פורום אוצר החכמה

ח''ל קאליסק כתב:החתן נראה וודאי י. צביון חתן הגר''ח קנייבסקי

אולי הוא בן דודו רבי שמשון (בר"מ) צביון

עם אדמו"ר מלעלוב זצוק"ל

איטשע טבריאנער כתב:עם אדמו"ר מלעלוב זצוק"ל

ומי בעל הספודיק היושב ממול עם פאות מאחורי האוזן?.

יהודי פולני מת"א בשם יעקב יצחק הימלשטיין היה חסיד פוריסוב, ובארץ בעלזא ואח"כ לעלוב.
היה בידידות עם הרבה אדמורי"ם ביניהם רבנו [נשוא האשכול דנן]

איטשע,
ידוע לך מה הארוע כאן שנפגשו הרבי מסטריקוב והרבי מלעלוב ירושלים?

נראה לחיים בחדר צדדי בשמחת נישואי א' מנכדי האדמו"ר מלעלוב.
אולי בחדר ייחוד דאולמי מודיעין?

האם יש דרך להעלות סרט ארוך וכבד לכאן? יש לי סרט מחנוכת הבית וקביעת מזוזות לביהמ"ד סטריקוב בירושלים.

יש להזכיר על הקשר של האדמור זצ"ל לגאון הרב חיים קורנברג זצ"ל שהאחרון היה מוסר שעור כל ליל שבת במנ"ח בביהמד של האדמור שאף היה מדי פעם נכנס לשעור ומעיר ושואל..(הרב קורנברג זצ"ל היה ראש ישיבת לעלוב,אולי יש קשר לתמונה לעיל)

הרב קורנברג זצ"ל היה ראש ישיבה בלעלוב בחצר ברחוב רבי עקיבא בב"ב [בנשיאות האדמו"ר רבי אלתר זצ"ל], ואין קשר לתמונה.

יתכן והרב קורנברג היה יכול לתאר אישיותו. שעות על גבי שעות שוחחתי עמו על הסטריקבער והיה אומר תמיד ער איז פשוט א געשמעקאר איד

מפורסם היותו חריף עצום ובקי נפלא בכל חדרי תורה.
לא הכרתי אותו הכרות אישית, אבל לפני שנים רבות הייתי נוכח באיזו חתונה, וראיתי אותו מתווכח בלימוד עם קרובו (בן של בן דודו) הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א ראש ישיבת סלבודקה, (בחריפות סטריקובית אופיינית, שניהם מצאצאי סטריקוב!). זה היה מחזה שאי אפשר לשכוח. אחד מהם אמר איזה יסוד, והשני הקשה עליו חבילות של קושיות מכל הש"ס והמפרשים והפוסקים. והראשון לא נשאר חייב.
כמובן שהבחורים הנוכחים, וגם אני בתוכם, התאספו בהמוניהם מסביבם והקשיבו לויכוח. אבל אחרי כמה דקות התחילו הבחורים משתמטים אחד אחד, ועוזבים את המקום. כי בשלב מסויים הויכוח התנהל ב"קודים". לדוגמא, קושיא: "הרי יש תוס' במנחות מפורש", תגובה: "לפי הטורי אבן במגילה זה מיושב", קושיא: "אבל לפי הנודע ביהודה קשה", וכו' וכו', כשאף אחד מהם לא טורח לציין את תוכן הדברים וגם לא דפים או סימנים. וממילא זה כבר לא עניין את הבחורים.
אבל המצב של "עושים את כל התורה כולה ככדור" השאיר רושם עצום!

יישר כח, כך מספרים על פגישות הגאון ר' אברהם גנחובסקי זצ"ל עם יבדל לח"א הגאון ר' דוב שליט"א.

מנין הביטוי הזה 'עושים את התורה ככדור'?

לגבי התמונה לעיל,

מדובר בהרב פרנקל תאומים , רבה של קרית אונו ז"ל, ובנו החתן שחבש הספודיק לכבוד השווער. הרב פרנקל תאומים נראה חבוש בשטריימל.

מתפעל כתב: מנין הביטוי הזה 'עושים את התורה ככדור'?

מהרש"ל בהקדמת יש"ש לגבי תוס'

יישר כח, זה נאמר כשבח, כן?

מתפעל כתב:יישר כח, זה נאמר כשבח, כן?

זה נאמר שם כשבח גדול

חזק וברוך

למדתי משהו.

מעניין אם גאוני פולין הכירו תורות מהגר"ח מבריסק, כמו האבני נזר, ר' מנחם זעמבא, השפת אמת, ועוד,
אמנם הספר של הגר"ח יצא לאור לאחר פטירת האבני נזר שנלב"ע בתר"ע, אבל מסתמא שמועותיו היו מתבדרים גם בזמנם.
והאם הגיבו על המהלך המיוחד שלו. למשל על החזון איש אומרים שלא כל כך התלהב מזה.

והנה כאן אדמו"ר פולני, תלמיד של מרן הגרי"ז בלימוד. באמת ייחודי ביותר.

בעיר ווארשא היתה ישיבת "תורת חיים" בראשות הג"ר חיים גליקסון (חסיד גור) שהיה חתנו של הגר"ח מבריסק.
ולכן קשה לומר שבפולין לא שמעו על הגר"ח מבריסק.

מתפעל כתב:מעניין אם גאוני פולין הכירו תורות מהגר"ח מבריסק

כמו כן מעניין אם גאוני ליטא הכירו את תורת בעל הישועות מלכו או תורת בעל האבני נזר וכו'.

וונדרבר כתב:בעיר ווארשא היתה ישיבת "תורת חיים" בראשות הג"ר חיים גליקסון (חסיד גור) שהיה חתנו של הגר"ח מבריסק.
ולכן קשה לומר שבפולין לא שמעו על הגר"ח מבריסק.

טעות, שמו לא היה חיים, צ"ל: הג"ר צבי הירש גליקסון הי"ד.

וונדרבר כתב:בעיר ווארשא היתה ישיבת "תורת חיים" בראשות הג"ר חיים גליקסון (חסיד גור) שהיה חתנו של הגר"ח מבריסק.
ולכן קשה לומר שבפולין לא שמעו על הגר"ח מבריסק.

הג"ר הירש גליקסון זצ"ל וכנ"ל.
האם הוא היה חסיד גור(או חסיד בכלל)? לא שמעתי בלתי היום (רבי מאיר פינקל בהגרא"י היה חתנו).

רבינו הגר"ח מבריסק זצ"ל התגורר תקופת זמן בעיר וארשא.

ליום היא"צ הט"ו, מתוך 'לקראת שבת'

אחד מן החבורה פונה אליו ושואלו: ”ר' אברהם, לפעמים אינני מבין אתכם, הלא הייתם מקורבים אצל אדמורים ורבנים גדולי עולם ממש, שנודעו בגאונותם האדירה אשר חבקה שחקים והעניקו חמה בקדושתם ובצדקתם עד שאמרו עליהם שהם בעלי רוח-הקודש. מה היא ההתפעלות הגדולה והיתרה שלכם מהבריסקער רב"
אותו אחד מן החבורה הוא מו"ר מרן הגר"א שפירא זצ''ל. חבל שהעיתון הנכבד מצטט מבלי להביא גאולה לעולם.
לגופם של דברים הסיפור היה שונה מן המצוטט.
מסיבות השמורות עימי אינני מעוניין לכתוב את הגירסה המדוייקת כפי שמסר בנו של רבינו זצ''ל, הרב בן ציון שליט''א.

בן אליהו,

במטותא, ככה אתה מונע טוב מכולנו?

אם אתה מאמין שבידך הגירסא הנכונה, שומה עליך החובה והזכות לפרסמה.
האמת יקרה מכל. אנא, ספר לנו את גירסת הרב בן ציון שהזכרת.

מה זה העיתון לקראת שבת?

חבל שבחלק מהסיפורים, העיקר חסר מן הסיפור.
למשל, סיפור על ההזמנה של ר' שמעון זעליכובער הי"ד, שהיתה בה חידה תורנית,
ולא מביאים מה היתה החידה. אח"כ מביא שכתב תשובת החידה ל'אחד ממשפחתו בירושלים', מי זה אותו אחד? מדוע לא ליתן שמו?
ומה הפיתרון?
בהמשך, נמצא עותק של אמרי בינה שהרבי מסטריקוב בתור בחור צעיר ביח"ל כתב שם קושיא מהאבני נזר על האמרי בינה. הספר הגיע באורח פלא לארץ.
אז הוא נמצא כאן, למה לא לכתוב קצת יותר על הקושיא, לכל הפחות על מה מדובר.

מעניינת גם הצוואה שמובאת בסוף הכתבה, להיטמן סמוך להרב מבריסק, 'אבל לא לידו ממש ח"ו, כי ירא אנכי מקדושתו, אלא סמוך ונראה בלבד'.
האם יש אפשרות להשיג את כל הצוואה בשלימות?
האם באמת טמון הרבי סמוך לקברו של הגרי"ז ?

פרנקל תאומים כתב:הג"ר הירש גליקסון זצ"ל וכנ"ל.
האם הוא היה חסיד גור(או חסיד בכלל)? לא שמעתי בלתי היום

לתולדות הג"ר צבי הירש גליקסון זצ"ל, ראש ישיבת תורת חיים בווארשא, ראה בס' וורשה של מעלה (לרבי שמחה עלברג), פרק י"ח, עמ' קסט-קעד, ושם נזכר שהיה ממשפחת חסידי גור.

פרנקל תאומים כתב:(רבי מאיר פינקל בהגרא"י היה חתנו).

ראה ס' האבא מסלבודקה, (תולדות הגה"צ רבי חיים זאב פינקל), עמ' 521-533.

תמונה יפה עם הרבי הפני מנחם זצ"ל

בברכה המשולשת כתב:

מתפעל כתב: מנין הביטוי הזה 'עושים את התורה ככדור'?

מהרש"ל בהקדמת יש"ש לגבי תוס'

קדמוהו התוס' עצמם, והרחיבו, בסוכה לו, חולין סד, וסנהדרין כו.

יומא דהילולא.יש הרבה מה לספר עוד.

אדרבה,ספר


אוסיף תמונה לכבוד היאהצייט

כידוע, הרבי מסטריקוב זצ"ל היה עורך את שולחנו הטהור בבית מדרשו ביום ש"ק אחר תפילת מוסף והיה אומר שם תורה עם רעיונות וחידושים נפלאים.

אתמהה, מדוע עד היום 18 שנה מפטירתו, טרם הודפסו דברי תורתו בספר כיאה לו ולשמו?

with Skulen zt'l

מתפעל כתב:מעניינת גם הצוואה שמובאת בסוף הכתבה, להיטמן סמוך להרב מבריסק, 'אבל לא לידו ממש ח"ו, כי ירא אנכי מקדושתו, אלא סמוך ונראה בלבד'.
האם יש אפשרות להשיג את כל הצוואה בשלימות?
האם באמת טמון הרבי סמוך לקברו של הגרי"ז ?

הרבי לא הותיר צוואה בכתב, אלא ימים לפני פטירתו פקד זאת על אשתו.
הוא אכן נטמן בהר המנוחות סמוך ונראה לרבו הרב מבריסק, ובצמוד לידידו הרבי מראדז'ין. גם בהשתדלותו של הגרא"י סאלאוייציק שליט"א שהפך עולמות אצל אנשי הח"ק שיתנו לו מקום זה.

ארזי ביתר כתב:האם יש לאי-מי מהרבנים דכאן, את תמונת המצבה?

לקראת יומא דהלולא...

קראתי השבת בתורני של המבשר, שש"ב הגר"ד לנדו ניסח את המצבה

הוא אכן נטמן בהר המנוחות סמוך ונראה לרבו הרב מבריסק, ובצמוד לידידו הרבי מראדז'ין. גם בהשתדלותו של הגרא"י סאלאוייציק שליט"א שהפך עולמות אצל אנשי הח"ק שיתנו לו מקום זה.[/quote]
למה שיצטרכו להפוך עולמות בשבילו?
אגב, כמדומה שהאדמו"ר מראדזין זצ"ל נפטר אחריו, אם אני לא טועה, אבל הוא קנה את המקום קודם.

כי מספר המקומות הפנויים באיזור הוא קטן מאד, ואנשי הח"ק רצו לטומנו במקום אחר (מכובד כמובן) שיש בו מספר גדול יותר של מקומות פנויים.
אכן הרבי מראדז'ין קנה את המקום שנים רבות קודם לכן.

.

תולעת ספרים07 כתב:פעם ראיתי את המצבה שלו בהר המנוחות סמוך ונראה למרן רבינו הגרי"ז ז"ל וכפי שביקש טרם פטירתו באומרו שהוא פוחד לישכב לידו ממש אך סמוך ונראה....
וראיתי פלא עצום
על המצבה לא מופיע כלל המלה אדמו"ר.....
לגודל הפלא הלכתי לברר מיהו זה אשר ניסח את המצבה...
והנה התברר לי שרב דוב לנדא בן דודו של האדמו"ר וראש ישיבת סלובדקה יחד עם הגרמ"ד סולובייציק שליט"א הם אלו אשר ישבו לנסח את המצבה.
לדעתי הם ניסו להיכנס כביכול לראש שלו ולרדת לדעתו איך הוא היה מנסח את המצבה
ומתוך כך הגיעו למסקנא שהוא לא רצה שייקרא אדמו"ר....
לענ"ד הם טעו בזה.......
זה מאוד צורם לראות את מצבתו כאשר לא מופיע עליה אדמו"ר....
דעת חכמי הפורום.

כנראה שהגרד"ל סובר שאין כזה 'מלה' אדמו"ר וממילא יצא במה שכתב 'אדוננו מורנו ורבנו' [ראה לעיל].

לגוף האשכול, שמעתי מת"ח א' ששמע מפי ראש ישיבת בריסק הגרא"י הלוי סאלאווייציק שליט"א [רבו של אדמו"ר מסטריקוב שליט"א] שפעם ביום ל"ג בעומר נעדר הסטריקוב'ר מהלימוד אצל הגרי"ז ולמחרתו שאלו הגרי"ז על היעדרו וענה שהיה במירון, ותמה הגרי"ז 'על חשבון הלימוד?' ענהו הסטריקוב'ר שכאשר היה סבו האדמו"ר הזקן ראמ"מ מסטריקוב זצ"ל בא"י ג"כ עלה/ירד למירון ביום ל"ג בעומר, והגרי"ז קיבל הדברים, ע"כ ודו"ק.

ריש גלותא כתב:בהקשר להנ"ל.משה נוצר היה שם העט של מ"מ צורן.כך שמעתי

נכון!
הוא היה צריך להסוות את זה שהוא היה כותב בעיתון יום השישי.
בנוסף לעיתון המודיע:

לומד_בישיבה כתב:היה אסור למשל לשים את הידיים על שולחן שבת, ואבוי לו למי שהעלה את ידיו על שולחן שבת. ועוד כל מיני דברים שהיום לא רואים את זה.

הוא מנהג דרך ארץ ידוע, וכנראה הקפיד על זה במיוחד בשולחן שבת קודש.