מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
ויינשנקר
הודעות: 31
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2011 12:05 am

מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי ויינשנקר » ד' אוגוסט 17, 2011 12:13 am

שלום למרנן ורבנן,

אודה לכם מאד אם תוכלו לסייע לי בזיהוי הרבנים והאישים המופיעים בתמונה המצויה בקובץ המצ"ב.
כל מידע או רמז יסייע בעדי.
המידע שיש בידי הוא כי תמונה זו צולמה ככל הנראה ביום חנוכת בית הכנסת "אגודת אחים אנשי אמריקה" בשכונת אחוה בירושלים.
האם אחד מהם הוא הרב שלמה חיים גולובנציץ, רבה הראשון של הקהילה, ואביו של הרב יהושע זצ"ל, ששימש אף הוא כרב בית הכנסת למעלה משנות דור?

אודה על כל סיוע!
קבצים מצורפים
15232475טכס חנוכת בית הכנסת- הרברד.jpg
15232475טכס חנוכת בית הכנסת- הרברד.jpg (189.94 KiB) נצפה 3132 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5210
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי מיללער » ד' אוגוסט 17, 2011 6:54 pm

תמונה מדהימה, ופורש אין לה? אז נצטרך לחקור;
1. באיזה שנה נתיסדה קהילת 'אגודת אחים - אנשי אמירקה'?
2. מי היו המיסדים הראשונים מלבד הרב שהזכרת
3. מתי נבנה הביהכנ"ס? ואולי יש איפה כתבה אודות החנוכת הבית שנוכל לברר מי ומי היה ההולכים, אם אכן זה תמונה מהמאורע
4. באיזה שנה קבלו את הרב גלובנציץ לרב, ולמה בחרו בו, באיזה אופן השתייך לאנשי אמריקה?
5. לר' זעליג ראובן בנגיס ז"ל היה בן יחיד ר' שמעון זאב שנפטר על פניו, בתו של ר' שמעון זאב נישאה להרב וויטשיק מארה"ב ולו היה חתן בשם ר' אהרן גלובנציץ, הלה היה בנו של ר' חיים שלמה הנ"ל?

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי בור הגולה » ד' אוגוסט 17, 2011 10:52 pm

על השאלה האחרונה אוכל לענות. ר' אהרן גולובנצ'יץ נפטר אחרי סוכות שנה זו. הוא היה נכדו של ר' שלמה הנ"ל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12425
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוגוסט 17, 2011 11:04 pm

אוכל רק לומר (אם זה מעניין את מישהו) כי בלא ספק מדובר בבית הכנסת אנשי אמריקא, שלא השתנה כנראה מאז הווסדו עד השנים שהיתי לומד שם לעיתים.
אם זה מאד חשוב אפשר לשאול את ר' שמעון כהן בעל עשרת מונים, המתגורר מעל בית הכנסת זה עשרות בשנים.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5210
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי מיללער » ד' אוגוסט 17, 2011 11:34 pm

מודעה אודות בנין 'מרכז אמריקאי' שנוסדה בשנת תרצ"ד ע"י 'אגודת אחים' כנראה שזה אותו הבנין בשכונת אחוה, חברי הנהלה נמנו שם;
זוסמאן שפר נשיא,
(ר' אלכסנדר זוסמן ב"ר יהודה שפר, נפטר כ"ג אב תש"ו מציבתו)
צבי קאופמן סגן-נשיא,
(ר' צבי ב"ר יהודה ליב קויפמן, נפטר כ"ט אייר תש"ז על מציבתו נחרת 'החזיק ותמך בג' יסודות עולם תורה עבודה וגמילות חסדים')
יעקב משה עהרליך רוא"ח.
קבצים מצורפים
hebrewbooks_org_20505_3.pdf
(72.92 KiB) הורד 197 פעמים
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב ה' אוגוסט 18, 2011 12:34 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5210
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי מיללער » ד' אוגוסט 17, 2011 11:36 pm

דיווח בהעיתון 'דבר' בשנת תרצ"ב אודות מחלוקה בין החברא קדישא הכללית לאגודת אחים אנשי אמריקה
קבצים מצורפים
getimageCAGMBJ4R.png
getimageCAGMBJ4R.png (25.71 KiB) נצפה 3084 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5210
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי מיללער » ה' אוגוסט 18, 2011 12:09 am

לאט לאט, אנו מגיעים שמה....

האגודה נתיסדה ע"י חברי 'כולל אמריקה' שהתקיימה עוד משנות התר"ן ובשנת תרפ"ח ראו שצריכים לייסד האגודה שמטרתה היתה לדאוג לחולי וזקני החברים, וכן קנו אז את חלקת 'אנשי אמריקה' על הר הזיתים ומכרו מקומות קבורה באמריקה לאלו שרצו לזכות להקבר באר"י.

חברי האגודה ומנהיגיה התאספו מפעם לפעם בביתו של צבי ארי' לעוו שעלה לאר"י מנוארק, ניו גרסי והתיישב בשכונת אחוה בין שאר חברי כולל אמריקה, בביתו התקיימו אסיפות ההנהלה וכן התקיימו שם שיעורים ולימוד תורה ברבים, עד שהחליטו לבנות בנין לצורך השיעורין ושאר פעולות האגודה וגם לצורך בתי דירה לחבריה. ביום ה' חשון תרצ"ד התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה בהשתתפות רבנים, ועסקנים וגם קונסול האמירקאי.

1) קטע מתוך ספר על פעולות ציוניות של תושבי ארה"ב
2) עתון 'דבר' למחרתו של הנחת אבן הפנה
קבצים מצורפים
getimageCA7TMIB1.png
getimageCA7TMIB1.png (7.46 KiB) נצפה 3072 פעמים
untitled.JPG
untitled.JPG (58.53 KiB) נצפה 3072 פעמים

ויינשנקר
הודעות: 31
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2011 12:05 am

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי ויינשנקר » ה' אוגוסט 18, 2011 7:41 pm

עוד כמה פרטים:

הרב שלמה חיים גולובנתיץ הגיע לירושלים ככל הנראה רק זמן קצר אחרי חנוכת בית הכנסת, עד כמה שאני מצליח לברר מן ההספדים שפורסמו עליו, לכן הוא עצמו אינו מופיע בתמונה.
ר' צבי קויפמן, מנגד, בהחלט היה במקום לכן יש לשער שהוא הוא אחד המצולמים, אבל מי?
האם מישהו מכיר מישהו ממשפחתו?
קופימן אמנם היה מוגדר שנים ארוכות רק כסגן "אאא"א", כפי שכונתה האגושדה, אבל בפועל עשה כמעט הכל לבד. יש בבית הכנסת, אגב, לוח זיכרון המונצחי אותו ואת פעלו.
פרט לכך יש להניח שבתמונה מופיע מישהו מאנשי כולל אמריקה הוותיקים, ואולי גם מי ממובילי אגודת אחוה, שבתחומה נבנה בית הכנסת, ושממנה נרכש המגרש להקמת בית הכנסת.

אז אולי נוכל כבר לזהות מישהו מן התמונה עצמה?

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי מורה צדק » ה' אוגוסט 18, 2011 8:42 pm

היכן נמצא בית כנסת זה?
סיפר לי א' על יהודי בשם ר' אברהם מנחם מנדל ברילנט ז"ל שהיה יושב שם וילד שהיה אומר לידו את ברכות השחר בקול היה מקבל סוכריה, ואותו א' שסיפר לי הוסיף שהוא היה אומר פעמיים וכך היה מקבל 2 סוכריות, ואותו יהודי לא היה שם לב.

ויינשנקר
הודעות: 31
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2011 12:05 am

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי ויינשנקר » ה' אוגוסט 18, 2011 9:20 pm

בית הכנסת מצוי ברח' ראשית חכמה, מול בית הכנסת המרכזי "אחוה" (משכן יעקב וישראל)

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי חלמישצור » א' יולי 07, 2019 5:08 pm

רבות נתקשיתי בזיהויה של התמונה הפותחת אשכול זה, מחנוכת בית כנסת של "אגודת אחים" (אצ"מ וספ"ל), עד שבס"ד מצאתי שתי תמונות מאירוע הנחת אבן הפינה לשכונה חדשה של האגודה - אחת לפני תחילת הטקס והשנייה במהלכו (להלן) - המשלימות את העניין.


הראי"ה קוק נואם בהנחת אבן פינה לשכונת "מרכז אמריקאי" של אגודת אחים אנשי אמריקה (א.א.א.א.), ד' חשון תרצ"ד

הנחת אבן פינה לבניין מרכז אמריקאי בשכונת אחוה תרצד1.jpg
הנחת אבן פינה לבניין מרכז אמריקאי בשכונת אחוה תרצד1.jpg (114.39 KiB) נצפה 1487 פעמים

כך מתואר מעמד הנחת אבן הפינה בעיתון "דואר היום" (ה' חשון תרצ"ד, עמ' 4 - לעיל הציג הרב מיללער פיסת ידיעה קצרה מהעיתון "דבר"; וראו פרסום מקדים, שם, ה' תשרי תרצ"ד, עמ' 3):
אתמול התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה לשכונה חדשה סמוך לשכונת אחוה על-ידי "אגודת אחים אנשי אמריקה" בירושלים. שם השכונה "מרכז אמריקאי". יבנו כשלושים חדרים בסכום שיעלה לששת אלפים לא"י. בחגיגה שנערכה אתמול נוכחו כמה מחברי אגודת אחים, הרב הראשי ר' א. י. קוק, הקונסול האמריקאי ועוד. תזמורת חינוך עיורים נגנה. לאחר הברכות וטקס הנחת אבן היסוד וקריאת המגילה הסבו המוזמנים אל שולחנות ערוכים ושחחו על תכניות שונות בקשר את השכונה החדשה.

נראה שככלל עבדו חברי האגודה בזריזות ויעילות. האגודה רכשה את הנכס באמצע שנת תרצ"ג (דואר היום, כ"ב ניסן תרצ"ג, עמ' 4), הניחה אבן פינה בתחילת חורף תרצ"ד, הכניסה משפחות למבנה בסיוון של אותה שנה (שם, כ"ד סיון תרצ"ד, עמ' 4), וחנכה את בית הכנסת ברח' ראשית חכמה 7 בחודש אב (שם, י"ט אב תרצ"ד, עמ' 4; כ"ד אב תרצ"ד, עמ' 4). כבדרך אגב נזכיר כי מימין נשמעו טענות שבית הכנסת נבנה כולו בידי ערבים (הירדן, כ' אב תרצ"ד, עמ' 4); אולי זו הסיבה למהירות העבודה...

בספרו של ד"ר אהרן פירסט "ירושלים החדשה", תש"ו, עמ' 123, מצאתי שמציין שהדירות הוקדשו לאחר פטירת בעליהן "למעונות עבור תלמידי חכמים חינם". כן צויין שם כי היה זה "בית כנסת נהדר, ובו מתפללים אשכנזים וספרדים, חסידים ופרושים לפי נוסחים לחוד, ושמונה שעורים נלמדו בכל יום". וע"ע אצל שפירא, "ירושלים מחוץ לחומה", תש"ח, עמ' 84.

ועוד מצאתי שבבית הכנסת הזה - אמריקנע שול - שכנה שנים רבות ישיבתו של הרב משולם דוד סולובייצ'יק. בית הכנסת "משכן יעקב וישראל" שהזכיר לעיל הרב ויינשנקר, שימש לאחר פרעות תרפ"ט מחסה זמני לישיבת סלובודקה חברון.


ואחר כל זאת עדיין לא באנו לבירור הנוכחים באירועים. נציין את האפשרויות: [1] הרב ברוך זונדל מרגולין (רב בשיקגו, עלה ארצה בקיץ תרפ"ט; עליו בספר מיר, עמ' 435-436), [2] הרב שמואל רפפורט, נשיא הכבוד של האגודה (מובא שהיה רב בספרינגפילד, אבל רבים המקומות בארה"ב בשם זה), [3] הנשיא ר' אלכסנדר זוסמן שפר, [4] סגן הנשיא ר' צבי קויפמן, [5] ורואה החשבון ר' יעקב משה ארליך. [6] אולי שני משמאל לרב קוק יושב עו"ד צבי אליהו כהן.



---
אגב, מה שהזכיר לעיל הרב מיללער, מן המחלוקת שבין העדה הספרדית ואגודת אחים בהר הזיתים, זה עניין מורכב ואולי יימצא לו המקום במקו"א.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: מי מזהה את הרבנים הירושלמיים הללו?

הודעהעל ידי חלמישצור » א' מאי 17, 2020 3:15 am

נזכר כאן לעיל הרב חיים שלמה גולובנצ'יץ. הנה הוא.
1.jpg
1.jpg (250.9 KiB) נצפה 644 פעמים

הרב שלמה גולובנציץ, ז"ל
השם גולובנציץ כמעט שלא היה ידוע בירושלים. ידוע ופופלארי היה "הרב ממוהילוב". כשאמרו "הרב ממוהילוב" היה בשם זה מעין הבעת-ערך מיוחדה. הוא סימן אישיות דגולה: גדול בתורה, חכם, פיקח, ישר, ענוותן, עסקן, פעיל וחביב על הבריות.

רבי שלמה גולובנציץ נולד בהורדוק, פלך מינסק בשנת תרכ"ט. עוד מילדותו הצטיין בשכל עמוק וישר ובמדותיו התרומיות. כבן ארבע-עשרה שנה ברח מבית אביו (!) אל הישיבה הישיבה הגדולה והמפורסמת בוואלוז'ין, ששימשה "בית-היוצר" לכל גדולי התורה בישראל. אביו לא רצה בכך. הוא רצה, שבנו ילמד על ידו, ושהוא בעצמו יעצב את דמותו. נפשו של הבן השתוקקה אל המעיין הנשגב, אל מקום-התורה הגדול ולא נרתע מלהגיע לחפצו זה גם על ידי בריחה מהבית.

בישיבת וואלוז'ין הוכר מיד כאחד מבעלי הכשרונות הגדולים. הגאון המפורסם ר' חיים סולובייצ'יק ז"ל מבריסק, חתנו של ראש הישיבה, הנצי"ב, זצ"ל, היה בימים ההם מגיד השיעור בישיבה. כנוהג, בוחר מגיד השיעור באחד מוותיקי התלמידים להכין יחד עמו את השיעור. התלמיד הזה היה הבחור הצעיר שברח מבית אביו כדי ללמוד תורה בוואלוז'ין: שלמה גולובנציץ.

לא הספיק ר' שלמה ללמוד תורה בוואלוז'ין אלא כשנתיים וחצי, כי אחרי כן יצאה גזירת המלכות והישיבה נסגרה. אז עבר ר' שלמה לישיבה מיר ואחרי כן לישיבת סלאבודקה.

מתלמיד ישיבה נעשה ר' שלמה לראש ישיבה: לראש ישיבת מינסק. במשרה זו החזיק במשך ארבע-עשרה שנה רצופות, שהיו לו שנות-ברכה בהקמת המון תלמידים גדולי תורה שהתפשטו בתורת רבנים על פני כל הסביבה. רוב רבני הסביבה המינסקאית הם תלמידים של ר' שלמה גולובנציץ מהם גדולים ומפורסמים. באופן לימודו העמוק וההגיוני, בפקחותו הגדולה, ובנועם מידותיו והליכותיו הצליח גם להקים קשר-נפשי בל יינתק בינו ובין תלמידיו הרבים וכולם, ביניהם גם כאלה שפרשו מן התורה לדרכי-חיים אחרות, שומרים לו עד היום הזה את חיבתם, את הוקרתם ואת הערצתם הגדולה.

מסיבת מחלה הוכרח ר' שלמה גולובנציץ לעזוב את מינסק ואת הישיבה ילד-שעשועיו. במצוות הרופאים עליו התיישב בעיירה מהילנא פלך מינסק וקיבל גם את רבנותה. שלוש שנים כיהן ברבנות זו וכשהוטב מצב בריאותו הוזמן לרבנות במוהילוב. שם מצא לפניו כר נרחב לעבודה ועסקנות ציבורית והתמסר לה בכל כוח כשרונו. משך של יותר מעשרים שנה ניהל את עדתו ודאג לקיום ענייניה וקנייניה הדתיים, למרות גלי-הזמן של השלטון הבולשקבי שקמו עליהם להעבירם ולכלותם. במסירות-נפש מיוחדת שמר על קיום המקוואות בעירו וחיפש ומצא את כל הדרכים כדי להחזיקן ואף לחזור ולפתחן לאחרי שנסגרו כמה וכמה פעמים על ידי השלטונות. צער גדול הצטער שדווקא בעלותו ארצה שוב נסגרו המקוואות, ועליו היה לעזוב את עירו כשהיא בלא מקווה כשרה. הוא המשיך את פעולתו זו גם מפה, על ידי מכתבים, שבהם יעץ והורה לבני עירו מה עליהם לעשות בקשר עם זה.

כהונת רבנותו במוהילוב הצטייינה גם בפעולה מסורה מיוחדת לטובת עגונות, שמספרן נתרבה בתקופה שלאחרי מלחמת העולם והמהפכות שהביאה עמה. בזה לא היה דבר שיהא קשה עליו לעשותו, ויצא לו שם של "רודף מעגנים", שאין מפלט מפניו. היה מעשה והוא רדף, על ידי מכתבים ולחץ של חקירות ודרישות והמצאת ידיעות, אחרי בעל מעגן מגרמניה, ששם גילה את מחבואו, לתורכיה, מתורכיה לאפריקה, ומאפריקה לבראזיליה, ומשם לעוד כמה מקומות עד שברח להודו ושם נעלם.

בשנת תרצ"ב עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. תפס מיד עמדה חשובה בחוג הרבנים ובכל הענינים הצבוריים נשמעה חוות דעתו מתוך התחשבות מרובה. דבריו שנאמרו תמיד מתוך עמקות והבנה רחבה וקולעת אל האמת עשו תמיד רושם.

אגודת אחים אנשי אמריקה בירושלים קיבלה אותו אחרי כן לרב בחברתם ומגיד שיעור בבית הכנסת שלהם. פה הראה שוב כשרון מיוחד של חדירה מקובלת לענינים הציבוריים של החברה וכן גם לעניניו, טרדותיו ושמחותיו של כל פרט ופרט. באופן שהוא היה לא רק רבם בלבד אלא שימש להם גם סמל של מורה ומדריך, מרצה ומפשר, שכל דבר קטן וגדול בא אליו והוא המביא את השלום בכל מקום שהוא פונה.

בשנת תרצ"ז כשנוסחה המועצה הדתית בקהלת ירושלים ונמסרה הסמכות החוקית לנהל על יד וועד הקהלה את כל הענינים הדתיים של הקהלה, נחבר על ידי הרבנים ובראשם הגדול רבי צבי-פסח פראנק לעמוד בראש המועצה. הוא קיבל עליו את התפקיד ומלאו באמונה ומתוך התמסרות נאמנה לשמור על כל עניני הכשרות ויתר הענינים הדתיים של הצבור הירושלמי עד יום פטירתו י"ב מרחשון תרצ"ט בהיותו בגיל של שבעים שנה.
ת. נ. צ. ב. ה. (יי"ן, הצופה, י"א כסלו תרצ"ט, עמ' 3, ח"א וח"ב; והשוו גרסה נוספת למאמר בהארץ, כ"ח חשון, עמ' 3)


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים