פורום אוצר החכמה

ביקשוני לברר באתרא הדין, מי יודע אודות האיש רב - הניגודים הנ"ל וגלגוליו, וקורות חייו הסוערים?

בגלגולו הראשון היה חסיד גור נלהב ממקימי ההתיישבות האגודאית בעמק יזרעאל "מחנה ישראל". התיישבות שנכשלה קשות.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 8&pgnum=32



http://www.ladaat.net/articles.php?do=v ... cleid=3971
ה'גוראי' שחזר מהכפור הקומוניסטי (אהרן גרנביץ'-גרנות)
אחד מבני החבורה שיישבה את 'מחנה ישראל' היה יצחק ארדנסט. הוא היה חסיד גור, שעלה לארץ עם הקבוצה שעבדה בנתניה, והיה הרוח החיה בעלייה השנייה ל'מחנה ישראל'. ארדנסט נולד בעיירה לוטוטוב שבפולין, הסמוכה לגבול הגרמני, למשפחה חסידית רבנית. אביו היה יבואן עורות, ואמו הקימה את בית הספר בית יעקב בעיירה, שהיה השלישי בפולין. הוא עצמו למד בחיידר, ולאחר מכן המשיך במתיבתא בוורשה.
בשובו הביתה החל לארגן את צעירי 'אגודת ישראל' בעיירה כתריס מפני הידרדרות הנוער לזרועות התנועות הציוניות. לפני שעלה ארצה, נסע אל האדמו"ר בעל ה''אמרי אמת' מגור לשאול בעצתו, והאדמו"ר השיב לו שלפני הנסיעה ילמד מקצוע. כשנפתחה ההכשרה של 'אגודת ישראל' באחוזת סודוקוב שהייתה שייכת לאדמו"ר ה'אמרי אמת' זיע"א, הוא עמד בראשה. לאחר מכן, בוועידת 'אגודת ישראל' בפולין שימש ציר וחבר הוועדה לענייני ארץ ישראל.
כשבא לבקר בראש השנה בחצר האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" הפך לסנסציה. כשהגיעו אשרות העלייה הראשונות לאנשי 'אגודת ישראל', עלה לארץ עם הקבוצה הראשונה של אנשי ההכשרה שנבחרו לתפקיד זה. הם הגיעו לארץ בשנת 1934, ועוד באנייה התארגנו לקיבוץ, ויצחק ארדנסט חיבר את התקנון. בהגיעם ליפו המתינו להם בנמל ראשי 'אגודת ישראל'. חלק מהקבוצה התפזר. ארדנסט החליט לעבוד כפועל ונסע לפתח תקווה, שם הועסק בפרדסים, ולאחר זמן קצר עבר לנתניה שם ארגן את השביתה הראשונה בעיר על פגיעה שפגע מנהל עבודה באחד הפועלים מהקבוצה.
בשיתוף עם אנשי הקבוצה, רקם את רעיון חידוש 'מחנה ישראל' והפך למזכיר היישוב ולגזברו. הוא עבד אצל איכרי היישוב בלפוריה. כשהמצב ב'מחנה ישראל' נהיה בכי רע, פנה לכל המוסדות העליונים של אגו"י.
כשראה שחלום חייו - התיישבות חרדית בארץ ישראל - נותץ, התלבט לאן להמשיך. לחזור לעיר ולחיות שם לא רצה, לא לשם כך עלה לארץ. הקשרים שקשר עם קיבוצי הסביבה מרחביה ומזרע בתוקף תפקידו כמזכיר הקיבוץ, הלהיבו אותו, והוא פנה למזכירות הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר וביקש להצטרף לאחת הקבוצות. אלה הציעו לו להצטרף לקבוצה ותיקה, אך הוא ביקש דווקא קבוצה צעירה. באותם ימים, עלה על הקרקע קיבוץ 'שער הגולן', והוא הצטרף אליו. כיוון שהיה רגיל לחיי קבוצה, הוא לא נתקל בקשיים בקליטה. ביום הראשון כבר הרגיש כחבר ותיק, ועבד בכל ענפי המשק. בשנת תש"ז עבר גם לפעילות מפלגתית, ושימש רכז אזורי של מפ"ם בגליל, לאחר מכן בחדרה בנתניה ובעוד מקומות.
אחד המאורעות המסעירים ששמו מעורב בהם, היה השלכת ספר התורה מקיבוץ שער הגולן שהסעיר את היישוב בארץ. מדובר היה בהוצאת ספר התורה מבית הכנסת של הורי חברי הקיבוץ והשלכתו למשאית האשפה. הוועד הלאומי הקים אז ועדת חקירה לבדיקת האירוע. לימים טען כי שמו שורבב שלא בצדק במאורע זה, דווקא בשל היותו יהודי שומר מצוות לשעבר, אך למעשה היו אחרים שעשו זאת.
כבעל השכלה יהודית עמוקה, הוצע לו לעבור לסמינריון של השומר הצעיר בגבעת חביבה ולשמש מרצה בנושא פולקלור יהודי. הוא ניגש לתפקיד בכל הרצינות, ולצורך הרצאותיו התעמק ביהדות ושב להגות בתכנים שבהם הגה בצעירותו. הוא הרצה על תפילה, על תפילין, על משנה ועל גמרא. הלימודים האלה השיבו אותו אל המקורות, ולאחר קרוב לשלושים שנה של חברות בקיבוץ חש כי עליו לשנות את אורח חייו ולשוב אל דרך אבותיו. הוא רכש טלית ותפילין, והחל להתעטף בטלית ולהניח תפילין בכל יום.
הוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית הרוסית במוסקבה והגילויים על אודות זוועות הסטליניזם, גרמו למשבר רעיוני אצלו. ככל שהרצאותיו על היהדות הלכו ותכפו, החל להרגיש את הטעות שעשה, ובאחד מביקוריו בירושלים נפגש עם ידידים מנוער שעם חלק מהם שמר על קשרים. אחד מהם היה ר' פינחס (פיני'ה) לווין, המייסד והמנהל של סמינר בית יעקב בירושלים, שהיה הראשון ששמע ממנו על שובו להניח תפילין מדי יום.
ביום בהיר אחד, החליט לעלות לראש השנה אל חצר האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור, אך אל האדמו"ר לא נכנס. במוצאי החג, מצא עצמו עם הרוקדים ריקוד חסידי. עוד באותו לילה הודיע לידידו ר' פנייה לווין כי הוא עוזב את הקיבוץ ועובר לירושלים.
הוא שב לקיבוץ, ארז את חפציו, עלה לירושלים והיה לספרן הסמינר עד להסתלקותו.

יגל, איישר.
מרתק.

מאוחר יותר אוסיף עדות קטנה

יגל כתב:בשיתוף עם אנשי הקבוצה, רקם את רעיון חידוש 'מחנה ישראל' והפך למזכיר היישוב ולגזברו. הוא עבד אצל איכרי היישוב בלפוריה. כשהמצב ב'מחנה ישראל' נהיה בכי רע, פנה לכל המוסדות העליונים של אגו"י. כשראה שחלום חייו - התיישבות חרדית בארץ ישראל - נותץ, התלבט לאן להמשיך. לחזור לעיר ולחיות שם לא רצה, לא לשם כך עלה לארץ. הקשרים שקשר עם קיבוצי הסביבה מרחביה ומזרע בתוקף תפקידו כמזכיר הקיבוץ, הלהיבו אותו, והוא פנה למזכירות הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר וביקש להצטרף לאחת הקבוצות. אלה הציעו לו להצטרף לקבוצה ותיקה, אך הוא ביקש דווקא קבוצה צעירה. באותם ימים, עלה על הקרקע קיבוץ 'שער הגולן', והוא הצטרף אליו. כיוון שהיה רגיל לחיי קבוצה, הוא לא נתקל בקשיים בקליטה. ביום הראשון כבר הרגיש כחבר ותיק, ועבד בכל ענפי המשק. בשנת תש"ז עבר גם לפעילות מפלגתית, ושימש רכז אזורי של מפ"ם בגליל, לאחר מכן בחדרה בנתניה ובעוד מקומות.

כתיבה מאוסה. אסור לכתוב שהוא התחלן בין היותו מזכיר מחנה ישראל לבין היותו רכז אזורי של מפ"ם? לא עושה חשק לקרוא את כל התיאורים הצבועים והמלוקקים האלו.

איש_ספר כתב:כתיבה מאוסה. אסור לכתוב שהוא התחלן בין היותו מזכיר מחנה ישראל לבין היותו רכז אזורי של מפ"ם? לא עושה חשק לקרוא את כל התיאורים הצבועים והמלוקקים האלו.

מאוסה??? אולי עדינה!!!
נניח שמותר לכתוב שהתחלן, אם בכל זאת הכותב משמיט פרט "חשוב" זה, (שאגב די ברור לכל קורא) כתיבתו הופכת למאוסה צבועה ומלוקקת ??????

כתיבה מאוסה היא כתיבה שהקורא מולך בכחש ובערמה. הרי כשהקורא קורא שהאיש הצטרף לקיבוץ הוא עדין לא יודע שפרק עול מצות, רק אחרי שמגיעים לחשדות שהיו עליו עם הס"ת מתחילים להבין. יש עדינות שיש לה מקום, כאן זה סתם כתיבה שקרית וחסרת טעם ובעיני גם מאוסה. ענין של טעם. והעיקר שסגנון כזה גורם לקורא לאבד כל אמון בתיאור כולו.

ואולי פשוט הכותב פעל לפי ההלכה המפורשת בב"מ נח,ב?
או שלדעתך רק לו עצמו אסור, ולאחרים מותר בדרך סיפור?

רבינו אי"ס, דומני שתגובתך חריפה מדי. היו כאן דברים חמורים יותר שלא זכו למקלחת צוננין כזאת...

יכול להיות שהגזמתי, אבל יש משהו מקפיץ בכתיבה הזו. אני נזכר פעם בביקורת שקראתי על ספר זכרונות של טובה פפיש נכדה של הנצי"ב. הכותב תמה ע"כ שבטבעיות אחרי שהעלתה את זכרון אביה וכו' היא מתארת סיטאוציה של ניגון בפסתנר בשבת. רח"ל. המבקר העיר שנראה מתוך דבריה שנטישת דת אינה ענין ששוה אפילו דיווח ולו לאקוני, אלא זה פשוט דבר טבעי אצלה, שהאב חרדי והבת מחללת שבת. אם אהרן גרנביץ הצדיק (אגב היינו שכנים בילדותי ברחוב אדמו"ר מגור...) חושב שאסור להזכיר שר' יצחק הנזכר, יצא פעם לתרבות רעה, שיהיה, שישבור את הראש וימצא משהו ממכבסת המילים המשוכללות. אבל אי אפשר לכתוב בסגנון כזה משונה, וכך לעבור בשווין נפש, בין מחנה ישראל האגודאי לבין הקיבוץ השומצ"י. כאילו אין כאן שום דרמה נוראה, כביכול מעתלית הוא עקר לנצרת. זה מביא לידי גיחוך וגם מרגיז מאד.

לגופו של סיפור אוסיף שתי הערות ששמעתים מיהודי יקר שליט"א שאביו ז"ל חזה במו עיניו את תהליך התפקרותו של ארדינסט.
א. ראשית צריך להדגיש שר' יצחק היה אברך מיוחד, משכמו ומעלה, מלא להט חסידי שגם במחנה ישראל לא ויתר על שום סממן חיצוני [שלא כרבים בתקופה ההיא]. אם בימות החול לבש בגדי פועל הרי שבשבת לבש קפוטה וספודיק, גרביו תחובות במכנסיו ופאותיו העבותות משתלשלות לו ויורדות.
ב. הוא אכן עזב את מחנה ישראל ואת הדת לא מתוך משבר אמונה ולא מתוך מסקנות של כפירה רח"ל, כי אם מתוך שבר נפשי עמוק מכשלונה של ההתיישבות החרדית. אביו של המספר לי סיפר, שהוא זוכר את אותה שבת בה ביקר אצל סבו במחנה ישראל ומישהו הראה לו על האברך שעמד בתפילה יוקדת ואמר לו: אתה רואה אותו? ביום ראשון הוא עובר לקיבוץ השכן....

ב. הוא אכן עזב את מחנה ישראל ואת הדת לא מתוך משבר אמונה ולא מתוך מסקנות של כפירה רח"ל, כי אם מתוך שבר נפשי עמוק מכשלונה של ההתיישבות החרדית. אביו של המספר לי סיפר, שהוא זוכר את אותה שבת בה ביקר אצל סבו במחנה ישראל ומישהו הראה לו על האברך שעמד בתפילה יוקדת ואמר לו: אתה רואה אותו? ביום ראשון הוא עובר לקיבוץ השכן....

אם כך זה באמת סיפור מוזר מאד

גור, תודה, מזעזע.
שמעתי שהיה גם אחד אדמו"ר שהתפקר ל"ע עקב שברון לבו על כשלון כפר חסידים. הוא עבר ללוס אנג'לס וחי שם כחילוני גמור. שמעתי שמו וסיפורו העגום, ואינני זוכרו כעת. היש יודע?

ישבב הסופר כתב:גור, תודה, מזעזע.
שמעתי שהיה גם אחד אדמו"ר שהתפקר ל"ע עקב שברון לבו על כשלון כפר חסידים. הוא עבר ללוס אנג'לס וחי שם כחילוני גמור. שמעתי שמו וסיפורו העגום, ואינני זוכרו כעת. היש יודע?

האדמו"ר מיבלונה. ממשפחת טאוב. נצר לבית קוזמיר.
בערוב ימיו הגיע לכאן [בשנות התש"מ!] הוא היה ישיש מופלג ובראותו את הארץ פורחת ובהלכו בשבילי כפר חסידים צעד ועיניו זולגות דמעות.

[כשגונן שגב הצביע בעד אוסלו-וולוו וחיפש מקום להתחבאות מזעם העם, הוא עשה זאת בביתו הנטוש של היבלונער...]

גוראריה כתב:

ישבב הסופר כתב:גור, תודה, מזעזע.
שמעתי שהיה גם אחד אדמו"ר שהתפקר ל"ע עקב שברון לבו על כשלון כפר חסידים. הוא עבר ללוס אנג'לס וחי שם כחילוני גמור. שמעתי שמו וסיפורו העגום, ואינני זוכרו כעת. היש יודע?

האדמו"ר מיבלונה. ממשפחת טאוב. נצר לבית קוזמיר.
בערוב ימיו הגיע לכאן [בשנות התש"מ!] הוא היה ישיש מופלג ובראותו את הארץ פורחת ובהלכו בשבילי כפר חסידים צעד ועיניו זולגות דמעות.

[כשגונן שגב הצביע בעד אוסלו-וולוו וחיפש מקום להתחבאות מזעם העם, הוא עשה זאת בביתו הנטוש של היבלונער...]

אין קשר למשפחת שפירא גרודז'נסק ולאדמו"ר החלוץ?? גם שם היו כל מיני כאלה (ש' שלום...) ומי היה 'האדמו"ר הצייר' מבני משפחתם?

גרודז'יסק, לא גרודז'נסק. [יא ליטוויק... נתחלף לך בהגרח"ע...]
ועיין כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771 כל הפרטים עליהם.

איש_ספר כתב:

גוראריה כתב:

ישבב הסופר כתב:גור, תודה, מזעזע.
שמעתי שהיה גם אחד אדמו"ר שהתפקר ל"ע עקב שברון לבו על כשלון כפר חסידים. הוא עבר ללוס אנג'לס וחי שם כחילוני גמור. שמעתי שמו וסיפורו העגום, ואינני זוכרו כעת. היש יודע?

האדמו"ר מיבלונה. ממשפחת טאוב. נצר לבית קוזמיר.
בערוב ימיו הגיע לכאן [בשנות התש"מ!] הוא היה ישיש מופלג ובראותו את הארץ פורחת ובהלכו בשבילי כפר חסידים צעד ועיניו זולגות דמעות.

[כשגונן שגב הצביע בעד אוסלו-וולוו וחיפש מקום להתחבאות מזעם העם, הוא עשה זאת בביתו הנטוש של היבלונער...]

אין קשר למשפחת שפירא גרודז'נסק ולאדמו"ר החלוץ?? גם שם היו כל מיני כאלה (ש' שלום...) ומי היה 'האדמו"ר הצייר' מבני משפחתם?

התארגנו אז 3 קבוצות חסידים בפולין שעם הזמן היו לשתיים. היתה את הקבוצה של הרבי מקוז'ניץ ר' ישראל אלעזר זצל [סבא של האדמור שליט"א] היתה את קבוצת ר' ישעיה'לה שפירא 'האדמור החלוץ' איש מורם מעם. גם הוא היה קוזניצער אייניקל והם היו לאחד. על קבוצה זו נמנה בן דודו של ר' שעיה'לה, רבי אברהם יעקב שפירא בנו של האדמור רחמ"י מדרוהוביטש זצ"ל ומי שמילא לימים את מקומו ונודע כ'האדמור הצייר' [הוא התחיל לצייר כשנתאלמן, בערך בגיל 60!]. בנו הוא ש. שלום [שלום שפירא] שכבר אז ירד מהדרך.

הקבוצה השניה היתה של יבלונה.

תודה גור על האינפורמציה המעניינת.
לאחרונה עלה למקוון ספר דרוהביטש. ושם זכרונות ש' שלום על בית אביו.

הקטע הכי מרעיש כאן, שהרבי מיבלונה יצר קשר עם התנועה הציונית והיו עליו טענות בקרב שלומי אמוני ישראל. ואז הוא בא להצדיק עצמו אצל האמרי אמת.
הא"א מספר במכתב לרבי מאוסטרובצא כי "היה בכאן המכונה רבי מיבלונה" - ומי שבקי בנקיות לשונו של הא"א יודע מה משמעותן החריפה של מילים אלו - וכו' וכו' ואמרתי לו שעיקר הטענה עליו מה שמתחבר להחפשים, כי גם מתנה מהם יכול להזיק" הא"א מספר שהיבלונער הכחיש אבל "כפי הנשמע אינו כן". כלומר שהוא כן מקבל מהחילונים.
הא"א מסיים מכתבו ב"וזה לכ"ק האות", כלומר זה יהיה לכב' האוסטרובצער הסימן.
אות על מה?
חסידים הבינו לימים כי כיון ש"גם מתנה מהם יכול להזיק" זה מה שיקרה לו לבסוף.
וראה מה עלתה בסופו!!!!!!!!!!1

[המכתב כולו באווסף מכתבים!]

שוב, תודה לך חכמינו גוראריה, על החומר המאלף ומעניין עד מאוד.

בזכרונות הרב י. גרשנטקורן מספר: שהנ"ל סיפר לו, ששאל את הא"א מדוע לרב גרשטנקורן מותר לשתף פעולה עם הציונים, וענה הא"א שהר' גרשנטקורן יודע כיצד לא להינזק מהם.
אולי אינני מדייק, גור אתה כנראה יודע יותר מדויק.

אגב, מי ש'מחותן' כאן מב' הצדדים זה ר' ישראל אייכלר ומשפחת בית אמו לבית לוי.
הסבא שלו שהה תקופה ב'מחנה ישראל' והסבתא עלתה באניות יבלונה...

גוראריה כתב:הקטע הכי מרעיש כאן, שהרבי מיבלונה יצר קשר עם התנועה הציונית והיו עליו טענות בקרב שלומי אמוני ישראל. ואז הוא בא להצדיק עצמו אצל האמרי אמת.
הא"א מספר במכתב לרבי מאוסטרובצא כי "היה בכאן המכונה רבי מיבלונה" - ומי שבקי בנקיות לשונו של הא"א יודע מה משמעותן החריפה של מילים אלו - וכו' וכו' ואמרתי לו שעיקר הטענה עליו מה שמתחבר להחפשים, כי גם מתנה מהם יכול להזיק" הא"א מספר שהיבלונער הכחיש אבל "כפי הנשמע אינו כן". כלומר שהוא כן מקבל מהחילונים.
הא"א מסיים מכתבו ב"וזה לכ"ק האות", כלומר זה יהיה לכב' האוסטרובצער הסימן.
אות על מה?
חסידים הבינו לימים כי כיון ש"גם מתנה מהם יכול להזיק" זה מה שיקרה לו לבסוף.
וראה מה עלתה בסופו!!!!!!!!!!1

[המכתב כולו באווסף מכתבים!]

חבל שבאוסף מכתבים (המצוי באוצר) לא העלו את הפניה של האוסטרווצער על הא"א.
האוסט' פנה אל האמרי אמת שיחווה דעתו אודות חיבור עם החפשיים בישוב הארץ, אחר שנאאל על כך והוא אינו יודע להשיב דבר ברור. וביקש שיחווה דעתו למוכ"ז איתו שיגר את השאלה.
האמרי אמת השיב, ומסיים וזה לך האות. במליצת הלשון כמובן. מלשון אותיות.
כנלענ"ד.

הבונה כתב:בזכרונות הרב י. גרשנטקורן מספר: שהנ"ל סיפר לו, ששאל את הא"א מדוע לרב גרשטנקורן מותר לשתף פעולה עם הציונים, וענה הא"א שהר' גרשנטקורן יודע כיצד לא להינזק מהם.
אולי אינני מדייק, גור אתה כנראה יודע יותר מדויק.

בזכרונות גרשטנקורן מתוארים מפגשים שלו עם היבלונער בפריחתו ואחרי בריחתו [לפני שנתפקר לגמרי]

כלימוד זכות אוסיף שליבלונער היה גם שבר אישי בהיותו אז חשוך בנים.

איש_ספר כתב:

גוראריה כתב:הקטע הכי מרעיש כאן, שהרבי מיבלונה יצר קשר עם התנועה הציונית והיו עליו טענות בקרב שלומי אמוני ישראל. ואז הוא בא להצדיק עצמו אצל האמרי אמת.
הא"א מספר במכתב לרבי מאוסטרובצא כי "היה בכאן המכונה רבי מיבלונה" - ומי שבקי בנקיות לשונו של הא"א יודע מה משמעותן החריפה של מילים אלו - וכו' וכו' ואמרתי לו שעיקר הטענה עליו מה שמתחבר להחפשים, כי גם מתנה מהם יכול להזיק" הא"א מספר שהיבלונער הכחיש אבל "כפי הנשמע אינו כן". כלומר שהוא כן מקבל מהחילונים.
הא"א מסיים מכתבו ב"וזה לכ"ק האות", כלומר זה יהיה לכב' האוסטרובצער הסימן.
אות על מה?
חסידים הבינו לימים כי כיון ש"גם מתנה מהם יכול להזיק" זה מה שיקרה לו לבסוף.
וראה מה עלתה בסופו!!!!!!!!!!1

[המכתב כולו באווסף מכתבים!]

חבל שבאוסף מכתבים (המצוי באוצר) לא העלו את הפניה של האוסטרווצער על הא"א.
האוסט' פנה אל האמרי אמת שיחווה דעתו אודות חיבור עם החפשיים בישוב הארץ, אחר שנאאל על כך והוא אינו יודע להשיב דבר ברור. וביקש שיחווה דעתו למוכ"ז איתו שיגר את השאלה.
האמרי אמת השיב, ומסיים וזה לך האות. במליצת הלשון כמובן. מלשון אותיות.
כנלענ"ד.

[מנין להם למול"י האוסף את מכתב האוסטרובצר?]
רבינו אי"ס, הואל נא להעלות לכאן את המכתב

הנה מתוך זכרונות הרב גרשטנקורן

גוראריה כתב:[מנין להם למול"י האוסף את מכתב האוסטרובצר?]
רבינו אי"ס, הואל נא להעלות לכאן את המכתב

הנה תמונת כי"ק והפענוח. מעזבון בעלי 'האוסף מכתבים'...:

אל כבוד הרב הגאון הקדוש נזר ישראל תל שהכל פונים לו, רבן של ישראל פ"ע עה"ח וכו' כקש"ת מהו"ר אברהם מרדכי שליט"א.
אחדשה"ט כמשפטו הרם.
היות שהאנשים המוכ"ז מווארשא הם ממכיריי, ושאלו אותי בנדון שהתחברו אנשים יריאים לעשות קבוצה ולקנות בארצנו הקדושה שטח אדמה בנהוג בעתים הללו ומחמת שחברת הכשרת הישוב פנו אליהם שיהי' כל החברות שמתחברין בפולין בענין זה תחת השגחתם בצירוף תחת השגחת אנשים יריאים בנוגע לענין ממונות ועי"ז יוכל לצמוח להם טובות גדולות בענין קניית הארץ ובהכשרתה וכדומה ע"כ שאלתם מחמת שחברת הכשרת הישוב רובם אנשים ציונים אולי יש לחשוש שיהי' ח"ו סכנה לרוח דת תורתינו הקדושה ברבות הימים ע"י התחברותם הגם שאין להם שייכות רק עד הקני' ולאחר הקני' לא יהי' להם שום שייכות בהקבוצה וע"כ מצדי איני רואה שום סכנה לעתיד נגד תוה"ק אבל עכ"ז מחמת שאינני בקי בטיב הדבר לא אוכל לדון בדבר ואבקש מאוד מכק"ה שימחול בטובו לדון בדבר ולהשיב להמוכ"ז דעתו הקדושה וכאשר יאמר כן יקום.
בתקותי שכקת"ה ימלא בקשתי כי כוונתם רצויה.
דברי הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא

א"ס כתב:
ומסיים וזה לך האות. במליצת הלשון כמובן. מלשון אותיות.

ממש לא נראה, לא היתה דרכו של הא"א לכתוב מליצות סתם, אפילו אות א' ק"ו 3 מילים.
לענ"ד מחורתא כדכתב גור ליש.

הבונה כתב:

א"ס כתב:
ומסיים וזה לך האות. במליצת הלשון כמובן. מלשון אותיות.

ממש לא נראה, לא היתה דרכו של הא"א לכתוב מליצות סתם, אפילו אות א' ק"ו 3 מילים.
לענ"ד מחורתא כדכתב גור ליש.

האם דרכו היתה לכתוב משפטים סתומים ונסתרים, שאין להם טייטש אלא לבעלי רוה"ק?

איש_ספר כתב:

הבונה כתב:

א"ס כתב:
ומסיים וזה לך האות. במליצת הלשון כמובן. מלשון אותיות.

ממש לא נראה, לא היתה דרכו של הא"א לכתוב מליצות סתם, אפילו אות א' ק"ו 3 מילים.
לענ"ד מחורתא כדכתב גור ליש.

האם דרכו היתה לכתוב משפטים סתומים ונסתרים, שאין להם טייטש אלא לבעלי רוה"ק?

המכתב הזה מלא בדברים שלא היתה דרכו לכתוב.
"המכונה רבי", "יכול להזיק" וכו'. המכתב מפורסם כשונה וחריג.

גוראריה כתב:

איש_ספר כתב:האם דרכו היתה לכתוב משפטים סתומים ונסתרים, שאין להם טייטש אלא לבעלי רוה"ק?

המכתב הזה מלא בדברים שלא היתה דרכו לכתוב.
"המכונה רבי", "יכול להזיק" וכו'. המכתב מפורסם כשונה וחריג.

א"כ הדרנא לפשטא דמילתא כדפירש איש ספר דאינו אלא למליצה בעלמא, אף שאין דרכו בכך.

ידיד נפש כתב:

גוראריה כתב:

איש_ספר כתב:האם דרכו היתה לכתוב משפטים סתומים ונסתרים, שאין להם טייטש אלא לבעלי רוה"ק?

המכתב הזה מלא בדברים שלא היתה דרכו לכתוב.
"המכונה רבי", "יכול להזיק" וכו'. המכתב מפורסם כשונה וחריג.

א"כ הדרנא לפשטא דמילתא כדפירש איש ספר דאינו אלא למליצה בעלמא, אף שאין דרכו בכך.

יש בו מילים חריגות.
אין בו מילים מיותרות.
ודי בכך.

לא נראה
חריג מבחינת התבטאויות חריפות שלא כדרכו, אבל לא מילים מיותרות למליצה בעלמא

הוספה: התנגשתי עם גור ארי שכתב כמוני

בהקשר האשכול; אף שעניין הרבי מיבלונה כבר נידוש מפעם לפעם בלי תוחלת מרובה, מכל מקום אגב דברי האמרי אמת יש "בנותן טעם" (כלשון ה"חבר סופרים חרדים" יבדל"א) לצרף את התצלום הנדיר-למדי הבא, המראה כמה מ'מאורי האומה' שהגיעו לביקור בכפר חסידים (יחידאי אמנם, יש לציין בהגינות; וגם לא במיוחד לשם אלא לכמה נקודות בסביבה).

לפי הסדר: ביאליק, רבניצקי, הרבי מיבלונה, ו'אחד העם' (יושב).

הבונה כתב:לא נראה
חריג מבחינת התבטאויות חריפות שלא כדרכו, אבל לא מילים מיותרות למליצה בעלמא
הוספה: התנגשתי עם גור ארי שכתב כמוני

שניכם כנראה שייכים לאותו בית מדרש. לדידי איני מאמין בחילוקים האלו ובשאר אמונות טפלות.
הפרשנות של איש ספר נראית לי יותר.

גוראריה כתב:המכתב הזה מלא בדברים שלא היתה דרכו לכתוב.
"המכונה רבי", "יכול להזיק" וכו'. המכתב מפורסם כשונה וחריג.

ההתחברות עם הרשעים שיכולה להזיק, יש לזה מקורות רבים כידוע.
המכונה רבי, זה כמובן לשון זלזול ידועה, ברעבאלע קטן. וכנראה שרצה להביע את מורת רוחו ממנו.
אני בודאי לא מוסמך לקבוע אם זה סגנון חריג אצל האמרי אמת (שכל המכתבים שיש ממנו מחזיקים ספר דקיק)
אבל קשה לקבל עמדה אוביקטיבית ממי שלא מאמין שהרבי מסוגל לכתב מליצות הלשון, דבר שנהג בו אפילו רש"י הקדוש...
---------------
להבדיל בין הקודש וכו'.
ח"נ ביאיליק היה נופש בכפ"ח בכל עת, ושם הכיר את הרה"ר גורן בבחרותו.

לפני שכל האידאולוגיות של כולם נשפכות לאשכול הלא שייך הזה:
צריך פשוט להכיר את סגנון האמרי אמת. ובלי קשר לאמונות.ובזה סיימתי את תגובותי בנושא זה ונחזור לענייני האשכול.

ישנה תמונה דומה, להבדיל, של כפ"ח והיבלונער עם הרב קוק זצ"ל ועוד כמה רבנים.

תוכ"ד: שו הדא 'חבר סופרים'?

גוראריה כתב:תוכ"ד: שו הדא 'חבר סופרים'?

לי זה מזכיר את 'פאר הדור' בסגנונו של ר"א סורסקי, הלא כן?

גוראריה כתב:ישנה תמונה דומה, להבדיל, של כפ"ח והיבלונער עם הרב קוק זצ"ל ועוד כמה רבנים.

עיין.