מן הדרום כתב:לרגל שבעים שנים לפטירתו של הרב חרל"פ
מצ"ב קונטרס שכתב מפיו חתנו הרב בארי ונערך בידי המשפחה
יש"כ!
מי יגלה לנו שמו של אותו חכם...?סיפר מורי חמי: פעם בא ארצה חכם אחד בחכמות העולם להפליא ופיקח נפלא ושמו אשר בר. רבים ראו ובירכו עליו 'אשר חלק מחכמתו לבשר ודם'. והיה פיקח נפלא במינו, ועם זה היה ירא אלוקים אשר צדקתו ויושר ליבו מנעו את הפרסום הגדול שהיה צריך לו לפי חכמתו. חבר ספר שהוכיח שכל ששה מחייב שבע. ופעם בא מורי חמי אצלו ומצא מכובדים מאד שישבו במסיבה וחיכו כנראה למנין. ובנתיים הראה להם את הפלא הזה. שהעמיד ששה מנורות בעיגול מדויק ובאמצע שם עששית . וכשדלק את הנרות נדלק גם השביעי. ויהי לנס. והיה לו מיחם שהיה כתוב עליו בכתב חרט "גדול, גדולה, הגדולה, גדולות". וביאר: זה למה? מפני שדרכו של עולם, כשיושבים מסביב לשולחן על כוס תה, יתכן לפעמים שיבואו לידי ארבע מכשולים. אפילו לרציחה. כגון שמשחקים בקלפים ובאים לידי קטטות, וכן לזנות ח"ו וגם מינות ולשון הרע. ובכן חרט את המילים לזכרון להימנע מאלו הדברים. ברציחה כתוב בקין 'גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא'. עבודה זרה כתיב 'חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה'. זנות כתיב 'וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹקים'. לשון הרע כתיב 'לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת'.
