הגאון המקובל רבי סלמן מוצפי זצוק"ל

[יוסף חיים אוהב ציון]

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 241676
לכבוד מורנו הרב שליט"א. הלילה ימלאו מ"ז שנים לפטירת מור אביו זלה"ה וזיע"א, אפשר כמה נקודות מרכזיות על הנהגותיו?
תשובה
היד רועדת, הלב הולם בחזקה, העיניים רוטטות, גופי מזדעזע כשאני בא לתאר מלאך, איש קדוש, אני חושש שמה שאכתוב חלילה ואמעיט בערכו, כי איני יודע אם נשאר היום מי שיודע לתאר באמת את הדמות המפוארת האדירה והנפלאה והנדירה בייחודיתה.
אבי ז"ל נולד בליל שבת קודש משפטים - שקלים ז"ך לחודש שבט התר"ס, השבת ימלאו בדיוק 122 שנה להולדתו. בעיר בגדד בכור לאביו החסיד הנורא חכם ציון מאיר מצפי ז"ל, שעה אחרונה מהלילה בשעה 4.00 לפנות בוקר בבית הוריו על שפת נהר החידקל.
הבית התמלא כולו אורה, הראשון להתבשר היה מורנו הגאון האדיר חכם יוסף חיים ז"ל אשר היה מורו ורבו של סבי חכם ציון מאיר שלמד אצלו בשיעור מדי בוקר לאחר התפלה בנץ החמה בספר עין יעקב, ושלחן ערוך אורח חיים כולו ויורה דעה כולו על הסדר, ואחת לארבע שנים ערכו סיום על כל לימודם.
ברית המילה התקיימה בבית הכנסת הגדול בנהרדעא הנקרא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא, [עיין מגילה כ"ט, א] שהשכינה היתה מתגלית שם, הסנדק היה מורנו הבן איש חי, והמוהל הסבא חכם יחזקאל מצפי ז"ל ראש הישיבה.
אביו שמר עליו מכל משמר, האכילוהו רק מהודר שבמהודרים, מזון כשר למהדרין, ואביו הקדישו לתורה ולעבודת השם יתברך.
עוד בהיות הילד בן ארבע בלכתו לבית הכנסת היה לוקחו עמו, ובדרך מכסה פניו לבל יראה דמות הגויים ולא בתי תיפלתם, לימדו תורה נביאים וכתובים עם טעמיהם על פה.
באלול תרס"ט נפטר הרב בן איש חי ז"ל, והוא קיבל על עצמו לקום כל לילה בשעה 2 בבוקר וללמוד ספרי מוסר והוא ילד בן 9, ולמד עם חבירו הרב יעקב מצפי ז"ל ראשית חכמה ושבט מוסר ופלא יועץ בעל פה.
למד בבגדד במדרש "בית זילכה", שם למדו גאוני עולם, הרב זבחי צדק, הרב בן איש חי, הרב גדולת אלישע, הרב אליהו מאני, הרב יהודה פתייה ועוד. בהיותו כבן עשרים שנה והוא הבכור בבית, יצא לעבוד כמזכיר ראשי "כתאב באשה" אצל שר האוצר היהודי. ונפגש עם גדולי עולם בעיקר עם ראשי הממשלה הבריטית, אתם שוחח באנגלית שוטפת, שלט בצרפתית, תורכית. והיה אהוב אצל כל הגויים.
התגעגע לארץ ישראל, חמש פעמים עלה לביקור וחזר, אהב את ארץ ישראל בכל לבו,
הנהגותיו
נזהר בברכות הנהנין, והיה באופן קבוע באכלו סלט בסעודה היה לוקח פרי האדמה מברך עליו ופוטרו, וכן היה מברך שהכל קודם הסעודה, בחול מברך שהכל ומכווין לפטור המים ששותה בסעודה. ברכת המזון בירך בכוונה עצומה בעיניים עצומות, בהתלהבות, כמדבר אל המלך, בליל שבת הייתי עוקב אחריו כשהיה אומר את "רצה והחליצנו" היה מזיל דמעות במילים "אל תשכחנו לננננצח... ואל תזנחינו לעעעעעעד... והייתי בוכה בחשאי אתו.

נזהר כל ימיו לא ליהנות מאחרים כלל, ולכן לא הלך לשום סעודה, גם נהג לא לאכול כלל מחוץ לביתו. השלחן בין בחול בין בשבת ומועד היתה פרוסה עליו מפה לכבוד השכינה. כמבואר בזוהר הקדוש. המפות מדי יום השישי בשעה 12.00 בצהריים מחליפים את הכיסויים של השלחן, הכסאות! המיטות וכל הרהיטים הדלים.

היה רץ לחפש קיום מצוות מהתורה, זרע תבואה כדי לקיים מצוות תרומות ומעשרות, שמיטה שמר כהלכת, שילוח הקן, זרוע לחיים וקיבה נתן לכהן, ראשית הגז בחודש אייר, נזהר במצוות מפני שיבה תקום, כיבוד אם באופן מדהים, הוא בעצמו שירת אותה בכל, צלחת האוכל רק הוא הגיש לה, את ידיה הוא בידיו נטל בכלי, מגבת בידו, קם מפניה מלא קומתו, הזמין תופרת לבית שתתפור לה בגדיה כרצונה, רופא אישי שיטפל בה, כל יום נישק ידה, והיא בחכמתה אומרת לו אותך אני צריכה כשאהיה בעולם הבא ותלמד תורה בשבילי, עתה אחים שלך יטפלו בי, קיים לקט שכחה ופיאה בגינה, היה קם מפני תלמידי חכמים, נזהר לא לקבל מהם שום שירות. דקדק במצוות בכל יכולתו, היה מחפש וחוקר היכן יש משפחות עניות ועוזר להם בסתר.

אהב כל יהודי באשר הוא, בעיקר את הרחוקים, כולל מחללי שבת היה מקרבם ומדבר על לבם, מלב אל לב, בירכם ודיבר אליהם בהרבה רגש ואהבה, והם אהבוהו והעריצוהו, ושמעו בקולו והיו באים לשיעוריו ותפילותיו.
רבים פנו אליו כשהיה מי מקרובם חולה לעשות פדיון נפש, נתנו לירה אחת עשה פדיון בדמעות שליש במשך חצי שעה עם כוונות הרש״ש זיע״א, חינם אין כסף, ושלח אותי אליהם עם הלירה ביד וציווה לתת אותה למשפחה עניה.

דאגתו למשפחות עניות היתה מדהימה, כמה פעמים קראני ולקח אתו מוצרי מזון בסיסיים במשקל הכי כבד, והניחם באשמורת הבוקר על פתח ביתם בסתר.

לימודו היה פלא גדול, כל מה שלמד מקרא, משנה, גמרא, זוהר, למד עם מפרשים, והיה מקשה ומתרץ בכל ענין. שילב חצי זמנו לימוד גמרא והלכות, וחצי זמן תורת הקבלה.
ביום השישי סיים תפילתו בנץ החמה וניגש לארון קודש, פתח את ספר התורה וקרא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. מיהר כצבי לביתו מרחק עשר דקות הליכה מהירה, ישב והכין את סעודת הלילה, מרק עוף עם שלל ירקות, כובה לשבת עטופה באורז, עדין היה באכילתו, קיבה רגישה לקמח או סולת, הדגים טוגנו . כשלא התענה טעם פת שחרית הכין את נרות השמן והפתילות שבעה במספר כמשפט. רץ למקוה, בזריזות פשט בגדיו התרחץ שלש פעמים ליפא מפשתן וסבון פשוט טבל במקווה קנ״א טבילות כמנין מקוה ושם אקי״ק במילואו. עלה והסתפג, לבש בגדי לבן ויצא עם פנים חדשות. גאון אשכנזי מבני השכונה היה רואהו ומברכו לשלום, ואמר לי אביך יוצא מהמקווה איש חדש ממש מלאך ופניו מאירות.
רץ לביתו כאילה הכין כל בגדי שבת ונעליו ורץ בחצות היום לבית הכנסת שם ישב ולמד בסודות התורה עד מנחה. קרא שיר השירים במנגינה ובזריזות, קיבל שבת עם הכוונות בחצר. וחזר לבית הכנסת להתפלל ערבית.
בדרכינו לבית הייתי צריך לשנות לפניו כל דפי הגמרא שלמדנו השבוע ולבארן.
החמיר מאוד בהלכות שבת. היינו סוגרים את הברז הראשי של המים ביום השישי, כש"טנק" מים על הגג מספק מים לכל השבת. בחשמל לא השתמש כלל בשבת, מנורת נפט היתה בבית ולאורה קראנו כולנו ולמדנו, שלחן שבת היה "גן עדן", שירים שונים, ובכל בית עוצר ושואל פירוש המילים, את שירי רבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול, רבי ישראל נג'ארה, רבנו שלם שבזי, רבנו יוסף חיים, וראיתיו שהיו עיניו זולגות דמעות מרוב התרגשותו בשירים, גם כשהיה ידוע במכאוביו, מחלת לב קשה, כליות, בעיות מעיים, חוסר איזון עד שלפעמים היה נופל, כששר בשבת היה גבור כאריה והיינו מרגישים שהנה המשיח הגיע והוא מעבר לדלת.
כל שבת למדתי עמו הפרשה עם פירוש רש"י ז"ל, וקנה כל המפרשים עליו, הרא"ם, הלבוש, הטורי זהב, הכתב סופר, עמר נקא להרב ברטנורא, אהלי יעקב, ועוד היה לו שיעור עם חברותא בקבלה קבוע. נזהר לסיים סעודה שלישים קודם השקיעה. וישב ללמוד עד ערבית כדי לחבר לילה ביום בדברי תורה.
מוצאי שבת קודש בא לבית בהפתעה, אמר פסוקי "ויתן לך" ואחריהם כל הפיוטים למוצאי שבת, גם שירים לכבוד אליהו הנביא בערבית!!! באיזה שמחה, כאילו מדבר אליו, 42 בתים בהם מסופרים כל נפלאותיו, ומפרש לנו אותם ואמא יושבת מולו ומתפעלת. ואנחנו מהופנטים. אחר כל זה חילק עוגיה לכל אחד והיא היתה טעימה מכל מעדני עולם.

איזה יום הכיפורים היה כל שנה, לבוש כמלאך השם, פניו רציניות, פחד ורעדה על חתימת יום השנה על כל התרחשותיה, פיוטים, ביאורים, אגדות, מוסר, קריאת "כתר מלכות" לרבנו שלמה אבין גבירול, להרדב"ז, לרבי אליהו מאני, ולרבנו יוסף חיים. בעלות השחר לבית הכנסת, תפלה בכוונות עד הלילה ברציפות, ובמוצאי היום שמחה רבה.

עניו גדול היה, נחבא אל הכלים, אסר עלינו לקראו חכם או רב, מרן ז"ל העיד עליו כי מימיו לא שתה אפילו כוס מים בבית שאינו שלו, רבנו יהודה צדקה אמר לי שגם בדורו לא היה כמוהו, וראהו ברחוב "נשמה מהלכת" לא בשר ודם. מורנו הרב בן ציון אבא שאול העיד עליו שלא היה בדורו מקובל גאון כמוהו, ולא הניח תיקון שלא עשה.
כל ימיו היה בוכה על גלות ישראל, על גלות השכינה, על החורבן, כמה דמעות שפך על יהודי ארצות ערב, רוסיה, בוכרה, גרוזיה, מרוקו, ועוד. כל לילה בחצות, מבהיל, מרעיד. לילה אחת נעל את בית הכנסת על 150 איש והוציא שבעה ספרי תורה והניחם על התיבה, עשה שבעה הקפות והיה צועק בדמעות שליש על צער ישראל, על חינוך ילדי ישראל, על גזירת גיוס בנות, בחורי הישיבות, ניתוחי מתים, חילולי שבת ועוד. וכששמע שמנהיגי תבל מאיימים על ישראל לא ידע מנוח, והיה שואג כארי על עזות מצחם וחוצפתם, כי בזכות ישראל הם חיים.

בחצות הלילה פרס סדין על הקרקע הניח אפר במצחו וקרא תיקון חצות בדמעות שליש. שק על בשרו ממש עשוי מנוצה של עזים דוקר ושורט על עורו העדין ומרר בבכי על הגלות ועל ישראל אשר התרחקו מהתורה, ממקום המקדש, ועל היהודים הנמצאים בארבע כנפות הארץ ועל כל יהודי השרוי בצער.
שנה אחת ביום פורים באמצע הסעודה לקח נייר ורשם בערבית את שמות מנהיגי ארצות ערב הנלחמים עם ישראל, ומחק את שמם אחד לאחד, ובתוך שלש שנים כולם מתו במיתות שונות.
ליל הסדר היה פלא פלאות, כוונות הרש"ש על כל פרט, ארבע כוסות, מצה, מרור, חרוסת, קריאת ההגדה בקול רם כשופר. וכשסיים שר בפרסית... את חד גדיא בשמחה ובבדיחות הדעת, והיה מברך את כל ישראל בחיים טובים ומאושרים, אחר כך שר את "אחד מי יודע" בערבית, והיה בכור ולאחר תענית בכורות, וחולה, אבל שואג כארי. לא היתה לילה שמיחה בשנה כלילה זאת.

כל ימי החול לא הגיע לבית, ממוצאי שבת ועד יום השישי בבוקר, הילדים באים אליו כל יום ומוסרים דו"ח על כל הלימודים במשך היום, היה מלמד אותי כתיב וכתב, חשבון, אלגברה, גם קצת אנגלית שלמדנו בתלמוד תורה, דאג לכל הבנות, אם למדו, התפללו, מתלבשות כהלכה, הכל תפקד בסדר מופתי, כי הוא שימש לדוגמא לכולנו. יהא שלום במנוחתו וזכותו תעמוד לנו ולכם ולכל עם ישראל.

[פרנקל תאומים]

נפלא מאד. פלאי פלאים.

יש''כ ר' יוסף חיים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש הרבה ממעשיו והנהגותיו בספרי בנו הגרב"צ בהקדמות הנקראים מעשה רב.

[תוכן]

נפלא מאד מאד! דומה שיצא עליו ספר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

עולמו של צדיק.

[אבני גזית]

סיפר לי פעם בנו הגרב"צ -

בדרך כלל היה אביו לומד בעזרת הנשים של אהל רחל ברחוב דוד ילין, מבלי רואה, והקפיד שלא יגלו את מקום לימודו.
פעם, בהיות הבן לומד בישיבת פורת יוסף הסמוכה, הגיע אליו הרב גץ, זמן קצר אחר ששיכל את בנו. בתחנונים ביקש שיגלה היכן יושב אביו, כי הוא לא מסוגל לשאת את צער השכול.
הבן ריחם על הרב גץ, הראה לו את בית הכנסת ורגע לפני שברח מאימת אביו, שמא יגלה שהוא גילה את מקומו, ראה אותו האב כיצד מצביע על מקומו.
במשך כמה שבועות אביו לא דיבר איתו מהקפדה, איך העז לגלות את מסתוריו.
והגם שהיה להם חברותא מדי יום בצהריים באותו מקום, היו לומדים בלבד, ושום דבר מעבר ללימודם לא החליף עמו. כמדומני שאמר במשך חודש ימים לא הסכים להחליף עמו מילה מלבד בלימודם!

עוד סיפר לי שזוכר את הרבי הבית ישראל מגור מאזין לתיקונים שערך בבית הכנסת טוויג ברחוב רשב"ם בירושלים, בשעות הלילה. ומכיוון שבא הרבי, הגיעו עוד גדודי חסידים ונעשה מזה רעש. לכן הפסיק. ואף על פי כן מדי פעם היה מגיע בהיחבא בגפו.

[פרנצויז]

אבי ז"ל נולד בליל שבת קודש משפטים - שקלים ז"ך לחודש שבט התר"ס, השבת ימלאו בדיוק 122 שנה להולדתו. בעיר בגדד בכור לאביו החסיד הנורא חכם ציון מאיר מצפי ז"ל, שעה אחרונה מהלילה בשעה 4.00 לפנות בוקר בבית הוריו על שפת נהר החידקל.
הבית התמלא כולו אורה, הראשון להתבשר היה מורנו הגאון האדיר חכם יוסף חיים ז"ל אשר היה מורו ורבו של סבי חכם ציון מאיר שלמד אצלו בשיעור מדי בוקר לאחר התפלה בנץ החמה בספר עין יעקב, ושלחן ערוך אורח חיים כולו ויורה דעה כולו על הסדר, ואחת לארבע שנים ערכו סיום על כל לימודם.
ברית המילה התקיימה בבית הכנסת הגדול בנהרדעא הנקרא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא, [עיין מגילה כ"ט, א] שהשכינה היתה מתגלית שם, הסנדק היה מורנו הבן איש חי, והמוהל הסבא חכם יחזקאל מצפי ז"ל ראש הישיבה.

לפי המסורת העיר "נהרדעא" הקדומה ידועה היום בשם "עאנה", כ-250 ק"מ צפונית מערבית לבגדד.
ראה במבוא לס' כינוס חכמים (מני) עמ' 15 הערה 4
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=15&book=608715
ולפי זה נראה שיש כאן איזה ט"ס, כי לא מסתבר שטלטלו תינוק בן שמונה ימים מרחק של 250 ק"מ [בתנאי הימים ההם] מבגדד עד נהרדעא [עאנה], כדי שברית המילה תתקיים בבית כנסת "דשף ויתיב" בנהרדעא, ושגם הבן איש חי והסבא של התינוק נסעו לשם.

[אבני גזית]

ציונו הקדוש

[כדכד]

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
....
אבי ז"ל נולד בליל שבת קודש משפטים - שקלים ז"ך לחודש שבט התר"ס, השבת ימלאו בדיוק 122 שנה להולדתו. ב....

אולי צ"ל : השנה במקום השבת?

[פרנצויז]

ברית המילה התקיימה בבית הכנסת הגדול בנהרדעא הנקרא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא, [עיין מגילה כ"ט, א] שהשכינה היתה מתגלית שם, הסנדק היה מורנו הבן איש חי, והמוהל הסבא חכם יחזקאל מצפי ז"ל ראש הישיבה.

לפי המסורת העיר "נהרדעא" הקדומה ידועה היום בשם "עאנה", כ-250 ק"מ צפונית מערבית לבגדד.
ראה במבוא לס' כינוס חכמים (מני) עמ' 15 הערה 4,
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=15&book=608715
ולפי זה נראה שיש כאן איזה ט"ס, כי לא מסתבר שטלטלו תינוק בן שמונה ימים מרחק של 250 ק"מ [בתנאי הימים ההם] מבגדד עד נהרדעא [עאנה], כדי שברית המילה תתקיים בבית כנסת "דשף ויתיב" בנהרדעא, ושגם הבן איש חי והסבא של התינוק נסעו לשם.

כעת מצאתי שהיתה קבלה בידי הרה"ג רבי עזרא דנגור זצ"ל מבגדד, שביהכנ"ס הגדול של בגדד היא הביכנ"ס דשף ויתיב בנהרדעא, [ולפי"ז יש ליישב שברית המילה התקיימה בבית הכנסת הגדול בבגדד], ראה ס' לקח טוב (דיין) חלק ג' עמ' קפג-קפד [מגילה כט.], (ד"ה ולכל הדברות, והלאה), וראה שם מה שיש לתמוה על דעה זו.
https://beta.otzar.org/#/book/165935/p/ ... /0/end/0/c