פורום אוצר החכמה

פולסברג כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8719

ספרים וועלט כתב:האם ידוע אם חזר בו באיזה מקומות בספריו, מחמת שהעירו לו או שנמצא טעות/אי-דיוק בהדברים?

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

אור עולם כתב:נקודותיים שבגמרא זה חלק מהתורה?

אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.

אור עולם כתב:נקודותיים שבגמרא זה חלק מהתורה?

חד ברנש כתב:והכוכבית שהוסיף כסימן להגהה?

ש. ספראי כתב:מו"ר הגר"ב רימר הספיד בישיבתנו וסיפר שחמיו הגריש"א אמר לו שכשהוצע השידוך לבתו עם הגרח"ק, נסע להימלך בהחזו"א, שאמר לו שר"ח יהיה הרוגעצובר.
ובסוף ימיו אמר לו הגריש"א: רוגוצועבר בעיון יש רק אחד. אבל בבקיאות הוא באמת מתקרב, באמת דומה, ואני מבין מה החזו"א אמר. כך בערך הלשון.
בענין הערכת רבינו למכתבים: ביקש ממני בעצמו שאדפיס את המכתבים ששלח לי, אבל שאכתוב שזה לא למעשה.
בענין שלא רצה לפסוק: אחר חתונתי שאלתי סדרות שאלות בעניני יו"ד ח"ב, וכשהבחין בזאת רשם באחד המכתבים שאדע שלא עונה למעשה אלא מקופיא בלא עיון כה"צ.

אשרי יושבי ביתך כתב:מצ"ב דבריו של הגאון המופלא מוהר"מ גנוט שליט"א על רבינו הגר"ח זללה"ה, כפי ששלח לי מתוך מה שפרסם בעיתון 'המודיע', קראתיו בשקיקה - אחזתיו ולא ארפנו, כל תיבה ושורה, כל עובדה ומעשה, בלשונו הזהב של הגהמ"ח, הורידו ותחי נפשכם.

[הגרמ"ג ביקש לפרסם כי המאמר המלא/השלם יובא אי"ה בלוח 'דבר בעתו' ה'תשפ"ג, וישמח לשמוע מה הגיבו הקוראים עליו או על מקצתו, לחיוב/לשלילה, הערות והארות. אפשרי דרכי, כאן באישי]:

דודי צח כתב:סקרן אנוכי לדעת, האם הביטוי הנזכר בתוך מאמר ההערכה של הרב גנוט: כמנהגי בשאלות מעין אלו, עשיתי "שאלת חלום" ויענוני
הוא כפשוטו, וזה סגנונו, או כמליצה,

אור עולם כתב:"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

באמונתו כתב:על הנהגה ייחודית של מרן רבינו זצ"ל, מחתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, מוסף ע"פ עמוד 13:

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

אור עולם כתב:"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

אור עולם כתב:"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

באמונתו כתב:על הנהגה ייחודית של מרן רבינו זצ"ל, מחתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, מוסף ע"פ עמוד 13:

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

איש_ספר כתב:

אור עולם כתב:"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

תנוח דעתך. הכותב נמנה על חסידי ויז'ניץ'. נראה אותו כותב על הגרח"ק שהיה "ר' קאפיל חסיד השני' או למצער ה'אהבת ישראל השני'...

וואלף כתב:0

קו ירוק כתב:אם השעון מדויק, 8:54 בערב. זה מוקדם.

אולי נהג כהגר"א וכ"ה בירושלמי להתחיל בשקיעת החמה

דודי צח כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:מצ"ב דבריו של הגאון המופלא מוהר"מ גנוט שליט"א על רבינו הגר"ח זללה"ה, כפי ששלח לי מתוך מה שפרסם בעיתון 'המודיע', קראתיו בשקיקה - אחזתיו ולא ארפנו, כל תיבה ושורה, כל עובדה ומעשה, בלשונו הזהב של הגהמ"ח, הורידו ותחי נפשכם.

[הגרמ"ג ביקש לפרסם כי המאמר המלא/השלם יובא אי"ה בלוח 'דבר בעתו' ה'תשפ"ג, וישמח לשמוע מה הגיבו הקוראים עליו או על מקצתו, לחיוב/לשלילה, הערות והארות. אפשרי דרכי, כאן באישי]:

סקרן אנוכי לדעת, האם הביטוי הנזכר בתוך מאמר ההערכה של הרב גנוט: כמנהגי בשאלות מעין אלו, עשיתי "שאלת חלום" ויענוני - - -
הוא כפשוטו, וזה סגנונו, או כמליצה,

וואלף כתב:

קו ירוק כתב:אם השעון מדויק, 8:54 בערב. זה מוקדם.

אולי נהג כהגר"א וכ"ה בירושלמי להתחיל בשקיעת החמה

פרנצויז כתב:

וואלף כתב:

קו ירוק כתב:אם השעון מדויק, 8:54 בערב. זה מוקדם.

אולי נהג כהגר"א וכ"ה בירושלמי להתחיל בשקיעת החמה

יש לקחת בחשבון שלא החליף לשעון קיץ, [וא"כ 8:54 הוא 9:54 לפי שעון קיץ].

קו ירוק כתב:מן הסתם התפלל מעריב בזמן הקבוע לו, 40 דקות אחר השקיעה. והשעון אצלו היה שעון חורף לעולם, כך שאולי זה זה 9:54 (אך יתכן שבאותה שנה עוד לא הקדימו כ"כ את שעון הקיץ).
ועדיין זה לא חורג. בדיקת חמץ לוקחת הרבה זמן.

חיים שאול כתב:

אור עולם כתב:"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

השרידי אש כתב כך על החזו"א

באמונתו כתב:על הנהגה ייחודית של מרן רבינו זצ"ל, מחתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, מוסף ע"פ עמוד 13:

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

שהחזו"א עשה פסיקים וסימני קריאה לא הספיק?

על קצה הקולמוס כתב:

דודי צח כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:מצ"ב דבריו של הגאון המופלא מוהר"מ גנוט שליט"א על רבינו הגר"ח זללה"ה, כפי ששלח לי מתוך מה שפרסם בעיתון 'המודיע', קראתיו בשקיקה - אחזתיו ולא ארפנו, כל תיבה ושורה, כל עובדה ומעשה, בלשונו הזהב של הגהמ"ח, הורידו ותחי נפשכם.

[הגרמ"ג ביקש לפרסם כי המאמר המלא/השלם יובא אי"ה בלוח 'דבר בעתו' ה'תשפ"ג, וישמח לשמוע מה הגיבו הקוראים עליו או על מקצתו, לחיוב/לשלילה, הערות והארות. אפשרי דרכי, כאן באישי]:

סקרן אנוכי לדעת, האם הביטוי הנזכר בתוך מאמר ההערכה של הרב גנוט: כמנהגי בשאלות מעין אלו, עשיתי "שאלת חלום" ויענוני - - -
הוא כפשוטו, וזה סגנונו, או כמליצה,

מהיכרות אישית עם הגר"מ גנוט שליט"א הוא אכן עושה שאלת חלום מידי פעם.
ויש לו סיפורים רבים וחידושי תורה ותשובות שנתגלה לו, אך אינו אוהב לפרסם זאת.

הפצרתי בו פעם שיגלה לי איך עושים זאת, אך התחמק.

באמונתו כתב:תוכל להראות כ"י החזו"א, אשר בו סימני קריאה?

חיים שאול כתב:

באמונתו כתב:תוכל להראות כ"י החזו"א, אשר בו סימני קריאה?

כך זה בכת"י

באמונתו כתב:הלא ביקשתי אם תוכל להראות כ"י. קשה לדעת מהדפוס שום דבר בטוח.

נחומצ'ה כתב:

אור עולם כתב:כמדומה שאצל מרן זצ"ל הייתה הבדיקה מתארכת מאד עד אמצע הלילה.

היום שמענו עדות על בדיקת חמץ של הרב זצ"ל, מתלמידו ר' אליהו מן שליט"א, שנמשכה עד לחצות הליל.

זה הובא באגביות. העיקר היה לספר על ערב פסח שחל בשבת, שנחלקו הפוסקים אימתי תיעשה תענית הבכורות וה'סיומים'.
ואף שהעיקר ביום חמישי, הסטייפלער הורה לו שיעשה גם ביום השישי.

שנה אחת כזאת. ר' אליהו הנ"ל הבחין שרבי חיים זצ"ל עושה סיום ביום השישי על... בבא בתרא... לא פחות ולא יותר, קע"ז דפים במספר שעות של לַיל.

האמנם?!
אז שאל את רֶב חיים: 'בהרהור או בדיבור'? ורֶב חיים ענהו: "מי שלומד בהרהור שיסיים ויאכל גם בהרהור".

==לית דין בר איניש==

צופה_ומביט כתב:הלימוד של הגר"ח בסדרים שלו לסיום כל התורה היה הכל בדיבור? הייתי בטוח שהכל בראיה וקריאה של הרהור כדיבור.

וונדרבר כתב:במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי סנדר פרייזלר שליט"א שאחת הזמירות שהגרח"ק תמיד היה שר בשבת, היא "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", שחיבר רבי ישראל נאג'ארה. האם זה ידוע?

צופה_ומביט כתב:לא יאומן.

באמונתו כתב:

צופה_ומביט כתב:

נחומצ'ה כתב:שנה אחת כזאת. ר' אליהו הנ"ל הבחין שרבי חיים זצ"ל עושה סיום ביום השישי על... בבא בתרא... לא פחות ולא יותר, קע"ז דפים במספר שעות של לַיל.

האמנם?!
אז שאל את רֶב חיים: 'בהרהור או בדיבור'? ורֶב חיים ענהו: "מי שלומד בהרהור שיסיים ויאכל גם בהרהור".

==לית דין בר איניש==

הלימוד של הגר"ח בסדרים שלו לסיום כל התורה היה הכל בדיבור? הייתי בטוח שהכל בראיה וקריאה של הרהור כדיבור.

ראה המצורף - עמוד 13: מילה בסלע.