִדקתי בהמנעות מפרישת הדברים כשמלה...
ב. נדמה כי אנו משוחחים בשני תדרים. דברי בסעיף זה [ושלאחריו] נסובו על שיחות־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.
ג. ייש"כ.

- היות ודעתי העני' נוטה אף היא לדברי ר' 'ונתנו ידידים', נראה שהדיון מוצה. ועמו המחילה.

[צופה_ומביט]

לדעתי הוא מתכון לענות לך לטענתך על דברי.
אני אמרתי לך שמכיון שלדעתו היה בו נשמת משיח דיבר על זה בהיבט זה, ואתה אמרת שבכל אופן אינו אלא פרט אחד מנשמת משיח ולא צריך להתבטא ככה (לא עניתי לך כי לא גיבשת את הדבריפ הנכונים בפי אבל איני חושב שאתה צודק), וע"ז הרב דרומי אמר שמתמקדים בהרבי יותר מהשאר.

מחילה, ההסבר תמוה בעיניי אפילו יותר מדברי הרב דרומי. לכן לא להזכיר "שמשיח יבוא מהר"? אלא לתפוס מכל "משיח" את "הרבי"?
כלומר, בכל אימת שרוצים לדבר על המשיח וימות המשיח - מעתה יש לומר "הרבי" - ומהטעם שכתבתם?
לענ"ד עדיף כבר להישאר בצ"ע...

[צופה_ומביט]

לדעתי זה לא יפה מה שעשית לקחת אשכול על אישיות מסוימת ולפתוח בו ויכוח כללי על דברים שכבר טחנוהו בריחיים ודכו במדוכה, הויכוח הזה מקומו בליבו של כל אחד ואין סיבה לחזור ולדון בו עכשיו.

היכן ראית שהדיון סטה מהאישיות המסוימת לנושא כללי? עאכו"כ ש"פתחתי כאן דיון כללי"?
כל ההודעות כאן [ושלי בוודאי] עוסקות עד לאחת בצורת חשיבתו ותפיסותיו וביאוריו של האישיות המסוימת בלבד. [ותעיד על כך תגובת הרב סג"נ לעיל].
האם הוא השריש אותן בעוד אנשים? - יכול להיות, לא עסקתי בזה.

[הקישון33]

פשוט עצוב לראות לאן חסידות שפעם היתה ידוע[ה] במוחין שלה הידרדרה עד כדי כך, צריך פשוט לרחם עליהם.

ת"ל, חסידות חב"ד האט איבערגעלעבט 'מספידים' גדולים (וחריפים) יותר מכת"ר. ובעזהשי"ת - גם זה וועט מען איבערקומען...

אם איבערגעלעבט הכוונה שהם רשומים ברשם העמותות עם אותו שם של לפני 200 שנה אז בהחלט אתה צודק, פשוט כואב לראות שהיום מתעסקים עם כאלו הבלים ולדוגמא שיחה ארוכה מאחד המשפיעים החשובים שמסביר למה למרות שהרבי חי בפועל ממש ממש זה לא סותר ללכת לאהל שלו...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

פשוט, הביאור הוא שהם כבר איבערגעלעבט אזעלכע משפיעים.

העיקר שהתנוענה תישאר, יהיה מה שיהיה.

[לבי במערב]

יעוי' במשלי קאפיטל יח.

אם אלו ה'עוולות', ש'העזו' לבאר כל פרט בדור יתום כזה, לא אדע מהן המצוות...
[הושמטה שורה שנכתבה בשגגה ובחפזה]

[כולי האי]

יעוי' במשלי קאפיטל יח.

אם אלו ה'עוולות', ש'העזו' לבאר כל פרט בדור יתום כזה, לא אדע מהן המצוות...
לפ"ב, על ביזוי ת"ח כהגר"י הכהן זלה"ה ['גם' אם דעתי העני' אינה מסכימה עם כל דעותיו] - ראוי שתחלוץ מנעליך ותבקש מחילה על קברו.

מצוות זה מה שכתוב בתורה שהם מצוות

[לבי במערב]

'גם' זה חלק מתורתנו הקדושה: "וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֨עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה".

[סגי נהור]

העניין הוא שהאדם הפרטי שעליו כתב הרב סג"נ מה שכתב - היה ה"פני" של כל הציבור, ראש המדברים בכל מקום, רשמית.
ועיקר: טענת הרב סג"נ היא שונה לגמרי מדברי כבודו על "דקדוקי עניות". הלוא מדובר בדרשות ארוכות וברורות, ולא בדקדוקים כלל. והרב סג"נ ענה משהו אחר לגמרי. שגם עליו קשה כנ"ל, אם כן מה בכ"ז ראו לעשותו ראש המדברים בכל מקום, אם לא הסכימו לדבריו / שיטת מחשבתו.

מה שהיה לי לכתוב על הרי"כ ע"ה - כתבתי בהרחבה רבה במצורף להודעה זו.
מי שזכה להאזין לרי"כ וללמוד מפיו (ולא רק לחפש סרטונים אלו ואחרים), לא יטיל ספק בכך שלו נאה ויאה להיות ראש המדברים בכל מקום, וכבוד הוא לציבור שהוא "פניו".
ואין בהערה הנקודתית שכתבתי, בהתייחס לדברים מסוימים שאמר ושחזר מהם בעצמו (ומאותו הטעם שציינתי, שאין לעשות "מתמטיקה" בענינים מסוג זה), כדי לפגוע כלשהו בעובדה זו.
ובקיצור, ר' צופה ומביט, אם יש את נפשך לעמוד על סוד אישיותו של ר' יואל ע"ה, צא ולמד בדבריו שבכתב ושבעל פה, ותזכה להצטרף לרבבות מישראל שהאיר מוחם ולבם ולימדם דעת את ה'.

[צופה_ומביט]

כן, חשוב להבהיר שאני יודע ומכיר את תורתו של רי"כ מזה שנים רבות, ודי בזה.