הגה"ח רבי יואל כהן זצ"ל החוזר של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל

מחולת המחנים

בימי האבל על החורבן מגיעה הבשורה הקשה על פטירתו של הגאון החסיד רבי יואל כהן זצללה"ה החוזר של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.

כידוע למד בישיבת חב"ד בתל אביב, והיה תלמידו של הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל.

כמדומה היה הדמות הכי מרכזית ומשפיע בחסידות חב"ד בדור האחרון.

יבואו היודעים ומכירים ויכתבו את הערכתם על האבידה הגדולה

ליטוואק פון בודאפעסט

היה לו סיפור עם הריי"צ בילדותו, כאשר פגשו אביו במרחקים. ויבאו היודעים ויספרו.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ו' יולי 16, 2021 3:10 am

אבל גדול לחסידי חב"ד בפרט, ולחסידים בכלל!!

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' יולי 16, 2021 3:21 am

אחד הרשמים שהיו לו ממנו היה באירוע הראשון של צמאה בי"ט כסלו בבניני האומה.
היום, ההופעה וההתוועדות הם שני אירועים נפרדים, אבל באותה שנה זה היה יחד.
הרבנים ישבו להם על הבמה מול אלפי האנשים והתוועדו, ולפתע שמתי לב שר' יואל הוא היחיד מבין כל הרבנים שלא מתרגש מהאירוע. מבחינתו הוא דולה עומקים במשל של הרש"ב וכביכול לא מודע האם מולו עשרה שומעים או עשרת אלפים.

רמת השליטה שלו במקורות והיכולת שלו לדקדק בשינויים והבדלים שלכאורה זניחים, ואז לשרטט מהם בניין של כמה מדרגות שונות, היה מיוחד מאוד, שונה משיעורים ששמעתי מרבנים אחרים אבל הזכיר לי במידת מה את ביאורי הרבי לאגרת התשובה.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ו' יולי 16, 2021 3:48 am

אראל כתב:אבל גדול לחסידי חב"ד בפרט, ולחסידים בכלל!!

מרגש לראות תגובה כזו מחסיד סאטמאר!!

אליהו_אלאי · הודעהעל ידי **אליהו_אלאי** » ו' יולי 16, 2021 6:48 am

קשה לכתוב משהו מסודר בעת הזאת שהידיעה עדיין טרי', והצער גדול ביותר, אבל בכל זאת אכתוב כמה דברים קצרים.
ר' יואל לא הי' רק חוזר, אלא בעיקר הי' בעל הבנה עצומה, ובעל הסברה מופלאה, שפתח דרך חדש בהבנת חסידות חב"ד. ניתן לומר שהוא הי' ה"ר' חיים בריסקער" של תורת חב"ד (כשם שר' חיים 'עשה סדר' לוגי מהמושגים התלמודיים, כך עשה ר' יואל למושגים הקבליים החבדיי"ם, אולי בהזמדנות אשתדל להאריך קצת יותר).
השפעתו על הדור היתה עצומה, איני יודע אם יש עוד אחד בדורינו ששינה המהלך המחשבה של כ"כ הרבה תלמידים. כמובן שתפיסת עולמו בנוי' לגמרי על תורת רבו זי"ע, אבל הי' זה שידע להנחיל תפיסה זו לדור שלם.
הוא שימש כחוזר הראשי שחזר על ההתוועדויות של הרבי לאחר שבת, ערך חלק גדול מתורת הרבי (החלקים הראשונים של לקוטי שיחות, וספר המאמרים מלוקט). חיבר את הט' כרכי ספר הערכים חב"ד. מסר שיעורים בתניא ובמאמרים העמוקים של תורת חב"ד במשך עשרות שנים, לאלפי תלמידים כפשוטו, ובענין זה מצדותו היתה פרוסה גם לקהל מבקשים חוץ לחב"ד. נשארו מאות הקלטות משיעוריו, וכן חוברו כמה ספרים ע"פ שיעוריו, והחשוב שבהם הוא הספר פירושים ועיונים על שער היחוד והאמונה (שר' יואל עצמו הגיה והשקיע בו כחות).
בנוסף לכשרונותיו המופלאות ושליטתו העצומה בתורת חב"ד, הי' חסידשער איד מהזן הישן שלא הי' לו שום שייכות לחיזו דהאי עלמא, וביטולו לרבו כ"ק אדמו"ר זי"ע הי' נפלא.
יהי זכרו ברוך, וירחם השי"ת על קהל תלמידיו שישמעו מעתה רק בשו"ט.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ו' יולי 16, 2021 6:58 am

אליסף כתב:
אראל כתב:אבל גדול לחסידי חב"ד בפרט, ולחסידים בכלל!!

מרגש לראות תגובה כזו מחסיד סאטמאר!!

לו ידעתם כמה מחסידי סאטמאר המובהקים שנהנו [ונהנים] ממנו, ביאוריו שיעוריו וספריו .....
[למרות שמייחסים אליו הספר 'מענה חכם' לסתור דברי הויואל משה...]

[אגב, אחי שיחי' מספר לי עתה, שפעם ביקר אצל המנוח בביתו יחד עם עוד שנים מחביריו, רי"כ רצה להגיש לפני אורחיו 'כיבוד', ניגש למקרר למצוא שם משהו ל'כיבוד', הוציא משם ג' ביצים...., והגישם לפניהם על השלחן....]

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ו' יולי 16, 2021 8:36 am

אראל כתב:אבל גדול לחסידי חב"ד בפרט, ולחסידים בכלל!!

ולכל העולם היהודי בכלל!!

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' יולי 16, 2021 10:38 am

אליהו_אלאי כתב:ר' יואל לא הי' רק חוזר, אלא בעיקר הי' בעל הבנה עצומה, ובעל הסברה מופלאה, שפתח דרך חדש בהבנת חסידות חב"ד.

אתה צודק. הוא מפורסם בתור "חויזר", כלומר כדמות של סיני, אבל לענ"ד מעלתו הגדולה היתה עוקר הרים. והעובדה שרבו הטיל עליו לכתוב את ספר הערכים - שהוא לחלוטין לא סתם ליקוט אלא יש בו פילפול וחידושים גדולים (על גבי הבקיאות וסידור הדברים) - מראה שהוא קיבל ממנו הכרה רשמית כ"מחדש" שנאמן למקור.

תא חזי · הודעהעל ידי **תא חזי** » ו' יולי 16, 2021 11:02 am

בשורה מרה וקשה מאוד לכל שוחרי פנימיות התורה.
אבידה גדולה היא. ברוך דיין האמת.
ספרו על שעהיוה"א הוא ממש הפלא ופלא ופותח שער לכל מבקש ה', חבל על דאבדין ולא משתכחין כוותייהו.

(במאמר המוסגר: מה יהא אם כן על "ספר הערכים - חב"ד" מעתה והלאה?)

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ו' יולי 16, 2021 12:21 pm

חבל על דאבדין. צרות אחרונות משכחות הראשונות.
בפטירתו מסתיים רוב הדור של המקורבים של הרבי נ"ע. הפס-קול האחרון שהחייה את מורשתו ותורתו של הרבי, נעלם גם.

ולסיום, שתי סיפורים על 'ביטול' חסידי.

א. עיתונאי שאלו פעם ב'חכמה', מדוע הוא אינו נהיה רבי? ענה לו בטבעיות: מדוע אתה לא נהיה...

ב. סיפרו פעם לאחד הגדולים הליטאים את רוב כשרונותיו של ה'חוזר', שיכול לחזור במדויק התוועדויות ארוכות.
אמר אותו גדול: חבל עליו, היה יכול לומר את של עצמו..

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ו' יולי 16, 2021 2:26 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:היה לו סיפור עם הריי"צ בילדותו, כאשר פגשו אביו במרחקים. ויבאו היודעים ויספרו.

https://col.org.il/news/123095

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' יולי 16, 2021 3:50 pm

אוי מה היה לנו.

זכיתי להסתופף בצילו שנים ארוכות, אני חושב שהנקודה הכי מיוחדת אצלו היא הבהירות - "קלארקייט" - בכל תחום שנגע בו.

כשהיה מתחיל לדבר על נושא מסויים היה מדבר בשטף ולא נעצר לרגע, מכיון שהענין היה בהיר אצלו ולא הוצרך לחפש מלים וכו'.

[אגב, מעלה זו הקשתה עליו במקצת לקבל סברות קצת מפולפלות שמעצם טבען אינן 'בהירות' מספיק. זוכר אני כיצד ישבנו אתו פעם בסעודת שבת ומישהו אמר איזה דבר צחות 'גלייך ווערטל'. ברוב יושרו הוא פשוט לא הצליח להבין את העקמימות... לקח הרבה זמן עד שהצלחנו להסביר לו את הצחות].

באופן אישי זכיתי פעם לשבת אתו שעות ארוכות ל'ראיון' לעיתון. היה מדהים כיצד לא נח לרגע, ואף כיוון אותי מה לשאול ("עכשיו אתה שואל ככה.. והתשובה על כך..."). הכל היה בנוי לתלפיות, ללא שום סדק וחריץ.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יולי 16, 2021 4:51 pm

דרומי כתב:באופן אישי זכיתי פעם לשבת אתו שעות ארוכות ל'ראיון' לעיתון. היה מדהים כיצד לא נח לרגע, ואף כיוון אותי מה לשאול ("עכשיו אתה שואל ככה.. והתשובה על כך..."). הכל היה בנוי לתלפיות, ללא שום סדק וחריץ.

והדברים יצאו נפלאים
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=56137#p708405

אליהו_אלאי · הודעהעל ידי **אליהו_אלאי** » ו' יולי 16, 2021 10:59 pm

אראל כתב:
אליסף כתב:
[למרות שמייחסים אליו הספר 'מענה חכם' לסתור דברי הויואל משה...]

הוא לא כתב ספר כזה, הוא כתב מכתב פרטי לפני שנים רבות, ומאן דהו החליט בשנים האחרונות להדפיסו כקונטרס בשם מענה חכם. ומטרת המכתב לא הי' לסתור דברי הויואל משה, אלא לבאר מדוע לדעתו אנשי סאמטר טועים בהבנת הויואל משה.

אליהו_אלאי · הודעהעל ידי **אליהו_אלאי** » ו' יולי 16, 2021 11:26 pm

אוסיף קצת לדבריי דלעיל בשבח הנפטר הגדול.
בנוסף למעלותיו העיקריות (שכתבתי אודתם בהודעה הקודמת), הי' גם בעל שמועה נפלאה בשמועות החסדיות החבדיות. הוא גם ידע להגדיר כל חסיד שהכיר וגם כאלו שלא הכיר ולתאר דמותם שיהיו חיים לנגד עיני המקבלים. וכמובן דברים אלו תרמו הרבה לעיצוב עולמם החסידי של תלמידיו. חלק משמועות ותיאורים אלו רשומים בספר "בדרכי החסידים" שרשמו ע"פ ההתוועדויות שלו.
בנוסף לכך, גם הי' בעל מנגן נפלא (הוא אגב הי' הבעל מנגן הרשמי בהתוועדויות של אדמו"ר זי"ע, כאשר הרבי רצה שיתחילו ניגון מסויים הי' פונה לר' יואל), 'מבין' ודייקן גדול בניגוני חב"ד.
בקשר למה שכתבתי לעיל אודות דרכו המקורית בהבנת מושגי חסידות ע"ד ההגיון, יש להוסיף: בזכרונותיו של הגאון ר' שמערל ששונקין ז"ל יש ביטוי, שאילולא שיעורי המשפיע המפורסם ר' גרונם ז"ל, הי' ספר התניא כספר החתום. אני חושב שניתן להוסיף, שבדורינו שרוב הלומדים התרגלו לסגנון מסויים של לימוד מיוסד יותר על אדני ההגיון, גם עם ביאורי ר' גרונם הי' ספר התניא נשאר כעין ספר חתום, ורק הודות לר' יואל התניא (ותורת חב"ד בכלל) מובנת לא פחות מכפי שמבינים סוגיא בגמ' (ראוי להבהיר, שעצם פיתוח מחשבת החבדי"ת לצורה מוגדרת והגיונית כמובן אינו חידוש של ר' יואל. מאמרי אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ מלאים עם הגדרות הגיונות המגדירים תורת האדמורי"ם הקודמים, והרבי האחרון זי"ע לקח את זה עוד הרבה צעדים קדימה. אבל בכל זאת מסופקני עד כמה הי' הדבר ניגש ל'מקבלים' אילולא צורת ההגשה החדשנית והמקורית של ר' יואל).
הבנתו המעמיקה והברורה היתה ממש תופעת פלא, ולכן גם הרבה מהידענים והמעמיקים בתורת חב"ד בדורינו התבטלו בתכלית לר' יואל. סיפר לי עד ראי', שפעם התווכחו ר' אלימלך צויבל ור' ישראל פרידמן בפשט בתניא (בימות הקיץ בהרי הקטסקל ב'ירחי כלה' המסותרי, כאשר מיטב הת"ח של חב"ד נפגשו יחד), וניגשו לר' יואל לשאול את דעתו. לאחרי זה התווכחו השניים בהבנת תשובת ר' יואל, במי הוא תמך... מדובר בב' גאונים עצומים בקיאים בש"ס ופוסקים (מי שהכירם יידע שלא מדובר בהגזמה), מתמידים גדולים אשר גם השקיעו המון בתורת חב"ד בפרט (בפרט ר' אלימלך, שהי' בקי בכל ספרי חב"ד ממש, והי' מעמיק גדול בזה), ובכל זאת שניהם מתווכים בכוונת תשובת ר' יואל...

אליהו_אלאי · הודעהעל ידי **אליהו_אלאי** » ו' יולי 16, 2021 11:36 pm

https://files.anash.org/uploads/2019/08 ... 7%94-3.pdf

כאן יש מאמר הערכה על הכרך האחרון של ספר הערכים שנדפס לפני כמה שנים. המאמר נוגע במקצת עכ"פ בתרומה העצומה של ר' יואל להבנת תורת חב"ד.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ו' יולי 16, 2021 11:52 pm

אליהו_אלאי כתב:
אראל כתב:
אליסף כתב:[למרות שמייחסים אליו הספר 'מענה חכם' לסתור דברי הויואל משה...]

הוא לא כתב ספר כזה, הוא כתב מכתב פרטי לפני שנים רבות, ומאן דהו החליט בשנים האחרונות להדפיסו כקונטרס בשם מענה חכם. ומטרת המכתב לא הי' לסתור דברי הויואל משה, אלא לבאר מדוע לדעתו אנשי סאמטר טועים בהבנת הויואל משה.

לכן הגשתי לכתוב 'שמייחסים אליו'

אלטנוישול · הודעהעל ידי **אלטנוישול** » א' יולי 18, 2021 1:57 pm

המבשר.pdf: (447.57 KiB) הורד 312 פעמים

המודיע.pdf: (405.68 KiB) הורד 343 פעמים

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » א' יולי 18, 2021 2:24 pm

האם כל ספריו נמצאים באוצר?

עזריאל ברגר

ענין נוסף שלא ראיתי שדיברו עליו עדיין:
כמדומני שהוא לימד באופן ישיר ובקביעות (לאפוקי שיעורים חד-פעמיים) אלפי תלמידים, ללא שום גוזמה.
במשך עשרות שנים הוא לימד בישיבת תומכי-תמימים המרכזית (היו תקופות שסדרי ושיעורי הישיבה התקיימו ב"770", והיו תקופות שחלק מהם התקיימו בסמיכות לשם - בבניין ישיבת "חובבי תורה" וכדומה), ורבים רבים היו באים לשמוע את שיעוריו.
לצערי זכיתי להשתתף בשיעוריו רק פעמים ספורות, והלימוד איתו - היה משהו מיוחד במינו!
אבל כבר אבא שלי זכה להסתופף בצילו, ואחרי תקופה ארוכה - גם אחי הגדול.

הרה"ג ר' מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה (הרב הקודם של כפר חב"ד) סיפר שפעם בהיותו בחור בישיבה, הוא נכנס ל"יחידות" אצל הרבי, ובדבריו הזכיר מאיזו סיבה את "יואל" (כפי שהיה מקובל בדורות ההם, שלא דקדקו בתוארי כבוד וכו' ואכמ"ל), אז הרבי הגיב מיד: אתה לומד אצלו, תגיד "ר' יואל".

אגב, היום בקריאת ההפטרה במנחה, כיוונתי גם עליו, באומרי "ונתתי להם ... יד ושם טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא יכרת" - ר' יואל, כרבו הרבי מליובאוויטש, לא הניח אחריו "בנים ובנות" ביולוגיים, אבל כמדומני שאפשר לומר שהוא הניח אחריו רבבות שחייבים לו את חייהם הרוחניים.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' יולי 18, 2021 10:54 pm

אכן שיעוריו היו נפלאים. זכור במיוחד השיעור הקבוע בליל שבת קודש (בחורף), שהתחיל מיד לאחר מנחה בסביבות 4 וחצי, והמשיך ברצף עד 7 וחצי בערך. למרות שבין השומעים היו רבים שהתנמנמו (מהעייפות של כל השבוע ומהחום הרב של ההסקה...) הוא דיבר ושפע ללא הרף.

[אגב, מצאתי ביומנו של ר"י מונדשיין ע"ה מ'התוועדות' הרבי בראש השנה תשכ"ח:

רי"כ ביקש ב"פ כנראה עבור... ובפעם הראשונה עצם עיניו והתעלם ממנו, ובפעם השני' ענה רק "לחיים ולברכה", וביקש שוב ושוב וענה כנ"ל וכו'].

הפצת המעיינות

: בימי העמידה.jpg (15.76 KiB) נצפה 9049 פעמים

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' יולי 18, 2021 11:01 pm

ראיתי שהרבה מפליאים במעלת ענוותנותו, שלא החזיק מעצמו כלום.

נזכרתי שפעם היתה סערה גדולה נגדו באיזה ענין, והיו שהשמיצו אותו וכו'.

אמר אז לאחד מתלמידיו הקרובים בחיוך (בערך): אני כ"כ בעל גאווה, שמה שאומרים עליי פלוני ואלמוני בכלל לא תופס מקום אצלי...

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ב' יולי 19, 2021 12:18 am

עזריאל ברגר כתב:ר' יואל, כרבו הרבי מליובאוויטש, לא הניח אחריו "בנים ובנות" ביולוגיים, אבל כמדומני שאפשר לומר שהוא הניח אחריו רבבות שחייבים לו את חייהם הרוחניים.

יש איזו אגדה, שהרבי פעם אמר לו: שאני רואה אותך אני מתנחם...

ונתנו ידידים

א. מה היה הערכתו של הרבי אליו, האם ידוע משהו, האם היו איזה ביטויים, האם אפשר לומר עליו שהיה התלמיד הכי קרוב אליו?
ב. האם היה כל עסקו בתורת החסידות או גם בנגלה, ומה היו שיעוריו הקבועים בישיבה שספרו עליו פה מקודם בנגלה או בחסידות?

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' יולי 19, 2021 1:40 am

א. איני יודע אם הוא היה התלמיד הכי קרוב, אבל כמדומה שכו"ע מודי שהוא התלמיד הכי גדול, כלומר: למן העת שהגיע לחצר רבו (הוא הפליג באוניה כדי לחסות בצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, וכאשר הגיע לאדמת ארה"ב התבשר על ההסתלקות המרה...) הוא הקדיש את מוחו וליבו למאמריו ושיחותיו של הרבי מתוך יגיעה עצומה, ובמידה זהירה ניתן לומר כי הוא "עמד על דעת רבו", כלומר, מתוך ה'תורה-שבעל-פה' של הרבי (הרבי מיעט לכתוב בעצמו) הוא עמד בדעתו הרחבה על יסודות וקווי יסוד, שעיצבו אצלו הכרה בהירה לא רק ב'מה נאמר' אלא גם בתשתית הפנימית שלו. (וכפי שהרבי עצמו הסביר כמה פעמים, לזה יקרא 'תלמיד' אמיתי כאשר 'חושי התלמיד נעשים כחושי הרב', הלך מחשבתו של התלמיד מתעצב לפי הלך רוחו של רבו, עד שגם סוגיות שרבו לא דיבר בהם מעולם יכול הוא 'לקרוא' בעיני רבו. ודבר כזה אפשרי רק כאשר נוגעים בעומק הקרקע של תורת הרב ובפנימיות כוונתו, כמובן).

הגושפנקה הכי משמעותית לכך ניתנה בידי הרבי עצמו: בכמה מההספדים ציינו שר' יואל זכה להיות ה'כותב' של הרבי. וזאת צריך לדעת: הרבי, למרות שדיבר אל הקהל בכמות גדולה מאד (יש מי שמציין מספר של 11,000 שעות), היה לעיתים תדירות מקצר בדיבורו. פעמים רבות הזכיר רק את ה'נקודה' המרכזית של הסוגיה בלא להזכיר 'הקדמות נחוצות' או שאלות המתורצות וכו'. כיוון שכך, מלאכת הכותבים הייתה לא קלה. כאשר דברים היו צריכים לצאת לקהל הרחב, המלאכה הייתה קשה שבעתיים, משום שלעיתים היה צריך לקחת נקודות קצרות ולהפוך אותם ל'מערכה' מסודרת. והרבי מצידו, בדברים שזכו ל'חותמת' הרשמית שלו, דקדק עם הכותבים על קוצו של יוד, דברים היו 'מוכנסים להגהה' ויוצאים משום מלאים בהערות בסגנונו התמציתי של הרבי, שכללו הערות תוכניות לצד דקדוקי לשונות וגם ביקורת נוקבת על הכותבים, בבחינת 'זרוק מרה בתלמידים'...

בראש המלאכה הגדולה הזו ניצב ר' יואל: הוא הגבר אשר לקח על עצמו להוריק מכלי לכלי ולהפוך את תורת רבינו מ'דברים שבעל פה' ל'דברים שבכתב'. בשביל המלאכה הזו נדרש איש רב כישורים ותחומים: בקיאות גדולה והכרות עם מגוון תחומים וסוגיות (אפשר לציין כמה תחומי דעת שהיו חביבים על הרבי בשיחותיו, שונים מן הקצה אל הקצה: לימוד 'פשוטו של מקרא', רש"י ומפרשיו; תורת הרוגצ'ובי על הסתעפויותיה; תורת החסידות ומאמרי אדמו"רי חב"ד; עולם כתבי היד, הגרסאות והנוסחאות, לצד, כמובן, ה'ישיביש'ע לערנען' הרגיל, מכולם בלולה סדרת 'לקוטי שיחות'...), בהירות מחשבתית כמו יכולת 'לפשט' בכתיבה עניינים דקים; יכולת של העמקה ויכולת הגדרה, ובעיקר, יכולת מסויימת 'לפענח' את אשר הסתתר במילותיו הקצרות של הרבי, הן כוונתו בעניין הנדון והן, במובן רחב יותר, תפיסה כוללת של חידושיו והלך תורתו. (במידה רבה נבנה לקוטי שיחות כך שבמרכז ה'ליקוט' עומד חידוש המיוחד של הרבי בנושא, פעמים שבנושא הנדון ופעמים שהשאלה והתשובה הם כמין 'תפאורה' ל'נקודה' המתבארת. ו'חילוץ' החידוש הזה והבלטתו על רקע כל מה שנאמר קודם לכן בסוגיה הם עצמם מעשה פלאות של רי"כ...)

כל היכולות האלו - שניכרו בעתיד במפעליו הגדולים של ר' יואל, כמו תשעת כרכי 'ספר הערכים' ועוד רבים אשר בכתובים, וכמו מפעל השיעורים האדיר שלו, בו לאורך שבעים שנה כמו נתן 'פנים חדשות' לתורת חב"ד, כפי שהוזכר למעלה - הוקדשו להעלאתה על הכתב של תורת הרבי. והרבי, שלא מיהר להתרצות ב'הנחות' משיחותיו ומאמריו וגם במלאכיו ישים תהלה, התרצה במלאכתו של ר' יואל. כמלאך המכה על ראשו ואומר לו הגדל הקדיש שעות רבות להגהה ולהערות על הדפים שהכניס, שהפכו ברבות הימים ל'לקוטי שיחות'. הכרכים הראשונים של הסדרה נערכו בידי ר' יואל, ובהמשך, כשנאלץ לפנות לעיסוקים שהוזכרו למעלה, בידי תלמידיו, אלו אשר חונכו על ידו והוא שפתח להם צוהר לתורת הרבי.

בחרתי ב'לקוטי שיחות' כדוגמא. אבל האמת היא שהיא רק דוגמא לעיסוקו התדיר של ר' יואל בתורת הרבי. עוד בתור בחור צעיר, כך שמעתי מפעם בשם אחד מחבריו אז, ידע הוא להסביר ולבאר בטוב טעם את החידושים המחשבתיים הגדולים העולים מ'דברי הרב' (שחלק מהשומעים מן הצד לא זיהו אז..), זאת, לצד עמלו הגדול בעשור הראשון לנשיאות הרבי, להעלות על הכתב את כל מאמריו ושיחותיו (בצורה סדורה ובהירה, לפלא ממש),, הן 'החזרה' הבהירה שקיים תדיר לאחר כל התוועדות (גם כאלו שנמשכו חמש ושש שעות) המשך בסדרת 'ספר המאמרים מלוקט', הכוללת את מאמריו המוגהים של הרבי (כל אלו ראויים הם לפרקים בפני עצמם, אלא שקצרה דעת הכותב...) וכלה בעשרות השנים האחרונות, כאשר בכל עת מצוא: בשיעורים הכמעט יומיים במקומות שונים, בהתוועדויות, בסעודות שבת, לתלמיד מתלבט או לזקן עול ימים, עסק ר' יואל במה שהיה הדבר החביב עליו ביותר: תורת הרבי, הסברתה, העמקתה, 'תרגומה' לשפתם של תלמידים מתחילים, והעמדתה גם כ'דרך חיים' בה ילך הלומד והמעיין כמו גם כל מבקש ה'.

אז האם היה הוא התלמיד הכי קרוב? קשה לענות על השאלה הזאת. אבל אינני יודע אם בדור האחרון קם בכלל 'תלמיד' אמיתי כמו ר' יואל כהן זכרונו לברכה...

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' יולי 19, 2021 2:00 am

בשולי הדברים: כל זה בנוגע לפן ה'תלמיד' של ר' יואל (וגם זה רק במובנו החיצוני, בלי להיכנס לגוף הדברים: מה למד, ומה מזה לימד...). פן נוסף הוא פן ה'חסיד', הבטל, המקושר, המאמין בכל ליבו. ולא רק שהדברים לא באו בסתירה, אלא להיפך: נראה היה שככל שהוא 'תלמיד' ומעמיק יותר, כך הוא יותר 'מאמין', ודווקא הדביקות שלו היא זו שדוחפת אותו להעמיק ולדייק יותר..

Chortkov · הודעהעל ידי **Chortkov** » ב' יולי 19, 2021 5:17 am

מאמר אודתו בתוך עיתון המבשר

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' יולי 19, 2021 6:29 am

עובדיה חן כתב:האם כל ספריו נמצאים באוצר?

ממה שראיתי ספריו הידועים נמצאים באוצר. יש לציין שבשנים האחרונות התחיל לעמול על ספר חדש - "מהותה של תורה" - שכתיבתו לא נשלמה, אך כמה מאמרים מתוכו פורסמו. ומצו"ב המאמר הראשון (מתוך קובץ אור וחיות, גליון ו).

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' יולי 19, 2021 6:34 am

עזריאל ברגר כתב:(כפי שהיה מקובל בדורות ההם, שלא דקדקו בתוארי כבוד וכו' ואכמ"ל)

למרבה הצער העניין לא השתפר עדיין

ונתנו ידידים

חרסון כתב:...

יישר כח גדול. אם אני מבין נכון אתה אומר שמה שאנחנו רואים בליקוטי שיחות לא הכל נאמר בשעת השיחה ע"י הרבי זצ"ל רק התמצית הווארט והשאר נערך והורחב ע"י רבי יואל כהן ז"ל? והאם אותו דבר בספר המאמרים? [האם צורת הדיבור המיוחדת שמאפיין את ליקוטי שיחות (ובמדת מה את חסידי חב"ד בכלל) שורשו מהרבי או מרי"כ]

ואני שואל שוב שאר השאלות ששאלתי

ונתנו ידידים כתב:א. מה היה הערכתו של הרבי אליו, האם ידוע משהו, האם היו איזה ביטויים?
ב. האם היה כל עסקו בתורת החסידות או גם בנגלה, ומה היו שיעוריו הקבועים בישיבה שספרו עליו פה מקודם בנגלה או בחסידות?

ואני גם מוסיף לשאול האם היה חסיד גדול בעבודה ג"כ או עיקר יחוסו היה גאונותו?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' יולי 19, 2021 8:31 am

ונתנו ידידים כתב:יישר כח גדול. אם אני מבין נכון אתה אומר שמה שאנחנו רואים בליקוטי שיחות לא הכל נאמר בשעת השיחה ע"י הרבי זצ"ל רק התמצית הווארט והשאר נערך והורחב ע"י רבי יואל כהן ז"ל? והאם אותו דבר בספר המאמרים? [האם צורת הדיבור המיוחדת שמאפיין את ליקוטי שיחות (ובמדת מה את חסידי חב"ד בכלל) שורשו מהרבי או מרי"כ]

בדרך כלל השקו"ט נאמרה ע"י הרבי בשעת השיחה, אבל השיחות המוגהות אינן ערוכן כפרוטוקול בדרך אמירתן אלא בעיבוד וסידור מחדש (ולפעמים בשילוב שתי שיחות או יותר). בין הכותבים לרבי היה הרבה שקו"ט (הרבה מעלי ההגהה של השיחות התפרסמו בשנים האחרונות. כאן עלתה דוגמא (לא מסדרת לקו"ש)), והרבי גם היה מוסיף בכתיבת ידו סעיפים שלמים.

ונתנו ידידים כתב:ואני שואל שוב שאר השאלות ששאלתי
א. מה היה הערכתו של הרבי אליו, האם ידוע משהו, האם היו איזה ביטויים?
ב. האם היה כל עסקו בתורת החסידות או גם בנגלה, ומה היו שיעוריו הקבועים בישיבה שספרו עליו פה מקודם בנגלה או בחסידות?
ואני גם מוסיף לשאול האם היה חסיד גדול בעבודה ג"כ או עיקר יחוסו היה גאונותו?

א. הרבי שבחו בע"פ ובכתב, בעיקר בענין מלאכת הכתיבה והעריכה של ספר הערכים. אם לא יקדימוני חברי אביא בל"נ בהמשך כמה מהביטויים.
ב. עסקו בהרבצת התורה היה במשנת החסידות, ובזה היו שיעוריו הקבועים. אמנם מבחינת דרך הניתוח וההסברה שלו היה מתאים להפליא דוקא ללימוד סוגיות בעיון (להבדיל מאחרים שאינם מצליחים בנגלה ופונים לנסתר...).
ג. היה אישיות חסידית יחידה במינה. אי"ה אעלה בהמשך רשימה מיוחדת אודותיו.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' יולי 19, 2021 8:35 am

הלשונות והסגנונות הייחודיים ללקו"ש רובם ככולם מהרבי (וניכרים גם באגרותיו ובשיחותיו שבע"פ). גם הכותבים, והרי"כ בכללם, סיגלו לעצמם את סגנונו של הרבי במידה רבה.

אלטנוישול · הודעהעל ידי **אלטנוישול** » ב' יולי 19, 2021 10:08 am

ונתנו ידידים כתב:ואני גם מוסיף לשאול האם היה חסיד גדול בעבודה ג"כ או עיקר יחוסו היה גאונותו?

היה מונח יום יום שעה שעה באמונת ה' ואחדות ה' והמסתעף. אלו הנושאים שהעסיקו אותו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' יולי 19, 2021 10:45 am

האמת ניתנת להיאמר כי לא היה מופת לרבים בענין של 'עבודה' במובן של התגברות על היצר וכיו"ב, משום שמלכתחילה הוא היה מורם מעם וראשו בשמים, כך שאדם מן השורה שיש לו את הנסיונות והפיתויים הרגילים לא תמיד יכול היה לשאוב ממנו מודל לחיקוי (קצת כעין הסיפור הידוע עם ר"ז מאניפולי בענין קבלת יסורים מאהבה).

ונתנו ידידים

סגי נהור כתב:ב. עסקו בהרבצת התורה היה במשנת החסידות, ובזה היו שיעוריו הקבועים. אמנם מבחינת דרך הניתוח וההסברה שלו היה מתאים להפליא דוקא ללימוד סוגיות בעיון (להבדיל מאחרים שאינם מצליחים בנגלה ופונים לנסתר...).

ומה עם הידע שלו האם היה ידען בנגלה?

דרומי כתב:האמת ניתנת להיאמר כי לא היה מופת לרבים בענין של 'עבודה' במובן של התגברות על היצר וכיו"ב, משום שמלכתחילה הוא היה מורם מעם וראשו בשמים, כך שאדם מן השורה שיש לו את הנסיונות והפיתויים הרגילים לא תמיד יכול היה לשאוב ממנו מודל לחיקוי (קצת כעין הסיפור הידוע עם ר"ז מאניפולי בענין קבלת יסורים מאהבה).

ומה עם עבודת התפילה וכדו'?
ובכלל האם היה לו קשר לענינים העומדים על הפרק ולעסק הכלל?

יישר כח לכל העונים

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ב' יולי 19, 2021 2:38 pm

חמי ז"ל למד בישיבת חב"ד בתל אביב. הר"מ היה רבי דוד פוברסקי זצ"ל (כן... אח"כ בפוניבז'). תמיד ציין שהיו שם אריות דוגמת ר' שלמה ברמן, ולהבחל"ח רבי בערל פוברסקי, אך ר' יואל כהן עלה על כולם.
אביו ר' פולע (רפאל) היה שם דבר ומשפיע חסידות בישיבה.
תמיד תמהתי איך אנשים ירושלמים או ליטאים הגיעו לישיבת חב"ד בלי שהיה להם כל רקע חבד"י, ולא קיבלתי תשובה משביעת רצון.

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ב' יולי 19, 2021 2:52 pm

ידוע שהגר"ד לימד שם, בנו למד שם בגללו, אולי גם ר"ש ברמן. כפי ששמעתי מפי רד"ץ הילמן, ר' דוד העריך מאד את כשרונותיו של ר' יואל, ולפי דרכו היה מצטער מאד על שלא השקיע אותם בנגלה, באומרו שיכל להיות ראש ישיבה גדול. אגב, הרד"ץ סיפר עוד שר' דוד העריך מאד את רח"ש ברוק שהיה בזמנו משפיע בישיבה.
כמדומני שבשיחה שהתפרסמה מהמפגש שבין ר' יואל לר' בערל הם דיברו על תקופת ר' דוד בישיבת חב"ד, ועל הליטאים שלמדו שם. אולי מי מהקוראים כאן יודע היכן ניתן למצוא את השיחה, ויעלה אותה.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ב' יולי 19, 2021 4:16 pm

יהושפט כתב:ידוע שהגר"ד לימד שם, בנו למד שם בגללו, אולי גם ר"ש ברמן. כפי ששמעתי מפי רד"ץ הילמן, ר' דוד העריך מאד את כשרונותיו של ר' יואל, ולפי דרכו היה מצטער מאד על שלא השקיע אותם בנגלה, באומרו שיכל להיות ראש ישיבה גדול. אגב, הרד"ץ סיפר עוד שר' דוד העריך מאד את רח"ש ברוק שהיה בזמנו משפיע בישיבה.
כמדומני שבשיחה שהתפרסמה מהמפגש שבין ר' יואל לר' בערל הם דיברו על תקופת ר' דוד בישיבת חב"ד, ועל הליטאים שלמדו שם. אולי מי מהקוראים כאן יודע היכן ניתן למצוא את השיחה, ויעלה אותה.

אכן ר' בערל למד שם בגלל התפקיד של אביו. אבל אחרים כמו חמי שהיה בן למשפחה ירושלמית שלא היה בינה לחסידות ולא כלום גם למד שם. מה הביא אותו?

ביחס לרח"ש ברוק - גם במרחק השנים ניכרת היתה ההערכה וההתפעלות ממנו מתלמידיו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר